שירי המעלות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 5:
 
==משמעות המונח==
בדומה לכותרות רבות אחרות בספר תהלים לא נתפרש כל צורכו. ב[[מקרא]] מופיע המונח 'מעלה' או 'מעלות' כ-30 פעמים מחוץ לספר תהילים, מרבית הפעמים במשמעות של [[מדרגות]]. עובדה זו, בצירוף ההשוואה הנערכת ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] בין 15 מזמורי שירי המעלות ל-15 המדרגות שבין [[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת הנשים]] ל[[העזרה|עזרת ישראל]] בבית המקדש, הביאה רבים מהפרשנים, בעיקר המסורתיים, לפרש כי הכוונה הכללית של הביטוי "שיר המעלות" הוא מזמור שהיו [[שירת הלויים|שרים הלוויים]] על מדרגות [[בית המקדש]], כחלק מהפולחן שם.
 
לדעת פרשנים אחרים פירוש זה אינו ברור לחלוטין, כיוון שלא כל המזמורים נראים כקשורים כל כך לבית המקדש, ואחד מהם אף נראה כאילו חובר בזמן שבית המקדש חרב, והוא אחד מהמזמורים הידועים יותר – [[S:תהלים קכו|תהילים קכ"ו]]:
 
{{ציטוט|תוכן=א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָהה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:{{ש}} ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָהה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:{{ש}} ג הִגְדִּיל יְהוָהה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:{{ש}} ד שׁוּבָה יְהוָהה' אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:{{ש}} ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:{{ש}} ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:}}
 
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מובאת אגדה{{הערה|[[מסכת סוכה]] דף נג עמוד א', וראה [http://www.hujihillel.org.il/59460/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA כאן]}} ששירי המעלות הושרו כדי להעלות את מי התהום שירדו 16,000 [[אמה (מידת אורך)|אמות]] בזמן ש[[דוד המלך]] כרה את [[השיתין]]. לכן היו 15 שירי מעלות - כל שיר כנגד 1,000 אמה- וכך מי התהום נשארו 1,000 אמות מתחת פני האדמה.
שורה 15:
 
==שירי המעלות בליטורגיה ובתרבות==
ל"שירי המעלות", יש תפקיד משמעותי יחסית ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]].
 
מזמורים אלו נקראים לפי כל המנהגים לפני [[פסוקי דזמרה]] ב[[תפילת שחרית]] של שבת ויום-טוב. מנהג נפוץ בקהילות רבות הוא לקרוא בין [[תפילת מנחה של שבת]] ל[[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] מזמורים אלו בתוספת למזמורים אחרים (למשל [[מזמור קי"ט]]); בכמה מ[[יהדות אשכנז|קהילות אשכנז]] קוראים אותם רק בשבתות החורף.
 
=== 'שיר המעלות' - בשוב ה' את שיבת ציון ===
מנהג נוסף הקיים אצל [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] וכן לפי [[נוסח הספרדים]] היא אמירת מזמור קכ"ו "בשוב ה' את שיבת ציון" לפני [[ברכת המזון]] בימי [[שבת]] ומועד, ובסעודות של שמחות, כמו נישואין, ברית מילה ו[[שבע ברכות]]. בימי חול נהגו לומר במקומו את מזמור [[על נהרות בבל]].
 
בקהילות רבות שרים את המזמור. עקב תפוצתו הרחבה של המנהג, השם "שיר המעלות" סתם מכוון בדרך כלל למזמור זה{{הערה|1=בין היתר מופיע כך בספרי [[שלום עליכם]], וב[[ספר הבדיחה והחידוד]] של [[אלתר דרויאנוב]]}}.
 
את הלחן המוכר ביותר של המזמור חיבר [[פנחס מינקובסקי]]. הלחן מזוהה גם עם קרוב משפחתו של מינקובסקי, החזן [[יוסל'ה רוזנבלט]], שהיה למקליט הראשון של היצירה,<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=KxzKWTREzjc הקלטה של שיר המעלות בביצועו של יוסל'ה רוזנבלט].</ref>, המוכרת גם בביצוע של [[חנן יובל]].<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=yN2ebtaC6Fs הקלטה של שיר המעלות בביצועו של חנן יובל].</ref>.
 
בקהילות ציוניות מושר המזמור ביום העצמאות וביום ירושלים במנגינת [[התקוה]]. הלחן של מינקובסקי ומילות המזמור היו אחד מהאפשרויות להמנון של התנועה הציונית{{הערה|1=[http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/b/b55.php על תפילת יום העצמאות] (אתר 'בית המדרש הווירטואלי')}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=GsJm-KwgliE&t=12m1s סוף 'שיר המעלות' בסרטו של יוסל'ה רוזנבלט] ובו לוויתו בירושלים}}.
שורה 32:
אחד המזמורים המפורסמים ביותר מבין שירי המעלות הוא מזמור קכ"א, המתחיל במילים: {{ציטוטון|שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים}} נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, ואומרים אותו בעת צרה. לפי [[נוסח הספרדים|מנהג עדות המזרח]] וכן [[נוסח ספרד|החסידים בארץ ישראל]] אומרים אותו ב[[תפילת ערבית]] של כל אחד מימי החול, לפני [[עלינו לשבח]]. מזמור זה הולחן על ידי מרדכי ירדני והתפרסם בשירתו של החזן [[משה קוסביצקי]]. כמו כן הולחן המזמור על ידי 'הרבי המרקד' [[שלמה קרליבך]] והפך לאחד השירים המזוהים ביותר אתו. לחנים נוספים הם של [[יוסף קרדונר]] (בוצע על ידי [[להקת שבע]]) ו[[אהרון רזאל]]{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=9uk2GLTZyg0 אשא עיני שלמה קרליבך]}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=M91ajLVsC5E 'אשא עיני אל ההרים' באחד הביצועים הראשונים של יוסף קורדונר] (יוטיוב)}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=IlKZuQZ7kd4 'אשא עיני' של אהרן רזאל] (הערוץ הרשמי של רזאל, יוטיוב)}}.
 
השיר מבוצע על ידי מספר רב של מבצעים כמו למשל [[חנן יובל]], [[מוש בן ארי]], [[משה פרץ]] ו[[עומר אדם]].{{הערה|[http://shirlamaalot.wix.com/maalot ביצועים שונים של השיר]}}.
 
=== שיר המעלות ממעמקים ===
שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' - פותח מזמור ק"ל. פרק זה נאמר כתפילה בעת צרה ובימי צום, בהקראת פסוק אחר פסוק, וכן נהוג לאומרו עם פתיחת ארון הקודש בתפילות בעשרת ימי תשובה.
 
=== 'שירי מעלות' - מזמורים נוספים ===
מזמורים נוספים מתוך שירי המעלות וקטעים מתוכם זכו ללחנים וביניהם "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" (מזמור קכ"ב) "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", "למען אחי ורעי" שנאמר בכל יום בסוף "פיטום הקטרת" ואף הפך לביטוי (בהמשך אותו המזמור), המלים "שלום על ישראל" (סוף מזמור ''"הבוטחים בה'''", קכ"ה), "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (מזמור ''אשרי כל ירא ה''', קכ"ח), מזמור "ה' לא גבה ליבי" (קל"א) הולחן והושר בביצוע פרחי ניו יורק.
 
המלים "[[הנה מה טוב ומה נעים]] שבת אחים גם יחד" זכו ללחנים רבים, וביניהם שנים נפוצים ביותר{{הערה|1=[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1089 הנה מה טוב ומה נעים, לחנו של משה יעקבסון] (אתר [[זמרשת]]) • [http://zemer.co.il/song.asp?id=2775 לחן עתיק יותר, מלחינו אינו ידוע]}}. מזמור זה הולחן כולו ובוצע בידי פרחי ניו יורק במנגינה שנלקחה ממפיק ומלחין יהודי רוסי של סרטים קומוניסטים{{הערה|1=הגיון בשגעון, זאב גלילי, גלגולה של מנגינה}}.
 
המלים "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'" נאמרים לפי מנהגים שונים לפני [[נטילת ידיים]] מתוך שיר המעלות ''הנה ברכו את ה''' (קל"ד). והפסוק בהמשך "יברכך ה' מציון" הולחן בידי [[דוד וינקרנץ]] ובביצוע [[צמד רעים]] הלחן זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר החסידי תשל"ב.
 
הפסוקים "קומה ה' למנוחתך אתה וארון עוזיך, כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו" מתוך שיר המעלות ''זכור ה' לדוד''' מוקראים בחגיגיות ב[[פתיחת ההיכל]] לקראת ההקפות ב[[שמחת תורה]].
שורה 52:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תפילות ביהדות]]