סמכות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשליטה עצמית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 128:
מושג חדש ושיטה כוללנית שפיתח הפסיכולוג הקליני [[אריה טבעון]] ב-[[1995]] המתאר את התהליך של הפנמת דמויות סמכות מיטיבות ומעצימות, על סמך חקר ההפנמות הסובייקטיביות שיש לנו בקשר עם סמכות. המודל מביא ארבעה אשכולות של תכונות וחוויות יסוד הנרכשות במהלך יחסי הגומלין המיוחדים עם דמויות אלו.
"אשכולות הסמכות השלמה" מיוצגים על ידי ארבעה סמלים יסודיים: הלב, הינשוף, הפיל השור (ושור הבר). כל אשכול מהווה צבר תכונות מיומנויות וחוויות, הקשור בתהליך ההתפתחותי ובצרכי היסוד האנושיים שלו שנבנים, מופנמים ועוברים אינטגרציה פנימית במהלך הקשר עם דמויות של סמכות שלמה. המודל מתייחס למשפחה, לפרט, לארגון ואף לקהילה, כמקומות בהם אנו נמצאים ביחסי גומלין עם הסמכות. המודל הוא מודל משלב ורואה כ"סמכות חלקית" כל שימוש בסמכות באספקט צר שלה כמו: שימוש בכוח מאלץ בלבד (אילוף) או להבדיל שימוש בסמכות של משמעות לבדה שכן על פי המודל סמכות שלמה דורשת מימוש של כל החלקים וחיבורם לכלל חוויה כוללת ומופנמת של סמכות שלמה. המודל משמש כמצע לעבודה עם הורים, מחנכים, ארגונים ומשפחות. הוא מיושם בארץ במסגרות רבות כמו ב"[[כפר הנוער נירים]]" שמפעיל את השיטה כשפה שמשלב טכניקות שונות שמיושמות בצורה מגוונת וייחודית. השימוש בשיטה הביא להישגים חינוכיים יוצאי דופן ואף לפרסי הצטיינות במספר מסגרות בהן הופעלה, הוא מופעל גם במסגרת
== "הסמכות החדשה" ==
הסמכות החדשה היא מונח שטבע פרופ' חיים עומר, מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. סמכות זו מציגה מודל המבקש לענות על הצורך בסמכות תוך כדי התאמתו לשינויים החברתיים בדור האחרון, אשר לטענת עומר, הביאו לקריסת הסמכות של המבוגרים, הן בבית הספר והן בבית, בפני ילדים ובני נוער.
הסמכות החדשה מבקשת ליצור קישור בין דמויות הסמכות השונות בחיי הילדים - בדגש על הורים ומורים בבית הספר. בעוד ה"סמכות של פעם" בה הדמות הבוגרת הייתה בעלת כוח ושררה רק מתוקף היותה הדמות הבוגרת, כיום אין לדמות זו השפעה רק מתוקף זה ועליה לבנות את סמכותה בדרכים אחרות. על ידי יצירת מעורבות וחיבור, נוצרת "רשת של נוכחות" עבור הילד. על ידי גיוס תמיכה בקרב דמויות בוגרות נוספות בסביבתו של הילד, מתאפשר למבוגרים להציג חזית אחידה ומשמעותית הנותנת תוקף לסמכותם. במודל זה, ישנו שילוב בין הכלה של הילד לבין נקיטת פעולת חד צדדיות והתנגדות לא אלימה - כזאת הדורשת מאותו ילד לתקן ולכוון את התנהגותו במידת הצורך. כלי נוסף בסמכות החדשה הוא "פעולת תיקון" המאפשרת לילד לפתוח דף חדש ולהרגיש שוב שייך וחלק מהקבוצה במידה והתנהג בצורה אלימה או כזו שהפרה את הקוד החברתי בצורה בוטה. <ref>{{צ-ספר|מחבר=עומר, חיים|שם="הסמכות החדשה"|מו"ל=מודן הוצאה לאור|שנת הוצאה=2008}}</ref>
==סמכות ומוסר==
שורה 159 ⟵ 164:
==== אוטונומיה: אדם כסובייקט מוסרי ====
וולף דוגל בגישה מאד קאנטיאנית: ברגיל, לכל אדם יש את הכושרים להיות סובייקט מוסרי: סובייקט שאחראי למעשיו. הכושרים הנדרשים לשם כך הם:
#
# היכולת השכלית והרצונית להכריע ערכית: אדם יכול להחליט מה לעשות על בסיס השאלה מה ראוי.
שורה 225 ⟵ 230:
==לקריאה נוספת==
* חיים קרייסל, [[בועז הוס]], אורי ארליך (עורכים), '''סמכות רוחנית''' : מאבקים על כוח תרבותי בהגות היהודית, [ספר + הקלטת שמע], באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תש"ע 2009.
*עומר ,ח' (2008), ''הסמכות החדשה''''',''' מושב בן שמן , מודן הוצאה לאור.
==קישורים חיצוניים==
שורה 232 ⟵ 238:
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
[[קטגוריה:סוציולוגיה פוליטית]]
==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
==קישורים חיצוניים==
==הערות שוליים==
| |||