תקנת חכמים – הבדלי גרסאות

• ב[[תלמוד]] נאמר שסמכות החכמים לתקן תקנות חדשות דוגמת ימי ה[[חנוכה]], נכללת ב[[מצווה לשמוע לדברי חכמים]]: {{ציטוטון|לֹא תָסוּר, מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל|{{תנ"ך|דברים|יז|יא}}}}. הבנה זו אינה מתעלמת מן הקשרה של הפרשה העוסקת בספקות בגופה של התורה, אלא רואה בה ציווי טוטאלי לשים את כף המושלים בידי בית הדין הגדול, כך שגם הסמכות לגזור ולתקן תהיה בידם. אמנם, הרמב"ן חולק ואומר שדרשה זו היא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]] בלבד.

 

 

• הרב קלמן כהנא כתב כי סמכותם של חכמים לתקן ולגזור נובעת מקבלה קדומה של העם לקבל עליהם את גזרותיהם ותקנותיהם. קבלה כללית של האומה היא בעלת תוקף מחייב אף לדורות הבאים, כפי שרואים בכמה מקומות במקרא (חקר ועיון, חלק א', עמ' ל').