ענתות (אתר מקראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tkuicrbs (שיחה | תרומות)
תיקון שם המהדורה
מ הגהה, עיצוב
שורה 2:
[[קובץ:Anathoth (Anata), p. 549 in Thomson, 1859.jpg|ממוזער|ענתות (ענאתא), תחריט מאמצע המאה התשע עשרה]]
{{מיקום מפורט בישראל|שם=ענתות|אורך=35.264732|רוחב=31.814124|כותרת=כן|כיוון כתב=ימינה}}
'''עֲנָתוֹת''' היא [[אתר מקראי]], צפונית מ[[ירושלים]], אשר מזוהה כ[[כפר]] הכלולה ב[[פרבר]]י העיר [[נוב (עיר מקראית)|נוב]].{{הערה|ספר הזוהר חלק א, דף סג עמוד ב}}. ואילו יש המזהים אותו עם מיקומו של ה[[פרבר]]הפרבר הערבי [[ענאתא]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=John Skinner|שם=Prophecy and religion : studies in the life of Jeremiah|מו"ל=Cambridge University Press|מהדורה=Seventh Impression|שנת הוצאה=1951|עמ=18-19}}</ref>. הכפר היה ממוקם בדרך העתיקה היורדת מ[[גבע (אתר מקראי)|גבע]] אל [[נחל פרת#עין פרת|עין פרת]] - היום כ-5 ק"מ ממזרח ל[[כביש 60]] בקטע בין ירושלים ל[[רמאללה]]. לפי הסברה, מקומה של ענתות הקדומה, עיר [[כהן|הכהנים]] בתחום נחלת [[שבט בנימין]] שבה נולד [[ירמיהו]] הנביא, הייתה מצויה בגבעה "ראס אל-חָרוּבָּה" - גובה 748 מטר - היום בכפר ענאתא{{הערה|1=במפת PEF משנת 1880 היא מכונה : Rus el Kharruleh}}.
 
==מקור השם==
שורה 9:
==אזכורים במקרא==
 
לפי הכתובים במקרא העיר ענתות הייתה מיושבת ב[[שבטי ישראל|בני ישראל]] מ[[תקופת ההתנחלות]] של [[שבטי ישראל]] בארץ בימי [[יהושע בן נון]] ועד ל[[ימי בית שני]].
 
בעת חלוקת ארץ [[כנען]] ל[[שבטי ישראל]] ניתנה ענתות לנחלת שבט בנימין, אך על פי ה[[הטלת גורל|גורל]] שנערך ב[[משכן שילה]] הפכה לאחת מ[[שלוש עשרה ערי הכהנים]], וכן כאחת מ[[עיר מקלט|ערי המקלט]]. וכך כתוב ב[[ספר יהושע]]: "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִין, אֶת-גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, אֶת-גֶּבַע, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ. '''אֶת-עֲנָתוֹת''', וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-עַלְמוֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע. כָּל-עָרֵי בְנֵי-אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים--שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה עָרִים, וּמִגְרְשֵׁיהֶן".{{הערה|1={{תנ"ך|יהושע|כא|י|יג|קצר=כן}}; {{תנ"ך|דברי הימים א|ו|לט|מא|קצר=כן}}}}.
 
[[שלמה]] המלך הדיח את [[אביתר]] הכהן מכהונתו כתגובה להשתתפותו במרד [[אדוניה]] וציווה עליו לשוב אל שדותיו בענתות "וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ '''עֲנָתֹת''' לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה וּבַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן ה' אלוהים לִפְנֵי דָּוִד אָבִי וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי"(מלכים א' פרק ב פס' כו).
 
ענתות מוזכרת בתור עירו של [[ירמיהו]] הנביא לפי [[ספר ירמיהו]]: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, מִן-הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר '''בַּעֲנָתוֹת''', בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן" (פרק א' א'). אנשי ענתות מתנכלים לירמיהו בשל נבואותיו וה' מצווה אותו :"לָכֵן, כֹּה-אָמַר ה' עַל-אַנְשֵׁי '''עֲנָתוֹת''', הַמְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשְׁךָ, לֵאמֹר: לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם ה', וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ" (פרק י"א, כ"א)
. ובפסוק הבא גם נקבע גורל תושבי ענתות: "לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הִנְנִי פֹקֵד, עֲלֵיהֶם: הַבַּחוּרִים, יָמֻתוּ בַחֶרֶב, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, יָמֻתוּ בָּרָעָב. וּשְׁאֵרִית, לֹא תִהְיֶה לָהֶם: כִּי-אָבִיא רָעָה אֶל-אַנְשֵׁי '''עֲנָתוֹת''', שְׁנַת פְּקֻדָּתָם" ('''שם''', כ"ב - כ"ג).
 
ירמיהו הנביא קונה בענתות על פי צו אלוהי את השדה של [[חנמאל בן שלום]], בן דודו (שם פרק ל"ב).
 
[[ישעיהו]] הנביא מתאר את מסלול הנסיגה של [[אשור]] מ[[ממלכת יהודה]] וכולל את העיר ענתות בין הערים שיהיו במסלול הנסיגה. וכך כתוב ב[[ספר ישעיהו]] ( בהשמטות) :" לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, אַל-תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן, מֵאַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה, וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא-עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם... בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן; לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ מַעְבָּרָה, גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, '''עֲנִיָּה עֲנָתוֹת'''. לא נָדְדָה, מַדְמֵנָה; יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ. עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. ( פרק י', כ"ד- ל')
 
ב[[ספר נחמיה]] מוזכר ענתות בתור שם פרטי, בין אלה הכורתים אמנה. וכך כתוב בפרק י' (בהשמטות): " וּבְכָל-זֹאת, אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים; וְעַל, הֶחָתוּם, שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ, כֹּהֲנֵינוּ. וְעַל, הַחֲתוּמִים: נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא בֶּן-חֲכַלְיָה, וְצִדְקִיָּה. . רָאשֵׁי, הָעָם: ..חָרִיף '''עֲנָתוֹת'''. (פסוקים א'-כ')
 
ובפרק י"א בספר נחמיה מובאות הערים שחודש יישובם ב[[ימי בית שני]] וגם ענתות נמנית עמן. וכך כתוב (בהשמטות) : וּפְקִיד הַלְוִיִּם, בִּירוּשָׁלִַם--עֻזִּי בֶן-בָּנִי בֶּן-חֲשַׁבְיָה, בֶּן-מַתַּנְיָה בֶּן-מִיכָא: מִבְּנֵי אָסָף הַמְשֹׁרְרִים, לְנֶגֶד מְלֶאכֶת בֵּית-הָאֱלֹהִים... וּבְנֵי בִנְיָמִן, מִגָּבַע, מִכְמָשׂ וְעַיָּה, וּבֵית-אֵל וּבְנֹתֶיהָ. '''עֲנָתוֹת''' נֹב, עֲנָנְיָה. חָצוֹר רָמָה, גִּתָּיִם. חָדִיד צְבֹעִים, נְבַלָּט. לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים. וּמִן-הַלְוִיִּם--מַחְלְקוֹת יְהוּדָה, לְבִנְיָמִין. (פסוקים כ"ב - ל"ו)}
 
==על העיר המקראית==
 
[[נגה הראובני]] בספרו [[אור חדש על ספר ירמיהו]] מנסה ללמוד מתוך נבואות ירמיהו על חיי היום-יום בעיר המקראית. הוא יוצא מההנחה כי ירמיהו הנביא, למרותאף על פי שהיה "מן ה[[כהן|כהנים]] אשר בענתות בארץ בנימין" (יר' א, א; כט, כז), הוא לא שרת ב[[כהונה]]. ענתות הייתה עירו של אביתר הכהן, ושם ישב לאחר ששלמה המלך הדיחו מן הכהונה ([[ספר מלכים]] א' ב,כז). יש לשער לפיכך, שמשפחת הכהנים אליה השתייך ירמיהו הייתה מצאצאי אביתר לבית [[עלי הכהן]] ולא מבני צדוק שהיו כהני המקדש ב[[ירושלים]].
 
ימי חייו הרגילים עברו כדרך כל תושבי ענתות. הוא עבד בשדות משפחתו בענתות ואף היה רועה את צאנו עם רועי ענתות. נגה הראובני מפרט את מיצאיו לגבי אורח החיים של תושבי ענתות:
 
* [[רעיית צאן]] היא מלאכה קשה ועד היום רק צעירים עוסקים בה. וכך כתוב בספר ירמיהו: " וַאֲנִי לֹא-אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ; מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה".( פרק ט"ז, י"ז) משמעות הפסוק, אני לא עזבתי מהר את תפקידי כרועה צאן על מנת להיות נביא, דהיינו הוא היה [[רועה צאן]].
* הוא גם נהג ללכת לירושלים, כנראה לימי השוק או כדומה, כמנהג תושבי ענתות, עד היום הזה. ולכן אנו מוצאים כי ירמיהו משתמש בביטויים כמו: "השכם ודבר" - אם אתה רוצה להספיק להגיע בבוקר לשוק, כאשר הבאים בשעריו עדיין יש להם סבלנות להאזין לך - כדאי שתשכים בבוקר ותגיע העירה מוקדם.
שורה 39 ⟵ 38:
== תשובתם של אנשי ענתות המקראית ==
ב[[מדרש רבה]] מובא שאנשי ענתות עשוּ [[תשובה (יהדות)|תשובה]] ובשל כך בוטלה גזרת הכליה שנגזרה עליהם:
{{ציטוט|תוכן={{מונחון|לדעתיה ד|לדעתו של}}[[רבי יהושע בן לוי|ריב"ל]] {{מונחון|דאמר|שאמר}} תשובה עשתה את הכל - {{מונחון|ממי את למד (כלומר מהיכן?|מנין למד ריב"ל את כוחה הבלתי מוגבל של ההתשובה)זה?}} מאנשי ענתות, שנאמר ({{הערה|{{תנ"ך|ירמיה|יא|כג|קצר=כן}}.}}): "כה אמר ה' וגו', הבחורים ימותו בחרב".{{ש}}וכיון שעשו תשובה - {{מונחון|זכו להתייחס|נשארו (כלומרבחיים, ניצלו)ונכנסו לרשימת היוחסין בין עולי בבל}}, שנאמר ({{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ז|כז|קצר=כן}}.}}): "אנשי ענתות מאה ועשרים ושמנה".|מקור=ויקרא{{מדרש רבה, |ויקרא|י', |ה'}}}}
 
== לקריאה נוספת ==