למידה שיתופית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חלף הזמן |
הוספת פרק למידה שיתופית רב-תרבותית |
||
שורה 2:
'''למידה שיתופית''' נחשבת לשיטה שמחליפה את הלמידה הרגילה בכיתה, לימוד דרך קבוצות קטנות של תלמידים יוצר יחסי גומלין בין התלמידים, אופן למידה זה יוצר שייכות לקבוצה אצל כל תלמיד ומעורר חשיבה ודיון בין אישי.
למידה שיתופית יכולה להיערך בקבוצות קטנות מאד, (זוג הלומד ב[[חברותא]]) אבל מקובל להתייחס ללמידה המתקיימת בין
ללמידה שיתופית שני צדדים, האחד הוא השיתוף, כלומר השיתופיות והשוויונות בקבוצה, והשני הוא הלומד הבודד החבר בקבוצה שנשאר אחראי על תהליך הלמידה והתקדמות הקבוצה בהשגת מטרותיה. כל אחד משותפי הקבוצה הוא רכיב חשוב בתהליך ההתפתחות החברתית, הלימודית, והקוגניטיבית שלו ושל עמיתיו.
שורה 31:
לשיטה זו ארבעה שלבים:
* חלוקת הכיתה לקבוצות אם הטרוגניות של
:כל חבר קבוצה מקבל מספר מ-1 עד 5 על פי תתי הנושאים של המשימה הכוללת.
* קבוצות מומחים - כל התלמידים שבחרו אותו תת-נושא מתקבצים לקבוצות חדשות. בקבוצות אלה התלמידים לומדים באופן מעמיק את הקטע המסוים שלהם, כדי להורותו לאחר מכן בקבוצות האם.
שורה 41:
פותחה על ידי האחים ג'ונסון (1986; ריץ, 1996)
* מתן משימה לימודית אחת לכל קבוצת התלמידים על ידי המורה
* כל תלמיד מקבל חלק אישי בפעילות הקבוצתית המותאם לרמתו האישית כדי להיות שותף פעיל במשימה, וליצור מוצר קבוצתי משותף.
=== קבוצות חקר - Group Investigation ===
שורה 54:
=== שיטת החברותא ===
בשיטת ה[[חברותא]], הכיתה מחולקת לזוגות הטרוגניים אשר לומדים ביחד חומר לימודי מסוים, כאשר הלימוד נעשה בארבעה שלבים:
* שלב תרגול אישי, בעזרת קלפי מידע ותרגול אישי הכוללים גם את התשובות.
* בוחן אישי ובדיקתו בכיתה.
שורה 63:
=== שילוב בין למידה שיתופית ו[[למידה מתוקשבת]] ===
שילוב למידה שיתופית בסביבה מתוקשבת מהווה פריצת דרך בעידן מהפכת המידע מאחר שהוא מעצים את איכות הלמידה מרחוק ועשוי ומנוגד לטענות כי למידה מרחוק מחלישה את האינטראקציה של הלומד עם הסביבה עד כדי גרימה להתנתקות הלומד מהחיים החברתיים.
==== למידה שיתופית [[רב-תרבותיות|רב-תרבותית]] ====
הרבה גישות תאורטיות לתקשורת מקוונת הניחו היעדר רמזים לא מילוליים, אשר גורם לרמה פחותה של תקשורת חברתית רגשית מאשר תקשורת פנים אל פנים (Amichai-Hamburger & McKenna, 2006; Shonfeld, Ganayem, & Hoter, 2006; Walther, 2011). במידה והנחות אלה היו נכונות, התקשורת המקוונת הייתה [[חשיבה סביבתית|סביבה]] לא טובה לפיתוח רמת האמון והיחסים בין קבוצות רב-תרבותיות.
תקשורת מקוונת עשויה לעזור, להתגבר ולהפחית את תחושות האיום והחרדה בין קבוצות רב-תרבותיות שונות הנמצאות ב[[אינטראקציה]], וזה מהווה דרך נוספת שבה גלומים יתרונות בתקשורת מקוונת עבור מגע בין חברים בקבוצה [[הומוגניות והטרוגניות|הטרוגנית]].<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Shonfeld, M., Ganayem, A. N., Hoter, E., & Walther, J. B.|שם=Online groups, trust and stereotypes|כתב עת=Social Issues in Israel|כרך=(19)|עמ=95-128|שנת הוצאה=2015}}</ref>
גורם מרכזי נוסף שמשפיע על סיכוייה של תקשורת מקוונת לעורר מגע בין-קבוצתי יעיל מסתמך על תיאורית "[[עיבוד מידע|עיבוד המידע]] החברתי" SIP) - Social Information Processing). המשגות תאורטיות חדשות של יחסי גומלין בתקשורת מקוונת מציעות הערכה מחודשת של היכולת של תקשורת כזו לייצר יחסים חיוביים וחברתיים-רגשיים. תיאורית SIP בתקשורת המקוונת (Walther, 2011) מתארת את ההבדל בין מפגשים מקוונים ומפגשי פא"פ כקשור יותר לקודים תקשורתיים ולקצב החלפת המידע מאשר להבדל המוחלט בין היכולות של שתיהן לתמוך בפיתוח מערכת יחסים. כל זאת, מכיוון שתקשורת מקוונת כוללת [[תקשורת]] לא מילולית מועטה, כאשר המשתמשים בה חייבים להשתמש ב[[שפה]] מבוססת-טקסט כדי להביע רמזים חברתיים-רגשיים חשובים. תיאורית SIP טוענת שהמשתמשים בתקשורת מקוונת, למעשה, עושים את ההתאמות האלה. מחקר אמפירי הראה שהמשתמשים בתקשורת מקוונת מביעים רמה שווה של מידע יעיל כשהם משתמשים ב[[טקסט]] כמו שעושים משתתפים פא"פ כשהם משתמשים בכל המערך של שפה, קול ו[[רמז]]<nowiki/>ים של תנועות [[גוף האדם|גוף]] (Walther, Loh & Granka, 2005).<ref name=":0" />
== השפעותיה של הלמידה השיתופית ==
שורה 70 ⟵ 77:
הבנת הקשר בין הלמידה השיתופית בקבוצות קטנות לשיפור ההישגים הלימודיים מובאת לנו על ידי הגישה הנאו-ויגוצקיאנית, ויגוצקי (1978; ריץ', 1996) טען שכתוצאה מהאינטראקציה בין התלמידים בקבוצות הקטנות, הילדים רוכשים מיומנויות ומגיעים להבנה עמוקה שלא יכלו להשיג בעצמם. על פי ויגוצקי, האינטראקציה החברתית שנוצרת בקבוצות הקטנות מביאה לצמיחה קוגניטיבית בקרב התלמידים ומובילה לשיפור בהישגים הלימודיים (ריץ', 1996). אישוש טענה זו ניתן למצוא מניתוח מטה - אנליטי של 122 מחקרים שביצע דויד ג'ונסון ואחרים (1981; שרן, 1989), אשר מצא כי ללמידה השיתופית יתרון בולט על פני הלמידה היחידנית, ועל פני שיטות ההוראה המדגישות תחרות בין התלמידים, לשם הגברת ההניעה שלהם. עוד מצאו החוקרים כי הלמידה השיתופית יעילה יותר כאשר אין עידוד לתחרות בין הקבוצות השונות בכיתה (שרן, 1989).
=== יחסים חברתיים ===
התאורטיקנים של הלמידה השיתופית תמימי דעים כי הלמידה השיתופית משפרת את מערכות היחסים בין התלמידים, את תחושת השייכות של התלמידים לכיתה ואף גורמת להעלאת ה[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]] של התלמידים.
הוכחה לכך מהווה ניתוח ממצאים של 21 מחקרים שערכו מילר ודווידסון-פודגורני (1978; ריץ,1996) הבדקו את השפעתה של שיטת הלמידה השיתופית על היחסים החברתיים והבין עדתיים. הניתוח אישר וחיזק את ההשפעה החיובית של הלמידה השיתופית בין הקבוצות, בעקבות תלות הדדית הנוצרת בין חברי הקבוצה (ריץ', 1996).
מסקירת מחקריו של סלאבין (1983; שרן, 1989) הוסקה מסקנה אחת ברורה המאששת אף היא את טענה זו, לפיה הלמידה השיתופית, מובילה לשיפור בדפוסי החברות בין בני העדות בכיתה (שרן, 1989).
עוד נמצא, מסקירת 14 מחקרים, כי יש נטייה חיובית לעלייה בדימוי העצמי של התלמידים אשר למדו בכיתות השיתופיות (הרץ-לזורביץ ופוקס, 1987).
מסקנותיהם של מרבית המחקרים אשר דנו בשיטה השיתופית מעידים כי האקלים החברתי משתפר וישנה ירידה במידת המתח והתחרות בין התלמידים, וההתנהגות השיתופית נפוצה בכל הבחינות (ריץ, 1996).
===שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים===
מרבית המחקרים אשר עסקו בשילוב החברתי של הילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה, מצביעים על הפוטנציאל הרב שיש ללמידה השיתופית על העלאת המקובלות החברתית של ילדים אלה, המשולבים בכיתות הרגילות. הממצא המשמעותי ביותר שנמצא בתוך מחקרים הוא שהילדים בעלי הצרכים המיוחדים בכיתות הלמידה השיתופית דיווחו על עלייה גדולה במספר "חברים שהיו רוצים לעבוד עימם" (הרץ-לזורביץ ופוקס, 1987).
ללמידה שיתופית כתהליך למידה ישנן יתרונות בולטים, אך קיימים גם מספר חסרונות{{הערה|1=[http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=867 יתרונות של כתיבה באמצעות סביבה מתוקשבת שיתופית מסוג ויקי] }}.
יתרונותיה העיקריים של שיטת לימוד זו הן: חלוקת מטלה בין חברי הצוות המאפשרת הפחתת העומס בביצועה, לכל שותף ניתנת האפשרות לחלוק ולהעשיר את שאר חברי הצוות בידע האישי שלו, התפתחות מתמדת של הידע אשר נוצר באופן "מתגלגל" ולעולם ימשיך להתעדכן על ידי שותפים נוספים, כתיבה שיתופית מאפשרת הידברות מתמדת בחתירה להתגברות על מחלוקות ופתרונן, וכן מתאפשרת השלמת כל חלקי הפאזל של המשתתפים כדי להגיע לתוצר אחד גדול ומשמעותי בתהליך סינרגטי.
שורה 106 ⟵ 112:
* [[למידה יחידנית]].
* [[קבוצה (הדרכה)]]
* [[למידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה|למידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה.]]
* [[למידת חקר|למידת חקר.]]
* [[למידת עמיתים|למידת עמיתים.]]
* [[למידה מתוקשבת|למידה מתוקשבת.]]
* [[למידה משולבת מחשב|למידה משולבת מחשב.]]
* [[למידה פעילה|למידה פעילה.]]
== לקריאה נוספת ==
* אלפרט, ב', בכר, ש', היוש, ט', מירו-יפה, א' ופאול-בנימין, א' (2010). שיתופיות בהערכה של תהליכים חינוכיים: דגמים ומקרים בין היררכיה לשוויוניות. ''עיונים בחינוך'', 162-194.
* כהן, א. (1995). שיטות הוראה מפעילות: מדריך ידידותי למורה, קריית ביאליק: אח.
* ריץ, י.(1996). הכיתה ההטרוגנית, ירושלים: אוניברסיטת בר-אילן.
* ריץ', י', בן-ארי, ר', מברך, ז', איתן, ת', אורנן, א', חנוכה, ל' ואמיר, י' (1989). גישות שיתופיות להוראה בכיתה ההטרוגנית והשפעתן על הדימוי העצמי ותפיסת האקלים בקרב תלמידיה. ''עיונים בחינוך'', 207-222.
* שחר, ח' ושרן, ש' (1992). למידה שיתופית בקבוצות קטנות והישגים לימודיים של תלמידים בכיתות ח'רב-עדתיות. ''מגמות'', 211-229.
* שרן, פרופ' שלמה ודב שי (1989). למידה שיתופית בקבוצות קטנות - סקירה של שיטות ומחקר, '''עיונים בחינוך: כתב עת למחקר בחינוך''', 51-52, 114-87. וכן ב'''תכנון מדיניות החינוך''' בעריכת יהודית דנילוב, משרד החינוך והתרבות, 1990
<div class="mw-content-ltr">
* Amichai-Hamburger, Y., & Mckenna, K. Y. A. (2006). THE contact hypothesis reconsidered: Interacting via the Internet. ''Journal of Computer-Mediated Communication, 11,'' 825-843.
* Jeong, H., & Hmelo-Silver, C. E. (2016). Seven Affordances of Computer-Supported Collaborative Learning: How to Support Collaborative Learning? How Can Technologies Help? Educational Psychologist, 51(2), 247-265.▼
* Raes, A.,& Schellens, T.(2016) The effects of teacher-led class interventions during technology-enhanced science inquiry on students’ knowledge integration and basic need satisfaction. ''Computers & Education'', ''92-93'', 125-141.▼
* Bonk, C. J., & Wisher, R. A. (2000). ''Applying collaborative and e-learning tools to military distance learning: A research framework''.
* Davidson, N., Major, C. H., & Michaelsen, L. K. (2014). Small-group learning in higher education—cooperative, collaborative, problem-based, and team-based learning: an introduction by the guest editors. ''Journal on Excellence in College Teaching'', ''25''(3&4), 1-6.
* Harasim, L. M., Hiltz, S. R., Teles, L., & Turoff, M. (1995). ''Learning networks: A field guide to teaching and learning online''. Cambridge, MA: MIT Press.
▲* Jeong, H., & Hmelo-Silver, C. E. (2016). Seven Affordances of Computer-Supported Collaborative Learning: How to Support Collaborative Learning? How Can Technologies Help? ''Educational Psychologist, 51''(2), 247-265.
* Law, Q. P., Chung, J. W., Leung, L. C., & Wong, T. K. (2017). Perceptions of Collaborative Learning in Enhancing Undergraduate Education Students’ Engagement in Teaching and Learning English. ''US-China Education Review'', ''7''(2), 89-100.
▲* Raes, A.,& Schellens, T. (2016) The effects of teacher-led class interventions during technology-enhanced science inquiry on students’ knowledge integration and basic need satisfaction. ''Computers & Education'', ''92-93'', 125-141.
* Shonfeld, M., Ganayem, A., & Hoter, E. (2006). ''Constructing bridges between cultures in conflict through an online teacher education course.'' Paper presented at the International Conference on the Role of ICT in Bridge-building and Social Inclusion, University of Ulster, Ireland.
* Walther, J. B. (2011). Theories of computer-mediated communication and interpersonal relations. ''The handbook of interpersonal communication'', ''4'', 443-479.
* Walther, J. B., Loh, T., & Granka, L. (2005). Let me count the ways: The interchange of verbal and nonverbal cues in computer-mediated and face-to-face affinity. ''Journal of language and social psychology'', ''24''(1), 36-65.
* Zheng, B., Niiya, M., & Warschauer, M. (2015). Wikis and collaborative learning in higher education. ''Technology, Pedagogy and Education'', ''24''(3), 357-374.
</div>
*
== קישורים חיצוניים ==
שורה 122 ⟵ 150:
* [http://doalogue.co.il/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94 קבוצת למידה בארגונים]
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4568843,00.html למידה מקוונת: מהפכת השכלה ברשת]
* [http://amisalant.com/?p=7531 למידה שיתופית מקוונת: עקרונות, תהליכים וכלים מתוקשבים].
* [http://www.edunow.org.il/edunow-media-story-236112 כך יוצרים בקלות למידה שיתופית אמיתית!]
* [http://www.greenware.co.il/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA/ למידה שיתופית – סביבת לימוד מתקדמת]
* [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/6B113253-2FEF-4BDF-B870-9A9E43F5C266/204154/netivimHoraaShitufit.pdf הוראה ולמידה שיתופית]
* [http://www.mofet.macam.ac.il/tec/heb/programs/Documents/full.pdf Tec4Schools - למידה שיתופית מקוונת חוצה תרבויות.]
* [https://www.youtube.com/watch?v=HcgemovGX_I למידה שיתופית דרך Schools Online] - סרטון
* [https://www.youtube.com/watch?v=NmxdbyYh5A8 למידה שיתופית Education Collaboration] - סרטון בשפה האנגלית
* [https://www.youtube.com/watch?v=cnkKHL_dyGE למידה שיתופית Cooperative Learning Model: Strategies & Examples] - סרטון בשפה האנגלית
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:
[[קטגוריה:חינוך]]
| |||