הנדסת התפלה – הבדלי גרסאות

כבר בעת הקמת חברת הנדסת התפלה הוצבה המטרה ליצא את מתקני ההתפלה לחו"ל{{הערה|{{מעריב||חברה ישראלית חדשה לשיווק מיתקני התפלה|1965/05/25|02329}}}}. חוזה יצוא ראשון לאיטליה נחתם בשנת 1966{{הערה|{{מעריב||מיתקני התפלה לפי שיטת זרחין לאיטליה |1966/11/27|00826}}}}. ב-1968, נמכרו שלושה מתקנים ל[[האיים הקנריים|איים הקנרים]] ב[[ספרד]]{{הערה|{{מעריב|רפאל אלדור|מיתקן המתקה - לספרד|1968/12/08|00700}}}}, וב-1969 ל[[איראן]]{{הערה|{{מעריב||פרס רכשה בישראל מיתקן להתפלת מי ים|1969/11/27|00814}}}}{{הערה|{{דבר||חמישה מתקני־המתקה, יסופקו לאיראן|1970/11/13|00400}}}}. בשנת 1971, מכרה הנדסת התפלה 17 מתקנים והכנסות החברה הגיעו ל-‭2.5‬ מיליון דולר{{הערה|{{דבר||הנדסת־התפלה־לישראל מכרה השנה ציוד־התפלה ב־‭2.5‬ מיליון דולאר|1971/11/25|00607}}}}. בשנת 1970 הקימו [[שאול אייזנברג]] ו[[יעקב נמרודי]] חברה לשיווק והקמה של מתקני הנדסת התפלה ב[[איראן]], מאחר והמתקןשהמתקן הראשון שנמכר פעל בהצלחה{{הערה|{{מעריב|אורי דן|ישראלי ימתיק את מי פרס|1970/03/01|02401}}}}. עד שנת 1976 הקימה החברה 26 מתקנים של הנדסת התפלה ב[[איראן]]{{הערה|{{דבר||חברת נמרודי לסחר חוץ שיווקה עד כה 26 מתקני התפלה מתוצרת הנדסת התפלה לאיראן|1974/06/24|00419}}}} ועד 1977 יותר מ-60 מתקנים{{הערה|{{דבר||מתקני המתקה מישראל הוקמו במפרץ הפרסי|1977/04/19|00307}}}}. מתקנים שהיו מרכיב חשוב באספקת המים במדינה והמשיכו לפעול עד [[העשור הראשון של המאה ה-21]]{{הערה|{{הארץ|נטע אחיטוב|האם המחסור במים הוא המפתח לשלום בין ישראל לשכנותיה?|1.2498051|27 בנובמבר 2014}}}}.

בשנת [[1976]], הציעה [[רשות החברות הממשלתיות]] למכור את החברה{{הערה|{{דבר||חברות ממשלתיות|1976/09/29|01000}}}}. החברות [[כלל תעשיות]]{{הערה|{{דבר||מכירות "כלל תעשיות" ב־78 יסתכמו ב־‭5.5‬ מיליארד ל"י|1978/01/23|01202}}}} ו[[כור תעשיות]] התעניינו ברכישת החברה אך לבסוף בשנת [[1980]], היא נמכרה לחברת [[כימיקלים לישראל]], שהיתהשהייתה אז [[חברה ממשלתית]] והציעה סכום של 2.5 מליוןמיליון דולר עבור החברה לעומת 2 מליוןמיליון דולר שהציעה [[כור תעשיות]]{{הערה|{{דבר||חברת "הנדסת התפלה" תימכר ל"כיימיקלים לישראל"|1980/07/08|00600}}}}. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] [[כימיקלים לישראל#הליך ההפרטה|הופרטה בהדרגה]] חברת כימיקלים לישראל.

בספטמבר 2000 רכשה [[קבוצת דלק]] מחברת [[כימיקלים לישראל]] 50% ממניות הנדסת התפלה תמורת 22 מיליון דולר, כך שמאז היתההייתה שבבעלותן השווה של שתי החברות{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|הנדסת התפלה נכנסת לשוק הגדול ביותר - מדינות ערב|1.1202155|16 במאי 2010}}}}. בנובמבר 2007, ניסתה החברה להנפיק את מניותיה [[הבורסה לניירות ערך בלונדון|בבורסה לניירות ערך בלונדון]] לפי שווי של 500 מיליון דולר ולגייס 125 מיליון דולר, אך המהלך לא הושלם עקב [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]]{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|הנדסת התפלה תודיע מחר על כוונתה לגייס בלונדון 125 מיליון דולר|1.1456552|10 בנובמבר 2007}}}}. ב-2010 נעשה נסיוןניסיון נוסף להנפיק את החברה לפי שווי של עד כמיליארד דולר שלא יצא לפועל{{הערה|{{TheMarker|מיכאל רוכוורגר|הנדסת התפלה תחל בפגישות עם חתמים לקראת ההנפקה|1.577067|23 בפברואר 2010}}}}. ב-2016 החליטו [[קבוצת דלק]] ו[[כימיקלים לישראל]] למכור את החברה. חברת התשתיות הסינית CCCC הגישה הצעה לא מחייבת לרכוש את הנדסת התפלה תמורת 650 מיליון דולר שלא ממושה{{הערה|{{TheMarker|יורם גביזון|ענקית התשתיות הסינית CCCC מציעה לרכוש את הנדסת התפלה ב-650 מיליון דולר|1.3028798|4 באוגוסט 2016}}}}. באפריל 2017 מכרה [[כימיקלים לישראל]] את חלקה בחברה (50%) תמורת 175 מיליון דולר לקבוצה בראשות [[כלל ביטוח]] והמנכ"ל אבשלום פלבר{{הערה|{{TheMarker|יורם גביזון|כיל מוכרת 50% מחברת ההתפלה IDE תמורת 175 מיליון דולר|1.4041401|25 באפריל 2017}}}}.

* מתקן ההתפלה בעיר [[צ'נאי]], [[הודו]] שהוקם בהשקעה של 230 מליוןמיליון דולר{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|הנדסת התפלה של תשובה ועופר זכתה בפרויקט של 230 מיליון דולר בהודו עם שותף מקומי|1.561510|31 בינואר 2010}}}}.