ענתות (אתר מקראי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון שם המהדורה |
מ הגהה, עיצוב |
||
שורה 2:
[[קובץ:Anathoth (Anata), p. 549 in Thomson, 1859.jpg|ממוזער|ענתות (ענאתא), תחריט מאמצע המאה התשע עשרה]]
{{מיקום מפורט בישראל|שם=ענתות|אורך=35.264732|רוחב=31.814124|כותרת=כן|כיוון כתב=ימינה}}
'''עֲנָתוֹת''' היא [[אתר מקראי]], צפונית מ[[ירושלים]], אשר מזוהה כ[[כפר]] הכלולה ב[[פרבר]]י העיר [[נוב (עיר מקראית)|נוב]]
==מקור השם==
שורה 9:
==אזכורים במקרא==
לפי הכתובים במקרא העיר ענתות הייתה מיושבת ב[[שבטי ישראל|בני ישראל]] מ[[תקופת ההתנחלות]] של
בעת חלוקת ארץ [[כנען]] ל[[שבטי ישראל]] ניתנה ענתות לנחלת שבט בנימין, אך על פי ה[[הטלת גורל|גורל]] שנערך ב[[משכן שילה]] הפכה לאחת מ[[שלוש עשרה ערי הכהנים]], וכן כאחת מ[[עיר מקלט|ערי המקלט]]. וכך כתוב ב[[ספר יהושע]]: "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִין, אֶת-גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, אֶת-גֶּבַע, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ. '''אֶת-עֲנָתוֹת''', וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-עַלְמוֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ:
[[שלמה]] המלך הדיח את [[אביתר]] הכהן מכהונתו כתגובה להשתתפותו במרד [[אדוניה]] וציווה עליו לשוב אל שדותיו בענתות "וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ '''עֲנָתֹת''' לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה וּבַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן ה' אלוהים לִפְנֵי דָּוִד אָבִי וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי"(מלכים א' פרק ב פס' כו).
ענתות מוזכרת בתור עירו של [[ירמיהו]] הנביא לפי [[ספר ירמיהו]]: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, מִן-הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר '''בַּעֲנָתוֹת''', בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן" (פרק א' א'). אנשי ענתות מתנכלים לירמיהו בשל נבואותיו וה' מצווה אותו :"לָכֵן, כֹּה-אָמַר ה' עַל-אַנְשֵׁי '''עֲנָתוֹת''', הַמְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשְׁךָ, לֵאמֹר:
. ובפסוק הבא גם נקבע גורל תושבי ענתות: "לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הִנְנִי פֹקֵד, עֲלֵיהֶם:
ירמיהו הנביא קונה בענתות על פי צו אלוהי את השדה של [[חנמאל בן שלום]], בן דודו (שם פרק ל"ב).
[[ישעיהו]] הנביא מתאר את מסלול הנסיגה של [[אשור]] מ[[ממלכת יהודה]] וכולל את העיר ענתות בין הערים שיהיו במסלול הנסיגה. וכך כתוב ב[[ספר ישעיהו]] ( בהשמטות) :" לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, אַל-תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן, מֵאַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה, וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא-עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם... בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן; לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו.
ב[[ספר נחמיה]] מוזכר ענתות בתור שם פרטי, בין אלה הכורתים אמנה. וכך כתוב בפרק י' (בהשמטות): " וּבְכָל-זֹאת, אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים; וְעַל, הֶחָתוּם, שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ, כֹּהֲנֵינוּ.
ובפרק י"א בספר נחמיה מובאות הערים שחודש יישובם ב[[ימי בית שני]] וגם ענתות נמנית עמן. וכך כתוב (בהשמטות) :
==על העיר המקראית==
[[נגה הראובני]] בספרו [[אור חדש על ספר ירמיהו]] מנסה ללמוד מתוך נבואות ירמיהו על חיי היום-יום בעיר המקראית. הוא יוצא מההנחה כי ירמיהו הנביא,
ימי חייו הרגילים עברו כדרך כל תושבי ענתות. הוא עבד בשדות משפחתו בענתות ואף היה רועה את צאנו עם רועי ענתות. נגה הראובני מפרט את מיצאיו לגבי אורח החיים של תושבי ענתות:
* [[רעיית צאן]] היא מלאכה קשה ועד היום רק צעירים עוסקים בה. וכך כתוב בספר ירמיהו: " וַאֲנִי לֹא-אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ; מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה".( פרק ט"ז, י"ז) משמעות הפסוק, אני לא עזבתי מהר את תפקידי כרועה צאן על מנת להיות נביא, דהיינו הוא היה [[רועה צאן]].
* הוא גם נהג ללכת לירושלים, כנראה לימי השוק או כדומה, כמנהג תושבי ענתות, עד היום הזה. ולכן אנו מוצאים כי ירמיהו משתמש בביטויים כמו: "השכם ודבר" - אם אתה רוצה להספיק להגיע בבוקר לשוק, כאשר הבאים בשעריו עדיין יש להם סבלנות להאזין לך - כדאי שתשכים בבוקר ותגיע העירה מוקדם.
שורה 39 ⟵ 38:
== תשובתם של אנשי ענתות המקראית ==
ב[[מדרש רבה]] מובא שאנשי ענתות עשוּ [[תשובה (יהדות)|תשובה]] ובשל כך בוטלה גזרת הכליה שנגזרה עליהם:
{{ציטוט|תוכן={{מונחון|לדעתיה ד|לדעתו של}}[[רבי יהושע בן לוי
== לקריאה נוספת ==
| |||