אלקטרומיוגרפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת כל התוכן מהדף תגית: ריקון |
מ העברת תוכן מטיוטה ותב: בעבודה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''אֶלֶקְטְרוֹמִיוֹגְרַפְיַה''' (ב[[אנגלית]]: '''Electromyography'''; בראשי תיבות: '''EMG''', '''אמ"ג'''; ב[[עברית]]: '''"רשמת שריר חשמלית"''') הוא [[פלט]] הרישום של ה[[פוטנציאל חשמלי|פוטנציאל החשמלי]] הנובע מפעילות [[שריר|שרירי השלד]]. הרישום נעשה באמצעות מכשיר אלקטרומיוגרף הכולל [[מחט|מחטים]] הננעצות בשרירים.
באמצעות המכשיר ניתן גם לבדוק את מהירות ההולכה של ה[[עצבים]], ולהעריך את תגובת העצב ו/או השריר הקשור אליו לגירוי חשמלי. הבדיקה מתבצעת על ידי הצמדת [[אלקטרודה|אלקטרודות]] מתכת על ידי [[מדבקה|מדבקות]] ל[[עור]], והעברת זרם חשמלי קצר לעצב.
את הבדיקה מבצעים [[נוירולוג|רופאים נוירולוגים]] או [[רפואת שיקום|רופאי שיקום]] העוברים הכשרה מיוחדת לשימוש במכשיר. למרות שמדובר בבדיקה פשוטה, דרושה מיומנות רבה למניעת טעויות טכניות ופירוש שגוי של התוצאות. באמצעות המכשיר ניתן לאבחן סוגים שונים של מחלות שרירים או עצבים בשלבים מוקדמים.
למרות שבדיקת EMG ובדיקת הולכה עצבית משלימות אחת את השניה לא תמיד יש הכרח לבצע את שתיהן. כאשר מדובר במחלות שריר ראשוניות, בדיקת EMG בלבד עשויה להספיק, כיון שההולכה העצבית אינה נפגעת בעקבות מחלות של השרירים. אך כאשר מדובר בבעיה עצבית, לעתים קרובות יש לבצע את שתי הבדיקות כיון שפגיעה בעצבים עלולות לגרום לשינויים בשרירים הניתנים להערכה בבדיקת EMG. עקב השימוש המשותף באלקטרומיוגרפיה לבדיקת הולכת השרירים והעצבים הוצע בעבר לשנות את שמה ל'''אלקטרו-נוירומיוגרפיה''' (נוירו-נוירון= עצב, מיו=שריר).
[[קובץ:EMG - SIMI.jpg|ממוזער|רופא בוחן צג אלקטרומיוגרף]]
==היסטוריה==
==שלבי הבדיקה==
===EMG – בדיקת השרירים===
מטרת הבדיקה להבחין בין מצב שריר בריא ותקין. מצב של פגיעה בשריר (-[[מיופתיה]] ראשונית או מישנית) או מצב של פגיעה בעצב (-[[נוירופתיה]]). גם במקרה של אבחון בעיה בתפקוד השריר, לרוב לא ניתן להגיע בעזרת בדיקת ה-EMG לאבחון של סוג מחלת השריר, ויש להמשיך בבדיקות נוספות.
המטופל מונחה לשכב במנוחה, הרופא [[חיטוי|מחטא]] את אזור הבדיקה ונועץ דרך ה[[עור]] לתוך השריר מחט דקה המחוברת ל[[אלקטרודה]]. הפעילות החשמלית של השריר מוצגת על [[צג]] המכשיר וניתן לשמוע אותה באמצעות [[רמקול]]. בהמשך הבדיקה לצורך השגת רשמה של התכווצות השריר, יתבקש המטופל להפעיל בהדרגה את השריר (לדוגמה לכופף את הזרוע). משך הבדיקה תלוי במספר השרירים הנבדקים, לרוב נמשכת הבדיקה בין-30 דקות לשעה.
הבדיקה מבוצעת בשלשה שלבים:
[[קובץ:EMG of EAS.jpg|ממוזער|רשמת EMG כשהשריר במצב מנוחה (משמאל) ובמצב פעולה (מימין)]]
* '''בדיקת השריר במצב מנוחה'''
מטרת הבדיקה לזהות אם ישנה פעילות חשמלית בזמן שאין פעילות בשריר. בשריר תקין לא אמורה להיווצר כל פעילות חשמלית. המצאות פעילות חשמלית במנוחה, מעידה על בעיה בעצבוב סיבי השריר הגורמת לתנועת שריר ספונטנית בלתי רצונית (לא ניתן להפעיל סיב שריר אחד באופן רצוני).
באמצעות בדיקת EMG ניתן להדגים שני סוגים של פעילויות חשמליות במנוחה, 1. פוטנציאלים חשמליים קצרים ואקראיים, 2. פוטנציאלים ארוכים (בהשוואה לאלו הקצרים) ואקראיים.
רישום של פוטנציאלים חשמליים קצרים ואקראיים מעיד על [[פיברלציה]] (- fibrilation) - פרפור, שמקורו בפעילות חולנית של סיבי שריר בודדים. פיברילציות מעידות על ניתוק בין סיב השריר לעצב שלו לפיכך הן מופיעות בעיקר בתהליכים עצביים אשר יש בהם הרס של תאי העצב, אך הן יכולות להופיע גם במחלות ראשוניות של השריר. הפיברלציות הינן [[פתולוגיה|פתלוגיות]] אך הן אינן ניכרות חיצונית ללא בדיקת פעילות חשמלית.
רישום של פוטנציאלים חשמליים ארוכים ואקראיים מעיד על [[פסיקולציה]] (-fasciculation) - [[עווית]], לעומת הפיברלציה שמקורה בהתכווצות סיב שריר בודד הפסיקולציה מאופיינת בהפעלה ספונטנית של [[יחידה מוטורית]] שלמה, ולעיתים אף בפעולה של מאות סיבי שריר, פסיקולציות עלולות לנבוע ממחלות כמו [[ALS]] או במקרים של נזק שורשי עצבי אך הן יכולות להתרחש גם לאחר [[התעמלות|אימון גופני]] או להעיד על תופעה שפירה. הפסיקולציות לרוב ניכרות חיצונית (בדומה ל[[רעד (נוירולוגיה)|רעד]] הניכר אצל חולי [[מחלת פרקינסון|פרקינסון]]) אף ללא בדיקת פעילות חשמלית.
* '''בדיקת השריר בזמן התכווצות מתונה'''
מטרת הבדיקה לאפיין את ה[[יחידה מוטורית|יחידות המוטוריות]]. אפיון היחידות המוטוריות מהווה את בסיס החלוקה האבחנתית בין מחלות שריר ראשוניות לבין מחלות עצביות. במחלות שריר עקב אבדן סיבי שריר בכל יחידה, היחידות המוטוריות תהיינה קטנות (Myopathic motor unit), מהירות ורבות [[מופע|פאזות]], ואילו במחלות העצביות בעקבות איבוד סיבי עצב, מופעל מנגנון פיצוי ולפיו סיבי העצב הנותרים מתפשטים ומעצבבים כמות גדולה יותר של סיבי שריר בכל יחידה (Neurogenic Motor Unit - יחידה מוטורית נוירוגנית) ולפיכך תוצגנה יחידות מוטוריות גדולות.
* '''בדיקת השריר בזמן התכווצות מרבית'''
מטרת הבדיקה לבסס את אבחנת החילוק בין מחלות שריר לעצב. לפיכך בודקים את יכולת השריר לגייס יחידות מוטוריות במטרה להפעיל כח (-recruitment, גיוס), לדוגמה, אם נבקש מהנבדק להרים את אצבעו לגובה המינימלי ביותר, זהו הגיוס המינימלי, יחידה מוטורית אחת קטנה בעלת מעט סיבי שריר. אם נבקשו להפעיל יותר כח, אותה יחידה מוטורית קטנה תפעל מהר יותר (-בתדירות גבוהה יותר) ובנוסף תגויס יחידה מוטורית שניה המכילה יותר סיבי שריר, ואם יוסיף הנבדק להפעיל עוד יותר כח היחידה הראשונה תופעל במקסימום תדירות, היחידה השנייה תפעל מהר יותר, ותוכנס לפעולה יחידה מוטורית נוספת וכן הלאה.
במחלות שריר עקב אבדן סיבי שריר קטן כוחן של היחידות המוטוריות, ולפיכך על מנת ליצור את הכח הדרוש לפעילות השרירים, מתגייסות יחד כמה יחידות מוטוריות לפעול במשותף, לכן במקרה של פגיעה בשריר הבדיקה תדגם גיוס רחב יותר של יחידות מוטוריות (ביחס לאדם בריא) והפעלה מהירה שלהן.
זאת בשונה מבפגיעה עצבית, שבה אין אפשרות לגיוס יחידות מוטוריות נוספות ולכן לרוב תופעל יחידה מוטורית אחת, גדולה מאוד, ובקצב מהיר.
כאמור מטרתה העיקרית של הבדיקה לאבחן אם מדובר בפגיעה בשריר או בעצב. קיימת חשיבות רבה לאבחן בין שני המצבים, מאחר שמדובר במחלות שונות, ויש לכך השלכות טיפוליות.
===NCT - בדיקת מוליכות עצבית===
[[קובץ:Nerve conduction velocity.jpg|ממוזער|בדיקת מוליכות עצבית]]
[[קובץ:Sensory neurography median nerve example.png|ממוזער|צג האלקטרומיוגרף בבדיקת מוליכות עצבית]]
בדיקת הולכה עצבית - '''nerve conduction tests'''; בראשי תיבות: '''NCT'''. בשונה מבדיקת השריר שבה רק מודדים את רמת הפעילות החשמלית, בבדיקת העצב מגרים את העצב באמצעות [[פולס|פולסים]] חשמליים קצרים במטרה למדוד את כושר הולכת הזרם ואת מהירותו.
==קישורים חיצוניים==
[[קטגוריה:אלקטרופיזיולוגיה]]
{{הבהרה רפואית}}
| |||