מאיץ LHC – הבדלי גרסאות

קבוצה בהנהגתם של ולטר וגנר (קצין בטיחות [[אנרגיה גרעינית|גרעיני]] לשעבר, אשר התנגד בשעתו להפעלת [[מאיץ RHIC]] מסיבות דומות) ואוטו רסלר ([[ביוכימאי]] גרמני) הביעה ספקות בקשר לבטיחות של ה-LHC, וניסתה לבלום את תחילת הניסויים באמצעות עתירות שהוגשו לבתי-המשפט ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]]. הם טענו כי לניסויים יש פוטנציאל ליצירת [[חור שחור זעיר|חורים שחורים זעירים]] במהירות נמוכה, אשר עשויים לצבור [[מסה]] שמקורה ב[[כדור הארץ]] או לשחרר קרינה מסוכנת, ובכך להוביל ל"תרחיש [[יום הדין]]" ולהשמדתו של כדור הארץ. סיכונים אפשריים נוספים שהוצגו הם יצירה של [[מוזרון|מוזרונים]], [[מונופול מגנטי|מונופולים מגנטיים]] ו[[בועת ריק|בועות ריק]].

 

 

מסקנות המאמר הן כי ניתן לפסול את "תרחישי יום הדין" ב-LHC מאחר שהתנאים הפיזיקליים והאירועים הצפויים להתרחש בניסויים במאיץ מתרחשים למעשה באופן טבעי וקבוע ביקום, ללא תוצאות הרות-אסון. באופן ספציפי, לגבי סכנה אפשרית בהיווצרותם חורים שחורים זעירים טוען המאמר שהתאוריה הנוגעת להתפרקותם באמצעות [[קרינת הוקינג]] מבוססת, ושאי-קיומו של [[חוק שימור]] הנוגע לכמות החורים השחורים מונע את אפשרות קיומם של חורים שחורים זעירים יציבים. על פי המאמר, סדר הגודל של אורך חיי החורים השחורים צפוי להיות {{SN||-27}} שניות. בנוסף לכך, טוען המאמר ששכיחותם של אירועים בעלי אנרגיה שווה לאנרגיה בניסוי או גבוהה ממנה מתרחשים באופן תדיר ביקום, והיווצרותם של חורים שחורים זעירים יציבים הייתה אמורה להתגלות מזמן על פני כדור הארץ ובעזרת תצפיות אסטרונומיות על גרמי השמיים.