קרן הכרמל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור לפירושונים
שורה 18:
ומשמאלו רשום:
:{{ציטוטון|וַתִּפֹּל אֵשׁ-ה', וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים, וְאֶת-הָאֲבָנִים|{{תנ"ך|מלכים א|יח|לח}}}}
פסל אליהו הניצב ב[[חצר בית|חצר]]בחצר אינו הפסל המקורי. הפסל הראשון היה מעשה ידיו של נזיר כרמליתי מ[[בוואריה]] והוא הובא לארץ בשנת [[1914]] ביוזמת [[האב סיריל]] שהיה ראש המסדר הכרמליתי בכרמל בשנים [[1905]]–[[1919]]. הפסל השוכן כיום ב[[נצרת]], נעשה מאבן חול צהבהבה וגסה, מהסוג ממנו בנויים בתי העיר [[מינכן]] בבוואריה. אליהו פוסל כשראשו שמוט בעצב על חזהו, כאילו הוא בוש במעשהו. ידו הימנית אוחזת בחרב שמוטה. חוקר ארץ ישראל [[יהודה זיו]] סבור כי התנוחה ביטאה חרטה וצער על תוכחת ה': "לֹא בָרוּחַ ה'... לֹא בָרַעַשׁ ה'... לֹא בָאֵשׁ ה' ...(כי אם) בקוֹל דְּמָמָה דַקָּה"{{הערה|1=מקור: {{תנ"ך|מלכים א|יט|יא|יב}}}}. לפי תפיסת עולמה של היהדות. בעודו מונח באריזתו, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] וחיילים [[טורקיה|טורקים]] שפשטו על המנזר, פרצו את הארגז בתקווה למצוא בו מטמון. משנתאכזבו, כרתו את ראש הפסל ואת ידו הימנית שולפת החרב. הראש הוטל ל[[בור מים]] סמוך. לאחר המלחמה הועלה הראש מהבור והושב על כנו, אולם היד הקטועה לא נמצאה. שתי אגדות עם קשורות בפסל זה. תחילה ייחסו את קטיעת היד ל[[נפוליאון בונפרטה]] בעת המצור על [[עכו]] ב-[[1799]] וכן גם ל[[קאוקג'י]] בעת [[קרב משמר העמק]]. לפי האגדה האמינו השניים כי כל עוד יניף אליהו את החרב הם לא יצליחו במלחמתם, ולפיכך שלחו חיילים לקטוע את היד.
 
<gallery widths="150px" heights="150px">