רציונליזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איתן קרנטמן (שיחה | תרומות) עריכה, הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''רציונליזם''' (בעברית: '''שכלתנות''') הוא מונח בפילוסופיה שלו מספר משמעויות:
#רציונליזם היא התנהגות המקדמת את מטרותיו של האדם, המטרה אינה נקבעת בהכרח באופן מושכל, אולם המבחן הרציונלי בודק אם הפעולה שננקטה מקדמת את אותה מטרה בצורה האידיאלית או לא{{הערה|1=ראו גם דברי פרופ' [[ישראל אומן]], מוסף Markerweek 8 ביולי 2010, עמ' 16}}.
# '''הגישה העומדת בבסיס הפילוסופיה המערבית המודרנית''', היא גישה שונה מגישתו של [[רנה דקארט]] - ה"רציונליזם הטהור", שלפיו ניתן להכיר את המציאות גם
#'''אסכולה בפילוסופיה המערבית''' הגורסת כי מותר ואף צריך להניח קיומן של ישויות, תופעות וידע באמצעות [[היקש]]ים לוגיים המתבססים על ידע קיים בצורה א-פריורית. מקובל לראות באסכולה הזאת אסכולה מנוגדת ל[[אמפיריציזם]], שעל-פיו מותר להניח קיומן של ישויות ותופעות רק על-פי התנסות ישירה. אסכולת הרציונליזם גורסת גם כי חלק מהידע שיש לאדם הוא מולד, וזאת בניגוד לאסכולת האמפיריציזם שעל-פיה כל הידע נלמד מן הניסיון.
שורה 18:
===ביקורת הרציונליזם===
הביקורת העיקרית נגד הרציונליזם נובעת מזרם ה[[אמפיריציזם]] הטוען שכל הידע שלנו נובע מניסיון חושינו. באופן שטחי ולא לגמרי מדויק, נוהגים לחלק קבוצה של פילוסופים חשובים של המאות
האמפיריציסטים טוענים שאם כבר אינטואיציה-דדוקציה יכולה להביא לידע, זה יהיה רק ידע בנושאים של '''עולמנו הפנימי''' כמו אמונות דתיות, עקרונות מוסר וכו' ולא ידע הנוגע לעולם החיצוני לנו כמו עולם הטבע. דקרט אומר שדרך האינטואיציה-דדוקציה אנו יכולים לדעת שאלוהים קיים, שהוא יצר את העולם, שיש הבדל בין גוף לנפש ושסכום זוויות המשולש 180 מעלות. אנחנו מאמינים לחלוטין בידע זה, הוא ממשיך, ולאמונה כל כך מלאה לא היינו יכולים להגיע רק דרך ניסיון החושים. הרי החושים יכולים לטעות, להיות חלק מחלום, משגעון או ממניפולציות של שד (דימון) רע. האמפיריציסטים טוענים שאין שום דרך להוכיח את נכונות האינטואיציות שלנו. שגעון ו"שדים רעים" יכולים לגרום שגם האינטואיציה תטעה. דקרט טוען שהאינטואיציה תמיד אמיתית כי אלוהים ערב לאמיתותה. אם כך, עונים המתנגדים, נכשל דקרט כשל לוגי מעגלי - אלוהים ערב לאמיתות האינטואיציה הקובעת שאלוהים קיים. בנוסף, תהליך אינטואיטיבי-דדוקטיבי דורש מאמץ רב של זיכרון וכידוע, לא תמיד ניתן לסמוך באופן מוחלט על הזיכרון.
שורה 34:
===הרציונליזם בדת היהודית===
{{ערך מורחב|רציונליזם יהודי בימי הביניים}}
הניסיון לנסח את עיקרי היהדות בהתאמה לפילוסופיה האריסטוטאלית היה מהלך שהחל בקרב פילוסופים יהודים בספרד כמו הפילוסופים [[חסדאי קרשקש]] ו[[יוסף אלבו]] בעל "ספר העיקרים" והגיע לשיאו הדיסקורסיבי ב"[[מורה נבוכים]]". גישתו הרציונלית של [[הרמב"ם]] קיבלה ביטוי למשל בסוגיית "[[ביאת המשיח]] וימות המשיח"{{מקור}}. מגמה זו זכתה לאהדה ולהמשך בקרב מייסדי ספרות ההלכה הספרדים שביקשו ליצור בסיס משפטי שיטתי ומובנה המבוסס על ניסיון אמפירי, המקבל ביטוי נרחב בספרות השאלות והתשובות, מתוך גישה ביקורתית לשיח הבלתי שיטתי-האסוציאטיבי של הדיון התלמודי, הקופץ מדיון לסיפור ומסיפור לאגדה ומאגדה חוזר לדיון, מבלי שהדיון יוביל למסקנה לוגית או להיסק לוגי בסופו. "[[משנה תורה]]" להרמב"ם, ו"התלמוד הקטן" של [[רי"ף|ר' יצחק אלפסי]] הובילו מהלך עיוני שתכליתו לחולל רדוקציה של מכלול הידע שהצטבר עד זמנם ל[[קודקס]] חוקים מקיף ולוגי, שהגיע לשיאו ב"[[שולחן ערוך]]". הוגה יהודי שהושפע במיוחד מגישות רציונליסטיות הוא
=== רציונליזם באסלאם===
שורה 49:
* [http://plato.stanford.edu/entries/rationalism-empiricism/ '''רציונליזם מול אמפיריציזם''' באנציקלופדית סטנפורד לפילוסופיה]
* ג' ריי, ג'.א. אורמסון (עורכים), '''האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית''', הוצאת [[רסלינג]], 2007, כרך ב'
* [[יוסף אגסי]], '''תולדות הפילוסופיה החדשה''', הוצאת הפקולטה למדעי הרוח אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ'
* {{מחשבות|[[קרל המפל|קרל גוסטב המפל]]|על שאלת הרציונליות המדעית|m048p104-111|דצמבר 1979}}
שורה 79:
{{פילוסופיה|זרמים/אסכולות}}
[[קטגוריה:זרמים בפילוסופיה]]
| |||