|
==טוב, ברצינות, האם [[אבו בכר אל בגדדי]] הוא סוכן מוסד מסתערב (אולי המקצועי אי פעם)?==
{{/מצב|נענה}}
ישנה [[תיאוריית קונספירציה]] כזו. אני הבנתי בעבר שיש דיווחים סותרים על הרקע שלו שרובו המוחלט לוט בערפל ועיתונאים ערביים שטוענים (ספק ממניע אנטי ציוני חולני בקיצוניותו) שהוא סוכן מוסד ישראלי בשם שמעון אליוט; כמו כן, כל ארבע התמונות (היחידות) של האיש מ"צעירותו" נראות לי שונות משמעותית אחת מהשנייה והוא גם מזכיר לי (כפי שצולם בוידאו [[דרשה|דורש]] ב[[מוסול]] שבעיראק) המון ישראלים יהודים [[גלות רומי|ממוצא-גלותי]] "מזרח תיכוני" שראיתי אבל לא המון ערבים (שאינם מרקע יהודי). המסתערב הידוע "חאג' אבו חמזה" ([[צבי יחזקאלי]]) ראיין יוצא-דאע"ש שטען שאף אחד בארגון כמעט לא יודע איפה "מסתתר" אל בגדדי ושאם מישהו נפגש עימו זה רק ווקאלית, כאשר הוא פוגש 10 אנשים במפקדות הארגון, שרק מקשרים אותו ווקאלית לאל בגדדי, ושהם עצמם לא יודעים מאיפה הוא מתקשר איתם.
אני לא ממציא שהמוסד הישראלי הוא מוסד שבו נערכות השלמות נרחבות בתחומים [[נוירופסיכולוגיה]], [[משחק]], [[מנטליזם]] ועוד, והמסתערבים הלומדים אותם הם בעלי תואר שני לפחות בלימודי המזרח התיכון ואסלאם וכמובן שכללם דוברים ערבית רהוטה ובקיאים ברמה טוטאלית בדיני האסלאם הבסיסיים, וברמה גבוהה מאד בספרות החדית', הסירה והקוראן ונמצאו בעלי רקע מתאים לאותן השלמות נרחבות. יכול להיות שחלקם מקבלים תיסוף תזונתי (עם חומרים שבחלקם מוגדרים תרופות), מעין קוקטיילים מולקולריים שהופכים אותם למדניים, שלפניים ומניפולטיביים עוד יותר ובכך מסייעים להם להסתערב היטב.
דאעש, שיירקבו בגהינום, מורידים הרבה "נטל" תקשורתי מישראל ואף משפרים את תדמיתה אל מול "הג'יאהדיסטים הוואהביסטים החולניים" אז האם המוסד ושמעון אליוט באמת אחראים לאחת המניפולציות הגדולות בהיסטוריה המודרנית?
אם אינכם מסכימים שהוא סוכן מוסד והרעיון באופן "טבעי" נראה לכם אבסורדי, אנא אל תתקפו אותי על כך. פשוט ציינו, בבקשה, אם לדעתכם זה נכון או לא; אין צורך לתקוף, באמת שאין.
תודה על תשובותיכם. {{אלמ}}
:בהתחשב בתהילתו של "המוסד", כל מנהיג ערבי חשוד כסוכן של "המוסד". [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 09:37, 1 ביוני 2018 (IDT)
: שאלה כזו ארוכה מצריכה תשובה קצרה. לא. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] 10:40, 1 ביוני 2018 (IDT)
::[[לך תוכיח שאין לך אחות|תוכיח שלא]]... ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 11:52, יום שישי בשבת, י"ח בסיוון ה'תשע"ח (IDT).
:::עמדתי היא שהשאלה איננה ארוכה, אלא שתיאור הרקע לה הוא שארוך. {{אלמ}}
:גדול. אפשר לעשות על זה סרט ממש טוב. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 12:09, 1 ביוני 2018 (IDT)
: אני רוצה לשמוע עוד על הקוקטיילים המולקולריים של המוסד. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:00, 1 ביוני 2018 (IDT)
==שיטות דידקטיות מרכזיות ביהדות להתמדה בלימוד==
{{/מצב|נענה}}
ביהדות מקובלת שיטה ללמידת תלמוד הנקראת [[דף יומי]]; שיטה זו מאפשרת ללומד להתמיד בלימודי התלמוד שלו וגם להשאיר מקום ללמוד נושאים אחרים כמו מקרא ומוסר.
האם יש שיטות דיקטיות מרכזיות נוספות להתמדה בלימוד (או שהיו בעבר ונזנחו)? לא משנה מה זה יהיה, כל מה שנראה לכם מרכזי ומקובל כבר דורות (או היה כזה) רלוונטי. אולי אפילו אפשר לכתוב קצרמר [[שיטות דידקטיות ביהדות]]. {{אלמ}}
:אני לא בטוח שהבנתי את השאלה אבל אולי התוכן של [[:קטגוריה:לימוד תורה מחזורי]] ו[[:קטגוריה:דרכי לימוד התלמוד]] יעזרו לך. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 11:27, 4 ביוני 2018 (IDT)
::תודה, אעבור על אלו. {{אלמ}}
== שיעורי מכס ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
היכן ניתן למצוא את שיעורי המכס על מוצרים מסויימים, עם דגש על תוצרת חקלאית? ספציפית לגבי הארץ, אבל גם מסביב לעולם. תודה, [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 23:36, 2 ביוני 2018 (IDT)
== כל הכבשים הם בצבע לבן. שאלה בהיגיון ==
{{/מצב|נענה}}
איך תגידירו או תנסחו את החשיבה הבאה: "כל הכבשים שראיתי עד היום הן בצבע לבן. ולכן כל הכבשים ביקום הם בצבע לבן" (הטענה ניתנת לסתירה על ידי הצגת כבשה שחורה). [[מיוחד:תרומות/213.55.211.76|213.55.211.76]] 00:12, 3 ביוני 2018 (IDT)
:בדיחה על שלושה מדענים שנכנסו לבר? יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]]) 00:15, 3 ביוני 2018 (IDT)
:[[אגוצנטריות]] [[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 00:36, 3 ביוני 2018 (IDT)
:: אגוצנטריות היא ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים. הלוגיקה המוצגת בטענה היא אחרת: הסקת מסקנות על מסך מולא המידע שהתקבל ובניית כלל על ידי הרבה פרטים. [[מיוחד:תרומות/213.55.211.76|213.55.211.76]] 00:42, 3 ביוני 2018 (IDT)
:::ע"ע [[אינדוקציה]]. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 00:48, 3 ביוני 2018 (IDT)
:::בדיקות חוזרות רבות ככל שיהיו לא בהכרח ערובה להיות הדבר עובדה - https://math.stackexchange.com/questions/1673657/when-is-991n2-1-a-perfect-square
עיין גם [[תאוריית הברבור השחור]]
[[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 00:53, 3 ביוני 2018 (IDT)
:זהו [[כשל לוגי]] מסוג '''דיקטו סימפליקיטר/סֶקוּנְדוּם קְוּוִיד''' [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:10, 3 ביוני 2018 (IDT)
== האם ייתכן שכונני SSD במחשב נייד יצטרכו קירור? ==
{{/מצב|נענה}}
ברור לי שכונני SSD במחשב נייח ככלל אינם צריכים קירור אבל מה לגבי ניידים? אם הם צריכים קירור בניידים פירוש הדבר עוד fan סביר להניח, שפירושו עוד רעש, ואני רוצה לחסוך ברעש. {{אלמ}}
:בניידים שלי כונני ה SSD ללא קירור ומתפקדים מצויין. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:05, 3 ביוני 2018 (IDT)
::תודה אילן. {{אלמ}}
:::מהמשך בדיקה מהירה שלי אכן נראה שקירור SSD אינו צעד סביר בשום לפטופ. שוב תודה. {{אלמ}}
== כנסת ==
{{/מצב|נענה}}
האם מקומות בכנסת הם לפי מפלגות או לפי אנשים שנבחרו? כלומר אם מישהו פורש ממפלגה, האם הוא נשאר להיות חבר כנסת כי הוא זה שנבחר או שאולי הפוך: המפלגה היא הבעלים של הכיסא והם יעבירו אותו למישהו אחר? [[מיוחד:תרומות/213.55.211.76|213.55.211.76]] 10:45, 4 ביוני 2018 (IDT)
:ח"כ פורש נשאר חבר כנסת. יש מגבלות - היא או הוא לא יוכלו להיות ברשימת המועמדים לכנסת של אותה מפלגה בבחירות הבאות. מאידך גיסא - אפשר להדיח ח"כ וישנו [[החוק הנורווגי]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 10:52, 4 ביוני 2018 (IDT)
::המקומות הם לפי רשימות מועמדים שמתמודדות. זה בערך אבל לא בדיוק זהה למפלגות. בתחילת הכנסת הרכב הסיעות זהה להרכב הרשימות שנבחרו, אבל במהלך הכנסת סיעות יכולות להתפצל ולהתאחד. אם מישהו פורש (או מופרש) מהסיעה שלא בהסכמה יש סנקציות נגדו כדי לא לעודד עריקות, אבל הפרישה עצמה בתוקף. אי אפשר להעיף נבחר ציבור מהכנסת (למעט בגלל פלילים). ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 11:25, 4 ביוני 2018 (IDT)
:::ארחיב מעט. הבחירות הן לפי רשימות המוגשות על ידי מפלגה או מפלגות. חברי הכנסת מטעם הרשימה שקיבלה X מנדטים יהיו X האנשים הראשונים ברשימה, והם יהוו את הסיעה בכנסת. סיעות יכולות להתמזג ולהתפלג. חבר כנסת שעוזב את הסיעה שלו מוגבל בכמה דברים (לא יכול להיות שר או סגן שר ולא יכול להיבחר ברשימה של סיעה קיימת), אך חוץ מזה הוא חבר כנסת לכל דבר ועניין (וראה למשל את אורלי לוי אבקסיס שפרשה מישראל ביתנו). גם במקרה של פיצול סיעה, החלפת חברי הכנסת אם הם נפטרים, מתפטרים, מודחים או מושעים נעשית בהתאם לרשימה, ללא קשר לפיצול הסיעתי. לכן כשכרמל שאמה הכהן וגדעון סער התפטרו בשנת 2014, נכנסו במקומם אלכס מילר וליאון ליטנצקי, שהיו הבאים בתור ברשימת "הליכוד - ישראל ביתנו" בבחירות 2013 למרות שהליכוד וישראל ביתנו התפצלו עוד קודם להתפטרויות. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 11:45, 4 ביוני 2018 (IDT)
:::: האם בשיטה כזאת חבר מהאופוזיציה יכול "לדפוק" את המפלגה שאליה הוא נבחר ולעבור להיות סיעת יחיד בתמורה לכיסא בממשלה?
:::: ונניח מצב היפותטי לחלוטין. מפלגת "ישראל ישראלית חדשה ליברלית ציונית שלנו" מקבלת 5 מנדטים. מר ישראלי, במקום החמישי ברשימה מחליט לפרוש ולהקים סיעת יחיד. ולאחר המהלך מתברר שחבר הכנסת צריך להיות מודח עקב הגשת כתב אישום בעקבות חקירה פלילית בתיק מה-שלא-יהיה-500. האם הכנסת תהיה עכשיו 119 חברים? או שהמקום חוזר למפלגת "ישראל ישראלית חדשה ליברלית ציונית שלנו"? או סיעת יחיד צריכה לספק מחליף? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 17:34, 4 ביוני 2018 (IDT)
:::::היה אפשר לעבור בעבר בקלות אבל אחרי רצף של מקרים כאלו שינו את החוק כך שזה לא ישתלם.
:::::לגבי מר ישראלי או כל מתפצל אחר, אם הוא יוצא מהכנסת הבא בתור מהרשימה המקורית נכנס במקומו. המצב בו יש 119 ח"כים הוא נדיר מאוד מאוד, כמעט היפותטי. אנקדוטה: שסיעת הפורשים [[מפלגת העצמאות]] פרשה מהעבודה ולאחר כשנה [[מתן וילנאי]] התפטר כדי להיות שגריר בסין. מחליפו ברשימה [[שכיב שנאן]] לא נשאר בעבודה אלא הכריז עם כניסתו לכנסת על שייכות לעצמאות כך שהפורשים לא הפסידו מנדט. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 21:41, 4 ביוני 2018 (IDT)
::::::מצב כמעט היפותטי, אבל כבר קרה (בערך). בבחירות לכנסת התשיעית התמודד פלאטו שרון ברשימה שהוא היה המועמד היחיד בה. הרשימה זכתה במספיק קולות כדי לקבל שני מנדטים. זה כלעצמו אינו בעייתי - המנדט הנוסף חולק בהתעלם מהקולות האלה. ב-1981 הורשע פלאטו שרון בעבירות ונדון למאסר. ועדת הכנסת השעתה את חברותו בכנסת ב-12 במאי. בעקרון, בזמן השעיה מוחלף חבר הכנסת במועמד הבא ברשימה, אך כיוון שלא היה כזה, נותרה הכנסת ב-119 חברים. בהמשך נקבע על ידי בג"ץ ב-26 ביוני כי הההשעיה הייתה בטלה כיוון שלועדת הכנסת לא הייתה סמכות לעשות זאת בנסיבות העניין וכעבור ארבעה ימים נערכו הבחירות לכנסת העשירית. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 00:25, 5 ביוני 2018 (IDT)
:הערה קטנה לגבי מינוח: יש שלושה מושגים לא זהים: [[מפלגה]] היא תנועה פוליטית. לקראת בחירות ל[[בית נבחרים]] ב[[שיטת בחירות]] כמו בארץ מוצגות לבוחרים רשימות מועמדים שבניגוד למה שכתוב ב[[רשימה (פירושונים)]] אינה זהות בהכרח למפלגות. המועמדים מתוך הרשימה שנבחרו לבית הנבחרים (הכנסת, מועצת העיר, ועוד) הם [[סיעה]]. [[הליכוד]] ו[[המערך]] של תחילת [[שנות השבעים של המאה העשרים]] הן דוגמאות ידועות לרשימות / סיעות שאגדו מספר מפלגות שונות (גם אם הייתה אחת דומיננטית). כיום [[המחנה הציוני]] ו[[הבית היהודי]] הן רשימות שמורכבות משתי מפלגות שונות שאחת בוחרת את נציגיה ב[[בחירות מקדימות]] והשנייה קטנה יותר. אבל ההבדל ברור מאוד ב{{ה|רשימה המשותפת}}: היא אגדה יחד שלוש רשימות שונות שגם חלקן היו מורכבות קודם מכמה מפלגות. אין שם אף מפלגה דומיננטית יחידה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:56, 5 ביוני 2018 (IDT)
==תחבורה ציבורית בעתיד הרחוק==
{{/מצב|נענה}}
אם אני לא טועה ראיתי בעבר בסרט מעין שיטת תחבורה ציבורית עתידונית בה ישנה רשת של עמודים עם טבעת בסופם הנמצאים במרחק כמה עשרות קילומטרים אחד מהשני וכל רכב מעופף שנכנס בהם "מועף\נדחף" עד לטבעת בעמוד הבא, ולאחר שהגיע לטבעת הסופית במסלולו הוא נוחת מכוח מנוע שיש בו ברכב עצמו. מישהו יודע איך נקרא הקונספט הזה? {{אלמ}}
::אני חושב משהו עם מגנטים {{אלמ}}
::: ראו למשל [[מגלב]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:35, 5 ביוני 2018 (IDT)
::::תודה רבה לכם. {{אלמ}}
:::::או [https://www.skytran.com/ כזה] [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 05:46, 7 ביוני 2018 (IDT)
== היכן נמצאת העיר העתיקה ביואנינה יוון? ==
{{/מצב|נענה}}
היכן נמצאת העיר העתיקה ביואנינה יוון?
:Ioannina Castle בויקי האנגלית. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 18:46, 5 ביוני 2018 (IDT)
::בערך על העיר [[יואנינה]] אפשר לראות את מיקומה ביוון. בתוך יואנינה, העיר העתיקה שכנה במרכז המסחרי העתיק. אפשר לראות מבנים עתיקים ביואנינה בדף הבא: http://www.travelioannina.com/architecture -- ‏[[משתמש:Gabi S.|גבי]]‏ • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 13:22, 6 ביוני 2018 (IDT)
==איך לשלוח פנקסי שיקים מכתובת רשמית לכתובת שכירות לא רשמית הכי ביעילות==
{{/מצב|נענה}}
הזמנתי 2 פנקסי שיקים שהגיעו לבית משפחתי בכתובת הרשמית (כלומר שמופיעה במשרד הפני למיטב ידיעתי). איך לשלוח את הפנקסים לדירה שאני שוכר הכי ביעילות, כלומר בהכי פחות זמן ובמחיר הכי נמוך אך בבטחה מקסימלית? תודה 13:44, 6 ביוני 2018 (IDT)
:פנקסי השיקים נשלחו לכתובת שרשומה בבנק שלך. שנה בבנק את הכתובת. מש"ל. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:54, 6 ביוני 2018 (IDT)
::חשבתי שיש בעיה משמעותית לעשות דבר כזה כל עוד לא שיניתי כתובת במשרד הפנים או לכל הפחות בעיה לוגיסטית למקרה שאני בתקופה שאני מחליף תקופות תדיר (אחת ל-4 חודשים או אפילו פחות, נניח). {{אלמ}}
:::ראשית, כפי שכבר נכתב, אין קשר בין הכתובת בבנק לזו במשרד הפנים. שנית, יש שירות "עקוב אחרי" לדואר ישראל שמאפשר להעביר לפרק זמן קצוב את הודאר מכתובת אחת לאחרת. שלישית, תמיד קיימת האפשרות לתא דואר • [[משתמש:חיים 7|חיים 7]] • [[שיחת משתמש:חיים 7|שיחה]] • 13:33, 7 ביוני 2018 (IDT)
::::אני אישית בבנק הדואר, אולי זה שונה שם מבנקים אחרים. אולי חברת שליחויות תהווה הפיתרון האסתטי\מינימלי ביותר במקרה זה. אינני יודע. {{אלמ}}
::::: ברוב הבנקים אפשר לבחור סניף בנק לפי בחירתך. ככה זה מחכה לך במקום מועדף ונוח לך ואתה לא צריך לדאוג שזה הלך לאיבוד בדואר. [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 18:34, 9 ביוני 2018 (IDT)
::::::לשמחתי הרבה, בבנק הדואר אין קונספט של תלות בסניף. אני מברך אותם על זה מהיום שהצטרפתי אליהם. {{אלמ}}
== תנועות ימניות קיצוניות ונאו נאציות בגרמניה ==
{{/מצב|נענה}}
לפני ה AfD היו NPD ולאחרונה קמו גם ה WFD שקיצוניים משניהם וחגגו יום זיכרון ל[[רודולף הס]]. איך זה שה AfD עקפו את NPD ומה קורה בכלל עם ה NPD? נראה כאילו הם נעלמו או התפרקו. אגב האם WFD הם רק תנועה או גם מפלגה? תודה. {{אלמ}}
:הnpd השיגו כאחוז מהמצביעים ואפס נבחרים לבונדסטג ב 2017. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 14:55, 8 ביוני 2018 (IDT)
::מה שהופך את ה- AFD למצליח הוא הימנעות ממילים מסוימות של אוצר המילים הנאצי ובדרך כלל ניסוחים עדינים יותר ולעיתים קרובות יותר מעורפלים. ה- AFD מסווה עצמו מאחורי חזית בורגנית. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 15:03, 8 ביוני 2018 (IDT)
:::למה שזה יקנה להם כוח והצלחה? אם זה עמום אז פחות ברור מה הם מנסים להשיג, או שממילא כלל החברים והתומכים שם הם נאו נאצים ולכן פשוט נוח להם להתחבר יחד עם הניסוחים העמומים שמתחת לפני השטח מסרם ברור? {{אלמ}}
::::לא כל החברים והתומכים שם הם נאו נאצים. הנאו נאצים הם מיעוט.יש מעבר ימינה בעקבות בחירתה עוד פעם של מרקל, ויש כאלו שנכוו ממבקשי המקלט. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 14:01, 11 ביוני 2018 (IDT)
== אהוד אולמרט במלחמת יום כיפור? ==
{{/מצב|נענה}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 38831 Ariel Sharon.jpg|ממוזער|אריאל שרון בצד המערבי של התעלה כשלצידו עומדים [[אהוד אולמרט]] ו[[אורי דן]].]]
מתקלתי בתמונה המוצגת, והטקסט בה עורר בלי חשש. [[אהוד אולמרט]], לפי הכתוב בערך השתחרר משירותו הסדיר ככתב "במחנה" ב-1971 בגיל 26. התחיל קורס קצינים בגיל 35. כלומר ב-1973 לא היה קצין ולא היה בשירות סדיר. לא ברור לי מי מהמצולמים הוא אולמרט, אבל מוזר לי שחוגר במילואים הצטלם לצד אלוף במצרים. האם יש פה טעות בזיהוי המצולמים? אם לא, מה התפקיד אותו מילא אהוד אולמרט במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 16:25, 7 ביוני 2018 (IDT)
:כמו שרון, הוא היה מועמד לכנסת מטעם רשימת הליכוד (אם כי מטעם מפלגה אחרת. שרון היה מהליברלים ואולמרט היה מהמרכז העצמאי). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:49, 7 ביוני 2018 (IDT)
:: לא הבנתי איך התשובה קשורה לשאלה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 21:37, 7 ביוני 2018 (IDT)
::הנקודה היא שלא מוזר שמקורב לאלוף, גם אם הוא טוראי, יצטלם עם מלך העולם (אלוף בצה״ל, ובפרט אריק). [[הבחירות לכנסת השמינית]] היו אמורות להתקיים ב־30 באוקטובר 1973. הן נדחו (מתי בדיוק?) ל־31 בדצמבר באותה שנה. לפי הערך [[אריאל שרון]], אוגדת שרון חצתה את התעלה ב־18 באוקטובר. לא מן הנמנע שהתמונה צולמה לאחר סיום המלחמה עצמה. לאחד מהשניים יש דרגות כתף. האם זה יכול להיות המקום לאיזשהו סימון רשמי של הכתב הצבאי אורי דן? האם אולמרט או דן היו נגדים? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:10, 8 ביוני 2018 (IDT)
: דרגות נגד על הכתף הן רק משנות השמונים אבל תג "כתב צבאי" בכותפת הייתה מקובלת. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 14:08, 9 ביוני 2018 (IDT)
::בטוח, {{א|שנילי}}? לפי זכרוני זה קרה לא בשמונים, אלא במאי 1998. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]]) 16:22, 9 ביוני 2018 (IDT)
:::: יכול להיות, בכל מקרה לא ב 73. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 17:26, 9 ביוני 2018 (IDT)
::::: כלומר אולמרט היה כתב צבאי במילואים? לא היה מספיק כוח אדם לעיתון במחנה שהם צריכים מילואימניקים? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 20:29, 9 ביוני 2018 (IDT)
: לא, אורי דן, שהיה כתב צמוד ומעריץ של אריק שרון עוד מתקופת הצנחנים. בכל מקרה במלחמות ישראל כל הכתבים שנלוו לכוחות היו כתבים צבאיים במדים[[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 21:22, 9 ביוני 2018 (IDT)
== "עדיף שארם א-שייח בלי שלום משלום בלי שארם א-שייח" ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למי מויחסת האמירה במקור?
:למיטב ידיעתי ל[[משה דיין]]. לא יודע אם נאמר לפניו. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 22:40, 7 ביוני 2018 (IDT)
:https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3311257,00.html [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 11:05, 8 ביוני 2018 (IDT)
== נקודת הקיפאון של מים ==
{{/מצב|נענה}}
היי. כל חיי ידעתי שהמים קופאים כשמגיעים לחום של 0°C. היום קראתי במקור מהימן שלאחר תהליך עיבוד מסויים, המספר הזה הופך להיות {{משמאל לימין|-43°C}}. התהליך נשמע לי דומה ליצירת המים המזוקקים, אבל שם אפס מופיע כנקודת היתוך. אפשר הסבר? תודה, יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]]) 11:55, 8 ביוני 2018 (IDT)
:Even if water normally crystallizes to ice at 0 ° C, the liquid can be retained by water far into the minus range. The so-called super-cooled water becomes denser with increasing coldness, less dense with warming. To preserve the ultra-viscous water, the researchers exposed crystalline water ice at around minus 140 ° C to a pressure of 1.3 gigapascals (GPa). As a result, the crystal structure collapsed and formed amorphous ice, with a random arrangement of the water molecules. As the temperature increased and the pressure on a GPa reduced, the ice changed to sluggish water. So it was liquid at minus 130 ° C. "The water is like normal water, but its density is 35 percent higher and the water molecules are moving relatively slowly, which means the viscosity is high," says Andersson. Such deviations from the norm - as it is, for example, super-cooled water - have been known for years, ---but there is no general explanation for this.--- "The answer might be how the properties of water are affected when it is exposed to high pressure," says the physicist. (red) Abstract PNAS: Glass-liquid transition of water at high pressure IMAGE NO LONGER AVAILABLE Water (here at normal temperatures) can become sluggish at minus 130 ° C and extremely high pressure. -
:הוספתי אחרי התנגשות עריכה:
:התופעה נקראת super-cooled liquid (או super-cooled water, במקרה של מים). רקע פיזיקלי מזורז - מים, כמו רוב החומרים, יכולים להימצא בכמה פאזות יציבות - אדים, מים נוזליים, קרח (ולקרח יש סוגים שונים בפני עצמו). מערכת שתכיל מים תסתדר באחת מהצורות האלה (הסיבות המדוייקות נובעות משיקולי [[אנרגיה]] ו[[אנטרופיה]]). נקודת מעבר פאזה (אם משנים פרמטר אחד - אם משנים שניים, מדובר בקו מעבר פאזה) היא נקודה שמשני הצדדדים שלה המצב האופטימלי למים משתנה. למשל, ב0.0001 מעלות צלזיוס וב -0.0001 מעלות צלזיוס, הפאזה הכי יעילה למים משתנה בין נוזל למוצק. אבל השאלה "באיזה מצב נמצאים המים?" שונה מהשאלה "איזה מצב הוא הכי יעיל?". המעבר ממים לקרח דורש מצב ביניים מיקרוסקופי, שלא מתרחש מעצמו במים מזוקקים, בלחץ 1 atm ב-0 מעלות צלזיוס. תהליך ההתגבשות, כדי שיקרה באופן ספונטני, דורש טמפרטורה נמוכה (אני לא זוכר את המספר הזה, אבל -43 נראה הגיוני) יותר מטמפ' הקיפאון. מצב הביניים, בין מים-לקרח, משאיר מים מזוקקים כמים גם עד -43. המצב אינו יציב ([[מצב מטסטבילי]]), אבל כל עוד נזהרים על המים, הם יכולים להישאר נוזליים.
:לעומת זאת, ברגע שהמים אינם מזוקקים - מספיקים כמה חלקיקי אבק קטנים או קצת מינרלים - מולקולות המים כבר לא צריכות להתגבש בעצמן (תהליך שכאמור אינו יעיל, וקורה באופן ספונטני רק הרבה מתחת לנק' הקיפאון) אלא הן מתגבשות סביב ה"זיהום" במים, ואת זה אין להן בעיה לעשות כבר קרוב מאוד לאפס (המקפיא שלך בבית לא יגיע לטמפ' -43 מעלות, אבל מקפיא מים בלי בעיה). הדרך השניה היא ליצור הפרעה. ברגע שיש מעט קרח, מולקולות המים שסמוכות אל פני השטח של הקרח יתחברו גם הן לקרח המוצק. לכן מספיק ליצור תנאים מקומיים שנוחים להיווצרות קרח - למשל, לשפוך את המים על משטח קשיח, או לתת מכה לבקבוק שבתוכו המים. ביוטיוב יש המון סרטונים שמדגימים את הנושא - למשל, לוקחים בקבוק מים מזוקקים ושופכים את תכולתו לאט-לאט על צלחת, והמים קופאים ברגע שהם פוגעים בצלחת/בקרח, או מכים בקבוק והמים שבתוכו קופאים. יפה מאוד, מתאים לפעילויות לילדים קטנים (אם אתה גר בסיביר - כי אז יש תנאים למים סופר-קרים) או לצפיות ביוטיוב. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 14:46, 8 ביוני 2018 (IDT)
::תודה רבה. עברתי על כמה סרטונים, וזה נראה ליהמתאים ביותר ביניהם: [https://www.youtube.com/watch?v=Fot3m7kyLn4] יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]]) 15:09, 8 ביוני 2018 (IDT)
== קיצורים ביידיש ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
היי, מה הקיצורים ביידיש במילים מ'דארף, דארט'ן, ס'זאל? (אני מאמין ש: ס'זאל = עס זאל) [[מיוחד:תרומות/2.53.187.99|2.53.187.99]] 09:27, 9 ביוני 2018 (IDT)
:קיינער איז דאָרטן נישט געווען keyner iz dortn nisht geven (literally: 'No one was not there'). מהויקי.
:דער רבי שטייט דארט'ן! (= הרבי עומד שם!) הסיומת ן מקורה בגרמנית. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 11:33, 9 ביוני 2018 (IDT)
::http://www.tapuz.co.il/albums/forumalbums/forumpublicmedia.asp?m=362538&g=4881&f=516&o=0
:::מ'דארף = מען דארף וכן הלאה. ס'זאל = עס זאל--[[משתמש:יהודה 01|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 01|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:39, 14 ביוני 2018 (IDT)
:::: תודה!
:::: ומה הקיצור במילה דארט'ן? (ואם זה לא קיצור: האם יש הבדל בין דארט'ן לבין דארט?) [[מיוחד:תרומות/2.53.13.230|2.53.13.230]] 09:54, 16 ביוני 2018 (IDT)
:::::לדעתי, מדובר במילה הרגילה דארטן, "שם". בעצם, מה ההבדל בין דארט לבין דארטן? {{א|Haimlevy|חיים}}, תוכל להאיר את עינינו? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 10:09, 16 ביוני 2018 (IDT)
:::::: דארטן=dort hin.
:::::::dorthin
:::::::: המילה היא דארטן בלי קיצור. יש כאלה וראיתי הרבה דוגמאות שמוסיפים אפוסטרוף גם כשלא צריך. {{ש}} אין הבדל בין דארט ודארטן. מהמילון של ניבורסקי: יידיש ווערטערבוך דאָרט DORT אַדװadverb adv.adverb זע ← דאָרטן
© 2013 Comprehensive Yiddish-English Dictionary
there (to that place) [[משתמש:Haimlevy|חיים לוי]] - [[שיחת משתמש:Haimlevy|שיחה]] 21:12, 16 ביוני 2018 (IDT)
[[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 12:51, 16 ביוני 2018 (IDT)
כך או כך מכיוון שהשימוש במילה שָׁמָּה במשמעות שָׁם רגיל בלשון המקרא, הוא כשר גם בלשון ימינו.
תודה![[מיוחד:תרומות/2.53.15.188|2.53.15.188]] 22:43, 16 ביוני 2018 (IDT)
== משפחת מכוסי זרע ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
חיפשתי פרטים ושם עברי לצמח שנקרא Anthllis vulneria. '''א'''נא עזרתכם.
: זהו שם נוסף ל-Tripodion vulneraria. בעברית - שַׁלְחוּפָן עָטוּי. מידע נוסף אודותיו [https://redlist.parks.org.il/taxa/Tripodion%20vulneraria/ יש באתר רשות הטבע והגנים]. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 13:30, 11 ביוני 2018 (IDT)
== מנטה אחרי שום: למה זה מגביר את האפקט? ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
יש לי נוזל לשטיפת פה בטעם מנטה. שמתי לב שאם אני אוכל משהו עם שום חריף חי (לא מבושל, מטוגן וכדומה) אז הנוזל שורף לי בפה ממש חזק. יש הסבר מדעי לזה? [[מיוחד:תרומות/213.55.184.164|213.55.184.164]] 16:49, 10 ביוני 2018 (IDT)
:השום גורם לכויה. מי הפה גם הם גורמים לצריבה קלה. לאחר אכילת השום האיזור רגיש יותר והצריבה מתחזקת [[משתמש:רנן|רנן]] - [[שיחת משתמש:רנן|שיחה]] 10:57, 13 ביולי 2018 (IDT)
== אינעל רבאק ==
{{/מצב|נענה}}
מה זה "אינעל" בערבית?
:אם איני טועה, זה "יקולל" (משורש "ע-ל"). כך גם בשפות שמיות נוספות (ובכללן עברית, למשל במילה "אלה" = קללה. ובאופן כללי השורש "א-ל"). וכן בארמית השורש הקרוב לזה "ל-ט". [[מיוחד:תרומות/2.53.41.69|2.53.41.69]]
::למעשה שיבוש של ״ילען״ = ״יקולל״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:58, 11 ביוני 2018 (IDT)
:::בהוספה על דברי גיל, אני אישית מאמין שמבחינה שמית "ילען" קשור ל"יילעז", yi-la-ez, כלומר יושם ללעז, אם כי ניתן לקשור גם ל"יילעג". {{אלמ}}
== תכולת קנאביס מצמח קנאביס זכרי (male) לא כוללת חומר פעיל כלל? ==
{{/מצב|נענה}}
תכולת קנאביס מצמח קנאביס זכרי (male) לא כוללת חומר פעיל כלל?
לא משנה לי אם זה אינדיקה או סאטיבה (או זנים ספציפיים שלהם), הדגש בשאלה הוא נטו על היות הצמח זכרי או נקבי. תודה. בברכה. {{אלמ}}
:קיים בריכוז נמוך. בשיטות מיצוי אגרסיביות ניתן להפיק. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:37, 10 ביוני 2018 (IDT)
::מה היא למשל שיטת מיצוי אגרסיבית לעומת נון-אגרסיבית? הפנייה לערך או הסבר תמציתי יעזור. {{אלמ}}
:::אינני מכיר ערך בנושא. '''מיצוי אגרסיבי הוא תהליך מסוכן''', וכולל שימוש בחומרים רעילים ונפיצים. חובבנים רבים נפצעו ואף נהרגו, ודליקות פרצו בשל שימוש בציוד מאולתר לצורך מיצוי. {{ש}}מיצוי בטיחותי כולל שימוש בציוד מתאים מחומרים לא מתלקחים, שמאפשר את התהליך ללא קרבת אדם, עם אמצעים לפינוי אדים כך שלא יצטברו ומערכת כיבוי אש.{{ש}}במיצוי מייבשים וטוחנים לאבקה את חומר הגלם ואז משתמשים בגז לא-פולרי בתור ממס (כאמור, חומר רעיל ומתלקח). את הממס, שכעת כולל THC מומס, אוספים ומעבירים תהליך אידוי יסודי עד שכמות הממס בחומר אינה מדידה וכל שנשאר הוא THC טהור כמעט (ה"כמעט" מתייחס לחומרים מסיסי-שומן נוספים שישנם בצמח, לא לממס). אלל תעשו זאת בבית. בעצם, אל תעשו את זה בכלל. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 07:01, 11 ביוני 2018 (IDT)
::::אתה אומר אל תעשו זאת בכלל - אני אינני כימאי ולא הייתי עושה זאת בביתי בכלל אבל למה שכימאי הפועל באישור הרשויות במדינתו לא יעשה זאת במעבדה בצורה מבוקרת ובטיחותית? אינני רואה סיבה מדוע שלא, לכל הפחות למטרות מחקריות. {{אלמ}}
:::::כמובן שכשנענים התנאים למיצוי בטוח, אין בכך שום פסול, אם בידי המדינה או בידי (בעיני תומך לגליזציה כמוני) אנשים פרטיים. אבל הנסיון מורה שאנשים מאלתרים. הרשת מלאה מדריכים נוסח "איך למצות THC בביתך באמצעות חומרים שזמינים לכל אחד", בד"כ עם איזו אזהרת כסת"ח. כאמור, קרו תאונות רבות, מהן קטלניות ואחרותצ ש"סתם" נגמרו בכוויות ובבתים שעלו באש. האזהרה שלי מתייחסת לאילתורים הפזיזים האלה. מי שמתכוון למצות, שישלח ידו עמוק לכיסו וירכוש ציוד מתאים (מתקן מיצוי אטום וחסין אש, מערכת איורור רצינית, מערכת כיבוי אש, אכסון תת קרקעי של הממס) ואז הסכנה הבטיחותית נמחקת. על כל פנים מדובר בהוצאה של עשרות אלפי שקלים. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:48, 11 ביוני 2018 (IDT)
==פסל של [[יהוה]] בבית המקדש הראשון והביקורות על יגאל בן נון==
{{/מצב|ישן}}
אם הבנתיו נכון, ההיסטוריון [[יגאל בן נון]] טוען שהיה פסל של יהוה בבית המקדש הראשון בירושלים ולכל אורך תקופת המלוכה עד גלות בבל למעשה. בשיא התמצית, הראיה שלו לכך מתבססת על שני ממצאים: האחד, העובדה לטענתו שבשום מקום במקרא האל יהוה לא מתואר כאל אוניברסלי אבסטרקטי (אני אישית מטיל ספק בטענה הזו לאחר קריאת עשרת הדברות). השני: הסרת הפסלים של בעל והאשרה מבית המקדש בתקופת [[מנשה המלך]]. עולה מדברי בן נון שגם אם היה מונותאיזם היה זה [[מונותאיזם אלילי]] בתוך תרבות כנענית אלילית עם תחרות אלילית שבעיקר בעקבות רפורמת יאשיהו (בפרט השפעתו המאוחרת יותר של '''הטקסט''' הרפורמי שהיא השאירה), לצד סיבות פיקנטיות אחרות, נתקבע מונותאיזם סביב יהוה שאף לטענת בן נון הייתה לו דמות אלה-אישה (אשרה) שנותקה ממנו ושזהותו האלוהית אוחדה עם האל האחר - "[[אל]]".
האם יש תמך חיצוני לטענה שהיה פסל של יהוה בבית המקדש או לתיאוריית בן נון הרחבה יותר בכלל? תודה. {{אלמ}}
:בספר [[קיצור תולדות יהוה]] מופיעות טענות שונות ורצוי להתייחס אליהן בנפרד אם רוצים לקבל דיון מועיל. לא נכון שבשום מקום במקרא האל לא מתואר כאוניברסלי וגם הטענה שלו בספר בנושא מורכבת יותר, אבל זה עניין מקביל. נימוקים מהספר:
:* ההתייחסויות הרבות שיש במקרא לכך שאנשים באים למקדשים (בפרט למקדש בירושלים) לראות את פני האל.
:* התייחסויות לא במקרא לכך שאנשים שונים (לוויים, שמואל, וכדומה) שימשו את פני יהוה.
:* מזמורי [[תהילים]] שונים וכן טקסטים מקראיים אחרים שמתייחסים לתהלוכה חגיגית שבה נישא פסל האל.
:* השוואה למנהגים דומים באזור.
:[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:01, 11 ביוני 2018 (IDT)
::לגבי הסעיף השלישי, אשמח למקורות שהתכוונת אליהם - "מזמורי [[תהילים]] שונים וכן טקסטים מקראיים אחרים שמתייחסים לתהלוכה חגיגית שבה נישא פסל האל.". תודה. [[משתמש:Yishaybg|Yishaybg]] - [[שיחת משתמש:Yishaybg|שיחה]] 21:38, 11 ביוני 2018 (IDT)
:::אני טרם רכשתי את הספר ואשמח אם [[משתמש:Tzafrir]] ישיב על נקודה זו. [[מיוחד:תרומות/109.64.122.132|109.64.122.132]] 06:04, 14 ביוני 2018 (IDT)
== פיצול בקו הירוק ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
במפות ישראל השונות (למשל, במפת גוגל של ישראל) מופיע פיצול בקו הירוק באיזור מכבים-לטרון, היוצר מעין מובלעת נחשית המחלקת את פני השטח לשלושה חלקים. אי אפשר לדעת אם החלק בתוך המובלעת הוא ״בתוך תחום הקו הירוק״ או מחוצה לו.
מה משמעות הפיצול? תודה, [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:57, 11 ביוני 2018 (IDT)
:זה [[שטח הפקר#שטחי הפקר בישראל|שטח ההפקר]]. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 01:00, 11 ביוני 2018 (IDT)
:נו, באמת. לא למדת לקרוא ערכים לפני ששואלים שאלות? יש לנו שני ערכים שעוסקים בנושא: [[הקו הירוק]] ו[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] (בעיה קטנה אחת: הם לא מזכירים את המובלעות האמורות. גם מול הסורים). זה היה שטח הפקר או שטח מפורז? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:10, 11 ביוני 2018 (IDT)
::הנזיפה מתקבלת. הוספתי קישור פנימי. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:39, 11 ביוני 2018 (IDT)
== כתובת למשלוח דואר לשני נמלי התעופה של איסטנבול ==
{{/מצב|נענה}}
נשאלתי אתמול מה כתובת הדואר אם רוצים לשלוח דואר (רגיל) לשני נמלי התעופה של איסטנבול. מדובר בדואר שאמור להגיע לרשויות הטורקיות שם (בין אם מדובר בהגירה, משטרה, או רשויות המס). למישהו יש קישורים רלוונטיים? ובנוסף, במקרה שרוצים לשלוח מייל - האם יש כתובת מייל רלוונטית? תודה רבה על כל קצה חוט. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 15:28, 11 ביוני 2018 (IDT)
:* Istanbul Atatürk Airport International Terminali 34149 Yesilköy / Istanbul / Turkey, {{כ}}info{{@}}tav.aero
:* Sabiha Gökçen Airport Terminal Building Pendik 34912 Istanbul – Turkey{{כ}},
:יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]]) 21:41, 11 ביוני 2018 (IDT)
::תודה רבה, [[מש:IKhitron|יגאל]]. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 23:38, 11 ביוני 2018 (IDT)
== פירנצה: מאיפה נזרק רינדלו פאצי? ==
{{/מצב|ישן}}
יש כאן כאלה שביקרו בפירנצה? בקטע [https://www.youtube.com/watch?v=JuCQxZM2hKA הבא] ניתן לראות את חניבעל משליך את רינלדו פאצי ממרפסת של בניין. ניתן לראות את מרפסת עצמה ואת הכיכר. האם מישהו מזהה את הבניין או הכיכר? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:55, 11 ביוני 2018 (IDT)
:אם איני טועה, נראה שאלה [[כיכר הסיניוריה]] וה[[פאלאצו וקיו]]. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 09:25, 12 ביוני 2018 (IDT)
== מהו כלי הנגינה הזה? ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
https://www.youtube.com/watch?v=LidlYhfuRdM דקה 4:50, טרומבון עם לחצנים. מה שמו המקצועי
:זה נקרא פשוט Valve trombone. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 20:16, 11 ביוני 2018 (IDT)
::ומסתבר שבעברית טרומבון שסתומים: [[טרומבון#עיצוב הכלי ואופן הנגינה]] [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 20:17, 11 ביוני 2018 (IDT)
== באיזה תאריך עברי נרצח יעקב ישראל דה האן? ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
הרצח של [[יעקב ישראל דה האן]] מופיע בשני ימים עוקבים לפי תאריך עברי - [[כ"ט בסיוון]] ו[[כ"ח בסיוון]]. איזה מהם נכון? [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 23:37, 11 ביוני 2018 (IDT)
מתייג את {{בעלי ידע|ציונות}} [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 13:25, 12 ביוני 2018 (IDT)
:לפי המצבה: "אור ליום ג כט סיון". כלומר יום שני [[ 30 ביוני]] [[1924]] אחה"צ למניינם, שזה כבר יום ג' [[כ"ט בסיוון]] [[ה'תרפ"ד]] לפי הלוח העברי. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:05, 12 ביוני 2018 (IDT)
::תבורך! [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 16:16, 12 ביוני 2018 (IDT)
==איך זה שממשלת סעודיה לכאורה לא שונאת את ישראל ברמה הקיצונית של אומות אסלאמיות אחרות באזור?==
{{/מצב|נענה}}
אף פעם לא שמעתי על איזו הצהרת תקיפה אלימה קיצונית מצד ממשלת סעודיה למרות ששמעתי על כאלה בשפע ממשלות מוסלמיות אחרות באזור כמו טורקיה, איראן, עיראק ועוד (יש גם איומים אלימים ברורים מצד חיזבאללה שאינו בדיוק ממשלה כמובן וגם מאסד שבמובן מסוים הוא לא מוסלמי).
אז מה הקטע עם הסעודים, אם הם כל כך מוסלמיים עד כדי וואהביזם\סלאפיה, איך זה שדווקא הם משתדלים להיות ביחסים שקטים עם ישראל? {{אלמ}}
:יש אינטרסים משותפים: בלימת איראן והשיעה בכלל ובלימת האיסלם הסלפי שמאיים גם על המשטר הסעודי. אין זהות בין גישת הממשל המלוכני ועמדות הציבור, שקיצוני הרבה יותר. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 11:57, 12 ביוני 2018 (IDT)
::ובאופן כללי יותר, יחסים בין מדינות אינם מתנהלים על בסיס רגשי, ולכן השימוש במונחים כגון אהבה-שנאה אינם רלוונטים בהקשר זה. למדינות יש אינטרסים והן פועלות בנושאים מדיניים, צבאיים, תרבותיים וכד' על פי האינטרסים הללו. בהקשר זה עדיף להשתמש במונחים כגון שיתוף פעולה, הסכמות, הבנות (וההופכיים שלהם כמובן) וכד'--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 20:42, 12 ביוני 2018 (IDT)
:::אני מסכים שזה באופן כללי המקרה למדינות חילוניות אבל כשמדברים על תאוקרטיות אני חושב שחוקי המשחק משתנים או בפוטנציאל גדול להשתנות. אגב, איך אתה מכנה את ההפכים לשלושת המושגים שהזכרת? בתודה. {{אלמ}}
::::מה שאלון כתב נכון רק באופן כללי, אבל יש הסתייגויות. כדאי לקרוא את ספרו של הנטינגטון [[התנגשות הציביליזציות]] שמרחיב ומנמק הרבה על הנושא. גם תאוקרטיות צריכות לשרוד ולכן יש גבול לכמה הן יכולות להתעלם מהאינטרסים של עצמן - תאוקרטיות שיפריזו בדבקות בניגוד לאינטרסים שרידתיים יימחקו והשאר הוא "ברירה טבעית". [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:55, 12 ביוני 2018 (IDT)
==האם אסור להחזיר מחשב נייד באריזתו המקורית השמורה אם לא הטענתי אותו?==
{{/מצב|נענה}}
התעניינתי במחשב נייד מסוים והתקשרתי לחנות היחידה שאליה קישר אתר השוואת המחירים "זאפ". דיברתי עם מנהל המכירות בחנות ושאלתיו כמה מאווררים (פאנים) יש במחשב והאם הוא מרעיש; הוא אמר שאיננו יודע ושאין לי אפשרות לבדוק זאת אך שינסה לברר למחרת. התקשרתי למחרת והוא טען שהיבואן לא ידע להשיב לו והוסיף שאם ארכוש את המחשב לא אוכל להחזירו כי אם אחזירו הוא לא יוכל למכורו כחדש, שזה נשמע לי כבולשיט כי אפשר לטעון טענה דומה על כל מוצר, אבל האם יש חוק מיוחד לגבי מחשבים ניידים שבאמת מתיר לסוחר לא לקבלם חזרה לאחר שהודלקו גם אם הוחזרו באריזתם המקורית ולא חוברו לחשמל דרך מטען? {{אלמ}}
:לא רק לגבי מחשבים ניידים. אחרי פתיחת האריזה לא ניתן להחזיר מוצר. לגבי מידת הרעש, יש מדד התחממות למעבדים שנקרא TDP. ככל שהציון גבוה יותר, המעבד מתחמם יותר, והמאוור של הנייד יצטרך לעבוד קשה יותר וירעיש יותר. [https://www.notebookcheck.net/Mobile-Processors-Benchmarklist.2436.0.html בדוק מה ציוני ה TDP] של ניידים שאתה שוקל לקנייה. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 09:13, 12 ביוני 2018 (IDT)
::אילן, מהאתר שהבאת נראה שלמעבד של מחשב נייד זה (Intel Core i7-7820HQ) יש מדד של 45 שיכול גם לרדת ל-35 בעתות מסוימות. לדגמים אחרים של הסדרה Dell Latitude 5580 יש רק מאוורר אחד אך בדגם הספציפי הזה אני מפחד שיהיה יותר ממאוורר אחד. אשמח לדעתך (לא מצאתי מידע על כמות המאווררים באף מפרט של דגמים מתת-הסדרה LT-RD שנמכרת בישראל, של הסדרה 5580 האוניברסלית). בתודה. {{אלמ}}
:::אין לי מוש=ג לגבי כמות וגודל המאווררים (מאוורר גדול יותר מרעיש פחות). [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 11:55, 12 ביוני 2018 (IDT)
:::אגב, אם אתה רוצה שקט, כדאי לרדת מתחת ל020 TDP. המעבד החזק ביותר מקטגוריה זו הוא Intel Core i7-8650U. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 14:45, 12 ביוני 2018 (IDT)
::::תודה אילן, מטעמים שונים אני מאד צריך את המעבד שהזכרתי, אם אכן ארכוש המחשב אנסה להסתדר עם הרעש כמיטב יכולתי (ממילא אני עם אוזניות אולפן) ואולי גם אבשר אותך בשורה טובה בעניין זה. בברכה. {{אלמ}}
== הוספת ערך חדש ==
{{/מצב|טופל}}
הועבר לדף ההולם - [[שיחת ויקיפדיה:הבהרת חשיבות#הוספת ערך חדש - אלי יריב]] [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 13:24, 12 ביוני 2018 (IDT)
== הגייה עברית בשנות ה-60, 70 ==
{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני שם לב למשהו אופייני לסרטים ישראלים משנות ה-60 וה-70. העברית נהיגת שונה. לא יודע אם מדובר באלמנט קולנועי, אבל ניתן לשמוע מבטא "מזרחי" ממש כבד בדמויות מזרחיות (דבר שכמעט שאין היום) וסוג של הגיה אחרת מהיום בקרב האשכנזים. קצת קשה לי להגדיר במילים את זה. שימו לב [https://www.youtube.com/watch?v=NHhEpbkLCJ8 פה] איך הגברת הוגה את מילים, במיוחד את האות ר'. בגבעת חלפון המבטא תופס מקום מרכזי בסרט. [https://www.youtube.com/watch?v=Yv0oPXMIOyc שימו לב] לדרך בה החיילים השונים מדברים. ניתן לשמוע זאת גם שוטר אזולי וגם קצת באסקימו לימון: העברית נשמעת אחרת טיפה.
אז השאלה היא מה גרם לשינוי המבטא? ומדוע המבטא "המזרחי" נעלם? אין את [https://www.youtube.com/watch?v=pFkCBbsVPjU ח' החזקה הזאת] בעברית היום. אבל מצד שני גם לא המבטא האשכנזי/צברי בסרטים אינו זהה לזה של שנות ה-2000. {{כ}}''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 17:07, 12 ביוני 2018 (IDT)
:ניחוש בלבד. ה-ח וה-ע הגרוניות פוטרו מכיוון שקל יותר בלעדיהן, וגם ה בדרך. פרט לכך המבטא שנוצר הוא הלחם של מבטאים אשכנזיים שונים ומזרחיים שונים. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 21:50, 12 ביוני 2018 (IDT)
שים לב שהשחקנים בקטע הראשון שקישרת הם [[גילה אלמגור]] ו[[חיים טופול]]. האופן שבו אלמגור מדברת בקטע דומה לצורת הדיבור התיאטרלית שלה גם היום. לגבי האות ר אני מנחש שהכוונה ל-ר [[עיצורים מכתשיים|מכתשית]] שהייתה נהוגה אז ברדיו ובטלוויזיה, והוחלפה בהדרגה בשנות השמונים והתשעים ב-ר [[עיצורים ענבליים|ענבלית]] שמקורה במבטא האשכנזי. טופול הוא ממוצא אשכנזי, ולדעתי המבטא המזרחי שניסה לא משכנע (לא נאמר בסרט מאיזו ארץ עלה סאלח). המבטא האשכנזי/צברי בקטע השני הוא הדיקציה המוקפדת שהייתה נהוגה אז במדיה והוכתבה מלמעלה, הם נשמעים כמו קרייני חדשות בקול ישראל. אנשים רגילים לא דיברו כך, ודאי שלא חיילים.{{אלמ}}
==האם ידוע באיזה גיל אליהו התשבי החל להתנבא? תודה==
{{/מצב|נענה}}
האם ידוע באיזה גיל [[אליהו התשבי]] החל להתנבא? תודה. {{אלמ}}
:מתייג את {{בעלי ידע|יהדות}}. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:30, 15 ביוני 2018 (IDT)
::נבואתו הראשונה המתועדת במקרא מתרחשת כשהוא אדם בוגר ואישיות מוכרת בציבור. הוא ככל הנראה כבר מוכר כנביא לה' באותו זמן, שכן הוא אומר אז לאחאב מלך ישראל: "חי ה' אם יהיה טל ומטר בארץ כי אם על פי דברי", ואחאב איננו לועג לו או מצווה לכלוא אותו. כך שלא ממש ניתן לדעת מתי התחיל להתנבא (באיזה גיל או באיזו שנה).
::על פי מדרשי חז"ל, פינחס הוא אליהו. נבואתו הראשונה המתועדת של פינחס, המכונה בפסוק "מלאך ה'" (הזיהוי עם פינחס הוא ע"פ חז"ל), מתרחשת בראשית תקופת השופטים, לאחר מותו של יהושע. יהושע מת בגיל מאה ועשר שנים. פינחס נולד לפי המסופר במקרא כשבני ישראל עדיין היו במצרים. על פי כל האמור, נראה שהתחיל להתנבא בגיל מאוחר יחסית. מקווה שזה עוזר, [[משתמש:Nahum|Nahum]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:30, 16 ביוני 2018 (IDT)
:::יצוין כי אף אותו "מלאך ה'" ({{תנ"ך|שופטים|ב|א}}), שמזוהה עם פינחס, זהו על פי חז"ל (ב[[סדר עולם]]). [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ 23:55, 16 ביוני 2018 (IDT)
== האם לפלסטינים מותר לבנות ביו״ש? ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם הפלסטינים יכולים לקבל היתרי בניה באחד מאזורי יו״ש (A, B, C), ומה התנאים לכך?
האם יהודים יכולים לקבל היתרי בניה כאלה? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 20:32, 12 ביוני 2018 (IDT)
: באיזור C ישראל אחראית על מתן היתרי בנייה. בפועל פלסטינים לא מקבלים היתרים, בטענה שהם יכולים לבנות ב-A וב-B. ישראלים מקבלים היתרים. זו הבנייה בהתנחלויות. באיזורים A ו-B אסור לישראלים בכלל לשהות. [[משתמש:YR on wiki|YR on wiki]] - [[שיחת משתמש:YR on wiki|שיחה]] 23:31, 12 ביוני 2018 (IDT)
::אפשר לקבל מראה מקום? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:03, 13 ביוני 2018 (IDT)
::: התשובה למעלה נכונה טכנית, אבל חסר בה מידע רב. צריך להוסיף שבאזורים A, B הרשות הפלסטינית עושה ככל יכולתה לאשר כמה שיותר בנייה כדי לתפוס כמה שיותר שטח. באזור C ניתנים ליהודים אישורים במשורה (מה שמכונה הקפאה דה פאקטו), ובכל פעם שניתן אישור (מדויק יותר: שהמהלך הארוך מתכנון ועד אישור בנייה סופי עובר עוד שלב) הדבר יוצר כותרות בתקשורת וגינויים באירופה. מחוץ ליישובים היהודיים כמובן אין אישורים בכלל. הפלסטינים לעומת זה, בונים בשטח C הרבה מאוד, ללא אישורים, והאכיפה נגדם מוגבלת. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 14:32, 13 ביוני 2018 (IDT)
::::אנא, היכן אפשר לקרוא על כך? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 19:05, 13 ביוני 2018 (IDT)
::::: אני אציע באתר בצלם, [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] יציע במסמכי רגבים. אפשר להציץ בעתירות אינסופיות לבג"ץ, ואפשר לקרוא בעיתון. וכיוון שהשאלה היא על פלסטינים, לא אכנס לשאלת הבנייה הישראלית. [[משתמש:YR on wiki|YR on wiki]] - [[שיחת משתמש:YR on wiki|שיחה]] 22:33, 13 ביוני 2018 (IDT)
:::::: השאלה כפי שהיא לפניי עוסקת גם ביהודים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשע"ח • 10:10, 14 ביוני 2018 (IDT)
:::::: הערת תיקון: גם ליהודים מותר ע"פ חוק להיות בשטח B בשונה משטח A שאכן אסור. עובדה שבכל היישובים בשומרון (כולל אני) עוברים דרך כפרים ערביים שמוגדרים כשטח B [[משתמש:yairde|yairde]] • [[שיחת משתמש:yairde|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשע"ח • 10:24, 22 ביוני 2018 (IDT)
== איך חוזרים לגרסת Gmail הקודמת? ==
{{/מצב|נענה}}
בטעות אישרתי, באחת מכתובות המייל שלי, לעבור לגרסה העכשווית של ג'ימייל (במסך הפתיחה, לפני האישור, הופיעה הודעה שאפשר יהיה אחר כך גם להתחרט ולחזור אחורה לגרסה הקודמת). כרגע אין לי מושג איך חוזרים לגרסה הקודמת, זו שהייתי רגיל אליה בשנים האחרונות. עזרה? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 00:21, 13 ביוני 2018 (IDT)
:דרך תפריט ההגדרות (סמל גלגל השיניים מימין למעלה, או משמאל אם שפת הממשק שלך היא עברית). [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 00:40, 13 ביוני 2018 (IDT)
::תודה רבה, [[משתמש:ראובן מ.|ראובן]]. בוצע, ועכשיו אני כבר שקט {{חיוך}} [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 00:43, 13 ביוני 2018 (IDT)
:::בשמחה :) [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 00:44, 13 ביוני 2018 (IDT)
== מעפן ==
{{/מצב|נענה}}
בעברית משמתשים במילה "מעפן" בשביל לתאר משהו לא מושך ולא מעניין. מה מקור המילה? הניחוש שלי - ערבית. אבל מה המשמעות המקורית של המילה שם? [[מיוחד:תרומות/213.55.211.7|213.55.211.7]] 01:01, 13 ביוני 2018 (IDT)
:אכן, הניחוש שלך נכון. בערבית, מעפן (Mu'affan) = רקוב, מעופש. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 01:08, 13 ביוני 2018 (IDT)
==מכה למומחה עם מספר שאלות על סודה (המשקה המפורסם של מים מוגזים)==
{{/מצב|נענה}}
# האם הפחמן הדו חמצי בסודה תורם להרס השיניים, בפרט בצורה של הקטנה איטית של השיניים ("שחיקה") אם המשקה נצרך על בסיס יומי, לפחות פעם ביום?
# סודה בטעם לימון (סודה שהוסיפו לה חומצת לימון ואף חומצות נוספות) הורסת את השיניים?
# תאורטית; פלוני החליף את כל צריכת כל המים הלא מוגזים שלו במים מוגזים בפחמן דו חמצני ברמה סבירה, האם יהיה בעל תיאבון מעט-מועט יותר?
# לא בדיוק סודה אותנטית אבל האם משקאות כמו ספרייט (ובפרט ספרייט בתוספת ליים) הורסים את השיניים אם נצרכים באופן עקבי כמתואר לעיל, כל יום, לפחות פעם ביום.
תודה בכל מקרה על זמנכם ותודה מראש למי שישיבו לפחות על חלק מהשאלות. בברכה. {{אלמ}}
:כן, למים מוגזים יש PH של 4.5 בממוצע, וזה חומצי מספיק על מנת להזיק לשיניים, אבל השאלה לא מתחשבת ב'''תסריט א:''' צריכת הסודה בבת אחת, רצוי עם ארוחה,רצוי עם צחצוח שיניים אחריה, או '''תסריט ב:''' לגימת אותה כמות סודה לאורך כל היום. תסריט א' בסדר, תסריט ב' לא.{{ש}}כן.{{ש}}כן.{{ש}}כמו בשאלה הראשונה.{{ש}}'''הערה''' זו אינה מכה למומחה. לעומת זאת אם תגלול מעלה תמצא כמה וכמה מכות, מסומנות באדום. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 02:39, 14 ביוני 2018 (IDT)
::תודה שוב! אם זו מכה או לא זה לדעתי יחסי. {{אלמ}}
::לסודה יש pH 4.5? זה נשמע לי קצת פחות מדי. בכל מקרה, היא לא נמצאת בפה יותר מדי. יש כמובן בעיה עם מיצים מתוקים (ולו מיץ לימון) שבהם הסוכר נצמד לשיניים ומפורק. אבל למיטב הבנתי הסוכר שבמיץ נצמד לשן הרבה יותר טוב מהתמיסה עצמה (ומה גם שבפה יש רוק). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:46, 14 ביוני 2018 (IDT)
:::לקחתי את הנתון מאתר איגוד הדנטיסטים האמריקאי, והם ציינו שיש להם הגדרה לזה - soda teeth - ואת ההמלצה שכתבתי כאן. הם התייסו גם למים מוגזים נטו. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 12:34, 14 ביוני 2018 (IDT)
== ציטוטים של פוליטיקאים ישראלים ==
{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כידוע, עמדות שכיום מקושרות עם פוליטיקאים מהצד הימני (שלא לומר - הימני הקיצוני) נאמרו בעבר על ידי פוליטיקאים ממפלגות השמאל. דוגמה מצויינת היא כמובן "עדיפה שארם א-שייח' בלי שלום על שלום ללא שארם א-שייח'." של [[משה דיין]] המזוהה עם המערך. אני מחפש עוד ציטוטים כאלה, לשני הצדדים - שנאמרו על ידי אנשים מצד מסויים בעבר, והיום היו נתפסים כמשוייכים בפירוש לצד השני. תודה! [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 10:42, 14 ביוני 2018 (IDT)
: [[יצחק רבין]] היה ימני בסטנדרטים של השמאל כיום:
:* רבין על [[ירושלים]]: "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על ירושלים המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום."
:* רבין על [[האינתיפאדה הראשונה]]: "לשבור להם [הפלסטינים המתפרעים] את הידיים והרגליים."
:* רבין על [[בג"ץ]] ו[[בצלם]]: "ערפאת יוכל להילחם בטרור בלי בצלם, בלי בג"ץ ובלי אימהות נגד שתיקה..."
: ויש עוד הרבה ציטוטים כאלה. – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight-at-TAU|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>-at-TAU]] <span style="color:royalblue;font-size:113%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight-at-TAU|שיחה]]) 11:05, 14 ביוני 2018 (IDT)
::תודה (ותתחדש על התואר). אם יש עוד (לא של רבין), אשמח לגוון. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 20:54, 15 ביוני 2018 (IDT)
:::תנסה גם [https://www.youtube.com/watch?v=jXb5FXtSuJ4 סקופ מבן גוריון]. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ 00:11, 17 ביוני 2018 (IDT)
== האם [[הר אלעזר]] ו[[הר בן יאיר]] הם אותו הר? ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מישהו יכול לאשר שמדובר באותו מקום ולאחד ערכים? מתייג את {{בעלי ידע|גאוגרפיה של ישראל}}. תודה, ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 11:24, 14 ביוני 2018 (IDT)
:מצד שני ב-Geonames מדובר במקומות נפרדים, אז אולי לא. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 11:29, 14 ביוני 2018 (IDT)
::ראה גם: [http://www.mapa.co.il/%D7%9E%D7%A4%D7%94/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/2219 אלעזר, הר], לעומת: [http://www.mapa.co.il/%D7%9E%D7%A4%D7%94/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/2510 בן יאיר, הר], באתר מפה. [[משתמש:שילוני|שילוני]] - [[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]] 11:43, 14 ביוני 2018 (IDT)
:::מהערכים [[משתמש:DGtal|שציינת]] דווקא עולה שאלו שני הרים שונים. הר אלעזר נמצא דרומית למצדה, והר בן יאיר צפון מערבית לה. זה גם תואם את ההפניות שהפנה אליהן [[משתמש:שילוני|שילוני]]. [[משתמש:יאיר דב|יאיר דב]] • [[שיחת משתמש:יאיר דב|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשע"ח • 12:01, 14 ביוני 2018 (IDT)
::::שני הרים על שם אותו אדם ([[אלעזר בן יאיר]]) בסמיכות לאותו מקום גרמו לי לבלבול. תודה לעונים. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 12:08, 14 ביוני 2018 (IDT)
==ביהדות נמנעים להגיד "יהוה" אבל באסלאם אומרים שוב ושוב אללה - איך זה קרה?==
{{/מצב|נענה}}
איך זה שבאסלאם לא התפתחה הסתייגות ב-1450 שנה לערך להגיד את שם האל אללה ואף יש עידוד ברור להגיד אותו כמה שיותר כאשר ביהדות (וגם בנצרות?) יש הסתייגות ברורה להגיד את שם האל לפי דת זו? הרי לשתי הדתות רקע נרטיבי די דומה (להוציא [[סונת מוחמד]]) אז מה הקטליזטור של המוסלמים להגיד שוב ושוב אללה גם בשיחות חולין טרייוויאליות ביותר? {{אלמ}}
:אני לא בקיא באסלאם ונצרות, אבל ביהדות הרבנית ההסתייגות מלומר את [[השם המפורש]] נובעת מדרשה של הפסוקים ("זה שמי לעולם" אל תקרי לעולם אלא לעלם) וככל הנראה אין לימוד דומה בדתות האחרות, אז מבחינתם אין בעייה. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 12:38, 14 ביוני 2018 (IDT)
:קידוש השם המפורש לא קיים בכל דת, ובנצרות וגם באיסלאם, למיטב ידיעתי, הוא לא קיים. נוצרים אומרים Jehova ללא בעייה, ואצל המוסלמים אני חושב שבכלל אין דבר כזה שם מפורש מקודש. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 16:21, 14 ביוני 2018 (IDT)
::אי אפשר ללמוד מהאיסלם ליהדות. ביהדות בעיקרון אין איסור הזכרת השם אלא אם כן שלא לצורך, ושם י-ה-ו-ה שונה משאר השמות שהוא קודש רק ל[[כהן גדול]] ב[[יום כיפור]]. אבל יש איסור למחוק או לבזות שמות קדושים, ולכן נמנעים מלכתוב אותם שלא יבאואו לידי ביזיון אחר כך. המניעה לומר בהקשר לסיפורים כמו "הא-לוהים עזר לי" אינו בכל החוגים והנמנעים הם בגלל חשש שמא יבואו לזלזל ולומר גם ללא צורך. (חשש מ[[מדרון חלקלק]])--[[משתמש:יהודה 01|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 01|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:34, 14 ביוני 2018 (IDT)
:::עכשיו הבנתי שהשאלה היא בעצם על המוסלמים. אני לא יודע, אבל ניתן לשער שהם מתלהבים מהזכרת שם הא-ל וסבורים שזו "סגולה להצלחה".--[[משתמש:יהודה 01|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 01|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשע"ח • 18:38, 14 ביוני 2018 (IDT)
::::לא. בכלל לא קיים אצלהם המושג של "השם המפורש". אללה זה פשוט אלוהים. אין להם משהו מקביל ליהוה. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:33, 14 ביוני 2018 (IDT)
:::::אילן לכאורה אתה טועה בדבר אחד: אילה (או אלהומה) זה אל או אלוהים בערבית, אללה זה שם האלוהים כמו שעל פי היהדות ל-אל\אלוהים יש את השם יהוה. לראיה: המוסלמים אומרים לה אילה אלא אללה (אין אל אלא אללה). {{אלמ}}
:הסיבה היא, שהיהדות והאסלאם אינם אותה דת. אז כמו שהמוסלמים לא מקיימים את יום הכיפורים, לא שומרים שבת וכולי, הם כן אומרים את השם המפורש. [[מיוחד:תרומות/77.125.60.179|77.125.60.179]] 21:10, 15 ביוני 2018 (IDT)
::לא הייתי שולל אפשרות השפעה של תרבות וגאוגרפיה. ראה את ההבדל בחומרת הזכרת השם (אלוהים, אל וכדומה) בין ה[[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]] לבין ה[[מזרחים]]. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ 00:20, 17 ביוני 2018 (IDT)
:::מהבדיקה שלי אשכנים ומזרחים זה המצאות ואיני רוצה עימן חלק. אבל אני מסכים שחומרת האיסור השתנתה בין קהילות ספציפיות שחלקן אינן קיימות עוד. לא משנה מי הגדירן איך ומדוע. {{אלמ}}
== מה הסיבה שהסרטים וודי הנקר 2017 והכוכב לא הוקרנו בישראל? ==
{{/מצב|נענה}}
מה הסיבה שהסרטים וודי הנקר 2017 והכוכב לא הוקרנו בישראל?
:המפיצים בארץ בוחרים להקרנה מיעוט קטן מהסרטים שיוצאים. השיקול העיקרי שלהם הוא להעריך איזה סרט יכניס להם כסף. הם משלמים על זכויות הפצה של כל סרט שהם בוחרים להקרין. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:19, 14 ביוני 2018 (IDT)
== כתב יד קאופמן ==
{{/מצב|ישן}}
{{א|ביקורת}} ו{{א|אביעדוס}} ראיתי דיון בדף השיחה של אביעדוס. שם {{א|עט הזמיר}} טען שיש שיבושים בכתב יד הזה. למעשה אביעדוס הפנה למאמר של פרופ' דוד רוזנטל http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Articles/Pages/Talmud-MSS-Rosenthal.aspx , וראיתי שהוא טוען שם ש"ניתאי" צריך לומר "מתיי" והמ' התחלקה לנ' וי'. אבל הוא עצמו כותב שבמקום אחר כן כתוב "נתיי" אלא שמנוקד בפתח. אני לא רואה את זה כיותר מהשערה. הרי אנחנו רואים שיש שם שיבוש, אם אומרים מתיי זה השתבש לנתיי כבר שם. אז מניין לנו להכריע מה הנוסח הנכון בדרך כזאת? אולי צריכים לשנות את מערכת האקסיומות. למעשה מצאתי שיבוש אחר באותו כתב http://kaufmann.mtak.hu/en/ms50/ms50-173r.htm "יצא שכרו בהפסדו" הב' בפתח "יצא הפסדו בשכרו" הב' בחיריק. (זה חוזר שם פעמיים, האם זה אומר שהטעות היא בידיעתי את כללי הדיקדוק?)--[[משתמש:יהודה 01|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 01|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:56, 14 ביוני 2018 (IDT)
:זה ברור שיש שם המון שיבושים ומילים חסרות, וזה לא הנוסח המקובל כיום בספרים המודפסים. לגבי הניקוד, מישהו כנראה ניקד אחרי שזה נכתב. אז הניקוד לחוד והכתיבה לחוד. [[משתמש:עט הזמיר|✭ עט הזמיר ✭ ]] - [[שיחת משתמש:עט הזמיר|שיחה]] 18:33, 14 ביוני 2018 (IDT)
::הנושא הוא לא "נכון" ו"לא נכון" (ואם היה זה הנושא כמובן שלא היה מוכרע לפי הספרים המודפסים לפי טעם הקהל). כתב יד קאופמן אינו חף משגיאות כמובן אבל הוא כתב היד השלם של המשנה העתיק ביותר ששרד ומאפשר לחוקרים לקבל תמונה שלמה פחות או יותר של לשון המשנה, כמובן שניתן לזהות טעויות/חריגות בתוך כתב היד (למשל אם כתוב "בני חורין" 4 פעמים ו"בני חורים" פעם אחת) אבל הקו הכללי ברור ומאפשר להוציא נוסח ברור. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 20:03, 14 ביוני 2018 (IDT)
:::אולי לא כאן המקום לדיון הזה. אבל השאלה מי אמר שאם זה הכתב העתיק ביותר (ונניח גם שברור שהוא לא זוייף), זה אומר שהנוסח שלו הוא הנכון. הרי בנוסף להנחה שכנראה הכתב המדוייק הוא הכתב הראשון, יש להניח שטעויות לא נופלות סתם כך. וגם בכל הדורות עמלו על תיקון הטעויות. אז נכון שהדפוסים העתיקו זה מזה וכל אחד לקח את שיבושי הקודמים. (וייתכן גם שיש דפוסים שחתרו להשגת אחידות ותקנו במקום אחד על פי חברו בצורה שגויה) אבל בכל אופן תמיד השתדלו לתקן את זה. אז איך ייתכן ששיבוש נשאר עד היום. ומאידך הכתב העתיק ביותר הידוע, לא בטוח שהוא אכן המקור היחיד באמת. ואולי יש עתיק יותר ממנו שלא שרד. (דיון זה לא נראה לי אמור להשפיע על הערך [[כתב יד קאופמן]], אלא אולי לשינוי ניסוח כלל, לכן אני מסתפק אם כאן המקום לזה). תראו גם [[ריאליזם מדעי#זרמים מנוגדים לריאליזם מדעי]]--[[משתמש:יהודה 01|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 01|שיחה]] • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 10:10, 15 ביוני 2018 (IDT)
::::מה שנכון הוא שאכן ב[[תלמוד ירושלמי]], כתוב יוסה ולעזר כמו שם. אבל מי אמר שנוסח זה הוא הנכון אולי היתה מחלוקת ישנה בנושא. ועיין {{בבלי|בבא קמא|ו|ב}} "אמר רב האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא" (תנא זה הוא ירושלמי השונה "לשון קלה")--[[משתמש:יהודה 01|יהודה]] • [[שיחת משתמש:יהודה 01|שיחה]] • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 10:16, 15 ביוני 2018 (IDT)
== מציאת משקיע ==
{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ברצוני לאתר/למצוא משקיע ליוזמה שלי. ברצוני ליצור אפליקציית משחק רווחית ומצליחה. בשביל פיתוח ושיווק אני זקוק לסכום של לפחות 300,000 שקלים. כיצד הייתם מציעים לי לאתר משקיע לרעיון שלי וכיצד להגביר את סיכוי ההצלחה בגיוס הסכום? [[משתמש:פגז|פגז]] - [[שיחת משתמש:פגז|שיחה]] 21:54, 14 ביוני 2018 (IDT).
:כדאי לפנות בדברים כאלו למקצוענים בתחום, ולא לבקש יועצים בגרוש. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ 00:25, 17 ביוני 2018 (IDT)
::אז איפה נמצאים ה"מקצוענים" בתחום ואיך להגיע אליהם? [[משתמש:פגז|פגז]] - [[שיחת משתמש:פגז|שיחה]] 02:05, 17 ביוני 2018 (IDT).
:::אולי ב[[קרן הון סיכון]]. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 02:28, 17 ביוני 2018 (IDT)
==האם פטריות הן באופן כללי (מדגיש את באופן כללי) מזון טבעוני עשיר בחלבון ביחס למזונות צמחיים רבים אחרים?==
{{/מצב|נענה}}
האם פטריות הן באופן כללי (מדגיש את באופן כללי) מזון צמחי עשיר בחלבון ביחס למזונות צמחיים אחרים?
תודה לכם. {{אלמ}}
:פטריות אינן צמחים.[[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 00:25, 15 ביוני 2018 (IDT)
::אה, אני חושב שהבנתי אותך - התכוונת למזון צמח'''ונ'''י? אם כן, התשובה שלילית. לרוב הקיטניות יש תכולת חלבון גבוהה פי כמה. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 00:28, 15 ביוני 2018 (IDT)
::תיקנתי מצמחי טבעוני. ואם נשים קטניות בצד, מה אז לגבי פטריות באופן כללי בהקשר הזה? {{אלמ}}
:::לא מקור מוצלח. ביצים וגבינות מכילות יותר, ובצד הטבעוני יש את כל סוגי האגוזים והזרעים - שהם בכלל מפוצצים בחלבונים. אני חושב שרק מול פירות וירקות יש לפטריות עדיפות בחלבון - וזה לפני שבדקתי מה איכות החלבון (קרי - עד כמה הוא מכיל מ-9 חומצות האמינו החיוניות, אם בכלל). [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 00:47, 15 ביוני 2018 (IDT)
::::עשיתי טעות שזרמתי איתך על לעבור מ"צמחי" ל"צמחוני", הייתי צריך לעבור מ"צמחי" ל"טבעוני" כדי שיהיה ברור שאני לא מתכוון להשוות אותן למוצרי חלב או ביצים. אנא מחילתך על טעותי זו. תודה רבה לך על המידע בכללותו - ההשוואה לאגוזים וזרעים הולמת ומעניינת. בברכה. {{אלמ}}
:::::אם אתה טבעוני, בבקשה שים לב שנקודות הבאות: אין שום בעייה עקרונית באורח חיים טבעוני, '''אבל''' זה מחייב הקפדה על גיוון מקורות החלבון. בבשר ובביצים יש "חלבון מושלם", שמכיל את כל חומצות האמינו החיוניות (הכוונה לחומצות אמינו שהגוף לא מסוגל לייצר בעצמו וחייבים לקבל אותן מהמזון). טבעוני חייב לגוון את מקורות החלבון שלו. הקפדה על מגוון גדול של קיטניות - סויה, פול, חומוס, שעועית ועדשים. ריג'לה (צמח בר נפוץ בארץ) מכיל למיטב ידיעתי את כל האומגה-3 שצריך. אפשר לעשות איתו תבשילים ממש טעימים או להוסיף לסלט. אני ממש לא מבין למה הוא לא פופולרי יותר, ולא רק אצל טבעונים - הוא פשוט טעים. יש להקפיד להשלים בתוספי תזונה חוסרים של B12 ומינרלים - זו חובה. להבדק אחת לחצי שנה ולראות שהמצב בסדר, ואם צריך לשפר ואת מה צריך לשפר, יש מחיר לטבעונות, והוא רצינות והקפדה. מאחל לך חיים ארוכים ובריאים. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:26, 15 ביוני 2018 (IDT)
::::::אילן, בבקשה קח נשימה עמוקה ותירגע. קודם כל אני לא טבעוני אבל חי על תזונה כמו-טבעונית (עם כמויות קטנות של דגים או דבש מדי פעם), כבר 6 שנים. הטענה הדרמטית והקיצונית שלך שחייבים לבדוק B12 אחת לחצי שינה איננה נכונה עבור הציבור הכללי, כלומר אנשים שאין להם אינדיקציה לבעיות ספיגה ו\או ביוסינתזה של B12; למשל מי שיודעים שאין להם בעיות ספיגה ו\או ש B12 מיוצר אצלם על ידי חיידקי מעי (ספק באופן אידאופתי) ובפרט אם הם לוקחים תוסף פעם-פעמיים בשבוע, בפרט של 1000 מק"ג או כל כמות סבירה מעל לכך; מצב כזה לא מחייב שום בדיקות דם באופן הדרמטי שהצגת ובכלל, לא באתי לכאן לקבל עצות רפואיות על לא כלום ואני מציע לך לא להתחיל לחלק כאלה לויקיפדים שאינך יודע אפילו את שמם הפרטי רק בגלל שהשתמשו במילה מסוימת כדי לתאר מסר מסוים בלי קשר לנושא שפתאום התחלת לדבר עליו משום מקום באופן שגם מסטיא את הדיון למחוזות לא רלוונטיים. {{אלמ}}
:::::::קיבלת תשובות ענייניות באורך רוח. תגובתך הנזעמת היא כפיות טובה. ייתכן ש-B12 לא חסר לך, אבל נימוסים טובים בוודאי חסרים לך. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:41, 15 ביוני 2018 (IDT)
::::::::לדעתי לא מדובר בכפיות טובה ולא חסרים לי נימוסים. {{אלמ}}
:::::::::ואתה טועה בשניהם, וגם לגבי B12. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 23:49, 15 ביוני 2018 (IDT)
::::::::::לגבי ה-2 הראשונים, אינני שותף לדעתך, וגם, לא ראיתי ראיות לעמדתך על B12, אבל זה כמובן לא הדיון וחבל שנסטה מהנוכחי עוד יותר. {{אלמ}}
{{הבהרה רפואית}}
==דיפיקציה של נביאים מקראיים באמנות הקלאסית==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
בציורים קלאסיים נביאים מקראיים בדרך כלל מצוירים כאדם זקן, רחב, שמן, עם בגדים שגדולים עליו ואף פעם אינו מחוייך. מה הסיבות לקונבנציה האמנתית הזו? יש חוקר שניסה לתרץ את זה או אפילו אמן שניסה לתרץ את זה? הרי חלק מהנביאים היו צעירים ואולי גם היו חתיכים וסקסיים בחייהם לפי מוסכמות נפוצות במערב ואין שום בסיס לטענה שכולם לא היו כאלה. אז מה הקטע? {{אלמ}}
== איך קוראים למעיין המצוי בירושלים, ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
1. איך קוראים למעיין המצוי בירושלים, בפארק שמזרח לחצי הדרומי של רחוב המלך דוד וממערב לשכונת ימין משה?
2. באותו פארק יש כל מני מבני מערות או מנהרות חסומים לכניסת הקהל. מה המבנים האלו?
3. אני זוכר שבילדותי, בסוף שנות השבעים, לקחו אותנו לביקור בנקבה עם מעיין, באותו מקום. אמרו לנו שזה ביקור אחרון, לפני שהורסים את המקום ובונים עליו בניינים (הבניינים של המדרכה המזרחית, של דרום רחוב המלך דוד). האם הזיכרון הזה יכול להיות מדויק, או חייב להיות שגוי?
תודה. [[מיוחד:תרומות/77.125.60.179|77.125.60.179]] 17:46, 15 ביוני 2018 (IDT)
:3. נראה שלי שאתה מתכוון בשאלתך השלישית לנקבת השילוח ומעיין השילוח. [[משתמש:Nahum|Nahum]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:46, 16 ביוני 2018 (IDT)
::3. גדלתי בירושלים. אני יודע להבדיל בין נקבת השילוח לבין אותה נקבה. [[מיוחד:תרומות/77.125.60.179|77.125.60.179]] 23:57, 18 ביוני 2018 (IDT)
::2. מצאתי אתהתשובה לשאלה שתיים. המערות הן מערות קבורה מתקופת בית שני, של אנשים חשובים. הייתה פעם סברה שאלו קברי בני משפחתו של הורדוס, להוציא את הורדוס עצמו. אך הסברה לא קיבלה מספיק חיזוקים, וחדלה להיות אופנתית. [[מיוחד:תרומות/77.125.60.179|77.125.60.179]] 23:57, 18 ביוני 2018 (IDT)
== חברות בארה"ב שבודקות דנ"א ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
כמה חברות מסחריות שבודקות דנ"א פועלות כיום בארצות הברית. האם מספרם הוא מאות או אלפים? [[מיוחד:תרומות/89.139.1.152|89.139.1.152]] 01:33, 17 ביוני 2018 (IDT)
== מדוע נסיעה באוטובוס גורמת לבחילה ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כיצד קשורה מערכת העיכול עם נסיעה ברכב גדול? הרי אלו הן מערכות נפרדות לחלוטין.
:זה לא קשור למערכת העיכול. זה קשור ל[[מערכת שיווי המשקל]]. וכדאי לראות גם את הערך [[מחלת נסיעה]]. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 01:42, 17 ביוני 2018 (IDT)
== ממלכת Hyrcania, ההונים הלבנים, אלכסנדר מוקדון ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מי היא ממלכת {{אנג|Hyrcania}} באיזור פרס הקדומה? מי הם ה"הונים הלבנים" {{אנג|Hephthalite Empire}} ? אנא סיוע בהיסטוריה. אני יודעת שאולי אלכסנדר מוקדון נלחם בהם, אבל לא מצליחה להבין איפה הם ביחס ל[[כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול]]. תודה [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 10:01, 17 ביוני 2018 (IDT)
:[[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]], הירקאניה הייתה ממלכה קדומה באזור שבו נמצאת היום גורגאן. ההפתאלים היו עם שהגיע ממרכז אסיה והתיישב באזור בסביבות המאה ה-4. ראי את הערכים באנציקלופדיה איראניקה: [http://www.iranicaonline.org/articles/hephthalites HEPHTHALITES] ו-[http://www.iranicaonline.org/articles/gorgan-v GORGĀN v. Pre-Islamic history]. [[משתמש:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמש:סיון ל|שיחה]] 08:18, 18 ביוני 2018 (IDT)
== תלמידי חכמים עם כינוי יידוע ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה. זו, תודה. -->
איזה תלמידי חכמים אתם מכירים עם יידוע? (למשל [[חוני המעגל]], [[ידעיה הפניני]], [[אליהו האיתמרי]], [[ראובן האיצטרובלי]]) [[משתמש:מעט מן האור|מעט מן האור]] • [[שיחת משתמש:מעט מן האור|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 11:58, 17 ביוני 2018 (IDT)
:"[[אלישע בן אבויה|אלישע אחר]]", ראה {{ירושלמי|חגיגה|ב|א}}. [[משתמש:Tmima5|Tmima5]] - [[שיחת משתמש:Tmima5|שיחה]] 17:12, 17 ביוני 2018 (IDT)
::{{תל|מעט מן האור}} שמעון העמסוני/נחמיה העמסוני, ר' יוחנן הסנדלר, שמואל הקטן, בשליפה ראשונית.
::{{תל|Tmima5}} לא הבנתי איזה יידוע זה. ומה קשור לכאן. • [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] • [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 17:19, 17 ביוני 2018 (IDT)
:::[[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]], היידוע אמנם מופיע יותר בסיפורים עליו, מאשר במקורות. תגגל ותראה. כולל בויקיפדיה: "על פי המסופר בגמרא בהמשך (חגיגה ט"ו), הסיבה לכפירת '''אלישע האחר'''..." בערך [[פרדס (יהדות)]]. לגבי הערתך השנייה - הקשר של התשובה לשאלה ברור, הוא רק קצת חסר... [[משתמש:Tmima5|Tmima5]] - [[שיחת משתמש:Tmima5|שיחה]] 17:36, 17 ביוני 2018 (IDT)
::::תודה!! [[משתמש:מעט מן האור|מעט מן האור]] • [[שיחת משתמש:מעט מן האור|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ח • 12:33, 18 ביוני 2018 (IDT)
== מה שם התוכנה שמאפשרת מעקב אחר חיבורי רשת במחשב ווינדוס? ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
תוכנה שמאפשרת ברגע שיש חיבור חדש במחשב/מישהו פרץ לקבל מייל עם פרטי החיבור החדש אוטומטית.
תודה.
{{אלמ}}
== כיצד מנוקד שמו של [[אברהם זכות]]? ==
{{/מצב|נענה}}
מי יודע? [[משתמש:Aviados|אביעדוס]] • [[שיחת משתמש:Aviados|שיחה]] 22:39, 17 ביוני 2018 (IDT)
:לפי צורת הביטוי המקובלת אני מניח שהניקוד הוא זַכּוּת או זָכּוּת. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 00:32, 19 ביוני 2018 (IDT)
::אני גוזר את ההגייה מהערכים המקבילים בשפות אחרות. לפי זה, זַכּוּת. [[משתמש:Kulystab|Kulystab]] • [[שיחת משתמש:Kulystab|שיחה]] • <small>הערך [[גאוגרפיה של יפן]] רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו.</small> • ז' בתמוז ה'תשע"ח • 19:39, 19 ביוני 2018 (IDT)
:::זַכּוּת, ויש הסבורים ששמו 'זַכּוּתו', כיום אומרים זְכוּת. [[משתמש:אבי84|אבי84]] - [[שיחת משתמש:אבי84|שיחה]] 11:27, 20 ביוני 2018 (IDT)
==האם ויקיפדיה העברית הולכת ונעשית ימנית?==
{{/מצב|ישן}}
אני לא רוצה לתאר מה גורם לי לחשוב כך מסיבות שאין ברצוני לפרט, אבל התרשמתי כך. האם זה המצב, או אולי עדיף לשאול, האם יש סקירה פנים קהילתית על זה? תודה. {{אלמ}}
:גם אני חושב ככה, מדי יומיים. בשאר הימים אני חושב אותו דבר על שמאל. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]]) 20:20, 18 ביוני 2018 (IDT)
::ויקיפדיה נכתבת על ידי העם, עם תימוכין מהעיתונות ובהשראתה. אולי העם נעשה ימני? אולי העיתונות קצת פחות שמאלנית? אולי העם מתרחק מדעת העיתונות? ואולי זה רק נדמה? [[מיוחד:תרומות/77.125.60.179|77.125.60.179]] 23:54, 18 ביוני 2018 (IDT)
:::הערכים [[משפט פיתגורס]] ו[[אקסיומת המקבילים]] מוטים ימינה או שמאלה? חרף הנטייה העזה בשיח הישראלי העכשווי לבחון כל נושא לפי ימין/שמאל, הבחנה זו רלוונטית בפחות מ-5% מערכי ויקיפדיה, ובערכים שבהם היא רלוונטית ויקיפדיה מנסה להיות מאוזנת. כאשר יהיה נייר לקמוס שבוחן ימניות/שמאלנות, נוכל לנעוץ אותו אחת לחודש בכל אחד מערכי ויקיפדיה, ולתת דו"ח מוסמך לקורא. בעקבות מיזם "המכלול", המציג גרסה חרדית של ויקיפדיה, אפשר ליצור גם את "ימינפדיה" - גרסה ימנית של ויקיפדיה, ו"שמאלפדיה" - גרסה שמאלנית של ויקיפדיה, ויתקיים בנו דבר הנביא: {{ציטוטון|כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה ... כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים}}. {{שכח לחתום|דוד שי}}
==שלום, כמה דפים יש בחומש בלבד בלי הנ"ך\כתובים וכמה יש בקוראן?==
{{/מצב|ישן}}
אני מדבר על ספר בגודל סטנדרטי (לא יודע בדיק להגדיר מה זה אבל אני מניח שיש סטנדרט או ממוצע לרוב בתי הדפוס בעולם ולזה אני מכוון). עריכה: אני מתכוון לטקסט ללא פירושים. תודה רבה. {{אלמ}}
:אין תקן לגודל ספר תורה (שבמקור הוא מגילה), וגם לא לגודל הגופן ושאר המרכיבים. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 07:31, 18 ביוני 2018 (IDT)
::אנא תניח לצורך השאלה שספר החומש\קוראן מודפסים לפי סטנדרט כללי בהוצאה מסחרית. כמה דפים יש בכל אחד מהם אז? אני מניח שבכל אחד יש בין 400 ל-600 דפים אך אולי אני טועה. {{אלמ}}
:::אתה מניח שיש סטנדרט כללי ואין כזה. מעבר לכך, מדובר בטקסטים בשפות שונות. שפות שונות משפיעות על אורך הטקסט (למשל, הפיצול של שמואל, מלכים ודברי הימים מוסבר בזה שהתרגום ליוונית היה ארוך מדי מכדי להיכנס למגילה אחת). גם אם נתייחס לתרגום, כדאי לזכור, שכשמדובר על טקסטים בעלי משמעות דתית, תרגום שלהם מלווה לעתים קרובות בפרשנות (בטקסטים מצורפים או בהערות שוליים) דבר שמשנה כמובן את אורך הטקסט. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 09:00, 18 ביוני 2018 (IDT)
::::אולי אין סטנדרט אבל בטח יש ממוצע סביר לרוב הספרים שנמכרים כיום: בתכלס אני מתכוון לעברית או אנגלית. {{אלמ}}
:::::בחמשה חומשי תורה יש 245 עמודים (בכל עמוד 42 שורות) שכתובים על 62 יריעות (4 עמודים ליריעה, מלבד הראשונה ושתי האחרונות 3 עמודים כ"א). [[משתמש:עט הזמיר|✭ עט הזמיר ✭ ]] - [[שיחת משתמש:עט הזמיר|שיחה]] 11:25, 18 ביוני 2018 (IDT)
::::::אם כבר מדברים על זה, הדוגמה הראשונה שעולה בראש היא [[google:greco mascara]] של דפנה דקל. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]]) 01:38, 5 ביולי 2018 (IDT)
==אם ערד תתחרד לא תהיה לה ״זכות קיום כלכלית״? מה פירוש?==
{{/מצב|ישן}}
שמעתי הטענה לפיה אם ערד תהפוך עיר חרדית לא תהיה לה ״זכות קיום כלכלית״? מה פירוש? אני ממש לא תומך ביהדות החרדית אבל יש מצב שזו הסתה פרועה נגד חרדים? הרי חרדי לרוב מקבל קצבת אברך ממנה הוא משלם מיסים, או עובד, וסביר שאשתו עובדת אם הוא נשוי, וברור שיש חרדים שעוסקים במקצועות רבים ומגוונים, אז מה הבסיס לטענה? או שאין בסיס? [[מיוחד:תרומות/81.218.145.251|81.218.145.251]] 20:25, 18 ביוני 2018 (IDT)
:אני לא יודע למה התכוון המשורר אבל אני מניח שהכוונה היא שהעיר תקבל פחות ארנונה כי לפי האגדות חרדים פטורים מאנונה כי הם זכאים להרבה הנחות כי הם עניים או מרובי ילדים וכו'. כיוון שכיום רוב הגברים החרדים עובדים התיאוריה הזו עוד פחות מדוייקת מבעבר. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 00:29, 19 ביוני 2018 (IDT)
== ביקורת תרבותית של [[נסראללה]] על ישראל (דרוש\ה בעל\ת ידע בערבית) ==
{{/מצב|נענה}}
לפני חודש-חודשיים לערך פורסם בעיתון ידיעות אחרונות באיזו כתבה קטנה וצדדית שנסראללה צופה מדי פעם בטלוויזיה המסחרית בישראל וצפיותיו אלה הביאו אותו להתרשם כי החברה הישראלית היא חברה רדודה מבחינה תרבותית, חברה שעוברת תהליכי פופוליזם וניוון תרבותי וחברתי בדרכה להיהרס עוד יותר; לא מצאתי שום איזכור לזה בכתבות באינטרנט הישראלי ואינני דובר ערבית, אבל אולי מישהו שדובר ערבית יכול למצוא כתבה שמאזכרת זאת?
אני כן יודע לקרוא ולכתוב בערבית ברמה אלמנטרית וכן אסתדר עם תרגום מכונה בנוסף לכך. {{אלמ}}
:יש פה ושם התייחסויות לפרסום בידיעות אחרונות, למשל [https://www.raialyoum.com/index.php/إسرائيل-نصر-الله-يُتابع-حتى-برامج-الطه/] ו-[http://alkalimaonline.com/Newsdet.aspx?id=295141]. [[משתמש:Purielku|Purielku]] - [[שיחת משתמש:Purielku|שיחה]] 20:09, 5 ביולי 2018 (IDT)
::תודה. {{אלמ}}
== הוספת ערך חדש - אישיות משמעותית ==
{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום רב,
שמי נופר ואני הבת של טובה קררו ז"ל, אמי הייתה אחות שנרצחה לפני שנה ו3 חודשים ע"י מטופל שהצית אותה למוות בעת עבודתה. הרצח קיבל ועדיין מקבל התייחסות תקשורתית נרחבת והביא להתייחסות שונה בכל הקשור לאלימות במערכת הבריאות בישראל. מאחר ואמי אינה עונה לקריטריונים הסטנדרטים לכתיבת ערך בויקיפדיה אך אני סבורה כי הדבר בהחלט ראוי מבקשת להתייעץ עמכם לגבי האפשרות להוסיף ערך שכזה.
תודה
נופר
:היי, אני מקווה שתביני את תשובתי בעיניים ניטרליות. רציחתה של אמך היא הנושא, אך, לצערי, לאמך אין מה שאנו קוראים "חשיבות ויקיפדית". ברור שהיא חשובה לך ולכל בני משפחתך אך היא לא ה-issue באירוע הטרגי. עצם הרצח ולא אמך הוא נשוא הסיפור, שהרי יכל הרוצח לרצוח כ"א אחר. ויקיפדיה משתדלת ולא צריכה להיות תחליף לאתרי ההנצחה השונים. אנו סבורים שזאת לא המסגרת. אני מציע שלא תפתחי ערך על אמך שכן הוא ימחק בסופו של יום וסתם יוסיף לכם צער מיותר. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 18:39, 20 ביוני 2018 (IDT)
::האם יש טעם בערך על [[אלימות במערכת הבריאות]] או [[אלימות במערכת הבריאות בישראל]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:50, 20 ביוני 2018 (IDT)
:::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]], אענה על שאלתך רק בדעתי הפרטית שאינה מגובה בדפי המדיניות השונים. אני לא רואה כיצד ערך כזה לא יכול להיות רק רשימה של כל אירועי האלימות. רשימה ותו לא. כמובן תגובות שכולן מגנות את האירועים (איך לא) וזהו בערך. בכל מקרה נדמה לי שגלשנו מ"הכה את המומחה" ל"ויקיפדיה - דלפק יעוץ", אז בוא נעצור זאת כאן. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 21:59, 20 ביוני 2018 (IDT)
== רבים של "שרמוטה" ==
{{/מצב|נענה}}
איך אומרים "שרמוטה" בערבית ברבים? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.254|213.55.176.254]] 12:05, 23 ביוני 2018 (IDT)
:צורת הריבוי של המילה בערבית היא "שראמיט" (Sharameet). [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 12:36, 23 ביוני 2018 (IDT)
== סוחר יהלומים ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה תפקידו של סוחר יהלומים?
ידוע תפקידו של יצרן (מלטש) יהלומים, אך מהו תפקידו של הסוחר?
:לקנות בזול ולמכור ביוקר. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:22, 24 ביוני 2018 (IDT)
יהלומים זה מוצר שיותר קשה לרכישה בכמות מסחרית, אז איך הסוחר קונה בזול?
== גמולוג ==
{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה ההבדל בין יהלומן לגמולוג, ומה בכלל תפקידו של יהלומן?
: זה קצת כמו ההבדל בין ה[[אגרונום]], שחוקר ומעריך את הבננות, לבין מוכר הירקות, שמשווק אותן לצרכנים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:22, 26 ביוני 2018 (IDT)
== יהלומן ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה זה יהלומן? מה ההגדרה המדויקת?
:אתר [[מילוג]] מגדיר כך: "אדם העוסק בסחר ובעיבוד יהלומים" ([https://milog.co.il/%D7%99%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%9F/e_89710/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99 מקור]) ב[[רב-מילים]] ההגדרה דומה: "אדם העוסק במסחר ביהלומים או בעיבודם; בעל מלטשת יהלומים". ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 10:12, 28 ביוני 2018 (IDT)
== גמולוג ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה זה גמולוג? מה ההגדרה המדויקת?
:מדען ו'''חוקר''' יהלומים (או כל אבני חן אחרות). תואר הדורש הכשרה, בשונה מ'''סוחר''' יהלומים המכונה יהלומן, שאינו דורש הכשרה וידע מיוחדים. • [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] • [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשע"ח • 11:51, 28 ביוני 2018 (IDT)
::סוחר יהלומים בהחלט צריך הכשרה, אלא שהיא קצרה הרבה יותר מהכשרת גמולוג. עליו לדעת להעריך שווי אבן על פי צבעה ונקיונה. לזהות זיופים (כמו זירקוניום) ולזהות יהלומים מלאכותיים. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 19:55, 28 ביוני 2018 (IDT)
==אני חסום לבקר באתרים של עצמי מכתובת האייפי שלי אך לא מכתובות איי פי אחרות==
{{/מצב|נענה}}
שלום. יש לי 2 אתרי WordPress שאני מאחסן באחסון שיתופי באחת מחברות האחסון הגדולות בעולם. האתרים עצמם עובדים ונגישים לכל.
ניסיתי לגשת אליהם מכתובת האיי פי שלי ממגוון מערכות הפעלה ומכשירים תחת אותה כתובת איי פי.
אינני יכול לבקר את אתריי מכתובת האיי פי שלי (cannot reach this site), אלא אם כן אני מנקה מטמון DNS מקומי ב CMD על ידי הפקודה ipconfig /flushdns ואז גם מנקה את מטמון הדפדפן.
כאמור ניקיון מטמון DNS מקומי ומטמון דפדפן מסייע, אך הבעיה חוזרת על עצמה כל יום.
מה תמליצו לעשות? בתודה {{אלמ}}
::הבעיה נבעה בפירוש מספק האינטרנט; הוא חסם שוב ושוב את האתרים מסיבה כל שהיא. מה שהיה פיתרון מספיק וסביר עבורי זה להיכנס לתוכנת קונפיגורציית הנתב דרך הדפדפן (router configuration software) על ידי הרצת כתובת האיי פי הרלוונטית של תוכנה זו מצד ספק האינטרנט ולהגדיר שם שני static DNS ip address אחרת; במקרה הזה, [https://developers.google.com/speed/public-dns/ שני אלו של שרתי ה DNS של גוגל]. מאז לא חוויתי את הבעיה שתיארתי למרות שעבר יום וחצי לערך במהלכו נכנסתי שוב ושוב לאתרים ללא בעיה. {{אלמ}}
== ייצוג צבעים [[CMYK]] ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ייצוג הצבעים בשיטת CMYK הוא לפי אחוזים מכל אחד מארבעת הצבעים, (בניגוד ליייצוג RGB שהוא בין-0 ל-255) ולכן כל ערך בCMYK צריך להיות בין -0 ל-100, וגם תוכנות הגרפיקה לא מאפשרות להזין ערך מעל 100. השאלה למה בחלק מערכי הצבעים יש ערכים הגבוהים מ100? למשל [[זהב (צבע)]] ו[[כתום]]. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] - [[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]] 10:59, 25 ביוני 2018 (IDT)
:המספרים שונים לגמרי באותם ערכים באנגלית. 16:50, 25 ביוני 2018 (IDT)
== נקודת הקיפאון של מים מתוקים - או למה זה קורה? ==
{{/מצב|נענה}}
הוצאתי בקבוק מים קר מאד, על סף קיפאון, מהמקפיא. כעת הצבתי אותו על השולחן, וזריתי לתוכו כפית סוכר לבן.
מיד לאחר פתיחת הבקבוק ומגע המים באוויר החדר לא אירע דבר. הקיפאון התרחש מיד לאחר הכנסת הסוכר למים. האם מים מתוקים קופאים בנקודת חום גבוהה יותר? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 16:38, 25 ביוני 2018 (IDT)
:הסוכר שאב את החום מהמים. נקודת הקיפאון לא השתנתה. {{אלמ}}
::לפי מה שכתוב [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/מדוע+מלח+מוריד+את+טמפרטורת+הקפיאה+אך+מעלה+את+טמפרטורת+הרתיחה+של+מים%3F+רחלי כאן] הסוכר דווקא אמור למנוע מהמים לקפוא. [[משתמש:מוטיאל|מוטיאל]] - [[שיחת משתמש:מוטיאל|שיחה]] 18:22, 25 ביוני 2018 (IDT)
:וואו, ניסוי יפה! מדובר ב[[קירור-על]]: המים היו בטמפרטורה של פחות מ-0 מעלות ולא התגבשו כי לא היה בסיס התגרענות (דפנות הכלי חלקים מדי). ברגע שהוספת גבישים (סוכר) המים התחילו בגיבוש מהיר סביבם. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 19:14, 25 ביוני 2018 (IDT)
:::מה שכתוב בקישור פחות רלוונטי, השאלה מה קורה במציאות. למלח ולסוכר יש תכונה כימית למוסס, בלי קשר למידת הטמפרטורה. לבד מן זאת, הם שואבים חום כשהם באים במגע עם נוזלים. שים לב שאם תיקח קערת מים עם קרח ותכניס לתוכה פחית קוקה קולה ומלח, הקולה תתקרר הרבה יותר מהר, כי המלח ימוסס את הקרח וישאב את החום מהפחית. {{אלמ}}
::::לא הבנתי, באופן נורמלי אם הסוכר יותר חם מהנוזלים הם אמורים לשאוב את החום ממנו ולא להיפך, המערכת 'שואפת' לאחדות, לא כן? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 20:08, 25 ביוני 2018 (IDT)
:::::: לא מדובר פה בשאיבת חום במובן שאתה מתאר ([[מעבר חום|הולכה]]). האנונימי מדבר על תגובת [[המסה]] שהיא [[תגובה אנדותרמית]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 20:12, 25 ביוני 2018 (IDT)
:::::::{{א|Corvus}}, תודה. מדוע האפקט האנדותרמי צורך את האנרגיה הדרושה מהסביבה ולא מהחומר המומס עצמו, או שזה גם וגם, ודרושה מספיק אנרגיה כך שכל הבקבוק יקפא? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 22:22, 25 ביוני 2018 (IDT)
:::::::: מבחינת התגובה המים הם "הסביבה" ויש יותר מים מהחומר המומס (שהוא מוצק). ולא סביר שכמות האנרגיה הדרושה לתגובה באמת תצליח להקפיא את המים. כמו שאמרתי - מה שאתה מתאר נשמע כמו [[קירור-על]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 22:55, 25 ביוני 2018 (IDT)
:::::::: שים לב לסרטון ה[https://www.youtube.com/watch?v=zVAL5I-WtAQ זה]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 23:03, 25 ביוני 2018 (IDT)
:::::::::יפה! לא הבנתי בהתחלה שאתה מגיב לי. עכשיו אני מבין וזה כנראה מה שאירע. אנסה לשחזר את זה. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 17:21, 26 ביוני 2018 (IDT)
==ביטול "העכבר המקלדתי" במחשב נייד לאחר חיבור עכבר==
{{/מצב|נענה}}
שלום, במחשב נייד יש לי מה שאני יכול לכנות "עכבר מקלדתי", כלומר מעין חלופה לעכבר בצורת מקלדת; חלק זה ממוקם ליד המקלדת. מכיוון שחיברתי עכבר, האם יש דרך לבטל את זה? תודה. {{אלמ}}
: יש לך חלונות? יש [https://www.pcworld.com/article/241048/laptop-computers/how-to-disable-your-laptop-touchpad.html פה] או [https://www.windowscentral.com/how-disable-touchpad-while-mouse-connected-windows-10 פה] הוראות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 22:02, 25 ביוני 2018 (IDT)
::כן, למדתי בזכותך שזה נקרא touchpad. תודה. {{אלמ}}
== זכויות היוצרים על ספרים בהוצאת [[מחברות לספרות (הוצאת ספרים)|מחברות לספרות]] ==
{{/מצב|ישן}}
לפי המתואר בערך קרה שם משהו די מבלבל, נראה שאין קשר רציף בין ההוצאה-ההמשכית של [[אהד זמורה]] לזו שהתחדשה מאוחר יותר בידי אחיינו צבי. לגבי זכויות היוצרים בשלב האיחוד עם דביר, נאמר בערך "ספרים שיצאו בעבר בהוצאה והוחלט להדפיסם מחדש יצאו תחת המותג "מחברות לספרות". חלק מזכויות התרגום על יצירות קלאסיות לנוער הועברו עם האיחוד לסדרת "מרגנית".".
מישהו יודע איך ניתן להשיג מידע ברור על הבעלות לספרים אלו? נתקלתי במישהו שהציע למכירה את הספר [[שרביטו של המלך אוטוקר]] ב-800 שקל. ספרים אחרים בסדרה (של [[מ. מזרחי]] ניתנים להשגה בשוק במחיר 25 שקל בכריכה קשה, ונמכרים היטב כבר שנים רבות. למה אף אחד לא מרים את הכפפה הזו? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 22:30, 25 ביוני 2018 (IDT)
:הדרך הטובה ביותר לדעתי היא ליצור קשר עם צבי זמורה. הוא מן הסתם יידע בדיוק למי במשפחה יש בעלות על זכויות היוצרים. ‏[[משתמש:DGtal|DGtal]]‏ - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 08:13, 26 ביוני 2018 (IDT)
==האם יש פלנטות לא ננסיות, כלומר "רגילות" בחגורת קויפר?==
{{/מצב|נענה}}
קראתי את הערך [[חגורת קויפר]] לא מזמן ולא היה ברור לי אם יש שם רק גרמי שמים קטנים כמו פלנטות ננסיות ואסטרואידים או גם כוכבי לכת שטרם התגלו בגלל היות האזור רחוק מהשמש וחשוך יחסית. תודה, {{אלמ}}
:כנראה שלא. יש כמובן אפשרות שבעתיד יתגלו כוכבי לכת חדשים, אבל לא סביר שזה יהיה בחגורת קויפר, שכן גוף בגודל של כדור הארץ ומעלה במרחק של עד 50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] (שזה הגבול של חגורת קויפר) כבר היה מתגלה מזמן. אם יש כוכבי לכת שטרם התגלו הם כנראה נמצאים במרחק של למעלה מ-100 יחידות אסטרונומיות, הרבה מעבר לחגורת קויפר. אילוסטרציה (הומוריסטית, אבל נכונה ודי מעודכנת), שמתארת איזה גודל ואיזה מרחק יכול להיות לכוכב לכת שטרם התגלה, אפשר למצוא [https://xkcd.com/1633/ כאן]. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:23, 26 ביוני 2018 (IDT)
:: שלום לאלמוני, יש סברה כי קיים [[כוכב לכת תשיעי (משוער)|כוכב לכת תשיעי]], במרחק המרוחק הרבה יותר מחוגרת קויפר, אולם קיומו עוד לא הוכח בודאות. [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 09:33, 26 ביוני 2018 (IDT)
:::אה, חשבתי שכוכב הלכת התשיעי נמצא מיד אחרי פלוטו בתחילת חגורת קויפר... תודה. {{אלמ}}
:::: לא, לא. כוכב לכת תשיעי הוא אובייקט היפותטי מאוד מרוחק. כמו שענו לך: לא סביר למצוא פלנטה של ממש בחגורת קויפר. זה לא הכי מסתדר גם מבחינת תצפיות וגם מבחינת התאוריות שלנו להיווצרות פלנטות ומערוכת פלנטריות (כוכב לכת "שלם" בזכות הכבידה שלו היה בולע את האובייקטים הקטנים ו"מנקה" טבעת בתוך החגורה). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''‏,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])‏ 15:49, 26 ביוני 2018 (IDT)
== תצוגה בויקיפדיה ==
{{/מצב|טופל}}
{{הועבר|ל=ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#תצוגה בויקיפדיה}}
== איך נקראת תוכנת הקונפיגורציה של הנתב של בזק בין לאומי ==
{{/מצב|נענה}}
יש לי נתב D-Link דרכו אני משתמש בשירות של בזק לאומי. ישנה תוכנת-דפדפן עימה אני מקנפג את הנתב דרך כתובת האייפי 10.0.0.138 שאותה אני מריץ בדפדפן.
האם תוכנה זו היא מה שמכונה DHCP?
כלומר Dynamic Host Configuration Protocol?
תודה רבה רבה! {{אלמ}}
:לא. DHCP הוא בסך הכל פרוטוקול להקצאת כתובות IP. התוכנה שאתה מדבר עליה היא אתר אינטרנט שמופעל על תוכנת שרת בתוך הנתב. אינני יודע מה תוכנת השרת - מערכת ההפעלה בנתב היא איזושהי גירסה של לינוקס, אבל קשה לי להאמין שמריצים בתוכו שרת אפאצ'י. אולי אני טועה. [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 23:42, 26 ביוני 2018 (IDT)
::סליחה, לא ממש הפנמתי את המונח ״פרוטוקול״, שכבר הכרתי ושכמובן אינו מתאר תוכנה עם ממשק משתמש. אני תוהה מה הם ראשי התיבות שמתארים תוכנה כהנ״ל. {{אלמ}}
:::נראה לי שנכון לקרוא לתוכנה כזו '''Router Configuration Software'''. {{אלמ}}
:::יש לנו ערכים על [[DHCP]] ועל [[פרוטוקול]]. אבל הקישור השני אינו המשמעות הרלוונטית. [[פרוטוקול (פירושונים)]] מסביר שלמילה הזו יש שתי משמעויות שונות: הראשונה (זו שקושרה קודם): רישום תוכנה של שיחה. השנייה: הסכמה על דרך פעולה משותפת. לדוגמה: כללי ההתנהגות בטקסים שונים הם חלק מהפרוטוקול של אותם הטקסים. ולענייננו: [[פרוטוקול תקשורת]] מגדיר איך מחשבים מדברים אמורים לדבר אחד עם השני (כלומר: איך התוכנה שרצה בהם אמורה להתנהג). לדוגמה DHCP הוא פרוטוקול שמאפשר למחשב לקבל כתובת ברשת וכן מידע נוסף (פרטי התחברות נוספים, ועוד). פרוטוקול אינו תוכנה. על הנתב שלך יש מגוון תוכנות שמממשות אוסף גדול של פרוטוקולים. די סביר להניח שהתוכנה שמממשת את שרות ה־DHCP עליו היא [[dnsmasq]]. גם תוכנת ממשק המשתמש מממשת, לדוגמה, את התקנים הקשורים ל־[[HTTP]] ואין בכך שום סתירה{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 06:41, 27 ביוני 2018 (IDT)
::::תודה רבה על התשובה המפורטת צפריר. {{אלמ}}
==בכמה בממוצע הנדל"ן המסחרי נמוך מהנדל"ן המגורי באזור המרכז?==
| 