הסכם סייקס–פיקו – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Gws balfour 02.jpg| שמאל|ממוזער|200px|הלורד בלפור – שר החוץ של בריטניה]]

 

{{הפניה לערך מורחב|הצהרת בלפור}}

המסמך הראשון על ה[[ציונות]] שהוגש לממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, חובר בנובמבר [[1914]], בידי [[הרברט סמואל]], שהיה שר בממשלת בריטניה. הרברט סמואל היה מן היהודים הראשונים שמילאו תפקיד של שר בממשלת בריטניה. המסמך שחיבר, מדגיש את היתרונות המדיניים וה[[אסטרטגיה צבאית|איסטראטגיים]] העשויים לנבוע מארץ-ישראל יהודית-בעיקרה, שתקיים יחסים מיוחדים עם בריטניה. ב-1915 ביטא ה[[עיתונאי]] הרברט סיידבותם, רעיונות דומים במאמר-עיתונות וגם ב"תזכיר על המדיניות הבריטית". בעיר [[מנצ'סטר]] קם גוף שנקרא "האסכולה הציונית של מנצ'סטר" ובו נפגשו והחליפו דעות מנהיגים ציוניים עם נוצרים תומכי ציונות. באמצעותם נפגש [[חיים ויצמן]] בפעם הראשונה עם ראש ממשלת בריטניה [[לויד ג'ורג']] (שהתמנה לתפקיד בדצמבר 1916).{{הערה|כריסטופר סייקס, '''מבלפור עד בויין''', מאבקים על ארץ ישראל, הוצאת מערכות, 1966, עמודים 19-18}}

==קביעת גבולות ארץ ישראל==

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה, לא הייתה ארץ ישראל אלא מושג היסטורי. גבולותיה באותה עת לא תאמו לגבולותיה ההיסטוריים. גם הגבולות ההיסטוריים השתנו פעמים רבות החל מההבטחה האלוהית ל[[אברהם]] ({{תנך|בראשית|יב|א|ג|קצר=כן}}) ועד ליציאה ל[[גלות (יהדות)|גלות רומא]], אולם גבולות ה[[התנחלות השבטים|התנחלות]] של [[שנים עשר השבטים]], נחשבו לגבולות ההיסטוריים של [[עם ישראל]] ({{תנך|יהושע|יג|קצר=כן}}).

 

===גבולות הארץ לפי "הסכם סייקס-פיקו"===

 

===הגבולות שנקבעו בעקבות ועידת סן רמו===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ועידת סן רמו]], [[גבול הצפון]]}}

עקבותיו של הסכם סייקס-פיקו שמעולם לא יצא לפועל והתבטל משפטית ב-1918 ניכרים בקווי הגבול ששרטט [[חבר הלאומים]] ב[[ועידת סן רמו]] ב-[[1920]] אם כי התפיסה המנחה של שני מנגנוני ההסדרה הללו הייתה שונה בתכלית. לא עוד שליטה ישירה של המעצמות על שטחים אימפריאליים אלא משטר מנדטים בה הופקדו השטחים הערביים של האימפריה העות'מאנית בידי הנאמנים - המעצמות האירופאיות שניצחו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] לתקופת ביניים בה יעצבו תושבי האזור ישויות ריבוניות שבבוא היום יזכו לעצמאות. אחת מנקודות החיכוך הבסיסיות בין הצרפתים לבריטים בהסכם סייקס-פיקו, שאלת עתידה של [[ארץ ישראל]] והמקומות הקדושים, שיושבה בפשרה - בינאום השטח שלימים נודע כ[[פלשתינה-א"י]], באה על פתרונה בוועידת סן רמו שהחלטותיה כללו את [[הצהרת בלפור]] ומסירתה של כל ארץ ישראל תחת [[המנדט הבריטי]].

 

בהתאם להסכם משנת 1920, הוקמה ועדת גבול בריטית-צרפתית שתפקידה היה לקבוע בדיוק את קוי הגבול ולסמנו בצורה ברורה בשטח. בראש הוועדה עמדו [[לויטננט קולונל]] [[סטיוארט פרנסיס ניוקומב|ניוקומב]] (בריטי) ולויטננט קולונל פולה (צרפתי). לוועדה הוענקו סמכויות רחבות לחרוג מקו הגבול שהותווה בהסכם הנ"ל, אם תנאי השטח ושיקולים מקומיים יצדיקו זאת. עם זאת, הופנו נושאים עקרוניים וחילוקי דעות לראשי שלטון המנדט בירושלים ובדמשק וגם לממשלות של שני הצדדים. עיצוב קו הגבול התבסס על כמה עקרונות: הצמדת קו הגבול לגורמי נוף בולטים, הקטנת השיבושים בחיים ובפעילות של האוכלוסייה בשטחי הספר, הימנעות מחציית אדמות כפרים לשני עברי הגבול, הימנעות מניתוק כפרים ממרכזים עירוניים. בגבול המזרחי בוצעו כמה שינויים משמעותיים. בהסכם המקורי נקבע שקו הגבול יחצה את הכנרת לאורכה, אך הוועדה קבעה שקו הגבול לאורך הקטע הצפון-מזרחי של ים כנרת ([[בקעת בית צידה]]) יעבור במרחק 10 מטרים מקו החוף. בחלק התיכון והדרומי של חופה המזרחי של הכנרת (הכפרים נוקייב ו: א-סמרה, שעל אדמותיהם הוקמו הקיבוצים [[עין גב]] ו[[האון]]),{{הערה|{{דבר|צבי אילן|'''הפרסים של עין גב'''|1983/05/06|ugUEaW49tUfUEMYQLCF0ksKJy9xOWA9XmCRegf2ijOQjfYctA8VJav355%2FusgbZaYw%3D%3D}}}} מכיוון שהקרקעות ברובן היו בבעלות [[עבאס אפנדי]] (מנהיג ה[[בהאים]] שהתגורר בחיפה),{{הערה|'''[[בהאים בעמק הירדן]]'''}}לכן, במרחק 2 ק"מ מדרום ל[[כורסי]], פונה הגבול מזרחה, ועולה על מתלול [[הגולן]], ולמרבית אורך מהלכו עד לעמק הירמוך, קו הגבול נמשך במרומי המתלול. בתמורה, הבריטים ויתרו על הפינה הצפון-מערבית של הגולן, שבה היו אדמות ששייכות ל[[אמיר]] מחמוד אל פאור שהיה אזרח של סוריה. הדו"ח של הוועדה אושר על ידי שתי הממשלות ב- [[7 במרץ]] [[1923]], אולם חלפה עוד שנה עד שקווי הגבול שהותוו, היו בפועל הגבולות הצפוני והצפון-מזרחי של ארץ ישראל.{{הערה| משה ברור, גבולות ישראל, הוצאת יבנה, תל אביב, 1988, עמודים 107-106}}

 

==ראו גם==