סטיגמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הסרת קישורים עודפים
שורה 6:
השפעת הסטיגמה על הפרט הסוטה פועלת כמעגל קסמים, כמשוב חיובי החוזר ומגביר את התהליך שהוחל בו. החברה מצרה את צעדיו של הסוטה בתחומי ה[[כלכלה]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וה[[משפחה]]. נסגרות בפניו אפשרויות עבודה, קשריו העסקיים נפגעים ויכולתו לתפקד נפגמת. הוא נתקל ביחס של חשד, איבה, או סקרנות.
 
סטיגמה היא מאפיין שלילי המקביל בין בעל המאפיין (או הנתפס כבעל מאפיין זה) לבין אחרים. זוהי הדרך בה אנשים בחברה מתייחסים לקבוצה חברתית על פי הסטריאוטיפים ו[[דעה קדומה|הדעות הקדומות]] הקיימות כלפי אותה קבוצה, מקורן של אלו בחוסר ידע ובחוסר הבנה.{{הערה|שם=טל אמיר|טל, א., וינר, ע., סינגר, י., מור, ג.(2008). סטיגמה ואפליה כלפי אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית בשוק העבודה.}}יש המדגישים את אופייה ה[[סטריאוטיפ|סטריאוטיפ]]י של הסטיגמה.{{הערה|שם=קוריגון ופן|{{הערה|Corrigan, P.W.; and Penn, D.L. 1999. "Lessons from Social Psychology on Discrediting Psychiatric Stigma". American Psychologist 54: 765-776. }}}} סטראוטיפ היא דעה הקושרת בין קבוצה של אנשים (ולא פרט) לבין תכונה אחת או יותר, וכך היא בעצם הכללת יתר. הסטיגמה כרוכה בסטראוטיפים שליליים. אלה קשורים ב[[דעהבדעה קדומה]], בדחייה וב[[אפליה]]. למעשה, יחס זה משקף את הקשר בין הרכיבים הקוגניטיביים (סטראוטיפים), הרגשיים (דעה קדומה) וההתנהגותיים (אפליה) של התגובות המבוססות על קטגוריות.{{הערה|שם=קוריגון ופן|}}
 
==מקור המילה==
מקור המילה "סטיגמה" [[יוונית|יווני]]. משמעותה המקורית של המילה היא סימני היכר גופניים שנועדו להבליט משהו שלילי ויוצא דופן המעיד על [[מעמד]]ו הנחות של הפרט. היוונים נהגו לצרוב גופם של אנשים מסוימים: [[עבד|עבדים]]ים, [[פושע|פושעים]]ים, [[בגידה|בוגדים]] וכו', כדי שהציבור ידע ויזהה אנשים אלו, וירחק מהם. צורות ענישה מתייגות, כגון הטבעת [[אות קלון]], נועדו לא רק להכאיב לעבריין ולייסרו, אלא גם [[השפלה נפשית|להשפיל]]ו בפומבי ולהרתיע עבריינים בכוח. הסטיגמה - הזיהוי הפומבי כעבריין או פושע, מהווה גורם הרתעה יעיל הרבה יותר מעונשים רבים.
 
מאז בוא ה[[נצרות]] נוספו עוד שתי משמעויות למושג סטיגמה. האחת הורתה על סימני היכר גופניים של חסד עליון בצורה של תפרחות הפורצות על העור (מוכר גם כמושג "[[סטיגמטה]]"), והשנייה היוותה רמז רפואי לרמז הדתי והורתה על סימני היכר גופניים לליקוי גופני.
שורה 18:
'''סטיגמה כמוצא לתוקפנות והשלכת אשם''' - לחברה יש צווים נורמטיביים, דרישות ואיסורים. הפנמתם הלקויה יוצרת [[קונפליקט]]ים ולחצים להפרת ה[[נורמה (סוציולוגיה)|נורמות]], כשהיא גורמת על ידי כך ל[[רגשות אשם]]. רגשות אלו מביאים להתעוררות [[דחף (פסיכולוגיה)|דחפים]] לתיוג אחרים שהתנהגותם הגלויה נוגדת את אותן הנורמות.
 
'''המתויג כשעיר לעזאזל''' - הפניית התסכול כלפי המקור האמיתי שעורר את התוקפנות עלולה להיות הרסנית ומסוכנת לאגו של אנשים ולכן הם מייחסים את התנהגותם למושא אחר, בעל משמעות [[סמל|סמלית]]ית. כך במקום לשנוא את מושא הכוח מעורר התוקפנות, מכוונות הטינה כלפי חסר האונים. ה[[התקה (פסיכולוגיה)|התקה]] וה[[הזדהות השלכתית|השלכה]] (ראה [[מנגנוני הגנה]]) מסבירים את הכישלון על ידי העברת האחריות לשעיר לעזאזל.
 
'''משהו נחות יותר''' - ה[[סטטוס חברתי|סטטוס החברתי]] של האדם הוא יחסי, הפרט עשוי לנסות ולשפר את מעמדו והישגיו על ידי תיוגם והשפלתם של אחרים.
 
'''משהו נחות יותר''' - ה[[סטטוס חברתי|סטטוס החברתי]] של האדם הוא יחסי, הפרט עשוי לנסות ולשפר את מעמדו והישגיו על ידי תיוגם והשפלתם של אחרים.
'''ביטול הישגי האחר''' - זהו סוג של השגת [[הערכה עצמית]] על ידי השפלת האחר. במקרה זה הסטיגמה מוטלת על הישגי האדם כדי שיראו פחות מרשימים.