תעש מערכות – הבדלי גרסאות

'''תעש מערכות (IMI Systems)''' היא [[חברה ממשלתית]] ישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור טכנולוגיות ומערכות נשק מוכחות ליישומי יבשה, אוויר, ים, סייבר, וביטחון המולדת והעורף (HLS) בשדה הקרב המודרני<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.imisystems.com/he/about-us/|הכותב=|כותרת=אודות|אתר=תעש מערכות|מידע נוסף=|תאריך=4.4.2018}}</ref>}}.

משנת 2005 משמש אבי פלדר כמנכ"ל וכנשיא החברה{{הערה|{{ynet|תני גולדשטיין|מנכ"ל זמני לתעש: אבי פלדר|3092542|30 במאי 2005}}}}, היו"ר, תא"ל (מיל) [[אבנר רז]], התפטר ביוני 2010{{הערה|שם=נעמה}}. החל מנובמבר 2016, יו"ר תעש מערכות הוא [[יצחק אהרונוביץ']], לשעבר [[השר לביטחון הפנים]] וסגן מפכ"ל משטרת ישראל<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.imisystems.com/he/yitzhak-aharonovich/|הכותב=|כותרת=ההנהגה שלנו|אתר=תעש מערכות|תאריך=4.4.2018}}</ref>}}.

בשנת 2007 דחתה ממשלת ישראל את ההצעה למזג את תעש עם [[רפאל – מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]] או עם התעשייה האווירית. בנוסף, הממשלה אישרה לבחון את האפשרות למכור את מפעל גבעון, או מפעל הטילים, ל[[התעשייה האווירית|תעשייה האווירית]]{{הערה|{{החלטת ממשלה|2007|1314|מיזוג התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תע"ש) עם חברת רפאל בע"מ (רפאל) או עם התעשייה האווירית לישראל (תע"א)|31}}}}. בינואר 2011 הסכימו שר הביטחון [[אהוד ברק]], שר האוצר [[יובל שטייניץ]] ויו"ר [[ההסתדרות]] [[עופר עיני]] על מיזוג של תעש עם רפאל{{הערה|מיקי פלד ו[[נעמה סיקולר]], [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3461742,00.html ההסתדרות והאוצר יגבשו תוך 30 יום תוכנית למיזוג תעש עם התעשייה האווירית או עם רפאל], אתר [[כלכליסט]]}} תוכנית מיזוג זו לא מומשה. הסכם להפרטת תעש נחתם באפריל 2014 בין הממשלה, הנהלת תעש וההסתדרות. ההסכם מוחל לתעש על חובות בהיקף מיליארדי שקלים ונותן למדינה את ההכנסות מהקרקעות עליהם בנויים מפעלי תעש כאשר יועתקו ממקומם. על פי ההסכם תפוצל מתעש חברה העוסקת ב"טכנולוגיה רגישה" שתישאר בבעלות ממשלתית. לפי ההסכם יפוטרו בשנה שלאחר החתימה 1,170 עובדים (מתוך כ 3,500 עובדים){{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.2293317 הפרטת תעש: ההסכמים בין המדינה, החברה והעובדים נחתמו הערב], אתר [[דה מרקר]],10 באפריל-2014}}. כחלק ממהלך זה אישרה ועדת הכספים מחיקת חוב של התעשייה הצבאית למדינה בסך 3.14 מיליארד ש"ח{{הערה|{{כלכליסט|דוד רפאלי|בדרך להפרטה: ועדת הכספים אישרה מחיקת חובות תעש בסך 3.14 מיליארד שקל|3635567|8 ביולי 2014}}}}. בתחילת 2016 נותרה חברת אלביט החברה היחידה במכרז לרכישת תע"ש (מתוך 5 חברות שפנו שהביעו עניין והוזמנו על ידי וועדת המכרזים למכירת מניות המדינה). בדוח מבקר המדינה פורסם כי מנהל רשות החברות [[אורי יוגב]] נשמע בהקלטת הישיבה של דירקטוריון תעש מאוקטובר 2015 אומר בבירור כי משרד הבטחון לוחץ על אלביט להציע מחיר גבוה עבור רכישת תעש מערכות ומבטיח לה "כל מיני הבטחות מהצד".<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721230315:0">|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mevaker.gov.il/he/reports/pages/635.aspx|הכותב=מבקר המדינה|כותרת=דוח ביקורת מיוחד, הפרטת התעשיה הצבאית לישראל בע"מ|אתר=|תאריך=}}</ref>}} בשלהי שנת 2015 קבע משרד האוצר מחיר מינימום של 1.1 מיליארד ש"ח לרכישת תעש מערכות. <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721230315:0" />}} במרץ 2016 החליטה ועדת  המכרזים ברשות החברות למכור את תע"ש לאלביט בסכום שנע בין 1 ל-1.3 מיליארד שקלים. נכון לסוף 2016 המדינה מתכוונת למכור את החברה לאלביט, בכפוף להערכת שווי מחודשת, עקב טענות שעלו בדבר שווי גבוה יותר לאלביט. הוועדה נאלצה לבצע הערכות שווי צוזרות לאחר שהתברר עי מעריך השווי מצוי במצב של [[ניגוד עניינים]] <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20180721230315:0" />}} במרץ 2018 הוחלט למכור את מניות המדינה בתעש מערכות לאלביט תמורת 1.8 מיליארד ש"ח ועוד סכום של 100 מיליון ש"ח שהוא תלוי תוצאות עסקיות של החברה. בתהליך המכירה לא הצליחה המדינה להבטיח העברת על מפעלי תעש לנגב.