מיקרו-קופי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ממשקי משתמש באמצעות HotCat
Kinnerety (שיחה | תרומות)
שורה 9:
 
== מקור המונח ==
בשנת 2009 כתב מאפיין חוויית המשתמש ג'ושוע פורטר (Joshua Porter) פוסט שכותרתו "Writing Microcopy".{{הערה|<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://bokardo.com/archives/writing-microcopy/|הכותב=Joshua Porter|כותרת=Writing Microcopy|תאריךאתר=9 ביוני 2009}}bokardo.com|תאריך_וידוא=2018-06-19}}</ref> בפוסט הוא סיפר שפיתח תהליך תשלום לאתר מכירות, אבל קיבל שגיאות חוזרות ונשנות הקשורות לכתובת של משתמשים באתר. השגיאות האלה התרחשו ב-10%-5% מהעסקאות. לבסוף החליט פורטר להוסיף משפט אחד מעל לשדות הכתובת: "אנא הקלידו את הכתובת המקושרת לכרטיס האשראי שלכם". "בן לילה התחלנו לעשות יותר כסף", הוא מספר, "הבעיה נעלמה לחלוטין, ולא קיבלנו עוד שום מייל בנושא". פורטר שיתף עם קוראיו מחשבה שעלתה אצלו בעקבות המעשה: מילים קטנות, כשהן מופיעות במקום הנכון ובזמן הנכון, משנות לגמרי את חוויית המשתמש. בפוסט שכתב הוא גם המציא למילים האלה שם: מיקרו-קופי.
 
בהרצאה שנתן בכנס UXLx הוא סיפר שהפוסט הזה – שלקח לו פחות מ-20 דקות לכתוב – נחל הצלחה מסחררת, ושהוא קיבל פניות רבות מאנשי חוויית משתמש שהודו לו על שנתן שם למילים שהיו חשובות כל כך בעיניהם.{{הערה|{{יוטיוב|pkbO6hwLbpc|שם=Microcopy: How to write small, deadly copy for all occasions|אורך=30:21}}}}
שורה 15:
ברבות השנים התפתח באנגלית מונח מקביל שמשמש לתאר את אותן המילים – UX writing. טרם הומצא מונח עברי מקביל.
 
== מטרות עיקריות<ref>{{צ-ספר|שם=מיקרו-קופי: המדריך המלא|מו"ל=נמלה|שנת הוצאה=2016}}</ref>==
 
* '''לעזור למשתמשים לבצע את הפעולה המבוקשת''' – מיקרו-קופי נועד לפשט את התהליך; להנחות את המשתמשים לגבי איזו פעולה לבצע, באיזה אופן ומתי; להבהיר מונחים לא ברורים; להפיג חששות; להשיב לשאלות שעלולות לצוץ; וליצור עבור המשתמשים תהליך חלק ונטול חיכוכים ככל האפשר.
שורה 25:
* '''בהירות''' – התכונה החשובה ביותר של מיקרו-קופי היא בהירות, שכן מטרתו העיקרית היא שמשתמשים יוכלו להבין אותו במהירות ובקלות ולהשתמש בנוחות בממשק.
* '''תמציתיות''' – השאיפה היא לכתוב בתוך הממשק כמה שפחות מילים, כדי שלא ליצור עומס ויזואלי וקוגניטיבי. לכן המיקרו-קופי ייכתב בקצרה ככל האפשר, בעיקר בתהליכים שבהם המשתמשים צריכים לבצע פעולות רבות, מורכבות או מהירות. עם זאת, במקומות שבהם יש למשתמשים חוויה רגשית כלשהי, למשל בסיום רכישה או בהצטרפות לקהילה שחשובה להם, המיקרו-קופי עשוי להיות ארוך יותר ולתמוך בחוויה.
* '''אנושיות''' – מיקרו-קופי נבדל מכתיבה טכנית בכך שהוא מבקש לתת למשתמשים הרגשה שהם משוחחים עם בני אדם. לכן מיקרו-קופי ייכתב בשפת שיחה אנושית, אפילו אם מדובר במערכת מקצועית. מותגים שונים יכולים לאמץ משלבים שונים במיקרו-קופי שלהם, משפה תקנית ורשמית ועד לסלנג פרוע, לפי אופיו של המותג. תכונה זו מבוססת, בין היתר, על מחקרים של פרופ' קליפורד נאס {{אנ|Clifford Nass}} שפורסמו בספרו The Man Who Lied to His Laptop, שמצא שבני אדם מצפים מממשקים שיתנהגו באנושיות ועל פי נורמות חברתיות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Clifford Nass & Corina Yen|שם=The Man Who Lied to His Laptop: What We Can Learn About Ourselves from Our Machines|מו"ל=Current|שנת הוצאה=2012}}</ref>
* '''רגישות להקשר''' – מיקרו-קופי צריך להשתנות על פי הסיטואציה בה הוא נמצא. כשהמשתמשים מתוסכלים – עליו להיות קצר ומעשי במיוחד, אבל גם אמפתי; בסיטואציות שבהן המשתמשים שמחים – הוא יכול לתמוך בחוויה ולהיות גם הוא משמח; כשהמשתמשים מבולבלים – כדאי שיהיה תכליתי וינסוך ביטחון, וכן הלאה.
* '''הכלה''' – חשוב שהממשק יפנה למשתמשים בלי להניח את מוצאם, תרבותם או המגדר שלהם, אלא אם כן הוא פונה לקבוצה בעלת דמוגרפיה ספציפית. לכן במיקרו-קופי שנכתב עבור הקהל הרחב לא יופיע סלנג אזוטרי-תרבותי, מילים שמוכרות רק באזור גיאוגרפי מסוים, פנייה למגדר יחיד, וכמובן לא יהיו בו [[גזענות]], [[גילנות]] או [[סקסיזם]].
 
== אפיון שפה ==
מיקרו-קופי הוא חלק מ[[שפת המותג]] {{אנ|Brand_language}}, עליה מחליטים בתהליך שנקרא אפיון שפה (Voice and tone design), המורכב מארבעה שלבים:.
 
במחקרי חוויית משתמש נמצא כי אפיון שפה משפיע במידה ניכרת על תפיסת המותג בעיני המשתמשים.<ref>{{Cite news|url=https://www.nngroup.com/articles/tone-voice-users/|title=The Impact of Tone of Voice on Users' Brand Perception (Nielsen Norman Group UX research)|newspaper=Nielsen Norman Group|language=en|access-date=2018-06-19}}</ref>
 
תהליך אפיון השפה מורכב על פי רוב מארבעה שלבים:
 
# בחינת החזון, המשימה והערכים של המותג
שורה 64 ⟵ 68:
יש הטועים לחשוב כי מיקרו-קופי פירושו טקסטים מצחיקים בממשק. למעשה, שימוש בהומור יכול לשרת את המותג או לפגוע בו, תלוי באופי המותג, בקהל היעד שלו ובסיטואציה.
 
פרופ' קליפורד נאס מצא במחקריו שהומור אכן משפיע לטובה על משתמשים, גורם להם להרגיש טוב יותר עם עצמם, לאהוב יותר את הממשק ולפעול יותר בקלות. עם זאת, הוא ממליץ שלא להשתמש בהומור ציני שפוגע במשתמשים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Clifford Nass & Corina Yen|שם=The Man Who Lied to His Laptop: What We Can Learn About Ourselves from Our Machines|מו"ל=Current|שנת הוצאה=2012}}</ref>
 
מאחר שמטרתו העיקרית של המיקרו-קופי היא שמישות, ומאחר ששתיים מתכונותיו העיקריות הן בהירות ורגישות לסיטואציה – השילוב של הומור בממשקים בחוסר תשומת לב או בעומס עשוי למשוך תגובות שליליות של המשתמשים. לכן יש להשתמש בו ברגישות ובמינונים נמוכים, אלא אם כן מדובר במותג שהומור הוא אחת מתכונותיו המרכזיות.<ref>{{Cite news|url=https://www.invisionapp.com/blog/humor-microcopy/|title=The right way to use humor in your microcopy|date=2018-06-04|newspaper=InVision Blog|language=en-US|access-date=2018-06-19}}</ref>
 
== ראו גם ==