מירנה – הבדלי גרסאות

'''מירנה''' ('''Mirena''') היא [[התקן תוך רחמי]] המכיל את ה[[הורמון]] לבונוגסטרל. התקן מירנה מאושר בישראל בשלוש התוויות: ל[[מניעת הריון]], לטיפול ב[[דימום וסת כבד]], ולהגנה על [[רירית הרחם]] בזמן טיפול הורמונלי ל[[גיל המעבר אצל נשים]]{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutTrufa.asp?Reg_Number=106%2074%2028833%2001 מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Mirena_pt_1319521824016.pdf עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}.

[[קובץ:Mirena IntraUterine System.jpg|ממוזער|Mirena IntraUterine System]]

==שימושים והתוויות, התקן מירנה==

• מניעת [[דימום וסת כבד]]. '''"דימום וסתי כבד"''' הוא דימום מוגבר באופן חריג או שנמשך תקופה ממושכת מהרגיל. אחת ההשלכות של דימום וסת מוגבר יכולה להיות אנמיה, לצד תסמינים כמו חולשה, סחרחורות, כאבי ראש ואף התעלפויות. מאפייני דימום מוגבר הם במקרים רבים החלפה תכופה מאוד של טמפונים או תחבושות, וכן שימוש בו זמנית הן בטמפון והן בתחבושת כדי למנוע זליגת דם{{הערה|1=[http://www.maccabi4u.co.il/9776-he/Maccabi.aspx?TabId=9778_9779_9780 דימום וסת מוגבר], [[מכבי שירותי בריאות|מכבי]]}}. מירנה מותווית להפחתת דימום וסת כבד{{הערה|[http://www.researchgate.net/publication/5283517_Levonorgestrel-releasing_intrauterine_system_uses_and_controversies Luis Bahamondes, M Valeria Bahamondes, Ilza Monteiro. (2008), "Levonorgestrel-releasing intrauterine system: uses and controversies.", Expert Review of Medical Devices 4: 437 ]}}([https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutTrufa.asp?Reg_Number=106%2074%2028833%2001&safa=h ראו מירנה, התוויות והכללה בסל] - משרד הבריאות האתר הרשמי).{{ש}}

• טיפול ב[[אנדומטריוזיס]] וכאב אגני כרוני. '''אנדומטריוזיס''' היא מחלה [[גינקולוגיה|גינקולוגית]], הנגרמת כאשר תאי רירית [[רחם]] (אנדומטריום) נודדים אל מחוץ לרחם, ומתמקמים באזורים שונים בגוף. סיבוך שכיח של אנדומטריוזיס הוא הצטלקות של אברי מערכת הרבייה וגרימת אי פריון. מירנה מותווית לטיפול באנדומטריוזיס{{הערה|[http://guidelines.endometriosis.org/references.html Petta C, Ferriani R, Abrao M, Hassan D, Rosa E Silva J, Podgaec S, Bahamondes L (2005). "Randomized clinical trial of a levonorgestrel-releasing intrauterine system and a depot GnRH analogue for the treatment of chronic pelvic pain in women with endometriosis.". Hum Reprod 20 (7): 1993–8. doi:10.1093/humrep/deh869. {{PMID|15790607}}]}}.{{ש}}

• טיפול באדמוניוזיס וכאבי מחזור קשים במיוחד (דיסמנוריאה) {{מקור}} {{ש}}

==מבנה ההתקן ומנגנון הפעולה==

התקן מירנה מורכב מגוף [[פלסטיק]] קטן בצורת האות T המכיל את ההורמון לבונוגסטרל, סוג של פרוגרסטרון. החלק הגלילי של ההתקן מכיל את ההורמון והוא מצופה בממברנה שמבקרת את הפרשתו לחלל ה[[רחם]]{{הערה| [http://www.researchgate.net/publication/14087092_Levonorgestrel-releasing_intrauterine_device_can_be_used_in_oocyte_donors_during_ovarian_stimulation Luukkainen, T. (1991), "Levonorgestrel-Releasing Intrauterine Device", Annals of the New York Academy of Sciences 262: 43–49]}}. ההתקן משחרר את הלבונורגסטרל ישירות אל חלל הרחם, ומכאן שהשפעתו של ההורמון היא מקומית בלבד, ברחם, ולא חלה על כלל הגוף. רמת הלבונורגסטרל בדם של משתמשות מירנה היא עשירית מהכמות הנמדדת בדם של נשים שמשתמשות בגלולה המכילה לבונורגסטרל לבד{{הערה| [[:en:IUD with progestogen|FDA Medical Review p.6]]}}. שחרור ההורמון אל הרחם יוצר ריר צמיגי בצוואר הרחם ועל ידי כך מונע כמעט באופן מוחלט את כניסת תאי הזרע לתוך הרחם. המפגש של [[תא זרע]] עם ההורמון גורם לדיכוי תנועתיות הזרע ויכולתו לחדור את הביצית{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16371304 Interfering with sperm transport and with ovulation, Contraception 2006]}}.התקן מירנה מפעיל כמה תהליכים הכרוכים במניעת הפריה והשרשה:{{הערה| [http://www.contraceptionjournal.org/webfiles/html/nocookies.html Ortiz, María Elena; Croxatto, Horacio B. (June 2007). "Copper-T intrauterine device and levonorgestrel intrauterine system: biological bases of their mechanism of action". Contraception 75 (6 Suppl): S16‒S30. doi:10.1016/j.contraception.2007.01.020. {{PMID|17531610}}. p. S28 ]}}{{הערה| [http://yomi.mobi/egate/Copper_IUD___sharp___cite_note-CDC2010-9/x ESHRE Capri Workshop Group (2008). "Intrauterine devices and intrauterine systems". Human Reproduction Update 14 (3): 197‒208. doi:10.1093/humupd/dmn003. {{PMID|18400840}}. Unknown parameter {{!}}momth= ignored (help) p. 199: ]}}{{הערה| [http://wiki.verkata.com/en/wiki/Intrauterine_system?page=2 Speroff, Leon; Darney, Philip D. (2011). "Intrauterine contraception". A clinical guide for contraception (5th ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 239–280. {{ISBN|978-1-60831-610-6}}. pp. 246–247 ]}}{{הערה| [[:en:IUD with progestogen|Jensen, Jeffrey T.; Mishell, Daniel R. Jr. (2012). "Family planning: contraception, sterilization, and pregnancy termination". In 6th, Gretchen M.; Lobo, Rogerio A.; Gershenson, David M. et al. Comprehensive gynecology. Philadelphia: Mosby Elsevier. pp. 215–272. {{ISBN|978-0-323-06986-1}}. More than one of |editor1-last= and |editor= specified (help); |displayeditors= suggested (help) p. 259:]] }}עיבוי ריר צוואר הרחם, דיכוי תנועתיות הזרע והיכולת לחדור את הביצית{{הערה|[[:en:IUD with progestogen|JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101]]}}, דיכוי צמיחת רירית הרחם{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2971715/ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241 ]}}{{הערה|[http://www.popline.org/node/188305 Guttinger, A; Critchley, HO (2007), "Endometrial effects of intrauterine levonorgestrel", Contraception 75 (6 Suppl.): S93–S98 ]}}. בחלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3311626 Sivin, I; Schmidt, F. (1987), "Effectivenss of IUDs: a review", Contraception 36: 55–84 ]}}. מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת [[הפריה]], ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3360166 Alvarez, F; Brache, V.; Fernandez, E; Guerrero, B; Guiloff, E; Hess, R; et al. (1988), "New insights on the mode of action of intrauterine contraceptive devices in women", Fertil Steril 49: 768–773 ]}}. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.

==יעילות==

לאחר ההתקנה, המירנה יעילה לתקופה של חמש שנים, אם כי ישנם [[מחקרים]] שהראו כי מירנה יעילה למשך 7 שנים{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1797462 Sivin, I; Stern, J; Coutinho, E; Mattos, CE; el Mahgoub, S; Diaz, S, et al. (1991), "Prolonged intrauterine contraception: a seven-year randomized study of the levonorgestrel 20 mcg/day (LNg 20) and the Copper T380 Ag IUDS", Contraception 44: 473–480 ]}}. זהו [[אמצעי מניעה]] ארוך טווח הפיך, אחד מאמצעי המניעה היעילים ביותר. יעילותו גבוהה יותר מזו של התקני הנחושת. אחוז הכישלנות בשנה הראשונה הוא 0-0.2% ובתום 5 שנים 0.5-1.1%. השיעורים הללו זהים לאלו של [[עיקור (רפואה)|עיקור]] באמצעות קשירת חצוצרות, אך בשונה מקשירת חצוצרות, פעילות המירנה היא הפיכה. עם הוצאת המירנה החזרה לפוריות היא מהירה.

התקן מירנה נחשב יעיל יותר מרוב אמצעי המניעה ההפיכים, כגון ה[[גלולה למניעת הריון]], מאחר שהוא אינו דורש כמעט דבר מהמשתמשת לאחר ההתקנה{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22621627 Winner, B; Peipert, JF; Zhao, Q; Buckel, C; Madden, T; Allsworth, JE; Secura, GM. (2012), "Effectiveness of Long-Acting Reversible Contraception", New England Journal of Medicine 366 : 1998–2007, doi:10.1056/NEJMoa1110855, {{PMID|22621627}} ]}}. הוא אינו דורש כלל פעילות של האישה המשתמשת במירנה – לא נטילת גלולות על בסיס יומי, לא החלפת מדבקה הורמונלית על בסיס שבועי או חודשי, לא הזרקת הורמונים וכיוצא באלה. מחקר בריטי רחב היקף שבדק את הסיבות להריונות לא מתוכננים מצא שהם נובעים במידה רבה מהתמדה נמוכה בשימוש בגלולות: 47% מהנשים שנבדקו במחקר דיווחו שלא הקפידו בעקביות ובהתמדה על משטר הנטילה המומלץ, ו-22% דיווחו שהחסירו גלולה או יותר בכל חודש{{הערה|1=[http://bmcpublichealth.biomedcentral.com/articles/10.1186/1471-2458-12-838 Adherence to the oral contraceptive pill: a cross-sectional survey]}}.

==התקנת ההתקן והוצאתו==

תהליך התקנת המירנה דומה מאוד לזה של התקן הנחושת, התהליך צריך להתבצע על ידי [[רופא]] שהוסמך לכך. לפני ההתקנה, נעשית בדיקת אגן לצורך בדיקה של הצורה והמיקום של הרחם. מומלץ למטופלות לעבור לפני ההתקנה גם בדיקת [[זיבה]] וכלימידיה מאחר שנוכחות של מחלת מין בעת ההתקנה עלולה להגדיל את הסיכון לזיהום באזור האגן{{הערה| [http://wiki.verkata.com/en/wiki/Intrauterine_system?page=2 Mohllajee, AP; Curtis, KM; Herbert, PB. (2006), "Does insertion and use of an intrauterine device increase the risk of pelvic inflammatory disease among women with sexually transmitted infection? A systematic review", Contraception 73 (2): 145–153 ]}}. בזמן ההתקנה ה[[נרתיק]] מוחזק פתוח באמצעות ספקולום, אותו מכשיר בו משתמשים בעת [[בדיקת פאפ]]. לעיתים הרופא משתמש במכשיר נוסף המשמש לייצוב [[צוואר הרחם]] והחזקתו, אורך הרחם נמדד לצורך התאמת המוליך וההתקן מוכנס תוך כדי שימוש במוליך דק דרך הפתח בצוואר הרחם המוביל אל הרחם.

התכווצויות ברמה קלה עד בינונית עלולות להתרחש בעת ההחדרה של ההתקן, תהליך שנמשך לרוב חמש דקות או פחות. התקנת המירנה צריכה להיעשות בימים האחרונים של הדימום הווסתי. לאחר לידה ההמלצה היא להתקין את המירנה לאחר שהרחם חזר למצבו הרגיל ולפחות 6 שבועות מהלידה.

גם הוצאת ההתקן כדאי שתתבצע על ידי איש מקצוע. לאחר ההסרה, יש חזרה לפוריות מלאה בזמן קצר יחסית{{הערה| [http://www.deepdyve.com/lp/elsevier/fertility-after-discontinuation-of-contraception-a-comprehensive-N0fA2DCCm0 Mansour, D; Gemzell-Danielsson, K; Inki, Pirjo; Jensen, JT. (2011), "Fertility after discontinuation of contraception: a comprehensive review of the literature", Contraception 84 (5): 465–477 ]}}{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1372233/ Randic, L; Vlasic, S; Matrljan, I; Waszak, C (1985), "Return to fertility after IUD removal for planned pregnancy", Contraception 32 (3): 253–259 ]}}.

==יתרונות וחסרונות של השימוש בהתקן המירנה==

;יתרונות

* סבירות נמוכה לאינטראקציה עם [[תרופות]] אחרות ובטוח עבור נשים עם בעיות רפואיות מסוימות.

* בעל התוויה לטיפול ב[[דימום וסת כבד]] וכלול בסל התרופות להתוויה זו.

;חסרונות

*מחזור לא סדיר דימומים /הכתמות לאחר ההתקנה, ברוב המקרים יש שיפור לאחר שלושה עד שישה חודשים.

*אי נוחות ברמה קלה עד בינונית בזמן תהליך ההתקנה של ההתקן.

*ייתכנו [[תופעות לוואי]] הורמונליות, אך שכיחותן נמוכה {{מקור}}

==היסטוריה==

==באמהות מניקות==

[[אמצעי מניעה]] הורמונליים אינם אמצעי הבחירה בנשים מניקות. בשימוש במירנה בהנקה, כ 0.1% מהמינון של לבונורגסטרל המצוי בדם האם יכול לעבור בחלב אל התינוק היונק{{הערה| [http://mapyourinfo.com/wiki/en.wikipedia.org/Mirena/ MIRENA® Data Sheet, Bayer NZ, 11 December 2009 http://www.bayerresources.com.au/resources/uploads/DataSheet/file9503.pdf Retrieved 2011-02-10 ]}}. לא סביר כי מינון מזערי זה של ההורמון מסכן את התינוק, כאשר המירנה מותקנת ברחם {{מקור}}. נראה כי מירנה לא משפיעה על תפוקת החלב או על התפתחות התינוק, כאשר היא מותקנת שישה שבועות לאחר הלידה. במקרים נדירים דווחו דימומים בנשים מניקות המשתמשות במירנה.

==שימושים לא מוכחים מדעית==

==קישורים חיצוניים==

{{מיזמים|ויקימילון=מירנה}}

*{{ynet|קרין לויט פרידריך|הכירו: אמצעי המניעה היעיל ביותר שאתם לא מכירים|4909780|20 בינואר 2017}}

*{{וואלה!|יפעת סיני|"זה אמצעי המניעה הכי יעיל, אז למה נשים מפחדות להשתמש בו?"|3158580|17 במאי 2018}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הבהרה רפואית|}}

[[קטגוריה:אמצעי מניעה]]

[[קטגוריה:גינקולוגיה]]