פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
לאחר שצבר ידע ומיומנות בשפה ובתרבות הסינית החליט ריצ'י לנסות להגיע צפונה, כשהמטרה הסופית היא להגיע אל קיסר סין בבייג'ינג, שכן כאמור ריצ'י האמין שהדרך הטובה ביותר לנצר את סין היא דרך העומד בראש הקיסרות.
 
ב-18 באפריל 1595 יצאו מטאו ריצ'י ופמלייתו לדרך צפונה. הם חצו את הרי מלינג (梅嶺) ב[[מעבר מיי]] (梅關) המפריד בין מחוז גואנגדונג למחוז [[ג'יאנגשי]], שכרו ספינה בדאיו (大庾), והפליגו במורד הנהר [[גאן (נהר)|גאן]] דרך הערים [[גאנג'ואו]] (贛州) וג'יאן (吉安) ל[[נאנצ'אנג]] בירת ג'יאנגשי. מנאנצ'אנג המשיכו דרך [[אגם פויאנג]] לנהר ה[[יאנגצה]] ודרכו הגיעו ב-31 במאי 1595 ל[[נאנג'ינג]], בירת מחוז [[ג'יאנגסו]] ו[[עיר בירה|בירת סין]] בתחילת שלטון [[שושלת מינג]]. במסע זה מת בן לווייתו של ריצ'י, ז'ואו באראדסבאראדש (João Barradas), בתאונת שיט.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=MVZU1sAQ8H4C&pg=PA108&lpg=PA108&dq=Jo%C3%A3o+Barradas+Matteo+Ricci&source=bl&ots=4ZrtulykV9&sig=onw3j4le8FOdoC3nRmGmNimnk4I&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjKnNu-4unbAhWssaQKHSn5CW0Q6AEIPTAI#v=onepage&q=Jo%C3%A3o%20Barradas%20Matteo%20Ricci&f=false Michela Fontana, ''Matteo Ricci: A Jesuit in the Ming Court''], pages 108-109}}
 
לריצ'י לא היה אישור לשהות בנאנג'ינג, ולכן אחרי שבועיים בלבד נאלץ לחזור לנאנצ'אנג, על מנת לקבל אישור כזה. ריצ'י הגיע לנאנצ'אנג ב-28 ביוני 1595 והתגורר בעיר במשך שלוש השנים הבאות. הוא רכש בנאנצ'אנג ידידים רבי השפעה, החל במושל מחוז ג'אנגשי, לוּ וָאנְגאי, שסיפק לריצ'י את אישור הכניסה לנאנג'ינג, דרך הגאוגרף, גָ'אנְג חְווָאן, שסייע לריצ'י בעדכון מפת העולם שלו וכלה בשני נסיכים מבית המלוכה של שושלת מינג שהתגוררו בנאנצ'אנג. לאחד הנסיכים, ג'וּ דְווֹגְיֵה, הקדיש ריצ'י את ה[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] הראשונה שכתב בסינית, גְ'יָאויוּאוּ לוּן (交友論 – "מסה על הידידות"),{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=tKhHf4VjsggC&printsec=frontcover&dq=Matteo+Ricci&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwib7rbsvNXbAhVUVsAKHZeHB8QQ6AEINjAC#v=onepage&q=Matteo%20Ricci&f=false Matteo Ricci, On Friendship: One Hundred Maxims for a Chinese Prince]}} כשהוא משתמש באמרות שמקורן בתרבות המערבית.