דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
==היסטוריה==
המקור למינוי דיינים בעם ישראל מיוחס בתורה ל[[יתרו]]: "ואתה תחזה מכל העם אנשי-חיל... ושפטו את העם בכל-עת..." ({{תנ"ך|שמות|יח|כא|כב}}). בהמשך מינה משה שבעים זקנים לשמש ב[[סנהדרין]] הראשונה ששפטה את עם ישראל. בתקופת [[ספר שופטים|השופטים]] שלאחר [[יציאת מצרים]] וקודם [[ממלכת ישראל המאוחדת]] שימשו חלק מהשופטים כדיינים, בנוסף להיותם מנהיגי העם (תפקיד זה כתוב במפורש אצל [[דבורה הנביאה]]). לסנהדרין הוכפפו בתי דין קטנים יותר של 23 דיינים (סנהדרין קטנה) שהוסמכו לפסוק במרבית התחומים ובתי דין קטנים יותר שיכלו לדון בעיקר בדיני ממונות.
עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות ה[[סמיכה לרבנות]] במובנה המקורי, הצטמצמו מאוד סמכויות השפיטה של הרבנים. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני ממונות נפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, ייבום, עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות
▲עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות ה[[סמיכה לרבנות]] במובנה המקורי, הצטמצמו מאוד סמכויות השפיטה של הרבנים. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני ממונות נפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, ייבום, עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות זה נשאבת מהגדרת "שליחותייהו קעבדינן" ([[ארמית]]: אנו עושים שליחותם [=של החכמים הסמוכים];{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פד|ב}}}}) ומוגבלת לנושאים יום-יומיים בסיסיים.
==מינוי דיינים==
ה[[גמרא]] מתייחסת באופן שלילי ביותר למינוי דיינים שאינם ראויים:
{{ציטוט|תוכן=אמר [[ריש לקיש]]: כל המעמיד דיין שאינו הגון - כאילו נוטע [[אשרה (אלה)|אשירה]] בישראל|מקור={{בבלי|סנהדרין|ז|ב}}}}
| |||