הביאליסטוקאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2, טורקי, \1-\2, \1-\2\3 ב\4\5
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 5:
 
=== עלייה לארץ והתיישבות ביהוד ===
בראשית [[שנות השמונים של המאה ה-19]] התגבשה בעיר [[ביאליסטוק]] שב[[פולין]] קבוצה בת כ-40 משפחות (60 בני אדם) שתכננה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. הקבוצה, שכונתה מאוחר יותר "הביאליסטוקאים" בפי מתיישבי פתח תקווה, רכשה אדמות מבני המושבה [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]] אדמות במרחק 7 [[ק"מ]] מ[[פתח תקווה]] (בתחום [[סביון (יישוב)|סביון]] של ימינו) כדי להקים שם בתי מגורים ולעבוד את אדמות [[פתח תקווה]] שננטשו רק ביום<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721220859:0">|{{צ-ספר|מחבר=אריה חשביה|שם=פתח-תקוה 1878 - 1998, אם ועיר|מו"ל=הוצאת מלוא|שנת הוצאה=1998}}</ref>}}.
[[קובץ:PikiWiki Israel 3891 founders house savyon.jpg|ממוזער|בית הראשונים בסביון, השריד היחיד מהמושבה יהודיה.]]
ב-[[8 באוקטובר]] [[1882]] עלתה הקבוצה להתיישבות במושבה [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]], והחלוצים החלו בבניית בתיהם<ref{{הערה|שם=הערה name="מספר 20180721220859:0" />}}.במהלך הבנייה נתקלו הביאוסטיקאים בבעיה: השלטון העות'מאני אסר על הבנייה והמושל הטורקי החליט שהבתים שבנייתם לא הושלמה יש להרסם. הביאלוסטיקאים נאלצו לשלוח את המשפחה ליפו, והגברים המשיכו בעבודת האדמה. את הבתים סיימו בסופו של דבר המתיישבים לבנות בשיטת "חומה ומגדל" תוך ניצול החוק העותמאני שבית עם גג אין להרסו: העמידו קורות עם גגות ורק לאחר מכן העמידו קירות. עם סיום בניית הבתים הביאו את המשפחה חזרה מיפו<ref{{הערה|שם=הערה name="מספר 20180721220859:0" />}}.
 
לאחר שהסתיימה בניית הבתים, החליטה הקבוצה בעצתו של [[ישראל דוב פרומקין]] ללמוד במשך שנה מבני המושבה חקלאות. [[יהודה ראב]] הדריכם במשך שנה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721220859:0" />}}.
 
הביאליסטוקאים הקימו אגודה ששמה היה "אחוה ועבודה", וקרן משותפת לרכישת הציוד למשק<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721220859:0" />}}. עם ניסוח הכללים שהתקינו לאגודה הפכו לראשונים שקבעו את עקרון העבודה העצמית, וכך כתבו בתקנון האגודה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721220859:1">|{{צ-ספר|מחבר=אברהם יערי|שם=זכרונות ארץ ישראל|מו"ל=הוצאת מסדה|שנת הוצאה=}}</ref>}}:
 
{{ציטוט|תוכן="העבודה מוכרחת להיות בידי עצמנו וכל עוד שיש היכולת לאיזו עבודה להיעשות על-ידי הבעלים, אינם רשאים לשכור פועלים בגללה. הנשים והבנים בזמן שהם פנויים מבית הספר והכוח בידם לעבודת ידיים, מחויבים לעזרנו ולחנכם במלאכה. כל יחיד מחויב לשמור דרכי החיסכון בכלכלה, למען יצליח בעבודתו לחיות מיגיע כפיו"|מקור=|אנגלית=}}
 
באותו תקנון ניסחו גם את המטרות והרעיון המרכזי של הקבוצה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721220859:1" />}}:
 
{{ציטוט|תוכן="על כן אנחנו אלה פה, לב אחד, נפש אחת ומטרה אחת לכלנו. כלנו אנו מקוים ברצות השם, לצעוד על דרכנו כאנשים ולהיות כבני חיל לפני מערכות ישראל. הבה, נרימה לנו נס האחדות, נישא מגן עבודה ונתקע יתד ופינה להנהגה נוחה ורצויה, האהובה לפני ה' ואנשים. גאוה, קנאה ושנאה תמחה מן העולם! ... כולנו על מעלה אחת, ממקור אחד וגזע אחד. ... ואם את הדבר הזה נעשה וצונו אלוקים, נוכל לעמוד, וישכון בתוכנו אהבה ואחוה ושלום וריעות ויבנו ממנו חרבות עולם ושממת דור דור נקומם. גם אלקים יתן הטוב וארצנו תתן יבולה"|מקור=|אנגלית=}}בתום שנת ההכשרה החלו הביאלוסטיקאים לעבוד בכל עבודות המשק.
 
עד מהרה נתקלו הביאליסטוקאים בבעיות כלכליות והיו צריכים לגייס תרומות כדי להתקיים. ב-[[1884]], ארגון [[חובבי ציון]] תרם 20 אלף [[פרנק צרפתי|פרנק]] ביוזמתם של [[שמואל מוהליבר|הרב שמואל מוהליבר]] ו[[דוד גורדון]]<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721220859:0" />}}.
 
ביהודיה הוקמה גם ישיבה בה למדו אברכים ותלמידים שהגיעו מירושלים<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://muni.tik-tak.co.il/WEB/project/katava1.asp?modul=40&codeClient=902&CodeSubWeb=0&id=50668&projId=12970|כותרת=מרכז פסג``ה פתח תקוה|אתר=muni.tik-tak.co.il|תאריך_וידוא=2018-03-24}}</ref>}}.
 
=== חזרה לפתח - תקווה ===
[[קובץ:PetachTikwa.jpg|ממוזער|המושבה פתח תקווה בראשית המאה ה-20.]]
המרחק הגדול מהבתים לחלקות האדמה והגעגוע ל[[פתח תקווה]] מצד חלק מבני [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]] פעלו אט אט את פעולתם. בשלהי [[1885]] חזרה לפתח תקווה קבוצה מצומצמת של מתיישבים בהובלת [[אריה ליב פרומקין|הרב אריה ליב פרומקין]] שהקים את הבית הראשון<ref>{{הערה|ערך ויקיפדיה בעברית - [[אריה ליב פרומקין]]</ref>}} ועמם הביאליסטוקאים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721220859:0" />}}.
 
בסיוע [[חובבי ציון]], נבנה הרחוב הראשי שנשא את שם הארגון ובמאונך אליו רחוב פינסקר כשמרכז כיכר המייסדים, הבאר ואחוזת לחמן של הרב פרומקין. עם הזמן הצטרפו עוד ועוד מוותיקי המושבה לחזרה שהובילו הרב פרומקין והביאליסטוקאים.