שליח (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית אזהרה הלכתית / הלכה לתבנית הבהרה הלכתית (תג) (דיון)
מ יפוי -> ייפוי
שורה 1:
ב[[הלכה]], '''שליח''' הוא אדם המבצע פעולה עבור אדם אחר ובשליחותו, כאשר תוצאת המעשה נזקפת רק לזכותו של המשלח ולא לזכותו של השליח.
 
==הנושאים בהם ניתן למנות שליח==
ברוב [[דין תורה|דיני התורה]] ניתן למנות שליח. למשל:
*הבעל יכול למנות שליח לכתיבת [[גט]] לגרש בו את אשתו, או למסירתו לאשה אם היא בעיר אחרת, וכן האשה יכולה למנות שליח לקבלת הגט.
*המוכר יכול למנות שליח [[מכירה|למכור]] עבורו נכסים, או לקנות עבורו, והוא הדין לכל צורה אחרת של העברת [[בעלות]] על כל קניין שהוא, הן על ידי מתנה, זכייה במציאה, וכיוצא בזה.
*אדם יכול למנות שליח [[חופה וקידושין|לקדש]] עבורו אשה, והאשה יכולה למנות שליח להתקדש לאיש.
שורה 9:
 
== מקומות בהם לא ניתן למנות שליח ==
 
=== מצוות שבגופו ===
אף שמועיל לשלוח שליח לקיום מצוות כגון תרומה ושחיטה ועוד, מכל מקום אי אפשר לשלוח שליח לקיים עבור המשלח את ה[[מצוות שבגופו]], כגון [[הנחת תפילין|להניח תפילין]] עבורו, מאחר שחיוב המצווה הוא דווקא על גופו של האדם, ולכך לא יועיל שהמשלח יניח התפילין על גופו של (תוספות רי"ד ל{{תלמוד בבלי|קידושין|מב|ב}}).
שורה 34 ⟵ 33:
לדעתו של ה[[קצות החושן]] (סימן קפב ס"ק א), אין "שלוחו של אדם כמותו" מועיל אלא בענייני מעשה, כאשר מעשיו של השליח נחשבים כמעשיו של משלחו. אך גופו של השליח לא נעשה כגופו של המשלח, ולכן כשהשליח יניח תפילין יחשב הדבר כמו שהמשלח הניח תפילין על ידו של השליח, ולפיכך לא יצא ידי חובתו.
 
גם בעניינים בהם מועילה שליחות, יש מהאחרונים, ובראשם רבי [[שמעון שקופ]] (שערי יושר שער ז פרק ז ועוד), שטענו שקיימות שתי דרכים שונות בשליחות. יש שהשליח חסר כוח פעולה, כשליח לקניינים, שאין בכוח אדם אחד לקנות דבר מה עבור אדם אחר, ובמקרים אלו עניינה של השליחות היא יפויייפוי כוחו של השליח שיוכל לפעול עבור המשלח. ויש שנדרשת פעולה של המשלח דווקא, כשחיטת [[קורבן פסח]] על ידי בעליו, ששם עניינה של השליחות הוא להחשיב את מעשה השליח כאילו עשאו המשלח.
 
== אין שליח לדבר עבירה ==
שורה 43 ⟵ 42:
הרב [[יחזקאל לנדא]] (הנודע ביהודה) התייחס לטענה שבמקרה שאדם מחויב למלא פקודה ואם לא יהרגו אותו אין חל עליו דין של "שליח לדבר עבירה" שכן הוא כמו חצר שאין לו בחירה, וכותב: "דאדם שהוא בעל [[בחירה חופשית|בחירה]] אף שהוא מוכרח שלא יתחייב מיתה, מכל מקום מקרי אי בעי עביד (=אם רוצה עושה)"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14661&st=&pgnum=311 שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא], אבן העזר, סימן פ, אות ט"ו}}.
 
מחלוקת נוספת בפוסקים, לעניין אדם שנעשה שליח לדבר העבירה, האם המעשה חל לגבי המשלח רק שאינו מתחייב עליו, או שכיוון שהדבר הוא דבר עבירה אין המעשה חל כלל. למשל, ישנו איסור לכהן לקדש גרושה אך אם קידש, מקודשת, האם כאשר שלח שליח לקדשה לו המעשה חל ותהיה מקודשת לכהן או לא.
 
בימינו הושמעו דעות חלוקות בשאלה האם הכלל של אין שליח לדבר עבירה חל על חייל ב[[צבא]]. הרב [[יובל שרלו]] כתב: "אין קשר לשאלת השליחות לדבר עבירה. חייל אינו שליח של המדינה. הוא הכלי שהמדינה מפעילה בו את פעולותיה"{{הערה|יובל שרלו, שו"ת ההתנתקות, תל אביב, 2010, עמ' 102}}. לעומת זאת, [[דוד הנשקה]]{{הערה|דוד הנשקה, על ההתנתקות מן האנושיות, בתוך אקדמות כ"ו, ניסן תשע"א, עמוד 176}} טוען שגם על חייל חל הכלל שאין שליח לדבר עבירה. בהקשר זה נטען שאחריות מפקד הנותן פקודה לעבור עבירה היא חמורה מזאת של משלח רגיל מכיוון שלא תמיד החייל מודע למרכיב העבירה בפקודה שניתנה לו וחזקה על חיילים שממלאים את הפקודות של מפקדיהם{{הערה|1=אהרן קירשנבאום, [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/06A4FCCA-4E6C-462C-AF2A-DB1CF120D2D1/4000/106.rtf "אין שליח לדבר עברה"?], פרשת השבוע, משרד המשפטים, המחלקה למשפט עברי, פרשת בא, תשס"ג, גיליון מס' 106}}.
שורה 53 ⟵ 52:
== חזקת שליח עושה שליחותו ==
{{ערך מורחב|חזקת שליח עושה שליחותו}}
כשאדם שלח שליח לבצע עבורו פעולה מסיומת, יש להניח שהשליח אכן ביצע אותה, גם אם השליח לא שב והודיע למשלחו על ביצוע השליחות.
 
הנחה זו תלויה באישיותו של השליח, טיב השליחות ועוד, אולם ההלכה קובעת שבאופן עקרוני ניתן לסמוך על שליח ולא מניחים באופן פשוט כי הוא התעצל, שכח וכדומה. תוקפו של כלל זה שנוי במחלוקת, ובתחומים מסוימים בהלכה אין סומכים על הנחה זו.