צורת הפתח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
המשמעות ההלכתית של צורת הפתח היא, שהיא משמשת כפתח, ולכן אף אם יש שטח פתוח ברוחב של יותר מי' אמות (כ- 4.8 מטרים) שנחשב בדרך כלל כפירצה הפוסלת את ה[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]] המקיפה שטח, והופכת את השטח המוקף במחיצות לשטח פרוץ, על ידי צורת הפתח הפירצה הרחבה נחשבת כפתח, שאינו פוסל את המחיצה.{{הערה|1=[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף כח|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף כח]]}}
לדעת חלק מהראשונים והאחרונים, מדין התורה, ניתן להשתמש בצורת הפתח אף להקפת שטח שהוא [[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] על מנת להופכו ל[[רשות היחיד]]. אולם מ[[דרבנן]] לא ניתן להקיף את רשות הרבים בצורת הפתח אלא רק את רשות ה[[כרמלית (שבת)|כרמלית]]. (אך כיוון שזה מועיל מהתורה, הזורק מרשות היחיד לשטח ברשות הרבים המוקף בצורת הפתח - לא יתחייב ב[[קורבן חטאת]] על כך){{הערה|1=[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסד#סימן שסד סעיף א|ערוך השולחן אורח חיים שסד סעיף א]]}}
באופן דומה, מדין התורה ניתן להקיף באמצעות צורת הפתח שטח חלקאי פתוח שאינו משמש למגורים ('בקעה') ולהופכו לרשות היחיד, אך מדרבנן, אין היקף צורת הפתח מועיל לשטח זה.{{הערה|שם=הערה_ד|1=[[s:ערוך השולחן אורח חיים שסב#סימן שסב סעיף ל|ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף ל]]}}
| |||