מקדש הבאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האחדת הכתיב של "בהה אללה" בהתאם לתיקון שם הערך אודותיו
שורה 16:
במקדש שמורים שרידיו של סיד [[עלי מוחמד]] שיראזי, מייסד ה[[באביזם]] שנודע בכינוי ה"באב" ("השער"), הנחשב למבשר הראשון של הדת הבהאית. למרות שהמקדש נחשב בעיני הבהאים כמקום השני בקדושתו לאחר [[אל-באהג'ה]] ב[[עכו]], הוא ללא ספק המבנה הבהאי הידוע ביותר ב[[ישראל]] ובעולם כולו, והוא מזוהה עם הדת יותר מכל. המקדש הוא כיום אחד משני אתרי ה[[עלייה לרגל (בהאים)|עלייה לרגל]] החשובים ביותר למאמיני הדת הבהאית.
 
מייסד הדת הבהאית, [[בהאא אוללהאללה]], הורה לבנו, [[עבדול בהאא]], את המיקום המדויק להקמתו של המקדש, בעת סיור שערכו יחדיו בחיפה ב-[[1891]], שנה לפני מותו של הראשון. עבדול בהאא תכנן את המבנה, וזה הוקם מאוחר יותר על ידי נכדו, [[שוגי אפנדי]]. בשנת [[2008]] הוכרז המקדש, יחד עם מספר אתרים בהאים נוספים בחיפה וב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]], כ[[אתר מורשת עולמית]].
 
==היסטוריה==
[[קובץ:Mauzoleo bab 1909.jpg|ימין|ממוזער|200px|המאוזוליאום של הבאב ב-1909]]
ב-[[21 במרץ]] [[1909]] הונחו שרידיו של הבאב ב[[מאוזוליאום]] בן שישה חדרים, אשר הוקם במקום בו ניצב כיום המקדש. המאוזוליאום נבנה מאבן מקומית, ושכן מעל [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]]. באחד החדרים במבנה הונחו גם שרידיו של עבדול בהאא, בנו של הבהאא אוללהאללה, בחודש [[נובמבר]] [[1921]], אך הם צפויים להיות מועברים למבנה אחר לכשזה יבנה. שלושה חדרים נוספים נבנו במבנה בין השנים [[1928]]-{{כ}}[[1929]], וב-[[23 במאי]] [[1944]], מאה שנים לאחר [[עלי מוחמד#הכרזתו של מולה חוסיין|הכרזת הבאב]], הוצג דגם של המקדש בגובה של 60 ס"מ.
 
ב-[[1948]] נחתמו ההסכמים לביצוע העבודות, וב-[[1949]] הניח שוגי אפנדי, מנהיגה של הדת באותה עת, את [[אבן פינה|אבן הפינה]] למקדש. הוא הוקם מעל המאוזוליאום הקיים, והבנייה הסתיימה ב[[אוקטובר]] [[1953]] במימון הקהילות הבהאיות ברחבי העולם. עלות הקמת המבנה עמדה על 750,000 [[דולר אמריקני]]{{הערה|1=[http://news.bahai.org/story/252 Golden anniversary of the Queen of Carmel]}}.