ויקיפדיה:הכה את המומחה

תגובה אחרונה: לפני שעתיים מאת Asaf M בנושא מה נחשב כאבולוציה ומה לא?
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
331 332 333 334 335 336 337 338 339 340
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מופיע בערך כבר מופיע בערך

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

Southern Democrats

עריכה

מצב טיפול: חדש

שמתי לב שהיסטורית דמוקרטיים דרומיים של ארהב (Southern Democrats) היא היו מאוד מאוד שמרניים, גזעניים, מתנגדים לשיוויון זכויות, מתנגדים לזכות בחירה לנשים.

אז א) למה הם אותה המפלגה כמו הדמוקרטיים הצפוניים? למה לא מפלגה נפרדת לחלוטין? ב) למה הם קראו לעצמם דמוקרטים בכלל? מה הדמוקרטי פה?

המפלגה הדמוקרטית עברה שינויים רבים במהלך 200 שנות קיומה. ראה המפלגה הדמוקרטית#היסטוריה. Reuvenyשיחה 03:56, 29 ביוני 2024 (IDT)תגובה

צבא שנלחם בניגוד להוראת הממשלה

עריכה

מצב טיפול: חדש


האם היו מלחמות בהיסטוריה בהן הממשלה של אחד הצדדים נכנעה ו/או הורתה על נסיגה, אבל הצבא או חלק ממנו המשיך להילחם על דעת עצמו? אני לא מדבר על מחתרות מעפנות שהלוחמים שלהן מסתובבים על אזרחי ומחביאים אקדח מתחת למיטה. אני מדבר על ממש גדוד שלם או חטיבה שלמה שממשיכה להילחם עם טנקים ומטוסים בניגוד להוראת הממשלה, בין אם בגלל סירוב פקודה מודע, ובין אם בגלל קצר בתקשורת.

וגם שאלה הפוכה- האם היו מצבים בהיסטוריה בהן ממשלה נתנה הוראה לתקוף והצבא סירב?--‫77.137.65.1213:04, 29 ביוני 2024 (IDT)תגובה

צבא יפן בתקופת האימפריה היה מאוד לא ממושמע, כפי שאפשר לקרוא בספר בוגדים למען המולדת - המורדים הפטריוטים של יפן, של פרופ דני אורבך (בשלל ראיונות שלו על נושאי הספר). והיו מקרים שעונים על שתי השאלות. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:42, 29 ביוני 2024 (IDT)תגובה
סגן משנה הירו אונודה היה קצין מודיעין בצבא הקיסרי היפני שנלחם במלחמת העולם השנייה ולא נכנע עד 1974, 29 שנה לאחר תום המלחמה. מרווין האנדרואיד הפראנואידשיחה 18:41, 29 ביוני 2024 (IDT)תגובה
במדינה שמחליטה להיכנע, יהיו בדרך כלל חילוקי דעות בשלטון ויהיו כאלה שירצו להמשיך במלחמה. דוגמה טובה היא צרפת במלחמת העולם השנייה, הממשלה נכנעה, אבל סגן שר אחד, הגנרל דה גול, סירב להיכנע והמשיך את המאבק בעזרת גולים וחילות מצב במושבות הצרפתיות.
לגבי צבאות, שנכנעו בניגוד להוראות, יש דוגמאות בלי סוף, במיוחד מתקופת הצבאות השכירים. צבא שכיר, שלא קיבל את שכרו או שהיריב הציע שכר גבוה יותר, עבר לא פעם לצד השני. החיילים השוויצרים היו בעלי מוניטין של נאמנות, לכן זכו לביקוש רב יותר. בברכה. ליששיחה 19:00, 29 ביוני 2024 (IDT)תגובה

בניקוד עברי, מה ההבדל בין שווא, צירי וסגול?

עריכה

מצב טיפול: חדש

הם נשמעים אותו דבר. איך יודעים מתי לבחור בכל אחד מהם? ‫2A06:C701:4D4C:3E00:F7B9:F465:EF5A:9A8418:08, 29 ביוני 2024 (IDT)תגובה

1. הם לא נשמעים אותו דבר.
2. חוקי הניקוד הם רבים בשביל לפרט אותם פה בכמה שורות. --ריהטאשיחה 13:11, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה
1. בערך? אני לא מצליח להבדיל באורך תנועות.
2. האם יש לנו הסבר טוב על ניקוד? משם ההפניה היא אל ניקוד העברית בת ימינו#יסודות בכללי ניקוד. האם מה שכתוב שם עוזר?
Tzafrirשיחה 15:11, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה

איך תתרגמו "pussy" לעברית?

עריכה

מצב טיפול: חדש


תחולה זה לא תרגום טוב. אני מחפש תירגום שהוא יופמיזם לאיבר מין נשי. כוס זה מילה גסה, אז בכלל לא בכיוון.

ראה פות. בברכה. ליששיחה 19:37, 29 ביוני 2024 (IDT)תגובה
הערך מציע "ערווה", "עריה" או "מבושים" - האחרון מלשון בושה, ושני הראשונים לא ממש יופמיזם... "פיפי" זה הקרוב ביותר שיש בערך המדובר, ואני לא ממש מכיר את השימוש כזה בעברית. אני בספק שאני הראשון שמחפש תרגום כזה. איך בדרך כלל מתרגמים בספרות? אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
המקום המוצנע, או "אותו מקום" כמו במסכת כלה ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 23:17, 29 ביוני 2024 (IDT)תגובה
לפי שני שירים שכתבה חנה גולדברג ("טאקו" ו"גבר באמבטיה"), "טאקו" ו"סופגנייה" יכולים להתאים.  סיון ל - שיחה 11:25, 30 ביוני 2024 (IDT)תגובה
מזכיר לי את זה. [1] [2] (¯`gal´¯)שיחה 12:25, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה
מערכון מעולה Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:05, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה

האם הכנסת יכולה להכינס לפרטים קטנים של משרדים ממשלתיים?

עריכה

מצב טיפול: חדש


הכנסת יכולה לחוקק כל חוק שנוגע לרשויות המדינה? נגיד יש תרופה חדשה, יש לה תופעות לווי. מומחים של משרד הבריאות חולקים בין לאשר אותה לשימוש לבין לפסול. כנסת ישראל יכולה להתכנס ולדון בסוגייה? הרי הם לא מבינים כלום ברפואה.

עוד דוגמה: האם הכנסת יכולה נגיד להתערב ולהחליט לצבוע את כל מעברי החצייה עם צבעי זרחן בשביל להדגיש אותם בלילה? עקרונית מומחי משרד התחבורה הם אלו שאמורים לקבל את ההחלטה.

מה שאני שואל זה האם הכנסת בכלל יכולה ואמורה להתעבר בשאלות קטנות של החלטות שמתקבלות ברמת מנהלי בית ספר/רופאי מחלקה/רכזי כספים וכד'? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

המשפט הראשון שלך שגוי. המחוקקים לא מבינים בתחומים. גם השרים לא מבינים בתחומים. לשם כך קיימים הליכי חקיקה ושלטון מסודרים של התייעצות עם מומחים ושאר אנשים. חברי הכנסת יודעים שהם לא יודעים, אבל הם יכולים להזמין לדיוני ועדת כנסת מתאימה אנשים שמכירים טוב יותר את הנושא (את השלכותיו הבריאותיות, הכלכליות וכדומה) כדי להבין טוב יותר על מה מדובר.
בעיקרון השיקול להפרדה הזו אינו מי יותר ופחות מומחים אלא שיקול של גמישות. הליך חקיקה בכנסת הוא הליך מסורבל. אנחנו רואים עכשיו חוקים שעוברים מהר יחסית בכנסת, תוך שבועות. אבל לרוב הליך החקיקה בכנסת הוא מסדר גודל של חודשים ולפעמים אף יותר. הרבה יותר קל להעביר תקנה. לרוב חוקים מנוסחים כך שהם משאירים הרבה הכרעות פחות מהותיות לשיקול דעתה של הרשות המבצעת („השר״, בפועל השר מסמיך דרגים שונים ממשרדו).
מה שכן, עיקר העבודה של הכנסת אינו (או לפחות: לא צריך להיות) החקיקה, אלא הפיקוח. לבדוק האם צובעים את מעברי החציה כמו שצריך. לבדוק האם זה לא גורם לבעיות (מישהו יכול להחליק על הצבע). להציף כל מיני בעיות ולבקר את הרשות המבצעת. Tzafrirשיחה 10:42, 30 ביוני 2024 (IDT)תגובה
אני פחות אופטימי מ-Tzafrir. בחקיקה אכן מעורבים מומחים, אבל בקריאת הפרוטוקולים של ועדות הכנסת עולה פעמים רבות יחס של זלזול מצד חברי הכנסת במומחים. הכנסת יכולה לחוקק חוקי הבל כמו הדוגמאות שהובאו, וההגנה העיקרית מפני חקיקה כזו היא עילת הסבירות.
דוגמה לחוק שלטעמי כולל ירידה מוגזמת לפרטים: חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, שבו נאמר "מעסיק יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה" - די לכתוב בחוק "מעסיק יעמיד לרשות העובדים מושבים לישיבה בעת הפסקה בעבודה", כל יתר המלל הוא פירוט יתר שאין צורך להביאו בחוק. בהמשך אותו חוק "בעמדה יעמיד המעסיק לרשות המאבטח אמצעי חימום או קירור הולמים, בהתאם לעונות השנה ולתנאי מזג האוויר במקום, ובהתחשב באמצעי החימום או הקירור המקובלים שניתן להפעילם באותה עמדה" - גם כאן די לכתוב "בעמדה יעמיד המעסיק לרשות המאבטח אמצעי חימום או קירור הולמים", כל יתר המלל הוא פירוט יתר שאין צורך להביאו בחוק.
רק על עצמי לספר ידעתי: הנה שתי דוגמאות למאמרים שבהם הצגתי פגמים משמעותיים יותר בחקיקה: לשפר התגמול למעסיקי חיילי המילואים, סע לשלום סמי, המפתחות בפנים. דוד שישיחה 18:02, 20 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מה הוא אותו מצעד האהבה שהתקיים בתל אביב?

עריכה

בערך אמנון יצחק נכתב:

בספטמבר 2008, נדחתה תביעת הרב לצו מניעה לפרסום כתבה בעיתון מעריב בה נטען כי הכריז חרם צרכנים נגד חברת שטראוס גרופ עקב חסות שנתנה למצעד האהבה[60] בתל אביב.[61].

מה הוא אותו "מצעד האהבה"? האם זה איופמיזם לביטוי "מצעד הגאווה"? אם כן, הקטע לא ברור כי הקטע רומז שאמנון יצחק תמך באותו מצעד אהבה אבל לא ייתכן שהוא יתמוך במצעד גאווה, אז מה זה היה בעצם?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לא קראת את הערת השוליים במקום ([60])? זוהר צלח, ‏אהבה שאינה תלויה בדבר, באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2021 מּּפתח-רשימהשיחה 15:19, 30 ביוני 2024 (IDT)תגובה

האם בינה מלאכותית תפטר מתכנתים?

עריכה

מצב טיפול: חדש

היום יש הרבה מאוד אנשי מחשבים שמה שהם עושים זה - ליישם אלגוריתם. כלומר לכתוב קוד תוכנה בצורה יעילה. לרוב מדובר בתהליך עם יצירתיות די נמוכה ויכולת טכנית גובהה.

ישנם אלגוריתמאים, שעוסקים פחות בכתיבה טכנית של קוד תוכנה ויותר ב"הנדסה" של אלגוריתם ופיתוחו. כבר היום בקיץ 2024 יש מכונות שאפשר להזין להם לאלגוריתם מילולי מוכן ("קרא מהמשתמש שני מספרים ותחבר. תחלק ב-2") והוא תוך שניות בודדות פולט קוד שיכול להתקמפל בכל שפה שתבחרו.

אז זה אומר שבעתיד נצטרך משמעותית יותר אלגוריתמאים ומשמעותית פחות מתכנים. לא? כי כל הקטע הטכני של לתרגם אלגוריתם לשפת תוכנה עלית זה שלב שאולי בעתיד הלא רחוק כבר יהפוך להיסטוריה? הגיוני שבעתיד לא נזדקק כמעט למתכנתים וכל הפיתוח יהיה העברת אלגוריתמים לAI שיתרגם אותם ישר לשפת מכונה? המתכנים המועטים שישארו יהיו אנשי hardcore שרק יעבדו בפיתוח של אותם הAIים? ‫192.114.1.8212:20, 30 ביוני 2024 (IDT)תגובה

פעם, בסוף שנות ה-90, הייתי יושב מול קומפיילר וכותב כל פסיק ונקודה בקוד – סיוט סיזיפי נוראי שלקח שעות אין ספור. היום, אני יושב ליד בני ונדהם מהקומפיילרים שהוא משתמש בהם – חיים קלים. תוך דקות ספורות יש כבר תוכנה פשוטה שכבר רצה. עוד חודשיים, הוא יתחיל בלימוד מעמיק של AI בשילוב עם פייתון, אז יתכן שאתה צודק, לא ממש יהיה צורך במתכנתים כמו שהם היום. תיכנות יהיה חלק מתוך שלל כלים של איש.ת פיתוח. ובאותו הלך רוח וקו מחשבה... לך תדע, אולי עוד 25 שנים מעכשיו, התסריט של בלייד ראנר 2049 לא יהיה כזה בדיוני, ורפליקנטים יחליפו אותנו במרבית פעולותינו הסיזיפיות. ירונש שיחה 12:49, 30 ביוני 2024 (IDT)תגובה
עם ההתקדמות המואצת בתחום ה-AI לא אתפלא אם נגיע לסינגולריות טכנולוגית הרבה לפני כן. Matankicשיחה 17:39, 30 ביוני 2024 (IDT)תגובה
כבר בסוף שנות ה-50, עם יצירתה של שפת התכנות קובול, שהתחביר שלה דומה לאנגלית, נאמר שהנה לא צריך יותר מתכנתים, משום שמנהלים ייכתבו תוכניות בעצמם. זה לא קרה, כמובן, ועד היום יש ביקוש למתכנתי קובול. עם פיתוחם של כלי פיתוח נוספים שוב עלתה הטענה שהנה מסתיים הצורך במתכנתים, ומאז, הפלא ופלא, מספר המתכנתים הולך וגדל. נכון שמשתמשי המחשב נעשים עצמאיים יותר, ופעולות שבעבר דרשו מתכנת נעשות כעת בידי משתמש, בזכות כלים שמיועדים למשתמשי הקצה, אבל הצורך במתכנתים גדל משום שאתגרי התכנות מתרבים ומתעצמים. הבינה המלאכותית היוצרת מצוינת לכתיבת ברכה ליום הולדת, אבל היום שבו היא תחליף מתכנתים רחוק מאוד.
מעניין החלום ארוך השנים להיפטר מהמתכנתים. מדוע דווקא מהם? מדוע איש לא חולם להיפטר מעורכי הדין, מרואי החשבון, מהנגרים, מהספרים וכו'. טוב, מהספרים נפטרנו, עכשיו הם מעצבי שיער. דוד שישיחה 17:16, 20 ביולי 2024 (IDT)תגובה
כדי לבדוק את עצמי נתתי ל-ChatGPT תרגיל פשוט בתכנות, ששימש אותי בהצלחה במשך שנים רבות לבחינת מתכנתים מתחילים, והפתרון שקיבלתי מ-ChatGPT ראוי לציון 99 (הורדתי נקודה משום שאפשר פתרון מעט יותר אלגנטי), כך ש-ChatGPT בהחלט יכול לסייע למתכנתים. הנה התרגיל, נסו לפתור בעצמכם לפני שאתם מבקשים את הפתרון מ-ChatGPT:
I have a digital clock, showing hour, minutes and seconds. Write a python script that will tell me, when I see a specific time, what will be the time one second later. דוד שישיחה 17:43, 20 ביולי 2024 (IDT)תגובה

2014 California Proposition 47

עריכה

מצב טיפול: חדש


ראיתי תמונה פה בדקתי אם זה משהו אמתי. נראה במדובר בפייק, שבא לבקר משהו אמתי. לפי הבנתי 2014 California Proposition 47 קובע שמותר לגנוב עד 950$ בפעם אחת מבלי לקבל תיק פלילי. קראתי את הערך האנגלי ופחות או יותר ככה הבנתי.

אלף דולר זה סכום ענק. אם היו נגיד אומרים 10 הייתי אומר אולי הגיוני. מה ההיגיון בזה? לפי מה שהבנתי מהערך בתי הסוהר מלאים בגנבים, אז בשביל שיהיו פחות גנבים בבתי הכלא, החליטו להעלות את הרף שמממנו הגניבה היא מעשה פלילי? הבנתי נכון? מה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יש על ההחלטה ערך בוויקי האנגלי: (2014 California Proposition 47). הבנת לא נכון. הורידו את חומרת העברה, אבל היא עדיין נשארה עברה פלילית. אין לנו ערכים מקבילים ל[[(Felony) (הסוג החמור יותר. מקביל אולי לפשע או עוון?) ו(Misdemeanor) (הסוג הפחות חמור. מקביל אולי בערך לחטא. ר’ עבירה#סיווג_העבירות_לפי_חומרתן. Tzafrirשיחה 19:12, 1 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אתה צודק, מדובר במחאה ולא במשהו רשמי. ראה כאן, שמפרט גם על ההשלכות החוקיות.

האם מלך הוא נסיך?

עריכה

מצב טיפול: חדש


האם ברגע שנסיך מוכתר להיות מלך, האם הוא שומר על תואר "נסיך"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

במקור „נסיך״ הוא תואר אצולה בכיר. כאשר הנסיך של מקיאוולי נכתב, זה כנראה היה המצב. יש עדיין נסיכים ששולטים במונקו ובאנדורה. עם הזמן נוצר המצב שבן מלך (או לפחות: יורש העצר) קיבל תואר של נסיך כדי להמחיש את מעמדו החשוב. אני חושב שמדובר אולי כבר על התקופה שהשיטה הפיאודלית החלה להתערער ולא היה מסובך ליצור תארי אצולה פיקטיביים. בך נוצר, לדוגמה, המנהג באנגליה שיורש העצר הוא נסיך ויילס, למרות שהוא כלל לא היה שליט פיאודלי של ויילס. ואיכשהו תואר הנסיך הזה הפך להיות מזוהה עם בן המלך. אז התשובה לשאלה: תואר נסיכות של בן מלך הוא תואר אצולה „פיקטיבי״ שהיה מזוהה עם תפקיד הנסיך ולא עבר, ככלל, לבניו אם אלו לא היו בני מלך (אבל אני בטוח שהיו יוצאי דופן). Tzafrirשיחה 19:34, 1 ביולי 2024 (IDT)תגובה
באימפריה הרוסית כל משפחת המלוכה היתה בעלת תואר קניאז, השקול לתואר נסיך. הצאר עצמו ובני משפחה מקרבה ראשונה וילדיהם היו בעלי תואר "קניאז גדול". ככה שהמלך הוא גם נסיך, אבל נסיך גדול. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:05, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה
נראה לי שבעברית תנ"כית, פירוש המילה נסיך אינו בן המלך, אלא תואר לשליטים בכיר. לדוגמה: "וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכׇל מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ וְאֶת נְשִׂיאֵי מִדְיָן אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ." (יהושע יג כא) נשיאי מדין מקבילים לנסיכי סיחון, ויש יותר מאחד. במשמעות המודרנית מדובר בבן המלך או בשליט מונרכיה קטנה.

זקוק לייעוץ מעורך שבקי בוויקיפדיה האנגלית

עריכה

מצב טיפול: חדש

שלום, ניסיתי לעזור לפרופסור באונ' בן-גוריון בנגב לתקן ערך עליו ש"נזרק" לטיוטה עקב עבודה רשלנית של עורכים בתשלום שהתגלו כנוכלים. הגעתי למצב של הגשת הערך ל-review, ואז התפתחה מחלוקת בין 2 עורכים אודות תקפותם של המקורות/רפרנס. השורה התחתונה שאני מתבקש לבצע שם מנוסחת כדלקמן: remove the peacock and resubmit via AfC. I will let someone else decide. מה פירוש להגיש מחדש via AFC ומה זה הטווס שמדברים עליו? כל הדיון בין 2 העורכים נמצא בדף השיחה שלי בוויקיפדיה האנגלית, בתחתית הדף. ראו כאן. אהיה אסיר תודה לכל עזרה, Ronavniשיחה 21:20, 1 ביולי 2024 (IDT)תגובה

AfC stands for "Articles for Creation." It's a process on Wikipedia where new articles are reviewed by experienced editors before they go live. If your article is declined or needs improvement, you can edit it and then resubmit it through the AfC process for another review. ‏ Shannenשיחה 15:36, 4 ביולי 2024 (IDT)תגובה
"peacock terms" זה כמו אצלנו להוריד מילים כמו יוקרתי, מובחר וכיוצ״ב. Shannenשיחה 15:38, 4 ביולי 2024 (IDT)תגובה

סוד צבאי

עריכה

מצב טיפול: חדש

שלום, האם מישהו יכול למצוא את המסמכים עליהם מבוססות הכתבות הבאות: המילואימניקים שמרוויחים עד 15 אלף, האוצר: 20% מהמילואימניקים הייטקיסטים? ‫2A06:C701:9C81:5800:D54F:DC87:6F60:2EFC

לגבי הכתבה לפיה 20% הייטקיסטים ראה בסקירה הבאה של הכלכלן הראשי מאפייני הנעדרים מעבודתם כתוצאה משירות מילואים בחודש דצמבר 2023 Rainbow1960שיחה 15:45, 19 ביולי 2024 (IDT)תגובה

רק בעברית יש צנונית?

עריכה

היום ניסיתי להסביר לתלמידי (דוברי ערבית) בשיעור עברית מהי צנונית. חיפשתי בויקיפדיה אך לצנונית מתברר אין בינויקי. בניגוד ל-123 שפות עם ערך לצנון. אז כנראה זה בעצם אותו ירק בדיוק. ואני מבין שרק בעברית יש לצנון הקטן הזה שם (וערך בויקיפדיה). --ריהטאשיחה 19:12, 2 ביולי 2024 (IDT)תגובה

סקרנת אותי, אז עשיתי חקירה קצרה. בערך Raphanus raphanistrum(אנ'), נכתב ש"Red cultivated radishes, sometimes considered a subspecies" מתחת לתמונה של צנוניות. כלומר, "צנונים אדומים מתורבתים, לעתים נחשבים כתת-מין של הצנון". מסתבר שרק בעברית ייחדו לתת המין הזה שם (וערך) משל עצמו, ובכל שאר השפות הוא חולק את אותו שם עם שאר תתי המין של צנון הגינה. אם בכל זאת רוצים להתייחס דווקא לתת-המין הנ"ל בשפות אחרות, מדברים עליו כ"צנון אדום מתורבת".
אחרי כל זאת, עשיתי ניסוי ב"גוגל טרנסלייט". תרגום מעברית לכל שפה אחרת שבדקתי, לא מראה הבדל בין תרגומה של המילה "צנון" לתרגומה של המילה "צנונית". בכל שאר השפות, אין מילה מיוחדת ל"צנונית". אבל, משהו מוזר: כשאני מתרגם radish מאנגלית לעברית, אני מקבל "צנון". כשאני מתרגם radishes (צורת הרבים של radish) מאנגלית לעברית, אני מקבל "צנוניות". התחכמתי ותרגמתי "צנונים" מעברית לאנגלית. קיבלתי radishes. הפכתי את כיוון התרגום, וקיבלתי בעברית "צנוניות". מעניין. אז אליבא דגוגל טרנסלייט, "צנוניות" היא פשוט צורת הרבים של "צנון"? אביתר ג'שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשפ"ד • 11:17, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה
יותר מזה, המילון של גוגל תרגם מנקד את המילה "צְנוּנִית"... (הנכון הוא, לפי האקדמיה ללשון, צְנוֹנִית). האקדמיה המליצה בעבר לתרגם את המילה radish, או small radish, כצנונית. חיפוש של השם הלטיני Raphanus sativus Var. radicula (שלפי הערך אצלנו ולפי האקדמיה מתייחס לצנונית) מראה כי הוא מתייחס בעיקר למה שנקרא באנגלית "European Radish", שזה מונח מטריה למספר זנים של צנון שהמשותף להם הוא – לפי ויקיפדיה האנגלית – קוטנם היחסי לשאר זני הצנון ועונת לקיטתם הקצרה יחסית, ובייחוד לזן 'Cherry Belle'. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בַּשַּׁבָּת, כ"ז בסיוון ה'תשפ"ד; ולמנינם: 12:22, 3 ביולי 2024 (IDT).תגובה
@ריהטא, אני לא בוטנאי, אבל בהחלט הייתי בודק האם קיים סיכוי שמדובר בירק בשם d:Q1057750. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:31, 4 ביולי 2024 (IDT)תגובה

האם 0.1% ריבית חיובית בעובר ושב זה מעט?

עריכה

היו לי 30,000 יחידות מטבע בבנק מסוים וקיבלתי עליהן ריבית חיובית של 30 יחידות מטבע, דהיינו 0.1%.

זה לא ממש מעט? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

זה 0.1% לאיזו תקופה? אם זה ליום, אז לא מעט. אם זה לחודש, זה משמעותית פחות מריבית בנק ישראל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:59, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה
לחודש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אז זאת ריבית נמוכה. יוצא קצת יותר מ-1.2% לשנה (1.2068% לפי החישוב שלי). זה בערך פי 3 פחות מהריבית שמציעים מרבית תוכניות הפיקדון כיום.
מצד שני, אם זה עו"ש, אז מדובר בכסף נזיל. ועל עצם הנזילות משלמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:41, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה
לא משלמים, אך מרוויחים פחות. בר 👻 שיחה 23:32, 6 ביולי 2024 (IDT)תגובה

ריבית עובר ושב בישראל

עריכה

אם יש לאדם חשבון בנק בישראל והוא שם בעובר ושב 30,000 ש"ח אז הוא יקבל עליהם בערך 300 ש"ח בניכוי "דמי נזילות"?

כמה זה יוצא בערך?

ריבית חיובית של 300/2 דהיינו 150 ש"ח לחודש בערך?

אם דמי נזילות חותכים ב 50-60% א ריבית עובר ושב אז גם בישראל לא ממש משתלם להרוויח מריבית על עובר ושב, לא?

תודה.

חלק מהבנקים בישראל נותנים ריבית על יתרה חיובית בחשבון עו"ש. זו הייתה דרישה של בנק ישראל כדי ליצור הוגונות כלפי הלקוח שמשלם ריבית על יתרה שלילית. בבנק הפועלים לדוגמה לא מקבלים ריבית זו אלא הבנק מקזז ימי זכות מימי חובה וכך עונה על דרישות בנק ישראל. מכאן שאם אינך בחובה במשך החודש לא תקבל ריבית על היתרה החיובית. מי שרוצה לקבל ריבית על יתרות חיוביות ולשמור על נזילות מלאה יכול לחסוך בפר"י - פיקדון ריבית יומי. הריבית בפר"י נמוכה מאוד, כ- 0.5% לשנה. שנילישיחה 07:45, 4 ביולי 2024 (IDT)תגובה
מי שרוצה להינות מנזילות ברמה יומית (כלומר לקבל כסף לעו"ש תוך יום עסקים אחד) וגם להינות מריבית על פיקדון ברמה סבירה (כ-4% שנתית נגיד) ירכוש דרך אתר הבנק ניירות ערך של קרן נאמנות כספית, וימכור אותם, כשיזדקק למזומנים. מדובר בפעולה מאוד לא מסובכת מבחינה טכנית, אבל שדורשת קצת מחקר והבנה מה עושים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:32, 4 ביולי 2024 (IDT)תגובה
למה בנק ישראל לא פשוט מורה לתת ריבית חיובית או שלילית על עובר ושב וזהו בצורה שוויונית לכל הבנקים (ליום או לחודש, זה כבר לא ממש משנה אני מניח)? במילים אחרות, למה בנק ישראל מתסבך דבר פשוט?
כי בנק ישראל מפקח על הבנקים ולא מנהל אותם, או את עסקיהם. שנילישיחה 13:06, 4 ביולי 2024 (IDT)תגובה
מה זה "מקזז ימי זכות מימי חובה"? ‫2A06:C701:7090:AE00:9097:91F:348C:BFAD10:11, 5 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אם חשבונך נמצא 10 ימים בזכות ועוד 20 ימים בחובה, מחשבים לך ריבית חובה רק על 10 ימים. זו דוגמה, אני לא עודע איך נעשה החישוב המדויק. שנילישיחה 16:30, 5 ביולי 2024 (IDT)תגובה
לא הבנתי מה זה הזכות וחובה. הכוונה לאנשים שיושבים קבוע במינוס, אז מקזזים להם קצת מהמינוס? כלומר, אנשים שיש להם כסף בחשבון לא מקבלים כלום? ‫2A06:C701:7090:AE00:69C5:C683:3320:FA8017:35, 5 ביולי 2024 (IDT)תגובה
נכון שנילישיחה 18:04, 6 ביולי 2024 (IDT)תגובה
צריך לשים לב שהתנאים של הבנקים מחמירים. למשל, נהוג שמי שיש לו מעל 50 אלף ש"ח "פאסיבה" (השקעות) לא זכאי לקבל את אותה הטבה של ריבית על העו"ש. הטבה הזו באופן כללי מוגבלת רק עד 25 אלף ש"ח. כלומר במקרה המיטבי ניתן לקבל עד 500 ש"ח בשנה, לפני מיסוי. בר 👻 שיחה 23:36, 6 ביולי 2024 (IDT)תגובה
או במילים אחרות למה שאמר בר, בנקים אוהבים לקחת ריבית אבל לא אוהבים לתת אותה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הסונים והדרוזים בלבנון

עריכה

מצב טיפול: חדש


מה עמדתם בנושא הסכסוך הישראלי-מוסלמי?--‫77.137.67.3513:52, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מי נהנה מהרווחים של ביטקויין?

עריכה

מצב טיפול: חדש


כל הרעיון של ביטקויין זה אנשים מעברים כסף אחד לשני, בשיעור הולך וגדל. וכל העברה עולה כסף שהצד הקונה משלם.

עכשיו, אפשר להגיד שהצד שקנה בזול וממוכר ביוקר הוא הנהנה, בזמן שזה שקנה ביוקר ומכר בזול הוא המפסיד. עם זה עם וויכוח. אבל מי שהרוויח הכי הרבה בעסקה זה הצד שביצע את ההעברה, כי הוא סיכן את כספו הכי מעט והוא מרוויח כסף גם מהצד המפסיק וגם מהצד המרוויח.

והגענו למה שרציתי לשאול: מי הוא אותו האחד שמרוויח מהעמלה של העברה? מי אותו אחד שמרוויח גם במקרה של רווח של המשקיעים וגם במקרה של הפסד של המשקיעים? האם ניתן לרכוש את מניותיו? ‫192.114.1.8214:53, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה

הרעיון של ביטקוין הוא לספק מטבע, (אמצעי תשלום) שאינו בשליטה של אף גוף מדיני. בפועל, להבנתי, אין כמעט שימוש בביטקוין כאמצעי תשלום.
אבל כתוצר לוואי ביטקוין עצמו הוא סחורה. עם ערך מאוד לא יציב. לכן עם מספיק מזל אפשר (כמו כל סוחר יהודי טוב) לקנות בזול ולמכור ביוקר. ועם קצת פחות מזל, לקנות ביוקר. או לקנות בזול ולאבד את הסחורה (גם זה קורה). מעבר לכך, יש גם בנקאים (שנקראים „כורים״) שמרוויחים עמלות על עסקאות. Tzafrirשיחה 15:17, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אני חושב שכמו בכל קזינו טוב, המרוויח האמתי הוא לא אחד שהתמזל מזלו לקבל את הקלפים הטובים, אלא המפעיל של המשחק. הוא זה שמרוויח מכל עסקה בה יש הספד ורווח לשחקנים. אז מה שאני מעוניין לדעת, איך להיות חלק מהקזינו, לא אחד השחקנים. מיהו אותו הדילר שנהנה מהרווח האמתי? ‫192.114.1.8215:40, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אין דילר בביטקוין. וזה לא "כורים" שעושים קומיסיון ביגלל שזה משהו אחר בכלל והכוונה לבורסות ביטקוין שגוזרות קומיסיון. מופלטה לרעהשיחה 18:54, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה

השתמרות מבנים מימי הביניים והרנסאנס

עריכה

מצב טיפול: חדש

מתחושה אישית, ביקור בעבר בחלק מארצות אירופה, וממבט על תמונות בוויקיפדיה - עולה אצלי הרושם שהמדינה שבה נשמרו הכי טוב מבנים, טירות, ערים ועיירות מימי הביניים והרנסאנס היא איטליה (לגבי קתדרלות - הן מספיק חשובות כך שבכל מקום הן עוברות שימור תמידי). זה די ברור למה בגרמניה הרבה ערים מימי הביניים נחרבו (מלחמת העולם השנייה) וכנראה שזה גם מסביר את המצב בצרפת (למרות ששם היו פחות הפצצות שטיח כבדות כי הצרפתים נכנעו די מהר). אבל מה לגבי טירות בבריטניה? חלקן משוחזרות ומשומרות היטב וחלקן חצי-הרוסות וכוללות רק את הביצורים וגם הם לא מושלמים. האם הרושם שלי ראשוני ואם כן למה באיטליה הטירות והעיירות הכי משומרות - גם שם היו קרבות במלחמת העולם השנייה? ולמה בשאר אירופה לא משמרים או משחזרים עיירות, מבנים וטירות מימי הביניים והרנסאנס? – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:25, 3 ביולי 2024 (IDT)תגובה

הבליץ הרס חלק מהטירות בבריטניה. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:51, 4 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אין לי ידע מיוחד בנושא, אבל אני משער שמלכתחילה היו באיטליה הרבה יותר טירות ומבנים נאים אחרים מימי הביניים והרנסנס. איטליה היתה מרכז העולם דאז, עם הערים העשירות והמפותחות ביותר באירופה והאוכלוסיה הגדולה ביותר. הרבה יותר מאשר באי הבריטי שהיה מקום נידח וקר בשוליה של אירופה, ועלה לגדולה רק אחר כך. Reuvenyשיחה 17:40, 4 ביולי 2024 (IDT)תגובה

אמת אישית לעומת אמת קבוצתית לעומת אמת מוחלטת (לוגיקה טהורה)

עריכה

הערך אמת קיים כאן אך כבר מהפסקה הראשונה בפתיח שלו אני חושב שהוא ערך גרוע (וגם יש עליו תבנית שכתוב). בכל מקרה, אני מופתע שאף אחד מערכים אלה טרם נכתב כאן. אין לי מספיק ידע בפילוסופיה ובמתמטיקה כדי לכתוב אף אחד מערכים אלה.

מישהו שאל אם אסלאם היא דת נכונה ואחד ענה לו שעליו למצוא את האמת האישית שלו בעניין, לקרוא את "הספר שאומר שהוא מאלוהים" (הקוראן) ולחקור ולהחליט אם זו דת נכונה או לא ובשום מצב לא לקבל את הטענה שזו דת נכונה רק כי מישהו אחר אמר זאת (או כתב זאת בספר זה) ובסוף חתם את דבריו ש"אמת היא מה שאתה מחפש ומוצא" (קרי עבור אדם נתון, אמת היא קודם כל דבר אישי).

אולי באמת יש צורך עז להפוך את הערך אמת כאן לדף שער (disambiguation) לערכים להלן?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מקומן של הערות כאלו הוא בדף השיחה של הערך: שיחה:אמת. אני אישית לא חושב שההצעה שלך מוצלחת כי ההסבר מה ההבדל בין סוגי אמיתות שונים הוא בדיוק התפקיד של הערך הזה. Tzafrirשיחה 22:42, 5 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אני לא מסכים עם זה כי ערך אנציקלופדי הוא לא מסמך הבדלים, ערך אנציקלופדי אמור להסביר על נושא אחד בתמציתיות. זה קצת כמו פילוסופיית יוניקס, כל רכיב עושה פעולה אחת מוגדרת היטב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מחפש בעלי ידע ב AI

עריכה

מצב טיפול: טופל

כתבתי ערך אודות מישהו שסיקרן אותי ןהוא עוסק בתחום AI. מחפש בעלי ידע בתחום שייעצו לי בתרגום מונָחים ו"כותרות" תודה. Toseftaשיחה 22:06, 5 ביולי 2024 (IDT)תגובה

יותר בעלת עניין מבעלת ידע מוסמכת   אשמח לסייע כמיטב יכולתי (ובמקרה הצורך אוכל לפנות לכמה מומחיות בתחום).  סיון ל - שיחה 07:57, 6 ביולי 2024 (IDT)תגובה
זו הטיוטה שלי:
משתמש:Tosefta/פיי-פיי לי
תודה מראש לכל תיקון והערה
Toseftaשיחה 10:51, 6 ביולי 2024 (IDT)תגובה
Tosefta, יש תבנית:בעלי ידע/בינה מלאכותית, מוזמן לתייג אותם בדף השיחה של הטיוטה (סיון, מוזמנת להצטרף לבעלי הידע!). פעמי-עליוןשיחה 13:15, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה
תודה Toseftaשיחה 14:14, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה

לחם בריא

עריכה

מצב טיפול: חדש


היום יש מגוון רחב של סוגי לחמים. לחם קל, לחם שחור, לחם שיפון, לחם דל קלוריות ועוד ועוד.

מה שאני רוצה להבין זה - איזה סוג לחם נחשב לבריא יותר. ומה שיותר חשוב זה בריא מאיזו בחינה. כלומר במה דווקא הלחם הזה יותר טוב מהאחר (יחס חלבון/פחממות או אולי פחמימות יותר מורכבות או אולי פחות קלוריות פר גרם וכד'). כי סתם להגיד "לחם בריא" זה לא מידע מספק. תודה!

אין לחם בריא, יש לחם פחות מזיק. באופן עקרוני, נזקם של לחמי מחמצת מקמח מלא קצת יותר נמוך משל אחרים. ההסבר ארוך אבל מתומצת יחסית בספר "קיצור תולדות הבישול" של מייקל פולן, אותו ניתן להשאיל בספרייה העירונית הקרובה למקום מגוריך. עיין גם קטגוריה:מחלות אנדוקריניות, תזונתיות ומטבוליות. עמית - שיחה 13:47, 7 ביולי 2024 (IDT)תגובה
רק לשים לב שמייקל פולן אינו תזונאי או רופא בהכשרתו, אינו אנתרופולוג או ביולוג ואינו מפרסם מחקרים בספרות מדעית. מדובר בעוד גורו תזונה פסאודו-מדעי, אולי מפורסם יותר מאחרים. ספריו אינם עוברים שום ביקורת מדעית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:00, 7 ביולי 2024 (IDT)תגובה
זה בסדר, הוא לא מתיימר להציג את מה שהוא כותב כמחקר. בסך הכל מה שהוא כותב זה מה שכל רופא יגיד לך: סוכר זה רע, קמח לבן זה רע. די בקונצנזוס. עמית - שיחה 17:44, 7 ביולי 2024 (IDT)תגובה
"לחם מחמצת מחיטה מלאה אינו בריא יותר בהכרח מלחם תעשייתי לבן". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
כתבה מעניינת. המסקנה ממנה היא שהשפעת ההרכב הכימי המדויק של הלחם בטל בשישים ביחס לתגובה מטבולית אינדיבידואלית. משתמש:גלגמש, החוקרים מסבירים את הממצאים בהרכב שונה של חיידקי מעיים. האם קיים בכלל טיפול/ניסוי רפואי שבו מאכלסים את מערכת האיכול של מטופל באוכלוסיית חיידקים שונה לצורך שינוי המטבוליזם? Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:59, 8 ביולי 2024 (IDT)תגובה
השתלת צואה. ספציפית לצורך שינוי מטבוליזם, הנה שני המאמרים הראשונים בחיפוש בפאבמד: [3], [4].

רודן טוב?

עריכה

מצב טיפול: חדש


ההיסטוריה מלאה ברודנים שהתעללו בבני עמם. האם היה אי פעם רודן טוב, הומאני, ששיפר את החיים של בני עמו?--‫77.137.66.22717:25, 7 ביולי 2024 (IDT)תגובה

אתאטורק, לי קואן יו מופלטה לרעהשיחה 04:15, 8 ביולי 2024 (IDT)תגובה
קוראים לזה דיקטטור נאור. יש בערך כמה דוגמאות היסטוריות. אני לא יודע להגיד עד כמה הם מדויקות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:01, 8 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מספר חברי מועצה

עריכה

מצב טיפול: חדש

נתקלתי במידע מוזר בעיריית קריית גת נבחרו בשנת 1998, ע"פ הרישומים במשרד הפנים, באופן חריג 19 חברי מועצה. בעוד בבחירות שלפני ואחרי נבחרו 17 חברי מועצה. מישהו יודע להסביר מה קרה אז? בברכה, לבלוב📜 🎗 • ב' בתמוז ה'תשפ"ד 00:25, 8 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מי שמחליט על מספר חברי המועצה שנבחרים הוא שר הפנים. נראה שלפני בחירות 2003 שר הפנים צמצם תקנים רבים, ואולי זה מה שקרה בקרית גת [5]. אין לי מידע מה קרה ספציפית בשנים אלו בקרית גת, אבל אולי הכתבות האלה ישפכו מעט אור על הסוגיה (חלקם עוסקות בבחירות הבאות, ב-2005): [6] [7] [8] [9]. (היו גם תביעות שדרשו לשנות את התחולה של החוק וכו', נראה לי שקצה החוט פה יעזור).

צביעת כבישים בלבן

עריכה

מצב טיפול: חדש

לא שאלה אלא הערה. לפני זמן מה שאלו כאן על התועלת הפוטנציאלית למאבק בהתחממות הגלובלית מצביעת כבישים בלבן. הוסבר שם שאולי יש גם בעיה יותר חריפה ומשמעותית של התחממות לוקלית. קראתי היום כתבה שעוסקת במאבקם של הסעודים בהתחממות לוקלית. מזכירים שם כל מיני טכניקות (חלקן הוזכר באותו דיון). אבל יש שם תמונה, שיש לי הרגשה שהוכנסה בשלב העריכה, ואינה חלק מתוכן הכתבה, „צביעת כבישים בלבן בסעודיה להורדת הטמפרטורה צילום: צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של Arab News״. חיפוש קצר העלה שיש משהו כזה בלוס אנג’לס. Tzafrirשיחה 08:52, 8 ביולי 2024 (IDT)תגובה

תודה צפריר. יש לציין, ששאלתי לא רק על כבישים אלא גם על מדרכות.--‫77.137.73.13907:58, 9 ביולי 2024 (IDT)תגובה

פחחים וצביעת רכב

עריכה

מצב טיפול: חדש

רציתי להרחיב מעט את הערך הדל צבע (מקצוע) ואני תוהה אם פחחים עוסקים\לומדים את נושא צביעת רכבים או שיש מומחים לצביעת רכב שלא מתעסקים בפחחות? מן הסתם מקצוע הצבעות לא עוסק בצביעת רכבים? מי יכול כאן להבהיר את הנושא? --Kippi70 - שיחה - עומדים לצד אוקראינה 💛💙 10:35, 8 ביולי 2024 (IDT)תגובה

חיג'אב בקרב ערביות ישראליות

עריכה

מצב טיפול: חדש


האם יש סטטיסטיקה בנושא: כמה אחוז מהמוסלמיות בישראל לובשות חיג'אב? והאם המספר הזה קבוע בזמן או יורד? ‫192.114.1.8213:16, 9 ביולי 2024 (IDT)תגובה

היסטוריה אלטרנטיבית- מלחמת העולם השנייה ללא החזית המערבית

עריכה

מצב טיפול: חדש


אם הבריטים לא היו מתערבים במלחמה, כך שהגרמנים היו יכולים להפנות את כל צבאם מזרחה- האם סביר להניח שברית המועצות הייתה נכבשת, או שהרוסים יכלו לנצח בכל מקרה?--‫77.137.67.315:29, 9 ביולי 2024 (IDT)תגובה

לא תשובה, אבל חומר למחשבה: כמה דברים לא היו מוחלטים אפילו בראשית דצמבר 1941. Tzafrirשיחה 15:54, 9 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מעקב אחר ערוץ יוטיוב בלי חשבון יוטיוב

עריכה

אין לי חשבון יוטיוב וגם אינני רוצה אחד, אבל יש ערוץ יוטיוב ספציפי שאני רוצה לעקוב אחריו.

יש איזה טריק לכך? אולי טכנולוגיית RSS או אפליקציית טלפון כל שהיא?

תודה.

בהחלט אפשר לעקוב אחרי ערוץ ביוטיוב באמצעות RSS. אפשר גם ללכת יותר ולהפוך את הפיד למנגנון ששולח לך מייל על כל סרטון. תלוי במה יש לך צורך, אני יכול לפרט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:47, 10 ביולי 2024 (IDT)תגובה
דווקא מעניין אותי יותר הכיוון של לא RSS אז אנא פרט ידידינו, אנא פרט... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
זה מה שצריך לעשות.
* לוקחים את כתובת הערוץ, נגיד https://www.youtube.com/channel/abcde.
* יוצרים ממנה כתובת פיד, נגיד https://www.youtube.com/feeds/videos.xml?channel_id=abcde.
* נרשמים לשרות שליחת המיילים https://blogtrottr.com.
* פותחים שם שורה חדשה עם כתובת הפיד הנ"ל.
* תוך שעה, מרגע פרסום כל סרטון חדש ביוטיוב, מגיע על כך מייל לכתובת שהוזנה בהרשמה הנ"ל.
זה הכל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:01, 12 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אפשר לחכות שיום אחד ייצטרפו לפדיברס. (¯`gal´¯)שיחה 22:14, 10 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מה ההבדל בין אבן חן ליהלום?

עריכה

במקרים רבים שניהם נראים לי אותו דבר כאשר יהלום הוא פשוט סימטרי יותר טבעית או מלאכותית (מלוטש) וגם שיהלומים באופן כללי (או באופן מוחלט?) יקרים יותר, אז מה ההבדל בעצם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לחץ על הקישורים בכותרת; יהלום הוא מקרה פרטי של אבן חן. חזרתישיחה 15:51, 10 ביולי 2024 (IDT)תגובה
לא כל יהלום הוא אבן חן. יש יהלומים לא יפים בכלל, המשמשים בתעשייה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:32, 10 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אילו לדוגמה?
יש סתירה בין דבריו של משתמש:חזרתי לבין דבריו של משתמש:Corvus לפיה אין בהכרח הבדל חד משמעי בין שני סוגי המצבורים הללו ולכן אני מסיק שיש חפיפה (חיתוך) במידה מסוימת בינהם, כאשר היא תלויה בעיקר בהגדרה פרקטית או שיווקית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
הערך יהלום מלאכותי (שהוא יהלום לכל דבר) מזכיר שימושים שלהם כאבקת יהלום: כלי ברזל שעליהם אבקת יהלומים. אבקת יהלומים אינה אבן חן במובנה המקובל. Tzafrirשיחה 10:23, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אפילו לא כל היהלומים הטבעיים ראויים להיקרא אבני חן, שכן חלקם הגדול הם פשוט גרגרים, אבק ושברים של חלקים הנשארים מליטוש ואיבוד. גם יהלומים קטנים שלמים לעתים משמשים ככלי עבודה (החותך זכוכית מסורתי היה יהלום). גם בעבר וגם היום ניתן למצוא בקלות כלי חיתוך וקידוח בהם משתמשים במתכת המחוזקת בגבישי פחמן, במבנה של יהלום. במחקר היום יש מגמה לכיוון של מבינים של ננו-צינורית פחמן, שהם לא מבנה יהלום, אבל באים פחות או יותר מאותו הרעיון של חיזוק מבנה מתכתי על ידי פחמן.
כמובן שגם לא כל אבני חן הם יהלומים. יש אבני חן מבוססות צורן ומתכות שונות, כדוגמת אופאל או טופז. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:47, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה

איחוד במתמטיקה

עריכה

לא עדיף להגיד שבמקום איחוד של A ו B ישנה קבוצה C שמכילה את כל קבוצת A ואת כל קבוצת B? תודה.

לא. זה יכול לומר שיש עוד איברים חוץ מהאיחוד ביניהם. (¯`gal´¯)שיחה 08:44, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה
ואם אני אומר שיש בקבוצה C את כל איברי קבוצה A וכל איברי קבוצה B ולא שום דבר נוסף? תודה.
זה איחוד. מה זה ״לא שום דבר נוסף״? איך מגדירים דבר כזה לוגית...? יש אינסוף ערכים ב-U. מה רע בהגדרה של איחוד? אין הגיון בלנסח מחדש את כל הבסיס של המתמטיקה. כבר עשו את זה, ככה קיבלנו את הלוגיקה המתמטית. (¯`gal´¯)שיחה 11:44, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה
"ולא שום דבר נוסף" מקביל כאן להגדרה בפתיח הערך איחוד (מתמטיקה) שהיא ”בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, האיחוד של אוסף של קבוצות הוא קבוצה המכילה את כל מה ששייך לקבוצות אלה, ושום דבר אחר.”
אהבתי שאתה אומר זה איחוד כי בהגדרות שקראתי עד היום למונח איחוד לא הוזכרה קבוצה נפרדת של שניים או יותר קבוצות (קבוצת האיחוד), במקרה הזה קבוצה C שהיא האיחוד של קבוצה A עם קבוצה B.

למה איחוד וחיתוך מוגדרות כאן בפעולות בינאריות?

עריכה

בערכים איחוד (מתמטיקה) וחיתוך (מתמטיקה) ישנן הקטגוריה פעולות בינאריות, אבל אין הכרח למצב בינארי בו יש רק שתי קבוצות, כלומר אני יכול לאחד שניים או יותר קבוצות או לחתוך משניים או יותר קבוצות, אז למה הביטוי "בינאריות"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בדומה לפעולה כמו חיבור וחיסור, הפעולות הנ"ל מופעלות על 2 גורמים ולא על יותר. בדומה לחיבור וכפל (ולא כמו חיסור), הפעולה היא "קומוטטיבית" כלומר אתה יכול לבצע אותה על כמה גורמים, כל פעם על שניים, ולא משנה הסדר, תקבל אותה תוצאה. זה נראה שיש דבר כזה איחוד של כמה קבוצות,אבל בעצם זה כמה איחודים ‏«kotz» «שיחה» 10:06, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה
בפשטות,  , למשל. ככה גם למשל קומפיילר עובד כשיש לו שרשור של פעולות (ע״ע דקדוק חסר-הקשר). למשל, השמה היא פעולה שמחזירה ערך בהרבה שפות, לכן a = b = c זו פעולה חוקית. (¯`gal´¯)שיחה 11:49, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה

איחוד הוא פעולה בינארית (איחוד של שתי קבוצות), שממנה אפשר להגדיר באינדוקציה איחוד של כל מספר סופי של קבוצות; אבל גם פעולה אונארית שמקבלת קבוצה (של קבוצות) ומחזירה את האיחוד שלה. ההגדרה האונארית נחוצה משום שאנחנו צריכים לאחד גם משפחות אינסופיות. ההגדרה הבינארית נגזרת ממנה, אבל לא להיפך. עוזי ו.שיחה 20:58, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה

יש כאן שתי שאלות - אחת מתמטית עליה ענה עוזי, ואחת "ויקיפדית". התשובה הוויקיפדית היא שקטגוריות אינן הגדרות. פעולת האיחוד ראויה לקיטרוג כ"פעולה בינארית" גם אם קיימים איחודים שאינם כאלה. בדומה, הערך יהודים מקוטרג בקטגוריה:קבוצות מוצא, והעובדה שיש גרים שאינם ממוצא יהודי לא צריכה ולא אמורה למנוע את הקטרוג הזה (זו הדוגמה הראשונה שעלתה בדעתי. בוודאי יש דוגמאות משכנעות יותר לכלל "קטגוריה אינה הגדרה"). לו הערכים עצמם היו מגדירים את הפעולות כ"בינאריות" (דבר שאינם עושים), נכון היה לומר שיש לתקן את ההגדרה, או לכל הפחות להוסיף כמה סייגים, אך כשמדובר בקטגוריות אין מה לתקן, אין צורך להסביר, וגם אין איפה.
ההקבלה לפעולת החיבור שעשה קוץ נפוצה, אבל היא מתאימה רק למקרה הסופי. במקרה האינסופי חיבור לא מוגדר כלל, בעוד איחוד מוגדר תמיד, למיטב ידיעתי. אמנם יש הרחבה למושג החיבור למקרה האינסופי, אבל ההרחבה הזו דורשת מושגים חדשים כמו "גבול", ומוגבלת למקרים מסוימים ותחת תנאים מסוימים, ולא מוגדרת במקרה הכללי. קיפודנחש 00:06, 12 ביולי 2024 (IDT)תגובה
בהנחה שהבנתי נכון את דברי משתמש:עוזי ו.
למה היותן של שתי קבוצות אין-סופיות-בהגדרה גורמת לפעולת איחוד להיות קודם כל אונארית ורק אחרכך בינארית? תודה.
ההנחה שגויה: לא הבנת נכון את דבריו. עוזי לא דיבר על "שתי קבוצות אינסופיות", אלא על איחוד אינסוף קבוצות. במקרה זה ה"אינדוקציה" שהוא הזכיר למקרה של מספר סופי של קבוצות לא תופסת, והפעולה האונארית היא על "קבוצת הקבוצות". היא לא "קודם אונארית ואחר כך בינארית" אלא פעולה יחידה, אונארית, על קבוצת הקבוצות. קיפודנחש 10:41, 12 ביולי 2024 (IDT)תגובה
תודה, אם יש רק קבוצה אחת של "אין סוף קבוצות" ורק עליה פועלים אז אני מבין למה זו פעולה אונארית ולא בינארית, אבל אני מבין שזה היוצא מן הכלל ולא הכלל, ביום יום... תודה.

איחוד עם חיתוך

עריכה

אם בקבוצה A יש רק איבר אחד ובקבוצה B יש רק איבר אחד אז האיחוד שלהן שווה לחיתוך שלהן. לחלופין, אם אני יוצר את קבוצה C שכוללת את האיבר היחיד בקבוצה A ואת האיבר היחיד בקבוצה B אז זה גם איחוד וגם חיתוך בו זמנית. איך מתמטיקאים מגדירים מצב כזה והאם יש ערך המתאר פעולה כזאת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אם האיבר זהה (כלומר: הקבוצות זהות), גם החיתוך זהים להם. אחרת, האיחוד הוא שני האיברים והחיתוך הוא קבוצה ריקה. Tzafrirשיחה 18:05, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה
קבוצה A כוללת את המספר 1 וקבוצה B כוללת את המספר 2
הטענה הזו אינה נכונה. בהנחה שמדובר באברים שונים, האיחוד הוא קבוצה הכוללת את שניהם, ואילו החיתוך הוא הקבוצה הריקה. עוזי ו.שיחה 21:00, 11 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אם כך: אם בקבוצה A יש את האיבר 1 ובקבוצה B יש איבר זהה 1 אז קבוצת האיחוד שלהם C תכלול איבר אחד בלבד שהוא 1 (לא 1,1) וקבוצת החיתוך שלהם תהיה ריקה? תודה.
אתה סתם מסתבך, הקונספט הוא לא כזה מורכב. "חיתוך" זה לשאול "מה משותף לקבוצה א' ולקובצה ב' "? המשותף להם זה שבשתיהן יש את האיבר "1", ולכן קבוצת החיתוך שלהם היא קבוצה המכילה את האיבר 1. ולגבי הקבוצה (1,1) או (1,1,1,1) - אנחנו מתייחסים לאיברים זהים בתור אותו האיבר. כלומר אם מאחדים את הקבוצות "ילדים בכיתה ג'" עם הקבוצה "ילדים ג'ינג'ים שלומדים חשבון", אז לא נספור את הילד בשם "משה כהן" פעמיים אם הוא ילד ג'ינג'י בכיתה ג' שלומד חשבון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:04, 12 ביולי 2024 (IDT)תגובה
בניסוח שלי: איחוד קבוצות (לא בהכרח שתיים) היא קבוצה בה מופיעים כל האיברים ששייכים לפחות לאחת הקבוצות אותן מאחדים, וחיתוך היא קבוצה של כל האיברים שמופיעים בכול הקבוצות אותן "חותכים".
כאשר כל הקבוצות (שתיים או יותר) זהות, כמו בדוגמה שלך, קבוצת האיחוד וקבוצת החיתוך זהות, והן זהות גם לכל אחת מהקבוצות ה"מקוריות". כשהן זרות (כלומר אין שום איבר שמופיע ביותר מאחת מהן), החיתוך ריק. החיתוך מוכל בכל אחת מהקבוצות ה"נחתכות", וכל אחת מהקבוצות המאוחדות מוכלת באיחוד. קיפודנחש 10:51, 12 ביולי 2024 (IDT)תגובה
כשמישהו מצליח לא להבין דברים, כולל בעניין דוגמאות שניתנו, זה אולי הזמן לבדוק הנחות בסיסיות, כולל אחת בקשר לדרך לוואדי בירושלים. Tzafrirשיחה 11:22, 12 ביולי 2024 (IDT)תגובה
יכול להיות שהבעיה היא סמנטית והשאול חושב ש"חיתוך" זה כאשר מורדים משהו (חותכים ממנו)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:41, 12 ביולי 2024 (IDT)תגובה
משתמש:Tzafrir למה אתה אומר שהצלחתי לא להבין דברים? בסה"כ שאלתי שאלה על חיתוך במתמטיקה ואני מבין מכל התשובות יחדיו שחיתוך במתמטיקה זה קבוצה הכוללת כל איבר המשותף לשניים או יותר קבוצות אחרות (במקרים של זהות בין איברים רק האיבר הראשון יילקח לקבוצה הזאת). אם טעיתי, אני מצטער, אני מאלה שטועים רבות במתמטיקה ותודה קורבוס על עצם זה שהצעת שהייתה לי טעות סמנטית, אני דווקא מבין שכאן "חיתוך" הוא דווקא סוג של "שכפול" במובן שאנחנו משכפלים את המשותף לקבוצה A וקבוצה B וכדומה אל קבוצה חדשה בעוד שחזרות (אותם מספרים) יתווספו רק פעם אחת. תודה.
חיתוך *אינו* הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף לשתיים או יותר קבוצות אחרות, אלא הקבוצה הכוללת את האיברים המשותפים לכל הקבוצות האחרות. נדמה לי שבכל פעם שאמרת "אם כך אני מבין ש-", ההבנה היתה שגויה, ואולי צריך להסיק מזה שעליך לנחש פחות ולשאול יותר. עוזי ו.שיחה 15:56, 12 ביולי 2024 (IDT)תגובה
בסדר, אני אומר "כל איבר משותף" ולא "איברים משותפים" כי אולי לכל הקבוצות האחרות יש רק איבר אחד משותף ולא שניים או יותר איברים משותפים. איך לכסות גם יחיד וגם רבים בלי המילה "כל"? תודה.
אתה הופך את הטפל עיקר. חיתוך אינו הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף *לשתיים או יותר* קבוצות אחרות, אלא הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף *לכל* הקבוצות האחרות. עוזי ו.שיחה 20:24, 13 ביולי 2024 (IDT)תגובה
מה ההבדל בין "לשתיים או יותר הקבוצות האחרות" לבין "לכל הקבוצות האחרות"? תודה.
משתמש:עוזי ו. אנא בתחינה סייע לי להבין מה אני מפספס בעניין האולטרה-ספציפי הזה. תודה.
אני מניח שהתכוונת לומר "כאשר חותכים שתי קבוצות או יותר, החיתוך כולל את האברים שנמצאים בכולן". זה נכון. האפשרות שאינה נכונה היא ש"כאשר חותכים שתי קבוצות או יותר, החיתוך כולל את האברים שנמצאים בשתי קבוצות או יותר". זה לא נכון: למשל, כאשר חותכים שלוש קבוצות, החיתוך כולל את האברים שנמצאים בשלושתן, ולא את אלו שנמצאים בשתיים אבל לא בשלישית. עוזי ו.שיחה 16:37, 19 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אכן התכוונתי לומר זאת. אני אוהב לנסח "קבוצת החיתוך כוללת כל איבר משתיים או יותר הקבוצות החתוכות" כי כידוע לך "כל איבר" מכסה גם מצב שלפחות באחת מן הקבוצות החתוכות יש רק איבר אחד ולא שניים או יותר איברים. אני משתמש בה' הידיעה כהקשר לקבוצות החתוכות. תודה.
לגמרי מסכים עם עוזי שאתה הופך את הטפל לעיקר. הקונספטים של חיתוך ואיחוד זה דבר מאוד בסיסי ואין בו יותר מדי עומק, ככה שלא ברור למה אתה מתעכב עליו כל כך הרבה. בשביל למצוא חיתוך בין שלוש קבוצות A,B,C: קדום מוצאים חיתוך בין A לB וקוראים לקבוצת החיתוך בשם D ואז מוצאים חיתוך בין D לC. אותו סדר פעולות יהיה גם אם תחפש איחוד. ככה שגם אם אתה רוצה למצוא חיתוך בין אינסוף קבוצות, אתה בסופו של יום כל פעם עושה חיתוך בין שתי קבוצות, ואז בין התוצאה לקבוצה הבאה וככה אינסוף פעמים.
וחיתוך אינו שכפול של שום דבר. בהקשר זה - אין שכפולים בכלל. אני אתן דוגמה. תחשוב על זה בתור קבוצה של ילדים בבית ספר שאתה רוצה לפצל לקבוצות עם קריטריונים שונים כמו: כיתה, מין, גובה, צבע עיניים, ממוצע ציונים וכד'. נגיד אתה מגדיר קבוצות "ילדים וילדות בכיתה א'", "ילדות עם עניים שחורות" ו- "ילדות בגובה בין 0.85 מטר ל1.15 מטר" בשלושת הקבוצות יש את הילדה "נועה" שהיא לומדת בכיתה א', הגבוה שלה הוא 1 מטר והעיניים שלה שחורות. זה לא אומר שבבית ספר שלך יש שלוש ילדות שונות בשם נועה שלומדות בכיתה א', הגבוה שלהן הוא 1 מטר והעיניים שלהן שחורות. אלא שאותה הילדה נמצאת בשלוש קבוצות שונות בו זמנית. אין פה שום שכפול של איברים, אין מחקירת איברים, ואין משמעות לחזרה על איבר זהה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:32, 14 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מה קורה לשיער בביבים?

עריכה

כל אדם עם שיער מלא (רוב מוחלט של הנשים) משיר בין 50-100 שערות ביום.

זה מספר שאני לא יודע לתאר שנכנס לביבים של כל עיר בעולם כל יום.

מה קורה לשיער הזה ואיך זה שהוא לא סותם ביבים של ערים גדולות? האם יש בקטריות מיוחדות שיכולות לפרק שיער?

תודה.

Bacillus licheniformis, B. subtilis and Stenotrophomonas maltophilia

למה יהודים לא חזרו לארץ ישראל בימי הביניים?

עריכה

מצב טיפול: חדש


בימי הביניים יהודי אירופה סבלו מפוגרומים, אפליות, גזענות. למה לא קמה תנועה שאמרה "בו נחזור כולנו לארץ ישראל"? לא בשנה הבאה בירושלים, אלא השנה?

הייתה את עליית בעלי התוספות, וידועה גם עליית רמב"ן. בכל מקרה, הדרכים היו אז בחזקת סכנה וכלל לא היה בטוח שבארץ ישראל מצב היהודים יהיה טוב יותר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • מוצאי שַׁבָּת, ז' בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם: 21:54, 13 ביולי 2024 (IDT).תגובה
ראה דיון דומה לפני כמה חודשים: [10] Reuvenyשיחה 17:25, 14 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מהם המסלולים המתוכננים במטרו תל אביב?

עריכה

היי. שאלה שנשמעת מובנת מאליה, אבל לא הצלחתי למצוא שום מידע. אני אפילו לא בטוח שזה כבר הוחלט, או כבר פורסם.

  • קו m1 מתפצל בצפון בין כפר סבא לרעננה ובדרום בין לוד לרחובות. האם יהיה מסלול קבוע (כלומר, לפחות מדי חצי שעה) בין כפר סבא ללוד? בין רעננה ללוד? בין כפר סבא לרחובות? בין רעננה לרחובות? עוד משהו?
  • בקו m3 ישנה התפצלות לנתב"ג. האם הבנתי נכון, יהיו הרבה רכבות הרצליה – בת-ים, פחות רכבות הרצליה – נתב"ג, ואפס רכבות בת-ים – נתב"ג?

תודה מראש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:49, 13 ביולי 2024 (IDT)תגובה

https://www.nta.co.il/metro/ האם זה עונה לשאלתך? שנילישיחה 22:04, 13 ביולי 2024 (IDT)תגובה
ברור שהייתי שם. לא ראיתי שום דבר רלוונטי, אבל זה דף ענק, יכולתי לפספס. מה יש שם שעונה על השאלות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:45, 13 ביולי 2024 (IDT)תגובה
עדיין אני לא מבין את השאלה. אני רואה שאתה מכיר היטב את מפת הקווים  . יש תחנות מעבר בין הקווים, כך שניתן להגיע מכל תחנה לכל תחנה כולל לנתב"ג. אכן לא מצאתי פירוט לגבי התדירות, אני מניח שבשילוב הרכבת הכבדה, הרכבת הקלה והמטרו תהיה תדירות סבירה (פרט לשבת קודש, כמובן). שנילישיחה 07:26, 14 ביולי 2024 (IDT)תגובה
לא שאלתי על מפה או על תדירות. מה שמעניין אותי זה מסלול. נהג קטר מתחיל את דרכו בכפר סבא, לאן הוא יסע אחר כך, ללוד או לרחובות. וכך הלאה. הרי לא מדובר בטלפורטציה, הרכבות נוסעות מתחנה לתחנה, רציף. למשל אם יתברר שיש רק רכבות מכפר סבא לרחובות ומרעננה ללוד, סתם אפשרות מצוצה מהאצבע, אני אתהה למה m1 נחשב בכלל לקו בודד, ולא לשני קווים שיש להם במקרה קטע משותף, כמו שקורה המון בתחבורה ציבורית, ואף אחד לא קורה לזה אותו קו. אם לעומת זאת יתברר שיש כל ארבעת המסלולים זה כבר עניין אחר לגמרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:49, 14 ביולי 2024 (IDT)תגובה
עכשיו הבנתי,אני תופס מהר כשמסבירים לי לאט. אכן ברכבת הקלה, הקו האדום מתפצל לשלושה קווים r1, r2,r3. במילאנו שם יוצא לי לנסוע הרבה יחסית יש קווים מתפצלים באותו שם. אם התחנה שלך אחרי הפיצול עליך לוודא שאתה עולה למטרו שנוסע ליעד סופי מתאים. שנילישיחה 18:42, 14 ביולי 2024 (IDT)תגובה
יופי. למה אני לא מצליח למצוא תשובה בשום מקום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:01, 14 ביולי 2024 (IDT)תגובה
לפי מה שמופיע כאן, "בשלב ההפעלה הראשון מתוכננת תדירות של 3 דקות במקטעים המרכזים וכל 6 דקות בשלוחות." המשמעות לגבי m3 פשוטה - מהרצליה לבת ים ישיר כל שלוש דקות, ומהרצליה לנתב"ג ומבת ים לנתב"ג כל שש דקות. מסלול m1 הוא קצת יותר מורכב כי יש לו כמה שלוחות: "מורכב מגזע מרכזי העובר בלב המטרופולין ומשתי שלוחות לכיוון כפר סבא ורעננה בצפון ושתי שלוחות לכיוון לוד ורחובות בדרום", ולהבנתי בתדירות כלשהי יהיה מטרו מכפר סבא ללוד, מרעננה לרחובות וכו'. מה שלא נראה לי יהיה ישיר זה מלוד לרחובות או מכפר סבא לרעננה. (כמובן, אם יבנה בסופו של דבר [11]). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
כל זה רק ספקולציות. גם לא נכונות, לפחות בחלקן. כי אם נוסעים מהרצליה לבת ים כל שלוש דקות, ומהרצליה לנתב"ג ומבת ים לנתב"ג כל שש דקות, זה יוצר תדירות כל שתי דקות, ולא 3, במקטעים המרכזיים, וכל 3 דקות, ולא 6, בשלוחות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:35, 15 ביולי 2024 (IDT)תגובה

פגיעת ריקושט

עריכה

כאשר אדם יורה מרובה לכיוון אדם מסוים אך הקליע פוגע בקיר ואז במקום לחורר את הקיר מתנגש בקיר ועף אל האדם הנורה ופוגע בו זה נקרא "ריקושט" לא? פגיעה עקיפה? איך קוראים לזה?

ע"ע: נתז. חזרתישיחה 13:33, 14 ביולי 2024 (IDT)תגובה
תודה

איזו השוואה הכי טובה כדי לדעת אם השקל החדש חזק כיום?

עריכה

לאיזה מטבע הכי נכון להשוות את מטבע הש"ח כיום בהשוואה של החמש שנים האחרונות כדי לדעת אם הוא עדיין חזק כמו שהיה לפני חמש שנים קצת לפני הקורונה וכל המלחמות מאז? לדולר אמריקני, לרובל רוסי, ליואן סיני, או למשהו אחר? תודה.

איך קוראים לחזקות באנגלית מדוברת?

עריכה

מצב טיפול: חדש


נניח אני רוצה להציג את המשוואה  . איך הייתם מקריאים את המשוואה בזמן הצגה מול קלה? "y goes as t in a power of three halves"? נשמע מתאים?

כן. y grows as t to the power of minus three halves. עוזי ו.שיחה 14:10, 15 ביולי 2024 (IDT)תגובה

תקלות ב Wikipedia Library

עריכה

מצב טיפול: חדש


קשה מאוד לגרום לזה לעבוד, לפחות עם אתר ״הארץ״. תמיד יש לו שגיאה, שמונעת ממנו להציג את הכתבה. מישהו יודע מה הגורם לזה? זה נראה בצד השרת. יש סיכוי שזה יתוקן מתישהו?

תוכן השגיאה שמופיעה: Global error Connection closed. 500 זה לא אתם זה אנחנו.

(¯`gal´¯)שיחה 09:49, 16 ביולי 2024 (IDT)תגובה

אפיה בשמן זה אותו דבר כמו טיגון מבחינה בריאותית?

עריכה

מצב טיפול: חדש

הבנתי שמבינה בריאותית לטגן זה רע כי זה עושה שומן טרנס וזה עושה כולסטרול רע. נכון? אבל אפיה זה יותר טוב? גם באפייה הרבה פעמים מוסיפים שמן, חמאה, וזה וזה. לדגומה שטרודל טוב יש לו גם שמן בבצק וגם כאשר שמים אותו בתנור מורחים אותו הרבה מאוד בשמן צמחי. דג הוא שומני בעצמו ויש מתכונים שבן שמים דג במחאה ואז אופים.

אפיה בשמן זה אותו דבר כמו טיגון מבחינה בריאותית?

הקריטריון הקובע הוא הטמפרטורה של השמן. אפייה בשמן בטמפרטורה של מעל ל-150 מעלות שקולה לטיגון.--‫77.137.79.22215:43, 16 ביולי 2024 (IDT)תגובה
קשה לי לתאר אפיה בטמפרטורה נמוכה מזו של 150 מעלות. לרוב אפייה היא בטמפרטורה של 180-200 מעלות.

צלב על הדגל

עריכה

מצב טיפול: חדש


מה הסיבה לזה שדווקא למדינות סקנדינביה, שהן המדינות הכי פחות נוצריות באירופה, יש צלב על הדגל, בעוד אין צלב על דגליהן של מדינות שמלאות באינספור כנסיות עצומות ומפוארות ושההיסטוריה והזהות שלהן סובבות סביב הנצרות, כמו רוסיה, פולין, גרמניה וכמובן הארצות הלטיניות?--‫77.137.79.22215:42, 16 ביולי 2024 (IDT)תגובה

זה קשור לגיל של הדגל – על דגלים שעוצבו לפני עידן הנאורות בדרך־כלל יש צלבים; דגלי שווייץ ובריטניה הן דוגמאות לכך. דגל דנמרק הוא הדגל העתיק ביותר, ודגלי סקנדיבניה האחרים עוצבו לפיו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בַּשַּׁבָּת, י' בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם: 16:22, 16 ביולי 2024 (IDT).תגובה

אולי הדגלים של רוסיה וספרד הם בלי צלב, אבל סמל ספרד וסמל רוסיה מפצים על זה עם הרבה צלבים על כתרים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:08, 16 ביולי 2024 (IDT)תגובה

האם ויקיפדיה יכולה להפסיק לדרוש קרדיט על העתקה ממנה?

עריכה

ויקיפדיה טוענת שהיא מתירה להעתיק ממנה רק עם מתן קרדיט לה. לא ידוע לי אם היא תוחמת את הדרישה הזאת לאות, למילה, למשפט או לפסקה או למאמר. בכל מקרה, האם ויקיפדיה יכולה להפסיק לדרוש קרדיט על העתקה ממנה? האם היא יכולה להתחיל להיות חופשית יותר? פתאום לשנות את הרישיון תוכן שלה מרישיון Creative Commons מסוים לרישיון כמו The Unlicense בו מוצהר שהעתקת כל עבודה אליה הוא מצורף לא מחייבת כל קרדיט? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

ר’ ויקיפדיה:זכויות יוצרים#שימוש חיצוני. באופן כללי, ל„ויקיפדיה״ (שאינה כלל גוף משפטי) אין זכויות יוצרים. זכויות היוצרים הם של המחברים. תמונות יכולות להיות מקרה יותר פשוט. משתמשים בתמונות במגוון רשיונות, חלקם בנחלת הכלל ולא מחייבות (מבחינה חוקית) קרדיט. כל תוכן הערכים הוא באותו רישיון. בעיקרון, אם תרצה לספק את אותו התוכן ברישיון אחר, תצטרך אישור מכל המחברים של אותו ערך (או לפחות כל מי שערכו בו עריכה משמעותית. מה זה „עריכה משמעותית״? שאלה משפטית מעניינת). די סביר להניח שלפחות חלק מהם יתנגדו עקרונית וחלק מהם פשוט לא יהיו זמינים. אפשר לנסות לשכתב את התרומות שלהם (מה היא בדיוק התרומה שלהם?) אבל במקרה הטוב זו הרבה עבודה. זה לא מעשי לעשות את זה לכל ערכי ויקיפדיה. Tzafrirשיחה 00:21, 17 ביולי 2024 (IDT)תגובה
דווקא בגלל שלתמונות ייתכנו מגוון רישיונות שונים אבל לכל הערכים יש אותו רישיון בדיוק --- להבנתי יותר פשוט לדבר על רישיון של ערכים מאשר על רישיונות של תמונות.
בכל מקרה, כאן אני מתמקד בערכים, בטקסט.
איך ייתכן שהזכויות שייכות לכותבים אם הם "ויתרו על כל זכויות יוצרים על הערך לטובת ויקיפדיה עצמה" שזה במילים אחרות "קרן ויקימדיה"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
ההסתייגות המתבקשת: אני לא עורך דין. אני מכיר מקרים דומים מתחום התוכנה. ראשית כל, מה שכתוב בתחתית טופס העריכה הוא „הסכמתך הבלתי־חוזרת לשחרר את תרומתך בכפוף לרישיון CC BY-SA 4.0 ולרישיון GFDL.״. זה אינו ויתור על זכויות יוצרים. אם הוספתי טקסט לערך (שלא מתבסס על טקסט אחר בערך, לדוגמה: כתבתי ערך חדש שלא על בסיס ערכים אחרים), יש לי את מלוא הזכויות לפרסם אותו במקום אחר בתנאים לבחירתי בלי קשר לתנאי רישיון CC-BY-SA-4.0.
גם בתחום התוכנה יש לא מעט מיזמים שבהם קוד נכתב ותוקן על ידי מחברים רבים ומגוונים. מקרה מפורסם של „שינוי רישיון״ (פרסום מחדש תחת תנאי רישיון אחרים) הוא של מה שנקרא אז דפדפן מוזילה - התהליך היה ארוך וממושך, ומדובר כאן על קוד שהיה בן כמה שנים ונכתב בעיקרו ע״י העובדים של בעלי זכויות היוצרים. כלומר משהו שהיה נראה מראש שיהיה פשוט.
בתחום התוכנה יש מי שמעדיפים לרשום את זכויות היוצרים שלהם לארגון שעליהם הם יכולים (לדעתם) לסמוך. יש גם מי שמעדיפים להסדיר את זכויות היוצרים לאחר מותם בצורה מסודרת. מדובר על משהו שהוא לרוב לא בעל משמעות כלכלית די זניחה (למעט מקרים יותר מוכרים שבהם יש רווחים כלכליים) אבל יש חוסר בהירות ואנשים נוטים בכלל לא להתייחס לכך בצוואות (זכויות יוצרים תקפות סדר גודל של שבעים שנים לאחר מות המחבר: עניין לדורות). אני לא זוכר אם קרן ויקימדיה מספקת שירות כזה (לא מצאתי בחיפוש מאוד זריז). Tzafrirשיחה 11:47, 17 ביולי 2024 (IDT)תגובה
הסכמה בלתי חוזרת מצד משתמשים שהם באופן כללי אנונימים זה לדעתי לא הגיוני.
אבל אפילו אם כולם לא היו אנונימים, עדיין, להגיד "אתה מאשר שזכויות היוצרים שלך מומרות להיות שלנו" מסיר כל ערך מן המושג זכויות יוצרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
הטופס מבטיח שכל מי שמוסיף מידע לערכים קיבל את תנאי הרישיון. אין כאן איבוד של זכויות יוצרים, אבל יש כאן תוכן שעם תנאים שמאפשרים לעורכים רבים לשתף פעולה ביצירת תוכן. אני לא צריך לבקש רשות מקורווס, דג ירוק (שני משתמשים שבמקרה ערכו כאן לאחרונה) או כל מישהו אחר לערוך ערך שמשתמש בתוכן שהם יצרו. אבל הן קורווס והן דג ירוק יודעים שהתוכן שהתקבל כאן לא יכול סתם כך להיחטף על ידי גופים זרים (לדוגמה: המכלול ). Tzafrirשיחה 16:39, 17 ביולי 2024 (IDT)תגובה
זה לא קשור, מי שאומר לאדם "יש לך זכויות יוצרים על מה שאתה מפרסם אצלי אבל אסור לך לפרסם את זה במקומות נוספים בלי להגיד שזה פורסם אצלי" זו השתלטות ברוטאלית על זכויות היוצרים שלו, מעשה לא מוסרי שאף גובל בסחיטה לדעתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אולי, אבל זה לא המקרה כאן. ר’ מה שכתבתי. כמובן שאם אני מרחיב ערך ומסתמך במה שאני כותב על מה שהיה כתוב כבר בערך, התוספות הן שלי, אבל הן מתבססות, מן הסתם, גם על מה שהיה כתוב כבר בערך. הערך לאחר השינוי הוא עבודה משותפת שלי ושל כל הכותבים הקודמים. אני לא יכול להתעלם סתם כך מהזכויות שלהם (וזה, בפשטנות רבה, הסעיף ברישיון שמתייחס ל„שיתוף זהה״, או באנגלית „share and share alike״). ובזכות זה אתר המכלול לא יכול סתם כך להעתיק ערכים מוויקיפדיה ולהחיל עליהם את תנאיהם המוזרים. הם החליטו שכל תוכן שמועלה לשם עובר לרשותם. אבל זה לא חוקי עם תוכן מוויקיפדיה ולכן לתוכן מוויקיפדיה הם נאלצים על הכללים של ויקיפדיה ושומרים על הזכויות של הכותבים. אגב, גם במקרה שלהם: אם כתבת ערך חדש והעלית למכלול, אין להם שום זכות למנוע ממך לפרסם את זה בצורה עצמאית במקום אחר. Tzafrirשיחה 20:55, 17 ביולי 2024 (IDT)תגובה
זה כן המקרה כאן, לפי ויקיפדיה לי ולך אסור לפרסם מחוץ לה משהו שכבר פירסמנו בה בלי לציין שזכויות היוצרים שמורות לה (לא לי או לך אלא לה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
הפרשנות שלך שגויה. את מה שכתבתי בוויקיפדיה אני רשאי לפרסם במקום אחר בלי לציין שכבר פרסמתי בוויקיפדיה, כי מה ששלי ממשיך להיות שלי. מי שיצטט אותי מוויקיפדיה נדרש לציין שמקור הציטוט בוויקיפדיה.
הקביעה שלך נכונה ביחס לאתר "המכלול", שבו נאמר במפורש שתכנים המתפרסמים בו (ומקורם אינו בוויקיפדיה) זכויות היוצרים בהם נמסרות לאתר המכלול. אין אמירה כזו באתר ויקיפדיה. דוד שישיחה 17:02, 20 ביולי 2024 (IDT)תגובה
זה פשוט לא נכון כי רוב התורמים לויקיפדיה, רשומים או לא רשומים, הם אלמונים שאינם מציגים תעודת זהות כל שהיא ולכן לפחות עד שיוכח אחרת זכויות (אם בכלל ניתן להוכיח אחרת) זכויות היוצרים על מה שהיה שלהם הומר להיות של ויקיפדיה והייחוס (שניתן לתהות למה נדרש מלכתחילה) צריך להיות לויקיפדיה. לא אתייחס כאן לאתרים אחרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הדרכון של ויצמן

עריכה

מצב טיפול: חדש

בערך דרכון ישראלי מופיע בצד צילום הדרכון של חיים ויצמן. האם נכון לקבוע שזה היה הדרכון הישראלי הראשון שהונפק? Tzafrirשיחה 00:23, 17 ביולי 2024 (IDT)תגובה

שים לב שזה דרכון דיפלומטי, אכן כנראה הראשון מסוגו במדינת ישראל. חזרתישיחה 05:51, 17 ביולי 2024 (IDT)תגובה
כזכור, בשביל להביאו לארץ הקימו חברת תעופה (לא היו טיסות סדירות לארץ). האם מדינת ישראל הנפיקה דרכונים רגילים קודם לכן? ולו לצוות המטוס של אל על. Tzafrirשיחה 11:06, 17 ביולי 2024 (IDT)תגובה
נכון, לפחות לפי כתבה זו:דרכון ישראלי מס' 1-לד"ר חיים ויצמן, המדינה, 26 באוגוסט 1948. לפיה, הדרכון הראשון ניתן לויצמן, שני לרעייתו, שלישי לגולדה מאיר, והבאים לעובדי שגרירות ישראל בברית המועצות. אגב, מעניין שעל הדרכונים הראשונים יש צרפתית, לא אנגלית. מעניין אם זו החלט מדעת או שסתם לקחו מסמכים צרפתיים איכשהו. אם מישהו יודע את פשר העניין הזה אשמח לשמוע. Shimon.treשיחה 02:40, 18 ביולי 2024 (IDT)תגובה
בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היו צרפת ובריטניה מעצמות בקנה מידה עולמי, ועל כן הצרפתית והאנגלית (בעיקר, האנגלית הבריטית), היו שפות בינלאומיות. צריך להתייחס לכך שמדובר בדרכון דיפלומטי, ושפת הדיפלומטיה העולמית הייתה צרפתית ולא אנגלית. מדינות דוברות אנגלית השתמשו לצורכי חוץ ולצורכי דיפלומטיה באנגלית, אך מדינות אחרות השתמשו דווקא בצרפתית. אמנם, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, ירד קרנן של בריטניה וצרפת, והמעצמה העולמית החדשה שהחליפה אותן, הייתה ארצות הברית (ובמזרח, ברית המועצות), אך ב-1948 עדיין נחשבה הצרפתית שפת הדיפלומטיה, ורק שנים רבות אחר כך תהליך התעצמות ארצות הברית הוריד אותה ממעמדה, והשאיר רק את האנגלית (האמריקאית, הפעם) כשפה בינלאומית. אגב, כשריד היסטורי, פנקסי השבי שמקבלים כל החיילים ביום חיולם לצה"ל, עדיין נכתבים בעברית ובצרפתית. מסתבר שמן ההתחלה נוסחם היה בעברית ובצרפתית, ופשוט מכוח האינרציה לא שוּנה הנוסח. אביתר ג'שיחה • י"ב בתמוז ה'תשפ"ד • 11:35, 18 ביולי 2024 (IDT)תגובה
נ"ב, אולי זה שבריטניה שלטה בישראל מספר חודשים לפני הוצאת הדרכון, ובני הארץ לא מאוד חיבבו אותה, גם עזר לעניין זה שהשפה שבה ישתמשו בדרכון תהיה צרפתית ולא אנגלית. אביתר ג'שיחה • י"ב בתמוז ה'תשפ"ד • 11:39, 18 ביולי 2024 (IDT)תגובה
גם בכתבה הזו מדובר על דרכונים דיפלומטיים. חזרתישיחה 04:23, 18 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מה הביטוי סלנג לדירת חדר באנגלית?

עריכה

דירת חדר כלומר חדר עם עוד חדר קטן למקלחת ושירותים.

Single room apartment זה לא בדיוק סלנג. יש משהו בסלנג? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

A studio apartment, or studio condo[1] also known as a studio flat (UK), self-contained apartment (Nigeria), efficiency apartment, bed-sitter (Kenya), or bachelor apartment, is a small dwelling in which the normal functions of a number of rooms – often the living room, bedroom, and kitchen – are combined into a single room.
  1. ^ "Condos vs. Studio Apartments". 30 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)

חזרתישיחה 11:42, 17 ביולי 2024 (IDT)תגובה

עתידו הפוליטי של נתניהו משנת 2025 ואילך

עריכה

אם ביבי שולט בפוליטיקה הישראלית לסירוגין כבר מ 1996 בערך ובדצמבר 2022 נבחר לחמש שנים נוספות אז כעת באמצע יולי 2024 הוא מתקרב לסגור 30 שנות שלטון במצטבר וכמעט כל הניסיונות להדיחו עד כה כשלו כישלון מוחץ אז גם ככה להדיחו כעת כשהוא כבר קרוב לסגור 30 שנים בשלטון לא ממש ישנה משהו מהשפעותיו עד כה. יתרה מכך, האיש כל כך משופשף ומקומבן פוליטית בישראל כך שגם אם יודח או יוחלף בסוף שנת 2027 אז מן הסביר שהוא ימשיך להשפיע כשר בכיר או אופוזיציונר בכיר שיוכל להטריף את המערכת מבחוץ.

האם לפי פרשנים פוליטיים רציניים נתניהו אכן צפוי להוביל במישרין או בעקיפין את הפוליטיקה הישראלית עוד שנים רבות?

טיעונים בעד פוליתאיזם

עריכה

אם אני לא טועה, כל הטיעונים בהם נתקלתי בעד קיום אל קשורים למונודאיזם או מונותאיזם.

האם יש פילוסוף שהעלה טיעונים בעד קיום שניים או יותר אלים דאיסטים או שניים או יותר אלים תאיסטים?

אתרים עם מודעות קופצות

עריכה

מצב טיפול: חדש


היום כל פעם כנכסים לאתר דרך קישור מגוגל ישר מתחרשות שתי תופעות: מופעיה מודעה הדורשת לאשר עוגיות 2) קופצת לך מודעה עם איזה שיט אקראי/רישום לתפוצת ספאם שסוגרים בלי להסתכל.

אז השאלה היא: למה בעלי האתרים כל כך רוצים שתשאר להם עוגיות? למה זה טוב?

ולמה הם תמיד דוחפים לך לפנים איזה ספאם שאתה ישר סוגר? הרי אף אחד לא באמת הולך לקנות איזשהו מוצר כי פתאום באמצע הקריאה קפצה לו מודעה לרישום לתפוצת סאפם כלשהי.

כדאי להתחיל כאן: עוגייה (אינטרנט).
כי החוק האירופי (GDPR) מחייב אותם להציג לך את הבקשה לשמירת עוגיות. (¯`gal´¯)שיחה 13:26, 18 ביולי 2024 (IDT)תגובה

תרופות נגד מיגרנה

עריכה

שתי תרופות נפוצות ביותר נגד מיגרנה הן אופטלגין וסומטריפטן.

האם הן קרובות כימית?

לא

הקונספירציות על הירי בטראמפ

עריכה

אני לא מכיר מספיק את תקשורת ההמונים של אמריקה כדי לדעת איפה ומה לקרוא על זה אבל הבנתי שיש כמה תאוריות קונספירציה על הירי בו. אפשר קצת מידע מה תמצית הטענות של הקונספירטורים? תודה.

בערך באנגלית (אנ') יש כותרת משנה: "Misinformation and conspiracy theories".

מה נחשב כאבולוציה ומה לא?

עריכה

מצב טיפול: חדש

קראתי את הערך על שבטים פיגמים ובעיקר יצאתי מבולבל. הם מאוד נמוכים, תוחלת החיים שלהם קצרה (חיים בממוצע עד גיל 24) ויש להם סוג דם משלהם. אם זה לא אבולוציה אז מה זה כן?

כמובן שחלילה אני לא רוצה להישמע כמי שמחזיק בתפיסה מסוימת של דרוויניזם חברתי או תורת הגזע. ‫85.64.136.24616:20, 20 ביולי 2024 (IDT)תגובה

כשקראת את הערך, בטח נתקלת במשפט הזה מהפיסקה ראשונה: "לא ברור אם הפיגמים האינדונזיים הם ממוצא דומה לזה של האפריקנים וסביר שהם הפכו דומים אלו לאלו באבולוציה מתכנסת."
האם נכון לטעון על בני אדם שהם עוברים אבולוציה? כלומר שהשוני בין גזעים שונים, למשל אסייתים ואירופאיים, נובע מאבולוציה? מה שאני הבנתי זה שאבולוציה זה תהליך של עשרות-מאות מיליוני שנים ולא של עשרות אלפי שנים. ‫85.64.136.24602:42, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
כמובן, בני אדם עוברים אבולוציה. המגוון שרואים בבני אדם היום הוא גם בחלקו תוצר של אבולוציה. התהליך יכול לעבוד גם בטווחי זמן קצרים הרבה יותר ממה שהזכרת ולהביא לשוני מצטבר בין אוכלוסייה אחת לאחרת. Reuvenyשיחה 03:56, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אם כך, מדוע לא מסווגים את הפיגמים בתור תת-מין של הומו ספיאנס? (כמו למשל הומו ספיאנס אידלטו), או בכלל כמין נפרד בסוג אדם? ‫85.64.136.24610:37, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
כל גזעי האדם היום הם אותו מין טוקסיקונומי. בדיוק כמו כל גזעי הכלב. אף אחד לא יגדיר פודל, בולדוג צרפתי ורועה גרמני בתור חיות שונות, וזאת למרות שההבדלים בין גזעים המדוברים נראים יותר משמעותיים מאשר בין אדם פגמי לבין אדם גרמני. מין טוקסיקונומי אינו מחיוב בשום שלב להיות הומוגני מבחינת תכונות. מינים רבים בעולם החי התפצלו והמשיכו להתפתח בנפרד לכיוונים שונים. האדם אינו כה מיוחד מבחינה זו וכמובן שאבולוציה של האדם לא הגיעה לסופה, כי לאבולוציה אין תחנות סופיות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:58, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
מעניין! תודה, ‫85.64.136.24613:02, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
הזכרת את אידלטו אז אוסיף שהגדרת תת-מין באוכלוסיות אנושיות (ואחרות) אינה מוסכמת על הכל. מה בעצם אומר "תת-מין"? אכן הוצע שהומו ספיאנס אידלטו הוא תת-מין של הומו ספיאנס אבל הסיווג הזה כמעט לא בשימוש, כי ההגדרה לא ברורה ודי חסרת משמעות. Reuvenyשיחה 19:34, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אם בכלבים מפרידים תתמינים לפי צורה למה בבני אדם לא אני חושב שרק בגלל שזה נושא טעון. מופלטה לרעהשיחה 00:05, 22 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אם כבר דיברנו על כלבים, יש גזעים שמצטיינים בזכרון (בורדר קולי למשל), יש כלבים שמטבעם הם אלימים. אני מאוד נזהר שלא להישמע גזען, אבל למה לא נכון/טאבו לטעון אותו הדבר על גזעים שונים של בני אדם? ‫85.64.136.24622:26, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
בטח מפחדים לחקור כי זה נושא מתפוצץ מופלטה לרעהשיחה 23:59, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
חקרו דברים כאלה עד אמצע המאה ה-20 ואז זה יצא מהאופנה, מסיבות טובות מאוד. ראשית, אי אפשר לעשות מחקר מדעי אמין על נושאים כאלה באוכלוסיות אדם. אפשר לבחון כאלה דברים בכלבים, וגם אצלם זה די אכזרי (למשל, לגדל כמה עשרות כלבים מגזע מסוים בבידוד ולראות אם הנטייה לאלימות היא מולדת או התנהגותית, וכן הלאה). שנית, המחקרים הגרועים שנעשו וכן "מצאו" הבדלים בין קבוצות אנושיות בעלות מראה שונה יצרו את התשתית הפסאודו-מדעית לאפליה, רדיפה ורצח-עם. Reuvenyשיחה 01:45, 22 ביולי 2024 (IDT)תגובה
תראה לגיטימי להגיד זה מסוכן מדי. אני חושב שיש די מספיק דרכים לא אכזריות לבדוק כמו מחקרים על תאומים זהים וכאלה אבל יכול להיות שזה פשוט עניין מסוכן. מה למשל תעשה אם יסתבר שקונגולזים באמת יותר אלימים? אין שום אפציה טוב למשהו כזה. מופלטה לרעהשיחה 05:10, 22 ביולי 2024 (IDT)תגובה
‏אני לגמרי מסכים עם מופלטה שהמחקר הוא בתחום נפיץ ולא מתעסקים בחלק מהנושאים בגלל אותה נפיצות. Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 07:25, 22 ביולי 2024 (IDT)תגובה

גירוש ספרד

עריכה

מצב טיפול: חדש


למה המוסלמים לא גורשו יחד עם היהודים?--‫77.137.71.14423:35, 20 ביולי 2024 (IDT)תגובה

הם כן. מתוך הערך גירוש ספרד: "במקביל לגירוש היהודים פעלו השלטונות גם לדחיקת המוסלמים מספרד. לאחר סדרה של גירושי מוסלמים מאזור גרנדה הוציאה ממלכת קסטיליה בשנת 1502 צו מלכותי המורה למוסלמים בממלכות להתנצר או לעזוב, ובעקבותיו בחרו רבים מהמוסלמים להתנצר לפחות למראית עין. כל היתר גורשו (המומרים ממוצא מוסלמי התמרדו מספר פעמים והוסיפו לעורר חשש; ב-1609 גורשה אוכלוסייה זו על אף היותה נוצרית להלכה). בשנת 1507 הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של בית המלוכה הספרדי: דרום איטליה, סיציליה וסרדיניה." ר' גם רקונקיסטה.
הם לא. כמו שציטטת בעצמך, בין גירוש היהודים לגירוש המוסלמים עברו יותר מ-100 שנים.--‫77.137.73.17209:12, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
1502 היה 10 שנים אחרי גירוש היהודים (1492). אי״ש / שו״ת, ט"ו בתמוז ה'תשפ"ד ; 09:14, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה

מלחמה בתימן

עריכה

מצב טיפול: חדש

מבחינה מספרית, בכל הקרבות בתימן (לרבות הפגזות אמריקאיות, ישראליות, ערביות, ובין צדדים תימנים שונים): מה ההערכה למספר הקורבנות בנפש ב-2024 ו-2023?

אכן שאלה. יש הרבה עיוורון תרבותי בשאלות כאלה. עוזי ו.שיחה 15:57, 21 ביולי 2024 (IDT)תגובה
הפיצול בכל הערכים בנושא בוויקיפדיה העברית (מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, המשבר בים סוף, מבצע שומר השגשוג, המתקפה האווירית בתימן (2024) ומבצע קשת פוסידון) מקשה על מציאת תשובה (דרוש עורך או מחקן שיאחד את כולם ללא יותר מ-2–3 ערכים) אבל סדר הגודל עומד על כ-200 חות'ים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 00:14, 22 ביולי 2024 (IDT)תגובה
כולל גמלים? – ד"ר MathKnight (שיחה) 00:09, 22 ביולי 2024 (IDT)תגובה