ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

כמה אחוז מהנדבקים בקורונה מתים?עריכה

מצב: חדש

מתוך 100 איש שאכן חלו בנגיף, מה אחוז האנשים שימותו ומה אחוז האנשים שיקבלו נזק רפואי לטווח ארוך? אנונימי/ת לא חתם/ה

ראה מגפת הקורונה. שיעור הקטלניות הכללי הרשמי הוא כ-2 אחוז. בהנחה שמספר הנדבקים האמיתי גבוה יותר ממספר הנבדקים המאומתים, השיעור נמוך יותר. ככל שהאדם מבוגר יותר וחולה יותר במחלות רקע, הסיכוי שלו לפתח מחלה קשה או למות עולה. נזק לטווח ארוך עדיין בבדיקה. אנונימי/ת לא חתם/ה
ויש להבהיר, ששיעור התמותה משפעת הוא 0.1% בממוצע. כלומר כעשירית משיעור התמותה מקורונה. דני Danny-w - שיחה 10:42, 5 בינואר 2021 (IST)

האם כיום פוליטיקאי מוסלמי פוליגיני?עריכה

מצב: נענה

פוליגיניה בעולם הערבי עדיין קיימת, אבל נמצאת במגמת דעיכה. בקולנוע הרבה פעמים מציגים את השכבות הגובות כמו נסכים ושייכים כפוליגיניים. אבל האם זה מתקיים במציאות? האם קיימים מנהיגים או מפרוסמים מוסלמים הנשואים רשמית ליותר מאישה אחת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:36, 24 בדצמבר 2020 (IST)

בכנסות ה־19 וה־20: טלב אבו עראר. Tzafrir - שיחה 21:54, 24 בדצמבר 2020 (IST)
גם ג'ייקוב זומה ומסוואטי השלישי, מלך אסוואטיני אנונימי/ת לא חתם/ה.
למיטב ידיעתי שניהם אינם מוסלמים. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:07, 27 בדצמבר 2020 (IST)
אז ניקח שליט מוסלמי לדוגמה. לאבן סעוד היו בסך הכל עשר נשים, „אבל לא יותר מארבע נשים בו זמנית״. אז מה לגבי ילדיו? הערך על המלך הנוכחי, סלמאן, מלך ערב הסעודית, מציין אצלנו שלוש נשים. הערך האנגלי עליו לא מציין במפורש נישואים לנשים שונות במקביל, אבל לא נכתב שהוא התגרש מאשתו הראשונה. אני חושב שזה פרט שבהחלט צריך להופיע בערך, אבל דורש מקור למידע. Tzafrir - שיחה 08:06, 27 בדצמבר 2020 (IST)

מה ההבדל העיקרי בין פלבון ופלבונול?עריכה

הסתכלתי על תרשים דו מימדי של מולקולת Chrysin והוא נראה לי דומה מאד לזה של Quercitin.
הראשון פלבון והשני פלבונול (שאם הבנתי נכון היא בעצמה תת קבוצה של "פלבונואידים"). אנונימי/ת לא חתם/ה

בידוד חום בביתיםעריכה

מצב: חדש

בישראל בניגוד לאירופה, הביתים לרוב לא מבודדים חום כל כך טוב. באירופה, גם כאשר מכבים את ההסקה, הבית ממשיך להיות חם במשך מספר שעות לפחות.

השאלה היא האם זה נובע מהקיץ הישראלי? כלומר רוצים למנוע אפקט חממה שבו אם הבית מבודד חום, אז הוא יהפוך למלכודת מוות תחת השמש הקופחת? או אולי להפיך, אם הבית מבודד טוב, אז הוא ידע לשמור על "קור מהמזגן" יותר טוב ודווקא בידוד תרמי טוב לישראל?

מבלי להיות מומחה בסוגיות של בידוד, נראה שהבידוד משמר את המצב שבתוכו מפני המצב החיצוני. בבית רגיל ישנם לא מעט מכשירים חשמליים אשר פולטים חום, גם אנשים פולטים חום. בידוד טוב יאפשר לחום להשאר בבית וימנע מהקור להכנס. יצוין שבאופן טבעי (היעדר אנרגיה) עצמים הם קרים מטבעם, למשל בונקר מתחת לאדמה אשר אין בו שום אנרגיה והוא מבודד 100% ממזג האויר, ישאר קר. --Srulikush - שיחה 12:07, 29 בדצמבר 2020 (IST)
קצת מתקטנן: קור לא נכנס, חום יוצא. אין אנרגיית קור. יש אנרגיית חום, וכאשר יש הפרש טמפרטורות, אנרגיית החום "שואפת" לעבור ב"מפל אנרגטי" מהמקום שבו הטמפרטורה גבוהה למקום שבו הטמפרטורה נמוכה. אם מקום מבודד טוב, אנרגיית החום יוצאת ממנו או נכנסת אליו באיטיות, אבל בשום אופן לא נכנס או יוצא קור. אביתר ג'שיחה • 09:49, 30 בדצמבר 2020 (IST)

בעיית קידוד בשחזור מסמכי טקסטעריכה

מצב: חדש

החזקתי על דיסק קשיח כמות גדולה של מסמכי טקסט בעברית עם קידוד מסוים (לא זוכר עם UTF8 או unicode או אחר), ועשיתי בטעות פרמוט שמחק את כל התוכן בדיסק. השתמשתי בתוכנת שחזור שהצליחה לשחזר תמונות, סרטים ועוד, אולם בשחזור מסמכי הטקסט בעברית, כל המסמכים שוחזרו עם קידוד ANSI שהפך את הכול לג'יבריש. יש אפשרות להחזיר אותם למצב המקורי שיהיו קריאים? 141.226.11.242 23:12, 26 בדצמבר 2020 (IST)

בNotepad++‎ ניתן להגדיר ידנית את הקידוד של הקובץ או להמיר אותו לקידוד אחר. 2A01:6500:A045:CA0C:E718:7345:8694:D7BD 14:42, 27 בדצמבר 2020 (IST)
לא עוזר. למעשה, אני רואה שחלק מהמסמכים שוחזרו בקידוד ANSI וחלק ב-unicode. כולם בג׳יבריש. כשאני מנסה להחליף קידוד ב-Notepad (ניסיתי 20+ אפשרויות), זה רק הופך את זה לג׳יבריש אחר. 37.142.49.192 17:44, 28 בדצמבר 2020 (IST)
האם אתה יכול להעלות לאנשהו קובץ לדוגמה? לחילופין, להראות את הקידוד הבינארי של חלק קטן מקובץ כזה, העיקר שיש שם קצת עברית (איך? בלינוקס הייתי משתמש פשוט ב־hexdump -C . על חלונות: חיפוש זריז מעלה, לדוגמה, את [1] ואני בטוח שיש עוד דרכים פשוטות. מה שאני מחפש זה התוכן של מה שרואים בתמונה הראשונה שם עבור אחד מהקבצים). Tzafrir - שיחה 23:24, 6 בינואר 2021 (IST)
צפריר, מסתבר שיש לי את הבעיה הזאת לא רק בקבצי טקסט אלא גם בקבצי PHP שהחזקתי (למזלי האחרונים מגובים). תסתכל ‏ כאן, צירפתי דוגמאות בעברית ובאנגלית (יש שם גם קישור לשאלה ב-stackoverflow תסתכל שם). אם תצטרך עוד דוגמאות תודיע לי. מנחם.אל - שיחה 19:09, 9 בינואר 2021 (IST)
לא עשית את מה שביקשתי ממך. ממה שאני יכול לראות, הקידוד האמור נראה כמו UTF-16:
$ echo -n סכסוך | iconv -t UTF-16 | hexdump 
0000000 feff 05e1 05db 05e1 05d5 05da
אבל יכול להיות שזה עבר עוד שכבת תרגום בדרך. קובצי PHP הם קובצי טקסט. Tzafrir - שיחה 21:23, 9 בינואר 2021 (IST)

איך לערער על מחיקת ערך, כשיש לנו הרבה מידע נוסף שלא היה בערך המקורי.עריכה

מצב: חדש

עורכים נכבדים, ערך שנמחק: שפרה רין. אנו רוצים להגיש ערך מחודש אודות שפרה רין, בעל שינויים מהותיים, בו ענינו על שלושת ההסתייגויות שבגללן דחיתם את הגרסה הקודמת. 1. טענתכם העיקרית: "לא הובהרה חשיבות אנציקלופדית"

משאלתכם זאת, משתמע בין השיטין שאינכם מתייחסים אל שפרה רין כאל חוקרת אוגרית חשובה בפני עצמה.  ולהלן תשובותינו:

שפרה רין היתה חוקרת ומחברת בתחום הבלשנות השמית ובפרט בתחום האוגרית בפני עצמה, לא רק בשותפות עם בן זוגה, פרופ' צבי רין. הערך המחודש כולל רשימה ביבליוגרפית של כתביה שפורסמו בכתבי-עת אקדמאים בירושלים, בלשוננו ובבית מקרא. אנא ראו את הכותרת: "מכתביה". היא מחברת שותפה ושווה למחקר האוגרית ולכתיבת הספר "עלילות האלים" ביחד עם צבי רין, כפי שמצויין בשער-הספר עצמו ובאופן קיטלוגו בספריות העולם. 2 . טענתכם לחוסר מקורות : הוספנו ביבליוגרפיה של פרסומיה (כתביה) ושל ביקורות הספר בהן מתייחסים המבקרים לשני המחברים כשווים.

 את המידע הביוגרפי, סיפקנו אנחנו, בנותיה ובנה, מתוך ידע אישי ומסמכים שברשותנו. 

3 באשר לחוסר הקטגוריות, הרי הן: אוגרית, בלשנים ולשונאים שמיים בברכה, רות רין, ספרנית מוסמכת אקדמאית ד"ר הדס רין, ד"ר אדם רין

שלומות. המפעיל שמחק את הערך הוא HiyoriX. ניתן ללבן מולו את הסוגיה בדף השיחה שלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:01, 29 בדצמבר 2020 (IST)

האם אפשר לשחזר אזרחות ישראלית?עריכה

מצב: נענה

נניח מקרה היפותטי שבו ישראלי רוצה אזרחות גרמנית, שאחת הדרישות שלה היא ויתור על אזרחות זרה. האם לאחר מכן, האזרח הגרמני הטרי יכול לגשת למשרד הפנים בישראל ולקבל אזרחות הישראלית מכוח חוק השבות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:40, 27 בדצמבר 2020 (IST)

השאלה היא האם מותר לגרמני להחזיק באזרחות ישראלית בנוסף לזו הגרמנית? התשובה לכך היא - כן (במסגרת החוק הגרמני). אם השאלה היא - האם מותר לאדם שאיבד את אזרחותו הישראלית עקב ויתור עליה מצידו, אני לא בטוח. לפני מספר שנים שונה חוק השבות עקב תקדים, לפיו רשאי אדם העולה לישראל לקבל אזרחות ישראלית, רק אם יצהיר על כוונתו להשתקע בה. אם האדם עליו אתה מדבר הוא יהודי (ועל כן זכאי לאזרחות במסגרת חוק השבות) ויתן הצהרה כזו בעת עלייתו לישראל, אני מניח שאין מניעה שיקבל (בשנית) אזרחות ישראלית. בברכה --Kippi70 - שיחה 15:29, 3 בינואר 2021 (IST)

פרס ראש הממשלה ליזמותעריכה

הערך פרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות מתאר פרס שהחלו לתת ב-2009. שרה חתן, מדליקת המשואה בשנת 2006, הזכירה בזמן הטקס שהיא קיבלה את פרס ראש הממשלה ליזמות. הדבר הוזכר גם במסמכים הרשמיים המתארים את קורות החיים של מדליקי המשואות. באיזה פרס מדובר? ואיפה אפשר למצוא זוכים שלו? תודה אמא של גולן - שיחה 10:14, 28 בדצמבר 2020 (IST)

מה זה \lesssim במתמטיקה?עריכה

מצב: חדש

מה משמעות של הסימן   במתמטיקה? מה זה אומר ש ?

  הוא סימון (לא מאד מקובל) ל-"קיים קבוע C כך ש- ". כמו  . עוזי ו. - שיחה 15:03, 28 בדצמבר 2020 (IST)
ב׳׳׳פיזיקה׳׳׳ יצא לי לא פעם להיתקל בסימן כאומר ״קטן מ-10, אבל לא מאוד״. זאת כניגוד ל   שפירושו ״קטן מ-10 באופן משמעותי, או בסדרי גודל״. אם ארצה לומר שמשך הזמן שלוקח תהליך מסויים הוא פחות משניה, אבל להדגיש שמדובר בחצי שניה או 0.7 שניות, ולא באלפית שניה, אוכל לכתוב  . Eyalweyalw - שיחה 00:12, 5 בינואר 2021 (IST)

יש חיסון, אז למה נדרש סגר?עריכה

מצב: חדש

הסגר הנוכחי צפוי להימשך לפחות חודש. אבל יש היענות מצד הציבור לצאת להתחסן, ולפי קצב ההתחסנות, תוך חודש עתידה להתחסן כל האוכלוסייה שבסיכון. אז למה צריך סגר? בר 👻 שיחה 14:55, 28 בדצמבר 2020 (IST)

אתה מייחס יותר מדי היגיון להחלטות ממשלה. מדובר בניסיון להקטין את כמות המגעים במדינה, אבל שני הסגרים הקודמים הוכיחו את עצמם כלא יעילים והסגר הזה הוא במסגרת "חרטה", מכיוון שמערכת החינוך פועלת וגם עסקים שלא מקבלים קהל פועלים וכל הסופרים פועלים. הדבר יוצר מצב שיש תנועה קבועה של אנשים שעובדים בתעשייה, מסחר וחינוך והלקוחות שלהם (תלמידים וקונים). אנשים ממשיכים לבוא במגע זה עם זה. ב"סגר" שכזה אין מרוויחים כלל, אלא רק נפגעים. וגם הרעיון של לצמצם את התחבורה הציבורית הוא החלטה אומללה שמעלה את הצפיפות ומגבירה את הסיכון.
אז למה בכל זאת? הסגר נועד כביכול להוריד את מקדם ההדבקה, אבל במציאות מה שיועיל באמת הוא שחלק גדול מאוכלוסית הסיכון תחוסן במהלך החודשים הקרובים. ואז אפשר יהיה להגיד "תראו -הצלנו את המדינה" ולהצדיק את הסגר רטרואקטיבית.
לצערי, החלטת הסגר התקבלה בצורה לא נכונה. מה שהיה צריך לעשות, לדעתי, הוא לקבוע סגר לחצי שנה, כולל מערכת החינוך וסגירת השמיים, ללא אפשרות קיצור. החיסון לא עוזר להבריא, הוא עוזר לא להדבק. למאות אלפים שהיו נדבקים לפני שהחיסון הגיע אליהם ומדביקים אחרים, זה כבר לא היה עוזר. לכן השילוב הוא סגר יחד עם החיסון, בתקווה שבסוף מרץ זה יתחיל לתת פירות ראשונים. וכל זה בתנאי שהחיסון אכן עוזר לא להדבק ליותר מחודש, מה שאף אחד לא יודע עדיין. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:37, 28 בדצמבר 2020 (IST)
דווקא עכשיו צריך סגר!
האנשים שעכשיו הולכים להתחסן אלה האנשים הכי פגיעים. חלק מהם מאוד נזהרו ממפגשים עם בני אדם זרים. ודווקא עכשיו, כשהם הולכים להתחסן הם פוגשים הרבה אנשים. ככל שהתחלואה יותר גדולה, יש יורת סיכון שיהיו בינהם אנשים שנדבקו בקורונה.זה יהיה פשוט טראגי אם אנשים יידבקו וימותו בגלל זה.
וצריך לזכור. לוקח זמן עד שהחיסון עומד. כנראה הוא מתחיל לתת חסינות רק אחרי כשבועיים. והתהליך מושלם רק שבוע אחרי החיסון השני. וגם אז זו לא חסינות מוחלטת. רק 95%.
צריך לזכור. סגר לא מנצח את המחלה (בניגוד לרושם שבחוסר אחריות יצרו פה ב"חגיגות סיום הקורונה" שהיו פה אחרי הסגר הראשון). הוא רק "קונה זמן". אלב עכשיו זה הזמן הכי טוב לקנות זמן. כי אם נוריד את התחלואה עכשיו, כשהיא תתחיל להתגבר היא כבר תתקל במצב בו הרבה אנשים מחוסנים. החיסונים הם בהחלט האור בקצה המנהרה. אבל הסגר יעזור לנו להגיע לשם בבטחה. emanשיחה 16:17, 28 בדצמבר 2020 (IST)
ראה את הגרף כאן, בתמונה מס' 3. הפער בין קבוצת הביקורת לקבוצת החיסון נפתח בסביבות יום 12 מהמנה הראשונה. החל מ-7 ימים אחרי המנה השנייה, יעילות החיסון היא 95%. כלומר, אם הסגר תלוי בחיסון (ולא בפוליטיקה, בניגוד לדעות שהוצגו למעלה), אז צריך לקחת שבוע אחרי המנה השנייה, ובסה"כ חודש מהמנה הראשונה. ייקח זמן עד שיעבור חודש לאחוז משמעותי מהאוכלסייה. נתונים נוספים אפשר לקרוא במאמר הנ"ל.
משום שהגענו ל 4,000 נדבקים ביום, ועוד היד נטויה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:55, 29 בדצמבר 2020 (IST)
כמות הנדבקים היומית לא משתנה בעבקבות הסגר, אלא בעקבות כמות הבדיקות. מה שמשפיע על המספר הזה הוא בעיקר מיקום תחנות הבדיקה. כמו שאפשר לראות כאן פיזור התחנות אינו אחיד לא בשטח ולא בזמן. לדגומה, שבוע שעבר היתה תחנת בדיקה בקריית אתא (שהיא עיר ירוקה) למשך יום אחד בשבוע. השבוע אין. יש בקריית ביאליק, (שהיא עיר כתומה) ולכן השבוע יהיו יותר חיוביים משבוע שעבר. "סגר" שבו יש תנועה מלאה בחנויות, תחבורה ציבורית צפופה (כמות האוטובוסים ירדה פי 2, לכן כמות אנשים פר אוטובוס עלה פי 2) ושגרת לימודים - לא מפחית מכמות המגעים בין אנשים. סגר כזה הוא אחת מאותן החלטות חלטורה סטייל לסגור את כל השבים מחו"ל במלוניות מזוהמות (חוץ מאלו שצועקים הרבה שישלחו לביתם). או לצוד אנשים שעושים ספורט ימי על גלשני רוח. או לסגור חנויות של ציוד משרדי, כשהסופרים פתוחים.
כמות הנפטרים היומית אינה משתנה בעקבות הסגר, אלא בעקבות כמות ספירות הדופק. כמו שאפשר לראות שלשום הקימו תחנה לבדיקת סימני חיים בבית הקברות של שיכון אפרידר, וכל הבדיקות יצאו שליליות! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:28, 29 בדצמבר 2020 (IST)
השוואה מטופשת. כמו שניתן לראות בגרף כאן כמות המתים לא מזנקת ולא נמצאת בקורלציה עם כמות הנדבקים, דבר שמוכיח ששיטת ספירת הנדבקים לא משקפת את תפוצת המחלה. יש כמות יחסית קבועה של 10-25 מתים ליום, שזה מספר נמוך ביחס לגדול האוכלוסיה וגם ביחס לנתונים של חודש אוקטובר. כמות הנדבקים המדווחת לא משקפת את המציאות, אלא רק את שיטת הבדיקה. אתה מוזמן להתסכל באתר 91-divoc בשביל לקבל פרופורציות.
לא הבנתי מה הגרף הזה אמור להראות. כמות החולים הקשים היא אחד המדדים המועילים כי היא מראה את העומס שיש על בתי החולים. אבל עובר זמן רב עד שמישהו הופך להיות חולה קשה. קובעי המדיניות מחליטים על צעדים שונים (לדוגמה: סגר, או איסור לימודים בערים אדומות) ורוצים לדעת אם הצעדים הללו משפיעים בפועל. עוברים כמה ימים ממתי שמחליטים ועד שאנשים משנים את ההתנהגות שלהם וזה אמור להשפיע על כמות מקרי ההדבקה החדשים. חלק מאותם מקרי הדבקה חדשים יתגלו בבדיקות. חלק מהם יהפכו כעבור כמה ימים לסיפטומטיים וחלק מהסיפטומטיים יהפכו כעבור פרק זמן נוסף לחולים קשים (וחלק גם ימותו). מספר הסימפטומטיים החדשים ומספר החולים הקשים החדשים הם מדדים טובים. הבעיה היא שיש להם פיגור גדול. מספר הנדבקים החדשים הוא מדד פחות טוב (כי הוא רגיש לכמות הבדיקות) אבל מגיב יותר מהר לשינויים. בפועל אפשר לראות שכמעט תמיד יש מתאם לא רע בין מספר הנדבקים החדשים (בממוצע זוחל לשבוע, כדי להפחית רעש) לכמות הסימפטומטיים החדשים כעבור שבועיים(?) והחולים הקשים כעבור חודש(?). Tzafrir - שיחה 09:39, 30 בדצמבר 2020 (IST)

למה צריך שני חיסוני קורונה?עריכה

מצב: חדש

למה בחיסון בשיטה החדשה צריך שני זריקות ולא אחת כמו בחיסון המסורתי?

מה זה חיסון מסורתי? ישנם חיסונים שמקבלים במנה אחת וישנם בסדרה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

Shannen - שיחה 17:21, 29 בדצמבר 2020 (IST)

בעיקרון, כי ככה אומרים המדענים שהמציאו את החיסון. הם המציאו את החיסון, וזכותם לומר איך להתחסן. :-) אני אישית לא יודע להסביר, אבל יש כתבות והסברים רבים (ומעודכנים יותר מוויקיפדיה) בתקשורת, על הסיבה לחיסון שני - במקרה הספציפי הזה של חיסון נגד קורונה. לדוגמה, כאן. מכיוון שעורכי ויקיפדיה אינם מומחים לרפואה או לחיסונים, ומדובר במידע חדש גם לנו, אולי כדאי לחפש בגוגל במקרה זה. בהצלחה. דני Danny-w - שיחה 10:53, 13 בינואר 2021 (IST)

קידוד אותיות עם ניקוד ב-UNICODEעריכה

מצב: חדש

היי,

אם אני מבין נכון, ביוניקוד של למעלה מ-64 אלף תווים. אולם, גם במצב כזה, לא כל דבר שאנחנו יכולים להקליד נמצא שם - אני מתכוון לאותיות מנוקדות. ככל שהצלחתי להבין מהמפתח הזה של יוניקוד לעברית, כל אחד מסימני הניקוד וההטעמה שמור בנפרד מהעיצורים (למעט אותיות דגושות ורפות, (למה?)) ורק כאשר אנחנו מקלידים ב-WORD למשל את האות א' ואחריה את סימן הניקוד קמץ - יודע WORD להציג את הקמץ מתחת לאות הקודמת. לעומת זאת, ניסיתי לעיין במפתח עבור השפה הערבית (ולצערי אינני שולט בה בכלל) ושם יש כל כך הרבה קומבינציות שנדמה היה לי שבעצם לקחו כל השילובים האפשריים של סימני ניקוד ושל עיצורים ושמרו אותם בתור תו נפרד. האם זה אכן המצב?

אם כן, למה זה כך? מה הסיבה להבדל בין הערבית לעברית בעניין הזה? האם יש לזה השלכות כלשהן? בתודה, שאינו יודע - שיחה 08:40, 29 בדצמבר 2020 (IST)

איפה אתה רואה שם אותיות דגושות? למעט כמה מקרים מיוחדים, לדוגמה, אליף עם המזה (שני סימנים שזמינים בנפרד), מדובר על נקודות שהן חלק מהאות. האות د (דאל) והאות ذ (ד'אל), לדוגמה, נבדלות בנקודה בלבד. בדומה לכך, גם האות האנגלית i כוללת נקודה. Tzafrir - שיחה 09:53, 29 בדצמבר 2020 (IST)
אבל הפונטים בערבית דווקא כן צריכים להתמודד עם הרבה קומבינציות שונות, לעיתים יש צירופי אותיות שמייצרים צורה ייחודית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:00, 29 בדצמבר 2020 (IST)

ישראל היתה המדינה הראשונה שנכנסה לסגר שניעריכה

האם נכון שנתניהו התגאה בכך שישראל היתה המדינה הראשונה בעולם שנכנסה לסגר שני או שמדובר בפייק ניוז? 147.236.232.254 10:24, 29 בדצמבר 2020 (IST)

זה נכון ככל הנראה. ראה כאן וכאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:21, 30 בדצמבר 2020 (IST)

חיסון נגד קורונהעריכה

מצב: חדש

תוך כמה זמן מנטילת חיסון נגד COVID-19 (המיוצר על ידי חברת פייזר) הוא מתחיל להשפיע, ובכמה אחוזים? דרדקשיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 19:21, 29 בדצמבר 2020 (IST)

ראה את הגרף כאן בתמונה 3, ואת הנתונים בטבלה מתחת. זהו הפרסום המדעי של החיסון.אנונימי/ת לא חתם/ה
  תודה רבה! דרדקשיחה • י"ז בטבת ה'תשפ"א • 15:21, 1 בינואר 2021 (IST)

איך אפשר לייצא דף MediaWiki כמסמך Markdown (דרך GUI בלבד)?עריכה

בתודה וברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

איך מבררים תוצאות של בדיקות קורונה במתחמי פיקוד העורף?עריכה

מצב: חדש

איך לברר את תוצאות בדיקת קורונה שנעשתה במוקד פיקוד העורף? בבקשה בלי תשובות של אותו הטרול שתמיד אומר "תעשה גוגל". עשיתי, מקווה למצוא תשובה פה.

״אותו הטרול״ אומר ״תעשה גוגל״ רק אם התשובה מיידית להפליא בחיפוש בגוגל. על כן אינו טרול :) Gil mo - שיחה 18:40, 1 בינואר 2021 (IST)
תוצאת הבדיקה מתקבלת לרוב תוך 48 שעות באמצעות SMS. לעיתים ייתכן עיכוב בהגעת תוצאות הבדיקה עקב עומסים במעבדות. מי שלא קיבל SMS או מעוניין בפירוט נוסף יכול לפנות לגורמים הבאים:
• מי שמבוטח על ידי קופת חולים - קופת החולים. ניתן לברר גם בלשכת הבריאות הקרובה למקום המגורים.
• בעל אזרחות זרה או מי שלא מבוטח על ידי קופת חולים - לשכת הבריאות הקרובה למקום המגורים.
• חיילים - המרפאה היחידתית או החמ"ל הרפואי הפיקודי. מושך בשבטשיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 16:47, 30 בדצמבר 2020 (IST)

תודה, בעיה שהמידע הזה לא מעודכן. לשכת הבריאות לא יודעת לענות. יש שם מערכת ניתוב שיחות ואין אופציה של "בירור בדיקות קורונה". ככה שמקרה השני, לא קיימת אפשרות לקבל מידע.

למה חולדאי לא רץ מטעם מפלגת העבודה?עריכה

מצב: חדש

לרון חולדאי כבר יש מפלגה משלו - העבודה. למה לא לרוץ לכנסת במסגרת רשימת העבודה? אנונימי/ת לא חתם/ה

כמה מנדטים תקבל לפי דעתך מפלגת העבודה? מפלגת העבודה כבר כמעט לא קיימת מושך בשבטשיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 16:46, 30 בדצמבר 2020 (IST)
היה רעיון, שפורסם על ידי כלי התקשורת הישראלים, שהעבודה, בסופו של דבר, תצטרף לחולדאי. רשמית, זה לא נכון (וגם בגלל שאין למפלגת העבודה מנהיג). PRIDE! - שיחה 16:56, 30 בדצמבר 2020 (IST)
לפי הסקרים מפלגה חדשה שלו מגיעה להישג משמעותי, ומפלגת העבודה לא עוברת את אחוז החסימה. בנוסף קל יותר לשלוט במפלגה שמקימים, מאשר להתמודד במפלגה קיימת עם פריימריז. אגב לקראת בחירות 96 התמודד בפריימריז של העבודה, והגיע למקום לא ריאלי. אנונימי/ת לא חתם/ה
מפלגת העבודה לא קיימת בכנסת. למפלגת העבודה יש תשתית של פעילים שיכולה להיות שימושית לקראת הבחירות. Tzafrir - שיחה 08:36, 31 בדצמבר 2020 (IST)

מאיפה בא הביטוי "עברת צד"?עריכה

מצב: חדש

למה אמורים על אדם בהקשר של נטייה מינית עבר צד? אנונימי/ת לא חתם/ה

אומרים כך רק אם נטייתו המינית השתנתה. למשל, היה ב"צד" של הגייז ועבר ל"צד" של הסטרייטים. Gil mo - שיחה 21:24, 31 בדצמבר 2020 (IST)

עם אילו מדינות ערב אין לישראל שום יחסים?עריכה

מצב: חדש

מכלל מדינות ערב כיום, עם אילו מדינות אין שום יחסים, לרבות מלחמה?

יחסי החוץ של ישראל. פה תמצא את המדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים מוצהרים עם ישראל. יש גם על מדינות ערב. ויש תבנית שעוסקת בזה בתחתית הדף, עם חלק שעוסק במזרח התיכון. משם, למצוא אילו מדינות מהמזרח התיכון לא נמצאות ברשימה זה לא מסובך. (¯`gal´¯) - שיחה 02:04, 1 בינואר 2021 (IST)

האם צריך בדיקת קורנה בשביל טיסה לחו"ל?עריכה

מצב: נענה

אם אזרח ישראלי רוצה כיום לטוס לאירופה דרך תורכיה, האם הוא צריך לעבור בדיקת קורונה?אנונימי/ת לא חתם/ה

התשובה משתנה כל הזמן בהתאם למדיניות. נכון לעכשיו (13/1/2021) - כן, צריך לעבור בדיקת קורונה. נכון לעכשיו (13/1/2021), יש גם סגר ולא ניתן להזמין כרטיס טיסה חדש. בכל מקרה - עקב המורכבות - מומלץ לבדוק אצל סוכן נסיעות לפני נסיעה, וכמובן לוודא שיש ביטוח בתוקף. בהצלחה. דני Danny-w - שיחה 10:46, 13 בינואר 2021 (IST)

מחפש שיר ביידישעריכה

מצב: נענה

אני לא דובר יידיש ולכן כנאה שאני לא אכתוב את זה נכון. אני זוכר שזה שיר רגוע כזה (לא שמח, אלא כמו שיר לפני השינה) והיתה בו שורה שנשמעה כמו "שלאף מיינע מיידלע, (משהו) מיין קינד". לא מוצא את זה. מישהו מזהה? 2A0D:6FC0:85E:3A00:A984:C617:A068:18B 17:58, 1 בינואר 2021 (IST)

אולי זה: נומה בני;   Chana Roth - SHLOF MAYN KIND (Sleep my child), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:22);   נום ילד-(שלאף מיין קינד) - ליאור ייני, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:06); שלאף מיין קינד. חזרתישיחה 03:42, 2 בינואר 2021 (IST)
כשלמדתי יידיש באוניברסיטה, ראיתי שזאת שפה חמודה ולא באמת מסובכת לדוברי אנגלית (וכמובן לדוברי גרמנית). יש לה בעיקר בעיית יחסי ציבור. "שלאף" - זה sleep. מיין או מיינע זה my . (נכון שיש הבדלים בין זכר, נקבה וסתמי). ולסיום, קינד זה kid, ילד. ואגב, 40% מהמילים בה הן מילים עבריות, שהותאמו.
יידיש נכתבת גם באותיות עבריות, מה שמקל אף יותר.
אחרי שלמדתי שנה יידיש באוניברסיטה, היה די קל לעבור משם ללימוד גרמנית. מומלץ לכל חובב שפות. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:50, 5 בינואר 2021 (IST)

האם חרדיות מתגלחות בגוף?עריכה

מצב: חדש

אני יודע שהשאלה מאוד חודרנית, אבל לרוב כידוע לי חרדים לא מסתירים כלל פטרים טכניים של חיים פרטיים. אז האם נשים חרדיות מגלחות רגליים, בתי שחי ופות?

אין לכך התייחסות בהלכה. לכן התשובה היא - כן ולא (כמו אצל חילוניות). ספציפית, המילה "חרדיות" היא כללית מדי. יתכן שיש תת-קבוצות (שוב, כמו אצל חילוניות) שמתנהגות בצורה מסויימת. --ריהטא - שיחה 19:55, 4 בינואר 2021 (IST)

יש התייחסות בהלכה לגבי גילוח שער הערווה, כתוב שזה מנהג הנשים לגלח אבל אין חובה גמורה. בנוסף, אישה נשואה צריכה לטבול במקווה במגוון סיטואציות ויש איסור שתהיה חציצה בין האישה למי המקווה ולכן נשים שעירות מאוד נוהגות לגלח את שער הגוף לפני הטבילה בשביל שלא יהיה חשש כזה. מדובר גם בדתיות לא דווקא חרדיות, זוהי הלכה.

נהרות מצטלביםעריכה

מצב: חדש

ידוע שיש דבר כזה נהרות משתלבים בצורת Y. השאלה אם יש דבר כזה נהרות שחוצים זה את זה בצורת X?

בניגוד לכביש או לדרך, זרימה של מים נובעת מכוח הגרביטציה. המים זורמים (נופלים) לכיוון היותר נמוך. כך שקשה להאמין שיש נהרות שחוצים זה את זה בצורת X. אבל קיימים יובלים (נחלים) שמתאחדים עם נהר גדול יותר, ובכך משנים מעט את הזווית במסלולם. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:56, 5 בינואר 2021 (IST)
במחשבה שניה, זה יכול לקרות (גם אם לא סביר) בדלתה של נהר. שם יש כל מיני פיצולים אבל אולי יש איזשהו מקרה ששני עיקולים התחברו להם. עדיין לא ברור לי איך דבר כזה יכול להסתדר.
כמוכן לפעמים נהר יכול להתפצל לשתי זרועות בגלל אי. אם שני איים כאלו ממוקמים אחד אחרי השני מקבלים בעיקרון ×, ובטח יש מקרים כאלו. אבל אני מניח שלא על זה שאלת. Tzafrir - שיחה 11:32, 5 בינואר 2021 (IST)

למי שייך הגז במאגר לוויתן?עריכה

מצב: חדש

האם הוא שייך לציבור או לחברות שמצאו אותו? בר 👻 שיחה 12:38, 3 בינואר 2021 (IST)

מה זה "שייך"? עוזי ו. - שיחה 13:28, 3 בינואר 2021 (IST)
הוא שייך למדינת ישראל, שהעניקה לחברה כלשהי זיכיון להפקתו. יש גם חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (s:חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע). Tzafrir - שיחה 13:53, 3 בינואר 2021 (IST)
זה ויכוח אידיאולוגי-פוליטי. יש טענה שמשאבי טבע בשטח המדינה שייכים לאזרחי המדינה בלבד (ולכן המיסוי יהיה מירבי), יש טענה שהמדינה מייצגת אותם ולכן היא רשאית למכור אותם לפי שיקול דעתה (ואז המיסוי לפי שיקול דעתה), יש טענה שהם שייכים בלעדית לבעל ההון שמוצא אותם ומפיק אותם (ולכן ישלם מיסוי רגיל), וכו' וכו'. אנונימי/ת לא חתם/ה
עוזי, השאלה היא מי הבעלים שלו. האם העובדה שהוא אוצר טבע בתחומי מדינת ישראל אומרת שהוא בבעלותה, או שהזיכיון מקנה בעלות?
מהתשובות פה ומקריאה בערכים רלוונטיים אני מבין שהגז בבעלות המדינה, אך לזכייניות יש חזקה עליו. האם הבנתי נכון? בר 👻 שיחה 23:20, 3 בינואר 2021 (IST)
הגז במאגר שייך למדינת ישראל. הגז שמופק, שייך למפיק (וזאת בהתאם לזיכיון מהמדינה). Tzafrir - שיחה 01:09, 4 בינואר 2021 (IST)
מה זה "בעלים". (אני מנסה להצביע על כך שכללי הרכוש אינם חלים בקלות על אוצר טבע בן מליוני שנים שנמצא קילומטרים בעומק קרקעית הים, שאיש לא ייצר אותו). עוזי ו. - שיחה 15:58, 4 בינואר 2021 (IST)

איך מוסיפים קישור לאתר?עריכה

מצב: נענה

איך אני יכול לגרום לכך שאחת המילים תהפוך לקישור לאתר כלשהו אחר? תודה מראש! גופיקו - שיחה 19:18, 4 בינואר 2021 (IST)

זה לא ממש שייך לכאן אלא לדלפק ייעוץ, אבל אענה בכל זאת: [(כתובת קישור) (תוכן טקסט)]. שים לב לרווח לאחר הקישור. תוכל גם להשתמש בכלי שבסרגל הכלים (חמישי מימין). שמש מרפא - שיחה 20:10, 4 בינואר 2021 (IST)
שמש מרפא תודה רבה! גופיקו - שיחה 20:47, 4 בינואר 2021 (IST)

למה חרדים נגד תמונות נשים?עריכה

מצב: חדש

כשזה תמונות של נשים/ילדות שלהם, אפשר להגיד שזה בגלל הלכות הצניעות ולצורך הגנה על צנעת הפרט. אבל כשזה דוגמנית גויה שמפרסמת תיק יד? למה שזה יפריע?213.55.224.65 23:50, 4 בינואר 2021 (IST)

אין לי תשובה לשאלה הספציפית, אבל הערך מעמד האישה ביהדות מדבר על יחס מאוד לא שיוויוני בין נשים לגברים ביהדות. קריאה מהנה. דני Danny-w - שיחה 11:06, 5 בינואר 2021 (IST)
העניין בזה הוא לא הגנה על צנעת הפרט אלא הרצון שלא לעורר תאווה אצל הגבר. דרדקשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"א • 21:32, 5 בינואר 2021 (IST)

מהי המשמעות של המושג חצר ביזאנטיתעריכה

מהי המשמעות של המושג חצר ביזאנטית?

סביבת שלטון שעיקר העיסוק בה הוא בתככים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:23, 5 בינואר 2021 (IST)
שאלה בארכיון 24. בברכה, דני Danny-w - שיחה 11:00, 5 בינואר 2021 (IST)
גוגל מהיר לא מוצא לי מקור בעברית לביטוי, וגם לא באנגלית ל- Byzantine Court. אני מנחש שהוא הגיע מגרמנית, צרפתית או שפה אחרת, ו/או הסתמך על רומן היסטורי, ספר עיון או דיון אקדמי שהיה פופולרי בזמן מסויים. אני לא בטוח שחצר השלטון של האימפריה הביזנטית אכן הצטיינה ביותר תככים ושחיתות מכל חצר שלטון אחרת בת-זמנה, אבל אפשר לקבל מושג איך המוניטין הזה נוצר (Byzantine bureaucracy and aristocracy). אולי הוא התייחס לקרב מנזיקרט, שבו הובסה האימפריה כאשר הקיסר נלקח בשבי, בעוד אחד הגנרלים שלו נמלט משדה הקרב ותובע את הקיסרות לעצמו. H. sapiens - שיחה 11:17, 5 בינואר 2021 (IST)
זה יותר עמוק מזה. השווה את דמותו של בל ריוזה לדמות ההיסטורית בליזריוס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:12, 5 בינואר 2021 (IST)

האם יאסר ערפאת היה דיקטטור?עריכה

מצב: חדש

האם יאסר ערפאת יכול להיחשב לדיקטטור? 213.55.224.65 17:16, 5 בינואר 2021 (IST)

ציטוט מהערך דיקטטור: "בעידן המודרני, המונח "דיקטטור" משמש לרוב לתיאור מנהיג שהוא בעל ואף עושה שימוש לרעה בכוח אישי יוצא מהכלל. דיקטטורות מאופיינות על ידי אחד או יותר מהבאים: ביטול בחירות ודיכוי זכויות אזרחיות, הכרזה על מצב חירום במדינה, דיכוי יריבים פוליטיים בכל האמצעים האפשריים (גם לא חוקיים כגון התנקשות או הרעלה)". מהקריאת נראה שהתשובה חיובית. דרדקשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"א • 21:29, 5 בינואר 2021 (IST)
אם דיקטטור צריך מדינה, כדי לשלוט בה, אפשר לטעון שהוא לא היה דיקטטור, כי לא הייתה לו מדינה. המטרה המוצהרת שלו הייתה להקים מדינה פלסטינית בשטח של כל פלסטין (ארץ ישראל), כלומר במקום מדינת ישראל. בהסכמי אוסלו הוא קיבל אוטונומיה בשטחים, אבל אי אפשר לקרוא לזה מדינה "אמיתית". השליטה שלו במערכות הייתה חזקה מאוד (לא מוחלטת), אך הוא נהנה מתמיכה אמיתית (כנראה) של רוב העם שלו (עד היום). אנונימי/ת לא חתם/ה
הייתה אוטונומיה כבר אז, לא? חסר חלק מהמאפיינים של מדינה, אבל חלק מהם גם כן קיימים. יש להם מוסדות שלטון, אם כי מאפיינים אחרים, כמו צבא, אין. גם יש הכרה חלקית בעולם, ייצוג באו"ם, וייצוג דיפלומטי בחלק מהמדינות. פחות עצמאות בשליטה על הגבולות, אין שדה תעופה או נמל. גם חלק מהחשמל מגיע מישראל, וגם הכסף שלהם הוא בסוף בש"ח. למה עצם זה שהוא הפעיל דיכוי זכויות אזרח תחת שליטתו אינו מספיק? (¯`gal´¯) - שיחה 22:22, 7 בינואר 2021 (IST)

כשרות- אותו דבר לכל היהודים?עריכה

מצב: חדש

האם מה שכשר לאשכנזי ליטאי יהיה כשר לכל יהודי חרדי אחר, כמו מישהו מיהדות מרוקו או תוניס?

ממש לא. בפסח אשכנזי אינו יכול לאכול בביתו של בן עדות המזרח, שאוכל אורז וקיטניות שאסורות לאשכנזים. דוד שי - שיחה 20:55, 5 בינואר 2021 (IST)
בבסיס התשובה היא כן, מלבד כמה הבדלים בשחיטה. ההבדלים בין הכשרויות (בדצי"ם) הם פוליטיקה בדרךך כלל. (בנוגע לקטניות צודק דוד שי ומדובר במנהג). דרדקשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"א • 21:27, 5 בינואר 2021 (IST)
קיימים גם הבדלים נוספים, למשל באכילת דג עם חלב, וראה אכילת_דג_עם_בשר#המנהג_כיום אסף השני - שיחה 22:04, 5 בינואר 2021 (IST)

יש לי שני חברים דוסים. עבור אחד הכשרת כוס פרושה טבילתה ברותחים, עבור השני, השרייה של שלושה ימים. בבירור מדובר פה על כשרות שונה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:49, 5 בינואר 2021 (IST)

כן. זה שלא נוהגים לאכול את הדבר, לא בהכרח הופך אותו לטרף. עם זאת, ישנן מסורות שונות המבדילות בין מסורות שונות.

אין שום ‘הכשר’, ואפילו מהודר שבמהודרים, שעומד בדרישות של כל דעות היחידים המחמירות... כיום בעקבות קיבוץ הגלויות, נוצר מצב שלא הרי חומרות עדה זו כחומרות עדה זו, ולעיתים בד”ץ שקשור לבני עדה אחת רגיל להחמיר בחומרות שנהגו אצלה, ואינו חושש לחומרות שנהגו בעדה אחרת.

מתוך פניני הלכה, כשרות. יש שם גם התייחסות הלכתית למי שמתארח אצל אדם שלא נוהג חומרות כמותו. הבדלים בולטים בין מנהגים שונים (לא בהכרח עדות): בשר חלק, בישולי גויים, חלב נוכרי.

הציבור לא ממושמע להוראות הממשלהעריכה

האם במדינה דמוקרטית יש משמעות לטענה שהציבור אינו מציית להחלטות הממשלה? הרי הממשלה היא נציג הציבור והתפקיד שלה הוא לכפות את החלטות הציבור.

אם הציבור לא מעוניין בקיום הוראות, זה אומר שהציבור מקבל החלטה לא לשמור על הכללים ובמציע ברגליים. כלומר, הציבור מחליט שמבחינתו אולי עוד 1500 איש ימותו, אבל תהיה חזרה לשגרה. אז אולי זה הממשלה לא ממושמעת, מכיוון שהיא לא מקבלת את החלטות הציבור שבחר אותם? 213.55.224.65 11:17, 6 בינואר 2021 (IST)

מדויק! סופסוף מתחילים להישמע גם קולות של חשיבה עצמאית.--185.175.34.230 14:32, 9 בינואר 2021 (IST)
הדמוקרטיה היא לא דיבורי סרק על כך שהציבור הוא הריבון, אלא מנגנון לקבלת החלטות על ידי נציגים. כשאנשים פועלים כפרטים הם לא "הציבור מחליט". עוזי ו. - שיחה 12:05, 14 בינואר 2021 (IST)

שאלה והתנצלות עמוקה יחדיו: אבל למה ויקיפדיה העברית מדגישה תמיד בצורה כה עיקשת הקשר דם-יהודי גם אם אדם חיי את חיו חיים נוצריים לחלוטין?עריכה

מצב: חדש

אני מאוד מצטער אם השאלה גורמת אי-נוחות לאחדים מכם, אבל הייתי רוצה להבהיר את העדפה המובהקת שיש לויקיפדיה העברית ל"קטלוג" אנשים נוצרים מההיסטוריה כ"יהודים מומרים/משומדים" - ארצה קודם כל להסביר את כוונתי כאן ראשית כל: בעוד הדת היהודית היא דת אך גם לאום, הדת נוצרית היא איננה דת לאום אחד אלא דת לכל לאומי תבל. בויקיפדיה העברית באופן כמעט מוחלט תמיד יש ציון (דבר מושלם לחלוטין) של מוצאם היהודי של אנשים, אך אני מאמין כי הוא גורם לאי -הבנה גדולה בציבור הישראלי, דבר שהולך יד ביד לעיתים כה קרובות עם הנטייה ללאומנות יהודית ביחד עם גריעה מלאומים או דתות אחרות.

המושג "יהודי משומד" שכה נפוץ בויקיפדיה העברית תמיד יכול להימצא בשימוש, אך ההקשר שלו מאוד מדאיג: יהודים שהמירו את דתם, הם כבר לא יהודים על פי אמונתם ועל כן הם נוצרים לכל דבר, מפני שנצרות היא אמונה והם מהווים מזאת אף את ההגדרה של נוצרים אף בשמם "מי שהולכים אחרי ישוע" מהמילה (Christus ביוונית), זה מאוד חשוב כי מהילה היוונית הגיע המילה האנגלית למשל ל-Christian שמתורגמת לחלוטין בעברית כ"נוצרי" - דהיינו, אם הם בחרו בישוע והאמינו בו הינם נוצרים וחייהם לא היו יהודים לפחות לא בתוצרתם הסופית. יש אחרים הטוענים ש"יהודי משומד" יכול להדגיש את מוצאם התרבותי והלאומי, אך בהחלט לא תמיד זהו המקרה. רבים הנוצרים אשר נולדו כיהודים ולא ראו עצמם כחולקים אף הקשר ללאום היהודי - מאידך דבר שלא נכון להגיד, אך לא היסטורית לקרוא להם "יהודים מבחינה תרבתותית" כיכה רבים מהם מעולם לא חיו כך בעצמם. המושג "יהודי משומד" הוא מושג הנאמר על אדם אחר, אך לא אומר כי כך חיי האדם את חייו - זה יהיה כמו להגיד על גבורות משה כאדם מצרי מבחינה תרבותית, אך מאוד ברור לנו כי ראה עצמו כעברי ולא כמצרי, למרות שנולד עצמו במצרים - הוא לא הראה אף שיוך לתרבות המצרית מרצונו המודע שלו, וקרוא לו כך יהיה בהחלט דבר לא הוגן היסטורית וסביר להניח שגם לא מצפונית לאישיותו של אותו אדם.

אני מודע לכך שויקיפדיה לא מתמקדת בקידום מוסר חברתי בראש מעייניה לעיתים כה רבות, כמו למשל בדבקות כנגד שינוי שמו של ישוע, למרות כי גורם הדבר לרבות הנוצרים בישראל ודוברי העברית בעולם כאב.אך כל זאת לא רק מדובר על שמו של ישוע אהבת העולם עצמו, אך גם על אנשים פרטיים כדוגמת פליקס מנדלסון, שסביר להניח שכמעט את כל זכרונות חייו חווה כנוצרי (לאחר שהוטבל בגיל 7 בלבד).

אני אציין כי ויקיפדיה העברית היא היחידה מכל המקבילות לה העושה זאת, ואף אם זהו מעשה חריג לא אפסול זאת ישר - "כי אולי הרי ויקיפדיה העברית עושה דבר זה באופן כה אדוק מסיבה מוצדקת" הייתי אומר במחשבתי, אך הכאב שלי הוא שאני מרגיש שאין זה הולם לא את רוח ויקיפדיה (כי הרי אין זה כלל אובייקטיבית) ולא את הקוראים שלה. הינני מרגיש שאין לי מנוס מלמצוא את ההסבר היחידי כרגע המובן לי שזהו כנראה "רצון מירב עורכי ויקיפדיה" - אך זה נראה נורא כאוב כי זו היא הסיבה המנסה להצדיק מאחוריה ערכים כה רבים בויקיפדיה המשתמשים במושגים אלו. דבר זה שווה ערך לאמירה כי "אנחנו נעשה את רצוננו גם על מחיר נפשות אחרים", דבר נורא לעשותו,שאני לא חושב שבסוף יום מוצדק מאף סיבה שאני יכול לדמיין.

ואם כל זה לא מספיק, בעבר מניסיוני בחשבונות אחרים כאן, גם לא היה מקום ולא אף הכלה בויקיפדיה העברית לאנשים המשנים מושגים כאלו ואחרים, לא רק בנושאים דתיים מתוך ההצדקה כי זהו "רצון רוב העורכים" - גם אם היו משנים את הערכים הללו לעריכה מדויקת היסטורית והגונה יותר, עדיין היו אלו משנים אחריהם את דברי הערך (ועושים עבודה גדולה ומוכפלת) רק לשם עיקרון זה... אני חושב שזהו נושא כאוב בויקיפדיה, שאני יודע שהרתיע אותי מלכתוב ולתרום כל כך רבות במשך שלושת השנים האחרות לפרויקט ואף פגע בי רבות אישית - אז פשוט - מדוע? אשמח לתשובותיכם הכנות... Love.as.CHRIST - שיחה 16:11, 6 בינואר 2021 (IST)

כי זהו מידע אנציקלופדי. כמו שלא ראוי להשמיט מהערך של כרים עבדול-ג'באר שהוא נולד כנוצרי והתאסלם. אנונימי/ת לא חתם/ה
את הוויקיפדיה בכל שפה, כותבים אנשים שהשפה היא חלק מזהותם ותרבותם. ישראל היא מדינת לאום. היא המדינה היחידה בעולם שבה עברית היא שפה רשמית, ורוב די מוחלט של דוברי העברית הם יהודים. כך שבפועל, את עיקר ויקיפדיה בעברית כותבים יהודים. ככה יוצא. לכן יש בוויקיפדיה בעברית הרחבה על נושאים שחשובים ליהודים. ההרחבה לא מתרחשת כי מישהו במערכת הורה לעשות זאת (הרי אין מערכת), אלא כי כל מתנדב פרטי שעורך, עורך לפי מה שלדעתו האישית חשוב. במקרה הזה, אכן נוצרת מאסה קריטית של כתיבה בכיוון מסוים. וזה בסדר. לצורך השוואה, אני בטוח שגם בוויקיפדיה בטאמילית יש הרחבה על נושאים שחשובים לעורכים הטאמיליים. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:28, 13 בינואר 2021 (IST)

איך מקריאים "מארית"?עריכה

מצאתי בספר שמות מלכים שם יפה "מארית". איך הייתם מקריאים אותו? כ-Ma`arit או כ-Me`arit? אני זוכר שהכלל עבור שם פועל הוא שע' זה a'a וא' זה e'a או e'e (דוגמאות: לעשות, לערוק, לעבוד, לעמוד, מול לאמוד, לאכול, לאפוף, לאסוף).

אבל לא בטוח אם הכלל הזה פועל לשמות עצם. יש לי דוגמאות ל"מע.." שהיא Ma'a, כמו ב"מעיין", "מעשה", "מעצור". אבל לא בטוח אם יש כלל ברור לגבי "מא..". האם יש לדעת איך להקריא נכון? היש מומחה ללשון עברית בקהל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:51, 6 בינואר 2021 (IST)

זו שאלה של תצורת שם. אין כללים בריק שנוגעים לאופן שבו יש לנקד אות מסוימת.
ניתוח אפשרי למילה כזו היא תצורה על פי צורת הבינוני-נקבה של בניין הפעיל בשורש א.ר.ה (שמשמעותו היא "לאסוף", "לקטוף", אבל הוא אינו מצוי בבניין הפעיל). לפי ניתוח זה הניקוד יהיה מַאֲרִית. כמו מַעֲלִית (משקל זהה לשורש ע.ל.ה; גם הוא בגזרת נחי ל' הפועל).
זהו ניקוד מתבקש גם ללא ניתוח כזה, אבל לא היחיד שאפשרי (תצורות אפשריות גם כן הן למשל "מְאָרִית", "מֶאֱרִית"). אי אפשר לדעת למפרע על סמך האותיות בלבד. ללא מידע נוסף זה משחק ניחושים. R.G. - שיחה 18:21, 7 בינואר 2021 (IST)
השאלה מעלה תהייה לגבי המקורות לרשימת השמות, ועולה החשד שאנשים (שאינם מלאכים) הוסיפו את שמם הפרטי + הסיומת ״אל״ לרשימה. מצא את המקור בו מופיע השם מארית ואולי שם הפתרונים. Gil mo - שיחה 12:33, 9 בינואר 2021 (IST)
מהו בדיוק ספר שמות מלאכים, שמופיע בויקיטקסט אבל אין עליו ערך אצלנו? Tzafrir - שיחה 21:14, 9 בינואר 2021 (IST)
Tzafrir|, אתה מתכוון לספר שאין לו אזכורים באינטרנט מחוץ לאתרים שמתעתיקים מוויקיטקסט, שפניות בוויקיטקסט ליוצר הדף שיספק מידע על מחבר "הספר" לא נענו; הספר שלא מופיע במפעל הביבליוגרפיה הלאומי או בקטלוג של אף ספרייה אקדמית בארץ (מלבד כמה כתבי יד בשם זה בספרייה הלאומית)? 188.64.207.73 09:29, 13 בינואר 2021 (IST)
חשוב להזכיר, שהתורה נכתבה (וכתובה עוד היום) ללא ניקוד וללא פיסוק. צורת ההיגוי היא מסורת. וכדרכה של מסורת שעוברת מדור לדור, כאשר מדובר מכמות כה גדולה של מילים, יש פרטים שאין עליהם ידיעה חד משמעית. (אגב, אני מודה שאת השם "מארית" - מעולם לא שמעתי. הוא גם לא מופיע בגוגל. מה המקור של השם בקישור שהבאת?). דני Danny-w - שיחה 10:36, 13 בינואר 2021 (IST)

כיוון טקסט בהערות שולייםעריכה

מצב: נענה

כתבתי ערך חדש. דינה רבינוביץ' וכל ההערות שוליים הם באנגלית, איך אני גורם להם לשנות כיוון שיהיו משמאל לימין? אשמח שתסדרו את זה בערך. תודה מראש! גופיקו - שיחה 19:33, 6 בינואר 2021 (IST)

@גופיקו: מתחת לכותרת "הערות שוליים" מעדכנים את התבנית {{הערות שוליים}} ל-{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}. עשיתי זאת אתמול, את השאלה שלך ראיתי רק עכשיו. חזרתישיחה 12:27, 7 בינואר 2021 (IST)
@ חזרתי, תודה גם על התשובה וגם על העזרה בערך! ;) גופיקו - שיחה 13:41, 7 בינואר 2021 (IST)

ח נ ביאליקעריכה

מצב: חדש

עם הגעתו לאודסה ב-1892 התארח ביאליק במשך מספר חודשים בביתו של הרב אבלסון. לא הצלחתי למצוא הסבר מה היתה הסיבה שביאליק הצעיר זכה לעזרתו של רב מכובד. היש יודע?

אבלסון היה אביו של חבר קרוב של ביאליק. בגיל 19 ביאליק ניסה לפרסם את שירו הראשון, אל הציפור. אבלסון הפגיש אותו עם הסופר משה לייב ליליינבלום שהתרשם מהשיר, שלח אותו אל אחד העם שקרא את השיר והפנה אותו אל יהושע חנא רבניצקי, עורך קובץ השירה "הפרדס. רבניצקי פרסם את השיר, ומכאן התגלגלה השותפות של רבניצקי וביאליק. כך שבעצם, אבלסון קידם, ולו בעקיפין, את פרסומו של השיר. מקווה שזה מספיק.--נדב - שיחה 22:24, 8 בינואר 2021 (IST)
תודה בערך על אבלסון מוזכרים שני בנים. מה המקור לידידות של ביאליק עם בנו של אבלסון ועל איזה בן מדובר? 46.114.148.178 04:47, 10 בינואר 2021 (IST)

מנהגי אבלות, כאשר הנפטר במדינה אחרתעריכה

מצב: חדש

קראתי את אבלות (יהדות), אבל לא מצאתי התייחסות למקרה בו נודע למישהו על מות קרובו בחו"ל והוא אינו יכול לבוא ללוויה. אילו מנהגים יש לקיים ומתי?

האם מותר לקרוא קדיש יתום כאשר אינך נמצא בסמוך למת? הבנתי שבמקרה הזה השבעה מתחילה ברגע שנודע על המות ולא בחזרה מלוויה, גם אם זה נודע ביום הפטירה. אבל מעבר לכך איני יודע.

תענו בבקשה בלי ציניות, מדובר בשאלה רגישה. מנהגי אשכנז, אם זה משנה.

ערב טוב,

שלא תדעו עוד צער! מי שאינו משתתף בהלוויה קורע מיד כששמע את הבשורה, ויכול לקרוע גם אחר כך. יש לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת", ולקרוע. הקריעה תתבצע בעמידה. אדם אחר יתחיל את הקריעה, והאבל ימשיך. סך כל הקריעה כ10 ס"מ. הקריעה מתבצעת מלמעלה למטה. הקריעה מתבצעת בחולצה. האבלות במקרה כזה מתחילה כשנודע לקרובים שהסתיימה הקבורה - ולא כפי ששמעת. את הקדיש המיוחד שאומרים בהלויה אין לומר כשלא משתתפים בה, ולכן התחלת אמירת הקדיש היא אחרי הלוויה – זהו "קדיש יתום" שאת הנוסח שלו ניתן למצוא בכל סידור. בשורות טובות! פנטין - שיחה 20:48, 7 בינואר 2021 (IST)

האם מינוח מתחום המחשוב יכול לעזור לי להבין סטריאוכימיה?עריכה

אני רוצה להבין מה זה S ו R במולקולת אס(S)-ציטלופרם (לעומת המולקולה ציטלופרם בלבד); למיטב הבנתי זה דורש ידע בתת-נושא בכימיה שאינני מכיר שנקרא "סטריאוכימיה".

עם זאת, אני מכיר די טוב מונחים כמו rotate ו flip מעולם התוכנה; ביצעתי בעצמי horizontal flip ו vertical flip למגוון תמונות; יש מצב שזה יעזור לי להבין מה זה S ו R בהקשר זה? אם כן, אשמח להסבר קצר באוריינטציה הזו. אנונימי/ת לא חתם/ה

אין לי מושג מה זה הדברים האלה מתחום המחשוב; ניסית לקרוא את הערך אננטיומר? אנונימי/ת לא חתם/ה
לפי דעתי השאלה לא רלוונטית כי אני מתמקד במונחים מתחום המחשוב כעזר למידה בהנחה שזה אפשרי במקרה זה.
ור’ גם כיראליות#מרכז כיראלי עם פחמן אסימטרי. אין לנו ערך על כלל קהאן-אינגולד-פרלוג (אנ'). Tzafrir - שיחה 08:21, 10 בינואר 2021 (IST)

גיבור/נבל על שמת סופית?עריכה

מצב: חדש

האם בDC או במארוול יש דמות קומיקס עם יכולות על שמתה סופית? כלומר שלא הופיעה לה עוד גרסה במהדורת קומיקס אחרי שנה ומשהו? 213.55.224.100 16:46, 9 בינואר 2021 (IST)

זיהוי סמל דרגת צווארון אלבניהעריכה

מצב: חדש

בתמונה של מלך אלבניה זוגו הראשון, מלך אלבניה בויקי האנגלית מופיעה תמונה שלו במדים. (כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Zog_I_of_Albania#/media/File:King_Zog_I.jpg) שמתי לב שעל הצווארון יש סמל דרגה שמאוד מזכיר דרגת בריגדפיהרר באס אס. ברור לי כמובן שאין ממש קשר בין הדרגות, אבל הייתי שמח אם מישהו יכול להפנות אותו למשמעות של הסמל הזה בצבא האלבני או למקור המשותף ממנו נלקחו הדרגות הנ"ל או מידע דומה אחר שיעזור להבין מה בדיוק הסמל הזה מסמל על צווארנו של המלך.

תודה רבה מראש. אליהו52קשיחה 18:43, 9 בינואר 2021 (IST)

הסמל הזה הוא עלה של עץ אלון. לפי הערך באנגלית, ענפים כאלה נפוצים כסמלים גם בצבאות נוספים. עיין שם מה נכתב על השימוש הנאצי.

אם וכמה משטרת ישראל התחזקה בשנתיים האחרונות?עריכה

מאז ינואר 2019 ועד ינואר 2021:

  1. האם נוסף ציוד רובוטי?
  2. האם נוספו שירותי דיגיטציה כל שהם?
  3. האם נוסף כוח אדם בצורה משמעותית?
  4. מלבד פתיחת תחנות המשטרה ביישובים ערביים בניצוחו של ביבי האם נפתחו תחנות משטרה נוספות?

וכן, האם מתוכננות תוכניות דומות באופן רשמי עד 2025?

בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

האם ביטוח רכב בישראל מכסה טיפול מנזקים גופניים שנגרמו לאדם מתאונה שלא באשמתו?עריכה

אם לבן אדם ביטוח רכב מקיף ביותר (מקיף צד ג' אני מניח שזה נקרא) אבל אין לו ביטוח לאומי וגם אין לו ביטוח בריאות או שיש לו אבל הוא לא רוצה לתבוע אותם והוא היה מעורב בתאונה שלא באשמתו בעודו בתוך רכבו ונגרם לו נזק בריאותי, האם הוא מותר לתבוע את חברת ביטוח הרכב על מימון טיפול רפואי (במקום לתבוע את ביטוח לאומי או את ביטוח הבריאות הפרטי)?

תודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

ביטוח רכב מתחלק בדרך כלל לשלושה: ביטוח חובה שמכסה נזקים גופניים שנגרמו לנהג עצמו ולכל אדם שנפגע מרכבו (נוסע, נהג אחר, הולך רגל, רוכב אופניים וכו’), ביטוח מקיף שמכסה נזק לרכב עצמו (מתאונה, גניבה, שריפה, הצפה וכו’) וביטוח צד ג’ שמכסה נזק לרכוש של אחרים (רכב אחר, או כל רכוש שניזוק מהרכב המבוטח). התשובה לשאלתך, היא שללא כל קשר להיקף הביטוח שיש לאדם וללא קשר אם היה אשם או לא בתאונה בה הוא נפגע, ובלי קשר לביטוח הבריאות שיש לו או אין לו, ביטוח החובה שלו (או של הנהג האחר אם הוא עצמו כלל לא היה ברכב) יכסה את עלות הטיפול בפגיעות הגוף שלו. הביטוח הלאומי יבוא לידי ביטוי רק במקרה שמדובר בנסיעה לעבודה, במסגרת העבודה או מהעבודה, שאז מדובר בתאונת עבודה ועליה יש פיצוי נוסף מעבר לפגיעה הגופנית, וכן במקרה של זכאות לקצבת נכות או של אובדן כושר עבודה. בברכה, Easy n - שיחה 14:06, 10 בינואר 2021 (IST)

כמה מחוסנים לקורונה יש בארץ?עריכה

מצב: חדש

לא הצלחתי למצוא נתונים רשמיים. כמה מחוסנים מקורונה יש בארץ והאם מבצע ההחסנה ממשיך היום, או הוקפא עקב מחסור במנות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:12, 10 בינואר 2021 (IST)

לפי כאן חדשות כרגע כ-1.8 מיליון מחוסנים. מבצע החיסון לא קטן אלא להיפך, גדל כי הוקדמו הגעות של מנות. אנונימי/ת לא חתם/ה

איך יתכן שדווקא ישראל הראושנה להתחסן?עריכה

מצב: חדש

באו נגיד את זה: ישראל אינה המדינה החזקה בעולם, העשירה בעולם, הקטנה בעולם, המשפיעה בעולם או המבודדת בעולם. אין לישראל משהו כזה מיוחד. וכל המדינות נמצאות בתחרות לחיסונים. אם ישראל משלמת 30 דולר פר חיסון, שווייץ בקלות יכולה לשלם 40 או אפילו 90 אם יש צורך.

אבל ישראל מקדימה את העולם בפער לא נורמלי. כ-18.5 אחוז מכל ישראל מחוסנים. שזה לעקוף בסיבוב את המדינה במקום השני: אמירויות (שאולי גדולה יותר, אבל גם עשירה ומקדמת טכנולוגית יותר). אז מה הסוד? למה דווקא ישראל? 213.55.224.211 19:49, 10 בינואר 2021 (IST)

השאלה, האם בכלל אפשר לסמוך על הנתונים המתפרסמים? יש חוסר שקיפות משווע בכל הקשור לניהול הקורונה. כבר נחשפנו לזיופי נתונים מכוונים בהקשר לקורונה. הנתונים בהשוואה העולמית הזויים, מדינת ישראל, מדינה קטנה וזניחה מבחינת קדמה טכנולוגית רפואית, הכתבת השוק ופיתוחים מקוריים בתחום (זה לא שאין, אך ישראל בוודאי לא מובילה על מדינות המערב היותר עשירות), איכשהו במקום הראשון בפער עצום, שלאחריו מספר מדינות ערב (עשירות, אמנם, אך דיקטטוריות, שקיפות לא קיימת גם שם), ורק אחריהן מדינות המערב, בפער רציני מאחור, גם כאלו שיש להן מערכת בריאות ציבורית חזקה, ותיקה, עשירה ומתקדמת בהרבה משלנו. באירופה גם יש שירותי בריאות ציבורית, בדומה לאופן שפה יש. זה לא שאין לכל המדינות רצון להוביל ליציאה כמה שיותר מוקדמת מהקורונה, גם אם לא מופעל סגר ונזק כלכלי בעקבותיו. לכל ממשלה יש כרגע את כל המוטיבציה להוביל לחיסון של מרבית האוכלוסייה בהקדם האפשרי. להפך, במדינות בהן אין סגר מוחלט, יותר קל להביא אנשים להתחסן. דובר על כך שסגר בישראל עלול להאט את קצב החיסון, או אפילו למנוע את האפשרות להתחיל בהליך החיסונים. ומבחינת רכישת חיסונים, נזכיר שבכלל לא רצו למכור לישראל, בגלל כמות החיסונים הנמוכה שישראל דורשת, בהשוואה למדינות אחרות. הדבר היחיד שאולי יכול להשפיע, הוא הרצון של ישראל להיות ניסוי ומודל עולמי, שזה התנאי שאיפשר לישראל לקבל את החיסונים, יחד עם היתרונות שיש למערכת הבריאות בארץ, כמו החזקת בסיס נתונים טוב על אוכלוסיית המדינה, שיאפשר הגנה משפטית במקרים של תופעות לוואי. (¯`gal´¯) - שיחה 20:50, 10 בינואר 2021 (IST)
אז לפי מקורותיך המתחרים, במה חיסנו מיליון וחצי אנשים בשבועות האחרונים? עוזי ו. - שיחה 21:18, 10 בינואר 2021 (IST)
למה צריך לנצל חיסונים בפועל כדי לנפח מספרים? כל קופת חולים מחזיקה במידע חלקי לגבי כמות המחוסנים. בנוסף, יש את בתי החולים הציבוריים. לא יודע אם הם משתפים את המידע, ואם הקופות מחליפות מידע ביניהן. ההיגיון מכתיב שרוב המחוסנים יעשו זאת בקופות החולים. האם יש מידע כזה נגיש, לגבי מספר מחוסנים לפי הארגון שנתן את החיסון? (¯`gal´¯) - שיחה 23:40, 10 בינואר 2021 (IST)
"חוסר שקיפות משווע" בקשר למספר המתחסנים? אתה מכיר מישהו באוכלוסיית הסיכון שלא התחסן? דרדקשיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 21:26, 10 בינואר 2021 (IST)
יש סרבול בסנכרון המידע. קופות החולים לא יודעות מי חוסן בבתי חולים. יש הרבה שלא חוסנו עדיין, גם בקבוצות הסיכון, לא הבנתי את הטיעון. יש חוסר שקיפות, זו עובדה, והיו גם זיופי נתונים לגבי תמותה. לגבי נתוני ההתחסנות, לא, עד כמה שידוע לנו. אבל כשכל ההתנהלות מפוקפקת ופוליטית, כבר אין אמון במערכת ויש כבר ספק לגבי המידע הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:45, 10 בינואר 2021 (IST)
הבלים. מספיקה השוואה של תוחלת החיים בישראל לעולם המערבי להסיק שמערכת הבריאות שלנו פנטסטית. זה שהשכם והערב אנחנו שומעים בתקשורת שמערכת הבריאות שלנו או־טו־טו קורסת מעיד בעיקר על הרמה הנמוכה של התקשורת אצלנו - צהובה, היסטרית, וחסינת מציאות ברמת טראמפ. לגבי מערכת הבריאות באירופה - צא מהערים הגדולות ותראה מערכת בריאות מיושנת, מסורבלת, פרימיטיבית ממש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:31, 10 בינואר 2021 (IST)
בתקשורת דווקא מדברים על כך שמחלקות הקורונה כמעט ריקות, ולכן הסגר מיותר. (¯`gal´¯) - שיחה 23:36, 10 בינואר 2021 (IST)
לאיזה כלי תקשורת אתה מתכוון? ווינט מדווח על "שיא בחולים קשה ובמונשמים" היום. וואלה! חדשות מדווחים על "המחלקות בבתי החולים הולכות ומתמלאות במאובחנים שמצב קשה". אולי יש לך הפניה לאיזה אתר אלטרנטיבי שמדווח על כך שהמחלקות ריקות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:08, 11 בינואר 2021 (IST)
אני חושב ששמעתי זאת מראיון של אחד מאנשי המקצוע בזמן האחרון, במהדורות החדשות בערוצי הברודקאסט. אולי זה החמיר מאז, מה שלא אמור לקרות בזמן סגר. ממה שזכור לי, הם התנגדו לסגר. גם אוזכר ע"י אחד הכתבים (אני חושב שבשישי) בחדשות 13 טענה שנויה במחלוקת, שסגר לא מפחית תמותה. הבנתי שגם הסרט של אורלי וגיא, שדובר עליו, לא יצא לי לצפות, גם העלה כמה טענות לא פופלאריות. (¯`gal´¯) - שיחה 02:17, 11 בינואר 2021 (IST)
יש פה שאלה של נתונים יבשים, לא של פופולריות. המחלקות עמוסות מאד.
הסרטון של אורלי וגיא נכתש עד דק בבדיקת הטענות שבו. הוא אוסף של שקרים, חצאי אמיתות, עריכה מגמתית. הסתמכות עליו שקולה להסתמכות על מחקרי מאמיני הארץ השטוחה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:11, 12 בינואר 2021 (IST)
למערכת הבריאות בישראל חסרים משאבים. היא מצליחה בנס לתפקד עם מה שיש. אבל מה שבאמת עובד יפה הן קופות החולים. גם הן עצמן וגם מערכות המידע שלהן. למרבה הפלא מדובר על ארגוני בריאות גדולים יחסית. ויש להן קהל לקוחות יציב עם תיק רפואי מסודר וממוחשב כבר עשרות שנים.
לכן כשמחסנים מישהו ויש לו תופעות לוואי, אפשר להשוות את זה לתיק הרפואי שלו. אבל חשוב מזה, אפשר לבדוק בקלות מה ההסתברות שלמי שאחרי החיסון הרגיש <סימפטום> (שיכול להיות שקשור לחיסון ויכול להיות שבכלל לא) יש בעיה רפואית זו או אחרת. על שאלות כאלו קופות החולים יכולות לענות גם בלי לפגוע בפרטיות.
מעבר לכך, ישראל היא גם מדינה קטנה. כמעט כל האוכלוסייה נמצאת במרחק של עד שעתיים נסיעה מהמרכז הלוגיסטי של טבע להפצת התרופה. זה עוד גורם שמאפשר מבצע חיסונים יעיל ומהיר. Tzafrir - שיחה 08:12, 11 בינואר 2021 (IST)
ישראל טובה מאד בפרמטרים מסוימים. אחד מהם הוא מערכת בריאות פנטסטית. רק ביפן ראיתי משהו דומה. עוד אחד הוא ראש ממשלה שברגע שהוא נתפס למשהו הלך עליך. מזכיר לך איך הצליח לעשות את המוות לאובמה. יש עוד דברים. ישראל ממוקמת במקום טוב מאד בעולם בהרבה דברים, ובמקום רע מאד (למשל חינוך יסודי+תיכון) באחרים. בכל פעם שניגשים להבין מצב מסויים בהשוואה בין ישראל לעולם הראשון צריך לעשות בדיקה זהירה של הפרמטרים הרלבנטיים, אי אפשר לסמוך על תחושת בטן, לטוב ולרע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:27, 10 בינואר 2021 (IST)
אם הולכים לפי הפרמטר הזה כקביעה למערכת בריאות טובה ואיכותית, עדיין יש 8 מדינות שאמורות לעקוף אותנו בקצב ההתחסנות ביחס לגודל האוכלוסייה, אז למה זה לא קורה? (¯`gal´¯) - שיחה 23:36, 10 בינואר 2021 (IST)
צפויות (לפחות) שתי הוכחות מתמטיות לעובדה שישראל מובילה עולמית בחיסון אוכלוסייתה מפני נגיף הקורונה:
  1. כפי שמלמד מאמר חופשי זה, קנוניות בהן מעורבים אלפי שותפי סוד סופן לדלוף לציבור ולהיחשף בתוך שנים אחדות. במבצע החיסונים מעורבים אלפי אנשי סגל רפואי בישראל, לכל הפחות.
  2. ההתחסנות ההמונית אמורה להשפיע על היקף התחלואה בתוך שבועות אחדים - תחילה כשיהיו פחות אשפוזים של קשישים במצב קשה ובהמשך כשמקדם ההדבקה עצמו יפחת סוף סוף. אין דרך לשחק עם הנתונים הללו בלי שאלפי אנשים יתוודעו לכך.
לאור האמור, וכדי לקטוע את הוויכוח האווילי, אני מוכן להתערב איתך על 200 ש"ח שאתה טועה וכולנו צודקים. ליאור पॣ • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 00:32, 11 בינואר 2021 (IST)
רק 200 אתה מוכן לשים על זה  וברצינות, אין צורך בהוכחות מתמטיות בשביל להכחיש קונספירציות, מאמיניהם לא ישתכנעו משום הוכחה הגיונית. דרדקשיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 00:40, 11 בינואר 2021 (IST)
אני אשבור את השוק: אני מוכן לשים סכום של בין 500₪ ל־5000₪ ביחס של 1:5 (כלומר: אם אני זוכה, אני מקבל מהמתערב חמישית מהסכום ששמתי) מכיוון שאני כל כך בטוח שבטענה שלי. ההצעה תקפה ליומיים הקרובים והיא על כך שמספרי המתחסנים שמפורסמים הם נכונים (בסדר גודל. אני מוכן לקבל סטייה של עד 50%).
למי שבטוח שיש כאן קונספירציה: יש כאן כסף על השולחן שמחכה שתיקחו. השאר: אתם לא באמת מאמינים לשטויות האלו. Tzafrir - שיחה 08:00, 11 בינואר 2021 (IST)
למה אתה כל הזמן נכנס להתערבויות על כסף? וסטייה של 50% זה הרבה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:12, 11 בינואר 2021 (IST)
התערבות על כסף היא דרך לנפנף כל מיני אנשים שמעלים השערות מופרכות. אני עומד מאחורי טענתי. ו־50% זה הרבה אבל זניח יחסית לטענה המקורית (שהמצב בישראל דומה למצב ברוב העולם ואין כמעט חיסונים). זה מבטיח להתעלם מכל מיני שגיאות לא רלוונטיות. Tzafrir - שיחה 15:27, 11 בינואר 2021 (IST)
לא, זה לא. אין לך דרך לאמת בוודאות את הצד שלך, כפי שלי אין. זו ספקולציה, האם היא הגיונית או לא - לכאן כבר נגרר הדיון. בכל מקרה, גם אם אבטיח, אין לך שום דרך להגיע אליי, בטח לא לדרוש ממני תשלום, גם לא להיפך. מתי החלו החיסונים, מתי אמורה לחול הירידה (שמצויינת בטענה 2)? בינתיים רואים רק עלייה בקצב ההדבקה (נגזרת שנייה? אפשר להתייחס לזה כך? לא מדובר בפונקציה שניתן לתאר בעזרת ביטוי מתמטי), החל מאוקטובר (לפי הנתונים שגוגל מספקת). רואים גדילה מידי יום בכמות החיסונים, לפי יחס חיסונים לאוכלוסייה, גדילה לינארית מידי יום, דבר שלא רואים בשום מדינה אחרת. הגיוני לראות עליה דרסטית בהתחלה, ואחר כך התייצבות, אבל לא עלייה מתמשכת. לגבי השארת הנושא כסוד, אפשר לראות לאורך ההיסטוריה שהמדינה כן הצליחה לשמור על סודות, נניח על תיקים של מלחמות, במשך עשורים, עד שהוחלט לאפשר פתיחה של המידע. גם גופים בטחוניים מצליחים לשמר מידע בלי להדליף. אולי אני טועה והיו מקרים. גם במקרה הזה, הממשלה התייחסה לזה כאל משבר בטחוני, יותר מאשר בריאותי. ולא מדובר על אלפים, רק על מי שמתעסק עם הנתונים ואיסוף הסטטיסטיקה, שאלה אנשי משרד הבריאות, כנראה בדרג הגבוה והמקורב למשרד. בסופו של דבר הדוחות האלה מוכנים עבור השרים, כדי להציג את המידע להם כדי שידעו איך לפעול. פחות עבור הקהל הרחב. (¯`gal´¯) - שיחה 19:04, 11 בינואר 2021 (IST)
אוקטובר? חיסונים? החיסונים בארץ החלו ב־20 בדצמבר. באוקטובר הם עדיין לא אושרו לשימוש בארץ.
נראה תוך כמה זמן התחסנות אמורה להשפיע. החיסון מתחיל להשפיע בהדרגה. כעבור כשבועיים הוא כבר מוריד בצורה משמעותית את הסיכוי להדבקה ואת חומרת המחלה במקרה של הדבקה. המחוסנים כיום עדיין אינם שיעור משמעותי מהאוכלוסייה ולכן אינם משפיעים יותר מדי על כמות המאומתים (יש גורמים אחרים שיוצרים שינויים יותר רציניים עכשיו). הם יכולים להשפיע על שיעור החולים, החולים הקשים והנפטרים.
שלושת המדדים הללו (גם אם ניקח את המדדים היותר מועילים של <>-חדשים ליום, עם איזשהו מיצוע סביר להחלקה) מפגרים עוד יותר: עובר עוד זמן עד שמאומת הופך לחולה, ועוד זמן נוסף עד שזה הופך לחולה קשה (במקרים הגרועים). לכן נראה לי שצריכים לעבור לפחות ארבעה שבועות (ואולי חמישה) עד שרמת ההתחסנות תשפיע אפילו על כמות החולים החדשים היומית. לקח זמן עד שקצב החיסונים עלה מספיק.
אז בלי להסתכל על המספרים, נראה לי שאפשר להגיד שבראשון לינואר (בחירה אקראית של תאריך עגול. לפי נתוני משרד הבריאות, בתאריך זה כבר עשירית מהאוכלוסייה חוסנה) כבר היו מספיק מחוסנים כדי שמספרם יורגש, ולכן אנחנו אמורים לראות שינוי משמעותי בכמות החולים החדשים עד סוף חודש ינואר. מי שמבין יותר ממני מוזמן לתקן את התאריכים.
(אני לא דורש ממך תשלום. בהתערבות שני הצדדים שמים כסף ובסוף הוא הולך לאחד מהם. אם אתה לא מרוצה מהתנאים, אין התערבות). Tzafrir - שיחה 22:09, 11 בינואר 2021 (IST)
בקשר לציון סוף אוקטובר, זה היה רק התייחסות לזה שיש רק עלייה מתמדת, ברור שהחיסונים החלו לאחר מועד זה, אך מאז לא נראה שינוי לטובה. על כמה אחוזים דובר כדי להשיג את אפקט העדר? האם זה אמור להיות בפיזור שווה גאוגרפית כדי להשפיע? שאלה נוספת, כשהחלו להתחסן, באמת קופות החולים לא היו ערוכות, לא ידעו מה הצפי וקרסו מפניות. הגיוני שלאחר הערכה מחודשת, היו מתאימים עצמם להספק, כך שיעמידו עצמם בקצב שמאפשר למערכת לעמוד בו ועומד בדרישה הציבורית, ואז קצב ההתחסנות אמור להיות קבוע, ולא עולה. למה זה לא קרה ועדיין קיימת עלייה? נראה שלא הגיעו לקצב האופטימלי במהירות האפשרית (אני משער שהערכה כזו לא אמורה לקחת הרבה זמן), מה שאמור לסייע לחסן בזמן קצר יותר. (¯`gal´¯) - שיחה 22:35, 11 בינואר 2021 (IST)
קצב החיסון תלוי גם בזמינות החיסונים (ולכן פחת בשבוע האחרון) ובזמינות המחוסנים (ולכן פוחת בסופי שבוע). כאמור, מכיוון שיש כבר חיסון של חלק גדול מאוד של האוכלוסייה שבסיכון, נראה בהמשך (ר’ מה שכתבתי למעלה לגבי לוחות זמנים) פחות חולים ופחות חולים קשים ללא השפעה של זה על מספר המאומתים (יכול להיות שמספר המאומתים ישתנה מסיבות אחרות: סגר). כדי להגיע לחיסון עדר שיוריד במידה משמעותית את יכולת ההדבקה, צריכים להגיע למעל 60% כיסוי חיסוני (או משהו כזה. אני לא מומחה). תאורטית, אם היינו מצליחים לשמור על קצב של 750,000 חיסונים בשבוע (150,000 ביום, חצי מזה בסוף השבוע), אפשר לחסן את כל האוכלוסייה (שתי מנות ל־9 מליון תושבים) תוך 24 שבועות, כלומר חצי שנה.
הופתעתי שכלל לא עלה הרעיון של חיסון קהילות שלמות. זה אמנם מאוד לא שוויוני, אבל מאפשר להתחיל לקבל איים ירוקים. במחשבה שניה, החברה הישראלית היום לא סובלת חוסר שוויון מובהק כזה. Tzafrir - שיחה 01:32, 12 בינואר 2021 (IST)
לא ממש נכנסתי לעומק המאמר, אבל איך ניתן לדעת זאת, אם לא יודעים על קנוניות שלא התגלו? אני חושב שזה נקרא "הטייה סטטיסטית". ומדובר בהרהור לגבי התמונה המוזרה שישראל איכשהו מובילה על מדינות מתקדמות, שדחוקות איכשהו בתחתית הטבלה, יחד עם כל הפוליטיזציה של הקורונה שמשרתת פה אנשים מסויימים אלקטורלית. אני לא חושב שיש ספק שנתניהו מנסה להרוויח הון פוליטי מפרויקט ההתחסנות, ושהמשרד ברשות מפלגתו, מה שמאפשר לו הרבה חופש פעולה (לא שהוא לא לקח לעצמו גם סמכויות משרים של "כחול לבן", וגם לא עדכן אותם בזמן אמת). כמובן שזה מבורך שישראל מצליחה לקדם את פרויקט ההתחסנות בקצב טוב. (¯`gal´¯) - שיחה 02:09, 11 בינואר 2021 (IST)

מצאתי אתר מעניין פה. לפי האתר, הכמות הכללית של חיסונים שישראל הזמינה היא זניחה לגמרי בקנה מידה עולמי (ראו המפה בסוף והתפלגות מוקדי שליחת חיסונים פר חברה). אני חושב שמה ש"מציל" את ישראל היא שמדובר במקום קומפקטי עם בסך הכל 9 מיליון איש. סוג של "מסטיק עודף" כשיש לך מבצעי חיסון מסדר גדול של מדינות בדרום וצפון אמריקה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:22, 11 בינואר 2021 (IST)

אין ספק לגבי העניין הזה. איפה נמצאת ישראל ביחס למדינות באותו סדר גודל? האם מדינות כאלו בכלל הצליחו להשיג חיסונים? (¯`gal´¯) - שיחה 01:59, 11 בינואר 2021 (IST)

חבל שדיון שיכול היה להיות רציני, בשאלה מה מסביר את ההישג הדרמטי של ישראל בהשגת חיסונים וחיסון מרבית האוכלוסיה שבסיכון בפרק זמן קצר, הפך להתקשקשות קונספירטיבית. עוזי ו. - שיחה 16:05, 11 בינואר 2021 (IST)

ישראל יוצאת דופן בעולם בקיום של מידע רפואי ותיק ומקיף על כל התושבים, כתוצאה ממערכת הדוקה של קופות חולים. זה מעודד חברות להשתמש בישראל כ"מעבדה" משלימה לחיסונים (למשל להוכיח שתופעות לוואי קשורות לרקע הרפואי של החולה). ישראל הנוכחית מצטיינת גם במבצעי "קומנדו" מיוחדים ומהירים, למשל להביא מיליוני חיסונים בהקדם האפשרי (להבדיל מתכנון וביצוע לטווח רחוק). התשתית של קופות החולים מאפשרת חיסון מהיר לפי נתונים (גיל, מצב רפואי, כתובת, טלפון וכו') וגישה פיזית (מרפאות שמפעילות מתחמים בכל הארץ). בנוסף מבחינה פוליטית, לקראת בחירות יש אינטרס חזק של המנהיגים להשיג הצלחות נגד הקורונה כמו חיסונים, פתיחת המשק, הכלכלה, החינוך וכו'. אנונימי/ת לא חתם/ה
פרופ' ברבש טוען שזה דווקא כישלון של שאר המדינות, שבחרו במדיניות שגויה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:18, 11 בינואר 2021 (IST)
כן, "ישראל הנוכחית" מצטיינת, והמדינות שאינן ישראל "בחרו במדיניות שגויה". ברבש אמר את זה קצת אחרת. עוזי ו. - שיחה 21:26, 11 בינואר 2021 (IST)
צירפתי את הריאיון המלא. עוד כמה דברים נאמרו אחרי המשפט הזה. למה לחתוך באמצע? (¯`gal´¯) - שיחה 21:36, 11 בינואר 2021 (IST)

והאמת תהא נעדרתעריכה

להערכתי שאלת האלמוני קיבלה מענה מאילן ומצפריר, על אף הטיעונים הפסאודו-ספקניים (אנ') שנזרקו במרוצת השרשור. כעת ברצוני להתייחס דווקא ללהג הקיים בשיח הציבורי ומשתקף בשרשור שמעלי.

בטלטלת השנה החולפת שמענו הבלים רבים אודות המגפה. חלקם מפוליטיקאים רודפי שררה, חלקם מעיתונאים תאבי פרסום וחלקם ממדענים מוכי אפקט דאנינג-קרוגר. אותי הפליא במיוחד להיווכח איך גאונים שהשכל נשפך להם מהאוזניים, מאהרן צ'חנובר ועד מתי כספי, אינם חסינים מהבעת עמדות שגויות בתכלית אודות המגפה. ואיך רבים בציבור מפגינים ציות פוחת והולך לסגר השני והשלישי, דווקא כשהתחלואה בגל השני והשלישי מחמירה והולכת.

בעיניי, שנת המגפה שופכת אור חדש על מחלוקת קורח ועדתו ועימותים נוספים של בני ישראל במדבר. אם כספי וצ'חנובר לא חוזרים בהם מההבלים שיצאו מפיהם, גם כשהמציאות מוכיחה שטעו, מה לנו שנלין על דותן ואבירם הנעמדים מול משה רבנו בפתח אוהליהם? ובהינתן הכפילויות והסתירות בהתנהגות הציבור בישראל (ובמדינות אחרות) בשלושת הסגרים, מתבקש כי בבוא היום יציעו החוקרים שהיה רק סגר אחד המתועד מנקודות מבט שונות, בדומה לכפילויות שבפרשות מי מריבה.

אם כן, בסלסלה הקטנה של התובנות המועילות משנת המגפה, אני לוקח עמי גם לימוד זכות לא קטן על מנהיגי בני ישראל במדבר. ליאור पॣ • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 21:20, 11 בינואר 2021 (IST)

אני רוצה להשיב לכמה מהקביעות היותר־שגויות של גל שעדיין לא קיבלו תשובה.
קביעה ראשונה: "אם הולכים לפי הפרמטר הזה כקביעה למערכת בריאות טובה ואיכותית, עדיין יש 8 מדינות שאמורות לעקוף אותנו בקצב ההתחסנות ביחס לגודל האוכלוסייה, אז למה זה לא קורה?". לא. אם הולכים לפי הפרמטר הזה מסיקים שיש 8 מדינות בהן מערכת הבריאות היא ± ברמה של מערכת הבריאות הישראלית. אבל בישראל פעלו עוד שני גורמים חזקים - שלטון שמינף כל דרך אפשרית ללחוץ לקבלת חיסונים: ראש ממשלה שניג'ס למנכ"לים של פייזר ומודרנה בשיחה מדי יום, הפעלת קשרים אישיים של אנשי בריאות ישראלים שלמדו/חקרו/עבדו עם אנשי מפתיח בפייזר/מודרנה. והגורם השני - נכונות לשלם מחיר כפול.
השאלה של גל עומדת על הראש. השאלה היא לא "למה בישראל...." אלא למה לא במדינות אחרות. למה במדינות אחרות לא הבינו שלשלם כפול על מנת חיסון זה מחיר זניח בהשוואה לנזקי סגר? למה במדינות אחרות ראשי השלטון בדרגה הגבוהה ביותר לא התגייסו להשגת חיסונים כמאמץ אישי שלהם? למה במדינות אחרות לא הפעילו כל קשר בינאישי אפשרי בחברות המייצרות?
אלה שאלות לוועדות חקירה ובדיקה שמן הסתם עוד תהיינה בחלק מהמדינות האלה. זה גם מראה שהשאלה "איך זה שבישראל..." מקבלת תשובה מצויינת ברגע שמפסיקים לפתח תאוריות קונספירציה אויליות ומביטים על גורמים פשוטים, ישירים וידועים.
טענה נוספת היא "בתקשורת דווקא מדברים על כך שמחלקות הקורונה כמעט ריקות, ולכן הסגר מיותר."
מאיפה הגיעה הקביעה הזו??? כל מקורות המידע הרשמיים - גם של בתי החולים, גם של משרד הבריאות, וגם טלפון למחלקות עצמן - מעלות מציאות הפוכה לגמרי. לא מובן לי מאיפה הטענה הזו מגיעה. היא שקרית בבירור. גל צריך להיות ביקורתי יותר בשלושה סדרי גודל באשר למקורות שלו.
הטענה שלי היא שהעובדות ידועות ולכן התחזיות ברורות גם כן. עוד עשרה ימים שיעור האוכלוסיה הפגיעה לקורונה ירד ב 20%. זה אומר שגם ללא צעדים נוספים קצב ההדבקה ירד ב 20%. אבל זה לא מספיק - אנחנו בקצב הדבקה גבוה מאד כעת - ולכן ברור שצריך גם סגר. התחזית הישירה היא שסגר כהלכתו + המשך מרוץ החיסונים יביא לכך שלקראת סוף מרץ אנחנו במצב של פחות מאלפיים מקרים כל יום גם אם מפסיקים את הסגר וזורקים את כל כללי הזהירות לכל הרוחות.
וכל זה נשען על עובדות ידועות וברורות, ללא קנוניות ושאר בוקי־סריקי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:08, 12 בינואר 2021 (IST)
רק ארצה לציין שאני לא נסמך על מקורות אלטרנטיביים, אנטי ממסדיים או קונספירטיביים. את הטענה הזו שהסגר הוא כשלון של הממשלה, ושיש התנגדות בקרב מומחים לסגר, הבאתי מראיונות באולפני 12 ו-13. לצערי, לא זוכר בדיוק באיזו תוכנית, שעה ויום שמעתי את אותם ראיונות. כנראה זה היה יותר בתחילת הסגר, או שקיימים גם חילוקי דעות בין אנשי המקצוע. למה מדינות עשירות צריכות לנג'ס לחברות האלו? מדובר במדינות בעלות אוכלוסייה גדולה יותר, שזה אינטרס של החברות למכור להן חיסונים. לישראל הייתה בעיה מההתחלה, מכך שמדובר באוכלוסיה קטנה, מה שהקשה עלינו בלקבל עדיפות. הפכו אותנו לנסיינים, תוך חתימות על חוזים מסחריים ועל מכירת מידע, כדי לקבל את החיסונים בין הראשונים, מה שמדינות אחרות לא יידרשו אליו. גם איך בחריין, שהיא גם מדינה קטנה, הצליחה הרבה יותר מרוב המדינות? היא גם הייתה אמורה להיתקל בקשיים, כמו ישראל ופחות עם האפשרות לנצל קומבינות כדי לעקוף את התור. מחיפוש קצר, רק לפני חודש דווח על כך שמחלקות הקורונה רחוקות מקריסה מעומס מאושפזים. (¯`gal´¯) - שיחה 14:21, 12 בינואר 2021 (IST)
מצב המגפה הוא נתון בתנועה. מה שהיה נכון לפני חודש לא נכון עכשיו. חשוב להתעדכן, לפחות אחת לשבוע, על מנת להבין את המצב לאשורו. אתמול למשל בי"ח הדסה נאלץ להפוך חלק מהחניון למחלקת קורונה נוספת.
אני חוזר על מה שאמרתי לגבי העיתונות הדפוקה שלנו - היא צהובה, היסטרית, ותאבת רייטינג על חשבון דיווחי אמת. מי שעקב אחרי אופן הטיפול במגפה והשווה למתרחש בעולם המערבי (אני למשל) ממש לא מופתע שאנחנו מוצלחים. זה היה נכון לאורך כל המשבר כמעט.
כל מיני השערות על "התנדבנו להיות שפני נסיון" מיותרות. יש לנו את נתוני התמותה מהוירוס, ומולם יש לנו נתונים מניסויי החברות על 70,000 נסיינים. כל מי שעיניו בראשו יעדיף את השני על הראשון.
למה צריך לנג'ס? כי יש ביקוש גדול בהרבה מההיצע. מנהיג מדינה אחראי לא ישאל את עצמו שאלות עקרות וימנף את כל מה שהוא יכול על מנת להשיג חיסונים.
אין לי מושג מה קורה עם בחריין וזה גם לא רלבנטי. זה לא ישנה את העובדות הגדולות. אין שום סיבה רציונלית לנטוש את התמונה הגדולה והברורה־מאד לטובת מוזרויות שוליות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:08, 12 בינואר 2021 (IST)

יחסה של מצרים לישראלעריכה

מצב: חדש

מהן הסיבות ליחס הגרוע של מצרים (ואזרחים מצרים) לישראל בהשוואה ליחס של ירדן (ושל אזרחים ירדנים) שנראה פחות גרוע? Nirvadel - שיחה 09:48, 11 בינואר 2021 (IST)

Nirvadel תוכל להצביע על דוגמאות ליחס יותר או פחות גרוע? דרדקשיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 16:06, 11 בינואר 2021 (IST)
תגובות לנסיונות לנורמליזציה, תגובות בתקשורת המצרית שמציגים כנגד ישראל, אולי גם יחס לתיירים ישראלים Nirvadel - שיחה 12:36, 12 בינואר 2021 (IST)

האם ז'יל דרמון מתפרנס מארגון לתת?עריכה

ואם כן, איך?

אני שואל את השאלה כאדם שבאופן כללי לא יודע כלום על ניהול עמותות מבחינת חוק כל שהוא (בין לאומי או ישראלי).

בתודה וברכה אנונימי/ת לא חתם/ה

אני לא יודע דבר על דרמון חוץ מזה שהוא מנכל חברת לביא. ללא שום קשר אליו - עמותה יכולה לשלם משכורת לעובד וגם לחברי הנהלה במגבלות מסויימות Shannen - שיחה 16:12, 11 בינואר 2021 (IST)

הקשר בין הצטננות לבין קורעריכה

מצב: חדש

מה ההסבר המדעי לכך שאנשים שנמצאים בקור מקבלים הצטננות? הצטננות היא מחלה זיהומית והדרך היחידה היא להידבק היא לקבל חד-תאיים מאדם אחר.

אבל שמתי לב מספר רב מאוד של פעמים שאני מצטנן מקור. וזה לא אותו ההסבר המופרך של "התגודדות במקומות סגורים". לדגומה עכשיו אני בבידוד ביתי והצטננתי לבד בבית, כי הייתי צריך לפתוח חלונות (אני גר באירופה. קור של מינוס 2 מעלות).

בצבא תמיד חזרתי מצונן ממשמרת לילה בחורף (שם הייתי במרחק של 50 מטר מכל נפש חיה). אם כבר, אני בדרך כלל נמצא במקומות סגורים דווקא בקיץ כשזה חם מדי ואני במשרד עם מזגן. וגם שם נמצא קשר בין עד כמה המזגן חזק לבין הסיכוי שאני אקבל צינון.

יותר מכך, תרופת סבתא של חימום בהחלט עוזרת לי נגד סימפטומים. ברצינות, מקלחת חמה מפחיתה לי נזלת.

איך המדע מסביר את זה? פשוט מתעלם מעדויות כמו שלי? 213.55.224.211 14:24, 11 בינואר 2021 (IST)

גילוי נאות, לא בעל רקע רפואי. קודם כל יש להבדיל בין סימפטומים למחלה. הסימפטומים הם תגובה של הגוף. חשיפה לקור מחלישה את מערכת החיסון של הגוף, חום יכול לסייע בהתרבות של מיקרואורגניזמים, לכן לא מומלץ להפעיל חימום במקום סגור בחורף. הנה גם סרטון מעניין שנוגע בנושא של קשר בין קור לצינון, מדובר על קור ממזגן, אבל אולי זה גם יענה על חלק מהשאלות שלך. (¯`gal´¯) - שיחה 15:08, 11 בינואר 2021 (IST)
חיידקים מסוגים מסוימים משגשגים בקור. כמו כן הצטננות יכולה לעבור גם במגע ממשטחים. דרדקשיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 16:11, 11 בינואר 2021 (IST)
"הדרך היחידה היא להידבק היא לקבל חד-תאיים מאדם אחר". לא נכון. לפעמים הפתוגנים כבר שם. כשמערכת החיסון שלך במלוא כוחה היא מצליחה לדכא אותם, וכשלא - אז לא. עוזי ו. - שיחה 16:06, 11 בינואר 2021 (IST)
למדע אין הסבר מלא ומדויק בנושא. ידוע שבחורף אנשים נוטים להתקהל במקומות סגורים ללא אוורור, ושיש פתוגנים שמשגשגים בתנאי קור ולחות, ונסיבות דומות, וגורמים אלה כנראה גורמים לקשר. אנונימי/ת לא חתם/ה

האם עושים בדיקות סרטן "סתם ככה", לפי בקשת הפציאנט?עריכה

מצב: חדש

ידוע שסרטן מפתח במשך כמה שנים ללא סימפטומים, כאשר לרוב מתגלה לצערנו בשלב מתקדם, כאשר הנזק הגופני כבר נעשה. סרטן יכול להתפתח בכל מקום בגוף, ככה שאי אפשר לדעת מראש מאיפה תבוא הצרה.

אז השאלה היא האם הדבר אפשרי: אדם צעיר שאינו בקבוצת סיכון (נגד מישהו בן 30) רוצה לבדוק סרטן בכל הגוף. האם קופת חולים תאפשר לו בדיקה כזאת מלאה בלי שום סימפטום מוקדם, סתם כי הוא חושש בפוטנציה? ואז אם לגידול לוקח להתפתח 3-4 שנים, אז אותו הבחור יבוא לעשות בדיקה מלאה כל 3 שנים.

האם קופות חולים מכירים בזה או שיחייבו את הפציינט לעשות את הבדיקה באופן פרטי כי זה "קפריזות"? ואיך דוגמים את הפציינט בכל הגוף? האם יש שיטה שתעלה על הבעיה איפה שלא תהיה? 213.55.224.211 16:20, 11 בינואר 2021 (IST) −

״סתם ככה” לא עושים בדיקות רפואיות. אם מישהו רוצה “סתם ככה״ לעבור בדיקה רפואית, הוא יכול לעשות זאת באופן פרטי, על חשבונו (או יותר פשוט, לחפש באינטרנט סימפטומים של סרטן מסוג מסוים ולהתלונן על אותו סימפטום לרופא המשפחה). מעבר לזה, סרטן הוא לא מחלה אחת אלא אוסף של עשרות מחלות שונות עם סימפטומים שונים ודרכים שונות לאבחן אותו. אם תתלונן, לדוגמה, על חוסר תיאבון, תחושת אי נוחות בבטן ואובדן משקל, על פני תקופה של חודשיים-שלושה, יש סיכוי לא רע שתופנה לאבחון מאוד מקיף שמטרתו לשלול (גם) אפשרות של סרטן באיברים הפנימיים של הגוף. אבחון כזה עשוי לכלול בדיקות דם לסמנים (חומרים ביוכימיים מסוימים) של סוגי סרטן שונים, הדמיה של איברי הבטן השונים באמצעות צילומי רנטגן, אולטרסאונד, CT ובמקרים מסוימים גם MRI, וכן בדיקות פולשניות כמו קולונסקופיה וגסטרוסקופיה. בברכה, Easy n - שיחה 14:46, 12 בינואר 2021 (IST)
מה שאתה אומר זה די נורא. אדם יכול לעבור בדיקה מצילת חיים רק אם הוא הגיע לשלב שבו כבר יש סכנה ממשית לחיים ולא בשלב ראשוני בו יש סיכוי טוב לעבור טיפול קל יותר בלי תופעות לוואי. זה מה שאתה אומר בעצם: בודקים את אלו שכבר יש סיכוי נמוך להצילם. כי זה ידוע שתסמינים של סרטן מופיעים רק בשלבים מקדמים והסיכוי לטיפול מוצלח הולך ויורד עם התקדמות המחלה. להמציא סימפטומים שאין זאת לא שיטה יעילה, מכיוון שבגוף יש אינספור איברים שיכולים לקבל סרטן. כמו שכתבת, יש עשרות סרטנים עם עשרות סימפטומים שונים. אם אתה דואג מראש לבריאותך (דבר לגיטימי לכל אדם), אז לצורך הזמנת הבדיקות תאלץ לזייף עשרות של סימפטומים. זה נשמע כמו כשל במערכת: גילוי מוקדם יכול להציל אלפי בני אדם בשנה ולחסוך משאבים רבים למערכת. 213.55.224.211 15:15, 12 בינואר 2021 (IST)
בדיוק להיפך, בדיקות מיותרות הן מזיקות, למשל, אם כרוכה בהן קרינה מייננת (צילומי רנטגן, CT) או אם הן כרוכות בהרדמה (אנדוסקופיה) וכן כי הן דורשות משאבים ממערכת הבריאות שעדיף שישמשו אנשים שיש סיבה טובה לבדוק אותם ולטפל בהם. מערכת הבריאות מבצעת בדיקות לאנשים שהסיכון הסטטיסטי שלהם גבוה מספיק, למשל קולונסקופיה לאנשים מעל גיל 50, צילומי ריאות למעשנים כבדים, ממוגרפיה לנשים מעל גיל 40 או לנשים צעירות עם רקע משפחתי של סרטן השד. בדיקות “סתם ככה” הן מזיקות ואין שום סיבה לעשות אותן. בברכה, Easy n - שיחה 20:00, 12 בינואר 2021 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

סרטן הוא שם כללי למשפחה מאד מגוונת של מחלות ממאירות. קופות החולים מעודדות את מטופליהן להקפיד על אורח חיים בריא, מממנות טיפולי גמילה מעישון, בדיקות דם תקופתיות (בהן ניתן לאתר סימנים מקדימים להופעת נגעים), בדיקות דם סמוי בצואה, ממוגרפיה וכו'. צעדים אלה למניעת סרטן ולגילוי מוקדם של סרטן חוסכים כמובן הון תועפות לקופות החולים, מלבד השירות הטוב יותר המוענק בכך למבוטחים.
הקופות לא יממנו בדיקות מקיפות מיותרות לאו דווקא בשל עלות הבדיקות עצמן, שאינה מבוטלת כשכופלים אותה במספר הרב של הנבדקים. לדעתי החשש המרכזי כיום הוא לריבוי תוצאות חיוביות שגויות, שכתוצאה מהן יותר מדי מטופלים ייחשפו לקרינה מיותרת בבדיקות CT, יפתחו תסמיני חרדה ודיכאון בהמתנה לפענוח הבדיקות או אף יקבלו טיפול תרופתי וקרינתי נגד נגעים שמעולם לא היו להם. כשכופלים את הסיכון הנמוך לתוצאה חיובית שגויה באוכלוסיה בריאה גדולה מדי, מגיעים בסופו של דבר למצב לא רצוי בו מטופלים רבים יותר יחטפו סרטן מהקרינה המיותרת שקיבלו, מאשר יבריאו בזכות הגילוי המוקדם. זו הסיבה למשל לכך שבארצות הברית ממליצים על שגרת בדיקות ממוגרפיה רק מגיל 50 ואילך ולא מגיל 40.
גם הטענה כי הסרטן "לרוב מתגלה לצערנו בשלב מתקדם" אינה נכונה עבור חלק מסוגי הסרטן. כשתכננתי טיפולים קרינתיים עבור חולי סרטן נתקלתי במקרים רבים בהם הטיפול ניתן חודשים ארוכים אחרי אבחון המחלה, מאחר ובאותם מקרים העיכוב בטיפול לא השפיע על הצלחת הטיפול. בחלק מהמקרים הללו נוצר מצב פרדוקסלי בו המטופל עובר בדיקת CT מוקדמת, רק כדי שירגיש שהמקרה שלו כבר "בטיפול", למרות שמבחינה טיפולית עדיף שיגיע לבדיקת CT ימים אחדים טרם תחילת ההקרנות. ליאור पॣ • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 15:18, 12 בינואר 2021 (IST)

פרשת הרצח בעין כרםעריכה

מצב: נענה

קודם כל, אתחיל בכך שזה ממש תמוה שאין ערך על הפרשה בוויקיפדיה. מי שלא יודע על מה מהומה, ביס דוקו עלתה סדרה בת ארבע פרקים בשם "המניע", בה מנסים לבחון את פרשת הרצח בעין כרם, אשר מגוללת את סיפור רציחתם של ארבעה מבני משפחת כהן בפברואר 1986 על ידי בן הזקונים של המשפחה, בן 13.5 אז. משום שלא הצליחו להוכיח מניע, הוא הורשע בהריגה ולא ברצח, כך שאת כל הנכסים והפנסיות של המשפחה הוא ירש. על השם של הנער הוטל חיסיון וצו איסור פרסום, ועתידו לוט בערפל גם היום. אבל מה שיפה בהווה, שאף אחד לא חסין בפני האינטרנט. אז הנה מה שעשו בפייסבוק: ידוע שהאחות הבכורה שנרצחה היא ענת, חיילת בשירות פעיל. כל חייל שמת בשירותו מתועד באתר יזכור, והחיפוש הפופולרי ביותר בגוגל כשכותבים את המילה "ענת" הוא לדף הזה. בדף כתוב את שם האח. ומפה הכל ידוע, כולל החברה בה הוא עובד, גיל ילדיו, עיסוק אשתו, ותמונותיו מפורסמות לכל המבקש. זו רק הקדמה. ועכשיו לשאלה:
בפרק הראשון, ממש כשהשוטרים מגיעים לזירה, תוך כדי שהמז"פ עובדים, העיתונאים נכנסים איתם ומצלמים הכל, הכל, כולל את הגופות הטריות וראיות לכאורה. זה היה מזעזע. איך לעזאזל עיתונאים נכנסו לזירות רצח וצילמו הכל? לא היו כללים בסיסיים ב-1986? האם בשנות השמונים עיתונאים יכלו להיכנס אל תוך זירות פשע פעילות ולהכין מכך חומר צהוב למהדורות החדשות? זה נשמע לי הזוי. תודה, ניב - שיחה 14:40, 12 בינואר 2021 (IST)

התשובה לשאלתך נמצאת כאן: סמדר שילוני, "המניע": הרצח המשפחתי המזעזע שהפך לדוקו חסר פואנטה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2020 ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 17:58, 12 בינואר 2021 (IST)
רגע, אתה רוצה לומר לי שכל התצלומים שהוצגו שם, כולל השחזור בזירת הרצח, כולל הביקור של השוטרים עם הילד בבית העלמין, הריאיון של הרוצח עם רותי יובל ולרבות ההמולה של העיתונאים בתוך זירת הרצח הטרייה - הכל שחקנים והכל מבוים? ניב - שיחה 23:22, 12 בינואר 2021 (IST)
כן. ראה הרצח בעין כרם ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 09:38, 13 בינואר 2021 (IST)

white meatעריכה

מצב: חדש

כשאומרים בעברית „בשר לבן”, בדרך־כלל מתכוונים לבשר חזיר.

באנגלית, המונח white meat יכול להתייחס לכל מיני סוגים של בשר, לאו דווקא של חזיר. בוויקיפדיה באנגלית קיים על זה הערך w:en:white meat, וגם בוויקימילון האנגלי יש על זה הסבר מפורט: wikt:en:white meat.

האם יש מונח מקצועי שגור בעברית שמקביל ל־white meat באנגלית? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:26, 12 בינואר 2021 (IST)

לשם שבועריכה

מצב: חדש

איך קוראים למחבר הספר 'לשם שבו' על הש"ס? (ואני לא מתכוון ל'לשם שבו ואחלמה' של הרב שלמה אלישיב). תודה רבה!

זה? יהושע ליפשיץ. דרדקשיחה • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 17:07, 12 בינואר 2021 (IST)
לא. אני זוכר כרך של חידושים שלו על מסכת קידושין. אני לא יודע אם זה על כל הש"ס, אבל זה בבירור לא ספר קבלה..
למיטב זכרוני זה רק 'לשם שבו', בלי ואחלמה...

ראש ממשלה חלופי בממשלת מעברעריכה

מצב: חדש

ממה שאני מבין ומעלעול בחוק יסוד: הממשלה, ע"פ סעיף 30(ב) ממשלה, על כל חבריה, ממשיכה לכהן גם לאחר כינון כנסת חדשה (ומכונה ממשלת מעבר). ובמצב כזה יתכן שראש הממשלה לא יהיה חבר כנסת. (ואכן, בחודש מרץ 2009 אהוד אולמרט היה ראש ממשלה אך לא חבר כנסת). האם כלל זה לא חל גם על ראש הממשלה החלופי? לפי כמה ערכים בויקיפדיה, ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר חדל מלהיות ראש ממשלה חלופי אם איננו חבר כנסת (חלקם מפנים לכתבה זו). שאלתי היא: האם הדבר נכון? ואם כן, היכן הוא מופיע בחוק?
תודה רבה

לפי מה שכתוב בחוק הנורבגי, לפי תיקון מס' 49 (נחקק ב-16 ביוני 2020) לחוק יסוד: הכנסת, "בשונה מהתפטרות מהכנסת, במקרה של הפסקת חברות, היה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, ראש הממשלה בפועל או ממלא מקום ראש הממשלה, תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר הכנסת מבין חברי רשימתו - יחדל מלכהן." כך שראש הממשלה החליפי חוזר להיות ח"כ.
זה לא המקרה עליו שאלתי... תודה על ההענות והרצון הטוב, אך אני מתקשה לראות קשר בין השאלה לתשובה.
אשאל שוב ואחדד, ואשמח אם יהיה מי שיענה: נניח שהממשלה המכנהת היא ממשלת חלופים. ונניח שבעת כהונת ממשלה זו נערכו בחירות והושבעה כנסת חדשה. ונניח שראש הממשלה החלופי איננו חבר בכנסת החדשה (בין אם לא היה באף רשימת מועמדים, בין אם היה ברשימת מועמדים שלא עברה את אחוז החסימה, ובין אם היה ברשימת מועמדים שנכנסה לכנסת אך מיקומו ברשימה היה נמוך ממספר המנדטים שקבלה הרשימה). האם במצב כזה ראש הממשלה החלופי ממשיך לכהן בתפקידו כראש ממשלה חלופי בתקופה שמכנון הכנסת החדשה ועד להשבעת ממשלה חדשה (במידה וזה אכן קורה), או שבמצב כזה כהונתו כראש ממשלה חלופי פוקעת אוטומטית החל מהשבעת הכנסת החדשה? מה מבין שתי האפשרויות היא הנכונה ומה המקור לכך בחוק?
כל ממשלת המעבר (שרים ורה"מ לדוגמא) ממשיכה לתפקד עד להשבעה של הממשלה החדשה. למה שפה זה יהיה שונה? אבל צריך להעמיק יותר לחוקי היסוד של ממשלת החילופים כדי לענות על זה בוודאות. כנראה שבכל מקרה ממשלת החילופים תבוטל אחרי הבחירות. לא נראה שיש שם בחירה וכרגע מחויבים להקים ממשלת חילופים, וביטול דורש רוב של 70, אלא אם בגץ יכריע לבסוף על ביטול החוק (הוא דן בעניין הזה, ובבעייתיות שלו ושל דיון בביטול חקיקת חוק יסוד). (¯`gal´¯) - שיחה 02:28, 13 בינואר 2021 (IST)
כך גם אני חשבתי. אז מה שכתוב כאן כאן וכאן זו טעות?
אתה יכול להיות יותר ספציפי? מה בדיוק הטעות שראיתי בערכים ובכתבה? (¯`gal´¯) - שיחה 19:49, 13 בינואר 2021 (IST)
בכתבה כתוב "מבדיקה משפטית שהתקיימה בימים האחרונים, עולה כי אם מדינת ישראל תצא לסבב בחירות חמישי... גנץ צפוי להפוך לראש ממשלה בנובמבר כמוסכם. נדגיש כי מינוי זה כרוך בתנאי שעד אז לא תוקם ממשלה ושגנץ ימשיך לתפקד כחבר כנסת." כמו כן, בערכים הנ"ל כתוב שאם עד מועד החלופים (בנובמבר) לא תקום ממשלת ישראך ה-36, גנץ יתחיל לכהן כראש ממשלה במועד החלופים, זאת אך ורק בתנאי שימשיך לכהן כחבר כנסת עד אז. כלומר, משמע מכל אלה שאם במועד החלופים טרם תקום ממשלת ישראל ה-36, אך בני גנץ לא יהיה חבר כנסת - במצב כזה בני גנץ לא יתחיל לכהן כראש ממשלה. כלומר, ביום שיפסיק להיות חבר כנסת (אפילו במקרה שהושבעה כנסת חדשה שאינו חבר בה) יפסיק להיות ראש הממשלה החלופי. זאת הטעות שאני מדבר עליה.
לא כתוב שהוא יפסיק להיות ראש הממשלה החליפי, אלא שלא תתקיים הרוטציה. כנראה שמנוסח החוק נובע שרק ח"כ מכהן יכול להיות ראש הממשלה, או לפחות בעת ההשבעה לתפקיד. (¯`gal´¯) - שיחה 17:33, 14 בינואר 2021 (IST)
תוכל להיות יותר ספציפי? באיזה סעיף בחוק זה נאמר? כמו שפתחתי, עברתי על הסעיפים הרלוונטים בחוק יסוד: הממשלה, ולא ראיתי שום התיחסות למקרה בו ישנו ראש ממשלה חלופי במועד החלופים אך הרוטציה לא מתקיימת. כך או כך (בין אם מפסיק להיות ראש ממשלה חלופי, ובין אם ממשיך אך הרוטציה לא מתקיימת) אשמח למקור בחוק. אגב ההשבעה לתפקיד ראש הממשלה בעתיד נערכה כבר ביום השבעת הממשלה (סעיף 13א. (ו) )
"הממשלה תהיה מורכבת מראש ממשלה אשר יהיה גם חבר הכנסת, משרים אשר אינם חייבים להיות חברי כנסת ובממשלת חילופים, גם מראש הממשלה החלופי." (מתוך הערך "חוק יסוד: הממשלה", ראה ערך סעיפים 5-6) (¯`gal´¯) - שיחה 19:56, 15 בינואר 2021 (IST)

העברה של שגיאות מלוג ללינאריעריכה

מצב: חדש

קיבלתי ממשיהו מדידות בפורמט של  . השאלה היא איך מחשבים את זה בלינארי, כלומר אני רוצה להעביר את זה ל . איך עושים את זה? אשמח לראות שלבי חישוב ולא רק תוצאה סופית. 213.55.224.211 18:29, 12 בינואר 2021 (IST)

את המיקום המרכזי ניתן לחשב עם 10 בחזקת a. את שולי הטעות צריך קודם להוסיף למיקום המרכזי המתאים, ואז לחשב את החזקה, למשל 10 בחזקת (a+b). אז יתקבלו הערכים העליונים והתחתונים של שולי הטעות, ואם רוצים לקבל את שולי הטעות עצמם כמו בהצגה המקורית צריך עכשיו לחסר מהם את המיקום המרכזי לאחר החזקה.
אבל כדאי להבין מה המטרה של חישוב כזה. המטרה היא לא "להעביר ללינארי" כי יתכן מאוד שהייתה מלכתחילה סיבה טובה לטרנספורמציה לוגריתמית. למשל ע"מ לקבל שולי טעות סימטרים (בקירוב) מסביב למיקום המרכזי. בדוגמה המספרית שהבאת השוליים העליונים קצת יותר גדולים, והבעייה הזו מן הסתם הרבה יותר חמורה בלי הטרנספורמציה הלוגריתמית.
במידה ואכן קיימת סיבה טובה לטרנספורמציה לוגריתמית (או אחרת), הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה לעשות את הטרנספורמציה ההפוכה היא לצורכי המחשה, היינו אם היחידות המקוריות היו משהו שקל לאנשים להבין מנסיונם (למשל משקל של אדם בק"ג). אפילו במקרה כזה, כשאני מציג נתונים בגרף אני מעדיף להראות אותם אחרי טרנספורמציה, כאשר רק המספרים על ציר הגרף הם בטרנספורמציה הפוכה (למשל סקאלה לוגריתמית עם מספרים 1,10,100,1000 וכו'). H. sapiens - שיחה 23:59, 12 בינואר 2021 (IST)

האם החומר הפעיל בסיגריה הוא זה שגורם להתמכרות?עריכה

מצב: חדש

נגיד בקנביס, החומר הפעיל המרכזי לא באמת גורם להתמכרות. כלומר, מרבית המעשנים לא משתמשים בחומר באופן קבוע כל מספר שעות, אלא מדי פעם. וגם אם "מפספסים" הזדמנות לעשן, במרבית המקרים לא מתפתחים סימפטומים של קריז. בסיגריות לעומת זאת, ניסיון להפסיק גורם לצער גופני ונפשי רב. אז השאלה היא האם כימית ניתן להנדס סיגריה שכן תתן תחושה של אותה הנאה שהמעשן מקבל מצד אחד, ומצד שני לא תגרום לתלות פיזית ונפשית? אני יודע שסם לא ממכר זה מאוד לא משתלם כלכלית לדילרים, וחברות הטבק יפשטו רגל אם יפתחו סיגריות שלא גורמות למשתמשים לסבל. אבל השאלה היא יותר בכיוון של כימיה/פיזיולוגיה: האם אפשרי טכנית סיגריה עם אותו אפקט הנאה, אבל בלי התפתחות של אפקט תלות פיזית? 213.55.220.147 18:19, 13 בינואר 2021 (IST)

בטבק יש ניקוטין והוא אחת הסיבות העיקריות להתמכרות. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 00:22, 14 בינואר 2021 (IST)
ניתן להתמכר לכמעט כל דבר בעולם. לדוגמה, להתמכר להימורים, לאוכל, למחשב, לקניות, וכמובן גם לסמים ולאלכוהול. מכור שינסה להיגמל מהדברים הנ"ל יחוש צער גופני ונפשי רב, בהיותו תלוי פיזית ורגשית בגורם הממכר. ברור שלניקוטין יש חלק גדול בהתמכרות הספציפית שהזכרת. אבל הדוגמאות שהבאתי נועדו להראות שאפשר להתכר גם בלי סם פסיכואקטיבי ממריץ. ולכן, לדעתי התשובה היא לא - ההגדרה של התמכרות בהכרח יוצרת תלות פיזית, בין אם מדובר בהתמכרות הכוללת סמים (כמו ניקוטין) ובין אם לא.

איך זה שחיסון לנגיפי קורונה פותח רק ב-2020?עריכה

מצב: חדש

נגיפי הקורונה מוכרים כמחוללי מחלות החל משנות ה-60. הערך הצטננות מציג תרשים של נגיף קורונה כדוגמה נפוצה. איך זה שמשך כל הזמן הזה אף חברת תרופות לא השכילה לפתח חיסון נגד קורונה? זה כי התסמינים נחשבו לקלים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:05, 14 בינואר 2021 (IST)

  1. רק בסוף שנות ה-80 החלו לחקור חיסונים מבוססי RNA (אנ') - כשהטכנולוגיה עוד בחיתולים, הדרך היחידה לפתח חיסון היא השיטה המסורתית שלוקחת שנים רבות ובהיעדר סיבה אמיתית (פנדמיה כמו מגפת הקורונה) - אף אחד לא יטרח לבזבז מיליוני (או מיליארדי) דולרים ושנים של מחקר על נגיף שלא עשה הרבה בשביל חיסון עתידי. ב-2020 כבר היה מספיק ידע מדעי כדי לפתח חיסון מבוסס RNA וכן הטכנולוגיה כבר קיימת - זאת הסיבה שהצליחו לפתח חיסון בפחות משנה.
  2. קורונה זאת משפחה של מאות נגיפים והזן שגורם לקוביד-19 התגלה רק בסוף 2019 (מדבר על SARS-CoV-2 שבעצם סארס עם מיליון מוטציות ועל סופר-סטרואידים). להזכיר גם שההתפרצות של סארס נבלמה בעצמה בפתאומיות, אז אף אחד לא טרח לפתח חיסון. גם למארס לא היו הרבה מקרים (יחסית ל-SARS-CoV-2 - אפסי), אז אף אחד גם לא מיהר לפתח חיסון.
HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 00:19, 14 בינואר 2021 (IST)
עוד סיבות - על פיתוח החיסון לקוביד19 שפכו כסף בלי חשבון, והרשויות הסכימו שיעברו שלב לפני שהסתיים ניתוח הנתונים של השלב הקודם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:23, 14 בינואר 2021 (IST)
אני כלל לא מדבר ספציפית על קוביד19, אלא על פיתוח חיסון נגד קורונה בכללי. אני מניח שנגיפי קורונה שונים גם דורשים חיסון שונה, אבל זה בערך כמו שסוגי שפעת שונים דורשים חיסונים שונים, לא? כלומר ברגע שנדע לחסן נגד קורונה א', הרבה יותר קל יהיה לפתח חיסון לקורונה ד'. אני טועה?
הזכרת את חיסון הRNA שפותח בשנות ה80. החל משנות ה-80 עברו 40 שנה. למה בתקופה זו לא היתה מוטיבציה לפתח חיסון? ובנוסף, למה נדרש דווקא חיסון RNA? האם החיסון המסורתי של החדרת נגיף במצב חצי-מת לא היה עובד בשנות ה-60-70? כלומר השאלה שלי היא למה לא היה חיסון לקרורונה בשנות ה60-70 או לפחות בשנות ה-80-90? קורונה לא נולדה בשנות ה2000. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:36, 14 בינואר 2021 (IST)
אני לא בטוח שנדרש חיסון RNA. חיסוני RNA הרבה יותר זריזים לפיתוח (קראתי - אינני יודע אם זה נכון - ששלושה ימים בלבד אחרי ריצוף קוביד19 החיסון כבר היה מוכן). אינני יודע מדוע לא פיתחו חיסון "קלאסי". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:54, 14 בינואר 2021 (IST)
יתרונם הגדול של חיסוני RNA הוא בקלות ייצורם, שאינו מצריך גידול וניקוי וירוסים כלל. אסף השני - שיחה 09:10, 14 בינואר 2021 (IST)
כי אין חיסון כללי נגד נגיפי קורונה. החיסון הוא נגד וירוס COVID-19 וזה לא היה ידוע לפני 2019. אני לא יודע אם זכור לך, אבל בעבר הרחוק, בתחילת המגפה, הודיעה קבוצת מחקר במיג"ל שהם קרובים מאוד לפיתוח חיסון ל־COVID-19. זה בגלל שהם עובדים כבר כמה שנים על פיתוח חיסון לנגיף קורונה אחר, שגרם למחלת עופות. לא שמענו מהם על התקדמות רבה בהמשך.
החיסון של אסטרהזניקה, לדוגמה, אינו חיסון RNA. אין צורך דווקא בחיסון RNA (אנ'): לחיסוני RNA יש יתרונות של מהירות פיתוח, קלות ייצור ובטיחות. לפחות בשלב זה יש להם חסרון של סיבוך הלוגיסטיקה. Tzafrir - שיחה 10:16, 14 בינואר 2021 (IST)

כלאעריכה

מצב: חדש

זה נכון שמקימים מין כלא או מחנה עבודה בפארק הירקון שמיועד למתנגדי חיסונים?אנונימי/ת לא חתם/ה

לא. התנים בירקון מקפידים להתחסן מפני כלבת ולכן אין צורך לכלוא אותם. ליאור पॣ • ב' בשבט ה'תשפ"א • 17:05, 14 בינואר 2021 (IST)
פייקניוז ממש חולני, איפה יש מקום בפארק הירקון להקמת מחנה עבודה (שבמקרים של הנאצים, הסינים והצפון-קוריאנים הם עצומים וצפופים)?צריך להרוס רבע פארק בשביל להקים את הפייקניוז הזה דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 21:06, 14 בינואר 2021 (IST)
אני חושב שנפלה כאן אי הבנה, בסך הכל מדובר במחנה חינוך מחדש. 2.52.77.154 21:40, 14 בינואר 2021 (IST)
מחנה עבודה זה ממש פייק ניוז מגוחך, אבל שמעתי ממקורות מוסמכים ורציניים שהולכים לחלק לשתי קטגוריות את בתי המסחר, התרבות, המלונות, ואפילו שירותים ציבוריים - כאלה שמקבלים אך ורק בעלי תעודה ירוקה של התחסנות, וכאלה שמקבלים אך ורק סרבני חיסון. לדעתי עושים את זה כדי שתהיה ברירה טבעית בקרב שתי האוכלוסיות. Gil mo - שיחה 10:37, 15 בינואר 2021 (IST)
זה אכן נכון, יהיה "דרכון ירוק" לאלו שהתחסנו ועם יהיה לך אותם תוכל להיכנס כמעט לכל מקום שיכלת להיכנס אליו, אם אין לך - או שלא תקבל שירות, או שתקבל כזה מותאם, המשפט "בסך הכל מדובר במחנה חינוך מחדש" הוא לא בסך הכל, אנשים נרצחים ועובר עינויים במחנות כאלו. שבוע טוב דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 16:03, 16 בינואר 2021 (IST)

ככל הנראה מדובר בהטרלה, שמצאה את דרכה לוויז ולגוגל מפות. וויז הסירה את המידע ההזוי ועיריית תל אביב הסבירה שמדובר במתחם עבודה על הרכבת הקלה של חברת נת"ע... באופן כללי היגיון של הקונספירציה הוא "מתכן שאני לא מבין - הוא מחנה ריכוז. מחנה ריכוז שאני לא יודע לאיזו מטרה הוא- נועד לסרבני חיסונים. אם זה לסרבני חיסונים - הם יוחזקו במתקן עד שיסכימו להתחסן". באותה מידה אפשר להגיד שעבודות התשתית שעושים ברכבת ישראל נועדו לפתוח קו תת קרקעי של קרונות סגורים שיובילו את לא מחוסנים אל "המתכנים הסודיים" באיזה אתר בנייה מגודר, לצורך חיסון כפוי בהרדמה מלאה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:23, 16 בינואר 2021 (IST)

תראה שלשום הבאתי לאיזה עובד (שאני מכיר כבר כמה חודשים) בתחנת בילינסון של הרכבת הקלה מים לאחר שהם נאבדו לו, הוא אמר באנגלית הקולקלת שלו "תודה, העבודה כאן קשה" - אז מי יודע, אולי בנובמבר 2021 הרכבת לא תפתח אלא יפתחו מחנות איך להיות בובה ממשלתית, אני הייתי חושד  . דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 18:44, 16 בינואר 2021 (IST)

אולפן שישי, שמירת שבת ועמית סגלעריכה

פעם 2 שאני שואל כאן שאלה. זה לא סוד (הקלשיאה הזו כבר מאוד מציקה אני מנחש) שאני מחבב את העיתונאי עמית סגל. סגל כאמור אדם דתי, "כיפה סרוגה". אתמול (ושבועיים קודם לכן, בשבוע בו היה את היום הכי קצר בשנה) סגל השתתף כמו כמעט כל יום שישי בפאנל של אולפן שישי. אני והוריי תמיד תוהים, מובן לי כבר בימיו הראשונים בחברת החדשות שלאדם אין בעיה שהוא מצטלם/מראיין למשהו שישודר ביום שבת כל עוד זה לא יגרום לו לחלל שבת - אבל איך בעצם בימים ששבת נכנסת באזור 5-6 בערב. תמיד שרואים אותו מדבר או מראים אותו נכתב בתחתית המסך "צולם לפני כניסת השבת" אבל איך זה בעצם הגיוני בהתחשב ששבת נכנסת מאוד מוקדם? אמנם סגל גר פחות מחצי שעה מנווה אילן אבל איך גם מספיקים לצלם את זה שזה יהיה עדכני וגם סגל לא מחלל שבת (או מגיע הביתה דקות ספורות אחרי כניסת השבת)? דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 16:09, 16 בינואר 2021 (IST)

האם בדיון עלו דברים שהיו ידועים רק בשעה ופחות לפני כניסת השבת? חזרתישיחה 19:30, 16 בינואר 2021 (IST)
כולם היו ידועים לפני, למעט חלקים בדיון בהם סגל לא לקח חלק וצולמו לאחר מכן. דזרטשיחהנשיא חדש - תקופה חדשה - הצטרפו למיזם הפוליטי 19:32, 16 בינואר 2021 (IST)

סדרות משירותי סטרימינג – סוג הסדרותעריכה

מצב: חדש

האם סדרות שמופצות באמצעות שירותי הזרמת מדיה למיניהן – דוגמת נטפליקס, דיסני+ ואפל TV פלוס – נחשבות לסדרות טלוויזיוניות רגילות לכל דבר, או שמא לסדרות רשת ולכן היחס אליהן צריך להיות בהתאם בקישורים הפנימיים ובסיווגים בקטגוריות? אני שואל מכיוון שנדמה לי שראיתי איפשהו באיזה דיון בוויקיפדיה (לא כאן בהכרח), ואני לא זוכר מתי ואיפה, שסדרות של נטפליקס נחשבות לסדרות טלוויזיוניות לכל דבר... מלך הגרגויליםנקודת המפגש – 23:09, 16 בינואר 2021 (IST)

בטח, עומדות מאחוריהן חברות הפקה רציניות, מדובר בתוכן מתוסרט, ובסדרות באורך מלא (אורך פרק וכמות הפרקים). דברים אחרים עלולים לאפיין סדרות רשת, גם אם כי יש גם סדרות רשת שהן מתוסרטות, אך בד"כ מדובר בהפקות יותר צנועות. לעיתים זה רק תווית, למשל ב"כאן" יש סדרות רשת שהן דוקו, ומדובר בפרקים באורך מלא. יש להם גם תוכן שיותר מתאים לתבנית של תוכן רשת, כמו סרטוני ההסברה שלהם (יותר בכיוון של ערוצים לימודיים). יש גם סדרות כמו ב YouTube Originals שהן מושקעות, אני לא בטוח אם זה נחשב בהכרח לתוכן רשת. יש תוכניות ישראליות ברשת שהן מושקעות, חלקן גם הפכו להיות מופקות ומשוקעות ע"י פלטפורמות מוכרות, כמו "משיח". (¯`gal´¯) - שיחה 00:55, 17 בינואר 2021 (IST)
אוקיי, תודה רבה על התשובה.   מלך הגרגויליםנקודת המפגש – 01:47, 17 בינואר 2021 (IST)