ראובן יוסף גרשונוביץ – הבדלי גרסאות

נולד ב[[לאפיטש]]בלאפיטש שב[[מינסק (מחוז)|מחוז מינסק]] לשרה ביילא בתו של הרב משה אליעזר בייער מתלמידי ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] ולרב [[אברהם יצחק גרשונוביץ|אברהם יצחק גרשנוביץ]] רבה של [[ז'אבינקה]]. כשנולד כיהן אביו כר"מ בישיבה לצעירים בלאפיטש ובתרפומשנת [[תרפ"ד]] (1924) לאחרכיהן פטירת אביו, רבהכרבה של ז'אבינקה, עבר(לאחר להתגוררפטירת שםאביו ומונה לכהן כרב העיירהמונה במקומו). בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבה לצעירים בעיירה [[לידא]] אצל הרב מרדכי שמולקר והרב [[יעקב ניימן]] (שלאחר מכן היה ראש [[ישיבת אור ישראל]] לצעירים ב[[פתח תקווה]]), בשל המרחק מבית הוריו היה שב לביתו רק בפסח ובסוכות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[קוברין]] אצל הרב [[פסח פרוסקין]], שם למד יחד עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן|אהרן לייב שטיינמן]] שאף היהשהיה חברו לחדר, לימים סיפר הרב שטיינמן על תקופה זו כי בטוח הוא כי הרב גרשנוביץ לא יודעידע את שמות חבריו לחדר כי בגודל התמדתו חוץ מללמוד לא שוחח בשום נושא אחר. במשך תקופה קצרה למד ב[[ישיבת אוהל תורה]] ב[[ברנוביץ'|ברנובי'ץ]] אצל הרב [[אלחנן וסרמן]] ולאחר מכן חזר ללמוד בקוברין.

בקיץ תרצ"א (1931) עבר ללמוד ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] ב[[קמניץ]] אצל הרב [[ברוך בר ליבוביץ]], בישיבה זו נודע בקרב רבותיו וחבריו כמתמיד גדול בתורה, כשנהג ללמוד כל מסכת שנלמדה בישיבה על בוריה ורק לאחר מכן העמיק בסוגיות המסכת. התקרב מאוד לרבו ראש הישיבה רבי ברוך בר ליבוביץ ודבק בדרך לימודו בהעמקה ועיון בדברי הראשונים והגדרת קושיות ותירוצים בסוגיות תלמודיות. נחשב כבקי בתורת רבו ובספרי ה[[ברכת שמואל]] על סוגיות הש"ס שהוציא. בשל בקיאות זו, כשהגיע ללמודכשלמד בישיבת לומז'ה בארץ ישראל דבק בו הכינוי בקרב בני הישיבה "ר' ברוך בערניק" (תלמיד מובהק של רבי ברוך בער).

בסוף שנת תרצ"ה (1935) עזב אביו את הרבנות בז'אבינקה ועלה לארץ ישראל ומונה על ידי ה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]] לכהן כראש ישיבת [[ישיבת תפארת ציון|תפארת ציון]] ב[[בני ברק]]. בתחילה עלה אביו לבדו לבדוק מספר מקומות מגורים ולאחר זמן קצר עלו שאר בני משפחתו,אך הוא ואחיו הרב דוד גרשנוביץ נותרו בעיירה, בתקופה זו אחיו התמנה לרבה של זא'בינקה במקום אביו. במהלך השנה התעורר פולמוס בעיירה סביב הקמת בית הספר "תרבות" של התנועות הציוניות בעיירה, והרב גרשנוביץ שהיה בחור בן 20 כינס את כל הורי התלמידים, נאם בפניהם ושיכנעם שלא לשלוח את ילדיהם לבית הספר. כשנתיים לאחר אביו,בשנת בתרצתרצ"ז (1937), עלה אף הוא לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בתקופה זו התקרב לחזון איש ולהרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] והיה נוהג לבקרם מדי שבוע ולהציע בפניהם מערכות תורניות שחידש. בעצת הרב [[שרגא גרוסברד]] שהיה משגיח ישיבת לומז'ה באותה עת, מונה הרב גרשנוביץ על ידי ראש הישיבה הרב [[ראובן כץ]] למסור חבורות מדי שבוע בפני הבחורים הצעירים בישיבה להדריכם בדרך לימודו.

בתש"ו (1946) נשא את פסיה, בתו של הרב [[צבי יהודה אדלשטיין]] רבה של [[רמת השרון]], בשמחת האירוסין שלו השתתף החזון איש. לאחר נישואיו המשיך בישיבת לומז'ה במסירת חבורות שבועיות לתלמידים הצעירים בישיבה, בתשי"א (1951) מונה לר"מ בישיבת לומז'ה והחל למסור שיעור יומי לבחורי הישיבה.

בסוף ימיו חלה והיה מאושפז רבות בבית החולים. נפטר בניסן תשנ"ה (1995) ובהלוויתו השתתפו אלפים מבני הציבור החרדי בהם רבים מתלמידיו בישיבות בהן כיהן.