קללה – הבדלי גרסאות

===הקללות במקרא===

במקרא מיוחסת חשיבות רבה לברכות ולקללות, כבעלות כוח [[כישוף|מאגי]] לפעול שינוי במציאות. כך במקרה של רבקה שאומרת לבנה יעקב, "עלי קללתך בני", וכך במקרה הידוע של בלעם שנודע בכוח הקללה שלו.

 

בספר [[במדבר]] מובא סיפורה של קללת בלעם, שבו נשלח [[בלעם בן בעור|בלעם]] על ידי [[בלק]] לקלל את ישראל, כדבר הכתוב {{ציטוטון|לְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל}}, אלא שהקללה נהפכה לבלעם לברכה, והוא נושא שיר הלל וברכה לעם ישראל. על כך מתלונן בלק: {{ציטוטון|מֶה עָשִׂיתָ לִי? לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ?!}}. חז"ל במסכת אבות מציבים כאנטיתזה לבלעם צר העין והמקלל את אברהם המברך בעל העין הטובה, כפי שכתוב כמה פעמים במקרא {{ציטוטון|...וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה}} (בראשית י"ב, ג).