פשיטת רגל – הבדלי גרסאות

מקור הביטוי פשיתת רגל בעברית היא מהתנך. במלכים ב' פרק י:"א אשר לא יכל לשלם למלך ארפידוס את חובו. המלך אילץ את אשר לכרות את רגלו ולתרום את זה לבית הלוכה ששימש מזול לשרתים. מכאן גם מקור המתכון ל"מרק רגל ירושלמי".ניתן לראות ב[[שמיטת כספים]] התנ"כית מקור לחקיקה בנושא פשיטת רגל. יש הטוענים כי שמיטת הכספים המקראית ביטלה את כל החובות, ולא רק את חובותיהם של אלו שאינם יכולים להחזיר, במועד קבוע אחת לשבע שנים. על פי ראייה זאת, שמיטת כספים המקראית היא מרחיקת לכת הרבה יותר מפשיטת הרגל המודרנית. אולם, על פי ההלכה, שמיטת כספים משמטת רק חובות אשר מועד פרעונם כבר הגיע ובעל החוב לא הצליח לגבותם (או שכח לגבותם). בהתאם לראייה זאת, שמיטת הכספים דומה לפשיטת הרגל המודרנית ומטרתה העיקרית היא למנוע נגישׂה אינסופית של החייב אף על פי שאיננו יכול לשלם את חובו. שמיטת הכספים גרמה לבעלי הממון למעט בהלוואות, ועל כן ב[[תקופת בית שני]] תיקן [[הלל הזקן]] את ה[[פרוזבול]] המאפשר למעשה לעקוף את שמיטת החובות.