צ'ה גווארה – הבדלי גרסאות

'''ארנסטו (צ'ה) גווארה דה לה סרנה'''{{הערה|בעברית הוא נקרא לעיתים בטעות צ'ה גאוורה.}} (ב[[ספרדית]]: '''Ernesto Rafael Guevara Lynch De La Serna'''; {{כ}}[[14 ביוני]] [[1928]]{{הערה|כך על פי תעודת הלידה שלו. בביוגרפיה שכתב [[ג'ון לי אנדרסון]] {{אנ|Jon Lee Anderson}} נטען כי נולד ב-14 במאי ואימו זייפה את התאריך בתעודת הלידה כדי שלא ידעו שהרתה טרם נישואיה}} – [[9 באוקטובר]] [[1967]]), יליד [[ארגנטינה]], [[מהפכה|מהפכן]] [[מרקסיזם|מרקסיסט]], [[רופא]] ופוליטיקאי [[קובה|קובני]] בכיר שהיה לו תפקיד משמעותי [[המהפכה הקובנית|במהפכה הקובנית]]. לאחר שהגיע ל[[בוליביה]], על מנת לארגן בה מהפכה דומה לזו שהתרחשה בקובה, נתפס על ידי הצבא הבוליבי ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]]. מאז מותו, [[תרבות פופולרית|התרבות הפופולרית]] הפכה את דמותו לסמל של [[מרד|התמרדות]].

 

ארנסטו רפאל גווארה דה לה סרנה אי לינץ' נולד ב-[[14 ביוני]] [[1928]] לסליה דה לה סרנה ו[[ארנסטו גווארה לינץ]]'. את הכינוי "צ'ה" ("חבר", ב[[סלנג]] [[צבא]]י) קיבל מאוחר יותר. גווארה היה הבכור מבין חמישה ילדים למשפחה ארגנטינאית אמידה בעיר [[רוסאריו]] שב[[ארגנטינה]]. בגיל שנתיים אובחנה אצלו [[אסתמה]] קשה, שממנה סבל כל חייו. התקפי האסתמה החוזרים שלו גרמו למשפחה לעזוב את רוסאריו, ובשנת [[1932]], לפי המלצה רפואית, עברו לעיר אלטה גראסיה בפרובינציית קורדובה שבמולדתם.

 

ב[[בוליביה]] פגש את מי שהייתה אשתו הראשונה [[הילדה גדיאה]], שהרשימה אותו בידע רב ובדעותיה המהפכניות. הם נסעו ביחד ל[[מקסיקו]], שם התחתנו ב-1955 ושם נולדה בתם הילדיטה. ב-22 במאי 1959 הזוג התגרש.

 

גווארה החל ללמוד [[הנדסה]] ב[[קורדובה (ארגנטינה)|קורדובה]], אך שינה תוכניותיו כאשר במשך כשבועיים טיפל בסבתו אנה לינץ' (אם אביו) הגוססת אחרי [[שבץ מוחי]], עד יום מותה. תחת רושם חוויה זו נרשם בדצמבר [[1947]] ללימודי [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת בואנוס איירס]]. בגלל מחלת האסתמה התעניין במיוחד בתופעות של אלרגיות, ובימי לימודיו, פרט לעבודות מזדמנות לצורך מימון הלימודים, התנדב במחלקה לאלרגיות בבית חולים במעבדתו של האלרגולוג ד"ר פיזאני. את אחת מעבודותיו במסגרת לימודיו, כתב בנושא [[אלרגיה|אלרגולוגיה]] ו[[מחלות עור]].

 

בשנתיים הבאות עסק ברפואה לסירוגין, למשל בבית חולים ב[[גואטמלה]] יחד עם שני רופאים מ[[ונצואלה]] מומחים במחלת ה[[מלריה]], ואחר כך במחלקה ל[[אלרגיה]] בבית חולים ב[[מקסיקו סיטי]]. בחודש אפריל 1953, סיים את חובותיו האקדמיים וקיבל תואר "דוקטור לרפואה". בתקופת עבודתו בבית חולים בגואטמלה קיבל גווארה את הכינוי "צ'ה" (חבר או מילת פנייה אל מישהו, ב[[סלנג]] ארגנטינאי). עמים שכנים נוהגים לכנות כך ארגנטינאים, בשל השימוש השגור שלהם במילה זו.

 

[[קובץ:Raulche2.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[ראול קסטרו]] וצ'ה גווארה, 1958.]]

את האחים [[ראול קסטרו|ראול]] ו[[פידל קסטרו]], לימים שליטי [[קובה]] פגש לראשונה במקסיקו, ביולי [[1955]]. באותה עת היה פידל מהפכן שחתר להפיל את השלטון בארצו. ב-[[1956]] הצטרף גווארה, יחד עם מהפכנים קובנים, לאימוני [[גרילה]]

זמן קצר לאחר מכן עזבו המהפכנים הקובנים את מקסיקו בדרכם לקובה, עם צבא קטן של 82 איש, על סיפונה של ה"[[גראנמה]]". גווארה הצטרף לקבוצה כרופא. עם עלייתם לחוף נתקלו בכוחותיו של [[פולחנסיו בטיסטה|בטיסטה]], שליט קובה באותם ימים. בשל נחיתותם המספרית, הוכרעו בקרב וספגו אבידות רבות. קומץ הניצולים נאלץ לברוח להרים ולנהל לוחמת [[גרילה]] נגד צבא בטיסטה, בעזרת תושבים רבים שהצטרפו אליהם. עם התגברות הפופולריות שלהם, קיבל גווארה את הדרגה הגבוהה ביותר בצבאו של קסטרו, היה למפקד הנערץ ביותר, ואף כונה "אל קומנדנטה" (המפקד).

 

[[קובץ:Che SClara.jpg|ממוזער|200px|צ'ה גווארה במהלך הקרב על סנטה קלרה, 1958.]]

{{ערך מורחב|המהפכה הקובנית}}

מקורות אחדים טוענים שמספר המוצאים להורג עמד על 156, אך אחרים טוענים שהוצאו להורג כ-500 איש. עם זאת יש לקחת טענות אלה בערבון מוגבל מאחר שתמיד הועלו על ידי אנשים שהיו בקשרים עם ה-[[CIA]] או שהופעלו על ידו. גווארה עצמו התנגד, על פי דבריו, לאלימות כלפי חפים מפשע. המשורר [[ארמנדו ולדרס]] נאסר באשמת חתרנות נגד המהפכה ובניסיון לטרור, ולפי הסברה היה סוכן CIA ותומך משטרו של בטיסטה. ולדרס טען שעונה קשות עד ששותק מהמותניים ומטה (אולם נצפה יורד בכוחות עצמו ממטוס ב[[מיאמי]] בעת שחרורו), ושחזה במעשי עינוי ורצח של האסורים במקום.

 

[[קובץ:CheinMoscow.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צ'ה גווארה ב[[כיכר האדומה]], נובמבר 1964]]

לאחר המהפכה, נישא גווארה לאלידה מרץ' (ילידת קובה, [[1937]]). יש ספק לגבי תאריך חתונתם והתאריכים המקובלים הם 23 במרץ 1959 או 2 ביוני 1959. החתונה נערכה במבצר הצבאי לה קבאנה שב[[הוואנה]], בירת קובה. נולדו להם ארבעה ילדים. היא חיברה את הספר "זכרונות" (Evocation), אשר מתאר את התאהבותה בצ'ה, נישואיה לו ואת גידול ארבעת ילדיהם אחרי מותו.

* '''צ'ה גווארה והמהפכה הקובנית: כתבים ונאומים מפי צ'ה גווארה'''.

* '''סוציאליזם ואנשים בקובה'''.

* [http://www.reason.com/news/show/28436.html '''יומניו הסודיים של צ'ה'''] - יומניו של צ'ה גווארה מקונגו {{אנגלית}}

* צ"ה גווארה, [https://www.marxists.org/archive/guevara/1960/10/08.htm '''רשימות למחקר האידאולוגיה של המהפכה הקובנית'''], [[1960]] {{באנגלית}}