ארמנים – הבדלי גרסאות

כבר בשלהי [[המאה ה-4]] הייתה קהילה ארמנית ב[[ירושלים]], ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר. בסוף [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] היו בירושלים 70 מבנים של מוסדות וכנסיות ארמניות. שרדו מהם שני אתרים: באתר ב[[רחוב הנביאים]], קרוב ל[[שער שכם]] ובתחומי ה[[מנזר]] ה[[רוסיה|רוסי]] ב[[הר הזיתים]] - [[טור מלכא]]. ה[[פטריארך|פטריארכיה]] הארמנית בירושלים נמצאת בה ברצף משנת [[1311]]. מרכז הכנסייה הגריגוריאנית נמצא ב[[הרובע הארמני|רובע הארמני]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. בשנת [[1833]] נוסד בית הדפוס הארמני הראשון בירושלים בתוך [[קתדרלת יעקב הקדוש]]. הגיליון הראשון של "SION", הירחון הרשמי של [[הפטריארכיה הארמנית]], הופץ לראשונה לציבור בשנת [[1866]]. ב-[[1841]] נוסד הסמינר התאולוגי הארמני הראשון בעיר רמלה, ועבר ל[[הרובע הארמני|רובע הארמני]] בשנת [[1845]]. לאחר רצח העם הארמני הגיעו לארץ ארמנים יתומים שניצלו מהתופת. בשנת [[1929]] נפתח בירושלים בית הספר הארמני (''"Serpots Tarkmanchats Varjaran"'') הפועל עד היום.{{הערה|שם=ארמניה|1=[http://www.armenia.co.il/armenians-in-israel.html ארמנים בישראל], ארמניה: מידע פורטלי, 2014}} לארמנים זכויות בחלק מהמקומות הקדושים לנצרות. הכנסייה המרכזית שלהם היא ברובע הארמני, היא [[קתדרלת יעקב הקדוש]]. גם בתחנה הרביעית של [[ויה דולורוזה]] יש כנסייה ארמנית-קתולית קטנה.

 

 

לפני [[מלחמת העצמאות]] היו בארץ ישראל לא יותר מ-10,000 ארמנים.{{הערה|[[יעקב שמעוני]], '''ערבי ארץ ישראל''',‫ תל אביב: [[עם עובד]], תש"ז, עמ' 119.}}