ההתפרצות המינואית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ארכאולוג |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Santorini-topo-HEB.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[מפה טופוגרפית]] של סנטוריני]]
'''ההתפרצות המינואית''' הייתה [[התפרצות געשית#התפרצות פליניאנית| התפרצות פליניאנית]] שהתרחשה באי [[סנטוריני]], ב[[תקופת הברונזה]] באמצע האלף השני לפני הספירה (יש חילוקי דעות על התאריך המדויק).
==רקע==
האי תירה, המוכר היום כ[[סנטוריני]], הוא הדרומי שבקבוצת [[האיים הקיקלאדיים]] ומשתרע על שטח של 76 קמ"ר, כאשר מדרום ומערב משתרע [[הים האגאי]]. במאה ה-15 לפנה"ס התרחשה באי תירה אחת מ[[התפרצות געשית|התפרצויות הר הגעש]] ההרסניות ביותר ב-10,000 השנים האחרונות.{{הערה|צבי רון ונפתלי גולדשלגר, פרקים בעיצוב נופי כדור הארץ: השפעת פעילות הכוחות החיצוניים (מכון מופ"ת,2013) עמ' 246.}} אי זה הוא מושא לחקירה, בשל השפעתן של תופעות הטבע, שהתרחשו בו על מהלך ההיסטוריה והתרבויות באזורו. חקירתו עשויה להביא למציאת תשובות רבות על חידות, הקיימות בנוגע להיעלמותן של [[תרבות|תרבויות]] גדולות במעבר מ[[תקופת הברונזה]] ל[[תקופת הברזל]]. הגדולה בהם היא שקיעתה של [[התרבות המינואית]].{{הערה|שם=קרמון 2|יהודה קרמון, "סאנטורין כעדות היסטורית", '''קדמוניות''': כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא (1977) עמ' 2.}}
==ההתפרצות==
[[קובץ:010607-0930-17 - Nea Kameni - Krater.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מכתשים וולקניים בסנטוריני]]
בעבר הלך וצמח באי [[הר געש]] חרוטי, שקוטר בסיסו בגובה פני הים היה כ-12 ק"מ וגובהו כ-1500-700 מ'.
בן רגע הפך כל החומר הגעשי לפירורים של אש, [[אפר געשי]] ו[[מאגמה]]. התפרצות של חומרים אלה תוך כדי ההתפוצצויות ריסקו ופוררו את הר הגעש, ויחד עם חלקים גדולים מההר עצמו נפלטו לאוויר בפטריית פיצוץ ענקית שהתנשאה לגובה של כ-36 קילומטר.{{הערה|רון וגולדשלגר, פרקים בעיצוב נופי כדור הארץ: השפעת פעילות הכוחות החיצוניים, עמ' 246.}}
ההתפרצות האדירה וההתרוקנות מנפח כל כך רב של חומר הביאה באחת לקריסתו של ההר, מה שיצר חלל ענק במרכזו של הר הגעש, חללים מסוג זה מכונים [[קלדרה]]. המיוחד שהיה בקלדרה זו, שקרקעיתה הייתה כ- 400 מ' מתחת לפני הים, היות שהיא נוצרה באי, ובבת אחת נשפכו כ-25 מיליארד מטרים מעוקבים מים אל תוך החלל. כתוצאה מכך, צלעות הר הגעש התמוטטו בקטעים שונים והאי הגעשי התפרק למספר איים קטנים, המקיפים את הקלדרה. איים אלה מוכרים לנו היום בתור איי סנטוריני.{{הערה|שם=קרמון 3}}
החלק שנותר מהאי כוסה שכבת אפר עמוקה, האפר הגעשי נישא ברוח למרחק של עד כ-1200 ק"מ, וכתוצאה מכך שררה אפלה כבדה למשך זמן מה באזורי ההתפרצות.
==ארכאולוגיה==
שורה 21 ⟵ 20:
==תיארוך ההתפרצות==
בין החוקרים יש חילוקי דעות אודות תארוך ההתפרצות. עקב התפוצה הרבה של האפר התאריך המדויק יכול לפתור בעיות תארוך של מאורעות ברחבי העולם. שנים רבות השתמשו ארכאולוגים בתאריך 1500 [[לפנה"ס]]. שימוש בטכניקות של [[תיארוך פחמן-14]] של ענפי [[עץ זית]] שנמצא
==השפעותיה של ההתפרצות המינואית==
מחקרים רבים
==מצרים העתיקה==
שורה 31 ⟵ 30:
==אטלנטיס האבודה==
חוקרים רבים מאמינים שההתפרצות המינואית בתירה היא גם המפתח האפשרי לחידת סיפוריו של [[אפלטון]] על "האי האבוד אטלנטיס". ישנם המאמינים שאטלנטיס האבודה היא אגדה אותה סיפר אפלטון על מנת לחזק נקודה בפילוסופית המדינה שלו, אך ישנם רבים המאמינים שסיפור זה כלל אינו המצאה, ומוצאים בציורי הקיר שנחשפו בתירה עדות חזותית ל"ספינות המסחר המרחיקות שוט" של התרבות האבודה.{{הערה|שם=אבנר18}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
|