בנק לאומי לישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לאגודת ישראל
שורה 48:
בשנת [[1983]] [[הלאמה|הולאם]] הבנק בעקבות [[משבר מניות הבנקים (ישראל 1983)|משבר מניות הבנקים]]. בעקבות המלצות [[ועדת בייסקי]] נאלץ יו"ר [[מועצת מנהלים|מועצת המנהלים]] של הבנק, [[ארנסט יפת]], לפרוש מתפקידו.
 
במרץ [[1984]] הכריז [[בד"ץ העדה החרדית]] [[חרם צרכנים|חרם]] על בנק לאומי וקרא לנתק את קשרי המסחר עם בנק לאומי, בעקבות היותו שותף בפרויקט [[אתרא קדישא#גני חמת|הרחבת מלון "גני חמת"]] (כיום הולידיי אין) ב[[טבריה]], שגרם לחילול קברים באזור המלון. למאבק הצטרפו הרב [[משה פיינשטיין]] ועוד ראשי ישיבות ורבנים המשתייכים לאגודתל[[אגודת ישראל]] ובהם [[שמחה בונים אלתר|האדמו"ר מגור]], [[הרב שך]] ואחרים.{{הערה|http://www.ranaz.co.il/articles/article2663_19850115.asp נח זבולוני בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]]}} כעבור 21 שנה, באפריל [[2006]] הוסר החרם לאחר שהבנק מכר את אחזקותיו ב[[אפריקה ישראל]] (שעמדו על 20%).{{הערה|1=http://www.tsofar.com/printVersion.asp?article_id=490 לאחר 21 שנה הוסר החרם מבנק לאומי, שאול שי}}
 
במסגרת מדיניות ה[[הפרטה]] שהנהיג [[משרד האוצר]] מכרה המדינה בהדרגה את מרבית המניות שברשותה, אולם לא הצליחה למכור את גרעין השליטה בבנק. בשנת [[2005]] ערכה המדינה [[מכרז]] על [[מניה|מניות]] השליטה של הבנק, וזכתה בו קבוצת [[קרן גידור|קרנות הגידור]] ה[[אמריקאי]]ות סרברוס-גבריאל. בעקבות הזכייה רכשה קבוצה זו מהמדינה 9.99% ממניות הבנק. אולם בסופו של דבר נדחתה בשנת [[2007]] בקשת הקבוצה לקבל היתר שליטה בבנק.{{הערה|{{ynet|אבי שאולי|קבוצת סרברוס יוצאת מהמירוץ על בנק לאומי|3402899|21 במאי 2007}}}}