המרכז הבהאי העולמי – הבדלי גרסאות

'''המרכז הבהאי העולמי''' הוא המרכז המנהלי והדתי של [[הדת הבהאית]]. הוא שוכן בצפון [[ישראל]] – בערים [[חיפה]] ו[[עכו]] ובסביבותיהן, וכולל את אתרי ה[[עלייה לרגל (בהאים)|עלייה לרגל הבהאיים]] העיקריים ואת המבנים המשמשים משכן למוסדות הבינלאומיים של הדת, ובהם מבני משרדים, בתים לעולי רגל, [[ספרייה|ספריות]], [[ארכיון|ארכיונים]], מרכזי מבקרים, [[מקדש]]ים וגנים נרחבי ידיים. שורשיו של המרכז הבהאי העולמי בשהותו של [[בהאא אוללהאללה]] ב[[ארץ ישראל]] בתקופת השלטון ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|עות'מאני]], במחצית השנייה של [[המאה ה-19]].

בשנת [[1868]] [[גלות|הגלו]] השלטונות ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניים]] את מייסד הדת הבהאית, [[בהאא אוללהאללה]], ל[[ארץ ישראל]] וכלאוהו ב[[כלא עכו]]. הוא נותר באזור עד סוף חייו, ונפטר ב-[[1892]]. בהאא אוללהאללה הורה לבנו, [[עבדול בהאא]], על המקום ברכס [[הכרמל]] שבו יוקם [[מקדש הבאב]], בעת ביקור שערכו השניים בחיפה ב-[[1891]]. הר הכרמל נחשב לקדוש בדת הבהאית, כפי שתיארו הבהאא אוללהאללה בכתביו:

{{ציטוט|תוכן="באותה שנה הוקם אוהלו של הבהאא אוללהאללה, 'סוכת התהילה', על הר הכרמל, 'גבעת האל וכרמיו', ביתו של אליהו, אותו פיאר ישעיהו כ'הר האלוהים', 'ונהרו אליו כל-הגויים'"{{הערה|1=[https://bahai.bwc.org/pilgrimage/Intro/visit_12.asp Mount Carmel]}}{{הערה|1=הסיפא בהשראת {{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב|קצר=כן}}}}.}}

{{ציטוט|תוכן="לתושבי ישראל יש גישה למידע עובדתי אודות הדת, תולדותיה, ועקרונותיה הכלליים. ספרים אודות הדת מצויים בספריות ברחבי ישראל, וישראלים מתקבלים בזרועות פתוחות במקדשים ובגנים שסביבם. עם זאת ובהתאם למדיניות שיושמה באדיקות מאז ימי הבהאא אוללהאללה, בהאים אינם מורים את דתם בישראל. ברוח דומה, בהאים אינם מלמדים את דתם לישראלים גם מחוץ לישראל אם האחרונים מתכוונים לשוב לארץ. כאשר שואלים ישראלים שאלות אודות האמונה הבהאית, הם זוכים למידע עובדתי מבלי לעודד עניין נוסף"{{הערה|1=[http://bahai-library.com/index.php5?file=uhj_teaching_in_israel.html Teaching the Faith in Israel]}}.}}

הגנים המונומנטליים שוכנים ממזרח לשורת הטרסות העליונה. הם משתרעים על פני שטח בצורת חצי [[מעגל]] שגבולו מוכתב על ידי ארבעת מבני הקשת מדרום, ועל ידי שדרות הציונות מצפון. בגנים אלה שוכנים שלושה [[קבר]]ים של ארבעה מבני משפחתו של הבהאא אוללהאללה, ובהם בנו, בתו ואשתו הראשונה, וכן קברה של אשתו של עבדול בהאא. הגנים הוקמו החל בשנת [[1932]].

מבנה ה[[ארכיון]] הבינלאומי הושלם ב-[[1957]], והיה המבנה הראשון בקשת. צורתו, כשל [[מקדש יווני]], שואבת את השראתה מ[[הפרתנון]] ב[[האקרופוליס באתונה|אקרופוליס של אתונה]]. למבנה 50 [[עמוד]]ים בסגנון [[הסדר האיוני|איוני]], וגגו ירקרק. בארכיון שמורים [[ספר]]ים וכתבים שנאספו על ידי הדת הבהאית במשך 150 שנות קיומה, ובין היתר נמצאים בו [[תצלום|תצלומו]] היחיד של הבהאא אוללהאללה ו[[ציור]]ים שלו ושל הבאב. הציורים והתצלום מוצגים לציבור. עד פתיחת המבנה שימשו שלושה מחדרי מקדש הבאב והמבנה בשדרות הציונות 75 כארכיון הבינלאומי.

מאז הקמתו ב-[[1963]] בית הצדק העולמי משמש כמוסד העליון של הדת הבהאית. בבית הצדק תשעה חברים, הנבחרים אחת לחמש שנים על ידי ועדת בחירה המורכבת מנציגי כל האסיפות הרוחניות הבהאיות. בית הצדק העולמי הוא גוף בעל סמכות [[חוק|חקיקתית]] ו[[משפט (דין)|שיפוטית]] - הוא רשאי לחוקק חוקים ולשנותם, והוא משמש כערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במבנה הארגוני של הדת הבהאית. פרסומיו נחשבים מחייבים, ובהתאם לקביעת הבהאא אוללהאללה עצמו החלטותיו החקיקתיות נחשבות לחסינות מטעות. עם זאת, רק הבית כגוף זכה להנחייה אלוהית זו, ולא היחידים המרכיבים אותו. לבית הצדק מסורה הסמכות להתאים את הדת הבהאית להתקדמות החברתית, ומכאן נובעת סמכותו החקיקתית לפרש ולהוסיף על כתבי הדת הקדושים, אך הוא אינו רשאי לשנותם או לבטלם{{הערה|1=[http://info.bahai.org/universal-house-of-justice.html#6 The Universal House of Justice]}}.

בית עולי הרגל המערביים השני, ברחוב הפרסים 10, החליף את קודמו ואף הוא אינו פועל כיום למטרה זו. לפי המסורת הוא ניצב באחד המקומות בהם נטה הבהאא אוללהאללה את אוהלו כאשר ביקר בחיפה{{הערה|[https://bahai.bwc.org/pilgrimage/Intro/visit_21.asp 10 HaParsim str.]}}. הבית הוקם במימונה של בהאית אמידה מ[[ארצות הברית]], שחשה כי המבנה הקודם אינו ראוי למטרתו. המבנה חדל מלשמש עולי רגל, ונעשו בו מספר שימושים אחרים. בין היתר היה זה משכנו הראשון של בית הצדק העולמי, מהקמתו ב-[[1963]] ועד לחנוכת המבנה הנוכחי ב"קשת" ב-1983, וכמשכנו של מרכז ההוראה הבינלאומי מ-1983 עד [[2000]]. כיום משמש המבנה את מזכירות הקהילה הבהאית הבינלאומית.

הבניין בשדרות הציונות 75 בחיפה מהווה חלק מן המרכז הבהאי העולמי. הוא שימש במשך השנים כמוקד ממנו פיקח [[שוגי אפנדי]] על התפתחות הגנים, כמשרד ל[[אדריכל]]ים שהופקדו על הקמת ה"קשת", וכחלק מהארכיון הבינלאומי הבהאי (לפני הקמתו של הארכיון הנוכחי ב-[[1957]]). כיום שוכנת במבנה מחלקת המקומות הקדושים הבהאית. הבית נקנה על ידי בתו של בהאא אוללהאללה, בהיה ח'אנם{{אנג|Bahiyyih Khánum}}, על מנת לשמש בית ספר לבנות אך תוכנית זאת לא יצאה את הפועל. בסמוך לבית נמצא קברה. קבריהם של אשתו הראשונה של בהאא אוללהאללה, אסיה ח'אנם, ובנם נמצא בחלקה סמוכה אחרת לבית.

[[קובץ:AkkaPrison.jpg|ממוזער|250px|כלא עכו - האגף בו הוחזקו הבהאא אוללהאללה ובני משפחתו מימין]]

ל[[עכו]] חשיבות רבה בדת ובמסורת הבהאית; בה נכלא בהאא אוללהאללה, בה התגורר לאחר ששוחרר בתנאים מגבילים, ובה מת ו[[קבורה|נקבר]]. האתר החשוב ביותר בסביבותיה של העיר הוא [[אל-באהג'ה]] שבו ניצבים אחוזתו וקברו, אולם מספר מבנים נוספים בעיר ובסביבותיה נקשרו בחייו, והם מתוארים להלן בהתאמה לסדר הכרונולוגי של תולדות חייו:

=== תא הכלא של בהאא אוללהאללה ===

ב-[[31 באוגוסט]] [[1868]], לאחר שהשלטונות העות'מאניים הגלו את בהאא אוללהאללה לארץ ישראל, הוא נכלא יחד עם בני משפחתו בשבעה חדרים בקומה העליונה של האגף הצפון-מערבי ב[[כלא עכו]]{{הערה|שם=holy|1=[http://news.bahai.org/story/336 Holy place restored and open to pilgrims]}}. בחלקים אחרים של המבנה נכלאו חלק ממאמיניו אשר הוגלו עמו. הוא נותר בכלא עכו במשך שנתיים, ובחודש נובמבר [[1870]] שוחרר בתנאים מגבילים, כאשר השלטונות העות'מאניים החליטו להפוך את הבניין לקסרקטין. שחרורו בא זמן קצר לאחר שאחד מבניו נפל אל מותו דרך [[חלון|צוהר]] שהיה קבוע בתקרת אחד התאים.

המקום הפך לאחד מיעדיהם של עולי הרגל הבהאים, ולאחר 15 שנות מחקר בעזרת מומחים מ[[הטכניון]] ומגעים עם [[ממשלת ישראל]], נחתמו הסכמים על שיפוצו. בהסכמים נקבע כי פנים המבנה ישוחזר למצב בו היה לפני שנת [[1920]], ומעטפתו החיצונית תושב למצבה בעת המאבק ב[[המנדט הבריטי|מנדט הבריטי]] ב-[[1947]]{{הערה|שם=holy}}. שנת 1920 נבחרה כשנה הקובעת ביעד השחזור, שכן עד מועד זה נותר הבניין במצבו עת שהה בו בהאא אוללהאללה, ולאחריו ערכו בו הבריטים שינויים רבים. העבודות, במימונו של המרכז הבהאי העולמי, החלו בשנת [[2003]] והסתיימו ביוני [[2004]].

בית עבוד בעיר העתיקה בעכו הוא למעשה שני מבנים נפרדים - הבית המערבי הקרוי על שם בעליו, עבוד, והבית המזרחי שהיה שייך ל[[עודי חאמר]], סוחר אמיד מעכו, אשר מסרו מאוחר יותר לבהאא אוללהאללה ולבני משפחתו. חאמר גם היה בעליה של אחוזת אל-באהג'ה, שנרכשה מאוחר יותר על ידי משפחתו של בהאא אוללהאללה.

בהאא אולה התגורר בחדר בבניין לאחר ששוחרר מכלא עכו, ובו כתב את ספר החוקים [[כיתאב-אי אקדס]] בשנת [[1873]] לערך{{הערה|1=[https://bahai.bwc.org/pilgrimage/Intro/visit_6.asp House of Abbud]}}. במקום נערכה חתונת בנו, ובהאא אוללהאללה הוכרח להמשיך ולהתגורר במקום במשך שבע שנים עד שנת [[1877]]. בשל כך מקובל לקבוע כי היה נתון ב[[מאסר]] או [[מעצר]] במשך תשע שנים בסך הכול.

הבית ב[[מזרעה]], השוכנת בין עכו מדרום ל[[נהריה]] מצפון, שימש את בהאא אוללהאללה כבית קיץ, עת התגורר בו בשכירות בין השנים [[1877]]-[[1879]], ולפני שעבר לאחוזתו באל-באהג'ה. עבדול בהאא, בנו של בהאא אוללהאללה, העיד כי:

{{ציטוט|תוכן="יום אחד אמר (בהאא אוללהאללה): 'לא שמתי מבטי בירק מזה תשע שנים. השדה הוא עולם הנפש, העיר היא עולם הגוף'. כאשר שמעתי בעקיפין על אמירה זו הבנתי כי הוא משתוקק לשדות הפתוחים... באותה עת היה בעכו איש בשם מוחמד פאשה סאפוואט אשר היה בין מתנגדינו הקשים. היה לו ארמון בשם מזרעה, כשישה קילומטרים צפונית לעיר, מקום מקסים, מוקף גנים, עם ערוץ מים זורמים... השגתי את הבניין במחיר נמוך מאוד, כחמש לירות לשנה, שילמתי לו לחמש שנים וכרתתי עימו חוזה. שלחתי עובדים לשפץ את המקום, לסדר את הגן ולהתקין בו אמבט..."{{הערה|1=[https://bahai.bwc.org/pilgrimage/Intro/visit_8.asp ‘Abdu’l-Bahá, quoted by J. E. Esslemont in Bahá’u’lláh and the New Era (Wilmette: Bahá’í Publishing Trust, 1998), p. 35]}}.}}

גן רידוואן השוכן בחלקה הדרום-מזרחי של עכו, בין רחוב עליית הנוער ל[[נחל נעמן]]{{הערה|1=[http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=29&subject_id=6 תיעוד המקום באתר רשות העתיקות], הכולל מפה של הגן והרחובות לידו}}, היה ידוע בשם "נעמין" כשמו של הנחל ב[[ערבית]]. הוא נשכר על ידי עבדול בהאא עבור אביו, אשר אהב להעביר במקום את זמנו בערוב ימיו. בהאא אוללהאללה העניק למקום את השם "רידוואן", היינו [[גן עדן]], ונהג לכנותו גם בשמות "ירושלים החדשה" ו"האי הירוק שלנו"{{הערה|1=[https://bahai.bwc.org/pilgrimage/Intro/visit_7.asp Ridvan Garden]}}.

אל-באהג'ה ("מחוז ההנאה") שוכן צפונית-מזרחית לעכו, בין [[בוסתן הגליל]] ממערב ל[[שמרת]] ממזרח. באתר שוכנים "אחוזת אל-באהג'ה" בה התגורר בהאא אוללהאללה בשנותיו האחרונות החל ב-[[1879]], ובה מת בשנת [[1892]]; ו"מקדש בהאא אוללהאללה" בו שמורים שרידיו. שני המבנים מוקפים בגנים מטופחים ורחבי ידיים, והאתר ידוע בשם "המתחם הקדוש". "החצר הקדושה" (חארם-אי אקדס) היא חלקו של "המתחם הקדוש" הכולל את שני המבנים ואת הגנים הצמודים להם. מקדש בהאא אוללהאללה הוא המקום הקדוש ביותר לבהאים, והוא מסמן את ה[[תפילה (בהאים)|קיבלה]]{{הערה|1=[https://bahai.bwc.org/pilgrimage/Intro/visit_2.asp Shrine of Bahá'u'lláh]}}, אליו הם פונים בעת תפילה. במקום פועל גם מרכז מבקרים.

בית זה שוכן בפינה הצפון-מערבית של העיר העתיקה בעכו (כיום רחוב ההגנה). הוא היה אחד מנכסיה של משפחת בהאא אוללהאללה, ונרכש על ידי עבדול בהאא על מנת לשכן בו את המשפחה המתרחבת וכדי לשמש כמקום לקבל בו את פניהם של עולי הרגל שהגיעו אל העיר. שמו של הבית בא משמו של אחד מבעליו הקודמים, [[עבדאללה פאשה]], מושל עכו בשנות העשרים של [[המאה ה-19]]. עבדול בהאא המשיך להתגורר במקום משך 13 שנים עד שעקר לחיפה, ובבנין זה הוחזקו שרידיו של הבאב בהיחבא, עד שהונחו במאוזוליאום שנבנה עבורו בחיפה ב-[[1909]]{{הערה|1=[https://bahai.bwc.org/pilgrimage/Intro/visit_10.asp# House of Abdullah Pasha]}}.