אל ג'אחז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "אישים שחיו במאה ה-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה או הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 23:
 
==ראשיתו==
לא ידוע רבות על ילדותו של אל-ג'אחז, מלבד שמשפחתו הייתה עניה. לפי עדותו היה מוצאו משבט בנו כינאנה<ref>{{הערה|Al-Jahiz messages, Alwarraq edition, page 188; Yāqūt, ''Irshād al-arīb ilá ma`rifat al-adīb'', ed. Iḥsān `Abbās, 7 vols (Beirut: Dār al-Gharb al-Islāmī, 1993), 5:2102.</ref><ref name}}{{הערה|שם="Easc">|{{cite book|last=Chuo Kikuu cha Dar es Salaam. Chuo cha Uchunguzi wa Lugha ya Kiswahili|title=Kiswahili|year=1974|publisher=East African Swahili Committee|page=16|url=https://books.google.com/books?id=IgUqAQAAIAAJ}}; Yāqūt, ''Irshād al-arīb ilá ma`rifat al-adīb'', ed. Iḥsān `Abbās, 7 vols (Beirut: Dār al-Gharb al-Islāmī, 1993), 5:2102.</ref>}}. אחיינו סיפר שסבו של אל-ג'אחז היה שומר גמלים שחור עור<ref>{{הערה|https://books.google.com/books?id=owqY-90imMIC&pg=PA152</ref>}}.
 
אל-ג'אחז מכר דגים לאורך אחת התעלות בבצרה כדי לעזור בכלכלת המשפחה. כבר מגיל צעיר גילה סקרנות לידע והיה אוסף קבוצת צעירים במסגד כדי לדון בנושאים מדעיים שונים. כמו כן היה מאזין להרצאות של מלומדים בעיקר בנושאי שפה כמו [[פילולוגיה]], [[מילונאות]], ו[[שירה]]. אל-ג'אחז המשיך במחקריו וכעבור כ-25 שנה צבר ידע נרחב בנושאים אלה, וגם בהיסטוריה ערבית קדם-אסלאמית, [[הקוראן]], ה[[חדית']], ופילוסופיה ומדע יווני והלניסטי. לימוד זה התאפשר בין השאר כיוון שהח'ליפות העבאסית הייתה באותם ימים בשיאה של מהפכה תרבותית וספרים רבים ותרגומים היו נגישים.
שורה 37:
==תולדותיו==
[[קובץ:Al-Jahiz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף המראה ג'ירפה מתוך '''ספר החיות''' של אל-ג'אחז.]]
עוד בהיותו בבצרה כתב אל-ג'אחז מאמר על תולדות הח'ליפות - שהסתבר כראשון בקריירה ספרותית מפוארת. מסופר שאימו העניקה לו פעם מגש עמוס מחברות ואמרה לו שהכנסתו תהיה ממלאכת הכתיבה. אל-ג'אחז המשיך וכתב כ-200 ספרים בנושאים מגוונים, כמו למשל דקדוק ערבי, חברה, זואולוגיה, שירה ורטוריקה. מכתביו שרדו רק 30 ספרים שחלקם פופולרים בעולם הערבי גם כיום. אל-ג'אחז הציע גם לסדר מחדש את המבנה הדקדוקי של השפה הערבית, אך אתגר זה מומש רק כמאתיים שנה אחריו (על ידי אבן מאדא<ref>{{הערה|Shawqi Daif, Introduction to Ibn Mada's ''Refutation of the Grammarians'', pg. 48. Cairo, 1947.</ref>}}).
 
אל-ג'אחז עבר ל[[בגדד]], בירת הח'ליפות בשנת 816 כיוון שהח'ליפים ל[[בית עבאס]] עודדו מדענים ומלומדים והקימו לא מכבר את [[בית החוכמה]] כמרכז לפעילותם. בעקבות תמיכה זאת ובשל הרצון לפנות לקהלים רחבים יותר נשאר אל-ג'אחז בבגדד (ואחר כך, בעקבות המעבר של חצר הח'ליף, ב[[סאמרא]]) ושם כתב את רוב ספריו. הח'ליף [[אל-מאמון]] ביקש להעסיקו כחונך לילדיו אך חזר בו כשילדיו נבהלו מעיניו הבולטות, ונאמר שמכאן דבק לו הכנוי אל-ג'אחז - בעל העיניים הבולטות. הוא גם נהנה מתמיכתו של חובב הספרים אל-פתח אבן ח'אקאן, ידידו של הח'ליף [[אל-מתוכל הראשון]], אך כשזה נרצח בשנת 861 חזר אל-ג'אחז לבצרה עיר הולדתו אחרי העדרות של כ-50 שנה{{הערה|שם=קנדי|When Baghdad Ruled the Muslim World: The Rise and Fall of Islam's Greatest Dynasty, Hugh N. Kennedy, Da Capo Press, Cambridge, MA, 2006, page 252}}.
אל-ג'אחז מת בבצרה בחודש המוסלמי מוּחָרָם של סוף שנת 868 תחילת 869, לפי אחד הסיפורים, כאמור, מקריסת ערמת ספרים עליו בספריתו הפרטית{{הערה|שם=קנדי}}. בשנת 1976 החליט [[האיגוד האסטרונומי הבינלאומי]] לקרוא לאחד המכתשים של [[כוכב חמה]] על שמו של אל-ג'אחז<ref>{{הערה|{{cite web |url = http://planetarynames.wr.usgs.gov/Feature/148 |title = Al-Jāhiz |publisher = [[NASA]] |work = Gazetteer of Planetary Nomenclature |accessdate = 27 June 2012}}</ref>}}
.
 
שורה 56:
סבו של אל-ג'אחז היה כאמור, לפי דברי אחיינו, רועה גמלים שחור עור ולכן אולי תושבי אפריקה סיקרנו אותו כל כך. הוא כתב על הנושא את ''ספר על תפארת הגזע השחור'' וגם מאמר ''על השחורים''. בכתבים אלה מופיעות גם השמצות גזעניות למשל כלפי אנשי ה'''זנג''' (מילולית - ארץ השחורים - מקור השם [[זנזיבר]]) תושבי דרום מזרח אפריקה, אך רוח הדברים הכללית היא אוהדת ביותר. את צבע העור הוא מסביר כתוצאה של השפעה סביבתית ולא, כפי שטענו אנשים אז, כקללה מאלוהים. על אנשי הזנג' הוא מספר גם:
{{ציטוט
|תוכן=כולם מסכימים שאין בעולם אנשים שבהם הנדיבות כה מפותחת כמו אצל הזנג'. יש לאנשים אלה כשרון טבעי לרקוד לקצב התוף ללא לימוד מוקדם. אין זמרים טובים מהם בעולם כולו, וגם לא צחי לשון מהם או נמנעים כמותם משמוש בשפה מעליבה. אף אומה לא גוברת עליהם בכח ובעמידות גופנית. אחד מהם ירים אבנים ענקיות וישא משקל כבד מעבר לכל מה שכוחם של רוב הבדואים או שאר הגזעים יאפשר. הם אמיצים, אנרגטים, נדיבים, שהן תכונות של אצילוּת, והם כמו כן בעלי אופי נח וללא נטייה לעשות רע. הם תמיד עם מצב רוח טוב, מחייכים, ונטולי כוונות זדון, סימן לאופי אצילי.<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.fordham.edu/halsall/source/860jahiz.asp|title=Medieval Sourcebook: Abû Ûthmân al-Jâhith: From The Essays, c. 860 CE|publisher=|accessdate=2 October 2014}}</ref>}}}}
 
===כתבים בנושאי דת===