יוסף אביב"י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
בשנים הבאות פרסם אביב"י מספר מאמרים קצרים בנושאי קבלה וביבליוגרפיה של כתבי קבלת האר"י. בספרו "בנין אריאל" פרש אביב"י את סדר ההשתלשלות של כתיבת חיבורי האר"י והעתקתם, ומתוך כך עמד על סדרם וטיבם. הוא חלק על הנחת היסוד המקובלת בין לומדי הקבלה בדרכה של קבלת ה[[שלום שרעבי|רש"ש]] התופסת את דברי [[האר"י]] באופן אחדותי. לדעת אביב"י סדר הלימוד בכתבי האר"י צריך לפתוח בפירוש ספרא דצניעותא, שאותו כתב האר"י בעצמו, ולסיים בדרוש אדם קדמון, שאותו השמיע האר"י לתלמידיו סמוך לפטירתו. כך לומדים תחילה על עולם האצילות ורק לבסוף על הצמצום.
בשנת תשס"ח (2008) יצא לאור ביד יצחק בן צבי ספרו "קבלת האר"י". בספר זה מתוארים כל החיבורים שכתבו האר"י ותלמידיו, עריכותיהם והעתקותיהם במשך מאתיים שנה. מסקנתו של אביב"י היא כי האר"י לימד את מהלך ההאצלה בשתי בחינות שונות: המשכת שפע החיות וגילוי אור העצמוּת. כל אחת משתי הבחינות מתארת את מהלך ההאצלה כולו מראשו לסופו. בנוסף לשתי בחינות אלו, טוען אביב"י כי יש עוד בחינה נוספת, נסתרת, אולם הוא לא מפרט אותה בספרו.
בשנת תשע"ח (2018) יצא לאור ביד יצחק בן צבי ספרו "קבלת הראי"ה". בספר זה מפוענחות למעלה מ-400 פסקאות שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק על פי שפת הכינויים - כינוייהם של המקובלים לספירות. בעקבות כך מתאר אביב"י את שיטתו של הרב קוק על פי מקורותיה בכתבי המקובלים. בסוף הספר נמצא 'מילון הראי"ה' - מילון שלם לאלפי הכינויים של המקובלים שנמצאים בכתביו של הרב קוק.
אביב"י עסק גם בכתבי [[רמח"ל]]. במאמרים שכתב טען אביב"י שכתבים אלו מחולקים לשתי קבוצות השונות בטיבן ובאופיין. הוא הראה כי בקבוצה הראשונה פירש רמח"ל את קבלת האר"י על פי כוונת ההטבה בבריאה, ובקבוצה השנייה פירש רמח"ל את קבלת האר"י על פי כוונת גילוי הייחוד. אביב"י פרסם מכתבי-יד שזיהה מספר חיבורים חשובים. הבולט שבהם הוא שריד מ"זוהר תניינא" של רמח"ל שהתגלה בספריית שוקן של בית המדרש לרבנים.
| |||