הביאליסטוקאים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2, טורקי, \1-\2, \1-\2\3 ב\4\5 |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
||
שורה 5:
=== עלייה לארץ והתיישבות ביהוד ===
בראשית [[שנות השמונים של המאה ה-19]] התגבשה בעיר [[ביאליסטוק]] שב[[פולין]] קבוצה בת כ-40 משפחות (60 בני אדם) שתכננה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. הקבוצה, שכונתה מאוחר יותר "הביאליסטוקאים" בפי מתיישבי פתח תקווה, רכשה אדמות מבני המושבה [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]] אדמות במרחק 7 [[ק"מ]] מ[[פתח תקווה]] (בתחום [[סביון (יישוב)|סביון]] של ימינו) כדי להקים שם בתי מגורים ולעבוד את אדמות [[פתח תקווה]] שננטשו רק ביום
[[קובץ:PikiWiki Israel 3891 founders house savyon.jpg|ממוזער|בית הראשונים בסביון, השריד היחיד מהמושבה יהודיה.]]
ב-[[8 באוקטובר]] [[1882]] עלתה הקבוצה להתיישבות במושבה [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]], והחלוצים החלו בבניית בתיהם
לאחר שהסתיימה בניית הבתים, החליטה הקבוצה בעצתו של [[ישראל דוב פרומקין]] ללמוד במשך שנה מבני המושבה חקלאות. [[יהודה ראב]] הדריכם במשך שנה
הביאליסטוקאים הקימו אגודה ששמה היה "אחוה ועבודה", וקרן משותפת לרכישת הציוד למשק
{{ציטוט|תוכן="העבודה מוכרחת להיות בידי עצמנו וכל עוד שיש היכולת לאיזו עבודה להיעשות על-ידי הבעלים, אינם רשאים לשכור פועלים בגללה. הנשים והבנים בזמן שהם פנויים מבית הספר והכוח בידם לעבודת ידיים, מחויבים לעזרנו ולחנכם במלאכה. כל יחיד מחויב לשמור דרכי החיסכון בכלכלה, למען יצליח בעבודתו לחיות מיגיע כפיו"|מקור=|אנגלית=}}
באותו תקנון ניסחו גם את המטרות והרעיון המרכזי של הקבוצה
{{ציטוט|תוכן="על כן אנחנו אלה פה, לב אחד, נפש אחת ומטרה אחת לכלנו. כלנו אנו מקוים ברצות השם, לצעוד על דרכנו כאנשים ולהיות כבני חיל לפני מערכות ישראל. הבה, נרימה לנו נס האחדות, נישא מגן עבודה ונתקע יתד ופינה להנהגה נוחה ורצויה, האהובה לפני ה' ואנשים. גאוה, קנאה ושנאה תמחה מן העולם! ... כולנו על מעלה אחת, ממקור אחד וגזע אחד. ... ואם את הדבר הזה נעשה וצונו אלוקים, נוכל לעמוד, וישכון בתוכנו אהבה ואחוה ושלום וריעות ויבנו ממנו חרבות עולם ושממת דור דור נקומם. גם אלקים יתן הטוב וארצנו תתן יבולה"|מקור=|אנגלית=}}בתום שנת ההכשרה החלו הביאלוסטיקאים לעבוד בכל עבודות המשק.
עד מהרה נתקלו הביאליסטוקאים בבעיות כלכליות והיו צריכים לגייס תרומות כדי להתקיים. ב-[[1884]], ארגון [[חובבי ציון]] תרם 20 אלף [[פרנק צרפתי|פרנק]] ביוזמתם של [[שמואל מוהליבר|הרב שמואל מוהליבר]] ו[[דוד גורדון]]
ביהודיה הוקמה גם ישיבה בה למדו אברכים ותלמידים שהגיעו מירושלים
=== חזרה לפתח - תקווה ===
[[קובץ:PetachTikwa.jpg|ממוזער|המושבה פתח תקווה בראשית המאה ה-20.]]
המרחק הגדול מהבתים לחלקות האדמה והגעגוע ל[[פתח תקווה]] מצד חלק מבני [[יהודיה (מושבה)|יהודיה]] פעלו אט אט את פעולתם. בשלהי [[1885]] חזרה לפתח תקווה קבוצה מצומצמת של מתיישבים בהובלת [[אריה ליב פרומקין|הרב אריה ליב פרומקין]] שהקים את הבית הראשון
בסיוע [[חובבי ציון]], נבנה הרחוב הראשי שנשא את שם הארגון ובמאונך אליו רחוב פינסקר כשמרכז כיכר המייסדים, הבאר ואחוזת לחמן של הרב פרומקין. עם הזמן הצטרפו עוד ועוד מוותיקי המושבה לחזרה שהובילו הרב פרומקין והביאליסטוקאים.
|