אנשים זרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 16:
'''אנשים זרים''' הוא [[אלבום (מוזיקה)|אלבום]] של [[ירדנה ארזי]], אשר יצא ב-[[1992]].
 
האלבום עורר ציפיות גבוהות לקראת שובה של ארזי לעשייה מוזיקלית אחרי שלוש שנות שתיקה. לצורך האלבום גייסה ארזי את המפיק [[יעקב גלעד]] ואת שותפו המרכזי ליצירה, [[יהודה פוליקר]]. לצדם שימש כמנהל מוזיקלי המוזיקאי [[גלעד עצמון]], שהפיק באותה שנה גם את אלבומו השלישי של [[זאב טנא]] "[[חצי צוחק]]". החיבור בין עצמון לארזי עורר הרמת גבה בתעשיית המוזיקה, לצד ביקורת שלילית על האלבום, למרות שזכה להצלחה וזכה בתואר [[אלבום זהב]]. בכל תקופת ההקלטות שמרו ארזי וגלעד על דממה תקשורתית, והדפו כל ניסיון לדלות פרטים על הכיוון המוזיקלי. לבסוף בחרו בקו אתני עם נגיעות יווניות, וכן בטקסטים מורכבים ועמוקים של [[יונה וולך]], [[לאה גולדברג]] ו[[תרצה אתר]].
 
העבודה על האלבום "אנשים זרים" נמשכה כשלוש שנים. באוקטובר [[1991]] הוציאה לאור ארזי [[סינגל]] ראשון לרדיו, הלהיט "ילדה יחפה" שכתבו לה [[אסתר שמיר]] וגלעד עצמון. השיר, שתיאר בצורה קודרת וכואבת את המצב אז במדינה, זכה להצלחה גדולה, ושהה שבועות ארוכים בראש [[מצעד פזמונים|מצעד הפזמונים]] של [[רשת ג']]. השיר רומז לירדנה ארזי עצמה אשר הייתה "ילדה יחפה קלועת צמות." לאחר מכן הוציאה ארזי שורה ארוכה של להיטי רדיו, בהם "שיר אישה בחורף" ("אהבתנו היא תשבץ") ([[יהונתן גפן]]/[[יהודה פוליקר]]), "אולי אני אבודה" ([[יונה וולך]]/[[שאב מאמי]]) ו"ארמון הקרח" ([[אסתר שמיר]]/[[גלעד עצמון]]). לשירים הופקו [[קליפ|קליפים]] לטלוויזיה, ושניים מהם, "שיר אישה בחורף" ו"ילדה יחפה", הגיעו ל[[מצעד הפזמונים העברי השנתי]]. בסוף אותה שנה, ארזי הפסידה את תואר [[זמרת השנה]] ל[[גלי עטרי]].