הבדלים בין גרסאות בדף "ניקולאוס זימרוק"

נוספו 2,503 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (←‏חייו: תקלדה)
{{בעבודה}}
[[File:Nikolaus Simrock.jpg|thumb|ניקולאוס זימרוק]]
'''ניקולאוס זימרוק''' (ב[[גרמנית]]: '''Nikolaus Simrock''', {{כ}} [[23 באוגוסט]] [[1751]] ב[[מיינץ]] - [[12 ביוני]] [[1832]] ב[[בון]]) היה נגן [[קרן יער|קרן]] [[גרמני]] בחצר הנסיך הבוחר של קלן ב[[בון]] ומו"ל מוזיקה. הוא היה ידידו של [[לודוויג ואן בטהובן]] ומייסד בית ההוצאה למוזיקה נ. זימרוק.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=Tq5ci-9OMLEC&pg=PA3 בארי קופר, "בטהובן", 8 באוקטובר 2008, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד isbn=978-0-19-531331-4 עמ'3]}} זימרוק, "שנהנה מהערכה גבוהה הן כאדם והן כמוזיקאי" שמר על קשר עם בטהובן במהלך שנות ה-90' של [[המאה ה-18]] ונחשב ל"עד מהימן" לשנותיו של בטהובן בבון.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=j8RIq67v51cC&pg=PA169 אלכסנדר וילוק תאייר, אליוט פורבס, הנרי אדוארד קרהביל, ""חיי בטהובן" מאת תאייר, 23 במרץ 1992, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, isbn=978-0-691-02717-3, עמ' 169]}}{{הערה|[https://books.google.com/books?id=CAvEtVbCY3QC&pg=PA108, 1/ ויין מ. זנר, =The Critical Reception of Beethoven's Compositions by His German Contemporaries {{כ}} 1 בספטמבר 1999, הוצאת אוניברסיטת נברסקה, isbn=978-0-8032-1250-3, עמ' 108]}}
 
== חייו ==
בשנת 1793 ייסד ניקולאוס זימרוק את בית ההוצאה למוזיקה נ. זימרוק בבון. שניים מפרסומיו המוקדמים הם יצירות של בטהובן, הווריאציות "Das rote Käppchen" של (WoO 66) ב-1793 ווריאציות על נושא מאת ולדשטיין (WoO 67) ב-1794. אחת הסיבות להצלחת החברה הזאת - נוסף לכישרון העסקי של זימרוק - הייתה הנטייה הפרו-צרפתית שלו, שהשתלמה לאחר תקופת הנסיך הבוחר ב-1794 במהלך הכיבוש המוקדם של בון ועמק הריין על ידי צבאות [[המהפכה הצרפתית]].
 
בראשית [[המאה ה-19]] היה זימרוק אחד המול"ים החשובים ביותר באירופה להוצאת מוזיקה. בהנהגתו, הוציאה נ. זימרוק מהדורות ראשונות של מוזיקה מאת [[יוזף היידן]],{{הערה|[https://books.google.com/books?id=CWoJAQAAMAAJ רוברט מורל סטיבנסון, "סקירת מוזיקה בין-אמריקאית"] 1981, עמ' 19}} שאותו פגש פנים אל פנים, ו[[לודוויג ואן בטהובן]] (13 מהדורות ראשונות).
 
בין המלחינים החשובים שיצירותיהם יצאו לאור לאחר מות זימרוק היו [[רוברט שומאן]], כולל הסימפוניה השלישית שלו, [[פליקס מנדלסון]], כולל ה[[אורטוריה|אורטוריות]] שלו, [[אליהו (אורטוריה|אליהו]] ו"פאולוס".{{הערה|[https://books.google.com/books?id=CWoJAQAAMAAJ טיילור- מרסר פיטר ג'יימסון, "מדריך קיימברידג' למנדלסון", סדרת מדריכי קיימברידג' למוזיקה, 21 באקטובר 2004, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'] }} [[פריץ זימרוק]], נכדו, העביר את המשרד הראשי של בית ההוצאה מבון ל[[ברלין]] בשנת 1870. הוא נודע ביותר בהוצאת יצירותיו של [[יוהנס ברהמס]].
 
== חיים אישיים ==
זימרוק היה נשוי לפרנציסקה אוטיליה בלאשק ממיינץ והיו להם 13 ילדים.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=pkrb-NudY4IC אוטו וניג, "Buchdruck und Buchhandel in Bonn", {{כ}} 1968, הוצאת רוררשייד, עמ' 121]}} בני המשפחה השפיעו על קרוב ל-200 שנה של היסטוריה תרבותית ב[[עמק הריין]]. אחד מבניו, [[פטר יוזף זימרוק]], ניהל את עסקי ההוצאה לאור, בן אחר ניהל שנים רבות את מלון "טרירר הוף" בכיכר השוק, ש[[אלכסנדר דיומא]] התארח בו.{{הערה|[https://books.google.com/books?id=HQsSAAAAMAAJ קרל יוזף זימרוק, דוריס פינקוורט, "קרל זימרוק", 1979, הוצאת אוניברסיטת בון, רורשייד, isbn=978-3-7928-0416-2, עמ' 41-37]}} הבן הצעיר, קרל, היה מו"ל של ספרות גרמנית מתקופות שונות, עד המאה ה-19.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}