בית הכנסת בבית אלפא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:חפציבה באמצעות HotCat
טיפול במקפים
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|כותרת=כן|כיוון כתב=שמאל}}
[[קובץ:Beit alfa01.jpg|ממוזער|שמאל|250px|גלגל המזלות]]
'''ביתבית־הכנסת הכנסת בבית אלפאבבית־אלפא''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] ב[[ישראל]], ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק מן [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]]. האתר התפרסם בזכות הפסיפסים השמורים שבו ונתפש כעדות לקיום חיים יהודיים במשך מאות שנים אחרי [[חורבן בית שני]]. המבנה הוכרז כ[[גן לאומי]].
 
בית הכנסת נתגלה בסוף 1928 ונחפר בתחילת 1929. ממצאי חקירת בית הכנסת פורסמו בסקר בשנת [[1932]]. סקר נוסף נערך בשנת [[1962]] על ידי [[רשות העתיקות]]. בחפירה ובחשיפת רצפת הפסיפס, התגלו שרידים של מבנה בית כנסת קדום יותר, כנראה מן [[המאה ה-5]] לספירה, ממנו התגלו שרידי ריצוף פסיפס קדומים. הערכת החופרים הייתה כי בית הכנסת המאוחר יותר, מן [[המאה ה-6]] לספירה, נחרב ב[[רעידת אדמה]] בשנת [[749]], או אף מוקדם יותר. חלקי המבנה אשר נפלו על רצפת הפסיפס הגנו עליה מבליה.
שורה 22:
== פסיפס בית הכנסת ==
 
פסיפס בית הכנסתבית־הכנסת הונח בשנים 527-518527–518 (זמנו של יוסטינוס הראשון). שטח האולם מכוסה הפסיפס הוא  10.35X5.50 מ' (57 מ"ר). איכותו של הפסיפס טובה מאוד, אבני הפסיפס רב-גוניות מאוד וצפיפותן גבוהה ועומדת על 150-110 אבנים בדצמ"ר, ואבני הזכוכית המשובצות בפסיפס אפילו קטנות יותר. תוכנית הפסיפס כללה מערך דימויים פיגורטיבי במרכז החלל, אשר שרד במצב טוב מאוד, ודגמים גאומטריים בחלקים המשניים של המבנה, מהם שרדו חלקים באולם האורך הימיני (צד מזרח) ושרידים מעטים בנרטקס של המבנה. הפסיפס מכיל כתובת, פגומה מעט, המזהה את האמנים, אב ובנו בשם מריאנוס וחנינא. שמות אלו מופיעים גם על גבי [[רצפת פסיפס]] בית הכנסת ב[[בית שאן]].
 
בתוך שקע באפסיס נמצאו מטבעות ברונזה, אחד מהם של [[קונסטנטינוס הגדול]] (337-306337–306), ואחר של הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס הראשון]] (527-518527–518); תאריכים אלו עזרו לקבוע את זמן הבנייה של בית הכנסת. הכתובת גם מתארכת את הפסיפס לתקופתו של הקיסר יוסטיניאנוס; סוקניק הניח כי הפסיפס נוצר בימי יוסטיניאנוס הראשון, אולם חוקרים אחרים הניחו כי הכוונה היא לקיסר [[יוסטיניאנוס השני]].
 
החלק המרכזי של רצפת בית הכנסת עוטר, כאמור, ב[[פסיפס]] נראטיבי גדול ממדים המחולק ל-3ל־3 חלקים עיקריים הנתונים בתוך מסגרת מעוטרת. מבנה כזה של פסיפסים מופיע גם בבית הכנסת ב[[חוספיה]], ב[[חמת טבריה]] וב[[בית הכנסת בנערן|נען]]{{הערה|1=[[מיכאל אבי יונה|אבי-יונה, מיכאל]], "מן ההלניזם עד ביזנטיון", בתוך: '''6000 שנות אמנות בארץ-ישראל''', כתר, ירושלים, 1986, עמ' 293.}}.
 
בחלק המערבי של הפסיפס, אשר היה קרוב אל ארון הקודש, מציג הפסיפס נושא של כלי המשכן. במרכזה של ה[[קומפוזיציה]] ה[[סימטריה|סימטרית]] מופיע ארון הקודש המתואר כ"[[חזית אדריכלית]]". חזית זו, המזכירה תיאורי מבנים, מרבה להופיע ב[[אמנות ביזנטית|אמנות הביזנטית]] כמייצגת את הקדושה, על גבי [[סרקופאג]]ים, כמו גם על חפצים נוספים. היא משותפת לתיאורים בעלי אופי [[יהדות|יהודי]], [[פגאניות|פגאני]] ו[[נצרות|נוצרי]]. החזית כאן, מורכבת מ[[עמוד]]ים בעלי בסיס, הנושאים [[גמלון]] מעוטר בדגם של [[לונטה]] המכילה דגם של [[צדף]]. מצידי ארון הקודש מופיעות שתי [[המנורה|מנורות]] בעלות שבעה קנים, העומדות על בסיס ובו שלוש רגליים. עוד מופיעים [[שופר]], מחתה, זוג ציפורים העומדות מכל צד של הגמלון וזוג אריות הניצבים גם הם משני עברי הארון. בשולי הקומפוזיציה מופיעים וילונות גלולים בעלי דגם של פרחים המעניקים לסצנה אווירה תיאטראלית מעט.
שורה 32:
מרכז הפסיפס מוקדש לתיאור [[גלגל המזלות]]. המזלות מופיעים בתוך קומפוזיציה עגולה ושמו של כל מזל רשום ליד תיאורו הגרפי. במרכז הגלגל מופיע [[הליוס]], אל [[השמש]] ה[[יוון העתיקה|יווני]]. הימצאותו של אל פגאני במרכזו של פסיפס יהודי מעידה לדעת החוקרים, כי דמות זו הפסיקה לשאת את משמעותה המקורית והפכה לחלק מן הדגם המקובל של תיאור גלגל המזלות{{מקור}}. בארבע פינות הגלגל מופיעות ארבע דמויות נשיות המאנישות את [[עונות השנה]], המלוות באיורים המייצגים את הפעילות החקלאית והתנובה החקלאית המאפיינים כל עונה ועונה. העונות מצוינות בשם עברי לפי מערכת [[ארבע התקופות]] - "תקופת תשרי", "תקופת תמוז", "תקופת ניסן", "תקופת טבת". תקופת תשרי היא עונת הסתיו, מלווה בעץ [[תמר מצוי|תמר]] נושא תמרים המרמז על עת הגדיד, [[אמפורות]] לאחסון יין המרמזות על תהליך ייצור היין החל בעונת הסתיו, [[רימון מצוי|רימון]] ו[[תאנה]]. תקופת תמוז היא עונת הקיץ, מלווה ב[[ענב]]ים אדומים ושחורים, משמאלה שלושה פרות מוארכים של לופה ומלון
[[קובץ:Beth Alfa Synagogue Mosaic 09.JPG|ממוזער|שלושה פרות מוארכים של לופה ומלון עגול, מסמלי עונת הקיץ]]
עגול ומפוספס. תקופת ניסן היא עונת האביב, מלווה בפרחים, עוף נודד ו[[מגל]] גדול המיועד לקציר ירק ופרחים. תקופת טבת היא עונת החורף, מלווה ב[[אמפורה]] המייצגת את המים בעונת החורף ו[[מקלטר]] דו-שנידו־שני המיועד ל[[עידור]] ו[[טיחוח|תיחוח]] האדמה.
 
בחלקו השלישי של הפסיפס מופיע תיאור [[עקידת יצחק]]. בצד שמאל של הקומפוזיציה מופיע [[מזבח]] ולצידו מצויר [[אברהם]] האוחז ב[[יצחק]] להקריבו. במרכז מופיע [[כבש הבית|איל]], המתואר בפרופיל וקשור בחבל אל עץ. עיצוב זה יוחס על ידי ברגמן{{הערה|1=ברגמן מ', "תמונת האיל בציור העקידה ברצפת הפסיפס מבית אלפא" תרביץ נ"א עמ' 306-309.