פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הסרת קישורים עודפים + זוטות
[[קובץ:Ricciportrait.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פורטרט של מטאו ריצ'י, צויר על ידי האח עמנואל פרירה (נולד כיו ון-חווי) ב-1610, שנת חייו האחרונה של ריצ'י]]
'''מַטֶאוֹ רִיצִ'י''' (ב[[איטלקית]]: '''Matteo Ricci''', ב[[כתב סיני|סינית]]: '''利瑪竇 -''', ב[[פין-יין]]: '''Lì mǎ dòu''' - לי מא-דו; {{כ}} [[6 באוקטובר]] [[1552]], [[מצ'רטה]], [[מדינת האפיפיור]] – [[11 במאי]] [[1610]] [[בייג'ינג]] [[סין (אזור)|סין]]){{ביאור|כנהוג בוויקיפדיה, כל התאריכים לפני 1582 מוצגים לפי [[הלוח היוליאני|לוח היוליאני]], כל התאריכים אחרי 1582 מוצגים לפי [[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]].}} היה [[מיסיונר]] [[ישועים|ישועי]] ממוצא [[איטליה|איטלקי]].
 
ריצ'י נחשב כמי שהביא בתקופת [[שושלת מינג]] את ה[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] המודרנית ל[[סין (אזור)|סין]], ארץ שהייתה עד לתקופתו סגורה בפני זרים, ובה חי ב-30 השנים האחרונות לחייו. הקהילייה הנוצרית שיסד הייתה הגדולה ביותר ששרדה את [[המהפכה התרבותית]]. במקביל לעבודתו כמיסיונר היה ריצ'י המתרגם הראשון של כתבי [[קונפוציוס]] ל[[לטינית]], ה[[לינגווה פרנקה]] של המדע בתקופתו.
[[קובץ:Bom jesus.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קתדרלת בוֹם זֶ'זוּז בגואה]]
 
במאי של אותה שנה הפליג ריצ'י ל[[פורטוגל]], ובזמן שהמתין לספינה למד זמן קצר ב[[אוניברסיטת קוימברה]]. ב-24 במרץ [[1578]] הפליג ריצ'י מ[[ליסבון]] יחד עם קבוצה של שנים עשר מיסיונרים שעשו דרכם ל[[הודו]], בהם היו [[רודולפו אקוואוויווה]] (אחיינו של ראש מסדר הישועים לעתיד וכיום [[קדוש נוצרי]]) ו[[מיקלה רוג'רי]] (Michele Ruggieri {{כ}} 1543-1607), שעתיד היה למלא את תפקיד החלוץ בהקמת המיסיון בסין. ריצ'י הגיע ל[[גואה]] שב[[הודו]]שבהודו, מרכז [[האימפריה הפורטוגזית|השלטון הפורטוגזי]] במזרח הרחוק, ב-13 בספטמבר של אותה שנה. בגואה המשיך ריצ'י את לימודי ההסמכה לכמורה. בשל בעיות בריאות נשלח ריצ'י ל[[קוצ'ין]] שבדרום הודו ושם הוסמך ככומר ב-[[1580]].
 
באפריל [[1582]], עם חזרתו לגואה, קיבל ריצ'י הוראות להפליג לסין. האב [[אלסנדרו ואליניאנו]] (Alessandro Valignano) שהיה החונך של ריצ'י בלימודיו ברומא, ושמאוגוסט 1573 היה אחראי על כל המיסיונים של הישועים במזרח הרחוק, זימן את ריצ'י ואת חברו לספסל הלימודים – מיקלה רוג'רי ל[[מקאו]]. ריצ'י הגיע למקאו ב-7 באוגוסט 1582.{{הערה|שם=Brucker|{{cite web|url=http://www.newadvent.org/cathen/13034a.htm|title=Matteo Ricci |last=Brucker |first=Joseph |work=The Catholic Encyclopedia |volume=13: Revelation-Simon Stock |location=New York |publisher=Robert Appleton Company |year=1912|oclc=174525342}}}}
 
====הפעילות המיסיונרית====
ב-1604 מונה ריצ'י לראשות המיסיון החדש של סין ולא היה כפוף לשלוחה במקאו. כיוון שהקפיד להשאיר נציגות של המיסיון במקומות בהם עבר, הרי שבעת הגעתו לבייג'ינג כבר היו מיסיונים בנאנג'ינג, בנאנצ'אנג ובסוג'ואו, וב-1608 נפתח מיסיון גם ב[[שאנגחאי]]. בכל מיסיון היו שניים עד שלושה נוצרים סיניים ממקאו שהצטרפו למסדר הישועים. עד 1608 היה ברחבי סין כ-2,000 מומרים. ריצ'י עצמו פעל להמרת דת של משכילים באמצעות שיחות ישירות, ובאמצעות ספרו "טְייֵנְג'ו שְׁהיִי" (天主實錄) – "המשמעות האמיתית של שליט השמים", [[קטכיזם]] אותו כתב בנאנצ'אנג, אבל שיפר אותו על סמך ניסיונו. מעבר לפירוט עקרונות הדת הנוצרית השתדל ריצ'י להראות כיצד עקרונות אלו מקבלים חיזוק מספרי פילוסופיה סיניים עתיקים, ובמקביל תקף מנהגים כמו האמונה ב[[גלגול נשמות]] כמקובל ב[[בודהיזם]]. הספר הודפס מחדש 4 פעמים עד מותו של ריצ'י ושימש שנים רבות אחר כך ככלי יעיל בידי המיסיונרים שהגיעו לסין. הוא כתב מסות פולמוסיות אחדות כנגד הבודהיזם, שהידועה שבהן קרויה "בּייֵנְשׂוֵּ'ה יִידוּ" (Bianxue yidu). בין האנשים הבולטים שהצליח לנצר היו שׂוּ גוָאנְגְצִ'י (1604 תחת השםבשם פאולוס), אותו הכיר עוד בנאנצ'ינג, שעתיד היה לכהן כמזכיר הגדול, ולִי גְ'אדְזָאו, שהתנצר ב-1610, אבל עוד לפני כן סייע לריצ'י בהדפסת מפת העולם שלו, בהכנת הקטכיזם, ובהכנת ספרו על הידידות.
 
====פילוסופיה ומדע====
 
בעזרת שׂוּ גוָאנְגְצִ'י תרגם ריצ'י לסינית את ששת הפרקים הראשונים של ספרו של [[אוקלידס]] "[[יסודות (ספר)|יסודות]]" (התרגום יצא לאור ב-1607). המקור בו השתמש ריצ'י התבסס על התרגום שביצע [[כריסטופר קלאוויוס]], המורה של ריצ'י למתמטיקה, מ[[יוונית]] ל[[לטינית]]. כמו כן תרגמו השניים ספרים נוספים על [[אסטרונומיה]], [[טריגונומטריה]], [[גאומטריה]] ו[[אריתמטיקה]]. ריצ'י עסק גם בגאוגרפיה. הוא הכין עותק מיוחד של מפת העולם עבור הקיסר, והצליח לאמת שהארץ המסתורית "קאתי" שאליה הגיע הנוסע האיטלקי [[מרקו פולו]] ב-[[1271]] במסעו ביבשה, היא אכן "סין" שאליה הגיעו ריצ'י וחבריו המיסיונרים מהים, כפי שחשדו רבים. ההשערה אומתה כאשר ישועי בשם דה גואש (De Goes) יצא מהודו ברגל ב-1602, ואף על פי שמת בדרך ב-1607, לפני שהגיע לבייג'ינג, הוא הצליח לשלוח מכתב שהגיע לריצ'י.
 
 
====ריצ'י והקהילה היהודית בסין====
ב-1605 רכשו הישועים מתחם חדרים בתוך שער שׂוֵ'אנְווּ (Xuanwu, אחד מתשעת השערים בחומת העיר הפנימית) ובנו בו כנסייה (הקיימת עד היום) הידועה כנאנטאנג (הכנסייה הדרומית). בתקופה זו פנה לריצ'י [[יהדות סין|יהודי סיני]] בשם אַי טיאן (艾田). ריצ'י סיפר במכתב מה-26 ביולי 1605, כי האיש, שכדברי ריצ'י תווי פניו שונים לגמרי מפני סיני, פנה אליו משום שחשב כי אף הוא יהודי. אי טיאן, שהיה אז כבן 60, סיפר לריצ'י כי הוא בא מהעיר [[קאיפנג]] שבמחוז [[הנאן]], שם יש קהילה יהודית פעילה. כי הוא, כמו שאר [[יהדות קאיפנג|היהודים בקאיפנג]], סוגד לאל אחד בלבד. הוא סיפר כי קשה לשמור על הדת היהודית בסין, שכן דיני הכשרות והטוהרה הקשו על היהודים להתמנות לפקידים. אי טיאן ידע לספר לריצ'י גם על קהילת הנסטוריאנים שחרבה. ריצ'י מעולם לא ביקר בקהילה ב[[הנאן]]בהנאן, אבל שלח מיסיונר זוטר לשם, שלוש שנים אחר כך, ב-1608, הראשון בשרשרת ביקורי מיסיונרים בקהילה במהלך השנים. למעשה, היה הרב הראשי בקהילה מוכן להעביר את תפקידו לריצ'י בתנאי שיפסיק לאכול [[בשר חזיר]], אבל ריצ'י ויתר על המשרה.
 
[[קובץ:旋转 DSCN1806.JPG|שמאל|ממוזער|200px|המצבה על קברו של מטאו ריצ'י בבייג'ינג]]