פונדקאות – הבדלי גרסאות

בעקבות המלצות הוועדה נחקק ב-[[1996]] [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)]], התשנ"ו-1996 המסדיר עריכה ומימוש של הסכם לנשיאת עוברים, בין איש ואישה שהם בני זוג, בגירים, [[תושב ישראל|תושבי ישראל]], שהם ההורים המיועדים, לבין האם הנושאת, שהיא בגירה תושבת ישראל, שאינה נשואה. הדרישה שהאם הנושאת תהיה לא נשואה באה למנוע חשש [[ממזרות]], אך ועדה רשאית לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אישה נשואה, אם הוכח להנחת דעתה כי לא עלה בידי ההורים המיועדים, במאמץ סביר, להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת שאינה נשואה. מותרת רק פונדקאות מלאה (ולא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביציתוה[[ביצית]] אינה של האם הנושאת.

אף שוועדת האישור סברה שהחוק נועד לסייע לזוגות חשוכי ילדים, קבע [[בג"ץ]], ביולי [[2011]], שזוגות רשאים להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית, בלי להתחשב במספר הילדים שיש להם.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10006250.p08|סוג=בג"ץ|עותר=פלונית ופלוני|משיב=הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים}}, ניתן ב-26 ביולי 2011}}

נתוני משרד הבריאות מלמדים על מגמה עלייה במספר הבקשות לאישור הסכמים ובהתאם – על עלייה במספר התינוקות הנולדים בעקבות הליך זה. לדוגמה, בשנת [[2000]] היו עשרים פניות אל הוועדה ושש לידות, ואילו בשנת [[2011]] התקבלו בוועדה 92 פניות ומספר הלידות היה 49.{{הערה|{{מממ|אורלי אלמגור לוטן|פונדקאות בישראל ופונדקאות של ישראלים בחו"ל: המצב הקיים והצגת המלצות ועדה ציבורית לשינויו|m03065|דו"ח שהוגש לוועדה לקידום מעמד האשה ב-29 במאי 2012}}.}}

במאהבתחילת [[המאה ה-21]] גדל מספר הישראליםה[[ישראלים]], הפונים לשירותי פונדקאות במדינות זרות, במיוחד ב[[הודו]], [[תאילנד]] ו[[ארצות הברית]]. חלק מהפונים לפונדקאות מחוץ לישראל מנועים מקיום הליכי פונדקאות בישראל, בהם גברים ונשים יחידים וזוגותו[[הומוסקסואליות|זוגות חד-מיניים]].

על פי נוהל של [[משרד הפנים]], מדינת ישראל אינה מכירה באופן אוטומטי ברישום ההורות במדינה בה התבצעה הפונדקאות, אלא דורשת מההורים המסתייעים בפונדקאית להגיש תביעה להצהרה על הורות בביתב[[בית המשפט לענייני משפחה]], במסגרתה מתבצעת [[בדיקת רקמות]] לצורך הוכחת התאמה גנטית בין ההורים הנטענים ליילוד. במסגרת הליכים אלו, המדינה עומדת על כך שהיילוד לא יוכנס לישראל עד לקבלת הצהרת הורות מבית המשפט.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=11074140.p03|סוג=בע"מ|עותר=היועץ המשפטי לממשלה|משיב=פלונים|ניתן ב=11 באוקטובר 2011}}}}

פונדקאות מחוץ לישראל, בה כמעט ואין פונדקאיות יהודיות, בעייתית להורים המעוניינים שילדם יהיה [[יהודי]], אך אינם עומדים בדרישות של [[גיור קטנים]], מכיוון שלפחות על פי חלק מהדעות ילד לאם פונדקאית שאינה יהודיה, אינו נחשב ליהודי. זוג גברים שהופכים להורים באמצעות תהליך פונדקאות מחוץ לארץ לא יוכלו לגייר את ילדם ולרשום אותו במשרד הפנים כיהודי.{{הערה|דניאל יונס, [http://havruta.org.il/archives/8461 חברותא מבקשת: "פונדקאות בארץ, גם להומואים"], 12 באפריל 2011}}{{הערה|[http://www.y-herayon.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA כל מה שרציתם לדעת על תהליך הפונדקאות בישראל], אתר "יומן הריון", 18 באוגוסט 2011}}

על רקע הקשיים בפונדקאות מחוץ לישראל עולות דרישות לשינוי החוק והרחבת הסדר הפונדקאות בארץ. לאחר פנייה לבגל[[בג"ץ]], [[משרד הבריאות]] הודיע על הקמת ועדה נוספת לבחינת הנושא.{{הערה|{{הארץ|דן אבן|משרד הבריאות ישקול לאפשר לזוג הומוסקסואלים הריון פונדקאי|1.1292836|2 בדצמבר 2009}}.}}

גברים יחידים, וכן זוגות [[הומוסקסואליות|הומואים]], אינם יכולים להשתמש בשירותי פונדקאות במדינת ישראל, עד לתיקון שאושר ביולי [[2018]], גם נשים ללא בן זוג לא יכלו להשתמש בשירות.