ויקיפדיה

נעמה גורן-ענבר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
המשך הרחבה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{מדען
| שם =
שורה 11 ⟵ 10:
| ענף מדעי = [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיה פרהיסטורית]]
| ארצות מגורים = {{דגל|ישראל||+}}
| מקום לימודים = [[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]
| מנחה לדוקטורט = [[עופר בר-יוסף]]
| מוסדות = [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]
| מונחה לדוקטורט = [[יוסף גרפינקל]], [[אראלה חוברס]], [[גונן שרון]]
| פרסים והנצחה = [[פרס א.מ.ת]]
| הערות =
| תרומות עיקריות =חפירה ומחקר האתר ה[[התרבות האשלית|אשלי]] [[גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)|גשר בנות יעקב]]; חשפה את [[ונוס מברכת רם]]
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
שורה 50 ⟵ 49:
== תרומה מדעית ==
 
פרופסורנעמה גורן-ענבר היא מומחית בעלת שם עולמי בחקר [[התקופה הפליאוליתית התחתונה]]. האתרים שחפרה, בעיקר בצפון ישראל, שינו את הבנתנו באשר לאבולוציהל[[אבולוציה של האדם]] והתנהגותו מראשית הופעתו במזרח התיכון. חפירותיה ומחקריה באתר בגשר בנות יעקב הוא דוגמה ליכולתה המדעית להפיק כמות מרשימה של מידע מאתר בודד ומרוחק במאודמאוד בזמן. מחקריה מקיפים את כל ההיבטים של האתר, פעילות האדם בו ושחזור הסביבה.
במחקריה עסקה בשחזור הנוף הגיאולוגי הקדום והמורכב של בקע הירדן, בגיאו-כימיה של המים והקרקעות{{הערה|B. Spiro et al., Climate variability in the Upper Jordan Valley around 0.78 Ma, inferences from time-series stable isotopes of Viviparidae, supported by mollusc and plant palaeoecology. Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology 282, 32-44 (122009).}}, בשחזור הצומח באזור החל באבקת הפרחים ([[פולן]]){{הערה|W. van Zeist, S. Bottema, A palynological study of the Acheulian site of Gesher Benot Ya’aqov, Israel. Vegetation History and Archaeobotany 18, 105-121 (132009).}}, המשך בזרעים והפירותופירות{{הערה|. Melamed, Ph.D Dissertation. Bar-Ilan University, Ramat Gan (142003).}} ועד שרידי העצים הרבים באתר{{הערה|S. Belitzky, N. Goren-Inbar, E. Werker, A Middle Pleistocene Wooden Plank with Man-Made Polish. J. Hum. Evol. 20, 349-353 (151991).}}. במחקר הפאונה (בעלי החיים) עסקה פרופסור גורן-ענבר בכל המגוון הביולוגי המיוצג באתר. מחקריה עסקו באוסטרקודים המיקרוסקופיים{{הערה|S. Mischke, S. Ashkenazi, A. Almogi-Labin, N. Goren-Inbar, Ostracod evidence for the Acheulian environment of the ancient Hula Lake (16Levant) during the early-mid Pleistocene transition. Palaeogeography, בקונכיותPalaeoclimatology, Palaeoecology 412, 148-159 (2014).}}, ובצדפותב[[קונכיות]], בדגים, במכרסמים ובדו חיים, בזוחלים, ציפורים, ועד בקר, היפופוטמים ופילים. הממצאים בגשר בנות יעקב אפשרו את שחזור הסביבה הקדומה ברמת פירוט שמעטים האתרים האחרים בני התקופה בעולם היכולים להתחרות בה.
במחקריה הדגימה בעזרת דוגמאות מתחומים שונים ורבים כי בני האדם שחיו בתקופה כה מרוחקת בזמן היו בעלי יכולות טכנולוגיות וקוגניטיביות שאינן נופלות מאלו של אנשים מודרניים. מחקריה הראו כי תושבי האתר גשר בנות יעקב ייצרו כלי אבן מתוחכמים ע"פ תוכנית קבועה מראש מתוך מסורת סיתות אותה שימרו במשך אלפי שנים(17-19). הכלים סותתו במגוון של טכנולוגיות, מחומרי גלם מגוונים (גיר, צור, בזלת, עץ ועצם) תוך היכרות מעמיקה עם הסביבה ועם תכונותיהן השונות של החומרים השונים. אנשי תקופת האבן הקדומה באתר שלטו באש(20) והשתמשו ביתרונות הרבים שמעניקה שליטה זו – הגנה, חימום, תאורה ובעיקר בישול. אבל האש גם מעניקה לאדם את מדורת השבט, היכולת לשבת מסביב למדורה התורמת למורכבות הסוציאלית, לאינטראקציה החברתית ולהעברת ושימור המידע בין חברי הקבוצה. תושבי גשר בנות יעקב צדו בעלי חיים גדולים, פילים, היפופוטמים, פרות, איילים, צבאים ועוד וביתרו את בשרם בשיטות המקבילות לחלוטין לשיטות הקצבות המודרניות(7). תזונתם כללה גם בעלי חיים קטנים כגון מכרסמים, ציפורים וסרטנים. העדויות מגשר בנות יעקב גם מראות כי תושבי האתר דגו דגים בכמויות גדולות - אחת העדויות הקדומות ביותר לניצול משאבים מימיים. השימור יוצא הדופן של שרידים בוטאניים באתר הוכיח כי תושבי האתר ניצלו למזונם צמחים שונים ובין השאר אגוזים שניצולם דורש טכנולוגיות של איסוף, נשיאה, פיצוח ויתכן שגם קליה באש. ▼
▲במחקריה הדגימהטענה גורן-ענבר בעזרת דוגמאות מתחומים שונים ורבים כי בני האדם שחיו בתקופה כה מרוחקת בזמן היו בעלי יכולות טכנולוגיות וקוגניטיביות שאינן נופלות מאלו של אנשים מודרניים. מחקריה הראו כי תושבי האתר גשר בנות יעקב ייצרו כלי אבן מתוחכמים ע"פ תוכנית קבועה מראש מתוך מסורת סיתות אותה שימרו במשך אלפי שנים{{הערה|N. Goren-Inbar, G. Sharon, in Axe Age: Acheulian Tool-making from Quarry to Discard, N. Goren-Inbar, G. Sharon, Eds. Equinox, London, (172006), pp. 111-19136; N. Goren-Inbar, G. Sharon, N. Alperson-Afil, I. Laschiver, The Acheulian Massive Scrapers of Gesher Benot Ya‘aqov - A Product of the Bifaces’ Chaîne Opératoire. J. Hum. Evol. 55, 702-712 (2008); G. Sharon, N. Alperson-Afil, N. Goren-inbar, Cultural conservatism and variability in the Acheulian sequence of Gesher Benot Ya'aqov. J. Hum. Evol. 60, 387-397 (2011).}}. הכלים סותתו במגוון של טכנולוגיות, מחומרי גלם מגוונים (גיר, צור, בזלת, עץ ועצם) תוך היכרות מעמיקה עם הסביבה ועם תכונותיהן השונות של החומרים השונים. אנשיתושבי תקופתהאתר האבןשלטו הקדומהבאש{{הערה|N. באתרGoren-Inbar שלטוet al., Evidence of Hominin Control of Fire at Gesher Benot Ya`aqov, Israel. Science 304, 725-727 באש(202004).}} והשתמשו ביתרונות הרבים שמעניקה שליטה זו – הגנה, חימום, תאורה ובעיקר בישול. אבל האש גם מעניקה לאדם את מדורת השבט, היכולת לשבת מסביב למדורה התורמת למורכבות הסוציאלית, לאינטראקציה החברתית ולהעברת ושימור המידע בין חברי הקבוצה. תושבי גשר בנות יעקב צדו בעלי חיים גדולים, פילים, היפופוטמים, פרות, איילים, צבאים ועוד וביתרו את בשרם בשיטות המקבילות לחלוטין לשיטות הקצבות המודרניות{{הערה|R. Rabinovich, S. Gaudzinski, N. Goren-Inbar, S. Gaudzinski-Windheuser, N. Goren-Inbar, Systematic butchering of Fallow deer (7Dama) at the early Middle Pleistocene Acheulian site of Gesher Benot Ya‘aqov, (Israel). J. Hum. Evol. 54, 134-149 (2008).}}. תזונתם כללה גם בעלי חיים קטנים כגון מכרסמים, ציפורים וסרטנים. העדויות מגשר בנות יעקב גם מראות כי תושבי האתר דגו דגים בכמויות גדולות - אחת העדויות הקדומות ביותר לניצול משאבים מימיים. השימור יוצא הדופן של שרידים בוטאניים באתר הוכיח כי תושבי האתר ניצלו למזונם צמחים שונים ובין השאר אגוזים שניצולם דורש טכנולוגיות של איסוף, נשיאה, פיצוח ויתכן שגם קליה באש.
 
המגוון הרחב של פעילויות שחשפה פרופסור גורן-ענבר בגשר בנות יעקב ובאתרים האחרים שחפרה, מדגים כי יושבי האתר חיו באתר קבוע – "אתר בית" (Home Base) ובכך איששה את התיאוריות שהעלו גדולי החוקרים של התקופה פליאוליתיתהפליאוליתית התחתונה באפריקה, גלין אייזק ומרי ליקי, שהיו מוריה של פרופסור גורן-ענבר. הממצאים מגשר בנות יעקב יצרו בסיס נתונים שאיפשר לדון, בפעם הראשונה על סמך נתונים, בנושאים כגון גודל החבורה ומורכבותה, חלוקת עבודה ע"פ מגדרמגדרית ואפילו קיומה של שפה בקרב תושבי עמק החולה לפני 750 אלף שנים.
 
רוב ההתנהגויות והמיומנויות שחשפה פרופסור גורן-ענבר בגשר בנות יעקב נחשבו במחקר כמאפיינות התנהגות מודרנית ומיחדות את האדם המודרני ([[הומו סאפיאנס]]) בלבד. מחקריה של פרופסור גורן-ענבר מדגימים את יכולותיהם הקוגניטיביות הגבוהות של קדמונינו ודוחקות לשיטתה את "ההתנהגות המודרנית" לתקופה הרחוקה במאות אלפי שנים ביחס למקובל במחקר.
 
בשנת 2014 זכתה גורן-ענבר ב[[פרס א.מ.ת]] בתחום הארכאולוגיה (ביחד עם פרופסור [[יורם צפריר]]). מנימוקי חבר השופטים: “פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' נעמה גורן־ענבר על מחקרים בינתחומיים פורצי־דרך בארכאולוגיה הפרהיסטורית של ארץ ישראל תוך שילוב של עבודת שטח קפדנית, תובנות מקוריות ושימוש חדשני בנתונים שחשפה בחקר ההתפתחות של התרבות הקוגניטיבית של האדם.”
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נעמה_גורן-ענבר"