נוישטאדט אן דר ויינשטראסה – הבדלי גרסאות

|שם=נוישטטנוישטאדט אן דר ויינשטראסה

|מפה={{מפת מיקום|מדינה=גרמניה|מפה נוספת=ריינלנד-פפאלץ|שם=נוישטטנוישטאדט אן דר/ויינשטראסה|אנכי=11|אורך=8.15|רוחב=49.35|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}

'''נוישטטנוישטאדט אן דר ויינשטראסה''' (ב[[גרמנית]]: '''Neustadt an der Weinstraße'''{{הערה|1=מילולית, שם העיר פירושה: העיר החדשה ב[[דרך היין]].}}) היא [[עיר עצמאית (גרמניה)|עיר עצמאית]] (Kreisfreie Städte, עיר שאינה כפופה ל[[מחוזות גרמניה|מחוז]]) ב[[מדינות גרמניה|מדינת]] [[ריינלנד-פפאלץ]] שב[[גרמניה]]. זוהי העיר הגדולה ביותר בגרמניה הקרויה "נוישטטנוישטאדט" ("עיר חדשה").

נוישטטנוישטאדט שוכנת בחלקו המערבי של ה[[מטרופולין|אזור המטרופוליני]] של ריין-נקר (Metropolregion Rhein-Neckar, שהערים הראשיות בו הן [[מנהיים]], [[לודוויגסהאפן]] ו[[היידלברג]]), בין רכס הרי הרט (Haardt), השוליים המזרחיים של [[יער פפאלץ]] (Pfälzerwald) ומישור הריין העליון (Oberrheinische Tiefebene), במרכזו של חבל היין של פפאלץ (Weinbaugebiet Pfalz), אזור שרוחבו 10 ק"מ ואורכו 85 ק"מ. נהר השפיירבאך (Speyerbach) זורם דרך העיר ממערב למזרח כמו נהר הרהבאך (Rehbach) שנפרד ממנו בתוך העיר, לפני שהוא נשפך לנהר ה[[ריין]] כמה קילומטרים צפונה מהשפיירבאך.

אורכה של נוישטטנוישטאדט ממערב למזרח הוא 22.5 ק"מ ורוחבה מצפון לדרום הוא 9.5 ק"מ. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא פסגתו של הר הו לוג (Hohe Loog), המתנשא לגובה של 619 מטרים מעל פני הים והנקודה הנמוכה ביותר היא הכפר גיינסהיים (Geinsheim) שבגובה 108 מטרים מעל פני הים.

אין בידינו פרטים מדויקים על האזור במאות השנים לאחר תום השלטון הרומי, אך ידוע שהכפרים באזור התקיימו לפני שנוסדה העיר '''נוישטטנוישטאדט'''. הכפר וינצינגן (Winzingen), כיום חלק מנוישטטמנוישטאדט, מוזכר כבר בשנת [[774]]. כפרים נוספים שהיום מרכיבים את נוישטטנוישטאדט נחשבים בהחלט לעתיקים יותר מאשר העיר עצמה. באופן כללי ניתן לומר שההיסטוריה של נוישטטנוישטאדט קשורה קשר הדוק עם זו של אזור פלאץ.

כמה עשורים לאחר ייסודה בראשית המאה ה-13, הוענקו לנוישטטלנוישטאדט זכויות של עיר ב-[[6 באפריל]] [[1275]], בהתבסס על אלה שניתנו לעיר [[שפייר]]. ב[[ימי הביניים#סוף ימי הביניים|ימי הביניים המאוחרים]] חולקה נוישטטנוישטאדט לארבעה רבעים ששמותיהם מרמזים על מעמדם ועל המקצועות של תושביהם או על חשיבותם. ברובע לאורוירטל (Lauerviertel) התגוררו [[בורסקאי]]ם. רובע קסלרינגוירטל (Kesselringviertel) נקרא על שם משפחה רבת השפעה מהמאה ה-14. ברובע פרואנוירטל (Frauenviertel, "רובע הנשים") היה ריכוז של נכסים כנסייתיים שהפטרונית שלהן הייתה [[מרים, אם ישו]]. הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] חיה ברובע יודנוירטל (Judenviertel, הרובע היהודי). לקראת סוף המאה ה-15 הוקמו רבעים נוספים מחוץ לחומות העיר.

ב-[[6 במאי]] [[1525]], במהלך [[מרד האיכרים של אלזס]], נכנסו לנוישטטלנוישטאדט קבוצות של איכרים מורדים מבלי שנתקלו בהתנגדות.

במהלך [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]], שלט [[לודוויג החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]] עד [[1544]] ובמהלך תקופת שלטונו הוא חתר לפיוס. בצו דתי שהוציא בשנת [[1538]] הוא התיר ל[[לותרניזם|לותרנים]] להטיף ולהשתתף בטקס האוכריסטיה. אחיו ויורשו [[פרידריך השני, הנסיך הבוחר מפפאלץ]] ("פרידריך החכם") נטה לשוויוניות אף יותר ממנו. יורשו של זה האחרון, [[פרידריך השלישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]], היה פרוטסטנטי מחמיר יותר. כאשר הוא מת ב-[[1576]] הוא הורה בצוואתו שבנו הלותרני, [[לודוויג השישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]], לא יירש את המחוזות של [[קייזרסלאוטרן]] ושל נוישטטנוישטאדט, אלא אחיו, [[יוהאן קזימיר מפפאלץ-זימרן]], שאמונתו הייתה [[קלוויניזם|קלוויניסטית]].

ב-[[1578]] ייסד יוהאן קזימיר את המכללה של נוישטטנוישטאדט שנקראה על שמו, כתגובה לכך שאחיו לודוויג גירש את הקלוויניסטים מ[[אוניברסיטת היידלברג]]. יוהאן קזימיר היה פעיל כתומך ברפורמה והציע מקלט למרצים והסטודנטים שגורשו. כאשר הוא עבר להיידלברג ב-[[1583]] כדי לקחת על עצמו את תפקיד ה[[עוצר (שליט)|עוצר]] של בנו הצעיר שעלה לשלטון לאחר מותו של אחיו, נסגרה האוניברסיטה קצרת הימים של נוישטטנוישטאדט.

הוויכוחים הדתיים עברו במאה ה-17 לפסים אלימים ופלאץ סבלה פלישת בזו אחר זו. נוישטטנוישטאדט נכבשה שש פעמים במהלך [[מלחמת שלושים השנה]]. ב-[[1622]] פלשו אליה ה[[ספרד]]ים, ב-[[1631]] ה[[שוודיה|שוודים]], ב-[[1635]] הכוחות [[האימפריה הרומית הקדושה|האימפריאליים]], ב-[[1638]] כוחותיו של ברנרד, דוכס [[ויימאר]] וב-[[1639]] וב-[[1644]] ה[[צרפת]]ים.

שלא כמו ערים אחרות בנסיכות, שרדה נוישטטנוישטאדט את [[מלחמת תשע השנים]] כמעט ללא פגע.

ב-[[1744]] מנתה אוכלוסיית נוישטטנוישטאדט 2,496 תושבים, מתוכם 1,676 [[פרוטסטנטים]], 626 [[קתולים]] ו-200 לותרנים. בנוסף ישבו בנוישטטבנוישטאדט יהודים.

במאה ה-18 איבדה נוישטטנוישטאדט את חזותה הימיביניימית עקב המלחמות שעברה והרס החומות שלה. ב-[[1722]] נסללה הדרך ל[[מנהיים]] וב-[[1723]] נהרסה החומה הצפונית של העיר.

בעקבות כיבוש הגדה המערבית של הריין במהלך [[המהפכה הצרפתית]] ב-[[1797]]-[[1798]], נעשתה נוישטטנוישטאדט למרכז מנהלי חסר חשיבות. [[נפוליאון]] עבר דרך העיר במהלך נסיגתו מ[[ארפורט]] ל[[פריז]] והנהגת העיר חגגה את האירוע. חמש שנים לאחר מכן, צעדו דרך העיר חלקים מצבאו של נפוליאון לאחר מפלתם ב[[קרב לייפציג]] ואז היו הרגשות כלפי צבא הקיסר הפוכים.

ב-[[1815]] הפכה נוישטטנוישטאדט לחלק מ[[ממלכת בוואריה]] יחד עם כל נסיכות פלאץ, עד לשנת [[1945]]. ב-[[1847]] חוברה העיר לרשת מסילות הברזל.

ב-[[1920]], יחד עם שש ערים נוספות במחוז, נעשתה נוישטטנוישטאדט עיר עצמאית.

חלקה של נוישטטנוישטאדט בשלטון [[גרמניה הנאצית|הנאצי]] החל כבר ב-[[1927]] כאשר היא הייתה למקום מושבו של ה[[גאו (חלוקה מנהלית)|גאולייטר]] של [[המפלגה הנאצית]]. העיר המשיכה לשמור על מעמד זה דה-פקטו עד לשנת [[1945]], אף על פי שב-[[1939]] הוכרזה קייזרסלאוטרן כבירת ה[[גאו (חלוקה מנהלית)|גאו]] והסמכויות הממשלתיות שהופעלו החל מ-[[1940]] על פלאץ ועל [[חבל הסאר]] הופעלו מ[[שפייר]] ומ[[זארבריקן]] בהנהגת הגאולייטר באיחוד פרסונלי ולא מנוישטטמנוישטאדט.

ב-[[1969]] אוחדו כמה רשויות מקומיות שכנות יחד עם נוישטטנוישטאדט.