רמב"ן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
NAAMA1984 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
 
{{רב
|שם=רבי משה בן נחמן
שורה 5 ⟵ 6:
|כיתוב=רבי משה בן נחמן על [[ציור קיר]]. האודיטוריום בעכו
|כינוי=
|תאריך לידה עברי=[[ד'תתקנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה עברי=[[י"א בניסן]] [[ה'ל']]
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|תאריך לידה לועזי=[[1194]]
|תאריך פטירה לועזי=[[4 באפריל]] [[1270]]
|מקום פעילות=
|השתייכות=חכמי [[ספרד]] ב[[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]]
שורה 19 ⟵ 20:
|תלמידיו=רבי [[שלמה בן אדרת]] (רשב"א), רבי אהרן הלוי (ה[[רא"ה]]), רבי נתן בר יוסף
|בני דורו=רבי [[יונה גירונדי]]
|חיבוריו=פירוש רמב"ן על ה[[תורה]] , חידושים על התלמוד, "קונטרס [[דינא דגרמי]]", "תורת האדם", "מלחמות השם", השגות על [[ספר המצוות לרמב"ם]] ואחרים
}}
רבי '''משה בן נחמן''' (ידוע ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''רמב"ן'''; [[ד'תתקנ"ד]], [[1194]] - [[י"א בניסן]] [[ה'ל']]{{מקור}}, [[4 באפריל]] [[1270]]) היה מגדולי [[תור הזהב של יהדות ספרד|חכמי ספרד]], [[פוסק]], [[פרשני המקרא|פרשן]], [[הוגה דעות|הוגה]], [[מקובל]] ו[[רופא]]. בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן על דרך ה[[יוונית]] Nachmanides (נחמנידֶס, "בן נחמן" ביוונית).
שורה 31 ⟵ 32:
הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל ב[[ימי הביניים]]. גם בתקופת [[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]] של גדולי ה[[ראשונים]], אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה. תלמידו, ה[[רשב"א]], כותב עליו {{ציטוטון|לא היה גדול ממנו בחכמה במנין וביראת החטא}}, ה[[חיד"א]] כתב שהוא {{ציטוטון|אחד מיוחד ברבוותא קמאי אשר משאתו יגורו אלים... והאמת היא דגבהו דרכי הרמב"ן ודעתו הרחבה והעמוקה דכולא תלמודא כמאן דמנח בכיסתיה דמי}}, וה[[ריב"ש]] מוסיף {{ציטוטון|ועליו סומכין בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה}}.
 
הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים - היה [[פרשני המקרא|פרשן מקרא]], חכם [[תלמוד]]י, [[רפואה|רופא]], [[הוגה דעות]], [[קבלה|מקובל]], ואף כתב [[שירה]].
 
האזור שבו חי ופעל נמצא בין [[ספרד]] ה[[נצרות|נוצרית]] לספרד ה[[אסלאם|מוסלמית]], ולכן ניכרים עקבות השתיים בהגותו. הוא ממזג בכתיבתו את ה[[פילוסופיה]] הספרדית יחד עם שיטת הניתוח של חכמי [[אשכנז]].
 
הוא היה בן דודו של רבי [[יונה גירונדי]] (אמו הייתה אחותו של רבי אברהם, אבי רבי יונה), ובהמשך גם מחותנו (בנו שלמה נישא לבתו של רבנו יונה){{הערה|שו"ת [[רשב"ש]], סימן רצ"א.}} וקיים אתו קשרי התכתבות. תלמידיו המפורסמים היו [[רשב"א|רבי שלמה בן אדרת]] (רשב"א) ו[[רא"ה|רבי אהרן בן יוסף הלוי]] מ[[ברצלונה]] (הרא"ה). רמב"ן שימש כרב הראשי של [[קטלוניה]] לאחר מותו של רבי [[יונה גירונדי]] ב-[[1264]]. הוא שימש גם יועץ ל[[יעקב הראשון, מלך אראגון|מלך חיימה הראשון]] והשתתף כמפשר בוויכוח על ספרי ה[[רמב"ם]].
 
בסוף ימיו עלה ל[[ארץ ישראל]], ובה נפטר בשנת [[1270]].
שורה 54 ⟵ 55:
עם עלותו ל[[ארץ ישראל]] ערך הרמב"ן תיקונים לפירושו, בהם שינה, הוסיף ואף מחק קטעים מהמהדורה הראשונה של חיבורו. זאת בעקבות חשיפתו לחיבורים נוספים או בעקבות התרשמותו מה[[גאוגרפיה של ארץ ישראל]] או ממצאים שנתגלו לעיניו.{{הערה|למשל, מטבע מתקופת בית שני שנתגלה לעיניו, או היווכחותו שקבר רחל ממוקם ממש סמוך ליישוב בית לחם.}} רשימה של 134 מתיקוניו נשלחה לספרד ושולבה בכתבי היד של החיבורים כמו במהדורות הדפוס יחד עם רשימת תיקונים לא מתועדת (ידוע על לפחות 140 תיקונים נוספים).
 
פירושו המונומנטלי ל[[תורה]] התפרסם מאוד. הפירוש מתאפיין באריכות ביחס לחכמי תקופתו. לשם השוואה, במקום בו [[רשב"ם]], נכדו של [[רש"י]], כותב חצי שורה של פירוש על פסוק, רמב"ן מסוגל להאריך עד כדי שניים ושלושה עמודים.
 
בפירוש מתגלה רמב"ן כחוקר מעמיק המפרש את המקרא בהתאם לתוצאות מחקרו.<!-- ??? -->{{מקור}} הפירוש עוסק בביאור המילים, ה[[מצווה|מצוות]] היוצאות מן הכתוב, היחס בין מדרש [[חז"ל]] לכתוב והיחס בין הסיפור המקראי לתוכנו הפנימי.
 
בפירושו ל[[מקרא]], מתעמת רמב"ן עם פירושיהם של שני הפרשנים החשובים של [[ימי הביניים]] - [[רש"י]] ו[[אברהם אבן עזרא|ראב"ע]] – אותם הוא מצטט.<!-- לציין שבעיקר את רש"י וקצת פחות את האבן עזרא --> בדומה לרש"י הוא מביא את [[מדרש]]י [[חז"ל]], אך בשונה ממנו הוא מתעמק ודן במדרשים וקובע האם הם תואמים את פשט הכתוב.
שורה 74 ⟵ 75:
הרמב"ן, שעמד בראש ישיבה גדולה שנקראה גרונה ב[[ברצלונה]], חיבר ספרי חידושים על מספר רב של מסכתות מה[[תלמוד בבלי]]. בשונה מראשוני [[צרפת]] ו[[אשכנז]], שכתבו את פירושיהם כפירוש רציף או נקודתי, ובשונה ממפרשי התלמוד מקדמוני [[צפון אפריקה|צפון-אפריקה]] (כ[[רבנו חננאל]]) שכתבו פראפרזות לסוגיות התלמוד - יצא הרמב"ן לדרך חדשה ובתורתו נפגשו לראשונה מזרח ומערב, צפון ודרום. מתורת [[גאונים|גאוני]] בבל שבמזרח על מסורתה וגירסותיה, עם חידושי הקדמונים אשר בספרד בקצה מערב - [[ר' שמואל הנגיד]], רבי [[יצחק בן ראובן אלברגלוני]], [[ר' יצחק גיאת]], [[ר"י מיגאש]], ה[[רי"ף]] ועוד; דרך תורתם של גדולי צרפת, אשכנז ו[[פרובאנס|פרובנס]] בצפון - [[רש"י]] ו[[בעלי התוספות]] לדורותיהם, בעל [[ספר האשכול|האשכול]], [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] ו[[בעל המאור]] - עד פירושים ופסקים מפרי עטם של רבנו חננאל, [[רב ניסים גאון]] ו[[הרמב"ם]] באפריקה שבדרום. מחידושי הרמב"ן ניכרים באופן בולט עוצמה תלמודית ובקיאות חובקת עולם, דבר שלא נעדר מעיניהם של ראשונים ואחרונים. לחידושיו ישנה השפעה עמוקה על עולמה של תורת ישראל ולימודה.
 
לתחום זה ניתן לצרף שני חיבורים נוספים. הראשון הוא קונטרס [[דינא דגרמי]] - חיבור הקשור למסכת [[בבא קמא]] ועוסק בנזק הנגרם בעקיפין על ידי האדם. השני הוא דרשת הרמב"ן ל[[ראש השנה]]. חיבור זה הוא ביאור מקיף בהלכה ובאגדה בענייני חג זה. הדרשה נסובה כמעט כולה על דברי הגמרא ב[[מסכת ראש השנה]]. שני אלו אמנם לא נכתבו כספרי חידושים, אך בסגנונם ובמהותם אינם שונים מהם.
 
לשון הרמב"ן בחידושיו ידועה כמיוחדת בדקדוקה. כך כותב הרב [[יצחק קנפנטון]], שחי בסמוך לתקופת הראשונים ב[[קסטיליה (אזור היסטורי)|קאשטיליא]], בספרו "דרכי התלמוד":
שורה 111 ⟵ 112:
 
==השפעותיו ההלכתיות של הרמב"ן==
הרמב"ן חיבר כמה חיבורים בהלכה, הלכות [[נדר (יהדות)|נדר]]ים, [[בכור]]ות ו[[חלה (מתנות כהונה)|חלה]] על מסכתות אלו בצורת הרי"ף, תורת האדם על דיני חולה, מת ואבל, והלכות [[חול המועד]] והלכות [[נידה|נדה]] בצורת פסקים קצרים, וכן מאמרי הלכה כגון דינא דגרמי ומשפט החרם. בנוסף לכך כתב תשובות בהלכה.
 
על אף שלא חיבר ספר הלכה מקיף כדוגמת הרי"ף, ה[[רא"ש]] או הרמב"ם, אך דמותו ויצירתו הקנו לו מקום נרחב בפסיקה ההלכתית של [[הטור]] ולאחר מכן ב[[שולחן ערוך]], לעיתים אף נגד גדולי הראשונים. וספר תורת האדם השפיע רבות על הטור בהלכות אלו. הרמב"ן היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי [[יוסף קארו]] ע"פ הקדמתו לספרו [[בית יוסף]]. פסקיו וחידושיו שנמסרו לנו על ידי תלמידיו מצאו גם הם את מקומם בספרות ההלכה עד דורנו.
שורה 121 ⟵ 122:
 
הרמב"ן, בשונה ממקובלי גירונה, היה קנאי לסודיותו של הידע הקבלי, על כן אין בידינו יחידות טקסטואליות רחבות היקף שבהן מפרט הרמב"ן את משנתו הקבלית. בפירושו לתורה שתל הרמב"ן את סודותיו הקבליים והסווה אותם בתוך דבריו. במבוא לפירושו לתורה כותב הרמב"ן שהקורא הרגיל לא יוכל להבין את רמזיו הדקים בעניינים אלה ורק בעל מסורת קבלית יוכל לרדת לעומקם. סמכותו ההלכתית של רמב"ן תרמה רבות להתפשטות הקבלה.
 
בשאלת מקורותיה של קבלת רמב"ן עלה גם שמו של ר' יהודה בן יקר. מאחר ורמב"ן מזכיר אותו כרבו בהלכה, עלתה גם האפשרות שהוא היה מורו גם בקבלה. ואולם, לאחרונה הראה עודד ישראלי שיהודה בן יקר לא היה כלל מקובל.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ישראלי, עודד,|שם="מקובל בעל כורחו: ר' יהודה בן יקר- בין דמות לדימוי|כתב עת=קבלה 31 (תשע"ד)- כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, לוס אנג'לס.|שנת הוצאה=}}</ref>
 
==ויכוח ברצלונה==
{{הפניה לערך מורחב|ויכוח ברצלונה}}
בד בבד עם פירושו לתורה, נלחם הרמב"ן את מלחמת היהדות כנגד ה[[נוצרים]]. לאחר שנכפה על ידי מלך ספרד, [[יעקב הראשון, מלך אראגון|יעקב הראשון]] מ[[ממלכת אראגון|אראגוניה]], הוא השתתף בוויכוח פומבי, שקיבל את השם [[ויכוח ברצלונה]], נגד ה[[המרת דת|מומר]] [[פאבלוס כריסטיאני]] (Paulus Christiani).
הוויכוח החל ב-[[20 ביולי]] [[1263]], ב[[ברצלונה]], לנוכח המלך, שריו ונזירי [[המסדר הדומיניקני]] של הכנסייה הקתולית, ובראשם רמון די פינאפורטי, שאף הוא השתתף בוויכוח מדי פעם. הוויכוח התנהל במשך ארבעה ימים לא רציפים.
 
הוויכוח, כמו שמתאר אותו הרמב"ן בספרו "סדר הוויכוח", נסב על ענייני האמונה, ובעיקר שאלת משיחיותו ואלוהותו של [[ישו]], וכן על [[השילוש הקדוש]]. בסופו של הוויכוח הופיעו המלך ופמלייתו ב[[שבת]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של העיר, וניהלו שם ויכוח זוטא נוסף עם הרמב"ן, שנשאר במיוחד בעיר לְהָזֵם את טענותיהם. בסופו של הוויכוח זימן המלך את הרמב"ן אליו והעניק לו 300 [[דוקאט]]ים ופטרו לשלום.
 
במהלך הוויכוח העלה הרמב"ן באומץ את נקודת המחלוקת העיקרית לדעתו בין היהדות לנצרות, והיא האמונה הנוצרית שאלוהים בורא השמים והארץ התגלגל להיות עובר בבטן אישה, נולד וגדל כתינוק ולבסוף נהרג בידי אויביו, מבלי יכולת להציל את עצמו, ולאחר מכן חזר לחיות. עוד אמר שבתנ"ך מבואר שכשיבוא משיח יהיה שלום ולא יהיו יותר מלחמות, ואילו מזמן [[ישו]] ואילך כל העולם מלא חמס ושוד והנוצרים שופכים דם יותר משאר האומות.{{הערה|ויכוח הרמב"ן פיסקא מ"ז ומ"ט}}
 
במהלך הוויכוח ביקש הרמב"ן להפסיקו בשל לחץ שהופעל עליו על ידי מנהיגים שונים של הכנסייה, אבל במעמדו של המלך, לא עמד להם כוחם להתנגד, והוויכוח נמשך. הרמב"ן העלה את דברי הוויכוח על הכתב, ושלח העתקים לאנשים שונים, מכיוון ששמע שראשי המסדר התפארו בכך שניצחו את החכם שברבני ספרד.
בשל אותו ויכוח ופרסומו על ידי הרמב"ן, נאלץ ככל הנראה הרמב"ן לצאת מספרד בשנת 1267, כארבע שנים לאחר סיומו, בגיל 73.
 
שורה 150 ⟵ 153:
 
בהתבסס על מדרש חז"ל ב[[ספרי]], סבור הרמב"ן שעיקר כוונת התורה בציווי ה[[מצוות]] הייתה שיקיימו אותן [[עם ישראל]] בשבתו בארץ ישראל. בתקופת ה[[גלות]] ומחוץ לארץ ישראל נובע חיוב המצוות רק כהכנה וכ"ציוּן" לקראת קיומן בשלמות בארץ ישראל: {{ציטוט|תוכן=והנה הכתוב שאמר (דברים יא יז) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי וגו', אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות, ופרשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'...".{{הערה|פירוש הרמב"ן לתורה, ויקרא, יח, כה}}}}
 
רמב"ן הגיע לארץ ישראל בשנת ה'כז (1267), כנראה דרך [[נמל עכו]]. ישנם חוקרים התולים את עלייתו של רמב"ן לארץ בתוצאות הוויכוח הפומבי עם הנוצרים ובלחץ ה[[אפיפיור]] [[קלמנס הרביעי]], אולם אחרים העירו למניע אותו מציין רמב"ן במפורש בסוף דרשתו הידועה לראש השנה, אהבתו לארץ ישראל: "וזה מה שהוציאני מארצי וטלטלני ממקומי, עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי, נעשיתי כעורב על בני, אכזרי על בנותי לפי שרצוני להיות טלטול נשמתי בחיק אמי". מעכו נסע לירושלים והוא תיאר את מצבה העגום של ירושלים, בה ארגן קהילה ובנה [[בית כנסת]]. ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] של העיר העתיקה בירושלים ישנו [[בית כנסת הרמב"ן|בית כנסת המיוחס לרמב"ן]], אך ייחוס זה הוא מאוחר (ראשית המאה ה-16),{{הערה|ב'ספר יחוס אבות', שנכתב ב-[[1537]]}} ונראה שמדובר בבית הכנסת אותו תיאר רבי [[עובדיה מברטנורא]] בשנת 1488. [[אלחנן ריינר]] סבור שבית הכנסת עליו דיבר הרמב"ן היה בהכרח בתוך השכונה היהודית, שנמצאה ב[[הר ציון]] שמחוץ לחומה של ימינו, כנראה בקרבת [[כנסיית הדורמיציון]].{{הערה|ראו ''הקהילה
היהודית בארץ ישראל בתקופה הממלוכית'', ההיסטוריה של ארץ ישראל, ז, ירושלים תשמ"א, עמ'79-81}} בביקורו באזור ירושלים הלך גם לחברון ועבר דרך קבר רחל. לאחר מכן חזר רמב"ן ל[[עכו]], שם מסר את "דרשת ראש השנה" ב-[[1269]], ומשם לא ידוע לאן המשיך.
 
===מקום קבורתו===
שורה 158 ⟵ 161:
 
==תלמידיו==
תלמידיו של רמב"ן הלכו בשיטתו המשלבת את תורת [[בעלי התוספות]] עם המסורת הספרדית, הגדולים שבהם היו ה[[רשב"א]], ה[[רא"ה]] ורבי [[שמואל הסרדי|שמואל ב"ר יצחק הסרדי]].
 
בעקבות הרמב"ן הלכו בתי מדרש רבים בספרד, אשר תרמו רבות ל[[תור הזהב בספרד|תור הזהב של יהדות ספרד]]. השפעתו הרבה ניכרת על הדורות הבאים של חכמי ספרד. דבריו ושיטת לימודו משוקעים במידה ניכרת בחיבורי [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]], [[הריטב"א]], [[הר"ן]], [[ספר העיקרים]], [[נימוקי יוסף]] ואחרים.
שורה 184 ⟵ 187:
* {{הספרייה הדיגיטלית||פירושי התורה / לרבינו הרב ר' משה ב"ר נחמן זלה"ה גירונדי|bk001323853|רומא ר"ל בערך}} {{כ}}
* {{דעת||daat/tanach/parshanut/ramban.htm|פירוש הרמב"ן לתורה}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=137 שיר השירים] עם פירוש [[הרוקח]] ורמב"ן
* {{היברובוקס||אגרת הקודש לרמב"ן|23698}} {{PDF}} [http://atarvatar.zzl.org/Download/KodeshRamban.doc אגרת הקודש בקובץ טקסט]
 
שורה 195 ⟵ 198:
* [http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/mdrjim/rmbn.html מאמרים על פירושי הרמב"ן באתר הניווט בתנ"ך]
* {{הארץ|בן-ציון פישלר|של מי הילד הזה?|1.876133|15 באפריל 2003, מחקר על הסיפור הנודע בבן הרמב"ן}}
* [[יחיאל צבי מושקוביץ]] [https://orot.ac.il/sites/default/files/shmaatin/131-2.pdf "חוכמות חיצוניות בפירוש הרמב"ן על התורה"] בתוך שמעתין גליון 131.
 
==הערות שוליים==
שורה 208 ⟵ 210:
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-13]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-12]]
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשונים]]
שורה 214 ⟵ 218:
[[קטגוריה:פרשני הרי"ף]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה: ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשוני המקובלים בימי הביניים]]
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]
שורה 224 ⟵ 228:
[[קטגוריה:עולים לרגל לירושלים]]
[[קטגוריה:ספר המצוות לרמב"ם: פרשנים, מתרגמים ומהדירים]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-12]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-13]]