רמב"ן – הבדלי גרסאות

{{רב

|שם=רבי משה בן נחמן

|כיתוב=רבי משה בן נחמן על [[ציור קיר]]. האודיטוריום בעכו

|כינוי=

|מקום לידה=

|מקום פטירה=

|מקום קבורה=

|מקום פעילות=

|השתייכות=חכמי [[ספרד]] ב[[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]]

|תלמידיו=רבי [[שלמה בן אדרת]] (רשב"א), רבי אהרן הלוי (ה[[רא"ה]]), רבי נתן בר יוסף

|בני דורו=רבי [[יונה גירונדי]]

}}

רבי '''משה בן נחמן''' (ידוע ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''רמב"ן'''; [[ד'תתקנ"ד]], [[1194]] - [[י"א בניסן]] [[ה'ל']]{{מקור}}, [[4 באפריל]] [[1270]]) היה מגדולי [[תור הזהב של יהדות ספרד|חכמי ספרד]], [[פוסק]], [[פרשני המקרא|פרשן]], [[הוגה דעות|הוגה]], [[מקובל]] ו[[רופא]]. בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן על דרך ה[[יוונית]] Nachmanides (נחמנידֶס, "בן נחמן" ביוונית).

הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל ב[[ימי הביניים]]. גם בתקופת [[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]] של גדולי ה[[ראשונים]], אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה. תלמידו, ה[[רשב"א]], כותב עליו {{ציטוטון|לא היה גדול ממנו בחכמה במנין וביראת החטא}}, ה[[חיד"א]] כתב שהוא {{ציטוטון|אחד מיוחד ברבוותא קמאי אשר משאתו יגורו אלים... והאמת היא דגבהו דרכי הרמב"ן ודעתו הרחבה והעמוקה דכולא תלמודא כמאן דמנח בכיסתיה דמי}}, וה[[ריב"ש]] מוסיף {{ציטוטון|ועליו סומכין בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה}}.

 

 

האזור שבו חי ופעל נמצא בין [[ספרד]] ה[[נצרות|נוצרית]] לספרד ה[[אסלאם|מוסלמית]], ולכן ניכרים עקבות השתיים בהגותו. הוא ממזג בכתיבתו את ה[[פילוסופיה]] הספרדית יחד עם שיטת הניתוח של חכמי [[אשכנז]].

 

 

בסוף ימיו עלה ל[[ארץ ישראל]], ובה נפטר בשנת [[1270]].

עם עלותו ל[[ארץ ישראל]] ערך הרמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו. זאת בעקבות חשיפתו לחיבורים נוספים או בעקבות התרשמותו מה[[גאוגרפיה של ארץ ישראל]] או ממצאים שנתגלו לעיניו.{{הערה|למשל, מטבע מתקופת בית שני שנתגלה לעיניו, או היווכחותו שקבר רחל ממוקם ממש סמוך ליישוב בית לחם.}} רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).

 

 

 

בפירושו ל[[מקרא]], מתעמת רמב"ן עם פירושיהם של שני הפרשנים החשובים של [[ימי הביניים]] - [[רש"י]] ו[[אברהם אבן עזרא|ראב"ע]] – אותם הוא מצטט.<!-- לציין שבעיקר את רש"י וקצת פחות את האבן עזרא --> בדומה לרש"י הוא מביא את [[מדרש]]י [[חז"ל]], אך בשונה ממנו הוא מתעמק ודן במדרשים וקובע האם הם תואמים את פשט הכתוב.

הרמב"ן, שעמד בראש ישיבה גדולה שנקראה גרונה ב[[ברצלונה]], חיבר ספרי חידושים על מספר רב של מסכתות מה[[תלמוד בבלי]]. בשונה מראשוני [[צרפת]] ו[[אשכנז]], שכתבו את פירושיהם כפירוש רציף או נקודתי, ובשונה ממפרשי התלמוד מקדמוני [[צפון אפריקה|צפון-אפריקה]] (כ[[רבנו חננאל]]) שכתבו פראפרזות לסוגיות התלמוד - יצא הרמב"ן לדרך חדשה ובתורתו נפגשו לראשונה מזרח ומערב, צפון ודרום. מתורת [[גאונים|גאוני]] בבל שבמזרח על מסורתה וגירסותיה, עם חידושי הקדמונים אשר בספרד בקצה מערב - [[ר' שמואל הנגיד]], רבי [[יצחק בן ראובן אלברגלוני]], [[ר' יצחק גיאת]], [[ר"י מיגאש]], ה[[רי"ף]] ועוד; דרך תורתם של גדולי צרפת, אשכנז ו[[פרובאנס|פרובנס]] בצפון - [[רש"י]] ו[[בעלי התוספות]] לדורותיהם, בעל [[ספר האשכול|האשכול]], [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] ו[[בעל המאור]] - עד פירושים ופסקים מפרי עטם של רבנו חננאל, [[רב ניסים גאון]] ו[[הרמב"ם]] באפריקה שבדרום. מחידושי הרמב"ן ניכרים באופן בולט עוצמה תלמודית ובקיאות חובקת עולם, דבר שלא נעדר מעיניהם של ראשונים ואחרונים. לחידושיו ישנה השפעה עמוקה על עולמה של תורת ישראל ולימודה.

 

 

לשון הרמב"ן בחידושיו ידועה כמיוחדת בדקדוקה. כך כותב הרב [[יצחק קנפנטון]], שחי בסמוך לתקופת הראשונים ב[[קסטיליה (אזור היסטורי)|קאשטיליא]], בספרו "דרכי התלמוד":

 

==השפעותיו ההלכתיות של הרמב"ן==

 

על אף שלא חיבר ספר הלכה מקיף כדוגמת הרי"ף, ה[[רא"ש]] או הרמב"ם, אך דמותו ויצירתו הקנו לו מקום נרחב בפסיקה ההלכתית של [[הטור]] ולאחר מכן ב[[שולחן ערוך]], לעיתים אף נגד גדולי הראשונים. וספר תורת האדם השפיע רבות על הטור בהלכות אלו. הרמב"ן היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי [[יוסף קארו]] ע"פ הקדמתו לספרו [[בית יוסף]]. פסקיו וחידושיו שנמסרו לנו על ידי תלמידיו מצאו גם הם את מקומם בספרות ההלכה עד דורנו.

 

הרמב"ן, בשונה ממקובלי גירונה, היה קנאי לסודיותו של הידע הקבלי, על כן אין בידינו יחידות טקסטואליות רחבות היקף שבהן מפרט הרמב"ן את משנתו הקבלית. בפירושו לתורה שתל הרמב"ן את סודותיו הקבליים והסווה אותם בתוך דבריו. במבוא לפירושו לתורה כותב הרמב"ן שהקורא הרגיל לא יוכל להבין את רמזיו הדקים בעניינים אלה ורק בעל מסורת קבלית יוכל לרדת לעומקם. סמכותו ההלכתית של רמב"ן תרמה רבות להתפשטות הקבלה.

 

==ויכוח ברצלונה==

{{הפניה לערך מורחב|ויכוח ברצלונה}}

הוויכוח החל ב-[[20 ביולי]] [[1263]], ב[[ברצלונה]], לנוכח המלך, שריו ונזירי [[המסדר הדומיניקני]] של הכנסייה הקתולית, ובראשם רמון די פינאפורטי, שאף הוא השתתף בוויכוח מדי פעם. הוויכוח התנהל במשך ארבעה ימים לא רציפים.

 

 

 

בשל אותו ויכוח ופרסומו על ידי הרמב"ן, נאלץ ככל הנראה הרמב"ן לצאת מספרד בשנת 1267, כארבע שנים לאחר סיומו, בגיל 73.

 

 

בהתבסס על מדרש חז"ל ב[[ספרי]], סבור הרמב"ן שעיקר כוונת התורה בציווי ה[[מצוות]] הייתה שיקיימו אותן [[עם ישראל]] בשבתו בארץ ישראל. בתקופת ה[[גלות]] ומחוץ לארץ ישראל נובע חיוב המצוות רק כהכנה וכ"ציוּן" לקראת קיומן בשלמות בארץ ישראל: {{ציטוט|תוכן=והנה הכתוב שאמר (דברים יא יז) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי וגו', אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות, ופרשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'...".{{הערה|פירוש הרמב"ן לתורה, ויקרא, יח, כה}}}}

רמב"ן הגיע לארץ ישראל בשנת ה'כז (1267), כנראה דרך [[נמל עכו]]. ישנם חוקרים התולים את עלייתו של רמב"ן לארץ בתוצאות הוויכוח הפומבי עם הנוצרים ובלחץ ה[[אפיפיור]] [[קלמנס הרביעי]], אולם אחרים העירו למניע אותו מציין רמב"ן במפורש בסוף דרשתו הידועה לראש השנה, אהבתו לארץ ישראל: "וזה מה שהוציאני מארצי וטלטלני ממקומי, עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי, נעשיתי כעורב על בני, אכזרי על בנותי לפי שרצוני להיות טלטול נשמתי בחיק אמי". מעכו נסע לירושלים והוא תיאר את מצבה העגום של ירושלים, בה ארגן קהילה ובנה [[בית כנסת]]. ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] של העיר העתיקה בירושלים ישנו [[בית כנסת הרמב"ן|בית כנסת המיוחס לרמב"ן]], אך ייחוס זה הוא מאוחר (ראשית המאה ה-16),{{הערה|ב'ספר יחוס אבות', שנכתב ב-[[1537]]}} ונראה שמדובר בבית הכנסת אותו תיאר רבי [[עובדיה מברטנורא]] בשנת 1488. [[אלחנן ריינר]] סבור שבית הכנסת עליו דיבר הרמב"ן היה בהכרח בתוך השכונה היהודית, שנמצאה ב[[הר ציון]] שמחוץ לחומה של ימינו, כנראה בקרבת [[כנסיית הדורמיציון]].{{הערה|ראו ''הקהילה

 

===מקום קבורתו===

 

==תלמידיו==

 

בעקבות הרמב"ן הלכו בתי מדרש רבים בספרד, אשר תרמו רבות ל[[תור הזהב בספרד|תור הזהב של יהדות ספרד]]. השפעתו הרבה ניכרת על הדורות הבאים של חכמי ספרד. דבריו ושיטת לימודו משוקעים במידה ניכרת בחיבורי [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]], [[הריטב"א]], [[הר"ן]], [[ספר העיקרים]], [[נימוקי יוסף]] ואחרים.

* {{הספרייה הדיגיטלית||פירושי התורה / לרבינו הרב ר' משה ב"ר נחמן זלה"ה גירונדי|bk001323853|רומא ר"ל בערך}} {{כ}}

* {{דעת||daat/tanach/parshanut/ramban.htm|פירוש הרמב"ן לתורה}}

* {{היברובוקס||אגרת הקודש לרמב"ן|23698}} {{PDF}} [http://atarvatar.zzl.org/Download/KodeshRamban.doc אגרת הקודש בקובץ טקסט]

 

* [http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/mdrjim/rmbn.html מאמרים על פירושי הרמב"ן באתר הניווט בתנ"ך]

* {{הארץ|בן-ציון פישלר|של מי הילד הזה?|1.876133|15 באפריל 2003, מחקר על הסיפור הנודע בבן הרמב"ן}}

 

==הערות שוליים==

{{בקרת זהויות}}

 

[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]

[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשונים]]

[[קטגוריה:פרשני הרי"ף]]

[[קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה]]

[[קטגוריה:ראשוני המקובלים בימי הביניים]]

[[קטגוריה:משוררים עבריים]]

[[קטגוריה:עולים לרגל לירושלים]]

[[קטגוריה:ספר המצוות לרמב"ם: פרשנים, מתרגמים ומהדירים]]