הבדלים בין גרסאות בדף "מגדל ספיר"

נוספו 37 בתים ,  לפני שנתיים
מ
(הרחבה)
מ (←‏היסטוריה: תקלדה)
במגדל 8 מעליות מהירות, מעלית שירות, לובי כניסה וקומת המסחר בשטח של כ- 1,571 מ"ר. הקומות העליונות של המגדל (18-27) מתפקדות כאגף נפרד עבור יהלומנים, עם מעליות, קומת גלריה ולובי בידוק נפרדים כחלק ממתחם [[בורסת היהלומים]].{{הערה|שם=יהלומנים|{{TheMarker|אריק מירובסקי|יזמי מגדל ספיר: יהלומנים רכשו אגף במגדל החדש ב-140 מיליון שקל|1.2644137|25 במאי 2015}}}}
==היסטוריה==
הקרקע שעליה נבנה המגדל שימשה במשך שנים רבות כמגרש חנייה ומתחם מוסכים. המגרש נרכש בשנת [[2001]] על ידי החברות תדהר ורוגובין במסגרת עסקת קומבינציה שנחתמה עם כ-20 יהלומנים שהחזיקו בחלקות הקרקע. בהמשך הצטרפה לעסקה חברת אביב. היזמים תכננו להתחיל את הבנייה בשנת [[20012011]], למרות ש[[תוכנית בניין עיר]] שחלה על השטח מאפשרת בניית 43 אלף מ"ר משרדים מעל הקרקע ב-27 קומות, הם פנו לעיריית רמת גן בבקשה לשינוי התוכנית ולאישור בנייה של 60 אלף מ"ר משרדים ב-40 קומות.{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|רוגובין, תדהר ואביב יחלו בבניית מגדל "ספיר" ב-320 מ' ש'|1000657684|26 ביוני 2011}}}} ובשנת [[2012]] אושרה תוכנית למגדל עם 50 קומות, בגובה 201 מטר.{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|אושרה תוכנית "מגדל ספיר" בן 50 הקומות בבורסה בר"ג|1000718189|23 בינואר 2012}}}}
 
הקמת הבניין החלה ב-2015, אך הוחלט לבנות רק 27 קומות בשלב הראשון.{{הערה|שם=יהלומנים|}} במהלך הבנייה הוחלט לבנות 40 קומות.{{הערה|{{TheMarker|יעל דראל|"המשימה היא לפצח את הדנ"א של הבורסה בר"ג אחרי חמש בערב"|1.5910116|25 במרץ 2018}}}}