ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10



אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

תוכן עניינים 

איך הורה יציג את בנו/בתו?עריכה

מצב טיפול: חדש

השאלה נוגעת לבנות המעדיפות כינוי גוף של רבים. כיצד מקובל שיציגו אותה/ן ההורים? ״זוהי בתי״, ״אלו בתי״, ״אלו בנותי״, או שאין משהו מקובל סטנדרטי? אעדיף תשובה ממי שמתמצאים בנושא באופן קרוב. Gil mo - שיחה 16:36, 7 במאי 2022 (IDT)

ראשית, משום מה שאלתך אינה נשאלת בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:ייעוץ לשוני.
שנית, משאלתך לא ברור מהי מטרת הדוברים המשתמשים בלשון רבים: למשל, האם רבים ולא רבות? מטרת הדוברים מאד משפיעה על התשובה לשאלתך.
הנוהג בעברית אינו ידוע לי. אבל כן ידוע לי הנוהג באנגלית, שעלולה להשתמש בלשון רבים - ככל שהמטרה היא להימנע מזיהוי מגדרי - שהרי האנגלית אינה יכולה להבחין בין רבים לבין רבות, אז אומרים בה למשל: Here is my offspring, they are 90 years old. אבל אם מתחילים את המשפט עם: Here is my daughter, אז כבר על ההתחלה יש זיהוי מגדרי, ולכן לא יהיה עוד טעם שההמשך יהיה בלשון רבים - שכל מטרתה היא כאמור להימנע מהסגרת המגדר, ולכן עם התחלה כזאת - שמסגירה מיד את המגדר - ממשיכים באופן טבעי עם אותו מגדר שכבר הוסגר ואומרים: She is 90 years old.
זה באנגלית. אם מאמצים בעברית את אותו נוהג אנגלי של שימוש בלשון רבים, אז צריך להחליט האם מאמצים גם את אותה מטרה. אם מחליטים שכן, אז ברור שאין טעם - מצד אחד להתכוון אל (או להצביע על) בת בודדת - אבל מצד שני להשתמש בלשון רבים על ידי המילה "בנותי" שממילא מסגירה את המגדר, וגם אין טעם - מצד אחד להשתמש עם לשון יחיד במילה "בתי" שמסגירה את המגדר - אבל מצד שני להשתמש עם לשון רבים במילה "אֵלו" שנועדה להימנע מהסגרת המגדר, כי מה תהיה מטרת השימוש בלשון רבים במקרה כזה - בעוד שהמגדר כבר מוסגר על ידי המילה בתי/בנותי?
לכן, לשאלתך, אם כאמור מאמצים בעברית - את אותו נוהג אנגלי של שימוש בלשון רבים - וגם את אותה מטרה שלשמה נוצר באנגלית הנוהג הזה, אז - תוך כדי הצבעה שלי על הבת - אעדיף ללכת על: "אני ההורה שלהם" (או "הם נולדו ממני"), וכדומה, וזאת בהינתן שהמילה "הם" יכולה להתייחס כידוע - לא רק אל בנים בלבד אלא - גם אל בנות בלבד (כפי שאגב יכול לקרות גם בלשון-המקרא כגון: בספר במדבר, פרק ל"ו, פסוק ו'; וכן בספר במדבר, פרק ג', פסוק כ"א; וכן בספר ויקרא, פרק י"א, פסוק כ"ו; ועוד).
אבל דבר אחד בטוח: אם בשאלתך יובהר האם רבים ולא רבות, ובמיוחד תובהר מטרתך בשימוש בלשון רבים, זה מאד יקל לענות ישירות על שאלתך. סמי20 - שיחה 19:52, 15 במאי 2022 (IDT)

היכן התקיימה ישיבת מליאת הכנסת הנוכחית מס' 124?עריכה

מצב טיפול: חדש

קישור. 87.69.242.88 22:25, 7 במאי 2022 (IDT)

זוהי ישיבת מליאת הכנסת, אז סביר שהיא נערכה במליאת הכנסת. מלבד זאת, כך גם ניתן לראות בצילום הסרטון. אביתר ג'שיחה • 12:25, 8 במאי 2022 (IDT)
זה לא נראה כמו אולם המליאה. המליאה שופצה במהלך הפגרה (אחת הסיבות לדחיית נאומו של זלנסקי בפני הכנסת). נראה לי שזה האודיטוריום במשכן הכנסת. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:28, 8 במאי 2022 (IDT)
@אמיר מלכי-אור: תודה, אכן כך. ראו קיר העץ כאן, בפסקה "אגפים חדשים" (בשליש התחתון של הדף) לעומת הקיר בסרטון, דקה 14:37. 87.69.242.88 18:12, 8 במאי 2022 (IDT)
@אביתרג: ברור שזה לא באולם המליאה הרגיל, שהיה בשיפוצים. ראה את במת הנשיאות הקטנה, שלטי הנייר על הכיסאות, אין מבנה מושבים בצורת האות חי"ת, והאזן (ממש בתחילת הישיבה) לדברי היו"ר לגבי הרעש. 87.69.242.88 17:37, 8 במאי 2022 (IDT)

מה המקביל בויקיפדיה העברית ל"מילות הקסם" בוויקיפדיה האנגלית __NOINDEX__ & __INDEX__?עריכה

מצב טיפול: חדש

בהתחשב בכך שלא קיים ערך בעברית עבור https://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Controlling_search_engine_indexing אשמח לקבל תשובה מכם. כבדרך אגב, מציין שזה לצורך הוספת דף משתמש לאינדקס של גוגל והסרת דף שיחה מהאינדקס של גוגל (למקרה ויש לכך פתרון אחר מזה).

Uris6: ראה עזרה:מילות_מפתח#שונות. 87.69.242.88 17:42, 8 במאי 2022 (IDT)

נוצרים פלסטיניםעריכה

מצב טיפול: חדש


כידוע ישנם נוצרים בשטחי איו"ש. חלקם דובר ערבית.

האם הם מגדירים עצמם כפליסטנים

האם היו פעילי טרור או פעילות אנטי ישראלית אחרת בקרב נוצרים?

במקור התנועה הלאומית הערבית הייתה חילונית ונוצרים שונים מילאו בה תפקיד חשוב (במידה מסוימת בערך מאותן סיבות שבגללן יהודים מלאו תפקיד חשוב בכל מיני תנועות מהפכניות במזרח אירופה). בין השאר ג'ורג' חבש ועזמי בשארה. אפשר למצוא אחרים בקטגוריה:נוצרים פלסטינים. Tzafrir - שיחה 08:14, 9 במאי 2022 (IDT)

התארכות זמןעריכה

שאלתי לפני מספר ימים שאלה בניסוח גרוע אז אנסה למקד את השאלה

באיזו מהירות יצטרך לטוס אסטרונאוט בתוך מערכת השמש שלנו כדי להאריך רק 100 שנים בלבד בכדור הארץ והאם יש טנולוגיה לכך באופק? תודה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה לא ברורה. אני מבין ממנה: שחייו כפי שהם נמדדים על פני כדור הארץ יארכו 100 שנים נוספות לאורך הצפוי. וניקח אורך צפוי של 75 שנים (אם מדובר על אסטרונאוט צעיר), צריך לגרום ל־75 שנים להתארך ל־175 שנים, כלומר: פי 7/3. את החישוב אפשר לעשות לפי התארכות הזמן, כלומר למהירות v, היחס הוא:
 
מכאן זה כבר חישוב פשוט. Tzafrir - שיחה 18:07, 9 במאי 2022 (IDT)

לא הבנתי את התשובה, אם האסטרונאוט רוצה לחסוך "רק" 100 שנה בגיל שלו כך שביחס לזמן בכדור הארץ הוא יחיה 200 שנה (בהנחה שבכל מקרה הוא היה מת בגיל 100), אז באיזו מהירות הוא צריך לנוע בתוך מערכת השמש שלנו? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)}

ראשית, אתה לא שואל בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.
שנית, התשובה תלויה, לא בהפרש שבין הזמן שעובר על האסטרונאוט לבין הזמן שעובר על תושבי הארץ, אלא רק ביחס   שבין שני הזמנים, אבל משום מה אתה לא ציינת את היחס   הזה. הנוסח הנכון של השאלה צריך אפוא להיות: באיזו מהירות   יצטרך לטוס אסטרונאוט, כדי שתוצאת הזמן   שנמדדת על ידי תושבי הארץ שמודדים את הזמן העובר על האסטרונאוט, תהיה גדולה פי   (תבחר פי כמה) מהזמן   שיורגש על ידי האסטרונאוט עצמו. אם תנסח כך את השאלה (בעוד אשר c יסמן כרגיל את הגבול המירבי של המהירויות האפשריות בטבע), אז התשובה תהיה:  . במילים אחרות:  .
הנה דוגמה ממשית: ובכן הבה נניח שנולדים שני תאומים, ומייד נפרדים, בעוד שאחד מהם מתחיל לטוס (במהירות קבועה) והשני נשאר בארץ. הבה נניח גם, כי  , כלומר כי - תוצאת הזמן   שנמדדת על ידי התאום תושב הארץ שמודד את הזמן העובר על התאום האסטרונאוט, היא תמיד ארוכה פי שניים מהזמן שיורגש על ידי התאום האסטרונאוט עצמו. אז זה מצריך שמהירות התאום האסטרונאוט תהיה  , כלומר שהיא תהיה בערך 86.6% מהגבול המירבי הנ"ל של המהירויות האפשריות בטבע.
עכשיו הבה נבדוק מה זה אומר מעשית: ובכן זה אומר, שאם נגזר על שני התאומים למות למשל בגיל מאה, אז כשימות התאום תושב הארץ בגיל מאה, התאום האסטרונאוט יהיה אז רק בגיל חמישים מנקודת מבטו (כלומר בגיל מאה מנקודת המבט של תושבי הארץ) - וימשיך אפוא לחיות עוד חמישים שנה מנקודת מבטו (שהן עוד מאה שנה מנקודת המבט של תושבי הארץ) - עד שיגיע סוף סוף לגיל מאה מנקודת מבטו (כלומר לגיל מאתיים מנקודת המבט של תושבי הארץ) ורק אז ימות.
לגבי שאלתך האם יש באופק טכנולוגיה המאפשרת טיסה במהירות עצומה כזו: ובכן אם מדובר בטיסת בני אדם (שזמנה מתארך למשל לפחות פי שניים מנקודת המבט של תושבי הארץ), אז אין טכנולוגיה כזו באופק. אבל אם מדובר בטיסת חלקיקים תת-אטומיים, אז כבר כיום אנחנו יכולים למדוד למשל את זמן חייהם של מואונים הטסים אלינו מהחלל, ואנחנו רואים שזמן חייהם   שנמדד על ידינו הנו ארוך פי שבע - מהזמן   שאותו הם ירגישו בעצמם (ושאגב נקבע לפי נוסחה אחרת שעליה טרם סיפרתי), וזאת בגלל מהירותם העצומה המתקרבת לגבול הנ"ל. כמובן הם עצמם אינם מרגישים בהתארכות הזאת של זמן חייהם - אלא הוא נמדד כמתארך רק מנקודת מבטנו שלנו - בעוד שהם עצמם בטוחים שהם חיים "כרגיל", ממש כמו התאום האסטרונאוט הנ"ל שכאשר ימות אז ירגיש שהוא בן מאה "כרגיל" - ממש כפי שהרגיש אחיו תושב הארץ עם עצמו כשמת בן מאה. ולמען הסר ספק: בויכוח - שבינינו לבין המואונים - לגבי זמן חייהם, מי "שצודק" הם המואונים: רק המדידה שמתבצעת על ידינו לגבי הזמן העובר על המואונים - היא זו "שמשתבשת" עם תוצאה שמתארכת אפוא באופן "שגוי" (בהתאם לנוסחה המוצגת לעיל) - וזאת מחמת המהירות העצומה שבה הם טסים כשהיא נמדדת על ידינו. ממש כמו שבויכוח - שבין תושבי הארץ לבין התאום האסטרונאוט - לגבי הזמן העובר על התאום האסטרונאוט, מי "שצודק" הוא התאום האסטרונאוט - כלומר הוא "באמת" יחיה רק מאה שנה (עד כמה שזה ישמע לנו מאכזב): רק המדידה המתבצעת על ידי תושבי הארץ לגבי הזמן העובר על התאום האסטרונאוט - היא זו "שמשתבשת" עם תוצאה שמתארכת אפוא באופן "שגוי" (בהתאם לנוסחה המוצגת לעיל) - וזאת מחמת המהירות העצומה שבה טס התאום האסטרונאוט כשהיא נמדדת על ידי תושבי הארץ. לסיכום: הזמן "האמיתי" שבנוסחה הנ"ל הוא תמיד  , ואולם ליחס שבין שני הזמנים יש השלכות מעשיות מעניינות - שאחת מהן מתוארת בפיסקה הקודמת (שמתחילה במילה "עכשיו"). סמי20 - שיחה 22:02, 10 במאי 2022 (IDT)

מה היא האלטרנטיבה הנפוצה ביותר ל React Native?עריכה

המומחים מוזמנים לענות או לתייג חשבון של מומחה שיוכל לענות. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חיפוש מהיר בגוגל ("best alternative to react native") מצא את זה, ומכאן עולה ש־Cordova, Flutter ו־Xamarin הם אלטרנטיבות נפוצות וטובות ל־React Native. TheBooker66, אבל תקראו לי איתן - שיחה 21:57, 20 במאי 2022 (IDT)

התיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובדעריכה

מצב טיפול: חדש

קראתי היום בדהמרקר שלפי התיקון יש חובה לפרסם דו"ח פומבי לכלל הציבור ודו"ח אישי לעובדים על פערי השכר בין גברים לנשים בחברה, ושהחובה חלה על כל גוף פרטי או ציבורי שמעסיק יותר מ518 עובדים. מעניין אותי לדעת למה הרף נקבע על מספר העובדים הזה. להדיוט חשדן כמוני זה מריח כאילו המספר נקבע במיוחד כדי להחריג חברה שהמחוקק חפץ ביקרה - האם ניתן למצוא מקור או הסבר למספר העובדים הזה? תודה, יודה אווזי - שיחה 03:16, 10 במאי 2022 (IDT)

המספר נקבע משום שחברי הכנסת הם ליצנים. הנה התשובה מאה פעמים חמסה ועוד ח"י - זה מה שמשעשע את חבר הכנסת חיים כץ. דוד שי - שיחה 03:50, 10 במאי 2022 (IDT)
וברצינות: אם חברה שמעסיקה בדיוק 512 לחצה להעביר את החוק וזה מה שימנע ממנה להעסיק עוד שמונה עובדים, מגיע לה. Tzafrir - שיחה 07:59, 10 במאי 2022 (IDT)
וסתם הערת אגב, לידיעתו של חיים כץ, החל מהמספר 72, ניתן להציג כל מספר שלם כך שהוא ייתקבל מהפולינום   (עבור m ו-n שלמים):
 
 
 
 
 
 
אתם מוזמנים לראות שמשם ואילך כל מספר נוסף הוא בעצם הוספה של 5 או מכפלותיו ל-72, 73, 74, 75 או 76. אביתר ג'שיחה • 13:54, 11 במאי 2022 (IDT)
אתה יוצא מתוך הנחה שח"כ צריך לדעת מה זה פולינום. אני לא בטוח שזאת הנחה נכונה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אבל הוא בוודאי שמע על אגודה נומרית (אנ') ומספר פרובניוס (אנ'). עוזי ו. - שיחה 10:13, 12 במאי 2022 (IDT)
איך ישמע כאשר הערכים חסרים בוויקיפדיה העברית? דוד שי - שיחה 08:55, 13 במאי 2022 (IDT)

דף ויקיפדיה לא ניתן לעריכה, בלחיצה הכול נמחקעריכה

מצב טיפול: חדש


בדף הויקיפדיה שנקרא ערוץ הילדים תכניות רכש בקישור הבא: https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D:_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9B%D7%A9&pagefrom=%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA#mw-pages

לא ניתן לערוך את הדף, כשאני לוחץ על עריכה העריכה מתחילה מנקודה שבה הדף כולו מחוק, זה לא קורה בדפים אחרים. מבקש סך הכול או שמישהו ימצא דרך לתקן את זה או שלהוסיף לאות ר' ברשימה את תכנית הטלוויזיה האהובה רדוול Redwall תודה ! מקווה שהערך יתווסף בהצלחה ואחכה לעדכונכם

כדי להוסיף דף לקטגוריה, עלייך להוסיף את הדף עצמו - ערוך את הדף והוסף בסופו את שם הקטגוריה, כך: [[קטגוריה:(הקטגוריה שאתה מעוניין להוסיף)]]. לגבי הריקנות של הדף, זה כי באמת בד"כ אין בו כלום, או שמשייכים את הקטגוריה עצמה לקטגוריות. לעיתים, שמים גם מעט תוכן, כמו הפניה לערך מרכזי, הטמעה של תבניות קשורות, הסבר קצר על מהות הקטגוריה או רעיונות לערכים נוספים שנדרש לכתוב בנושא. (¯`gal´¯) - שיחה 09:31, 10 במאי 2022 (IDT)
שלום Hareledri. כדי להוסיף את הערך רדוול (סדרת טלוויזיה) לקטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות רכש, יש להסיף את השורה [[קטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות רכש]] (עם הסוגריים המרובעים) בסוף הערך, אך הערך רדוול (סדרת טלוויזיה) עצמו עדיין לא נכתב.
אפשרות טכנית נוספת: בדף ה(כמעט) ריק שנפתח בקישור שציינת, להוסיף בתחילת הדף את השורה == ערכים חסרים== (כולל סימני == משני הצדדים) ומתחת לשורה הזו להוסיף את השורה * [[רדוול (סדרת טלוויזיה)]] (כוכבית, רווח, שני סימני סוגריים מרובעים פותחים, המלל "רדוול (סדרת טלוויזיה)" ללא המירכאות, שני סימני סוגריים מרובעים סוגרים). 87.69.242.88 09:40, 10 במאי 2022 (IDT)

אירוויזיון 2022: אי השתתפות מרוקועריכה

מצב טיפול: חדש

האם למישהו יש מושג למה מרוקו לא משתתפת, למרות שהיא חברה באיגוד השידור האירופי (ולכן זכאית להשתתף), ולמרות שנחתמו איתה הסכמי אברהם שלכאורה פוטרים אותה מהצורך להחרים את התחרות שבה משתתפת גם ישראל? אגב, השנה היחידה שבה מרוקו השתתפה הייתה בשנת 1980, משום שאז ישראל ביטלה את השתתפותה. סמי20 - שיחה 22:16, 10 במאי 2022 (IDT)

הערך מרוקו באירוויזיון לא עונה על השאלה? גם הכל שם זה ספקולציות - זה לא ממש אנציקלופדי. (¯`gal´¯) - שיחה 00:55, 11 במאי 2022 (IDT)
לא טרחתי לקרוא את הערך. מרוקו השתתפה רק פעם אחת, בשנת 1980. יש מידע לא מבוסס, שאחרי שהנציגה המרוקאית סיימה במקום האחרון, המלך החליט שעדיף בלי. כמו כן, האירוויזיון מעודד זהויות קוויריות, ותומך בקהילת הלהט"ב, ואילו במרוקו, יחסים חד-מיניים הם עדיין עבירה פלילית, שאם אינני טועה, עונשה מוות. יש טוענים, שזו גם הסיבה לפרישתן של טורקיה והונגריה. אני לא יכול להצביע על מקורות מהימנים המאששים זאת.--נדב - שיחה 22:08, 17 במאי 2022 (IDT)

קשר בין צרפת לספרדעריכה

מצב טיפול: חדש


איך לפני התפתחות התחבורה המודרנית היה קשר כה הדוק בין צרפת לספרד? הרי רכס מפריד ביניהן. לא סביר שכל פעם אנשים עשו את ה"טרק" הזה בשביל לעבור...--2A00:A040:196:303F:E859:7A4:112D:EC7D 23:32, 10 במאי 2022 (IDT)

השאלה תקפה גם לקשר בין איטליה לשכנותיה מצפון (צרפת, שוויץ וכו') שמופרדות ע"י רכס האלפים. כבר לפני 2000 שנה פעלו הרומאים לשפר את הדרכים בין רומא לרחבי האימפריה שלהם. עד היום קיימות דרכים סלולות רומיות בכל רחבי אירופה (כולל באלפים ובפירנאים) שכללו גם גשרים ושימשו את הצבא והסוחרים. יש לציין שבימי הביניים הדרכים לא תוחזקו כראוי ומצבם התדרדר ולכן היה נתק מסויים בין חלקי היבשת. בתקופת הרנסנס שופרו התשתיות. Danny Gershoni - שיחה 17:07, 14 במאי 2022 (IDT)

האם מפתח ציבורי ומפתח פרטי הם "מפתחות הצפנה"?עריכה

האם המונח "הצפנה" הוא בכלל תקף כאן?

תודה, שמואל הלוי.

למה לא? זו הצפנה א-סימטרית. פשוט בהצפנה כזו יש זוג מפתחות במקום מפתח אחד. (¯`gal´¯) - שיחה 01:56, 12 במאי 2022 (IDT)

שאלה נספחתעריכה

אם יש שני מפתחות (מכשיר נעילה ומכשיר פתיחה) ההצפנה היא אסימטרית אבל אם יש מכשיר נעילה-פתיחה (מכשיר שגם נועל וגם פותח) ההצפנה היא סימטרית? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ר’ הצפנת מפתח ציבורי לעומת הצפנה סימטרית. ההתייחסות כאן אינה למכשיר ההצפנה אלא למפתח. Tzafrir - שיחה 08:23, 12 במאי 2022 (IDT)

בית משפט צבאיעריכה

מצב טיפול: חדש


בית דין צבאי הוא חלק מהצבא ולכן כפוף לפקודות וגם מחויב לביטחון.

אבל מה קורה במקרה שיש ניגוד בין צורך בטחוני לבין עקרון הצדק?

נגיד שר הביטחון דורש שמישהו יקבל עונש מאסר בפועל. הוא מורה על כך לרמטכל שמעביר את הפקודה לשופט במדים שמחויב למילוי הפקודה.

ואז לא משנה אם המואשם זכאי או אשם, כי יש פקודה. אז עקרון הצדק נדחה?

הפקודה שתיארת היא פקודה בלתי חוקית בעליל, שאסור לציית לה. עם זאת, כבר אמר קלמנסו: "הקשר בין בית דין צבאי לצדק הוא כמו הקשר בין שירי לכת צבאיים למוזיקה". דוד שי - שיחה 09:02, 12 במאי 2022 (IDT)
השופט אינו מחייב לפקודה זאת, לא רק בשל היותה פקודה בלתי חוקית בעליל אלא אף לאור הוראתו הישירה של סעיף 184 לחוק השיפוט הצבאי. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:32, 12 במאי 2022 (IDT)

מה יעשו לי אם אני בוחר שלא לייצר ולדווח ספר חשבונות?עריכה

נניח ויש לי עסק עצמאי קטן עם הכנסה של עד שכר המינימום בחודש בלי הוצאות מוכרות כלל (עסק פיתוח תוכנה). אני מוציא קבלות עוסק פטור שמתועד בהן תאריך התשלום, סכום התשלום, אמצעי התשלום (נניח מזומן או העברה בנקאית) וכדומה.

אני מודע היטב לכך שלפי רשות המסים ספר קבלות לא מספיק ויש צורך גם ליצור ולתעד ספר חשבונות, אבל אם אני בוחר שלא לייצר ולתעד ספר חשבונות, מה כבר יכולים לעשות לי כעוסק עצמאי פטור עם שכר מינימום?

תודה, --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יטענו שהרווחת יותר ממה שאתה מצהיר, ויעקלו לך חשבונות בנק. בישראל, חובת ההוכחה עליך ולא על רשויות המס. עמית - שיחה 10:29, 12 במאי 2022 (IDT)
אבל איך, ספר קבלות לבדו, מעיד על יותר רווח (מאשר שהיה לצידו גם ספר חשבונות)? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מוסדות אקדמיים לא מוכרים בישראלעריכה

בארה"ב, רוסיה, גרמניה, סין ועוד מדינות גדולות ישנן מגוון מכללות (לעתים מכללות דתיות או מכוני מחקר עצמאיים) המעניקות מגוון תארים כמו תואר ראשון (BSc) או תואר שני (M.A) ואף תואר דוקטור, כמו דוקטור בנטורופתיה.

מצד אחד מכללות אלה פתוחות לקהל הרחב אך מצד שני מחתרתיות ולמלמדות גישות מחלוקתיות לנושאים שיש בהם קונצנזוס מדעי, כמו תזונה, היסטוריה וכדומה.

האם יש מכללות כאלה בישראל המעניקות תארים אקדמיים --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בישראל, רק אוניברסיטה ומכללה אקדמית יכולות להעניק תארים אקדמיים מוכרים. מסלולי התארים שלהם צריכים להיות מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בארצות שונות יש הסדרים שונים להכרה במוסדות להשכלה גבוהה. בארץ אין שום הסדרה לתואר „דוקטור בנטורופתיה״ וכל גוף יכול להחליט שהוא מעניק אותו לאנשים שונים (לדוגמה: מי שסיימו אצלו מסלול לימודים כלשהו).
אין הכרה אוטומטית בתארים אקדמיים מחו״ל (למרות שכל תואר כזה נראה מרשים בקורות החיים). לצרכים שונים יש דרכים להכיר בתארים וזה מצליח לרוב לסנן תארים לא ראויים, כגון תארים מבית חרושת לתארים. Tzafrir - שיחה 08:18, 12 במאי 2022 (IDT)
בישראל, ישנם מכללות ואוניברסיטאות. תואר ראשון ושני אפשר ללמוד בשני סוגי המוסדות, אך אפשר לקבל תואר דוקטור רק מהאוניברסיטאות הציבוריות (העברית, תל אביב, טכניון, חיפה, אריאל, בר אילן, בן גוריון, ויצמן, פתוחה) ומאוניברסיטת רייכמן. לדעתי צפריר טועה בכך שכל גוף בישראל יכול להחליט להעניק "דוקטור לנטורופתיה". ראו דוקטור#התואר בישראל.
בישראל, כל המוסדות האקדמיים נמצאים בפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), והם מעניקים את הרשות להעניק תארים במסלולים מסוימים. כלומר גם אם אחת האוניברסיטאות תרצה להקים מסלול לימוד לנטורופתיה (לתואר ראשון\שני\שלישי) וגם אם מכללה תרצה להקים מסלול כזה (לתואר ראשון\שני) - שניהם יצטרכו לקבל אישור מהמל"ג.
כמובן שגם באוניברסיטאות לא מלמדים רק את הדברים שבקונצנזוס.מלמדים חשיבה ביקורתית, ומתוך עיניים מדעיות בוחנים את התיאוריות השונות שמועלות ברחבי העולם. אולי כדאי לעיין בערך השיטה המדעית. --2a0e:9cc0:234a:c600:fda2:7b68:d9db:2cc9 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יש שני תארים שמכונים דוקטור בשפה העממית: ישנו דוקטור, PhD במקור: דוקטור בפילוסופיה, הוא התואר האקדמי העליון. יש גם דוקטור לרפואה, MD: סיום לימודי רפואה. בארץ יש הסדרה דומה גם לתארי דוקטור לרפואה. נטורופתים יצרו לעצמם תואר דומה ל־MD בשם ND: דוקטור לנטורופתיה. בארץ אין שום הסדרה חוקית ואם מישהו מוכן לשלם לי 2,000 שקלים אני מוכן לספק לו בתמורה אישור שהוא דוקטור לנטורופתיה (או שמא דווקא WD: דוקטור לוויקיסקופיה [משמר ויקיפדיות]) מטעם מכללת צפריר (בהנחה שהשם הזה לא תפוס). יש בארץ גופים שמחליטים משום מה להעניק תעודות דומות רק למי שלמד בהם כמה שנים. Tzafrir - שיחה 19:59, 12 במאי 2022 (IDT)
אינך חושב שהתואר המומצא הזה הוא עבירת התחזות? אפשר לטעון שיש כאן הונאה כי יש כאן מצג מכוון להראות כאילו שיש תואר אקדמי שאין בסמכותם לקבל. 2A0E:9CC0:234A:C600:FDA2:7B68:D9DB:2CC9 21:28, 12 במאי 2022 (IDT)
הערה מתבקשת: אני לא עורך דין. אם הייתי מקבל 2,000₪, כנראה חלק מהם היה מגיע לייעוץ משפטי. אני מקווה שמה שאני כותב כאן נכון. כמובן שחשוב שאני לא אטעה את הציבור שהתואר שאני מסמיך הוא אחד משני התארים האמורים: שלא מדובר על תואר אקדמי ושלא מדובר על לימודי רפואה רשמיים (עדיין אנשים שונים טוענים שהם מרפאים ונזהרים לא לטעון במפורש מה הם יכולים לרפא). Tzafrir - שיחה 12:28, 13 במאי 2022 (IDT)

אופי הסנקציות על רוסיה לאחר סיום הסיכסוך עם אוקראינהעריכה

מצב טיפול: חדש

שלום למומחים. בהנחה שהסיכסוך עם אוקראינה יסתיים בלי הישגים משמעותיים לרוסיה והיא תסיג את כוחותיה ותחתום על הסכם שביתת נשק, האם הסנקציות צפויות להמשך? אם התשובה היא חיובית, מה יהיה אופי הסנקציות וכמה זמן הן צפויות להמשך? תודה, יודה אווזי - שיחה 14:30, 12 במאי 2022 (IDT)

כרגע השאלה נראית למרבה הצער תאורתית, ולכן גם התשובה תאורתית. משטר הסנקציות נועד להענשת מדינה שפועלת בניגוד לאמנות הבינלאומיות, ולא כענישה לאחר מעשה. משל כך, נראה כי הסנקציות עשויות להיות מוסרות אם וכאשר באמת יושג הסכם שלום כזה. המציאות, עם זאת, נראית שונה: לא רק שלא נראה שהמלחמה בדרך לסיום, הקרמלין מאיים כעת על מדינות נוספות (למשל, פינלנד ושוודיה). על כן, לא נראה שהסנקציות יוסרו בקרוב, אלא להפך: הן נעשות יותר ויותר נרחבות.
עוד עניין שכדאי לציין בהקשר הזה: גם כאשר המלחמה תסתיים והעניינים ישובו פחות-או-יותר לקדמותם, ישנו סיכוי לא מבוטל כי אם המלחמה תתארך, הכלכלה הרוסית תתקשה להתאושש, מהסיבה שמדינות אירופה צפויות לחפש מקורות חדשים לגז, אולי מהמזרח התיכון, ולא יזדקקו יותר לגז הרוסי, שמהווה חלק נכבד מכלכלת רוסיה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:44, 13 במאי 2022 (IDT)

שקל>>>דולר>>>שקל: מס על רווח?עריכה

מצב טיפול: חדש

אם קניתי דולרים ואח"כ מכרתי אותם יקר יותר עליי לשלם מס על ההפרש? --טרפזטרפיז - שיחה 17:36, 12 במאי 2022 (IDT)

אם המקצוע שלך הוא סחר במטבע זר, זו הכנסה עסקית חייבת במס. אם עשית זאת כפעילות פרטית שלא במסגרת עסקיך, זו הכנסה פטורה ממס. דוד שי - שיחה 08:52, 13 במאי 2022 (IDT)
תודה רבה דוד שי על התשובה--טרפזטרפיז - שיחה 11:15, 13 במאי 2022 (IDT)

שכתוב ערךעריכה

מצב טיפול: חדש


אם יש על ערך כיתוב שהוא צריך שכתוב:

לכל אחד מותר למחוק את כל התוכן שלו ולכתוב תוכן חדש? או שצריך לעבור ועדה ואישורים וכד?132.66.140.54 19:43, 12 במאי 2022 (IDT)

ברור שמותר ומומלץ.
יש סיכויים מעולים שהשכתוב ישפר את הערך משמעותית, ומנגד, רוב הסיכויים שאם השכתוב הוא איכותי, אף אחד לא יתנגד אליו (ואין לחשוש ממצב כזה עוד לפני שהובעה התנגדות).
היו נועזים בעריכת ערכים! —מקף, תייגו אותי 01:37, 13 במאי 2022 (IDT)
מקף כמובן צודק, אך אם לוקחים את הדברים של השואל.ת כפשוטם, אז כדאי לציין שבויקיפדיה קיים גם מרחב הטיוטה. אם רוצים ל"למחוק את כל התוכן שלו ולכתוב תוכן חדש", במיוחד לפני שצוברים ניסיון בעריכה, עדיף לנסות קודם כל לכתוב את הערך כך: טיוטה:שם הערך (החלף את "שם הערך" בשם הערך), ורק לאחר שהוא נראה סביר, לבצע החלפה (אפשר להיעזר בויקיפדיה:העברת דפי טיוטה לשם כך). הסרת כל התוכן מהדף והכנסת תוכן חדש עשויה להיות פעולה דרסטית מדי, ויש לשקול ברצינות האם זה עומד במתחם הסבירות לפני שמבצעים זאת. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:52, 13 במאי 2022 (IDT)

מכשירי נעילה, פתיחה ופתיחה-נעילהעריכה

האם יש קשר בין לזה לבין סימטריה בהצפנה ואם כן מה הוא? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הקשר? הצפנה זה על מידע, ערפולו, כך שהוא חשוף לכל (ניתן להעבירו בביטחון בתווך ציבורי לא מאובטח) אך תוכנו אינו מובן, רק לצדדים המעורבים בשיחה. מכשיר נעילה, הוא מנעול, נועד להגן על דבר פיזי, למנוע גישה אליו, אפילו לידיעה על מהו, שימוש בו וגניבתו. (¯`gal´¯) - שיחה 17:39, 13 במאי 2022 (IDT)
אני מבין שהצפנה זה בעצם קידוד או ייצוג של דבר בקוד. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בקידוד אין מפתח כחלק מהקלט. מספיק שאתה יודע מה הקידוד (התאמה בין משהו למשהו), כדי להבין טקסט בקידוד הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:29, 14 במאי 2022 (IDT)
האם בקלט של צופן אותו "מפתח" הוא מכשיר פתיחה, מכשיר נעילה, או מכשיר נעילה-פתיחה? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך יש מספיק חול לכסות ערים ישנותעריכה

מצב טיפול: חדש

איך יש כל כך הרבה חול לכסות ערים? מאיפה הוא מגיע?הרי אם העיר כוסתה משמע שכל האיזור כוסה במטרים של חול, והכול תוך כמה מאות שנים

יש בסהרה דיונות חול בגובה מאות מטרים שנוצרו מחולות נודדים כך שאין בעיה לכסות ערים בחול. יחד עם זאת צריך לזכור שכמות החול היא די סופית כך שבמקביל לכיסוי מקומות בחול נודד שומעים גם על ערים שהיו קבורות בחול והתגלו עם נדידת החול. Danny Gershoni - שיחה 16:58, 14 במאי 2022 (IDT)

דמוקרטיהעריכה

מצב טיפול: חדש


האם לחיות במדינה דמוקרטית זה טוב או רע לאזרח?

טוב. אסף השני - שיחה 10:01, 14 במאי 2022 (IDT)
וינסטון צ'רצ'יל ענה על זה בעבר, לטוב ולרע:

הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה בעולם, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום

הטיעון הכי טוב נגד הדמוקרטיה הוא שיחה בת 5 דקות עם המצביע הממוצע

לא חושב שתמצא.י תשובה טובה יותר. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:45, 14 במאי 2022 (IDT)
איך שיחה בת 5 דקות תסייע? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זו כמובן אמירה צינית. לרוב המצביע הממוצע לא בקיא במיוחד בנושא שעליו נערכת ההצבעה (מה שהגיוני בסך הכל - אדם פשוט לא אמור להתעניין בנבכי הדיפלומטיה והכלכלה, יש לו מספיק דברים אחרים להתעסק בהם). שיחה בת 5 דקות מבהירה לאדם הלא-ממוצע שהאיש שמולו לא מבין דבר בנושא. הבעיה היא שלאחד כזה יש כוח לחרוץ גורלות של אומה שלמה. זה מתבטא במיוחד במשאלי עם. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 17:15, 14 במאי 2022 (IDT)
מעניין מה יהיה כשרובוטים יחליפו בני אדם ב-51% או יותר מן המשק ואז לאנשים יהיה הרבה יותר זמן פנוי. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
בטח כשלא נשאב מים מהבאר ולא נעשה כביסה ביד ויהיה לנו כלי תחבורה מהיר יותר מסוס ועגלה יהיה לנו הרבה זמן פנוי. מה לא? בברוך - שיחה 10:42, 19 במאי 2022 (IDT)

אני חושב שבעיה בלענות על השאלה הזאת היא שיש קריטריונים שונים להגדיר "טוב לאזרח". בדרך כלל "מדדי האושר" של מדינות דמוקרטיות מוגדרho מראש כl שלפיו אזרחי מדינה דמוקרטית יהיו מאשרים. נגיד בוטהן שהיא ממלכה הגדירה לעצמה "Gross National Happiness" ולפיה דווקא הם מאושרים יותר. אזרחים של מדינות דקטטוריות (כמו ברית המועצות) הרבה פעמים מדווחים על אושר רב ושמחת חיים (ובניגוד למה שמאמנים במדינות דמוקרטיות זה לא נובע מפחד ורצון לרצות את השואלים).

הצפנת מפתחעריכה

  • בהצפנת-מפתח-סימטרית משתמשים במפתח שגם נועל וגם פותח (ולשני הצדדים יש אותו)
  • בהצפנת-מפתח-אסימטרית מה קורה? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
    צריך מידה מסויימת של הבנה בתורת המספרים ובחשבון מודולארי. בטוח שתמצא סרטונים שמסבירים את אופן הפעולה של RSA. כעיקרון גם פתיחה של הצפנה סימטרית זה לא הכי טריוויאלי. צריך שזו לא תהיה פונקציה שהיא חד-כיוונית, כלומר פונקציה הפיכה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:31, 14 במאי 2022 (IDT)

דוגמה מחיי היום יום להצפנה אסימטרית?עריכה

גבינה עכואית וגבינה צפתיתעריכה

מצב טיפול: חדש

יש לנו שני ערכים: גבינה עכואית (ערך ללא תוכן כמעט) וגבינה צפתית (ערך ללא מקורות). מה היחס בין שתי הגבינות? האם לא מדובר על אותה גבינה? דרך אגב, בספר פאשות, פלאחים ופיראטים על ארץ ישראל במאות ה־16–18, נתקלתי בתיאור של הכנת גבינה בצפת שכתב חיים ויטאל בכתב יד מוסאיוף מס’ 228 שנמצא במכון יד יצחק בן צבי. הספר מצטט כל מיני תיאורי מלאכות אחרים מאותו כתב היד.

מחזור פסולת בניין דרך פצצת אטוםעריכה

תאורטית, נניח ושמים המון פסולת בניין בתוך מכתש ענק ומפציצים את הפסולת בפצצת אטום והיא "נמסה" לאפר ועפר, האם זו דרך לגיטימית למחזר אותה?

למשל, עוד 300 שנה כל המגדלים והגורדי שחקים שיש היום אולי "יינבלו" וירצו להשמיד אותם ולמחזר את פסולת הבניין שלהם. האם הרעיון שהצעתי רלוונטי? אולי יש דרך דומה? תודה. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המגמה היום היא למחזר כמה שיותר פסולת בניין. ראה כאן את המגמה של הרשות האמריקאית לאיכות הסביבה. כמובן שהרעיון לפוצץ פצצת אטום כדי לפתור בעיה אחת יגרום להרבה יותר בעיות שלא לדבר שחומרים שחוו פיצוץ אטומי לא ניתן להשתמש בהם מספר אלפי שנים. זה גם נכון לרעיונות השגויים לשרוף אשפה, לזרוק אותה בים או להטמין אותה. בסופו של דבר זה הכדור שלנו והכל חוזר אלינו. Danny Gershoni - שיחה 16:01, 15 במאי 2022 (IDT)
לא צריכים פצצת אטום. אנחנו רק צריכים לדאוג שיהיה מספיק חול (מהשאלה הקודמת) לכסות את זה. Tzafrir - שיחה 23:21, 15 במאי 2022 (IDT)

מדינות באירופה שהגרמנים דילגו עליהןעריכה

מצב טיפול: חדש


הגרמנים כבשו את כל אירופה למעט שש וחצי מדינות בלבד: שוודיה, שווייץ, דרום צרפת, בריטניה ואירלנד, ספרד ופורטוגל. במקרה של בריטניה ואירלנד הסיבה ברורה- חיל האוויר הבריטי התיש והכניע את חיל האוויר הגרמני וגרם לביטול התכנית לפלוש לבריטניה, וממילא בשביל להגיע לאירלנד צריך לעבור בבריטניה. אבל מה לגבי ארבע וחצי המדינות האחרות? מדוע הגרמנים פסחו עליהן, והשאירו לעצמם "חורים" באירופה?--2A00:A040:196:303F:D87D:7F58:6095:2755 23:30, 15 במאי 2022 (IDT)

דרום צרפת, הידועה בתור צרפת של וישי, המשיכה להיות מדינה עצמאית להלכה. בפועל זו הייתה מדינה בחסות גרמנית. גם הונגריה, סלובקיה, רומניה ובולגריה היו מדינות עצמאיות במידה זו או אחרת (סלובקיה נוצרה על חורבות צ'כוסלובקיה). בנורבגיה הגרמנים ניסו להקים ממשלת בובות בהנהגת קוויזלינג אבל לא עבד. פינלנד נשארה גם היא מדינה עצמאית שתמרנה בין גרמניה לברית המועצות. היא הייתה אולי המדינה היחידה באירופה, למעט איטליה, שהייתה בעלת ברית ולא מדינת חסות של גרמיה.
שווייץ ושוודיה היו מדינות ניטרליות שמוקפות בשטחים כבושים גרמניים.לגרמנים לא השתלם לכבוש אותן והם גם הרוויחו במידת מה מהמעמד הניטרלי שלהן. הייתה כאן לא מזמן שאלה לגבי שווייץ.
ספרד שאחרי מלחמת האזרחים אהדה ככלל את מדינות הציר שעזרו לה לנצח. אבל גם העדיפה לא להסתבך בעוד מלחמה שלא לצורך. עם הסתמנות נצחון של בעלות הברית, ספרד החלה לנטות לצד בעלות הברית. Tzafrir - שיחה 08:19, 16 במאי 2022 (IDT)
אני לא מכיר את ההבחנה בין בנות ברית ומדינות חסות. רומניה, הונגריה ובולגריה היו מדינות עצמאיות בנות ברית, בדיוק כמו פינלנד. גרמניה גם יצרה מדינות חדשות שהיו לבנות ברית שלה, קרואטיה, סלובקיה ועוד. אגב, לצד גרמניה הנאצית לחמו גם מתנדבים בני לאומים שונים, דיוויזיה ספרדית, דיוויזיות הולנדיות, אלבניות ועוד וכמובן מתנדבים אוקראינים. בברכה. ליש - שיחה 11:26, 16 במאי 2022 (IDT)
אי-שם בתואר הראשון, למדתי קורס על אירופה בין שתי מלחמות העולם. למיטב או לעניות זכרוני, קיימת טענה, ששווייץ לא נכבשה, בתמורה לכך שהיא שימשה כספת ביטחון לאוצרות ולזהב ששדדו הנאצים. לפי הטענה הזו, שווייץ קנתה את הניטרליות שלה מהנאצים. במחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה ה-20 התפרסמו ידיעות על כך שבשווייץ נמצאו מצבורים של יצירות אמנות שנשדדו. אני לגמרי זוכר את המרצה שדיבר על כך, תוך גיחוך כלפי מחקרים שניסו להבין מה מנע מהנאצים לכבוש את שווייץ.--נדב - שיחה 21:53, 17 במאי 2022 (IDT)

הנכבהעריכה

מצב טיפול: חדש

כמה שאלות נקודתיות בנושא:

  1. האם לפי תוכנית החלוקה המדינה הערבית היתה אמורה לרשת את השם "פלסטינה"?
  2. מה הסיבה האמיתית לכך שהערבים התנגדו להקמת שתי מדינות לשני עמים?
  3. לאחר עזיבתם של 800,000 ערבים את שטחי ישראל, כמה נשארו?
  4. אילו יהודים לא היו מנצחים במלחמה, איך הסכסוך היה מסתיים? כלומר מה היתה התוכנית הערבית ליום של אחרי הכיבוש?

--147.161.9.108 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. לפי תוכנית החלוקה היו אמורות לקום בפלסטינה מדינה יהודית ומדינה ערבים, וכן גם אזור בינלאומי בירושלים ובית לחם. ככל הנראה היה חזון של שיתוף פעולה בין שתי המדינות. הצעת החלוקה לא הכריזה על שם למי מהמדינות.
2. היו כל מיני ערבים והם תמכו, תמכו חלקית או התנגדו מכל מיני סיבות.
3. ר’ ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות ובעיית הפליטים הפלסטינים. לפי הערכים הללו, כ־150,000 נשארו בתחומי מדינת ישראל. עוד כ־100,000 חזרו לתחומי מדינת ישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ירדן.
4. תוכניות תושבי הארץ הערבים? שליטי מדינות ערב? מי מהם?
Tzafrir - שיחה 08:28, 16 במאי 2022 (IDT)
ארץ ישראל נקראה בתקופת המנדט פלשתינה ולא פלסטינה.
תוכנית החלוקה לא עסקה בשמותיהן של המדינות שיקומו, וטוב שכך - זה עניין שעל כל אחד מהעמים להחליט עליו. דוד שי - שיחה 14:32, 16 במאי 2022 (IDT)
ירושלים ובית לחם יוכרזו שטח בינלאומי (קורפוס ספרטום)—- לתקופת ביניים של עשר שנים ——ובסיומה ייערך משאל עם אשר לזהותה העתידית של העיר 2A02:3038:416:2DBF:7C:87AD:B925:C324 14:38, 16 במאי 2022 (IDT)
  1. לפי תוכנית החלוקה - לא בהכרח, אבל באופן טבעי זה מה שהיה קורה. הערבים "ירשו" את השם "פלשתינה" מהבריטים, שירשו אותו מהעות'מאנים, שירשו אותו מהראשידון, וכך הלאה עד ימי השלטון הרומי לאחר מרד בר כוכבא. מבחינת הבריטים הארץ החדשה היתה יכולה להתקרא נרניה או ממלכת רוהן וזה לא היה מפריע להם כלל.
  2. רצון של ההנהגה הערבית "לקחת את כל היד". רצון שקיים עד עצם היום הזה בקרב ההנהגה הפלשתינית, בין אלו שמאמינים בתוכנית השלבים ובין אלו שמניפים את דגל הג'יהאד.
  3. תלוי. אם אתה לוקח בחשבון גם את הערבים שברחו לשטחי יו"ש ועזה וחזרו להיות תחת שליטתנו לאחר מלחמת ששת הימים, אז המספר גדול בהרבה ממה שציין צפריר.
  4. אולי השאלה המעניינת ביותר, רק מהתוצאה הראשונה מquora שקפצה לי בחיפוש אפשר לקרוא כמה תרחישים אפשריים למה שהיה עשוי לקרות ליהודים לאחר תבוסה יהודית במלחמת העצמאות. אז הדעות הן לכאן ולכאן. זה קיצור נמרץ של אחד התרחישים שהוצגו שם (וכנראה התרחיש הסביר ביותר, לפי דעתי): "אללה ירחמם". TheStriker - שיחה 22:18, 17 במאי 2022 (IDT)

מאיפה יש בישראל כ"כ הרבה חרדים?עריכה

מצב טיפול: חדש


אני לא מדבר על היישוב הישן, שהם למיטב הבנתי מיעוט קטן וזניח, אלא על כל החרדים האשכנזים והספרדים, שהם למיטב הבנתי הרוב המוחץ. מתי ולמה הם עלו לארץ אם הם התנגדו לציונות?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 09:27, 16 במאי 2022 (IDT)

רוב העולים לארץ בשנות ה-30 עד שנות ה-50 (גם כאלה שאינם דתיים) הגיעו לאחר שארצות מגוריהם הפכו מסוכנות ליהודים, ומתוך האפשרויות להגירה ארץ ישראל נראתה האפשרות הטובה ביותר - בין אם מציונות, מסיבות דתיות (היו רבנים שהעדיפו עלייה לארץ על פני הגירה לארה"ב בגלל הפחד שלהם מהשפעת המתירנות האמריקאית) מסיבות כלכליות, בגלל קרובי משפחה שעלו לפניהם או שפשוט לא נותרו להם חלופות; רק מיעוט מתוך הציבור החרדי שולל עלייה בגלל התנגדות לציונות. אגב, חלק גדול מהציבור (במיוחד הציבור החרדי-ספרדי) מורכב מחוזרים בתשובה ודתיים-לאומיים שהתחרדו בארץ... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:55, יום שני בשבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).
עבור יהודי חרדי יש יתרונות רבים בישראל, מיני מלגות ותמיכות, שלא קיימים בארצות אחרות, לוח שנה עברי, יום מנוחה בשבת ועוד, משתלם להם לעלות לישראל. פרט לכך, ליהודים בישראל ניתן פרס על מעבר לזרם חרדי. הפרס כולל פטור משירות צבאי ומיני תמיכות והנחות שאין לציבור הכללי, אז משתלם להיות חרדי. בברכה. ליש - שיחה 11:20, 16 במאי 2022 (IDT)
למרבה הצער אתה צודק :/--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 14:19, 16 במאי 2022 (IDT)
התשובה של ליש מייצגת בורות חילונית קלאסית. השיקול הכלכלי הוא האחרון שיעודד עליה של חרדי לישראל, להיפך; מי שעולה מארה"ב למשל בדרך כלל יאלץ לוותר על סיר בשר שמן. גם יום המנוחה השבתי הוא טיעון מוזר ביותר, שלא רלוונטי מזה קרוב למאה שנה (יום המנוחה הוא שבת וראשון בכל הריכוזים היהודיים). אני גם לא מכיר ולו חילוני אחד שחזר בתשובה במטרה להיפטר מהצבא או לקבל הטבה אחרת. שמש מרפא - שיחה 19:58, 16 במאי 2022 (IDT)
לא ידוע לי שהחרדים הרבים שמתגוררים בניו יורק או באנטוורפן ממהרים לעלות לישראל, כך שייתכן שההטבות שמנה ליש אינן כל כך אטרקטיביות. גם החילונים הישראלים אינם ממהרים להפוך לחרדים, כך שההטבות האלה ממש לא אטרקטיביות.
התשובה של דג ירוק נכונה, ואליה יש להוסיף את הפריון הגבוה בקרב החרדים, שמביא לגידול במספרם ובשיעורם היחסי. דוד שי - שיחה 14:29, 16 במאי 2022 (IDT)
לגבי שאלת הסתירה כביכול, בין העלייה לארץ לבין ההתנגדות לציונות: כמו שכתב דג ירוק, רק מיעוט מהחרדים התנגד לציונות. למשל: הציבור הספרדי, שהוזכר אף הוא על ידי השואל, היה ציוני עוד בחו"ל (רק לשבר את האוזן, הרב עובדיה יוסף שנחשב מנהיגו של הציבור הספרדי החרדי, נהג כל יום עצמאות לחגוג עם מנגל, כעדות בתו הקטנה רבקה). רק כשהגיעו הספרדים החרדים לארץ - ממניעים ציוניים למעשה, הפך חלקם הקטן לאנטי-ציוני בעקבות התחנכות במוסדות אשכנזיים אנטי ציוניים במדינת ישראל, אבל למעשה מדובר במאות בודדות, ובכל מקרה - לשאול לגביהם למה הגיעו לארץ - זה כמו לשאול על כלל הציבור הספרדי המסורתי למה הגיע לארץ. לגבי הציבור האשכנזי החרדי, יש בו כמה גוונים: החל מציבור אנטי ציוני מובהק שאינו מצביע לכנסת (העדה החרדית, נטורי קרתא, חסידות סאמטאר, חסידות תולדות אהרן, חסידות שומרי אמונים), עבור דרך ציבור נייטרלי (שמיוצג בכנסת ע"י מפלגת יהדות התורה), וכלה בציבור חרדי פרו ציוני (חב"ד, ועוד) או אף ציוני (חסידות הוסיאטין, הציבור החרדי העובד והמתגייס ועוד), בעוד שבין כל הגוונים הללו יש תחומי ביניים (למשל חסידות בעלז שאמנם מצביעה לכנסת אבל יותר קרובה לסאטמאר, או הפלג הירושלמי שאצלו זה הפוך: אינו מצביע לכנסת אבל קרוב בגישתו המדינית לאנשי ארץ ישראל השלמה), או למשל חסידות סלונים או חסידות בוסטון (שיותר קרובים לחסידות הוסיאטין בגישתם המזדהה עם הציונות גם אם לא במוצהר). לגבי סאטמאר (החסידות הכי אנטי ציונית שישנה - אולי חוץ מאותו קומץ בנטורי קרתא שנפגש עם מנהיג איראן): הרוב המכריע של חסידי סאטמאר נמצאים בארה"ב, לא בישראל (למרות שיש להם גם כמה קהילות זעירות בבני ברק ובירושלים), כך שהשאלה לגביהם כמעט שאינה מתחילה מלכתחילה. ובכל מקרה, טרם התגלה חסיד סאטמאר, ניצול הגיטאות מחנות הריכוז, שמתנגד לקיומה של מדינת ישראל. ואני מדגיש שוב: ניצול הגיטאות מחנות הריכוז. כן, גם אם הוא חסיד סאטמאר, בסתר ליבו הוא מודה בכל יום על עצם קיומה של מדינת היהודים, ובכל מקרה הוא לא יביע התנגדות לקיומה, אפילו לא במוצהר בלבד. 147.236.144.145 14:41, 16 במאי 2022 (IDT)
ומלבד זאת, יש לציין, שגם על פי ההבנה הפשטנית ביותר של שלוש השבועות, אין איסור על חיים בארץ ישראל או על העלייה אליה באופן פרטי ובלתי מאורגן, אלא אך ורק על הקמת ישות מדינית יהודית בארץ, או על עלייה מאורגנת על מנת להקים ישות מדינית שכזו. החרדים האנטי-ציוניים שעלו לארץ לא הקימו ישות מדינית בעצמם, ולא תמכו בהקמה של אחת כזאת. העבירה, לפי שיטתם, מוטלת אך ורק על אלו שהקימו כאן מדינה, ולא עליהם. אביתר ג'שיחה • 18:05, 16 במאי 2022 (IDT)
האדמו"ר מסאטמר עצמו היה ניצול גיטאות; הוא שלל עלייה לארץ כל עוד האווירה בארץ היא ציונית והחיים בה תלויים בתמיכה ממדינת ישראל, ר' מאמר ארץ ישראל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:16, יום שני בשבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).
טעות שלי, התכוונתי ניצול מחנות הריכוז. טרם התגלה חסיד סאטמאר, ניצול הגיטאות מחנות הריכוז, שמתנגד לקיומה של מדינת ישראל. ואני מדגיש שוב: ניצול הגיטאות מחנות הריכוז. 147.236.144.145 19:47, 16 במאי 2022 (IDT)
הרב חיים קנייבסקי, למשל, היה אומר לאנשים לעלות לארץ, מפאת קדושתה, ולא הייתי מגדיר אותו ציוני. קדושת הארץ היא גם ערך דתי. בברוך - שיחה 21:14, 16 במאי 2022 (IDT)
עובדה מעניינת, בפיגוע באלעד ביום העצמאות האחרון הפארק היה מלא בחוגגים. זו עיר חרדית. יש הרבה חרדים ציוניים, יש הערכות שמדובר בכמה מנדטים. Yyy774 - שיחה 21:19, 16 במאי 2022 (IDT)

אני לא מצליח להעלות תמונה בערך חדש שאני כותב.עריכה

מצב טיפול: חדש

אני כותב ערך חדש בויקיפדיה על נושא היסטורי שלא קיים בויקיפדיה העברית, השקעתי בו המון, אבל אני לא מצליח להעלות אליו תמונה. יש לי קובץ והכל, השתמשתי בויקישיתוף, אבל זה מציג בפניי את ההודעה הזו בשלב האחרון של ההעלאה: "פעולה זו זוהתה באופן אוטומטי כמזיקה, ולכן לא אופשרה. אם לדעתך הפעולה שלך הייתה מועילה, באפשרותך ליצור קשר עם מפעיל מערכת ולהודיע לו מה ניסית לעשות. תיאור קצר של החוק שפעולתך הפרה: Cross-wiki upload filter"

אין לי מושג למה, התמונה ראוייה להיות בערך ואין עליה זכויות יוצרים. מצאתי אותה בויקיפדיה האנגלית איפה שהוא. אשמח לעזרה בנושא, וגם, איך אניי משנה גודל של תמונה לפני ההעלאה? --אוהד בר-און (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם התמונה נמצאת בוויקיפדיה האנגלית, יש שתי אפשרויות: או שהיא כבר נמצאת בויקישיתוף ואז זמינה אוטומטית לכל הוויקיפדיות, או שהיא רק מקומית בוויקיפדיה האנגלית, ואז זה כנראה שבלל שהייתה סיבה טובה לא להעלות אותה לוויקישיתוף: היא כנראה זמינה לשימוש רק בשימוש הוגן עם כל מיני מגבלות. במקרה הזה יכול להיות שאפשר להעלות אותה מקומית לוויקיפדיה העברית, על איזו תמונה מדובר?
באופן כללי המקום לשאול שאלות טכניות על ענייני עריכה הוא דלפק הייעוץ. Tzafrir - שיחה 17:48, 16 במאי 2022 (IDT)
כמוכן: באופן כללי אין צורך לשנות גודל תמונה. התמונה מאוחסנת בשרתים באיכות מקסימלית ומוקטנת לגדלים הנדרשים כאשר היא מוצגת בערכים. לדוגמה: התמונה הזו שהועלתה במקור ברזולוציה של 2,536×1,889, מוצגת אצלי כרגע כ־800×596 ומוצגת בעוד כמה גדלים אחרים במקומות שונים. הטיפול בזה אוטומטי ושקוף. Tzafrir - שיחה 18:20, 16 במאי 2022 (IDT)

לוח שנהעריכה

מצב טיפול: חדש


האם יכול להיות מצב שבו חודש עברי וחודש גרגוריאני יתחילו באותו יום?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 00:17, 17 במאי 2022 (IDT)

זה קורה כל כמה שנים, ובלבד שמתעלמים מכך שבלוח הגרגוריאני כל יום מופרד מקודמו בחצות הלילה בעוד שבלוח העברי כל יום מופרד מקודמו בין השמשות. לגופו של עניין: אם למשל הסתנכרנות התאריכים נבדקת בצהרי היום, אז בפעם האחרונה זה קרה בתחילת ספטמבר 2019, שהסתנכרנה עם תחילת אלול התשע"ט (מה שגרם אז לכך שגם פתיחת שנת הלימודים שבבתי הספר הממלכתיים הסתנכרנה אז עם פתיחת שנת הלימודים שבישיבות). הפעם הבאה תקרה בפתיחת שנת 2025, שתסתנכרן עם תחילת טבת התשפ"ה. ואגב זה יקרה שוב חודשיים אחר כך. אבל אם הסתנכרנות התאריכים נבדקת - לא בצהרי היום אלא - למשל בתשע בערב [בישראל], אז היא קרתה השנה (התשפ"ב-2022) שלוש פעמים: בחודש הנוכחי (אייר-מאי), ובחודש הקודם (ניסן-אפריל), וחודשיים לפני כן (אדר א'-פברואר). סמי20 - שיחה 01:15, 17 במאי 2022 (IDT)
וואו סחתין! מאיפה יש לך את הנתונים האלה?--2A00:A040:196:303F:D158:B59B:BA23:FFB1 10:01, 17 במאי 2022 (IDT)
איזה נתונים? של מתי כל יום מופרד מקודמו, האם בחצות הלילה או בין השמשות? לדעתי זה אמור להיות כתוב בתוך הערך יממה. ואם כוונתך לשאול מנין לי ששנת הלימודים בבתי הספר הממלכתיים מתחילה באחד לספטמבר בעוד ששנת הלימודים בישיבות מתחילה באחד באלול, אז לדעתי זה אמור להיות כתוב בתוך הערך שנת הלימודים. ואם כוונתך לשאול מנין לי נתוני תאריכי ההסתנכרנות, אז לדעתי זה אמור להופיע בערכים של כל השנים שציינתי, כלומר של 2019/תשע"ט ושל 2025/תשפ"ה ושל השנה הנוכחית הגרגוריאנית והעברית. סמי20 - שיחה 10:16, 17 במאי 2022 (IDT)
אם מעניינת אותך באופן כללי ההשוואה בין הלוח העברי לגרגוריאני, תור בגוגל אחרי 'נוסחת גאוס', וכל מה שנכתב סביבה. היא הוזכרה בקצרה בהלוח היוליאני#חישוב התאריך היוליאני של חג הפסח. ואולי גם אפשר לגזור משם לשאלה הספציפית שלך. בברוך - שיחה 14:40, 17 במאי 2022 (IDT)
השאלה הספציפית שלי הייתה בת שתי מילים: "איזה נתונים?", ובכך התכוונתי להגיב לשאלת קודמי בת שש המילים: "מאיפה יש לך את הנתונים האלה?". האם כשהתייחסת "לשאלה הספציפית" (כלשונך), התכוונת לאחת משתי השאלות הנ"ל? ובכלל, האם אתה בטוח שהגבת לאדם הנכון? או שמא יש לבצע הזחה בתגובתך? סמי20 - שיחה 15:10, 17 במאי 2022 (IDT)
התכוונתי לענות שאלת האנונימי הראשון שלנו. מאז שכולנו משתמשים בכלי התגובה האוטומטית מצב ההזחות בכל דפי השיחה בכי רע, ועמך הסליחה. בברוך - שיחה 17:12, 17 במאי 2022 (IDT)
@סמי20: חודשיים רצופים, לא מצאתי מחזוריות:
  • 1 באפריל ובמאי 2014 עם א' בניסן ובאייר ה'תשע"ד
  • 1 בנובמבר ובדצמבר 2027 עם א' בחשוון ובכסלו ה'תשפ"ח
  • 1 ביוני וביולי 2049 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תת"ט
  • 1 באפריל ובמאי 2060 עם א' בניסן ובאייר ה'תת"כ
  • 1 ביוני וביולי 2068 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתכ"ח
  • 1 בנובמבר ובדצמבר 2073 עם א' בחשוון ובכסלו ה'תתל"ד
  • 1 ביוני וביולי 2087 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתמ"ז
  • 1 באפריל ובמאי 2090 עם א' בניסן ובאייר ה'תת"נ
  • 1 ביוני וביולי 2098 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתנ"ח
  • 1 ביוני וביולי 2117 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתע"ז
87.69.242.88 15:07, 17 במאי 2022 (IDT)
תלוי באיזו שעה בודקים את הסתנכרנות התאריכים. התאריכים שאותם ציינת תקפים רק אם ההסתנכרנות נבדקת למשל בצהרי היום. אבל אם היא נבדקת למשל בתשע בערב [בישראל], אז כפי שציינתי בסופה של תגובתי הראשונה - כבר בשנה הנוכחית הייתה הסתנכרנות כזאת במשך חודשיים רצופים - שמסתיימים בחודש הנוכחי שבו אנו עומדים כעת. לגבי המחזוריות: ברור שיש כזאת, רק שהיא די מסובכת. קל להוכיח שקיימת כזאת, מתוקף העובדה שכל הנוסחאות לחישובי התאריך העברי והגרגוריאני מבוססות על מספרים רציונאליים. סמי20 - שיחה 15:18, 17 במאי 2022 (IDT)

מישל קישקהעריכה

מצב טיפול: נענה

מישהו כאן קרא אולי את "פלאפל עם חריף"? יש בתיאור העלילה בערך סתירה לגבי סדר האירועים ואשמח אם מישהו יידע את הסדר הנכון. יהודית1000 - שיחה - 💜 16:42, 17 במאי 2022 (IDT)

מצאתי מקור, תודה. יהודית1000 - שיחה - 💜 16:50, 17 במאי 2022 (IDT)

שימוש במספרים מרוכביםעריכה

מצב טיפול: חדש


אפשר דוגמאות ברמה של תלמידי תיכון לשימושים פרקטים למספרים מרוכבים? --147.161.9.84 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נדמה לי שיש להם שימוש בחישובי זרמים חשמליים. אולי Avishay, טבעת-זרם, IdoPerry, ruleroll (בעיקר הנדסת מכונות), Tshuva, עמית אבידן, Laugh Tough (הנדסת מערכות תקשורת ומחשבים),Gabi.dadashevבעלי הידע בהנדסה ידעו יותר. פעמי-עליון - שיחה 21:08, 17 במאי 2022 (IDT)
עבור וקטורים מרוכבים שלומדים בי"ב לבגרות של 5 יח"ל מתמטיקה, שאלון 582. כמדומני שבלי קשר לתיכון, יש למספרים מרוכבים שימוש בתורת המיתרים. ארז האורזשיחה 21:11, 17 במאי 2022 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: זה בערך כמו לשאול אם יש שימוש פרקטי למספרים שליליים... אפשר גם בלעדיהם ואפשר בלי אפס ובלי ספרות עשרוניות (כל המתמטיקה של היוונים, הבבלים והמצרים נוצרה בלי המושגים האלה) - אבל המתמטיקה הרבה יותר פשוטה ונקיה כשמתייחסים למרוכבים פשוט כמספרים (כמו השליליים והרציונליים). אם רוצים בכל זאת דוגמה מעשית, התמרת פורייה, שמשמשת בניתוח, יצירה ודחיסה של אותות שמע ותמונות, מנוסחת באלגנטיות עם מספרים מרוכבים, ובלעדיה לא היו שירים וסרטונים על הטלפון הסלולרי (וגם לא טלפון סלולרי, אבל את זה מסובך יותר להסביר). צחקשוח - שיחה 21:54, 17 במאי 2022 (IDT)
א. היה מומלץ ששאלתך תוצג במקום הנכון, כלומר בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.
ב. לגופו של עניין: אני חותם על כל מילה של צחקשוח. דבריו מדויקים בתכלית הדיוק.
ג. ועוד הייתי מוסיף על דבריו, שבלימודי חשמל של מגמת פיזיקה בבית ספר תיכון, יש פרק על עכבות (ככה זה לפחות בספר של סירס-זימנסקי שאיתו למדתי פיזיקה בתיכון), ומתברר שהעכבה מנוסחת על ידי מספרים מרוכבים. אבל בגדול, כמו שכתב צחקשוח, המספרים המרוכבים רק עוזרים לאלגנטיות (של הניסוח ושל ההוכחות), אבל לא הכרחיים. ממש כפי שקורה עם האפס ועם המספרים השליליים.
ד. הדוגמה הפשוטה ביותר שעליה ניתן לחשוב ככזו שמעודדת שימוש במספרים מרוכבים, היא לא בפרקטיקה אלא רק בתיאוריה: למשל נניח ששואלים האם יתכן תיאורטית מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס. אם לוגית לא יתכן כזה מספר אז מתבקש להוכיח זאת, אבל אם הוא כן יתכן לוגית אז מתבקש לשאול מהו? כתשובה עונים בהתחלה, שאפשר להוכיח שקיומו של מספר כזה אינו סותר את הלוגיקה, ובתשובה לשאלה מהו המספר הזה האפשרי לוגית עונים: אפשר להוכיח שכל מספר כזה (אם קיים) אינו [מספר אשר] גדול מאפס וגם אינו [מספר אשר] קטן מאפס וגם אינו אפס, ולכן כדי לענות מהו המספר הזה אין ברירה אלא להמציא לו שם - שהרי כל השמות האחרים הידועים הנם כבר תפוסים על ידי מספרים החיוביים והשליליים והמאופסים שכאמור אינם יכולים לכלול את המספר הזה. ובכן אם נעניק למספר הזה את השם "מספר דמיוני" (שאגב הנו שם סטנדרטי עבור כל מספר כזה), ממילא קיבלנו מענה לשאלה "מהו" המספר הזה האפשרי לוגית. אגב, כל זה מוביל להגדרת המספר המרוכב בתור סכום של מספר דמיוני עם מספר חיובי או שלילי או מאופס. השימוש המודגם כאן במספרים מרוכבים הוא כאמור רק בתיאוריה, לא בפרקטיקה, אבל הוא צץ אחרי שהוכח שעצם קיומו של מספר דמיוני אינו סותר את הלוגיקה.
ה. הנה עוד דוגמה תיאורטית, שגם היא אמורה להיות מובנת על ידי כל בוגר תיכון, והפעם מתחום הגאומטריה: אנחנו מתבקשים לנסות לתאר לעצמנו משולש ישר-זווית, שהיקפו ארבע יחידות, וששטחו שתי יחידות (רבועות), ושאורך היתר שלו יחידה אחת. השאלה היא האם עצם קיומו של משולש כזה סותר את הלוגיקה - כי אם כן, אז ברור שלא נוכל לתאר אותו לעצמנו. ובכן מתברר שניתן להוכיח, כי עצם קיומו של משולש כזה אינו סותר את הלוגיקה, וכי כל אחד משלושת הנתונים המספריים הנ"ל הוא תוצאה לוגית הכרחית מצירוף השניים האחרים. ואולם עוד מתברר, שעדין משולש כזה יהיה תיאורטי בלבד - משום שלשתי צלעותיו האחרות יהיו אורכים מרוכבים בלתי ממשיים. עם זאת, עדין האורכים התיאורטיים האלה משפיעים על שאר הנתונים המספריים המעשיים (הטבעיים) שצויינו לגבי המשולש, ולסיכום: גם לאורכים מרוכבים בלתי ממשיים של צלעות-משולש - יכולה להיות השלכה מעשית (גאומטרית) על נתונים מספריים מעשיים (ואפילו טבעיים) של משולש תיאורטי כזה שאפשרי לוגית.
ו. אסיים בדוגמה שמדגימה שימוש במספר דמיוני (כמקרה פרטי של מספר מרוכב), באופן שמובן גם הוא על ידי כל בוגר תיכון, והפעם - לא מתחום הפיזיקה או האריתמטיקה או הגאומטריה - אלא מהתחום הלוגי או אף המשפטי המאוד מעשי (של דיני עדויות): ובכן כידוע, בין אם ערכם של דברי עֵד הוא אמת, ובין אם ערכם הוא שקר, העד יעיד עליהם רק - "דבריי הם אמת" - שהרי גם אם הם שקר הוא בהכרח ישקר לגביהם ולכן יעיד עליהם שהם אמת. כעת הבה נסמן, על ידי המספר אחד - את האמת, ועל ידי המספר מינוס אחד - את השקר. כדי למצוא מהו ערך דברי עֵד שמעיד עליהם "דבריי הם אמת", ניתן למשל להוציא את השורש הריבועי - של נוסח עדות העד על דברי עצמו, כלומר להוציא שורש ריבועי - של אמת - כלומר של אחד, וכך מקבלים כי - הואיל ולשורש הריבועי של אחד יש שתי תוצאות אפשריות שהן אחד וגם מינוס אחד - לכן גם כששואלים מהו ערך דברי העד המעיד עליהם "דבריי הם אמת" מתקבלות שתי תוצאות אפשריות שהן אחד (כלומר אמת) וגם מינוס אחד (כלומר שקר), ומכאן שכאשר עֵד מעיד על דברי עצמו "דבריי הם אמת" - אז לא ניתן להכריע האם ערך דבריו הוא אמת או שקר כי שתי התוצאות אפשריות. עכשיו נשאל במקביל מהו ערך דברי עֵד שמעיד עליהם "דבריי הם שקר": ובכן שוב יש להוציא כמקודם את השורש הריבועי של נוסח עדות העד על דברי עצמו, כלומר יש להוציא שורש ריבועי - של שקר - כלומר של מינוס אחד, וכך מקבלים כי - הואיל ולשורש הריבועי של מינוס אחד יש שתי תוצאות אפשריות שהן יחידה דמיונית וגם מינוס יחידה דמיונית - לכן גם כששואלים מהו ערך דברי העד המעיד עליהם "דבריי הם שקר" מתקבלות שתי תוצאות אפשריות שהן יחידה דמיונית (כלומר ערך פרדוקסאלי שמתקבל על ידי פרדוקס השקרן במסגרת של לוגיקה דו-ערכית) וגם מינוס יחידה דמיונית (כלומר ערך שנדחה פרדוקסאלית כנ"ל). לסיכומו של הלך-המחשבה הזה: כששמים לב - הן לשתי התוצאות האפשריות של ערך האמת של העדות "דבריי אמיתיים" והן לשתי התוצאות האפשריות של הוצאת השורש הריבועי של אחד - אז מייד מגלים [איזומורפיזם[1] המאפשר לערוך] הקבלה, בין מה שאפשר להגיד על ערך האמת של העדות "דבריי שקריים" - שהוא כמובן ערך שאינו מתאפשר במסגרת לוגיקה דו-ערכית, לבין מה שאפשר להגיד על הוצאת השורש הריבועי של מינוס אחד - שכמובן אינה מתאפשרת במסגרת של המספרים הממשיים. מסקנה סופית: היחידה הדמיונית, בתור מקרה פרטי של מספר מרוכב, יכולה לייצג (במסגרת של (אנ') לוגיקה ארבע-ערכית) את ערך דברי עֵד המעיד עליהם "דבריי הם שקר". במילים אחרות: הואיל ומעשית יתכן מצב - שבו אדם יעיד (למשל בבית משפט או בכלל) על דברי עצמו "דבריי הם שקר" - בלי שהשמים יפלו (הנה הרגע ביצעתי ניסוי מעשי כזה והשמים באמת לא נפלו), לכן היחידה הדמיונית - שכאמור יכולה לייצג (במסגרת הלוגיקה הנ"ל) את ערכם של דברי האדם הזה - יכולה לשקף (במסגרת הלוגיקה הנ"ל) מצב מעשי (כגון המצב הנ"ל שכאמור מתאפשר גם בלי שהשמיים יפלו).
סמי20 - שיחה 02:24, 18 במאי 2022 (IDT)
אם המטרה היא לסייע למישהו להבין משהו על מספרים מרוכבים, הייתי מוחק את שלושת הסעיפים האחרונים. אין מספרים שהם "אינם גדולים ואינם קטנים מאפס וגם אינם אפס"; אין משולשים עם צלעות מרוכבות; ואין משמעות לערכי אמת מרוכבים. Not even wrong. עוזי ו. - שיחה 22:11, 21 במאי 2022 (IDT)
לא ברור לי אל מה אתה מתכוון בדבריך, ולמען האמת אני די מופתע מעצם העלאתם.
הבה ניקח למשל את טענתך הראשונה כנגד סעיף ד' שבתגובתי הקודמת (אחר כך נדון בטענותיך אחרות): "אין מספרים שהם אינם גדולים ואינם קטנים מאפס וגם אינם אפס". האם בזה התיימרת להביע, את דעתך שלך, או את דעת האדם אשר לו אני מנסה לסייע בהבנת מהות המספרים המרוכבים? אם בזה התכוונת להביע את דעתך שלך - שאין כזה מספר, אז על סמך מה אתה קובע שאין? איך למשל תצליח להפריך את הטענה, כי כל "יחידה דמיונית" היא מספר כזה (אשר אינו [מספר ש]גדול מאפס וגם אינו [מספר ש]קטן מאפס וגם אינו מאופס), וכי יש גם יש "יחידה דמיונית" כזאת? ב"יחידה דמיונית" אני מתכוון כמובן אל פתרון המשוואה xx+1=0. מאידך, אם בדבריך התכוונת רק לצטט את טענת האדם אשר לו אני מנסה לסייע בהבנת מהות המספרים המרוכבים, אז היה מצופה ממך לשים לב שאני הקפדתי לטעון (למשל בסעיף ד' שבתגובתי הקודמת אשר בו אנו דנים כעת), לא שיש פתרון למשוואה הזאת, אלא רק שקיום פתרון עבורה "אינו סותר את הלוגיקה" - וזאת אגב בשונה למשל מהמשוואה x=x+1 אשר כל פתרון עבורה כן סותר את הלוגיקה.
ברגע שאבין לאן חתרת כשהעלית את טענתך הראשונה, יהיה לי יותר קל להתייחס גם לשתי טענותיך האחרות, משום שסעיף ד' שבתגובתי הקודמת הוא הבסיס התיאורטי לשני הסעיפים שאחריו. סמי20 - שיחה 22:49, 21 במאי 2022 (IDT)
סמי20, סביר להניח שאתה מנסה לעזור, אבל התשובה שלך אכן אפילו לא שגויה. אין צורך להפריך/להוכיח את הטענה ש"מספר מרוכב הוא אינו גדול, אינו קטן ואינו שווה לאפס". זו טענה שפשוט מבלבלת בין מושגים. גדול וקטן אלו מושגים המוגדרים על הציר הממשי, ולא על המישור המרוכב. הטענה   היא לא נכונה ולא שגויה. היא פשוט חסרת משמעות מתמטית. והמספר 0 אינו שונה מהותית מהמספר 3 לצורך עניין זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:30, 23 במאי 2022 (IDT)
Corvus, אנא הגד לי עם איזה משני הסעיפים הבאים אתה מסכים:
1. התכונה "כשר", כמו גם התכונה "טרף", מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית. אבל התכונה "אינו כשר/טרף", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית: למשל, הטענה "המספר שבע אינו כשר/טרף" אינה טענה הלכתית אלא - היא טענה מסדר שני (טענה פילוסופית), ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה (מסדר שני) - שעל המספר שבע לא ניתן להחיל את הקטגוריה ההלכתית הכוללת בין השאר את התכונה "כשר/טרף". במילים אחרות: הטענה היא שהמספר שבע אינו [מאכל] טרף (ואגב הוא גם אינו מאכל כלל). לכן, הטענה "המספר שבע אינו [מאכל] טרף" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה "המספר שבע כשר" (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות הלכתית (כלומר מסדר ראשון).
2. התכונה (של איקס):  , כמו גם התכונה השקולה (של איקס):  , מתיימרת להשתייך לקטגוריה אריתמטית. אבל התכונה (של איקס): "x אינו גדול מאפס", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה אריתמטית: למשל, הטענה (על היחידה המרוכבת הדמיונית): "   אינו גדול מאפס" אינה טענה אריתמטית אלא - היא טענה מסדר שני (טענה פילוסופית), ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה (מסדר שני) - שעל המספר   לא ניתן להחיל את הקטגוריה האריתמטית הכוללת בין השאר את התכונה "   גדול מאפס". במילים אחרות: הטענה היא שהמספר   אינו [מספר אשר] גדול מאפס (ואגב הוא גם אינו מספר ממשי כלל). לכן, הטענה (על היחידה הדמיונית): "   אינו [מספר אשר] גדול מאפס" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה   (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות אריתמטית (כלומר מסדר ראשון).
אני מקווה שכעת כוונתי המקורית ברורה. סמי20 - שיחה 12:34, 23 במאי 2022 (IDT)
הכוונה שלך ברורה, אבל זה אפילו לא שגוי. כשמתמטיקאי אומר "המספר A אינו גדול מ-B", אז זה אומר ש-A,B ממשיים. אין אפשרות להשתמש במושגים "גדול" ו"אינו גדול" בשדה ללא סדר מלא. אין פה יותר מדי אפשרות להתפלסף: ברגע שכתבת "A אינו גדול מ-B" אתה כבר מגדיר יחס סדר. זאת לא "שלילת קטגוריה", אלא טענה שמגדירה קטגוריה ל-A,B. ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:17, 23 במאי 2022 (IDT)
ככל שאני מתרשם, כוונתי טרם התבררה לך, משום שטרם מילאת את בקשתי הכלולה בכוונה הזאת, אז אחזור על הבקשה, כי היא ממש קריטית: "אנא הגד לי עם איזה משני הסעיפים הבאים אתה מסכים". כזכור, הבקשה מתייחסת לשני הסעיפים שבהודעתי הקודמת. מאוד אודה לך אם תעבור על כל אחד משניהם ותציין לגביו "מסכים" או "חולק". אני מקווה, שאחרי שתעשה זאת, אז כוונתי המקורית תהיה סוף סוף ברורה. סמי20 - שיחה 13:58, 23 במאי 2022 (IDT)
בסעיף ד’ אתה לא נותן דוגמה לשימוש במספרים מרוכבים. אתה מנסה לשחזר את הגדרת המספרים הדמיוניים. כלומר: אין שורש למשפר שלילי על ציר המספרים. אפשר להמציא מספר שערכו הוא שורש של מספר שלילי (ושברור שאינו על ציר המספרים). בסדר. אבל לא הסברת שם בכלל מה תורמת ההמצאה השרירותית הזו, וזה הרי מה שנשאלנו כאן.
על סעיפים ה’ ו־ו’ אני מסכים עם ההבחנות של עוזי ושל העורב.
אבל אם כבר חוזרים להגדרות: המקום הראשון שבו היה שימוש לגיטימי למספרים דמיוניים היה פתרון משוואה ממעלה שלישית (בנעלם אחד): כולנו למדנו בתיכון לפתור משוואה ממעלה שניה. היה ידוע יש לה שני פתרונות, אחד או אף אחד. בתקופת הרנסנס באיטליה עבדו כמה אנשים על פתרון המשוואה. ג'ירולמו קרדאנו הגיע לפתרון הכללי. כדי להגיע לפתרון הזה, עוברים כמה שלבים. אחד מהם הוא פתרון של משוואה ממעלה שניה. הסתבר לקרדנו שיש מקרים שבהם למרות שלאותה משוואת עזר לא היו פתרונות, אפשר היה להעמיד פנים שיש לה פתרונות (בעזרת השורש של ‎-1) ולמצוא פתרונות אמתיים למשוואה המקורית. אז בחזרה לשאלה שבה עסקנו: הבנת פתרון המשוואה ממעלה שלישית היא תרגיל מעניין לתלמידי תיכון. Tzafrir - שיחה 20:24, 23 במאי 2022 (IDT)
לגבי סעיף ד' (שדן באריתמטיקה נטו), הבה נעשה סדר: השואל ביקש דוגמה מעשית, אז מצד אחד איכזבתי אותו בזה שכתבתי לו בסעיף ד' כי "הדוגמה הפשוטה ביותר שעליה ניתן לחשוב ככזו שמעודדת שימוש במספרים מרוכבים היא לא בפרקטיקה אלא רק בתיאוריה": כלומר כתבתי בסעיף ד' לשואל, מתוך שקיפות מלאה ויושר אינטלקטואלי, שאני לא הולך למלא את בקשתו למענה "פרקטי", אלא אני הולך לתת לשואל תובנה "תיאורטית" בלבד. כל זמן שאני מגיב לשואל מתוך יושר אינטלקטואלי וגילוי נאות, אז אין פגם בדבריי, ובלבד שאני לא סתם מבזבז את זמן-השואל (שביקש משהו מעשי) אלא אני בא מולו עם איזושהי בשורה. אז זהו, שאכן באתי מולו עם בשורה (אשר אין זה מן הנמנע שהיא לא הייתה ידועה לו) והיא כי, מספר אשר מכפלתו בעצמו קטנה מאפס - אינו סותר את הלוגיקה, וזאת אגב שלא כמו - מספר אשר שווה לעוקבו - שכידוע הנו כן סותר את הלוגיקה. ברגע שמתבשרים כי - מספר אשר מכפלתו בעצמו קטנה מאפס - אינו סותר את הלוגיקה (שלא כמו וכו'), אז זה כבר מעניק תובנה חדשה - שלא מדובר כאן במשהו שמזכיר לנו למשל "קו ישר עקום" (כלומר משהו שאינו אפשרי תיאורטית) - אלא מדובר כאן במשהו שמזכיר לנו למשל דרקון (שהוא כן אפשרי תיאורטית): לא כולם יודעים מה זה בכלל דרקון, אז הם מנסים לברר כל מיני פרטים "מעשיים" לגבי מהותו, אז אני מגלה להם שהדרקון במהותו הנו חיה בעלת שבעה זנבות שיורקת אש מלשונה (או בנמשל: אני מגלה להם שמספר דמיוני הוא מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס) - ובמיוחד אני מגלה להם שהחיה הזאת אפשרית מבחינה תיאורטית ושלכן היא אינה כמו קו-ישר-עקום שאינו אפשרי מבחינה תיאורטית - ולדעתי כל זה אומר הרבה מאוד לכל מי ששאל והתעניין לקבל פרטים מעשיים על הדרקון: אז אמנם אני לא נותן לשואל פרטים "מעשיים" במשמעות (הפיזית) שאליה הוא התכוון, אבל עדין אני כן נותן לו פרטים שהנם "מעשיים" בְּמשמעות - אמנם אחרת - אם כי לא פחות חשובה: שהרי בזכות מה שגיליתי על הדרקון - הן לגבי תכונותיו התיאורטיות והן לגבי עצם היתכנותו התיאורטית, אני כעת יכול להסיק מסקנות תקפות על הדרקון אשר להן יש גם משמעות, למשל אני יכול להסיק שאם אפגוש בו אז מומלץ שאתרחק ממנו כדי שהוא לא ישרוף אותי באש היוצאת מלשונו. המסקנה הזאת היא אמנם תיאורטית, אבל עדין יש משמעות וחשיבות גם לתיאוריה (למשל בזכות המסקנות התיאורטיות החדשות ובעלות המשמעות שנובעות ממנה - שתהיינה חשובות מעשית עבור למשל סופר הכותב סיפור-ילדים על דרקונים והמעוניין שהסיפור יהיה קוהרנטי כדי שהקוראים לא יוכלו להקשות עליו קושיות). בכל מקרה, דבר אחד בטוח: לא ניתן להאשים אותי בזה שהצטמצמתי לתיאוריה, משום שעל הסייג הזה של התיאורטיות - אני כאמור הצבעתי מלכתחילה בפני השואל - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה.
לגבי סעיפים ה',ו': כבר כתבתי שהם מבוססים על סעיף ד'. ברגע שמבינים את חשיבות סעיף ד', ממילא מבינים את חשיבות סעיפים ה',ו'.
לגבי קרדנו: מבחינה היסטורית הוא אכן השתמש במספרים בלתי ממשיים (אגב רק כדי למצוא פתרונות למשוואה המקורית אם לה שלושה פתרונות ממשיים אבל לא כדי למצוא לה פתרונות אם לה פתרון ממשי יחיד משום שבמקרה כזה קרדנו לא הרגיש צורך להשתמש במספרים בלתי ממשיים), אבל אם תסתכל בדף המשתמש שלי סעיף 6 תראה כי, אילו קרדנו היה נוקט בטקטיקה אחרת הוא היה מבחין שבשום מצב אין צורך במספרים בלתי ממשיים (אפילו לא כדי למצוא פתרונות למשוואה המקורית אם לה שלושה פתרונות ממשיים), מה שמחזיר אותי לסעיפים ב',ג' שבתגובתי הראשונה.
לא הבנתי. האם אתה רוצה את הדוגמאות ברמה של תלמידי תיכון, או שהשימוש הפרקטי יהיה ברמה של תלמידי תיכון? עמית - שיחה 21:46, 17 במאי 2022 (IDT)
  1. ^ מוכח שיש איזומורפיזם בין שתי מערכות אונאריות: האחת היא - קבוצת ארבעת השורשים מסדר-ארבע של היחידה הממשית (כלומר של היחידה הכפלית של האריתמטיקה) - עם הפעולה האונארית (הפונקציה) שמחזירה את מכפלתו של איבר נתון בעצמו (כשהוא ארגומנט הפונקציה), בעוד שהמערכת האונארית השניה (האיזומורפית לראשונה) היא - קבוצת ארבעת ערכי האמת בלוגיקה הארבע-ערכית(אנ') - עם הפעולה האונארית (הפונקציה) שמחזירה את ערך האמת המיוחס על ידי עד אל עדות עצמו אשר לה ערך-אמת נתון (כשהוא ארגומנט הפונקציה). מהאיזומורפיזם הזה נובעות שתי מסקנות: א. היחידה הממשית - כמו גם מינוס היחידה הממשית - מייצגת, באמצעות האיזומורפיזם הזה, את אחד משני ערכי אמת אפשריים - של עדות עד המייחס לה ערך-אמת אמיתי. ב. היחידה הדמיונית - כמו גם מינוס היחידה הדמיונית - מייצגת, באמצעות האיזומורפיזם הזה, את אחד משני ערכי האמת האפשריים האחרים (במסגרת לוגיקה ארבע-ערכית) - של עדות עד המייחס לה ערך-אמת שקרי.

מי שמכיר את התורה...עריכה

מצב טיפול: נענה

אמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, יאיר הנווט, Zozoar, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, יוסף נהוראי דגש, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, Tshuva, ‏ צור החלמיש, בר-כח, דוד שי, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., דרדק, גופיקו, Neriah, ספסף, TergeoSoftware, עמד, עומר קדר, בן דרוסאי, AviStav, צורייה בן הראש, ישרול, מגבל, משה כוכבי, Ani6032, Yair BN, פעמי-עליון בעלי הידע בתנ"ך, פסוק שמדבר על שני גברים שנלחמים ואשתו של אחד מהם קופצת על השני ונוגעת במבושיו. מישהו יכול לכוון אותי? תאו הארגמן - שיחה 20:51, 17 במאי 2022 (IDT)

ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק י"א. דוד שי - שיחה 20:55, 17 במאי 2022 (IDT)
תודה רבה! תאו הארגמן - שיחה 21:04, 17 במאי 2022 (IDT)
עוד מישהו שיכול לעזור במצבים כאלו ;) Tshuva - שיחה 04:33, 18 במאי 2022 (IDT)

קיצור עונשי מאסר בישראלעריכה

מצב טיפול: חדש

האם יש במשפט הישראלי חקיקה הקובעת עונש מאסר מינימלי, באופן המגביל ועדת שחרורים בקיצורי מאסר? Lostam, ‏deror_avi, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי בעלי הידע במשפטים--נדב - שיחה 21:38, 17 במאי 2022 (IDT)

ראה חוק שחרור על-תנאי ממאסר - ההגבלה היחידה היא בעניינו של יגאל עמיר. דוד שי - שיחה 05:34, 18 במאי 2022 (IDT)
"המלצה לקציבת העונש לא תינתן בעניינו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה ממניע פוליטי־אידאולוגי ושם משפחתו מתחיל באות ע'". 2A01:6500:A042:D995:67A7:5C56:3B7:C939 23:31, 18 במאי 2022 (IDT)

אם תאכל טוב תגדול להיות גבוהעריכה

מצב טיפול: חדש

אם ילד אוכל הרבה, אז הוא גדל להיות שמן.

אבל האם זה נכון שאם מישהו אוכל הרבה, אז הוא גדל יותר גבוה? היגיון אומר שככל שיש יותר חומר לבניה (חלבון, שומן) ויותר אנרגיה נדרשת לבניה (פחמימות) אז הגוף צפוי להיות גדול יותר.

אבל מצד שני, ילדים נמוכים בדרך כלל לא סובלים לרוב מהרעבה בחברה המערבית.

אז האם יש קשר בין אכילה מרובה בגיל צעיר לבין גובה או לא?

הגובה לא תלוי בכמות האוכל שהילד אוכל אלא אך ורק בגנטיקה. יוצא הדופן היחיד שבו התזונה יכולה להשפיע על הגובה הוא תת-תזונה קיצוני, כמו שיש למשל בצפון קוריאה, שם האנשים נמוכים יותר באופן משמעותי מאחיהם שמדרום לחומה.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 22:58, 18 במאי 2022 (IDT)

ננשכתי על ידי כלב. לבעל הכלב יש ביטוח, אך הביטוח מתנערעריכה

מצב טיפול: חדש

ננשכתי על ידי כלב ולבעל הכלב יש ביטוח. הביטוח טוען שלא בטוח שאקבל פיצוי. למרות שהנשיכה הייתה עוצמתית, הכאב נמשך כמעט חודש ואני גורר צלקת משמעותית.

מה מכאן הלאה? הביטוח אמור לפצות אותי? עליי להגיש תביעה נגד בעל הכלב? מי קובע את גובה הפיצוי?

כדאי שתפנה לעורך דין העוסק בנושא, כי לפי התיאור שנתת מגיע לך פיצוי נכבד, וסביר שלא תגיע אליו בכוחות עצמך. דוד שי - שיחה 19:36, 18 במאי 2022 (IDT)

לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג IIעריכה

מצב טיפול: חדש

ראיתי בהרבה מקומות שאמרו שהF-35 לא יכול להחליף את הF-16 והF18 בגלל שבתאי החימוש הפנימיים שלו אין הרבה מקום, ואם משתמשים במתלים החיצוניים אז זה פוגע ביכולות התמרון והחמקנות. אבל אני מניח שגם אם תולים עליו טילים מבחוץ הוא עדייןהיה עם חתימת מכם יותר נמוכה משל מטוס רגיל, ובכל מטוס כשתולים עליו הרבה טילים/פצצות מבחוץ זה פוגע בביצועים שלו, אז לכאורה הוא עדיין יותר טוב מהם? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש מספר גורמים המשפיעים על יעילות החמקנות של ה-F-35, וזה לא מתמטיקה פשוטה של גורם אחד מתווסף לשני בצורה לינארית. הקפיצה בגודל חתך המכ"ם ל-F-35 תהיה כה דרמטית שזיהוי המטוס במכ"ם יהיה במרחק דומה לאלה של מטוסים מדור קודם. עם זאת, לדעתי הביקורת הזאת של ה-F-35 היא לא מוצדקת. השימושיות של החמקניות של ה-F-35 היא למכה ראשונה, חדירה למרחב מאוים כחלק מפתיחת מערכה. רוב הזמן ה-F-35 לא צריך להיות חמקן באותה מידה ולכן כן יכול להחליף את ה-F-16 ו-F-18 בתפקידים יומיומיים. השאלה היא, האם ההוצאה לרכישת ה-F-35 מצדיקה את עצמה. כל עוד ירכשו יותר ויותר מטוסי F-35, מחירו צפוי לרדת ולדעתי הוא כבר הגיע בערך למחיר של F-16 חדש, אם כי הרבה יותר קל להשיג חלפים ואנשי מקצוע לתמוך ב-F-16 מאשר ב-F-35 ולכן האחזקה היום יומית שלו צריכה להיות יקרה יותר. בגדול כל השיקולים הללו הן פונקציה של דרישות של אסטרטגיית הביטחון הרלוונטית. אם המדינה שמחפשת מטוס קרב צריכה יכולת משמעותית לחדירת עומק בתחילת מערכה או לא וכמה היא מסתמכת על יכולת זאת לצרכים האסטרטגיים שלה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 09:07, 20 במאי 2022 (IDT)

פנמהעריכה

מצב טיפול: חדש

תאילנד - תאילנדית. לבנון - לבנונית. פנמה - ??? --77.137.69.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספרדית --2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3500:A528 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
וברצינות: פנמית --2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3500:A528 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
תלוי אל מה מתכוון השואל ב"תאילנדית": אם לשמה של שפה, אז התשובה הנכונה היא מה שענית בהתחלה. אבל מהדוגמה השנייה שהוא נתן, "לבנונית", משתמע שהוא לכאורה התכוון למשל אל שמה של אזרחות (או של ממשלה או של אוניה וכדומה), ואז התשובה הנכונה היא מה שענית בסוף. אלא שבמקומו של השואל הייתי מנסח עם לוכסן: תאילנד - תאילנדי/ת. לבנון - לבנוני/ת, כדי שכבר מהדוגמה הראשונה יובן שהכוונה בשאלה איננה לשפות אלא לאזרחים וכדומה. ועוד הערה אחרונה לשואל: משום מה השאלה לא נשאלה בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:ייעוץ לשוני. סמי20 - שיחה 21:16, 19 במאי 2022 (IDT)
השפה היא תאית (שפה). תושבי הארץ נקראים בעיקרון תאים. לשם השוואה: פינלנדיה זה רק משקה והאנשים נקראים פינים. גם סקוטים נקראים כך ללא הארץ (והפעם המשקה, סקוטץ', נקרא בשמם). לעומתם יש דווקא הולנדים. Tzafrir - שיחה 23:11, 19 במאי 2022 (IDT)
נכון, ואכן גם אני לא רמזתי שהשם הנכון של השפה הוא "תאילנדית". כתבתי אך ורק, שאם השואל התכוון ב"תאילנדית" לשמה של שפה (כפי שאגב מתכוונים לכך - במילה זו - רבים מדוברי העברית), אז כך וכך. ההתייחסות שלי הייתה אפוא לאיזושהי אפשרות בכוונת השואל, בתור אפשרות שלמעשה אינה מופרכת - לאור מה שציינתי בסוגריים שבמשפט הקודם. סמי20 - שיחה 23:58, 19 במאי 2022 (IDT)
@Tzafrir: טעות בקישור. התכוונת כנראה לויסקי סקוטי. 87.69.242.88 10:33, 20 במאי 2022 (IDT)
התכוונתי לאישה. --77.137.69.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתי נוסד רחוב שלום יהודהעריכה

מצב טיפול: חדש


לא כתוב על מפרצי צרפת ומיצרי צרפתעריכה

מצב טיפול: חדש

אני אשמח עם יהיה כתוב על מפרצי צרפת ומיצריה כי אני עושה עבודה בגאוגרפיה ואין עוד אתרים. תודה, אנונימי

נכנסים לערך על צרפת, עוברים לגרסה הצרפתית שלו ומשם מתקדמים בעזרת 'גוגל תרגום'. Yyy774 - שיחה 00:05, 27 במאי 2022 (IDT)
זו הקטגוריה של מפרצי צרפת בצרפתית Yyy774 - שיחה 00:14, 27 במאי 2022 (IDT)

ניצולי שואה מפורסמיםעריכה

מצב טיפול: חדש


האם יש דוגמאות לאנשים שהיו מפורסמים לפני המלחמה, ניצלו במהלך השואה וחזרו לתודעה ציבורית לאחר מכן בתפקיד דומה? כלומר ידועים לא בזכות זה שניצלו אלא בזכות פעילות לפני ואחרי המלחמה.

כאלה שבהכרח היו תחת הכיבוש הנאצי ונשלחו למחנות? כי היו גם כאלה שברחו בזמן כמו אלברט איינשטיין וג'ון פון נוימן. (¯`gal´¯) - שיחה 02:17, 21 במאי 2022 (IDT)
טומי לפיד--2A00:A040:196:303F:BDBF:F146:A29D:2663 10:26, 21 במאי 2022 (IDT)
טומי לפיד היה בן 13 כשהגיע לגטו, אז לא סביר שהיה מפורסם. לגבי אלברט איינשטיין וגם ג'ון פון נוימן - הכוונה שלי לאנשים שנפלו תחת הכיבוש עצמו והגיעו לגטאות, מחנות, התחבאו בישובים כבושים או יערות. לא כאלה שהצילו את נפשם לפני שהשואה בפועל התחילה.
למשל לאו בק, ויקטור פראנקל, לאון בלום.Ewan2 - שיחה 12:05, 21 במאי 2022 (IDT)
בנוסף: כל מיני אח״מים שעלו על „רכבת קסטנר״. Tzafrir - שיחה 13:31, 21 במאי 2022 (IDT)

פרנקל היה עד המלחמה ראש מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי בווינה החל משנת 1937 כפסיכיאטר פרטי. זאת אומרת לא מפורסם. 2A02:3038:416:C1B3:8D3D:5387:6AC1:F3C4 18:08, 21 במאי 2022 (IDT)

הרב יחיאל יעקב ויינברג, הרב אהרן רוקח, הרב אליעזר הגר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:24, יום ראשון בשבת, כ"א באייר ה'תשפ"ב (IDT).

בעלי חיים שתוארו ב-1758עריכה

מצב טיפול: חדש

מדוע בדף קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758 יש 785 דפים, בעוד בכל הקטגוריות המקבילות על שנים במאה ה-18 יש כמה עשרות לכל היותר (למעט 1766 עם 141)? מה היה מיוחד בשנה זו בתחום הזואולוגיה? --EldadHe - שיחה 19:25, 21 במאי 2022 (IDT)

זה קל: אם תפתח את מרבית הערכים בקטגוריה תראה שבתחתית תיבת המיון, מימין לשנת התיאור, כתוב שם הטקסונום שתיאר את המין: קארולוס ליניאוס. כפי שמוסבר בערכו, בשנת 1758 יצאה המהדורה העשירית והחשובה מכולם של ספרו Systema Naturae, שבעצם ייסד את השיטה המודרנית של הטקסונומיה, ומיין את רוב המינים שהיו מוכרים לאירופאים באותה תקופה. H. sapiens - שיחה 19:38, 21 במאי 2022 (IDT)
מעניין, תודה. --EldadHe - שיחה 19:55, 21 במאי 2022 (IDT)

תוכנת אנדרואיד שנתקעת באמצע תהליך העלאתה בנייד כשמדליקים אותועריכה

מצב טיפול: חדש

מכיוון שתוכנת האנדרואיד תמיד נתקעת באמצעו של כל ניסיון להעלות אותה על הנייד שלי, ובהנחה שהחומרה תקינה, אז לכאורה כדי להתגבר על הבעיה אין ברירה אלא לפרמט הכול ולהתקין מחדש את התוכנה. האמנם זה המוצא היחיד? עקרונית אין לי בעיה להתקין מחדש, רק שזה ייצור בעיה "קטנה": ההתקנה-מחדש תמחק ספריה חשובה המכילה מאות מספרי טלפונים של מכרים, כשאין לי גיבוי לספריה הזאת. סמי20 - שיחה 11:57, 22 במאי 2022 (IDT)

ניסית למחוק את הנתונים של האפליקציה (כעיקרון לפרמט את האפליקציה), או להתקין מחדש, בהנחה שאין לך שם מידע שצריך לגבות לפני. (¯`gal´¯) - שיחה 15:15, 22 במאי 2022 (IDT)
לא הבנתי את תגובתך. כשאתה כותב "ניסית", האם אתה מתכוון לקבוע או לשאול (למרות שלא ציינת אף סימן שאלה וגם לא את המילה "האם")?
לגופו של עניין: אני בכלל לא מצליח להתחיל לעבוד עם הנייד, כי כשאני מדליק את המכשיר, אז האנדרואיד לא מצליח לעלות: ניסיון ההעלאה אמנם מתחיל, אבל נתקע באמצע, והמסך עדין נשאר שחור כמעט לגמרי, חוץ מעקבות של כמה אותות מצוקה חזותיים בודדים שמראים את ניסיון העלאת האנדרואיד שלעולם אינה מגיעה לסיומה. אז מה אתה מציע לעשות כדי לחלץ מהנייד את נתוני הספרייה שבה שמורים מאות מספרי טלפון של מכרים? סמי20 - שיחה 15:26, 22 במאי 2022 (IDT)
האמת, לא הבנתי למה בחרת בדרך הזאת. הייתה סיבה לא לפתוח את המכשיר במוד בטוח, המונע הרצת אפליקציות שלא היו במכשיר ברגע הרכבתו, מה שנקרא "יישומי המערכת בלבד"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:37, 23 במאי 2022 (IDT)
ככל שאני מבין, יש סיכוי אפסי (עד בלתי קיים) ששורש הבעיה הוא באיזשהו וירוס. יותר סביר בעיני, שקבצים מסויימים שאותם מחקתי בטעות מספריית "הורדות" - היו אולי קבצי מערכת שאותן המערכת הורידה פעם אוטומטית בשביל גרסאות עידכון לאנדרואיד. אבל אולי אני טועה, כלומר אולי ספריית "הורדות" אינה יכולה להכיל קבצי מערכת, ולכן הקבצים שמחקתי ממנה לא פגעו באנדרואיד, אלא משהו אחר גרם לבעייה, אם כי לא ברור לי מהו, כי כאמור החשד לוירוסים הוא אפסי (עד בלתי קיים).
על כל פנים, אין בוכים על חלב שנשפך. השאלה היא: מה אוכל לעשות כעת כדי לחלץ את מאות מספרי הטלפון שטמונים אי שם בתוך הנייד, שבהדלקתו הוא מסרב לסיים את העלאת האנדרואיד. סמי20 - שיחה 01:15, 23 במאי 2022 (IDT)
הם אמורים להיות מגובים בגוגל. 87.69.242.88 12:58, 23 במאי 2022 (IDT)
לדעתי כל זה רק אם טרחתי מבעוד מועד לעשות גיבוי. הלא כן? סמי20 - שיחה 14:31, 23 במאי 2022 (IDT)
תלוי איפה בהגדרה אתה שומר. כדי לבדוק, כנס (במחשב) לחשבון ה-GMAIL שבו השתמשת בטלפון, ומצד שמאל (אם התצוגה שלך בעברית, זה הפוך אם התצוגה באנגלית) יש שורה של כפתורים. אחת מהם הוא של דמות בתוך עיגול כחול, ואלו הם אנשי הקשר שלך. בדוק אם ברשימה זו נמצאים המספרים שאתה חושש לגביהם. אם הם נמצאים, כאשר תתחבר לחשבון הגוגל שלך מכל מכשיר הם יופיעו. אם הם אינם, כנראה שלא שמרת שם, בהגדרה.
אני מבין שכנראה מאוחר מדי. כדאי לפנות לאיש מקצוע בתחום אם אנשי הקשר יקרים ללבך. גם עכשיו אפשר לנסות לשחזר אצל חברה מתמחה בשחזור כוננים, זה לא זול. Yyy774 - שיחה 00:03, 27 במאי 2022 (IDT)

תחבורה ציבורית בערב שבועותעריכה

מצב טיפול: חדש


ב5/6 בערב, איך אפשר להגיע מנמל התעופה בן גוריון לחיפה?

זה לא ערב שבועות, אלא לקראת צאת החג. דגש - שיחה 14:44, 22 במאי 2022 (IDT)
ליתר דיוק: בכותרת הוא החליף את סדר שתי המילים האחרונות, והתכוון בשבועות בערב. סמי20 - שיחה 15:15, 22 במאי 2022 (IDT)
כנראה קו 905 של אגד, שיוצא מנתב"ג למרכזית המפרץ. ייתכן שעובד במתכונת שבת רגילה, קרי יציאה ראשונה ב-22:30.
כדאי לבדוק באפליקצייה או אתר שעובד מול נתוני מסד הנתונים של משרד התחבורה. אפליקציית מוביט לפלאפון, אתר 'כל בוס' ועוד לחיפוש בגוגל ולתכנן לפי תאריך. Yyy774 - שיחה 23:59, 26 במאי 2022 (IDT)

משתמש:Yyy774, למה לא ניסית את הטיפ בעצמך לפני שכתבת אותו כאן? הרי אם היית מנסה, היית מבין מדוע השאלה נשאלה כאן ולא בכלים הייחודיים.

תפוצת הבוניםעריכה

מצב טיפול: חדש

לפי הסרטון הזה https://www.youtube.com/watch?v=bnR_5J7c5X8&ab_channel=Zimbax דקה 2:36 יש כיום הרבה יותר בונים מבעבר. האם זה ייתכן?--2A00:A040:196:303F:5446:3D14:A5F5:B411 16:09, 22 במאי 2022 (IDT)

יש על זה גם קצת בערך בונה קנדי אבל מפורט יותר בערך האנגלי: w:North American beaver#Ecology: באמריקה הבונים היו בעבר מאוד נפוצים. במאה ה־19 צדו אותם בגלל שפרוות בונה הייתה מוצר נפוץ, והם כמעט נכחדו. בעקבות חוקי הגנת טבע, הם החלו להתאושש ויש הרבה יותר מאשר מה שהיה בעקבות הציד, אבל הרבה פחות ממה שהיה לפני הציד. Tzafrir - שיחה 17:40, 22 במאי 2022 (IDT)
תודה רבה צפריר :)--2A00:A040:196:303F:5446:3D14:A5F5:B411 22:51, 22 במאי 2022 (IDT)

שימוש חוזר באדמה לשתילהעריכה

מצב טיפול: חדש

שלום למומחים. בכל שנה בעונת השתילה אני משתמש באדמת העציצים מהעונה הקודמת. לחלק מהצמחים שגידלתי בשנה שעברה (בזיליקום ונענע) הייתה מערכת שורשים גדולה, כך שהאדמה מהעציצים שלהם שזורה ברשת צפופה של שורשים. אני תוהה האם כדאי להשאיר את השורשים (או חלק מהם) באדמה, ז"א האם זה יועיל או יזיק לצמחים החדשים שאני שותל השנה. תודה, יודה אווזי - שיחה 07:46, 26 במאי 2022 (IDT)

יודה אווזי, אדמה גננית חדשה אמורה להיות טובה יותר לשתילה ומחירה אינו רב. בלי מומחיות בנושא - אדמה מאווררת עם אוויר טובה לצמחים ולכן מהפכים את הקרקע לפני השתילה. אדמה עם שורשים היא מהודקת ודחוסה ולכן כנראה שעדיף לאוורר. שים לב שהשנה שנת שמיטה ולכן עדיף מבחינה הלכתית לגדל על רצפה ותחת גג. Yyy774 - שיחה 23:56, 26 במאי 2022 (IDT)

תעודת זהות ישנהעריכה

מצב טיפול: חדש


האם קיימת הוראה כלשהי שמבטלת עכשיו או בעתיד את התוקף של תעודות זהות ישנות (לא ביומטריות)? כלומר האם מישהו יכול להמשיך ולהשתמש בתעודה הישנה עד שנת 2100? 79.178.50.187 17:43, 26 במאי 2022 (IDT)

בעבר לא היה לתעודות זהות תאריך תפוגה. כיום תוקפן יפוג עשר שנים לאחר תאריך הוצאתן. כלומר: תוקף האחרונות יפוג בשנת 2027. Tzafrir - שיחה 18:35, 26 במאי 2022 (IDT)

אבל מה אם לא מחדשים את התעודה הישנה? לישנה (שהונפקה לפני שהיה תאריך) אין תוקף. אז היא תקפה תמיד? 79.178.50.187 19:04, 26 במאי 2022 (IDT)

התוקף של תעודה שהונפקה לפני 2012(?) היה במקור לא מוגבל אבל קוצר רטרואקטיבית לעשר שנים. אם מחדשים, מקבלים תעודה ביומטרית. Tzafrir - שיחה 21:48, 26 במאי 2022 (IDT)
מה הזכויות שמאבד מי שלא חידש תעודת זהות שפג תוקפה? האם תישלל ממנו זכות ההצבעה בבחירות? דוד שי - שיחה 22:37, 26 במאי 2022 (IDT)
דוד שי, אפשר להצביע עם תעודה מזהה אחרת כמו רשיון נהיגה, תעודת ח"כ ועוד. אבל ייתכן שעם תעודת הזהות כבר לא יהיה ניתן להצביע. אולי גם יכריזו על זה כעבירה פלילית אם יתחשק להם. Yyy774 - שיחה 23:52, 26 במאי 2022 (IDT)
תעודת הזהות שבידי הונפקה ב-2004. הזדהיתי באמצעותה בבחירות שלפני שנה. הצגתי אותו במבחן נהיגה מעשי. נראה שנכון להיום התוקף שלה הוא אינסופי ולא קיימת שום סנקציה נגד מחזיקי תעודות ישנות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:47, 27 במאי 2022 (IDT)
@Tzafrir – לא נכון. @Corvus – אין תוקף אינסופי. @דוד שי – לידיעה.
תעודת זיהוי שפג תוקפה לפי התאריך שנקוב בה וגם תעודת זהות ללא תאריך תפוגה נקוב החל מ-25/08/2022 לא תוכל לשמש כאמצעי זיהוי. התאריך 25/08/2022 הוא לפי תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), תשע"ב-2012 שפורסמו ב-26/07/2012:
  • סעיף 2(א) קובע ש"תקופת תוקפה של תעודת זהות היא עשר שנים ממועד הנפקתה".
  • סעיף 7 קובע ש"על אף האמור בתקנה 2(א), תקופת תוקפה של תעודת זהות שניתנה לפני תחילתן של תקנות אלה היא עשר שנים מיום תחילתן" (של התקנות)
  • סעיף 6 קובע ש"תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן"; התקנות פורסמו בקובץ התקנות תשע"ב מס' 7146 מיום 26.7.2012 עמ' 1519.
כלומר תוקף התקנות הוא מ-25/08/2012 ו-10 שנים יסתיימו ב-25/08/2022.
לפי רשות האוכלוסין וההגירה – "תעודת זהות שאינה בתוקף כאילו אינה קיימת; תושבים המחזיקים בתעודות שפקע תוקפן אשר יידרשו להציגן לצורך קבלת שירות בגופי הממשלה השונים או בגופים פרטיים הנדרשים לזהות באמצעות תעודת זהות, ייתקלו בסירוב בשל פקיעת תוקף התעודה".
קישורים:
וראו חריגים בסוף המכתב של רשות האוכלוסין וההגירה.

87.69.242.88 12:44, 27 במאי 2022 (IDT)
ניגשתי בבהלה לאתר רשות האוכלוסין וההגירה כדי לקבוע תור לחידוש תעודת הזהות. ביעילות רבה ניתן לי התור הקרוב ביותר - 22 בנובמבר, כן, בעוד חצי שנה. לא אופתע אם כשיגיע תורי הפקיד יגיד לי שפג תוקפה של תעודת הזהות שלי, ולכן אינו יכול לשרת אותי. הצילו! דוד שי - שיחה 13:30, 27 במאי 2022 (IDT)
אתה בכלל בר מזל שהצלחת למצוא תור. 87.69.242.88 22:47, 27 במאי 2022 (IDT)
תאורטית מצבך מול הפקיד טוב יותר ממי שאבדה לו תעודת הזהות. דרכון, רישיון נהיגה... הם יודעים איך לזהות אותך. 87.69.242.88 23:08, 27 במאי 2022 (IDT)

מנה חמהעריכה

מצב טיפול: חדש

מישהו יודע להגיד לי איך קוראים למנה חמה באנגלית? יונתן770י - שיחה 🙊 (תרגישו חופשי לתייג אותי) 20:21, 26 במאי 2022 (IDT)

Cup noodle? אם לא, מבוקשך כנראה נמצא בList of instant foods. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:06, יום שישי בשבת, כ"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).
תודה דג ירוק 3> יונתן770י - שיחה 🙊 (תרגישו חופשי לתייג אותי) 00:01, 28 במאי 2022 (IDT)

שירי ילדים בעברית שתורגמו מגרמניתעריכה

מצב טיפול: חדש


שמתי לב שכמות גדולה של שירי ילדים בעברית הם תרגום כמעט מדויק לשירים גרמנים. לדגומה "לכובע שלי שלוש פינות", "שניים סינים עם כינור גדול", אל המטבח בא כלב (גר'), על ראש הגבעה ( יו-טיוב, עם מילים שונות לגמרי) ובטח עוד שירים שאני לא זוכר או מכיר.

אז השאלה היא: באיזה שלב כל השירים הללו תורגמו? הניחוש שלי שאלו שירים שהביאו איתם אנשי העליה החמישית הותאמו לתנועות נוער. אבל זה לא יותר מניחוש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:47, 27 במאי 2022 (IDT)

האם מותחן אירוטי הוא תת-סוגה של פילם נואר?עריכה

מצב טיפול: חדש


מאפיינים של מותחן אירוטי הם לרוב: רצח, אישה קטלנית, פשע אלים, מסתוריות, תפניות בעלילה, פיתוי ויחסים שנחשבים לשוברים מוסכמה (כמו רומן בין שוטר לחשודה, בין בת זוג של עבריין לבין שכנתה וכד').

כל אלו מאפיינים מאוד את הסרט האפל. דוגמה טובה לסצנה מפילם נואר זו אישה יפה מאופרת מעשנת סיגריה כשהיא יושבת משולבת רגליים. סצנה שאפשר למצוא ב"אינסטינקט הבסיסי"- הסרט שברמה רבה מגדיר את הג'אנר "מותחן אירוטי". האינסטינקט הבסיסי זו סרט עם עלילה שנראית כאילו שנלקחה ישירות מהתקופה הקאלסית של שנות ה-50: שוטר שנופל קורבן לפיתויה של חשודה מינית ויפת תואר. אפילו סצנות המרדף עם הרכבים נראות בדיוק נואר. והשוטר כמובן שותה, מעשן ויש לו עבר בעייתי. חסר רק כובע ומעיל גשם מתחת לפנס רחוב.


אז רק אני רואה את זה? או שמותחן אירוטי הוא באמת תת סוגה של פילם נואר? 79.178.50.187 19:55, 27 במאי 2022 (IDT)

האם תאורטית בני אדם יוכלו להפיק חומר מוצק מהגזים בצדק ושבתאי?עריכה

בצדק ושבתאי יש שפע גזים. אם בני האדם ישאבו קצת מהם ויבודדו אותם, האם בתנאי מעבדה הם יוכלו להפיק מהם חומר מוצק ובכך "לחסוך" מהחומר המוצק בפלנטות הארציות ובירחים? תודה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הכוונה "יבודדו"? הגזים בשבתאי וצדק הם מימן והליום, עם כמות קטנה של חומרים מומסים. מימן והליום הם לא חומרים מספיק נדירים או יקרים בשביל לטרוח. אפשר להפיק אותם הרבה יותר בזול בכדור הארץ. שלא נדבר על זה שהיקום מלא בהם. אם הכוונה שלך היא להעיף את המימן וההליום ולהישאר עם אותו אחוז קטן של מומסים שעכשיו יהפוך למוצק: גם פעולה מיותרת. כמות החומר שתפיק תהיה מאוד נמוכה וכמות האנרגיה שתשקיע בתהליך של א) להגיע לצדק ב) לשאוב גז מצדק ג) להתרומם בחזרה לחלל ד) לנדף את הגז המיותר - עולה פי כמה וכמה יותר מכל רווח כלכלי שתחשוב להפיק.
ואין לנו שום מחסור בחומר מוצק במערכת השמש ולא צפוי להיות. אין לנו צורך לחסוך בחומרים מוצקים שיש בשפע בפלנטות, ירחים, שביטים, אסטרואידים ועוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:00, 28 במאי 2022 (IDT)
אלף תודות לך על התשובה הנגישה קורבוס היקר,
האם נכון להסיק מסקנה דומה גם לשני ענקי הגזים האחרים אורנוס ונפטון (ואם קיים גם כוכב לכת תשיעי)? --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אתה צריך להגדיר מה בדיוק הבעיה שאתה מנסה לפתור. היעדר חומר? אין בעיה כזאת. מיכל של חלילית ענק עתידית יכיל נגיד 1000 טון גז? זה הרבה לכל הדעות. אבל פה בכדור הארץ גבעה קטנה תגיע למסה של אלפי טונות מוצקים בלי בעיה. ככה שהלוגיסטיקה של להביא גז מאורנוס בשביל להשיג חומר מוצק היא תהליך לא הגיוני. יותר סביר שתהיה טכנולוגיה שתדע למחזר חומר מזוהם ונגיש מאשר אחת שתהפוך שאיבה מענקי גזים ממשהו משתלם. אל תשכח שבשביל להוציא חומר מפלנטה עליך להשקיע אנרגיה שתתגבר על כוח המשיכה שלה. ואנרגיה מסדר גודל כזה לרוב תהיה יקרה מעלות של כל משאב שאתה רוצה להשיג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:55, 28 במאי 2022 (IDT)
המון תודה ! למעשה אין לי בעיה לפתור אלא סוג של תהייה האם בכל הגז שבכל ענקי הגזים האלה אין או לא תהיה כל תועלת לאדם. פשוט מרגיש לי קצת "חבל" לא איך שהוא להשתמש בחלק מזה. אולי בעתיד יהיו שימושים שאפילו ברמה התאורטית רחוקים מאיתנו כיום. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
קשה לי להאמין שיהיה תסריט לפיו שאיבה מענקי גזים תהיה כדאית מבחינה טכנית. עיקר המסה זה מימן והליום, חומרים לא מספיק יקרים ונדירים בשביל להנדס משימת חלל בשבילם. אבל קיים אינטרס מדעי לא קטן באפיון כימי של פלנטות גזיות: הבנת המבנה של פלנטות הגזיות יכולה לשפוך אור על המנגנונים הפיזיקליים שיצרו את מערכת השמש. מכיוון שהפלנטות הגזיות נוצרו ככל הנראה הרבה לפני הארציות, אולי בעתיד הרחוק האנושות תדע להשתמש בהם כמין "ארכיון" של החומרים מהם נוצרה המערכת הפלנטרית שלנו. ושלא נדבר על זה שכבר בימנו החלל הוא "מעבדה טבעית". עם תצפיות מדויקות אפשר להשתמש בענקי הגזים בשביל לחקור התנהגות של גזים בתנאי לחץ וטמפרטורה שאינם ברי השגה במעבדות שלנו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:52, 28 במאי 2022 (IDT)

סמארטפון עם סוללה של לפחות 6000mah ו-dualSimעריכה

יש משהו כזה מומלץ בפחות מ 800 ש"ח? תודה --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם משתמשים במאגר הביומטרי לזיהוי פלילי?עריכה

מצב טיפול: חדש


האם משטרת ישראל יכולה לאתר עבריין שלא היה מוכר לפני כן למשטרה על סמך נתונים מהמאגר הביומטרי? 79.178.50.187 13:58, 28 במאי 2022 (IDT)

אילו תוכנות הכי גרמו לייתור משרות במשק?עריכה

השאלה נשאלת בהנחה שקל למדוד זאת. --אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)