שניאור זלמן פרדקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ התאמת תבנית לפורמט אחיד |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 23:
== תולדותיו ==
נולד לשלמה ואידל בשנת ה'תק"צ (1830) בעיירה [[לאדי]], עיירתו של מייסד תנועת [[חב"ד]] – רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], ונקרא על שמו. הוא היה תלמיד מובהק של [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|בעל הצמח צדק]] מ[[לובביץ']]. בשנת תרט"ו (1855) נבחר לכהן כרב העיר [[פולוצק]] ב[[בלארוס]], בשנת [[תרכ"ח]] ([[1868]]) נבחר לכהן כרבה של העיר לובלין, ומאז נודע בכינוי "הגאון מלובלין". היה ידוע בגאונותו וכאחד מגדולי דורו. עם פטירת רבו, בעל הצמח צדק, פעל רבות למען המשכה של תנועת חב"ד על ידי בנו הרב [[שמואל שניאורסון]], בעיירה [[לובביץ']]. ▼
▲נולד לשלמה ואידל בשנת ה'תק"צ (1830) בעיירה לאדי, עיירתו של מייסד תנועת [[חב"ד]] – רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], ונקרא על שמו. הוא היה תלמיד מובהק של [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|בעל הצמח צדק]] מ[[לובביץ']]. בשנת תרט"ו (1855) נבחר לכהן כרב העיר [[פולוצק]] ב[[בלארוס]], בשנת [[תרכ"ח]] ([[1868]]) נבחר לכהן כרבה של העיר לובלין, ומאז נודע בכינוי "הגאון מלובלין". היה ידוע בגאונותו וכאחד מגדולי דורו. עם פטירת רבו, בעל הצמח צדק, פעל רבות למען המשכה של תנועת חב"ד על ידי בנו הרב [[שמואל שניאורסון]], בעיירה [[לובביץ']].
עלה ל[[ירושלים]] בקיץ [[תרנ"ב]] ([[1892]]) ויסד בה את [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים|בית הדין של כוללות החסידים]], בנפרד מ[[בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים|בית הדין של עדת הפרושים]] בראשות הרב [[שמואל סלנט]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/29/1&search=%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%9e%d7%90%d7%9f+%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%90%d7%a7%d7%a1 פרק כט. רבני חב"ד בירושלים], אתר ספריית חב"ד}}. בתחילה לא קיבל עליו את עול הרבנות, אך לבסוף שימש גם כרב הקהילה החסידית בירושלים לזמן קצר. כרב, נהג לקבל פתקאות ובקשות ברכה. נפטר ב[[ה' בניסן]] [[ה'תרס"ב]] ([[1902]]) ונקבר בחלקת חב"ד שב[[בית הקברות בהר הזיתים]].
שורה 31 ⟵ 30:
== משפחתו ==
ידוע על תשעה ילדים שהיו לו -ארבעה בנים וחמש בנות. בנו וממשיך דרכו, היה הרב דוב בער שכונה 'לאדיער'.
נכדו- בן בתו רבקה, הוא מפקד [[הפלמ"ח]] הראשון - [[יצחק שדה]].
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1830|מספר שנים=72}}
| |||