קשת פרסה – הבדלי גרסאות

קשתות פרסה נבנו גם לפני התקופה האסלאמית, למשל ב[[בפטיסטריום]] מהמאה ה-2 על שם יעקב הקדוש ב[[נציבין]] שב[[סוריה]]<ref>{{הערה|Andrew Petersen: "Dictionary of Islamic Architecture", Routledge, 1999, {{ISBN|0-415-21332-0}}, p. 24</ref>}}. קיימות קשתות פרסה גם במבני ה[[ויזיגותים]], הנוצרים ששלטו בספרד לפני [[הכיבוש המוסלמי של ספרד]], ויש המשערים<ref>{{הערה|http://www.soitu.es/soitu/2009/01/30/info/1233300020_674803.html</ref>}} שחלק מקשתות אלה נבנו ב[[היספניה|תקופה הרומית של ספרד]] או אף לפניה. כך למשל בכנסייה על שם הקדושה אולליה שב[[לוגו (עיר)|לוגו]] בספרד הכוללת שרידי מקדש רומי עם קשת פרסה (ראו איור).

למרות הדוגמאות שלמעלה, היה זה בספרד שקשת הפרסה נפוצה ביותר והתפתחה לצורתה האופיינית החל מהמאה ה-8. קשת הפרסה אומצה ופותחה תחת השלטון המוסלמי של [[בית אומייה]] בספרד, אשר הקצינו את עקמומיות הפרסה והדגישו אותה גם לעיתים על ידי שימוש בצבעים מתחלפים לאורך הקשת. ניתן לראות זאת בקנה מידה גדול למשל ב[[מחראב]] שב[[הקתדרלה של קורדובה‎|מסגד קורדובה]]<ref name{{הערה|שם="archnet.org">|{{cite web|url=http://archnet.org/library/dictionary/entry.jsp?entry_id%3DDIA0025%26mode%3Dfull |title=מילון לאדריכלות אסלאמית|accessdate=2008-10-30 |deadurl=yes |archiveurl=https://web.archive.org/web/20110525061153/http://archnet.org/library/dictionary/entry.jsp?entry_id=DIA0025&mode=full |archivedate=2011-05-25 |df= }}</ref>}} (ראו צילום).

השימוש בקשת פרסה התפשט גם אל מעבר לאל-אנדלוס ונעשה בה שימוש למשל במסגד הגדול ב[[קירואן]] שב[[תוניסיה]] (המחראב משנת 862), [[מסגד אבן טולון]] ב[[קהיר]] משנת 879<ref>{{הערה|Richard Ettinghausen, Oleg Grabar and Marilyn Jenkins-Madina, pp. 32-33, 2001, ''Islamic Art and Architecture: 650-1250'', Yale University Press, {{ISBN|0-300-08869-8}}</ref>}}, ובמסגד מוחמד אבן חאירון משנת 866 גם בקירואן, שבו קשת הפרסה מקבלת צורה מעט מחודדת<ref name{{הערה|שם="archnet.org"/>}}. סגנון ה[[מודחר]] (מוסלמים שנשארו בלי להתנצר בספרד שלאחר ה[[רקונקיסטה]]) שהתפתח במאות ה-12 עד ה-17 המשיך במסורת של קשת הפרסה.