התפרצות גמא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ "בכיותר מ.." אינו בעברית. או "יותר מ.." או "כ..."
הסרת תבנית בעבודה
שורה 1:
 
[[קובץ:Gammarayburst-GRB990123.jpeg|300px|ממוזער|שמאל|בתמונה מימין (הגדלה של האזור הנראה בריבוע משמאל) ניתן לראות הבזק אור הבא לאחר התפרצות גמא מיום [[23 בינואר]] [[1999]], שסומנה GRB 990123. האור הבהיר מעליה, בצורת אצבעות, היא ה[[גלקסיה]] שבה התרחשה ההתפרצות ואשר צורתה מעוותת כנראה עקב התנגשות בגלקסיה אחרת]]
[[קובץ:Gamma ray burst.jpg|300px|ממוזער|שמאל|הדמיה של התפרצות גמא]]'''התפרצות גמא''' היא תופעה [[קוסמולוגיה|קוסמולוגית]] שבמהלכה משתחררת בחלל כמות אדירה של [[קרינת גמא]] הנפלטת בתהליך של התפרקות רדיואקטיבית. התפרצויות גמא מהוות את האירועים האנרגטיים ביותר הידועים כיום, להוציא את [[המפץ הגדול]]. תצפיות מעידות על ממוצע של התפרצות גמא אחת ליום, אך קיימת ההשערה כי מספר ההתפרצויות הכולל ליום עומד על כ-500, אך רק אחוז אפסי מהן ניתן לצפייה בשל כיוונן ומבנן ה[[סילון|סילוני]] הדק. פיזור ההתפרצויות במרחב הוא אקראי ואינו ניתן לחיזוי, ומשך ההתפרצויות הוא בין שבריר [[שנייה]] ל[[דקה|דקות]] ספורות.
[[קובץ:Gamma ray burst.jpg|300px|ממוזער|שמאל|הדמיה של התפרצות גמא]]{{בעבודה}}
'''התפרצות גמא''' היא תופעה [[קוסמולוגיה|קוסמולוגית]] שבמהלכה משתחררת בחלל כמות אדירה של [[קרינת גמא]] הנפלטת בתהליך של התפרקות רדיואקטיבית. התפרצויות גמא מהוות את האירועים האנרגטיים ביותר הידועים כיום, להוציא את [[המפץ הגדול]]. תצפיות מעידות על ממוצע של התפרצות גמא אחת ליום, אך קיימת ההשערה כי מספר ההתפרצויות הכולל ליום עומד על כ-500, אך רק אחוז אפסי מהן ניתן לצפייה בשל כיוונן ומבנן ה[[סילון|סילוני]] הדק. פיזור ההתפרצויות במרחב הוא אקראי ואינו ניתן לחיזוי, ומשך ההתפרצויות הוא בין שבריר [[שנייה]] ל[[דקה|דקות]] ספורות.
 
התפרצויות הגמא הן אחת החידות ב[[קוסמולוגיה]] של ימינו. חוסר היכולת לחזות את מיקומן של ההתפרצויות ומשכן הקצר לא אפשרו משך שנים לצפות בהן בזמן אמת ולחקרן.
שורה 23 ⟵ 22:
 
=== אופן פעולת הלווינים ===
הלוויין (לדוגמה פרמי-Fermi): אשר קולט את קרינת השמיים אליהם הוא צופה קולט באופן מתמיד [[קרינת הרקע הקוסמית|קרינת רקע קוסמית]], כאשר הלוויין קולט בפתאומיות פרץ קרינה באנרגיה גבוהה הוא שולח את הנתונים אל בסיסי המידע על כדוה"א ([[כדור הארץ]]). פרץ הקרינה נקרא נקודת שיא (Peak)  והוא מציג כמות אנרגיה גבוהה מהרגיל שעלולה להיות התפרצות גמא. בבסיס המידע על כדוה"אכדור הארץ, ניתן לדעת מן המידע מתי התרחשה ההתפרצות, אורכה, כמות האנרגיה שלה, כמה נקודות שיא היו, מאיזה כיוון נקלטה ואיזה סוג היא.
 
השיטה הכי נפוצה לאיתור קרני גמא בחלל היא על ידי [[גביש נצנץ|גבישי נצנץ.]]. גבישים אלה הינם חומרים שפולטים אור לאחר שקרינת הגמא מייננת לתוכם אלקטרונים. זאת אומרת, הפוטון האנרגטי  שפוגע בגביש מעביר את האנרגיה שלו או חלקה ל[[אלקטרון]] שנמצא בחומר, בעיקר בגלל [[אפקט קומפטון]] ו[[בליעה פוטו-אלקטרית]]. הפוטו-אלקטרון נע בתוך החומר ומעביר את האנרגיה שלו לאטומים שפולטים גם הם אלקטרונים נוספים. לאחר מכן האלקטרונים מתחילים לנוע בחומר עד שהם פוגשים בעוד אטומים ומשחררים בהם אלקטרון. בגלל צפיפות ה[[גביש|קריסטל]], עוד ועוד אלקטרונים חופשיים פוגעים באלקטרונים אחרים, מעבירים אנרגיה ומשתחררים. כאשר האלקטרונים נתפסים שוב על ידי אטומים בחומר הם פולטים אור, על פי פליטת האור מחשבים את אנרגיית האלקטרון הפוגע.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Hjorth, J., Bloom, J.S|שם=Gamma-Ray Bursts|כתב עת=}}</ref>
 
לאחר זיהוי ההתפרצות מבוצע חיפוש של ההתפרצות על ידי טלסקופים אחרים שאורכי גל שונים. [[טלסקופ חלל|טלסקופים]] אלה יכולים לזהות את ההסחה לאדום של ההתפרצות שנקלטה, אם [[הסחה לאדום|ההסחה לאדום]] גדולה או שווה לאחד, הגל הוא ארוך ועל ידי כך ניתן לזהות את המרחק להתפרצות ואת ה[[גלקסיה]] ממנה ההתפרצות הגיעה.<ref name=":0" />