ארטה (ערוץ טלוויזיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
||
שורה 35:
== היסטוריה ==
=== 1986-1990: חבלי הלידה - רעיון הקמת הערוץ ===
במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], שוק הטלוויזיה הצרפתי סער עקב הופעתם של ערוצי טלוויזיה בבעלות פרטית ([[TV6 (צרפת)|TV6]], [[TF1]], [[La Cinq]] ו-[[+Canal]]). [[פרנסואה מיטראן]], נשיא צרפת דאז, שהגה את רעיון הקמת ערוץ תרבותי וחינוכי כלל-אירופי מאז שנת [[1984]].
באוקטובר 1986, בפסגה הפרנקו-צרפתית, ב[[פרנקפורט]], שוחחו נשיא צרפת מיטראן ו[[קנצלר גרמניה]] [[הלמוט קוהל]] בעניין חיזוק המשקל הפוליטי של אירופה באמצעות כלי התקשורת. כעבור שנה וחצי, ב-[[26 במרץ]] [[1988]], הוקמה בגרמניה קבוצת עבודה שעסקה בנושא הקמת ערוץ תרבות גרמני-צרפתי. ב-[[4 בנובמבר]] [[1988]] הסכימו מיטראן וקוהל על הקמת "ערוץ התרבות הצרפתי-גרמני, שיהיה הגרעין של הטלוויזיה התרבותית האירופית העתידית". ב-[[1989]] נפתח המשא ומתן להקמת הערוץ.
שורה 46:
ב-[[30 באפריל]] [[1991]], ארטה, האגודה לטלוויזיה אירופית, נוסד, והמשרד הראשי של הערוץ נמצא בשטרסבורג.
ב[[ספטמבר]] 1991 הוקמה La Sept Cinéma, חברת הפקת סרטים.
ב-[[30 במאי]] [[1992]] החלו שידורי הערוץ עם שידור אופרה מיוחדת בבניין האופרה של שטרסבורג. אמנים רבים נכחו בשידור ההשקה של הערוץ, דוגמת [[ז'ראר דפארדיה]], [[חנה שיגולה]] ו[[מסטיסלב רוסטרופוביץ']].
הערוץ משודר בו-זמנית בשתי המדינות על ידי לוויינים TDF 1,2 ועל ידי הכבלים. מספר הצופים שלו עומד על 900,000 בצרפת ו-10 מיליון בגרמניה.
שורה 56:
ב-[[28 בספטמבר]] [[1992]], הרחיב הערוץ את קליטתו בצרפת. בהמשך, ב-[[13 בדצמבר]] [[1994]], החל ארטה לחלוק את שעות השידור שלו יחד עם ערוץ [[La Cinquième]], שנוסד בשנת 1994. ערוץ זה שידר במשך 12 שעות ביום, מ-7:00 בבוקר עד 19:00 בערב, ואילו ארטה שידר ביתר הזמן.
בנוסף, ארטה החל ליצור שיתופי פעולה עם ערוצים אירופיים נוספים. ב-[[4 בפברואר]] 1993 נוצר שיתוף פעולה עם ערוץ [[RTBF]] הבלגי. בנוסף הוא החל בשיתופי פעולה גם עם [[SSR]], תאגיד השידור השווייצרי ב-[[6 ביולי]] [[1995]], עם [[TVE]], רשות השידור הציבורית של ספרד, ב-[[12 ביולי]] אותה שנה,
ב-[[27 בספטמבר]] [[1993]], La Sept שינה את שמו ל-Ls Sept-Arte11. בינואר 1994, פורסם הגיליון הראשון של הירחון שלו, ARTE Magazin. במאי אותה שנה נוסד ARTE Éditions. ב-[[1 בינואר]] 1995 התאחדו גופי השידור הגרמניים MDR ו-ORB עם Arte Deutschland TV.
בשנה שלאחר מכן, עברה הרשת שינויים רבים. השינוי הראשון היה כאשר היא החלה לשדר במשך 24 שעות ביממה באמצעות הטלוויזיה בלוויין ובכבלים, והפיקה סרט בשיתוף פעולה עם ARD ו-ZDF. בפברואר שודר הסרט הראשון של הרשת שכלל מסלול קריינות מיוחד לעיוורים ולבעלי לקות שמיעה. חודש לאחר מכן, שודר הסרט הראשון בפורמט מסך רחב 16:9. ב[[אוקטובר]] השיקה הרשת את אתר האינטרנט שלה. ב-[[9 בנובמבר]] הצטרפו חמשת מדינות גרמניה המזרחית לשעבר להסכם בין שתי המדינות מ-2 באוקטובר 1993.
בשנים הבאות, הרשת החלה בשיתופי פעולה עם גופים נוספים. ב-[[15 בינואר]] [[1998]] החל שיתוף פעולה עם [[ORF (גוף שידור)|ORF]] ([[אוסטריה]]), ב-[[17 באפריל]] עם [[RAI]] האיטלקי וב-[[3 בפברואר]] [[1999]] עם [[YLE]] הפיני. בספטמבר 1999 La Sept Arte הפך לבעל המניות ב-[[TV5Monde]].
==== בראשית שנות ה-2000 ====
ב[[אוגוסט]] [[2000]], הפך סופית La Sept Arte לערוץ Arte צרפת. ביוני [[2001]] הפך ארטה צרפת לבעל 15% מהמניות של הערוץ הקנדי [[ICI ARTV]]. באוקטובר, חתמה ארטה על הסכם לשיתוף פעולה עם ה-[[BBC]] (בריטניה).
ב-[[13 באוקטובר]] [[2003]] חנכה ארטה את המטה החדש שלה בשטרסבורג, שהיה קרוב יותר למוסדות האירופיים. המטה עוצב על ידי צוות אדריכלים גרמניים-צרפתיים.
בספטמבר [[2006]] ארטה ו-RTBF השיקו את ערוץ Arte בלגיה. ב[[ספטמבר]] [[2007]] הושק שירות הטלוויזיה של ארטה, 7+.
שורה 76:
ב[[אפריל]] [[2010]] הפך ארטה לזמין גם מחוץ לאירופה, ב[[מרטיניק]], [[גוואדלופ]] ו[[גיאנה הצרפתית]]. ב[[נובמבר]], +ARTE 7 הפך לזמין ב[[טלפון חכם|טלפונים החכמים]], ב[[טלוויזיה חכמה|טלוויזיות חכמות]] ובפלטפורמות נוספות. ב[[פברואר]] [[2011]] הושקה ARTE Creative, פלטפורמה המוקדשת לתרבות עכשווית, ומאפשרת למשתמש להיות פעיל בה. בינואר [[2012]] שידור חי של הרשת הפך לזמין באמצעות רשת האינטרנט.
באפריל [[2013]] הושקה פלטפורמה בשם ARTE Future, אשר מוקדשת לנושאים סביבתיים, מדעיים וכלכליים. כמה חודשים לאחר מכן, חתמה הרשת על הסכם לשיתוף פעולה עם [[תאגיד השידור הצ'כי]], וב[[דצמבר]] אותה שנה על הסכם עם [[RTS]], רשת שידור הרדיו של שווייץ, המהווה חלק מה-SSR. ב-[[14 במרץ]] [[2015]] מכרה רשת Arte צרפת את המניות שלה בערוץ הקנדי לטובת הסכם עם [[תאגיד השידור הקנדי]].
בנובמבר [[2016]] הושקו שתי גרסאות חדשות לשידורי הרשת, ב[[אנגלית]] וב[[ספרדית]], ושנה לאחר מכן גם גרסה ב[[פולנית]].
== ארגון ==
שורה 100:
=== שיתופי פעולה ===
ארטה משתפת פעולה עם גופי שידור אירופיים רבים:
==== גופי שידור המשתפים פעולה עם ארטה ====
* RTBF (בלגיה) - מאז 4 בפברואר 1993;
* TVP (פולין) - מאז ינואר 2001 (בעקבות הסכם לשיתוף פעולה שנחתם בדצמבר 1996)
* ORF (אוסטריה) - מאז מרץ 2001 (בעקבות הסכם לשיתוף פעולה שנחתם ב-15 בינואר 1998)
* תאגיד השידור הצ'כי - מאז פברואר 2014 (בעקבות הסכם לשיתוף פעולה שנחתם באוקטובר 2013)
* RAI (איטליה) - מאז יולי 2016;
* RTE (אירלנד) - מאז נובמבר 2016;
==== גופי שידור אשר חתומים על הסכם שיתוף פעולה עם ארטה ====
שורה 140:
== נתח שוק ==
בדרך כלל לארטה בצרפת יש יותר צופים לעומת גרמניה. בשנת 2015 אחוזי הצפייה הממוצעים של ארטה בצרפת היו 2.2%, לעומת 1% בלבד בגרמניה. את הסיבות להבדלים ניתן לתלות בשווקי הטלוויזיה השונים של שתי המדינות. בצרפת, ארטה זמין כמעט בכל בית כאחד מתוך 7 ערוצי טלוויזיה אנלוגיים המשודרים בשידור חופשי. עוד תורמת העובדה שבצרפת מספר קטן יחסית של משקי בית מנוי לשירותי הטלוויזיה הרב-ערוצית השונים, והערוצים האחרים המשודרים בשידור חופשי לא מתחרים בארטה מבחינת תחומי התוכן השונים, והם פונים לקהלים שונים. לעומת צרפת, בגרמניה, הרוב המכריע של משקי הבית בגרמניה בעלי גישה לכ-13 ערוצי טלוויזיה, כולל כמה ערוצים ציבוריים אשר משדרים תוכן דומה לזה המשודר בארטה;
== המחלוקות סביב פעילות הערוץ ==
למרות המוניטין שלו כערוץ בעל עצמאות רבה יחסית, הואשם ערוץ ארטה פעמים רבות בצנזורה. כמה דוגמות שגרמו לאנשים לטעון שהערוץ מצנזר אנשים:
* ב-[[16 במאי]] [[2012]], לאחר שידור תוכנית אודות [[משבר החוב של יוון]], נטען כי דבריו של ויקי סקומבי עורך [[כתב עת|כתב העת]] "האמת" נחתכו בטרם שודרו. לדברי העורך, אשר לאחר מכן פרסם [[מכתב פומבי]] אודות העניין, העובדה שנחתכו דבריו נבעה מצנזורה טהורה במטרה לעוות את דבריו.
* בשנת [[2015]] הזמינה הרשת סרט מאת [[יואכים שרדר]] בנושא האנטישמיות באירופה. עם זאת, בשנת [[2017]] לאחר שקיבלה את הסרט, סירבה הרשת לשדרו בטענה כי אינו עומד בסטנדרט שלה. היסטוריונים גרמניים אחדים גינו את "הצנזורה" של הרשת.
בנוסף לטענות בדבר צנזורה ברשת, נשמעו טענות בדבר [[אנטי-סובייטיזם]] או "רוסופוביה" מהעיתונאי האוקראיני סרג' חלימי, בהקשר של [[מלחמת האזרחים באוקראינה]] או [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016|נצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית]], כי רוסיה, עבור ארטה וכל מדיה מערבית אחרת היא "מטרה רגילה, אפילו באופן אובססיבי".
== תוכניות ==
|