היווצרות גלקסיות והתפתחותן – הבדלי גרסאות

קיימות תאוריות רבות לגבי היווצרות גלקסיות, כאשר התאוריה הפשוטה ביותר היא שגלקסיות נוצרות, כתוצאה מתנודות קוונטיות בתקופה שלאחר המפץ הגדול. [[תנועת רעדוד|תנודות קוונטיות]] הן  תנועות לא רצוניות של אטומים. האסטרונומים מסבירים את תאוריה זו בכך שלאחר היווצרות היקום, תנודות קטנות בחומר, גרמו לכך שגז מימן והליום נמשכו בכוח המשיכה ליצירת ענני גז (הגלקסיות).  

על פי השערות החוקרים, במרכז כל גלקסיה ישנו [[חור שחור]]. לחור השחור יש כבידה חזקה, הוא בולע כל קרינה וחומר, ואינו פולט דבר. הכבידה החזקה שלו מושכת את הכוכבים, ובכך שומרת עליהם במסלולם. החור השחור מהווה חלק גדול ממסת הגלקסיה. גרם שמים זה הוא בעל כבידה חזקה כל כך, עד שמהירות המילוט ממנו גדולה מ[[מהירות האור]]. [[מהירות מילוט|מהירות המילוט]] היא המהירות הקטנה ביותר הנדרשת לגוף כדי להשתחרר מכבידה של גוף אחר.  את החור השחור לא ניתן לראות בשל הכבידה החזקה, כיוון שהאור אינו יכול להימלט מהחור השחור.