קים ג'ונג-איל – הבדלי גרסאות

ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הוכר כיורש ומונה לתפקידים בכירים ב[[מפלגת הפועלים של קוריאה|מפלגה]], ב[[הכוחות המזוינים העממיים של קוריאה הצפונית|צבא]] ובמדינה. ב-[[1991]] מונה למפקד העליון של הצבא. בשלוש השנים שלאחר מות אביו שלט בפועל, וב-1997 מונה למזכיר הכללי של המפלגה וליושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. כך היה ג'ונג-איל לראש המפלגה והצבא, ולמעשה לשליט יחיד ב[[הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה|רפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה]]<ref>{{הערה|עד 1988 היה הנשיא, להלכה, בכיר ממנו. אך בשנה זו הכריזה קוריאה הצפונית כי מעתה יו"ר ועדת ההגנה הלאומית יהא ראש המדינה. כך היה ג'ונג-איל לראש המדינה באופן רשמי.</ref>}}.

להלכה היה ג'ונג-איל חלק מ[[טריומווירט|טריוּמווירָט]] שמנה גם את ראש הממשלה [[צ'וי יונג-רים]] ויושב ראש הפרלמנט [[קים יונג-נאם]]<ref>{{הערה|אין קשר משפחתי לג'ונג-איל (שקים הוא גם שם משפחתו)</ref>}}. ג'ונג-איל פיקד על הכוחות המזוינים, יונג-רים עמד בראש הממשלה ויונג-נאם טיפל ביחסי החוץ. עם זאת, למעשה היה ג'ונג-איל המנהיג העליון, וכל האזרחים הצפון-קוריאנים, תהא דרגתם אשר תהא, היו כפופים להוראותיו. אף שלא נזקק לבחירות כדי להתמנות לתפקידי המפתח, בחר בו הפרלמנט פה אחד מדי חמש שנים.