ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים


האם רדיותרפיה היא שיטה קונבנציונאלית להסרת שומן נקודתית?עריכה

האם רדיותרפיה היא שיטה קונבנציונאלית בקרב פלסטיקאים ודרמטולוגים להסרת שומן פרוקסימלי (קרוב לעור) נקודתית, כחלופה לשיטות כגון ליפוסקציה (שאיבת שומן), קריוליפוליזיס והידרוליפוקליזה?

אם כן, אשמח לדעת מה מיוחד בגלי רדיו שהם יכולים לשמש להמתת תאי שומן פרוקסימליים, אותם גלי רדיו דרכם אני מתפעל מכשיר רדיו ומאזין למשל לחדשות ברדיו (כמובן שבתדרים שונים).

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

גוגל מצא: במהלך טיפול המסת שומן בגלי רדיו, מייצרת אנרגיית הרדיו חום, החום גורם להמסה של תאי השומן ושאיבת השומן המומס ובמקביל החום גורם לפגיעה בסיבי הקולגן שתגרום לכיווץ העור מעל האזור המטופל
אבל לפי מה שהבנתי פירוק תאי שומן בגלי רדיו לא כולל שאיבה (ליפוסקציה) אלא רק את הליפוליזה ולאחר מכן הגוף (מאקרופג'ים וכו') יטפלו בתוצרי הפירוק. אנונימי/ת לא חתם/ה

שאלה בכימיה - הפיכת משחה (ointment) לקרם (cream)עריכה

אילו חומרים ניתן להוסיף באופן כללי לכל ointment בכדי להפוך אותו ל cream? (הייתי מהמר, מלחים שונים אבל שואל בכל זאת ודווקא אני מחפש חומרים שאינם מלחים למטרה זו). אנא תייגו חשבון של משתמש שיוכל לסייע אם אתם מכירים אחד. בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

בר, Meir138, יורם שורק, Orielno, Polskivinnik, Squaredevilבעלי הידע בכימיה? יהודית1000 - שיחה 22:47, 5 ביוני 2021 (IDT)
ובינתיים: יש לנו קצרמר משחה. אין לנו קרם (קוסמטיקה). הבינוויקי העברי של הערך האנגלי (Cream (pharmacy)) הוא משחה. (Ointment) הוא הפניה ל(Topical medication). Tzafrir - שיחה 09:50, 6 ביוני 2021 (IDT)

עוד שאלה בכימיה - האם אפשר ליצור תמיסה שומנית שהיא גם ointment וגם gel?עריכה

למשל, היא גם תהיה שומנית אבל גם תתנהג כמו ג'ל לשיער ותיצור שכבה קשיחה על שיער; מעין ointment-gel בדומה למוצר של Nivea שנקרא בגרמנית כמדומני creme-gel שהוא גם קרם וגם ג'ל אבל אני רוצה לנסות להכין משהו שהוא גם lipid ointment וגם gel ותוהה אם זה בכלל אפשרי כימית. בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

זיהוי תאריך צילום תמונהעריכה

נניח שקיבלתי תמונה שמישהו צילם בטלפון. האם יש דרך לדעת באיזה תאריך ושעה היא צולמה? הקובץ מכיל מידע כזה? תודה לעונים. פנטין - שיחה 21:55, 5 ביוני 2021 (IDT)

בד"כ נשמר מידע על התמונה בקובץ Exif. כניסה למאפייני התמונה באמצעות קליק ימני אמור להציג את הנתונים האלו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:25, 5 ביוני 2021 (IDT)
(לא קובץ נפרד. המידע נשמר כחלק מקובץ התמונה) Tzafrir - שיחה 09:43, 6 ביוני 2021 (IDT)

תוכנת everythingעריכה

מצב: חדש

הורדתי את תוכנת החיפוש everything והתקנתי אותה בכמה מחשבים אבל היא עבדה רק באחד מהם, בכל השאר התוכנה נפתחה אך לא נראו כל תוצאות חיפוש, חלון התוצאות פשוט נשאר ריק.

האם "דרכון ירוק" זאת למעשה מרמה?עריכה

מצב: חדש

אין לי ספקות שחיסונים חשובים וכדומה וכדומה. אני מחוסן ולא מאנטי-ואק למינהם.

זאת לא השאלה. מה שאני זוכר שהובטח ש"דרכון ירוק" יאפשר טיסה חופשית לחו"ל ובחזרה, ללא בידוד ובדיקות. ועכשיו זה נראה שכל זה היה שקר וההפיך הוא הנכון. גם לבעלי "דרכון ירוק" יש חובת בידוד בחזור והתעודה הזאת לא מוכרת על ידי אף אחד בחו"ל ונדרש לעתים גם בידוד בהלוך כי המדינה המארחת לא מכירה במסמך.

האם זה נכון, עבדו עלינו בשביל לעודד להתחסן?

עבדו עלינו? המנוולים האלו גרמו לנו להשקיע כמה שעות ובתמורה להפחית מאוד את הסיכוי ללקות במחלה קטלנית או סתם מעצבנת. כמובן שהמנוולים האלו לא רצו את טובתנו האישית. הם בסך הכל רצו משק עם יותר ידיים עובדות והוצאות נמוכות יותר על אשפוז וימי מחלה. אגואיסטים שכמותם. וכן, הבטיחו לנו שדרכון ירוק יוכל לעשות, בעצם מה בדיוק? אצלנו „דרכון ירוק״ הוא הפניה לתו ירוק. מעבר לכך שיש מדינות שונות שמתחשבות באישורי החיסונים של ישראל, יש (או ליתר דיוק: היו) עסקים ומקומות שונים שנדרשו לדרוש מלקוחות תו ירוק כדי לשרתם. Tzafrir - שיחה 21:15, 6 ביוני 2021 (IDT)
או במילה אחת: כן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:23, 6 ביוני 2021 (IDT)
במילה אחת: לא. מחוסנים ומחלימים פטורים מבידוד בכניסה חזרה מישראל (אבל לא מבדיקה). יש מדינות שונות שמחייבות בידוד גם למחוסנים מישראל ואחרות לא מחייבות את זה. וזה כמובן מתוך הנחה שכל קיומך תלוי בנסיעות לחו״ל וסתם זוטות קטנות שהזכרתי קודם לא רלוונטיות. Tzafrir - שיחה 23:19, 6 ביוני 2021 (IDT)

הפועל פתח תקווה בכדורגל בליגה השלישיתעריכה

מצב: חדש

שלום, ניסיתי לשאול בדף השיחה של הערך "הפועל פתח תקווה (כדורגל)" ולא קיבלתי תשובה: בערך מופיע המשפט הבא: "ב-1938 עלתה הקבוצה לליגה השנייה", ובהמשך הערך מופיע המשפט: "בסוף עונת 2020/2021 ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה א'.". מאחר שלליגה השנייה אפשר לעלות רק מהליגה השלישית, ומאחר שליגה א' היא כיום הליגה השלישית, יש כאן סתירה כביכול. איך מיישבים אותה? KobiNew - שיחה 11:23, 7 ביוני 2021 (IDT)

ליגה א' (כדורגל) הוקמה רק לאחר הקמת המדינה. האם יש לנו ערכים על הליגות של תקופת המנדט? Tzafrir - שיחה 11:54, 7 ביוני 2021 (IDT)
השאלה שלי היא לא האם זו הפעם הראשונה שהפועל פתח תקווה תשחק בליגה ששמה "ליגה א' ", אלא האם זו הפעם הראשונה שהפועל פתח תקווה תשחק בליגה השלישית בטיבה KobiNew - שיחה 16:16, 7 ביוני 2021 (IDT)
לפי עונת 1934/1935 בליגת ארץ ישראל בכדורגל, לא ירדו ליגה בסוף העונה. אבל הפועל פתח תקווה (כדורגל) לא שיחקה בעונת 1935/1936 בליגת ארץ ישראל בכדורגל. אין לנו ערכים על ליגות נמוכות יותר מהליגה השנייה. היו כאלו? או שאולי הקבוצה התפרקה זמנית ואז חזרה לתפקד מהליגה הנמוכה ביותר שהייתה אז: השנייה? אני מניח שאפשר למצוא מקורות לכך אבל מתעצל לחפש. Tzafrir - שיחה 21:43, 7 ביוני 2021 (IDT)

צהרון מצויעריכה

מצב: חדש

איך צהרון מצוי מתאים את עצמו לסביבה?

רואים איזה משפחות גרות באזור, כמות הילדים שמגיעים לצהרון ולפי זה מתאימים את הפעילויות. תלוי כמובן גם במפעילים (פרטי או ציבורי)... לחילופין אפשר לראות כאן אבל אין הרבה מידע. סיון ל - שיחה 16:02, 10 ביוני 2021 (IDT)

מינוי ופיטור שגריריםעריכה

מצב: חדש

האם שר החוץ יכול לפטר ולמנות על דעת עצמו שגרירים ודיפלומטים? בהנחה שיאיר לפיד באמת יהיה שר החוץ, הוא יוכל למשל לפטר את ציפי חוטובלי מתפקידה כשגרירה בלונדון או למנות את ציפי לבני לשגרירה באו"ם, ללא האישור של רה"מ בנט? או שהוא צריך לעבור דרך הממשלה? 2A10:8007:A8BD:0:E51E:1963:2BB3:C6D2 18:20, 7 ביוני 2021 (IDT)

ראשי נציגויות ממונים על ידי הממשלה ולא על ידי שר החוץ לבדו. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:09, 8 ביוני 2021 (IDT)
כמו בממשלות אחרות, גם הפעם לפיד לא ימנה בעצמו - הוא בהחלט יכול להציע. כמו שאמרת, נניח לפיד יגיד לבנט עוד שבוע "אני אמנה את X לתפקיד שגריר ישראל בY" אבל עד שבנט לא יביא את זה לשולחן הממשלה, שתצטרך לאשר את זה - השגריר החדש לא מונה וללפיד אין שום דרך לעקוף את זה. לכן, הוא אכן צריך לעבור דרך הממשלה, אבל מינוי שגרירים למעט כאלו שיצרו מהומות (מסיבות כאלו או אחרות) עוברים באופן חלק ואף פה-אחת. דזרטשיחה 14:52, 9 ביוני 2021 (IDT)

"זאפה" פארק הירקוןעריכה

מצב: חדש

יש הופעה של היהודים במקום שנקרא "זאפה גני יהושע". פרק הירוקון זה מקום מאוד גדול, הנפרס על שתי גדות הנהר. גוגל מסמן איזה מקום אקראי בפרק כשאני עושה חיפוש. האם מישהו יכול לכוון אותי יותר איפה בדיוק זה "זאפה גני יהושע" בפרק הירקון?

אני לא גר בתל אביב ואם שאלתי משהו לא הגיוני או מובן מאליו, אז בבקשה תתייחסו בכל זאת. אני רוצה להגיע מכיוון של רמת גן ולא מכיוון של אוניברסיטת תל אביב. האם יש אפשרות כזאת (בלי לעקיף את כל הפארק מסביב)? 2A0D:6FC0:78F:9D00:35EA:F98:6A7E:8A48 18:41, 7 ביוני 2021 (IDT)

מרחוב רוקח 84-86 ברמת גן (משולט שבע טחנות שער רוקח) תוכל להגיע בהליכה קצרה לגשר מעל הירקון שיוביל אותך מעל הירקון, בואכה הפרק. חניה בסוף הכביש שיוצא מרוקח 74 (משולט ראש ציפור).
תודה, אבל מה מכל זה הוא "זאפה"? איפה זה בדיוק? באותו "משולש ראש ציפור" שציינת בסוף? מצאתי כאן כתוב "מתחם יהושע בפארק, סמוך לחניון הגדול, מול הלונה פארק". לפי המפה נראה שהלונה פרק הוא בצד הצפוני של הנהר (רוקח 95?). אני מבלבל משהו? 2A0D:6FC0:6E1:DD00:500F:FB0E:5683:B18E 11:45, 8 ביוני 2021 (IDT)
זאפה נמצא סמוך לחניון המימדיון. הממדיון נמצא בחלקו המזרחי של פארק גני יהושוע בת"א. ונמצא בסמוך לאיצטדיון ר"ג. הכניסה מהצד המזרחי של החניון מול הלונה פארק בשדרות רוקח.
תקין אותי אם אני טועה, אבל יש רבע שעה הליכה בין הלונה פארק לבין אצטדיון רמת גן. זה לא ממש "סמוך". Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:37, 8 ביוני 2021 (IDT)

הממדיון נמצא בסמוך לאיצטדיון ר"ג!

תעודת הוראה?עריכה

מצב: חדש

1) האם חייבים בגרות בשביל להוציא תעודת הוראה?

2) האם תואר ראשון בחינוך נותן תעודת הוראה?

2 ניתנת לאדם שלמד לעסוק בהוראה וסיים את ההכשרה העיונית וההכשרה המ ע ש י ת הנחוצות.
1) לפי מה שרשום כאן, עד גיל 30 יש להציג תעודת בגרות כדי להתקבל למוסד להשכלה גבוהה (למעט האוניברסיטה הפתוחה, ולא נראה לי שמלמדים שם הוראה).
2) לא, תואר ראשון לא מקנה באופן אוטומטי תעודת הוראה. יש מוסדות רבים שמשלבים תואר ראשון + תעודת הוראה. עם זאת, זה עדיין לא מספיד כדי להיות מורה, צריך לעשות רישיון הוראה. קצת כמו עורך דין, רואה חשבון ומקצועות נוספים, הלימוד האקדמי לא מספיק - כלומר זה שיש לך תעודה זה לא אומר שאתה מורה. מי שרשאי לעשות את התהליך הוא רק מי שיש בידו תעודת הוראה, וזה כולל עבודה מעשית (הידועה בשם סטאז').
יש באוניברסיטה הפתוחה תארים בחינוך יהודית1000 - שיחה 19:19, 8 ביוני 2021 (IDT)
תואר ראשון בהוראה כולל כמעט תמיד תעודת הוראה. אחרת הוא קצת מיותר (למרות שקיימת אופציה כזאת). ראו כאן וכאן. אז בגדול תואר ראשון בחינוך כולל בתוכו לימודים לתעודת הוראה. לא קשור לסטאג' ולא דומה בכלל לעריכת דין. כל בוגר תואר אקדמאי יכול ללמד בבית ספר בלי להוציא תעודת הוראה. רק שהשכר נמוך יותר וכנראה לא יוכל להגיש לבגרות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:36, 8 ביוני 2021 (IDT)
כמה שזה נשמע מוזר - אזי אין צורך בתעודת בגרות על מנת להתקבל לחלק מהמסלולים לתעודת הוראה. כאן מתחילים את השלב הראשון. Shannen - שיחה 20:13, 10 ביוני 2021 (IDT)

F-22עריכה

מצב: חדש

כמה הפלות ביצע ה-F-22 ראפטור? האם הוא יוצא משירות ללא שישתתף בשום מבצע משמעותי? האם יש סיכוי שישראל תקבל אותו?
תודה לעונים!

לגבי השתתפות - השתתף במבצעים בעירק. אם זה משמעותי או לא, לשיפוטך. לא סביר שישראל תרצה לרכוש מטוס שייצורו מאחוריו ולכן צפויה בעיית חלפים. בנוסף F22 אינו בנוי להשתתף כתחנה בניהול זירה בניגוד ל F35 וכנראה גם בשדרוג הבא של F15. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 9 ביוני 2021 (IDT)
ראה סרטון של "הקברניט" בנושא הפרישה שלו בערוץ היוטיוב של כלכליסט (בהנחה שעדיין לא ראית). אנונימי/ת לא חתם/ה

האם ניתן להרוויח כסף מהעברת מט"ח?עריכה

מצב: חדש

האם היחסי בין מטבעות הם קבועים? נניח עושים כל מיני טריקים בסגנון של לקנות ירו בשקלים, לקנות דולרים ביורו ואז לקנות שקלים בדולרים (הכל באותו היום) - האם יתכן לקבל בסוף יותר ממה שהושקע?

ראה ארביטראז'. אם זה היה אפשרי, מישהו היה עושה את זה מהר יותר (ומאזן את השערים). עוזי ו. - שיחה 13:50, 9 ביוני 2021 (IDT)

כמרים עם קרחתעריכה

מצב: חדש

התמונה הסטריאוטיפית של אנשי דת נוצרים היא בדרך כלל עם קרחת ושיער מסביב (כמו תומאס דה טורקמדה). יש לזה איזשהו בסיס? יהודית1000 - שיחה 13:33, 9 ביוני 2021 (IDT)

זה לא סטריאוטיפ, זה מסורת בנזירות. וזאת לא סתם קרחת, זה סוג של תספורת. נקראית באנגלית "Tonsure" (Tonsure). ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:54, 9 ביוני 2021 (IDT)
יש סיבה או איזשהו רעיון מאחורי זה? ויש לזה שם בעברית? יהודית1000 - שיחה 14:43, 9 ביוני 2021 (IDT)
יש אזכור לתספורת דומה בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א' בשם "מספר קומי". ראי גם בערך אבטולמוס. בגלל התספורת הזו היהודים נהגו לכנות את הכמרים גַלָחִים (נהגה גַלוֹחים).--שמש מרפא - שיחה 14:58, 9 ביוני 2021 (IDT)
לא היה נהוג אצל כל הנזירים הנוצרים. אלא בקרב הנזירים הרומים-קתוליים כמנהג חובה עד שנת 1972 . אצל חלק מהנזירים הנוצרים בכמה כנסיות נוספות במזרח ואצל נזירים בודהיסטים (לא נוצרים) נהוגה קרחת מלאה. Ewan2 - שיחה 15:20, 12 ביוני 2021 (IDT)

יצורים גדולים יותר מועדים יותר להכחדה?עריכה

מצב: חדש

ישנו מיתוס שמדבר על עמידותם המשוערת של תיקנים גם לאירוע אטומי עולמי ("הם ישרדו אחרינו"). מנגד, ידועים מינים רבים של אורגניזמים ענקיים כדוגמת חלק ממיני הפטרוזאוריה והדינוזאורים, ממותה, מגלודון, דיינוסוכוס וזאורוסוכוס שנכחדו. האם נכון לומר שמינים גדולים פחות עמידים לאירועי הכחדה המוניים ממינים קטנים, או שפשוט מינים גדולים שנכחדו יותר מוכרים לנו ממינים קטנים שנכחדו? אביתר ג'שיחה • 14:29, 10 ביוני 2021 (IDT)

הממותה והמגלודון היו פחות עמידים ממינים קטנים יותר באירוע ההכחדה הנוכחי: לטורפים מהסוג הומו ובפרט מהמין הומו סאפיאנס, חיה גדולה מספקת הרבה מזון ומשתלם הרבה יותר לצוד אותה (היה מחקר שהראה את זה לאחרונה, אני אנסה למצוא אותו). Tzafrir - שיחה 15:51, 10 ביוני 2021 (IDT)
היונקים הגדולים (שמהם נשאר רק הפיל) מתרבים בקצב איטי של ולד אחד כל כמה שנים, ולכן לכל שיבוש בקצב ילודה יש השפעה מורגשת על שרידות המין. לכן האדם הקדמון עם חיצים ואבנים בלבד הכחיד מינים שלמים, שנעלמו בכל חבל ארץ שהוא הגיע אליו בלי שהיו לכך סיבות אקלימיות או אחרות. (יובל הררי למיטב זכרוני) - La Nave Partirà שיחה 20:26, 11 ביוני 2021 (IDT)

שמשעריכה

כמה זמן של שהייה בשמש מתחיל להזיק לעור? דרדקשיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 14:48, 10 ביוני 2021 (IDT)

זה תלוי בסוג בעור ובהירותו. בעלי עור בהיר מאד עשויים לקבל כוויה החל מ-10 דק' שהייה בשמש (גם אם הכוייה אינה מורגשת, היא עדיין מזיקה). בעלי עור כהה (סוג עור V ו-VI המאפיין אנשים ממוצא אפריקני) יכולים להיות עד 80 דק' בשמש מבלי להכוות. כמובן שזה תלוי גם בשעות החשיפה ועוד. --שמש מרפא - שיחה 15:01, 10 ביוני 2021 (IDT)
יש דרך לזהות את הכוייה? דרדקשיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 15:05, 10 ביוני 2021 (IDT)
אז שמש מרפא או מזיק?   ראובן מ. - שיחה 15:13, 10 ביוני 2021 (IDT)
בעולם הזה "בוער כתנור" בעולם הבא "לעולם הבא צדיקים מתרפאין בה דכתיב (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ד', עמוד א')    דרדקשיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"א • 15:19, 10 ביוני 2021 (IDT)
 --שמש מרפא - שיחה 20:00, 13 ביוני 2021 (IDT)

תואר שני ושלישיעריכה

מצב: חדש

כמה זמן לוקח ללמוד לתואר שני ושלישי? לא כתוב בערכים. המאו"ר - שיחה 17:04, 10 ביוני 2021 (IDT)

תלוי בהרבה גורמים, אז לא קבוע. בגדול תואר שני אפשר לסיים בשנתיים. תואר שלישי זה כ-4 שנים. יתכנו מצבים שבהם מתחילים תואר שני תוך כדי ראשון ואז זה מקצר. אם יש מספיק תקציב ורצון של המנחה והסטודנט להאריך את הדוקטורט אז אפשר למשוך אותו לעוד שנה-שנתיים. אם הסטודנט לא מקבל מלגה, הוא יכול לעשות דוקטורט גם 15 שנים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:25, 10 ביוני 2021 (IDT)
גם ללא מלגה, כיום האוניברסיטאות לא מאפשרות למשוך את הדוקטורט מעבר לחמש שנים (פחות או יותר) ללא סיבה מוצדקת, ובכל מקרה לא יאריכו להרבה יותר מכך. Reuveny - שיחה 21:13, 10 ביוני 2021 (IDT)
מכיר מישהו שהתחיל דוקטורט משהו כמו 4-5 שנים לפניי וסיים אחרי. אז הוא עשה אותו משהו כמו 10 שנים במצטבר. אבל האיש לא קיבל מלגה והיה סוג של "סטודנט ברבע משרה" כבר סיים קריירה קודמת בצבא ופרש לגמלאות. אולי כשהוא התחיל הסיפור היה שונה, אבל הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו משהו כמו עשור לאחר שהתחיל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:59, 11 ביוני 2021 (IDT)

נזיר נוצרי זה לכל החיים?עריכה

מצב: חדש

האם נזיר יכול להפסיק את הנזירות ולצאת לחופשי?

האם לאחר מכן, הוא יכול שוב להפוך לנזיר?

עם כניסתו למנזר, נזיר נודר נדרים שונים. ככל נדר שאינו הנדר הכובל בסדרת הארי פוטר, הוא יכול להפר נדרים אלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:09, 11 ביוני 2021 (IDT)

תחבורה בשבתעריכה

מצב: חדש

האם זה באמת נכון שהממשלה החדשה צפויה לפתוח את התחבורה הציבורית לנסיעה בימי שבת? 77.127.39.244 18:40, 10 ביוני 2021 (IDT)

לא, ישמרו על הסטטוס-קוו Shannen - שיחה 20:07, 10 ביוני 2021 (IDT)
זאת מנין? המאו"ר - שיחה 14:11, 17 ביוני 2021 (IDT)

מבוקש: מומחה ל"שר הטבעות"עריכה

מצב: חדש

יש בקהל מישהו שמתמצא בטרילוגיית שר הטבעות? דברו איתי. יש פרטים על סרט אנימה חדש בפיתוח, רק שאני לא בקי בכל הדמויות והשמות, ולא רוצה לכתוב שטויות. פליז.--נדב - שיחה 22:50, 10 ביוני 2021 (IDT)

זריקת אבנים בחזרהעריכה

מצב: חדש

הלכתי ברגל בשכונה ערבית, וכמה ערבים עשו לי מארב והתחילו לזרוק עלי אבנים. האם היה מותר לי להחזיר? אשמח למקור.2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00

כן. מותר להחזיר אבנים רק אם יש להם ערך (ע"ע "השבת אבדה"). מקורות.
אינני צוחק. שאלתי היא האם זה נכלל בס' 34 לחוק העונשין הקובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;".2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00
ואגב, אין מצוות השבת אבידה בגוי. בנוסף, ביקשתי מקורות, לא ראיית מקורות. והגמ' בפסחים אומרת "אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה" כך שכלל וכלל לא הועלת לי... 2A01:6500:A052:DB35:5358:7359:BDBC:CD00

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

Shannen - שיחה 20:03, 11 ביוני 2021 (IDT)

שאלה בחומרה ותוכנה: האם יש הבדל בין פורט מפולטר לפורט סגור?עריכה

יש תוכנות כמו CSF-LFD שיכולות לפלטר את כלל הפורטים כך שבדרך כלל שום מידע לא יעבור דרכם, אך האם פילטור כזה ו"סגירה" הם אותו דבר? אנונימי/ת לא חתם/ה

לא מכיר את התוכנות הללו, אבל אני יודע שמערכות הגנה ופיירוול תומכות גם ב rules לגבי תוכן הפקטות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:55, 11 ביוני 2021 (IDT)
פילטרים יכולים לשנות את החבילות לפני שהן מתחילות את העיבוד הרגיל שלהן. פורט סגור אם אף תוכנה לא מקשיבה עליו. פילטרים די בסיסיים של חומת אש יכולים להתערב לפני שהתעבורה מגיעה לפורט ולהחזיר תשובה שהפורט סגור או לגרום לכך שלא תוחזר כלל תשובה. Tzafrir - שיחה 11:38, 12 ביוני 2021 (IDT)
תודה לכם. אם כך אני מבין שבעזרת מספיק פילטור ניתן לגרום לפורט (שברירת המחדל שלו היא פתוח ולא בהאזנה) להיות סגור כל הזמן, מרגע הפילטור ואילך (כך שאף פעם לא יהיה פתוח בהאזנה). אנונימי/ת לא חתם/ה

שאלה במדע המדינה — מה הוא המס העיקרי ממנו מרוויחה מדינה?עריכה

כלל המדינות היום גובות "מסים" כגון:

  • מים
  • חשמל
  • מס ערך מוסף
  • מס הכנסה
  • ביטוח לאומי

מאיזה מס מאלה, או מאיזה שילוב מסים מאלה, מרוויחות מדינות הכי הרבה? אנונימי/ת לא חתם/ה

תשלום בעד מים אינו מס, הוא מחיר (שלא בהכרח מכסה את הוצאות ההפקה), שלא בהכרח משולם למדינה.
תשלום בעד חשמל אינו מס, הוא מחיר, ומשולם לחברה המייצרת ולא למדינה.
ביטוח לאומי הוא מעין מס, הוא נותן תמורה ישירה (גמלאות מחליפות שכר), אך בחלק מהגמלאות העשירים מסבסדים את העניים. בישראל דמי ביטוח לאומי רחוקים מלכסות את הוצאות המוסד לביטוח לאומי, כך שאין לדבר על רווחים של המדינה מפעילות זו.
ברשימה חסר מס חשוב: מכס, שהיה מס עיקרי לפני יצירת מס הכנסה ומע"מ.
בשנת 2016 הכנסות מדינת ישראל ממסים התפלגו [1]: מס הכנסה - 42%, מע"מ - 37%, כל השאר - 21%. דוד שי - שיחה 10:19, 12 ביוני 2021 (IDT)
אכן, בגלל שתשלום על מים וחשמל בהקשר זה אינם באמת "מסים" הוספתי עוד עם כתיבת השאלה מרכאות סביב המונח מסים. תודה על התשובה הקצרה ולעניין; רבים ילמדו. אנונימי/ת לא חתם/ה
תודה, תודה, אני ועוד רבים למדנו. 87.71.95.54 09:25, 13 ביוני 2021 (IDT)

ביטול חובת עטיית מסכהעריכה

מצב: חדש

שלום, באיזה יום תבוטל חובת עטיית המסכות? החובה תבוטל גם לילדים ונוער? אנונימי/ת לא חתם/ה

תשובה: נכון ליום ראשון 13/6 בשעה 14:00, עדיין לא נמסר פרסום רשמי המבטל את חובת חבישת המסכות. אולי בהמשך. בברכה, Danny-w - שיחה 13:48, 13 ביוני 2021 (IDT)
לפי שר הבריאות היוצא, מיום ג' 15.06.21 צפוי ביטול חובת עטיית מסיכות במקומות סגורים למבוגרים, בכפוף לנתונים. אנונימי/ת לא חתם/ה

רב קו, מה עשיתי לא נכון?עריכה

מצב: חדש

קרה לי אתמול משהו מוזר ונאלצתי לנסוע במטרונית בלי לשלם. אני מנסה להבין מה עשיתי לא נכון.

עליתי רק אוטובוס מרמת גן לתל אביב ותקפתי את הרב קו על חשבון ערך צבור. לאחר מכן עשיתי החלפה לקו 900 ישיר לתחנת חוף הכרמל בחיפה ושוב תקפתי את הרב קו במכונה של הנהג וקיבלתי קבלה על סך 21 ש"ח. לאחר הגעה לחיפה רכשתי ערך צבור במכונה של מטרונית ובאתי לתקף. אבל קיבלתי הודעה "לא ניתן לבצע מעבר מהיעד בו התחילה הנסיעה". כל הניסיונות שלי לרכוש כרטיס באמצעות הרב קו כשלו עם הודעת שגיאה מדובת. אני מנסה להבין מה עשיתי לא נכון ואיך פועלים לפי החוק במצב הזה?

ההשערה שלי היא שכאשר תיקפתי בקו 900, אז החוזה כלל גם את התנועה בתוך חיפה ולכן אי אפשר לרכוש נסיעה שכוללת איזור שהוא כבר תקף. אבל אז - איך ניתן לרכוש חוזה לנסיעה לקו חיפה->מרכזית הקריות? צריך להחזיק בעוד כרטיס רב קו במקביל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:22, 13 ביוני 2021 (IDT)

תנאי הזכאות לתוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיקעריכה

1) אם לאזרח ותיק יש חסכון העולה על 35 אלף שקל או רכב בשווי מעל 41 אלף שקל, אז הוא לא זכאי להשלמת הכנסה (והדבר פוגע בין היתר בזכאות לפטורים רבים והנחות בתשלומים, דבר חיוני מאוד עבור קשישים) (ראו פה לסכומים מדויקים יותר). השאלה היא: לקשיש יש רכב שערכו 35 אלף וגם 30 בחשבון הבנק: האם הקשיש לא זכאי לתוספת או שהוא חייב לבחור על מה לוותר?

2) שאלה שניה היא האם החוק מבדיל בין קשיש שברשותו בית מגורים לבין אחד שגר בשכירות? עלות דירה עולה בעשרות מונים על הסכומים המצוינים כאן. האם למעשה השקעה בנדל"ן היא הדרך הטובה ביותר להשקיע סכומים גדולים מבלי להיפגע בהמשך מהפחתה או ביטול של התוספת הסוציאלית בגיל מתקדם? ומי שלא הספיק לרכוש דירה למעשה נפגע פעמיים: גם משלם שכירות מלאה וגם לא רשאי לקבל הכנסה המספקת את עלות שכר הדירה (לפי הסכומים - הגובה המירבי לקבלת השלמת הכנסה הוא פחות או יותר כמו שכר דירה סביר במרכז)?

השגת מים במושבות על הירחעריכה

לפי מה שאני מבין:

  • אין בירח קטבים עם מים שניתן לבודד
  • אין בירח לחות כך שאי אפשר לבודד לחות לכדי טיפות מים
  • אין בירח אטמוספירה עשירה בגזים ולכן אין בו הרבה מימן (וחמצן) שיוכלו לשרוף לכדי הפקת מולקולות מים בניגוד למשל למאדים (אם יש במאדים מספיק מימן; חמצן אפשר לייצר מצמחים כידוע)

ניתן אולי להתפיל מים ממאגרי מים תת קרקעיים שדווח שיש בירח אבל זה אולי זה לא סביר בייצור המוני, גם עם טכנולוגיות סופר מתקדמות

אם כך נשאלת שאלה, איך ניתן, אם בכלל, להשיג מים בעקביות בירח (בלי ייבוא מכדור הארץ)?

בתודה וברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

הארצה של הירח היא מדע בדיוני בלבד. מים נוזליים לא יהיו יציבים על פני השטח ויתנדפו מיידית. לכן איו יותר מדי הגיון להפיק מים חדשים או להמיס קרח תת-קרקעי. ראה ערך אנגלי (Lunar water). כמה שזה אולי נשמע מגניב, במציאות -המקסימום שאנחנו יכולים זה לבנות מעבדה גדולה על הירח עם חממה שנמצא תחת לחץ קבוע ובה טונות בודדות של מים ממוחזרים קבוע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:03, 13 ביוני 2021 (IDT)
תודה רבה לך על המידע הנגיש, הערה קטנה; לגמרי לא התכוונתי לדבר על הארצה של הירח אלא נטו על ייצור מים בו למי שסביר להניח יגורו במושבות עליו.
אם אני מפרש את דבריך נכון, אם יחפרו מספיק עמוק באדמת הירח ויגיעו לאזור קרוב מספיק לליבה עם חום טבעי ולחץ גבוה יוכלו לייצר שם מים על בסיס מחזור גזים פנימיים בתוך החממה הזאת. לא? אנונימי/ת לא חתם/ה
קידוח בחלל בכלל זאת משימה לא קלה, אבל נניח לצורך העניין שהסיפור הטכנולוגי לא כזה משמעותי. אז ראשית ישנן מולקולות מים בקרקע של הירח, אבל הפקת מים נוזליים טהורים מתוך סלעים עם מולקולות מים זה תהליך מאוד לא יעיל. שנית, נמצאו מים קפואים באזורים בהם קרינת השמש לא מנדפת את המים וככל הנראה יש מצבורים של מים קפואים תת-קרקעיים (שוב מוגנים מפני קרינת השמש), כמו שניתן לקרוא כאן. קידוח עמוק יותר לא ישפר את התנאי הקידוח והבדלי הלחץ לא יהיו משמעותיים מספיק. כנראה שבשביל לא להביא מים חיצוניים כל פעם, "מושבות" הללו יזדקקו למערכת שתבצע מחזור המים באופן מלאותי כלשהו. אחרת יצטרכו לשתות קבוע מי קולחין מסוננים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:58, 13 ביוני 2021 (IDT)
אם אני לא טועה, ברגע שמשתמשים במחזור מים במושבה על הירח אז יש אספקט של מחזור מי קולחין (כלומר, אם ממחזרים מה שאנשים כבר שתו ופלטו), כי הרי מדובר בביוספירה (מלאכותית לחלוטין אמנם) ואפילו אם יפיקו מים מסלעים האוגרים אותם בירח ו\או ייצרו מים במעבדות ו\או יייבאו מים מכדור הארץ --- עדיין יהיה אספקט מחזור מי קולחין כזה כי מחזור הוא פשוט תנאי לקיום ביוספירה. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
הירח הוא סביבה עויינת לחלוטין. קיום מושבה על פניו איננו ריאלי בעתיד הנראה לעין - יש אוסף גדול של טכנולוגיות שצריך לפני שיהיה ניתן להקים מושבה, ומים הם רק אחת מהבעיות. מסע זול ובטוח בחלל הבינפלנטרי הוא דרישה נוספת, וכרגע אין באופק טכנולוגיות כאלו. בכל מקרה נשאלת השאלה - לשם מה? אם הטכנולוגיות הללו תהיינה קיימות, כריית מחצבים תהיה כדאית הרבה יותר על אסטרואידים. אילו משאבים הירח יכול להציע, למעט מחקר גאולוגי? למיטב ידיעתי לא ניתן להצדיק את יישוב הירח. את מאדים ככל הנראה ניתן ליישב בטכנולוגיה הקיימת, וכנראה אפילו להאריץ (כינון אטמוספירה המכילה מספיק חמצן ייקח עשרות אלפי שנים בטכנולוגיה הנוכחית, אבל להפשיר את מאדים, לקבל אטמוספירה צפופה דיה על מנת לפטור את המתיישבים מחליפת לחץ על פני השטח ולגדל צמחים ניתנים לביצוע בטכנולוגיה הקיימת בתוך הרף עין של מאה שנים). אולי ניתן גם ליישב כמה מהירחים. רוברט זוברין ואחרים מזהירים מפני הצבת הירח שוב כיעד לתוכניות החלל. זה יגזול את המשאבים הציבוריים לחקר החלל, וככל הנראה לא יהיה שום רווח ממשי מכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:45, 13 ביוני 2021 (IDT)
אני אישית מטיל ספק רב מאוד באפשרות להאריץ את מאדים, אפילו עם טכנולוגיה עתידית. הסיבה היא - לחץ. הלחץ במאדים הוא 6.5 מיליבר, כלומר אלפית מהלחץ בכדור הארץ. הבעיה עם לחץ היא לא רק חוסר אפשרות לנשום, אלא זה שנקודת רתיחה של מים תלויה בלחץ (ראה File:Phase diagram of water simplified.svg). באיזור הלחצים שיש בשטח מאדים, המים יכולים להיות רק מוצק וגז, בלי נוזל. מים נוזליים יתנדפו באופן מיידי בלחצים כאלה. אז כל מערכת ביולוגית ארצית תשרוד שניות בודדות לפני "שתתייבש בהקפאה". ולהעלות לחץ בערך פי אלף על פני פלנטה שלמה זה לא עניין של מה בכך. צריך הרבה מאוד-מאוד חומר גזי. מסת הגזים באטמוספרית כדור הארץ היא מסדר גדול של 10 בחזקת 18 קילוגרם. אבל מכיוון שמסת מאדים היא כ-0.1 מסת ארץ ורדיוסו דומה, אז כמות כזאת של גז תתנדף ברובה (מכיוון שהמולקולות בשכבות העליונות יהיו בטמפרטורה בה התנועה האקראית היא במהירות מעל מהירות מילוט של מאדים). ככה שלי נראה שהארצת מאדים רק מצטיירת יפה במד"ב וחסרת כל ערך כלכלי ומדעי עכשיו ובעתיד. רק תחשבו כמה אנרגיה צריך בשביל להפוך כמות כזאת של חומר ממוצק לגז במהירות מספיק גבוהה שכל האטמוספרה המלאכותית הזאת לא תספיק לתפזר לחלל (ועוד בהיעדר שדה מגנטי) ותתמצק בחזרה על פני הפלנטה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:36, 13 ביוני 2021 (IDT)
אין לי את המספרים מולי (אם כי אני יכול לשים עליהם יד שוב), אבל הנקודות העיקריות זכורות לי. התהליך מתחיל בפד"ח, לא במים. כמויות גדולות של פד"ח קפוא קיימות מתחת לפני הקרקע. כשמתניעים אפקט חממה מלאכותי התהליך צפוי להאיץ את עצמו. האטמוספירה תישאר ברובה פד"ח, לא מים, והלחץ גדל במהירות כתוצאה מפליטת הפד"ח, לפני שמתחיל תהליך של המסת המים. שלב המסת הקרח התת קרקעי מגיע רק בשליש האחרון של התהליך כשרובו בשניחם האחרונות ממש, ובשלב הזה הלחץ על פני השטח צפוי להיות למיטב זיכרוני כשליש אטמוספירה, מה שימנע את הבריחה המהירה שתיארת.
התהליך תלוי בזה שנתניע אפקט חממה שלאורך מאה שנה ילכוד עשירית מהקרינה. ההצעה שקראתי היא סינתזה של מתאן, CF4 ו C2F6 באמצעות מתקני הפקה מונעים גרעינית, שצפויה בתוך 60-70 שנה לחמם את קווי הרוחב הנמוכים (שיתחממו מהר יותר) ב 10 מעלות. בעוד שהמספרים של החלק הראשון (כמויות הפד"ח הצפויות ולכן החימום אחרי שהתהליך התניע) נראו לי סבירים מאוד בחישוב על מעטפה, אין לי מספיק ידע בשביל לדעת אם הסינתתזות שהציעו באמת יפיקו בעלות מתקבלת על הדעת את החימום הראשוני הדרוש ולא בדקתי את החלק הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:26, 13 ביוני 2021 (IDT)

מספר המנדטים במפלגתו של ראש הממשלהעריכה

מצב: חדש

מיהו ראש הממשלה שלמפלגתו היו הכי מעט מנדטים לפני נפתלי בנט, וכמה מנדטים? KobiNew - שיחה 10:37, 14 ביוני 2021 (IDT)

לסיעת קדימה של אריאל שרון היו 14 מושבים בכנסת השש עשרה. בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001 ניצח שרון, שעמד בראש הליכוד עם 19 מנדטים, את אהוד ברק שעמד בראשות ישראל אחת עם 26 מנדטים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:06, יום שני בשבת, ד' בתמוז ה'תשפ"א (IDT).

שם המשפחה "בנט"עריכה

מצב: חדש

מה מקור ומשמעות של המשפחה "בנט"? 2A0D:6FC0:6C0:7200:F079:7ECD:FB38:9A92 11:50, 14 ביוני 2021 (IDT)

ר’ w:Bennet (surname). באופן כללי, זהו עיוות צרפתי בעיקר של השם הלטיני בנדיקט (מבורך). Tzafrir - שיחה 16:56, 14 ביוני 2021 (IDT)

ממשלת ישראל השלושים וששעריכה

מצב: נענה

לפי כל הפרסומים 60 הצביעו בעד ו-59 נגד. זה אומר שיש נמנע אחד. מי זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:06, 14 ביוני 2021 (IDT)

סעיד אלחרומי. מנחם.אל - שיחה 15:09, 14 ביוני 2021 (IDT)
והוא חלק מהקואליציה? מדוע לא תמך במועמדות של עצמו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:52, 14 ביוני 2021 (IDT)
פורסם ביום ההצבעה שהוא מאיים להצביע נגד בשל חוסר שביעות רצונו מההסכם הקואליציוני (בין היתר, הסתייג מחלק מההבנות על האכיפה וההסדרה של הבנייה הלא חוקית בנגב). ביום ההצבעה היה גם איזה סיפור של כניסת הסיירת הירוקה למיפוי מבנים לא חוקיים בביר האדג'. במקרה שהקול שלו היה הקובע, טיבי היה אמור להצביע בעד (הוא חיכה עד לסוף ואז הצביע נגד). לפי מנסור עבאס הוא חלק מהקואוליציה. מנחם.אל - שיחה 16:06, 14 ביוני 2021 (IDT)

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּהעריכה

מצב: חדש

מה המשמעות המילולית של "עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה". מי זאת "האחת" ומהם "כמה וכמה"? Corvus‏,(Nevermore)‏

בלית תשובות מלומדות, ארשה לעצמי לשער שהכוונה למעין תוצאת מאזניים: על כף אחת יחידת משקל אחת, ומן הצד השני כמה וכמה ("על אחת", במובן של "כנגד אחת"). כך מתקבלת המשמעות של "קל וחומר". אגב, מקור הביטוי הוא במשל השועל והדגים התלמודי. כדאי להתרשם גם מפיוטו המופלא של רבי שלמה אבן גבירול, "שפל רוח". פנטין - שיחה 02:26, 15 ביוני 2021 (IDT)
הכוונה היא על כל אחת שהיה קודם צריך לעשות כמה וכמה. כמו למשל בהגדה של פסח: אילו הוציאנו ממצרים דיינו להודות, אבל 'על אחת כמה וכמה' טובה כפולה ומכופלת שצריך להודות. יהודי מהשומרון - שיחה 09:11, 15 ביוני 2021 (IDT)
זה הורחב מעבר לזה אל אם הקבוצה A נכללת בקבוצה B, אז בודאי שהאיבר a ששייך לקבוצה A כלול בקבוצה B
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:59, 16 ביוני 2021 (IDT)

איך מפילים ממשלה מכהנת?עריכה

מצב: חדש

נניח פורץ עוד סכסוך מול עזה. ומפלגות רבות בקואליציה הם נגד הלחימה ומבחינתם עדיף לא לפרוש מהקואליציה בכלל מאשר לתת יד למלחמה בין עזה לישראל: מה האפשרויות שלהם? נניח שרים יכולים להיתפטר. אבל זה לא יפיל את הממשלה כי רה"מ מקבל עליו את תפקיד השרים. אז מה האופציות שלהם? הצבעת אי-אמון?

האם יכולים לקבוע הצבעת אי-אמון בכל רגע נתון? אנונימי/ת לא חתם/ה

לפי חוק חדש יחסית, אישור הצבעת אי אמון מחייב הצגת ממשלה חלופית, כדי לחזק את היציבות הפוליטית. אנונימי/ת לא חתם/ה
בפרט, הקמת ממשלה מחייבת רוב פשוט, אבל הפלת ממשלה מחייבת רוב מיוחס בהצבעת אי אמון, כלומר: לפחות 61 חברי כנסת. Tzafrir - שיחה 21:58, 14 ביוני 2021 (IDT)
הכנסת יכולה להעביר חוק לפיזורה, מה שגורר בחירות חדשות וממשלה חדשה. יואלפ - שיחה 09:06, 15 ביוני 2021 (IDT)

האם בנט איבד את רוב תומכיו אחרי החבירה ליאיר לפיד וכו'?עריכה

בשורה התחתונה, האם הוא איבד את רוב תומכיו בגלל המהלך או שהם דווקא נשארו נאמנים לו? אנונימי/ת לא חתם/ה

קשה לדעת. הערכה שלי, כדתי לאומי+מתנחל, שיש חלקים משמעותיים בגרעין האידיאולוגי הקשה שהוא איבד, חלקים ששלמים לגמרי עם המהלך ושמחים בו וחלק גדול שמחכה לראות אם הוא יספק את הסחורה או לא. אם יצליח בתפקידו הוא פותח לעצמו גם מאגר מצביעים גדול בימין הרך ה'לבן'. יהודי מהשומרון - שיחה 09:23, 15 ביוני 2021 (IDT)
בארץ זה נראה שהצבעה היא בחלקה הגדול על בסיס סקטוריאלי ופחות אידאולוגי. ובנט הוא בכל זאת - הנציג הראשון של הכיפות הסרוגות שהגיע להיות ראש ממשלה. שזה אולי דווקא יחזק את הבייס שלו. בנוסף, צריך לזכור שהמצביע הישראלי לא ממש זוכר הבטחות בחירות כשבוע לאחר הבחירות. ולכן כל מיני "רמאי, שקרן, בוגד בבוחריו" לרוב חסרי משמעות בארץ. כמה פעמים ליברמן הבטיח למוטט את שלטון החמאס, נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת? עדיין הבייס שלו בוחר בו כל פעם מחדש. אז לדעתי, אם האיש יצליח לשרוד עם קואליציה וממשלה בה הוא נמצא בעמדת מיעוט לפחות שנה-שנה וחצי, אז בשלב הבא הוא דווקא ידע למושך קולות של בוחרים חדשים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:18, 15 ביוני 2021 (IDT)
בסקרים הוא יורד לארבע המאו"ר - שיחה 14:13, 17 ביוני 2021 (IDT)

אפקט חממה בכדור הארץעריכה

אני לא מכחיש את משבר האקלים שאנו חווים בכדור הארץ במסגרתו איכות האוויר ירדה עקבית ב-121 השנים האחרונות, המדבור עולה כבר אלפי שנים, ובזמן האחרון גם עונות נעשות קיצוניות ועוד בעיות.

אבל משהו אחד אני לא מבין; הטענה שיש יותר אפקט חממה בכדור הארץ; בהרבה מאד מקרים אני נתקל בדיווחים על פחות עננים בכל עונות השנה; לכאורה אם היה אפקט חממה אז היו צריכים להיות הרבה יותר עננים. אז אשמח להסבר בעניין הטענה הספציפית ל"אפקט חממה". בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית הוא העלייה ביצירת גזי חממה שמונעים לחלל פליטה של שאריות קרינה המגיעה מהשמש לכדור הארץ. התופעה שנוצרת נקראת אפקט החממה. — מכון וויצמן
הציטוט הזה (בבקשה גדולה לפרמט ציטוטים עם תבנית ציטוט להבא) לא כולל התייחסות לעניין העננים. כמן כן "מונעים לחלל פליטה" זו אמרה לא ברורה. אנונימי/ת לא חתם/ה
ערכים רלוונטיים: ההתחממות הגלובלית, אפקט החממה, גז חממה. באופן כללי השינוי העיקרי אינו בהצטברות אדי מים אלא דווקא בגזים אחרים (לדוגמה: פחמן דו-חמצני). Tzafrir - שיחה 10:55, 15 ביוני 2021 (IDT)
בסדר אבל האין גם עלייה בפחמן דו חמצני (בכמויות משמעותיות) תגרום לעלייה בכמות העננים ולהורדת גשם חומצי? אנונימי/ת לא חתם/ה

הנושא משמעותית יותר מסובך מאותו תיאור פשטני של "אנשים שורפים דלק, ריכוז פחמן-דו-חמצני עולה ולכן כדור הארץ מתחמם". יש עשרות מנגנונים ש"יודעים" לווסת שינויים מהירים כאלה. סתם לדגומה, כריכוז הפמן-דו-חמצני עולה, יעילות הפוטוסינתזה עולה ובכך קצב ספיחה של פחמן-דו-חמצני לגופי צמחים ועצות עולה (משתמשים בהזרמת פחמן-דו-חמצני במחממות בשביל ייעול תעשייתי). עליה בריכוז הפחמן-דו-חמצני באטמוספרה התחתונה מעלה את חומציות האוקיינוסים, דבר שמשפיע על תכונות פיזיות וכימיות של מי הים. ככה שלמצוא קשר כל כך ישיר בין כמות העענות לבין טמפרטורה זה לא טריוואלי (כלומר יותר חם-> יותר מים נוזליים-> יותר עננים זה לא כזה ישיר). וגם חשוב לזכור שבגדול הגרפים שמראים לציבור לגבי שינוי האקלים המודרני הם חיתוך מאוד צר וסלקטיבי, שמניח בטעות שהטמפרטורה לפני העידן התעשייתי היא ה"נכונה" עבור כדור הארץ כשפועל: א) האופטימום של הטמפרטורה כיום הוא לא שיא אבסולוטי עבור האנושות (ראה גרף כאן לכדור הארץ כולו וכאן עבור גרינלנד) ב) אם לוקחים תמונה גדולה יותר של תקופת ההולוקן, מקבלים שכדור הארץ עדיין מתקרר (ראה כאן, וכאן). אם אתה לא עוסק בנושא מה שכתבתי בטוח יפתיע אותך. זה כי מדורי ה"מדע" בעיתונות לרוב יודעים לשלוף פרטים מאוד מסוימים ופחות מתמקדים בניתוח מעמיק של המאמרים שמתפרסמים.

לא נכון ש"הגרפים שמראים לציבור לגבי שינוי האקלים המודרני הם חיתוך מאוד צר וסלקטיבי, שמניח בטעות שהטמפרטורה לפני העידן התעשייתי היא ה"נכונה" עבור כדור הארץ". (הטעות בחלק המודגש).
    • הטענה היא שאנחנו מותאמים למצב שהיה לפני 200 שנה. ריכוזי אוכלוסיה, ערים, שטחי חקלאות, מיני חקלאות - הכל "נתפר" למה שהיה אז. זה לא רלבנטי אם זה "המצב הנכון לעשר מליון השנים האחרונות". זה המצב הנכון לקיום שלנו וכל סטייה משמעותית ממנו מסכנת אותנו מאוד.
אבל ליבה של תשובת האלמוני נכונה ומדוייקת. הנושא מורכב מאוד. ההצהרה הכללית "כדור הארץ מתחמם, שטחים מיושבים יהפכו למדבר, ערים יוצפו במי ים" נכונה, אבל חישוב כל שינוי לוקלי הוא מעבר ליכולותינו כיום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:01, 15 ביוני 2021 (IDT)
נראה לי הגרפים האמורים פשוט מתעלמים מהנתונים של המאה האחרונה. להשוואה. Tzafrir - שיחה 14:53, 15 ביוני 2021 (IDT)

יכול להיות שלא הובנתי. הגרפים שצירפתי לא הולכים למיליוני שנים אחורה, אלא כולן בעידן הולוקן - החל מסוף תקופת הקרח האחרונה. אם הולכים לתמונה רחבה יותר מבחינה גאולוגית: אז אנחנו בכלל בחיים בפיק קטן בין תקופות הקרח (interglacial period), אבל כמו שאתה אומר בעצמך: זה פחות רלוונטי כי אנחנו מתעניינים בחיים של עצמו היום. וגרפים לא מתעלמים מהמאה ה- 20- פשוט כשהולכים יותר אחורה בזמן רואים דברים בפרופורציה אחרת. הגרף של XKCD הוא עם ציר זמן לוגריתמי ולכן ההבדל כה בולט. הטענה שלי היא בעיקר שלנסות לרדד את כל המערכת האקלימית לקורלציה בין שני מדדים (ריכוז הפמן-דו-חמצני מול טמפרטורה ממוצעת) זה לשפוך את התינוק עם המים. ולרוב הגרפים המוצגים הולכים מאות שנים אחורה בזמן שהאנושות עברה שינוי אקלים לא קטנים במשך אלפי שנים לפני שהיתה לנו השפעה כלשהי על פליטת גזי חממה. ותרבויות הוחרבו ונעלמו בעקובות שינויים אקלים. אני לא מדבר על מאות אלפי שנים, אלא על אלפים בודדים. אנחנו לא מבינים את הסוף את כל המנגנונים שמובילים לשינויי אקלים, אך נראה שאנחנו "טובים" בלשבש דברים. ואגב, אם רוצים להיכנס קצת יותר לנושא המחקר והצגתו לציבור, אז חייבים לציין את העבודה המפורסמת של מייקל מאן (תראו קריקטורה פה. הבחור עם הזקן זה מייקל מאן ועם המשקפיים זה כנראה Bruce Dorminey). הקריקטורה קצת מגזימה, אבל פחות או יותר זה מה שהוא עשה: לקח מדידות עקיפות של טמפרטורה לפי טבעות עצים, ראה שבתקופה המודרנית המדידה העקיפה לא מסתדרת עם המדידה הישירה (עם טרמומטרים) ובמקום להגיד "אז נתקן את המודל" או "השיטה לא פועלת כשיש עודף פחמן-דו-חמצני" הוא פשוט מחק את המדידות (העקיפות) שלא הסתדרו והחליף באלו (הישירות) שכן מסתדרות וחיבר הכל לגרף רציף בלי לסמן במפורש שהוא עובר בנקודה כלשהי בין מודל מקורב למדידה ישירה.

הגרף של XKCD הוא גרף לוגריתמי? בכלל הסתכלת? הוא פשוט ארוך מאוד. אבל מדובר על סקאלה לינארית למהדרין. לפני שמתחילים לרדד את המערכת האקלימית למתאם בודד, צריכים להסתכל על נתוני הטמפרטורה הנכונים. יש מקורות שונים לטמפרטורות. מדידות ישירות יש רק מכמה מאות שנים אחורה אבל יש כל מיני שיטות עקיפות להערכת הטמפרטורה בעבר. לצערי אין לנו פירוט מספיק טוב על כך בערכים שלנו ואני נאלץ לפנותך לערך האנגלי w:Proxy (climate). יש דרכים שונות לכייל את דרכי ההערכה הללו. אף אחת מהן אינה מדויקת לחלוטין, אולם יש באופן כללי התאמה לא רעה בין כולן. Tzafrir - שיחה 16:08, 15 ביוני 2021 (IDT)

חזרה לענניםעריכה

שלום למגיבים מאת יוצר הפוסט. בהתשובותיכם לא מצאתי התייחסויות לנושא העיקרי (עבורי לפחות) שזו הטענה שיש ירידה בכמות העננה בכדור הארץ מאז המהפכה התעשייתית (ולכן גם פחות גשם ושלג בחורפים) וכי אם היה אפקט חממה משמעותי הייתה צריכה להיות עלייה משמעותית בכמות העננה בכדור הארץ.

אני מצטער אם פספסתי משהו אבל אני מבקש תגובה קצרה (אם אפשר ברמת המשפט או שניים) לשאלה איך הטענה לאפקט חממה מסתדרת עם ירידה בעננה. אני אישית יכול להסביר זאת בכך שהגזים שבני האדם מייצרים לא מתלכדים בעננים אלא מתפזרים בכל רמות האטמוספירה של כדור הארץ (גם קרוב לקרקע) וגורמים לזיהום חמקמק, אבל אולי אני טועה. אנונימי/ת לא חתם/ה

  • איפה יש טענה שיש פחות עננות?
  • יש שינויי אקלים. בפרט מקומות שונים יהפכו (והתהליך כבר החל) להיות גשומים יותר ומקומות שונים יהפכו להיות שחונים יותר. חלק גדול מפני כדור הארץ מכוסה במים. לדוגמה, התחממות המים גורמת לעליה בעוצמת סערות טרופיות. אז אמנם רובן מתרחשות מעל מים.
Tzafrir - שיחה 20:20, 15 ביוני 2021 (IDT)
אתה צודק בהנחה שהגזים לא מתרכזים בעננים, ושוגה בכך שאתה מניח שהם בכלל ייצרו עננים באופן ישיר. ניקח למשל פד"ח, שהוא הבעייה העיקרית- הוא נשאר בצורת גז שקוף, מפני שהוא קופא בטמפרטורות נמוכות מאד (80-). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:20, 16 ביוני 2021 (IDT)

יש ירידה בעננה, בעיקר באזורים הרחוקים מן הים, בגלל שיש פחות חורש טבעי, כולל בעיקר פחות יערות (למשל בגלל חקלאות כרות והבער). המצב הזה לא אקולוגי בעליל והרסני. אנונימי/ת לא חתם/ה

איגנוסטיות ואפתאיזםעריכה

הערכים קצת מבולבלים. לפי הבנתי באיגנוסטיות אין משמעות לשאלה האם אלוהים קיים אך יש משמעות לאמונה. באפתאיזם אין משמעות לשאלה וגם אין משמעות לאמונה. לכן האם ניתן להניח שאיגנוסטים הם אנשים מאמינים באל למרות שמבחינתם אין חשיבות לדון בקיומו? Assafn שיחה 10:32, 15 ביוני 2021 (IDT)

לא הכרתי את המושגים הללו (אגנוסטיות דווקא כן, חשבתי שלכך הכוונה). לפי ההסבר בפתיח של הערכים, נראה שאיגנוסטיות עוסקת בבעיה של מהי בכלל ההגדרה של אלוהות. נראה שהם לא דוחים עיסוק באמונה ללא ביסוס, כמו אגנוסטיות, אלא לא עוסקים במשהו אמורפי שאין לו מקור שניתן להתבסס עליו - למה דווקא אמונה מסויימת (דתות פארודיות תוקפות את העניין של קביעת אופיו ומהותו של אל). (¯`gal´¯) - שיחה 16:11, 15 ביוני 2021 (IDT)

גיגי פרס ובירהעריכה

שמעתי דבר, ספק אגדה אורבנית אם כי ממקורות מהימנים, כי גרשון פרס, הקבלן הנודע ואחיו של שמעון, ערבב את חומרי הבנייה החיצוניים של בנייניו עם בירה מחו"ל, או משהו בסגנון, כדי להוזיל עלויות, ובגלל זה חלק מן הבניינים בנווה אביבים וברמת אביב "זורחים" בלילה. יש בזה אמת? מו סיזלאקהטברנהלכו להתחסן, זה מציל חיים 11:49, 15 ביוני 2021 (IDT)

הוא כמובן בנה את הכל בעצמו, יען כי הוא בן של אמו הערבייה של של פרס. אין לך מזימה קצת פחות מגוחכת? חומרי בניה קצת פחות יקרים? Tzafrir - שיחה 12:03, 15 ביוני 2021 (IDT)

היי, אני אשמח להוסיף ערך על עמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד. כיצד ניתן לעשות זאת?עריכה

מצב: חדש

היי, אשמח לעלות מידע על עמותת שותפויות אדמונד דה רוטשילד שבה אני עובדת ולוקחת חלק בהפעלת תוכניות הצוערים בארץ

https://rothschildcp.com/cadets/

שלום לך, אם אינך יודעת עדיין לערוך בויקיפדיה, כתבי את המאמר בוורד בצורה אנציקלופדית, לא שיווקית, את יכולה לקחת דוגמה מערכים על עמותות וארגונים אחרים. דאגי לצרף מקורות אינטרנטיים למה שכתוב במאמר. לאחר מכן פתחי חשבון בויקיפדיה, ואז תפני אלי לעזרה בדף השיחה שלי כמו שפנית כאן, או לעורך או עורכת אחרים - La Nave Partirà שיחה 12:49, 15 ביוני 2021 (IDT)
יש כאן מדריכים לתחביר ויקי (גם באתר מדיה-ויקי), יש גם את העורך החזותי לאלה שלא מכירים היטב את זה. אני חושב שיש גם תוסף לוורד שמאפשר המרה לתחביר ויקי (של מדיה-ויקי, לא markdown). (¯`gal´¯) - שיחה 14:25, 16 ביוני 2021 (IDT)
למיטב זכרוני בדלפק היעוץ הועלה שהיו בעיות קשות עם התוסף שהפכו אותו ללא שמיש. בכל מקרה הדרכה אחת על אחת עדיפה ממדריך, שכויח לספינה על הנכונות לסייע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:13, 16 ביוני 2021 (IDT)

חידה היסטוריתעריכה

באחת מהשעות היסטוריות, מיכאל הרסגור סיפר על שליט ממדינה ששכחתי איזו היא, שנעשה קצת דמנטי או מטורלל באופן אחר, והיה צורך להזיז אותו הצדה. לא רצו לפגוע בו, ולכן עשו מצג כאילו הוא עדיין הנשיא, הוא נשאר לגור בארמונו, כל האנשים מסביבו פנו אליו ב"אדוני הנשיא", ואפילו הודפסו עיתונים מיוחדים בשבילו שמספרים על מעשיו. זה סיפור אמיתי (פלוס מינוס פרטים ששכחתי), למישהו יש מושג מי האיש? חשבתי אולי חביב בורגיבה אבל לא מצאתי לזה סימוכין. - La Nave Partirà שיחה 15:48, 15 ביוני 2021 (IDT)

קונה/מוכרעריכה

שמתי לב שהאפליקציה של הבנק מאפשרת לי למכור מניה גם אם אינני מחזיק בה. כיצד זה ייתכן ומה זה אומר בכלל? Marxmann - שיחה 21:29, 15 ביוני 2021 (IDT)

אם הצלחת בפועל לסיים את הפעולה - זו תקלה חמורה. בפועל מוכרים נכס שלא קיים ברשותך אם חושבים שמחירו ירד בעתיד, ואז תוכל לקנות אותו בזול (ההפרש=רווח) ולהחזירו למשאיל. במניות זה נעשה (דרך חדר עסקאות בבנק) ע"י השאלת המניה ממי שכן מחזיק אותה, ואז השואל מוכר את המניה, והוא צריך להחזיר את המניה ששאל תוך פרק זמן מסוים. אם ציפיותיו התממשו ומחיר המניה יורד, השואל קונה אותה בזול ומחזיר למשאיל. אם עד יום שבו צריך להחזיר את המניה למשאיל מחירה עלה, השואל נאלץ לקנות ביוקר ולהפסיד. כל הנ"ל נקרא מכירה ב-Short או מכירה בחסר. אנונימי/ת לא חתם/ה
לא ניסיתי לסיים. אני מניח שהם לא היו נותנים לי לסיים. Marxmann - שיחה 16:05, 16 ביוני 2021 (IDT)
אולי מדובר בביצוע עיסקת שורט, והבנק הוא שדואג למימוש העסקה? מן הסתם הבנק גובה עמלה לא מבוטלת אם אכן זה המצב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:16, 16 ביוני 2021 (IDT)
זה לא נראה ככה. Marxmann - שיחה 16:05, 16 ביוני 2021 (IDT)
אי אפשר לעשות מכירה בשורט באופן כזה, כי חייבים להשאיל את המניות ממי שמחזיק בהן (והמשאיל לא יכול למכור אותן בתקופת ההשאלה). וגם יש לספק בטחונות לבנק, כי ההפסד ממכירה בשורט יכול להיות אינסופי. 87.70.118.111 16:40, 16 ביוני 2021 (IDT)
ניטפוק: לשאול ולא להשאיל. אם היית יכול להשאיל לא היית צריך לשאול. Tzafrir - שיחה 17:12, 16 ביוני 2021 (IDT)

מחזור בגדיםעריכה

מצב: חדש

במיכלים הסגולים של מחסור הבגדים, האם צורת המחזור הוא כמו ביד שנייה או שימוש בבדים עצמם? האם אפשר לשים שם בגדים שכבר לא ראויים ללבישה (לדוגמה, גרביים מחוררים)?

הבד עצמו מפורק או מרוסק ומשמש כחומר גלם בתעשיות שונות הצורכות טקסטיל. מחזור טקסטיל הוא תהליך מורכב ויקר יחסית (ולכן לא נפוץ מאד בעולם) משום שניתן למחזר רק בדים עשויים 100% חומר טהור (למשל, כותנה או פשתן), אבל אי אפשר למחזר בדים עשויים מתערובת של סיבים מחומרים שונים (למשל, פוליאסטר). בדים שלא ניתנים למחזור, עוברים מיון. חלקם משמשים כסמרטוטים בתעשייה, או פשוט מוטמנים במזבלות, מתחת לאדמה.--נדב - שיחה 11:25, 16 ביוני 2021 (IDT)
המכלים האלה מיועדים לבגדים למסירה הלאה, ופעם ראיתי שכתוב על המכל להכניס בגדים טובים ונקיים בלבד. - La Nave Partirà שיחה 12:58, 16 ביוני 2021 (IDT)

לאן העולם הולך מבחינת פסולת פלסטיק?עריכה

אני לא רוצה לדמיין כמה פסולת פלסטיק מייצרת כל מדינה גדולה בעולם (ורוב המדינות בעולם הן גדולות, לא קטנות כמו קפריסין או האי ברמודה)... מדינות של עשרות מיליוני בני אדם... רבים היום מזמינים אוכל הביתה... זורקים את הפלסטיק בו הוא מגיע... אף אחד לא מתחייב לאף אחד שהפלסטיק הזה באמת יעבור מחזור... לאן כל זה הולך? זה יכול להגיע למי השתייה של בני האדם ביג טיים עוד עשר או עשרים שנה לא? אנונימי/ת לא חתם/ה

את זה עוד ניתן למיין ולמחזר. לדוגמא, יש חברת נעליים שהחליטה לייצר בעזרת פסולת פלסטיק. לאחרונה נתקלתי בכך שפסולת אלקטרונית זה דבר שקשה מאוד לפרק למרכיבים ולעשות שימוש חוזר בייצור, ושחלק מזה גם רעיל ומסוכן. (¯`gal´¯) - שיחה 15:49, 16 ביוני 2021 (IDT)
זה נכון. פלסטיק שהוא בעל נפח רב יותר נראה "מגעיל" כשהפועל המסה שלו נמוכה מאוד ביחס לזיהום אחר, כמו זיהום מים על ידי התעשייה ופסולת מתכתית כמו מכשירי חשמל. וגם אחרי הכל פלסטיק הוא כינוי למספר תרכובות אורגניות סינטטיות כמו פוליאתילן, פוליאתילן טרפתאלט ופוליפרופילן. חומרים הללו יכולים לשמש כמזון לחד-תאיים כמו Ideonella sakaiensis ו- Pestalotiopsis microspora . בניגוד לחומצות חזקות שיש בסוללות, פסולת פלסטיק ככל הנראה תתכלה עם הזמן ללא יותר מדי סימנים. בנוסף חייבים לציין שכבר היום פלסטיקים בני עשרות שנים מתפוררים לאבק. אני לא יודע לחזות איך כמויות גדולות של אבק פלסטיק ישפיעו על בריאות האדם. 77.127.10.106 16:21, 16 ביוני 2021 (IDT)
בינתיים מיקרואורגניזמים כאלו לא נפוצים. אם הם יהיו נפוצים יותר בטבע, כלי פלסטיק יהיו פחות עמידים (בדומה לכלי עץ כיום). כיום פלסטיק הוא בעיה גם לאחר שהוא מתפורר (ולכן חשוב לאסוף פלסטיקים עוד לפני שהם מתפוררים). Tzafrir - שיחה 10:32, 17 ביוני 2021 (IDT)

כותרת ערך בחיפוש גוגלעריכה

- הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר#כותרת ערך בחיפוש גוגל

כשמחפשים בגוגל מושג כלשהו, ויקיפדיה היא אחת התוצאות הראשונות ולרוב תופיע כך: "שם המושג – ויקיפדיה". בפעם הראשונה נתקלתי בחריגה מכך כשגיגלתי את המושג כור גרעיני, והתוצאה הראשונה שמופיעה היא "כור גרעיני – ויקיפדיה - דימונה". נסו ותיווכחו. למישהו יש רעיון איך ולמה זה קורה? Kershatz - שיחה 15:07, 16 ביוני 2021 (IDT)

יותר מתאים ל-ויקיפדיה:הכה את המומחה. מפני שאני יודע דבר אחד או שניים, אגיד את מה שאני חושב: אחזור מידע (אלגוריתם מסוים) סודי של גוגל (שלא מוכנה בכלל לחשוף אותו), ויקיפדיה נתפסת כאתר אמין, ואולי גם (דגש על אולי, שלא יגידו מה פתאום אני חושב כך) ויקימדיה העולמית משלמת לגוגל בשביל להיות בטופ. PRIDE! - שיחה 16:13, 16 ביוני 2021 (IDT)
- סוף העברה
תודה על ההעברה משתמש:Euro know, זה אולי באמת יותר מתאים פה. אבל לחידוד השאלה שלי: השאלה היא לא למה ויקיפדיה היא בתוצאות הראשונות אלא ששם הערך בוויקיפדיה הוא תמיד מה שמופיע בתוצאה של גוגל. במקרה הזה שם הערך הוא "כור גרעיני" אז מאיפה הגיעה המילה דימונה לכותרת? (ובהערה צדדית, וייקימדיה העולמית בהחלט לא משלמת לגוגל) Kershatz - שיחה 16:33, 16 ביוני 2021 (IDT)
ייתכן שמדובר בחבלת סייבר או פעולה דומה אחרת. דגש - שיחה 16:37, 16 ביוני 2021 (IDT)
כמו בערך כל דבר שקשור לאלגוריתם של גוגל, זה סוד.
אני זוכר שלפני לא מעט שנים היתה כתבה (ב"הארץ"?) על כך שגוגל החליטה לקדם באלגוריתם תוכן מויקיפדיה, ללא קשר לתשלום. גוגל מחוייבת לציין קידומים בתשלום (מופיע ציון "ad" ליד התוצאות הראשונות, שהן באמת ממומנות). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 16 ביוני 2021 (IDT)
אני חושב שנתקלתי פעם בהסבר של גוגל לגבי היחס שלהם כלפי ויקיפדיה ושאכן היא מקודמת באופן מסויים - אני חושב שקראתי גם שעבור רוב של חיפושים כלליים, תוצאה מוויקיפדיה תופיע בוודאות בעמוד הראשון של החיפוש. גם בלי קשר לתוצאות החיפוש, עבור מושגים, לעיתים תופיע תיבת הסבר עם ציטוט של הערך מוויקיפדיה. לגבי ההערה על תשלום, גוגל היא תורמת נדיבה לוויקימדיה. ויקימדיה אינה משקיעה כסף באופן הזה מעצם היותה עמותה ללא כוונה רווח. (¯`gal´¯) - שיחה 21:57, 16 ביוני 2021 (IDT)

גוגל היא תורמת נדיבה לוויקימדיהעריכה

מצב: חדש

האם ידוע כמה בדולרים ובאחוזים מתקציב וויקימדיה היא תורמת? אנונימי/ת לא חתם/ה

שאלה טובה. גוגל ניצבת במקום מאוד מכובד מבין התורמים. אבל איזה חלק זה מהתקציב? קרן ויקימדיה => אתר הקרן => אודות => דוחות כספיים => דו״ח לשנת 2019–2020. לפי הדו״ח בעמוד 5, גם אם כל התרומה של גוגל הייתה באחת מן השנים האמורות, היא הייתה עדיין חלק קטן יחסית (ועדיין מכובד ואני כלל לא מזלזל בו) מסך התרומות.
התרומות שלנו לקרן חשובות כדי שהיא תהיה תלויה כמה שפחות בתרומות של תורמים גדולים. Tzafrir - שיחה 10:25, 17 ביוני 2021 (IDT)

כמישהו כותב "ועל x סליחתי" האם זה יכול להיחשב כבקשת סליחה, מבחינת השפה העברית?עריכה

מצב: חדש

במיוחד שהוא כותב זאת אחרי שהוא מתרץ את ההתנהגות וזורק אחריות עלי ועל אחרים. עם מילים כמו "מצטער *אם* נפגעת". השאלה היא האם המילה סליחתי זו בקשת סליחה או היא הבעת מחילה? ברשת מצאתי שימושים לשתי הפירושים.

אם השאלה היא "מבחינת השפה העברית", המילה "סליחתי" משמעותה שהדובר סולח. כשכוונת הדובר לבקש סליחה, המונח המקובל הוא "התנצלותי", והשימוש המקובל הוא "אנא קבל/קבלי/קבלו/קבלנה את התנצלותי". רוב דוברי העברית לא מקפידים תמיד על דיוק, וככל הנראה בדרך כלל כשמישהו כותב או אומר "סליחתי", הכוונה היא להתנצלות ולא להענקת מחילה. לשאלה "האם זה יכול להיחשב", התשובה תלויה בהקשר, כלומר האם הדברים נאמרו או נכתבו בנסיבות בהן יש לצפות לדיוק (כמו למשל ספר, מאמר רציני, ומרחב הערכים בוויקיפדיה). קיפודנחש 22:23, 17 ביוני 2021 (IDT)

אבטחת אישי ציבורעריכה

מצב: חדש

נתניהו המתבצר במעון ראש הממשלה, יוצא משם בשיירה של שלוש מכוניות משוריינות. מה זאת האבטחה הזאת, מי משלם עליה? - La Nave Partirà שיחה 19:25, 17 ביוני 2021 (IDT)

את. 87.70.118.111 23:22, 17 ביוני 2021 (IDT)
ראש ממשלה לשעבר ויו"ר אופוזיציה זכאים לאבטחה. דרדקשיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:32, 17 ביוני 2021 (IDT)

שמש 2עריכה

האם נכונה האגדה שגם בצל קיימת קרינה מזיקה של השמש מקרניים חוזרות? אולי שמש מזיקה ידע לענות. דרדקשיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 22:27, 17 ביוני 2021 (IDT)

האם בנט נתקע בפקקים כל יום עבודה מרעננה לירושלים פעמיים?עריכה

זה לא פוגע בתפקודו כראש ממשלה? אנונימי/ת לא חתם/ה

אף פעם לא נתקלת בשיירת ראש הממשלה? הם עוקפים את הפקק ונוסעים באדום. דרדקשיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:31, 17 ביוני 2021 (IDT)
נדמה לי שנתקלתי פעם אחת וכל הכביש היה ריק אבל במקרה של בנט, כל יום לעבור באדום מרגיש לי לא ייתכן, מה גם שלא כל פקק ניתן לעקוף... אנונימי/ת לא חתם/ה
נראה לך שנתניהו נשאר רק בירושלים? הוא הסתובב. אין שום סיבה שלא לעשות זאת כל יום. כל פקק ניתן לעבור בשוליים, אם לא המהנדס עבר על החוק. דרדקשיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 23:47, 17 ביוני 2021 (IDT)