ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

מלחמת העצמאות: תותחי נ״ט עם צלבי קרסעריכה

קראתי את [1] והוא מספר שם שבזמן מלחמת העצמאות הוא היה ביחידת נ"ט ושהם קיבלו תותחים מצ'כוסלובקיה שיוצרו במקור עבור גרמניה הנאצית ולכן היו עליהם צלבי קרס. מדובר על דברים שקרו לפני יותר משבעים שנים ולכן ברור שיש בעיה להסתמך על זכרונו. איכשהו אני נוטה יותר לסמוך על הזכרון של צלבי קרס, וגם על התפקיד הכללי של היחידה. אבל לא מצאתי שום אזכור לתותחי נ"ט בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. היו מקלעי מגל"ד שאולי שימשו גם נגד מטוסים, אבל לא נראה לי שנגד טנקים (והם גם לא הגיעו מאוחר. אבל את את פריט המידע הזה אפשר להסביר גם בדרכים אחרות בהנחה שמקבלים חלקים אחרים מהסיפור: אולי רק אז הם קיבלו אז הנשק שהיה קודם במקומות אחרים). האם יש אישוש לסיפור הזה? או בכלל לשימוש בנשק שהיו עליו צלבי קרס (ולא נמחקו) במלחמת העצמאות? Tzafrir - שיחה 12:59, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]

ביד לשיריון מוצג כלי כזה. כך לפחות טוענים המדריכים. אנונימי/ת לא חתם/ה
בלי קשר לציורים של סמלים, רוב הנשק ששימש את צה"ל במלחמת 48 הגיע מצ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ), והיה מיועד במקור לגרמניה. אנונימי/ת לא חתם/ה

נישואים והגבול בין מוצרי יסוד למוצרי מותרותעריכה

אם במודל ה"מודרני" גבר הוא מפרנס יחיד המפרנס את הבית ומממן לכל הפחות לו, לאשתו ולילדיו מזון, לבוש, פארמה, שירותי חינוך ושירותי רפואה (כולל ביטוח) ואשתו אחראית על קניית כל אלה, איך אפשר להגדיר בצורה ברורה את הגבול בין "הכרחי" ל"מותרות" כדי למנוע טענות ל"ניצול", "פינוק" ו"חומרנות" ומכאן גם מלחמות של ממש בין הגבר לאשה? אנונימי/ת לא חתם/ה:

ואם לא? עמית - שיחה 16:02, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]
ואם לא כלומר אם זה לא המודל המודרני או ואם לא כלומר שאי אפשר להגדיר את הגבול? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
ואם זה לא "המודל המודרני"? המודל שאתה מציג מתאר לא רע את שנות החמישים של המאה העשרים, מאז עברו שבעים שנה, דברים השתנו. לא בטוח שההגדרות של מה הכרחי ומה מותרות כיום דומות לאלו של שנות החמישים. עמית - שיחה 17:19, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]
לא ברור איזה סוג תשובה אתה מצפה לקבל. גם אוסף ההנחות שלך טיפה מיושן ולא רלוונטי (מרבית הנשים הנשואות בחברה מודרנית עובדות, מפרנסות ומשלמות מסים) וגם לא לחלוטין ברור מה המטרה של השאלה. מה אתה רוצה לשמוע, איזה גבול? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כן, איזה גבול ביחס למודל ה"מודרני" (אני מבדיל בזהירות בין מודרני לפוסט מודרני). אנונימי/ת לא חתם/ה

לא צריך להגדיר, אלא לתמחר. הבעל הוא, כאמור, מפרנס יחיד, והוא יהיה אחראי לניהול הפיננסי של משק הבית. האשה, שהיא לפי המודל הזה ספקית שירותי משפחה, חדרנות וזוגיות (להלן שירותי מחו"ז), תפרסם ברשומות מחירון מפורט לכל שירות, כגון הפעלת מכונת הכביסה, הכנת ארוחת ערב, חליצת נעליו של הבעל עם שובו מיום העבודה המפרך, וכדומה. הבעל יהיה אחראי לרשום ולדווח על רגעי נחת מהילדים או תחושת סיפוק על היותו עמוד התווך הכלכלי של המשפחה, ואלו יתומחרו כחלק מרשימת שירותי המחו"ז. האשה תתקצב את הוצאות הבית על פי תזרים המזומנים. חריגה מהתקציב תחשב ל"פינוק" (וחריגה מעבר ל-25%, "פינוק חומרני"). עוזי ו. - שיחה 19:43, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]

עוזי ו., אבל השואל ביקש לחשב גבול... Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]
עוזי מומחה בחישובי גבול, בפרט כאשר משך הנישואים שואף לאינסוף. דוד שי - שיחה 21:22, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]
לא בית דין רבני או בית דין לענייני משפחה אמור לעסוק בכך? וזה יכול להשתנות בהתאם למקרה. לדוגמא, יש מקרים שבהם בת הזוג הייתה רגילה לרמת חיים מסויימת, ובגירושים נדרשו מזונות שיוכלו לאפשר את המשך קיום רמת החיים שהורגלה אלייה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:12, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[]

שנות ה-50 האמנם?עריכה

הטענה המעניינת לעיל על שנות ה-50 יכולה להיות יחסית למשל לארה"ב, בריטניה, קנדה וכדומה אבל לא בהכרח למדינות אחרות.

קשה לדעת מה צופן העתיד הקרוב (2025-2050) --- התחזקות המגמה הקיימת או היחלשותה בשל עלייה משמעותית באוטומציה שתביא לאובדן מקומות עבודה רבים וקאמבק של הדפוס הקודם, לפחות לגבי הורים ואז חוזרת השאלה, "היכן עובר הגבול" כשמדובר על מפרנס\ת יחידנ\ית (זו הייתה טעות לדבר רק על גברים) ועל טפלנ\ית בית. אנונימי/ת לא חתם/ה

קצינים דוברי רוסיתעריכה

מצב: חדש

האם הקטגוריה של "קציני צה"ל מעל סא"ל שנולדו בברית המועצות ומשרתים היום" כוללת רק את רומן גופמן?

האם קיימים קציני משטרה בכירים (סנ"צ פלוס) דוברי רוסית בכלל?

א. לא.
ב. כן.
87.71.94.38 09:16, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]
א. כן.
ב. לא שידוע. אבל אולי במעבדות, סייבר, רפואה וכד'?
בדקת את כל הקצינים מעל סא"ל בצה"ל? כל הכבוד! מדובר במאות קצינים שחלק משמותיהם חסויים. שאפו. 2.52.72.8 07:14, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
לא ברור לי מה הצורך האנציקלופדי בקטגוריה כזאת. דני Danny-w - שיחה 09:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

תשואות ב"גמל להשקעה"עריכה

מצב: חדש

האם התשואה מחושבת לפי "ריבית דריבת" או לפי ההפקדה הראשונית? נניח לצורך החישוב מישהו השקיע 10,000 שקלים והתשואה היא 10% שנתית. אז כעבור שנה יהיה לו 11,000 שקלים. אבל כעבור שנתיים זה יהיה 12,000 או 12,100? לצורך החישוב נניח אין תזרים כספים נוסף ונניח שהתשואה היא קבועה, ללא דמי ניהול. סתם להבין את העקרון.

פשוט קרא/י את ריבית דריבית Shannen - שיחה 19:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]

תודה אבל לא מציון שם שמדובר בגמל להשקעה. בפסקה לפני כן מצוינת ריבית פשוטה ובהמשך עוד מספר סוגי ריביות, ללא התייחסות לסוג הקופה.

קופות גמל להשקעה משקיעות בשוק ההון ולא מבטיחות תשואה קבועה, ולכן אין משמעות לריבית דריבית. דוד שי - שיחה 06:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אז איך זה הולך? נניח בשנה א' יש ריבית 10% ובשנה ב' 2%. האם החישוב הוא   או   כשהאיבר השלישי הוא השאלה המרכזית. כלומר התשואה כל שנה היא בהתאם להפקדה או בהתאם למה שיש בקופה. אגב לפי מה שכתבת יש הבדל בין "ריבית" לבית "תשואה" בהקשר של החישוב?
קופות גמל לא משלמות ריבית אלא הן משיגות רווחים או הפסדים על מה ואיך שהן משקיעות (הרווח או ההפסד מכונה תשואה, שיכולה להיות חיובית או שלילית). השאלה שלך מתאימה לפיקדון, ואז בדרך כלל מחשבים לפי ריבית דריבית שנתית. כל שנה הריבית מצטרפת לקרן ומתחיל חישוב על הקרן יחד עם הריבית שנצברה. דפי הדוגמה השנייה שלך - בסוף השנה הראשונה שווי הפיקדון הוא 10,000 בתוספת 10% שהם 1000 וביחד זה 11,000 ועל הסכום החדש של 11,000 מחשבים 2% בתום השנה השנייה שהם 220, כך שאחרי שנתיים שווי הפיקדון הוא 11,220. 84.94.45.134 18:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
תוכניות כמו קופת גמל להשקעה, שמשקיעות בשוק ההון, מפרסמות אמנם תשואה שנתית, אבל למעשה התשואה בהן משתנה בכל יום שיש בו מסחר בניירות הערך שבהם מושקע כספן, ובכל יום הסכום המושקע שווה לתוצאה של סוף היום הקודם (כלומר מעין ריבית דריבית בחישוב יומי). דוד שי - שיחה 11:54, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]
@דוד שי: ממש לא נכון ומטעה. זה שינוי יומי - ולא ריבית דריבית בחישוב יומי. המושגים "ריבית" ו"ריבית דריבית" לא שייכים לקופות גמל.84.94.45.134 17:46, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כתבתי "מעין ריבית דריבית", אם זה מפריע לך, התעלם מזה. דוד שי - שיחה 19:51, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
קופות גמל (רגילות וגם להשקעה) יכולות להשקיע גם באיגרות חוב נושאות ריבית, וגם במניות נושאות דיבידנד, ובמקרה זה תהיינה להן הכנסות דמויות ריבית. בניגוד להשקעות פרטיות באפיקים דומים, ההכנסות האלה לא מגיעות לחשבונו של המשקיע בקופת הגמל (ולא יורד מהן מס רווחי הון אגב כך) אלא מושקעות מחדש כחלק מהנכסים של קופת הגמל. לכן נוצר מצב דומה לריבית דריבית. אם קופה למשל השיגה בשנתיים האחרונות תשואה שנתית של 20%, אז התשואה הכוללת (ברוטו) למשקיע היא 44%, בדיוק כמו בחישובי ריבית דריבית, והמיסוי הוא על ההפרש בין מחירי המכירה והקניה. אבל, בניגוד להשקעה "קלאסית", התשואה על רוב נכסי הקופות לא ידועה מראש (גם אם קופה משקיעה רק באג"ח, הריביות בשוק משתנות) ולכן אין דרך לחשב את התשואה הצפויה בעזרת נוסחאות ריבית דריבית; אפשר רק לומר שהתשואה צפויה להיות גבוהה יותר מאשר בהשקעה ישירה באותם נכסים, בגלל ה"ריבית דריבית" והמיסוי הדחוי (אם כי יש גם דמי ניהול שצריך להביא בחשבון). צחקשוח - שיחה 00:22, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]
האם יכול להיווצר גם מצב הפוך שבו ככל שמושקע יותר, ככה ההפסד יותר גדול? נגיד מישהו השקיע 50 אלף, ובגלל תשואות הגיע ל60 אלף. עכשיו שנת משבר והתשואה הפכה לשלילית. אילו היה לו רק 50 אלף בחשבון היה מספיק 10 אלף, אבל מכיוון שזה גדל ל-60 אז הוא מפסיד 12 אלף. האם המצב יתכן? שתשואה גובהה יותר דווקא תוביל להפסדים גדולים יותר? 2A0D:6FC0:6F9:C600:441C:C404:4610:5164 00:39, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]

ניאנדרתלעריכה

מצב: חדש

האם אפשר לשבט אדם ניאנדרטל דרך דגימות DNA שנמצאו? למה הניסוי לא בוצע?

בינתיים נמשוא מאוד בחיתולים. קראו שיבוט. Shannen - שיחה 19:56, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אני לא חושב שיש טכנולוגיה קיימת לשבט ניאנדרטלים, כי ככל הידוע לי אין אפילו תאים ניאנדרטלים שלמים עם כל ה-DNA. זאת בניגוד לתאי רקמות של בעלי חיים שנכחדו בזמן האחרון, או תאים של ממותות שנשמרו בהקפאה בקרח. הרצף של הגנום הניאנדרטלי פוענח ממספר עצום של מקטעי DNA קטנים, שאין דרך מעשית לחבר אותם.
גישה אלטרנטיבית שהוצעה היא לקחת תא של אדם או של שימפנזה, ולהכניס שינויים ברצף ה-DNA כך שיתקבל הרצף הניאנדרטלי. גם במקרה הזה, למיטב ידיעתי עדיין לא קיימת טכנולוגיה להכניס כל-כך הרבה שינויים, אך יש הטוענים שניתן לפתח אותה.
בהנחה שניתן, במדינות המערב אין להערכתי סיכוי לקבל אישור אתיקה לפרוייקט כזה. במשטרים לא-דמוקרטים – מי יודע? (בטח לא אני). אך במשטרים כאלו צפויים לשאול: למה לנו להשקיע בפרוייקט כזה, מן הסתם הרבה מיליונים? מה ייצא לנו מזה? H. sapiens - שיחה 20:55, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]
יש מיזם שמנסה לגדל מעיין ממותות. מה שהם רוצים לעשות זה לשחזר גנים של ממותות מתאים של ממותות שהשתמרו ולערוך תאי פילים כדי להוסיף להם כל מיני תכונות מממותות (צמר, אוזניים קטנות יותר, ועוד) כדי להתאימם לחיים בסיביר, ואז יש אז השלב המאתגר הבא של פיתוח רחם מלאכותי, כי אין עודפי פילות. עם אנשים גם מיזם כזה שהוא פחות שאפתני משיבוט רחוק מהצלחה: יש לנו מספר עצמות שהתגלו ושבכל אחת ה־DNA כבר לא לגמרי שלם. גם אם לא היו מכשולים אתיים, אני לא בטוח שהיה שווה להשקיע בזה. Tzafrir - שיחה 21:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]
המיזם המדובר הוא של ג'ורג' צ'רץ' (אנ'), אותו גנטיקאי מהרווארד שהציע פרוייקט להנדסה גנטית של ילד ניאנדרטל, ולהבנתי בשיטה דומה. החדשות הן שהוא קיבל 15 מיליון דולר למיזם של הממותות (ממי? לא ראיתי בכתבה). ניסיון מראה שהשקעת כסף לא בהכרח מצליחה להזניק מיזם שהטכנולוגיה שלו עדיין לא בשלה. H. sapiens - שיחה 14:03, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אבל מה חסר לנו? הפריות מעבדה הן ממציאות היום-יום. פילה פונדקאית אפשר למצוא בכל גן חיות. קיימת טכנולוגיה של זיגוטה מלאכותית. מה עוד צריכים לפתח? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אני לא ממש מהתחום, אבל ממה שאני מבין, בתחום הזה יש אחוזי הצלחה לא גבוהים במיוחד. לכן נדרשת יותר מפילה אחת (ואפילו הרבה יותר). ופיל אסייתי הוא כרגע מין בסכנת הכחדה (מה לגבי פיל אפריקאי? האם יש בעיות להשתמש בו? הוא קצת פחות על סף הכחדה. ועדיין לא ברור לי עד כמה מעשי זה יהיה לתחזק לצורך הניסוי הזה עדר פילים). Tzafrir - שיחה 15:11, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
הפרייה מלאכותית, שיבוט ו"זיגוטה מלאכותית", כולן טכנולוגיות שמסתמכות על קיום תאים חיים ומתפקדים, בין אם תאי מין או תאים סומטיים, של האורגניזם שתורם את ה-DNA.
ייתכן שבמקרים מיוחדים ניתן להשתמש גם בתא לא-חי שעדיין נשמר בו גנום שלם ובלתי-פגוע. אבל במקרה של הממותות, מה שיש זה תאים קפואים מלפני עשרות אלפי שנים, ומן הסתם הגנום בהם כבר לא במצב טוב במיוחד.
לפחות לפי הפרטים ששוחררו לתקשורת, צ'רץ' מצהיר על אסטרטגיה אחרת לחלוטין: "עריכה" של גנום קיים בתאים של מין קרוב שחי כיום. זו טכנולוגיה שקיימת בעיקרון אבל כאן מדובר בהיקף שחורג בהרבה, מבחינת כמות הרצף שרוצים לערוך, מכל מה שנעשה היום.
ייתכן גם שצ'רץ' עדיין חושב על הפרוייקט של הנדסת ניאנדרטלים, שם למיטב ידיעתי אין אפילו תאים קפואים או גנום שלם, והוא רוצה לפתח טכנולוגיה שתתאים גם להם. H. sapiens - שיחה 11:34, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]

חרקים באוכלעריכה

מצב: חדש

בסוגים רבים של אוכל אבקתי/עמילני (למשל בקמח) מופיעים לא פעם חרקים שחורים קטנים, לפעמים אחרי איחסון במשך זמן מה, לפעמים כבר בחבילה שנקנתה בחנות. אני תוהה לגבי המקרה של אחסון קמח לאורך זמן בכלי אטום (גם לאור): מאיפה החרקים הגיעו לשם? עמית - שיחה 22:46, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]

או שהחרקים (ביצים/זחלים) כבר היו בקמח לפני שנכנס לכלי האטום או שהכלי לא באמת אטום. אגב אני לא מכיר כלי מטבח אטום לגמרי, כלומר מסוגל להחזיק ווקום לאורך זמן בלי שיכנס אוויר. Assafn שיחה 22:54, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אגב אני קונה רק כאלה עם הכשר, ומעולם לא מצאתי כלום גם אחרי ניפוי בנפה הדוקה. המאו"ר - שיחה 00:18, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]
המלצת יודעי דבר היא לאחסן קמח ומוצרים דומים במכל אטום במקרר או במקפיא, תלוי בתדירות השימוש. ראה למשל כאן.

צפון תימן ודרום תימןעריכה

מצב: חדש

בגלל שמצב הערכים צפון תימן ודרום תימן בכי רע, ומדובר בערכים שטחיים ביותר, אולי פה אקבל מענה: מדוע היו שתי מדינות לעם התימני? איך נפילת מסך הברזל תרמה לאיחודן? ובכללי, למה תימן מדינה כל כך נחשלת גם היום? חג שמח, 2A10:8009:9277:0:E51E:1963:2BB3:C6D2 23:00, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]

עוזר? מוכני - שיחה 23:06, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]
מתוך הערך דרום תימן (ר’ קישורים שם): דרום תימן הורכבה מהמושבה לשעבר עדן (אנ'), ושטחי החסות הבריטיים, המערבי והמזרחי של עדן, דהיינו "פרוטקטורט עדן" (אנ') (כולל אלה שלא הצטרפו ב-1962 לפדרציה של דרום ערב (אנ')), וגם האיים פרים, קאמראן וסוקוטרה, השוכנים מול חופיה של עדן. שטח החסות המזרחי של עדן היה רובו מדבריות והרים צחיחים.
כלומר: צפון תימן הייתה שטח עות’מני ובהמשך מדינה עצמאית, ודרום תימן הייתה מושבה בריטית. Tzafrir - שיחה 23:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[]

איך ניתן להבחין בקלות בין קנאביס אינדיקה לקאנביס סאטיבה?עריכה

הבנתי שכיום יש זנים רבים בעולם (מאות או אלפים) של קנאביס אינדיקה וסאטיבה המשמשים לטיפול רפואי מסחרי (אני נמנע לעסוק במין רודראליס בשאלה זו).

אם אדם קונה קנאביס רפואי מסחרי ובא לו לדעת אם זה אינדיקה או סאטיבה, איך הוא יוכל לאשר זאת בסבירות גבוהה? (בדיקה אנטומית\גנטית\כימית, לא "פסיכואקטיבית"). תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

נראה לי שרוב הזנים בימינו הם הכלאות. אינני מומחה, אבל למיטב זיכרוני לאחד משני זני הבסיס יש אחוזי CBD גבוהים הרבה יותר, ובדיקה כימית תוכל לחשוף זאת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]

באינדיקה יש יותר CBD מאשר בסטיבה. אבל רוב הירוק הרפואי שמשווק גם ככה זה ערבוב של שני הזנים

אדם ב"עניינים" טוען שאין יותר דבר כזה אינדיקה טהור או סאטיבה טהור, רק הכלאות שלכל היותר הן דומיננטיות חאחד מהשניים. מישהו יכול לאשר/להפריך? אולי גם הרחבה לגבי סיבת השינוי? מקורות יתקבלו בברכה אם ידרש עדכון בערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:38, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]

מה זה נישואים?עריכה

  1. מחויבות? (חלק מה"נשואים" לא מזהים עצמם מחויבים)
  2. אהבה? (אנשים מסוימים אוהבים אחד את השני "רומנטית" גם בלי נישואים)
  3. מגורים משותפים? (לא נגיד שכל שניים או יותר שותפים באיזו דירה "נשואים" זה לזה)
  4. סקס? (לא נגיד שכל זוג אנשים שעושים סקס הם "נשואים")
  5. ילדים? (יש זוגות "נשואים" שאין להם ילדים, לפחות במסגרת נישואים נתונה)
  6. רישום ביורוקרטי? (טקסי נישואים התקיימו על הפלנטה הזאת לפני שכל ביורוקרטיה מדינית יושמה)

האם יש הגדרה ברורה לזה? אשמח לתשובות מלומדות.

מה לגבי הכרה של ממסד בקשר זוגי (מדינה, דת, קהילה)? יש הטבות מסוימות לזוגות נשואים. זו אחת הסיבות לרצון לקדם הכרה בנישואים אזרחיים ונישואים גאים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אני לא חושב שבכל מדינה יש הטבות לזוגות שמצד אחד מוגדרים "נשואים" אבל מצד שני אין להם ילדים וגם אם כן, לי אישית לא ברור למה בכלל צריכות להתקיים הטבות כאלה (הרי לא מדובר על עזרה שהולכת בסופו של דבר לילדים).
נישואים הם הסכמה חוזית לחיים משותפים. המרכיבים שמנה השואל הם חלק מהפעולות שניתן לכלול במסגרת חוזה זה, אך הם אינם הכרחיים ואינם בלעדיים. הם יותר רלוונטיים לשאלה מהם ידועים בציבור. דוד שי - שיחה 06:29, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אני מניח שב"חיים משותפים" התכוונת ל"מגורים משותפים" (רק שבניגוד אלי ציינת "הסכמה חוזית ל" ואני ציינתי רק "מגורים משותפים") אבל אז זה מחזיר אותנו לעניין של מה ההבדל בין "נשואים" לבין "קבוצת בני עשרים הגרים יחדיו בקומונה?" אנונימי/ת לא חתם/ה
אתה מוזמן לעיין בערך נישואים. ההסכמה החוזית היא העניין המהותי, וחיים משותפים אינם בהכרח מגורים משותפים.2.52.72.8 06:59, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
המשפט הראשון ממש בערך סותר את ההגדרה שהציג משתמש:דוד שי כי הוא כולל גם את הביטוי "להקים משפחה" ובהגדרתו המשתמש הנ"ל לא הזכיר את מושג המשפחה, אז מה הם המאפיינים של "חיים משותפים" בהקשר זה במינימום? אנונימי/ת לא חתם/ה
גם זוג יכול להיות משפחה. הגדרתו של דוד שי נראית לי כקרובה למינימום. 2.52.72.8 07:16, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
גם אם נוסיף לשיח את המילה "זוג" זה לא מבהיר את משמעות המונח "נשואים" (במינימום); במה מתאפיין היות שני אותם בני אדם כ"נשואים" (או כ"זוג") בהקשר זה, כלומר במה מתאפיינים אותם "חיים משותפים" עליהם דיבר משתמש:דוד שי במינימום?
בהלכה נקבע מינימום שמחייב את הגבר: שאר כסות ועונה. למי שאינו יהודי דתי אין מינימום, מעבר להסכמה על חיים משותפים הכל נתון להסכמת הצדדים. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן אפשר ללמוד שלדעת המחוקק ייתכנו נישואים ללא משק בית משותף. דוד שי - שיחה 07:44, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אם כך לפי דבריך המונח "חיים משותפים" ריק מתוכן כי ממילא כולם חולקים עולם זה בין אם גרים באותו מבנה או לא, אלא אם מחליפים את חיים משותפים ל"נאמנות כמוגדר בחוזה", אבל אז המונח נישואים מתייתר כי אין הבדל מהותי בין חוזה זה לכל חוזה אחר. אנונימי/ת לא חתם/ה
הוא לא מתייתר, כי הוא חוזה מסוג מסויים. כמו שהמושג "חוזה אחזקה" לא מתייתר בגלל שהוא חוזה כמו כל חוזה אחר.87.70.13.18 09:04, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
הוא כן מתייתר כי אין חובה לכתוב כותרת (זה פשוט נוהג ארגון מידע כתוב) ועוד יותר כי אין חובה בכלל למסמך כתוב. אנונימי/ת לא חתם/ה
הגדרת הנישואים שונה מתרבות לתרבות וממדינה למדינה. ללא ציון ספציפי יותר ("בחוקי מדינת ישראל", "בשבט האראפש" וכך הלאה) לא ניתן לענות על השאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]
נקודה מהותית היא ש"נישואים" הם לכל הפחות מוסד חברתי, בדרך כלל גם מוסד משפטי ובמקרים רבים (אני מנחש שהרוב) גם דתי. זה מחייב שההגדרה הדוייקת תהיה שונה בין כל המשתנים האלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:33, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]

ציטוט מדיון מארכיון 305עריכה

בארכיון 305 נכתב תחת הדיון "דייטינג בעולם העתיק":

"במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס

אם זה היה המקרה בכל העולם ולא רק באזורים הנ"ל, אז הנישואים ה"טבעיים" ה"מינימליים" הם חוזה עסקי בין שני זוגות הורים, ללא מסמך כתוב (ללא "כותרת" ולכן גם ללא הביטוי החד-מילתי "נישואים") ולא חוזה בין בני זוג כי למעשה אין זוגיות לפני נישואים. אנונימי/ת לא חתם/ה

מתח בין "נישואי חוזה" ל"נישואי אהבה" קיים בכל התרבויות (עיין: מרווין האריס: בני מיננו, Donald E. Brown: Human Universals). מתח זה לרוב מוכחש על ידי ההורים, אבל תופעה נפוצה למדי של בריחה מהבית למטרת נישואים בניגוד לרצון ההורים מזימה טענה זו. ככלל, נישואים הם העיסקה החשובה ביותר שנעשית בחייו של אדם. אפילו בחברות המערב המשוחררות פירושם של נישואים הוא חלוקה מחדש של הרכוש בין האשה לגבר. מבחינה כלכלית זה מהותי יותר מכל משכנתא. מבחינה חוקית בחברות רבות נישואים יוצרות מסגרת חדשה לגמרי למצבו המשפטי של אדם (למשל אצלנו תוספת רצינית למספר האנשים שמותר להם משפטית להסתיר מידע מרשיע, אפילו בפלילים) ומנקודת מבט אבולוציונית - בחירה של השותף הגנטי. פסיכולוגיה אבולוציונית מקישה מהעובדה האחרונה לגבי כל השאר, כולל תחזית ברורה מאד לכך שיהיה קיים מתח בין האינטרס הגנטי של ההורים, עבורם צאצא ספציפי יכול להידחק לתחתית סולם החשיבות בהינתן עיסקה טובה עבור צאצא אחר, לבין האינטרס הגנטי של הצאצאי/ים שמבחינתם עיסקה לא מוצלחת פרושה פגיעה חזקה ולעתים קרובות בלתי הפיכה באינטרס העצמי שלהם להעמיד צאצאים מוצלחים.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אני מסכים איתך, אבל אני לא מבין איך בעולם העתיק, שברובו לא היה דבר ממה שנכנה כיום "דייטינג", היו יכולים להתקיים נישואי אהבה, בטח כאשר חיתנו לרוב נערים ונערות ממש עם תחילת הבגרות המינית (כשההורמונים היו בשיא ולכן קל להסביר איך הביאו כל כך הרבה ילדים). אנונימי/ת לא חתם/ה
אהבות עזות בתחילת הנעורים זכורות לי אישית. גיל החיתון הממוצע עמד על 16 שנים. בעולמם של ציידים לקטים ובמידה פחותה בחברות מסורתיות, אדם נאלץ לתפקד כבוגר עשור או שניים לפני מה שנדרש כיום בחברות של מדינות מפותחות. בהתאם גם תחושת זכותו לאוטונומיה הגיעה מוקדם יותר.
בחברות ציידים/לקטים היה נהוג ארוע שנתי של מפגש כל השבט או מפגש עם שבטים סמוכים, אירוע בו הזדמן לנער/ה להכיר אנשים חדשים בני גילה. בחברות אחרות היו ארועים כדוגמת ט' באב.
התרשמתי שבכל מקרה נישואים כפויים לבן/בת זוג שאינם אטרקטיביים (מבוגרים מדי למשל, או מעוררי דחיה) יכלו להניע את ההמתבגר/ת להאחז בקש על מנת להימלט מרוע הגזרה.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:24, 25 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כללית אני נמנע מלהגדיר "קראשים" יצריים ומיניים בקרב נערים כ"אהבה" אפילו שזה יכול להיות, לפחות אם זה מתפתח לאט ויש היקשרות. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני מסכים בהחלט שקראשים של גיל הנעורים בדרך כלל אינם אהבה, אבל הנער/ה לא יודע זאת, מחמת חוסר נסיון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:55, 25 בספטמבר 2021 (IDT)[]

דרוזים ותנ"ךעריכה

מצב: חדש

האם הדת הדרוזית מכירה במקרא כספר קדוש (ברמה כזאת או אחרת)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]

באסלאם לגווניו השונים התנ"ך (היהודי או הנוצרי) לא נחשב ספר קדוש, להבנתי. המסורות המקודשות נמצאות בקוראן ובספרות שמשתלשלת ממנו. לדוגמה: חוגגים את חג הקורבן שמציין מעשה שלא עולה בקנה אחד עם המסופר בספר בראשית על עקדת יצחק. הדרוזים חוגגים גם הם את חג הקורבן. Tzafrir - שיחה 15:17, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
זה מעניין. משכיל נוצרי יודע להגיד מי הם מתושלח, אהרון ואסא בלי מאמץ. עבור מוסלמי מלומד זה לא יהיה כך? ודרוזים שהתפצלו מן האיסלאם לא ידעו להגיד אפילו מי הם משה ויעקב? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[]
עד כמה שידוע לי גם האיסלאם מכיר בתנ"ך, אך טוען שבני אדם עיוותו אותו. המאו"ר - שיחה 00:19, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]
בסורה הברזל מוזכר "הספר". באמת חבל שבערכים בוויקיפדיה לא מתורגמים הסימוכין. לי זאת עבודה גדולה מדי. Shannen - שיחה 12:02, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]
הקוראן הושפע מאד מהתנ"ך, אך אין באסלאם התייחסות ישירה לתנ"ך כספר קדוש.--שמש מרפא - שיחה 04:14, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]

בנטעריכה

מצב: חדש

למה בנט ונתניהו אף פעם לא הסתדרו ביחד?

בגלל סגנון התסרוקת השונה: שניהם קרחים למדי, אבל נתניהו מנסה להסתיר זאת ולאחז עיניים כאילו ראשו מכוסה שיער, ואילו בנט מציג לציבור את האמת העירומה, ללא כחל ושרק. איך שני אנשים כה שונים יכולים להסתדר ביחד? דוד שי - שיחה 11:44, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כמדומני שבראשית דרכו של בנט כראש המטה של ביבי הם עבדו יחד והסתדרו. המאו"ר - שיחה 13:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]
עוד לא הייתה הקרחת... דרדקשיחה • י"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:32, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]
התמונה הכי ישנה שיש לנו של נפתלי בנט (קטגוריה) שיש לנו היא תמונה שהוא העלה בשנת 2011 (מתקופת ישראל שלי?). שם יש עוד שרידי שיער. נראה לי שאז הוא כבר היה מסוכסך נתניהו (או שלהפך: נתניהו איתו. או גם וגם). Tzafrir - שיחה 14:47, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אז כל הריבים שלהם זה רק בגלל השיער?

מה זאת אומרת "רק"? זה לא מספיק חשוב? אסף השני - שיחה 18:23, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[]

עזרה ברכישת רמקולעריכה

אני מחפש רמקול טוב שיהא אפשר לשמוע ממנו שירים ושיעורים, אני רוצה שיהא לו חיבור של דיסק און קיי, וחשוב יכולת ניווט טובה בין השירים (צריך מסך טוב ותפריט טוב וכו'), ורצוי שיהיה אפשר להמשיך את השיעור מהמקום בו נעצר קודם. האם q28 טוב?

ויקיפדיה איננה גורם מסחרי או שיווקי, ואין מתפקיד העורכים להביע דעה ולהמליץ על מותגים. פנה לחנויות או אתרי אינטרנט המתמחים בציוד כזה.--נדב - שיחה 12:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אני לא מחפש המלצה על מותג, אני מחפש דגם שיש בו יכולת ניווט טובה מלבד יכולת השמעה, וכן יכולת חיבור לדיסק און קיי. אנונימי/ת לא חתם/ה
אין לי יותר מדי ניסיון, אבל מהמעט שראיתי, יכול להיות ששווה לוותר על יכולת ניווט בין השירים ולהסתפק בהשמעת שירים ממקור חיצוני (דרך בלוטות', אבל אולי גם פשוט דרך כבל Aux (אנ')) ולשלוט על הנגינה מטלפון או אפילו מנגן יעודי (אולי נגנים פשוטים עדיין יותר זולים מטלפונים).
תודה על העזרה. אבל אני צריך בשביל מישהו שאין לו טלפון חכם, והנגנים החדשים (clip sport וכו') גרועים בהרבה מהסוג הישן (sansa clip (+)) אם אתה יודע איך להשיג את הדגמים הישנים זה יהיה טוב. אנונימי/ת לא חתם/ה
אז אפשר לקחת טלפון חכם יד שניה ללא סים (צריך רק לוודא שסוללתו תקינה, אלא אם יהיה לו חיבור קבוע לחשמל) וזה כבר לא עולה יותר מדי (וזה גם מעשה טוב: למחזר טלפון כזה במקום שייזרק לפח המחזור). Tzafrir - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
תודה רבה, ובכל זאת בלי טלפון חכם, לא יד ראשונה ולא שנייה.אנונימי/ת לא חתם/ה
אתה יכול לנסות לשאול בפורום אוצר החכמה... המאו"ר - שיחה 16:01, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]

מה היא תוכנת ה VoIP הכי מתחרה בוואטסאפ רק שלא מצריכה מספר טלפון כלל?עריכה

הכי מתחרה בוואטסאפ פירושו הכי הרבה משתמשים אחרי וואטסאפ, רק שההזדהות היא רק באמצעות אימייל בלי מספר טלפון.

תודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

VoIP--נדב - שיחה 12:11, 25 בספטמבר 2021 (IDT)[]
לא הבנתי מדוע קישרת לערך, הרי המסר העקיף שוואטסאפ היא VoIP ויש לה מתחרות, איננו מסר שגוי...
דיסקורד? TheStriker - שיחה 13:57, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]

סירחון של ביוב ביתיעריכה

מצב: חדש

למה הביוב בבית מסריח? מה זה הריח האופיני הזה? בטח התשובה הראשונה שתקפוץ לכם זה קקי. אבל זה ריח אחר לגמרי והוא גם בא ממקומות שבהם אין שום קקי. לדגומה פתחתי את פיר המקלחת בשביל להוציא שיערות וזה היה מסריח ממש חזק עם ביוב. גם כשפתחתי את הצינור של מכונת הכביסה היה ריח דומה.

מה זה הריח הזה? 87.70.115.241 11:57, 25 בספטמבר 2021 (IDT)[]

חומר אורגני רקוב. אם יש בעייה של עליית ריח מפתחי ניקוז באמבטיה ניתן לרכוש מחסום ריח. בביוב תקין וזורם לא אמורה להיווצר בעייה. במקרה של סתימה הרקבון נוצר תוך ימים ספורים בקיץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:06, 25 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כמו שנאמר הסירחון נובע מגזים הנפלטים בתהליך של פרוק חומר אורגני על ידי חיידקים (ריקבון). הריחות השונים קשורים להרכב הגזים הנפלטים. הרכב זה תלוי בסוג החומר האורגני ובסביבה בה מתבצע הפרוק (דלה או עשירה בחמצן).מקור הסירחון בצנרת הביוב הביתית הוא החומר האורגני הנצמד לדופן הצינורות והוא יכול להכיל תאי עור מתים, תאי שיער ותאים נוספים ממקור אנושי הנמצאים במים הנשטפים בכיור או במקלחת(במערכת ביוב תקינה אין נוכחות של גושי צואה שאמורים להישטף אל מחוץ לצנרת הביתית) --בן אביגדור - שיחה 11:33, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אושפיזיןעריכה

למה לא בפסח? המאו"ר - שיחה 01:26, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אתה רומצה לארח אנשים ולהגיש להם רק מצות? לא עסק.
וברצינות, נראה לי שזה קשור לןקונספט שצריך לארח בסוכה.david7031שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 10:36, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
יש הסבר נורמלי? המאו"ר - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כשיהיה הסבר נורמלי לאושפיזין... דרדקשיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 16:43, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]

קוקה קולהעריכה

האם נכון להכליל שמלבד מים וחומרי טעם, המרכיבים העיקריים בכל מתכוניי הקולה השונים בעולם הם סוכר חום וחומצה זרחתית?

ראה קולה (משקה) 87.70.24.16 13:58, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
לפי דעתי זו לא תשובה לשאלתי הנקודתית ולמעשה המשפט הראשון בערך המקושר "קולה הוא משקה קל מוגז המכיל קפאין וקרמל", אשר היה אמור להכיל תשובה לשאלה, רק מעיד כמה שאלתי חשובה.
עכשיו אני באמת רואה כמה שאלתך חשובה. אני מתנצל על "תשובתי" הקודמת ומקווה שתסלח לי. 87.70.24.16 15:47, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
מסכים. לדעתי אחת מעשרת השאלות החשובות ביותר שנשאלו במדור. 192.114.182.2 15:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אולי לא מהעשר החשובות ביותר, אבל ללא ספק חשובה ביותר. 2.53.13.217 16:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אתם פשוט מתוקים אנונימי/ת לא חתם/ה

לאכול ביצה אחת שקול לעישון 5 סיגריותעריכה

מצב: חדש

קיימת טענה טבעונית לפיה אכילת ביצה אחת מזיקה לבריאות ברמה של לעשן 5 סיגריות. ברור שהטענה לא נכונה וזה בערך כמו להשוות שחיה בים לקבלת מכת שמש. השאלה היא מאיפה הטענה הזאת מגיעה ואיך נעשתה ההשוואה? לגבי קיום הטענה (אני מכיר את הדף, ויודע שאתם ישר תשאלו): פה, פה, פה ועוד.

לא צריך לשכנע אותי. אני יודע שיש בעלי חיים ניזונים מביצים קבוע ושביצה עשירה בחלבונים וויטמינים. אנשים ניזונים מביצים כבר אלפי שנה. אני שואל רק על סמך מה מגיעה ההשוואה. 87.71.3.115 15:44, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]

קישור זה שהבאת בעצמך מסביר זאת. 192.114.182.2 16:00, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
הוא לא. הוא רק טוען ביצה אחת מזיקה כמו ש-5 סיגריות מזיקות ללא פירוט איך הגיעו ל-5 דווקא או בכלל איך סיגריות רלוונטיות. עשו אולטרסאונד ל 1,231 אנשים ו..מה? איך ה-5 סיגריות הגיעו? 87.71.3.115 16:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
יש הפנייה למחקר המלא בהתחלה. 192.114.182.2 16:09, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
קראתי את הקישור האמצעי בלבד יען כי אני לא אוהב את הריגול של פייסבוק אחרי. הוא מסתמך על המאמר הזה שנראה שדורש הרשמה. לפי תמציתו, ובהנחה שהמחקר היה תקין ושממצאיו יאוששו במחקרים נוספים (לא הנחות טריוויאליות. וגם שהבנתי כמו שצריך את מה שכתוב שם) - במחקרים של תזונה והתנהגות אנושית קשה לנהל מחקר מסודר עם ביקורת טובה, ולכן לוקחים כל מיני הנחות. מה שהם עשו זה ביקשו מנבדקים שהגיעו אליהם לבית חולים לבדוק משהו עם עורקים (לא הבנתי בדיוק, אני לא מהתחום) למלא שאלון על הרגלי חיים. בין השאר היו שם הרגלי עישון (כמה מעשנים כל יום, אם בכלל) וכמה ביצים (ליתר דיוק: חלמוני ביצה) אוכלים כל יום. אני מניח שהם שאלו על כמה דברים אחרים, אבל הם לא מוזכרים בתמצית. לפי התמצית, הם מצאו מתאם גבוה יותר למחלות לב בין אכילה אפילו של חלמון אחד ביום מאשר של עישון של חמש קופסאות ביום.
  • יש הבדל בין מתאם לסיבתיות. יכול להיות שמבין אותה אוכלוסיה, מי שאוכלים יותר ביצים גם אוכלים יותר בשר, לדוגמה.
  • עישון גורם גם להיצרות כלי דם. אבל ההשפעה החמורה והמובהקת ביותר שלו היא על הריאות וכל האיברים האחרים שמושפעים מהעשן. לכן הסתכלות רק על ההשפעה של העישון על כלי הדם מטעה.
Tzafrir - שיחה 16:11, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
וכמובן שמה שאפשר לעשות זה לבדוק יותר ממחקר אחד. נקודת ההתחלה היא, כמובן, הערך הרלוונטי. בערך חלמון (גם באנגלית) אין כלום. אבל בערך האנגלי המקביל לביצה (מזון) יש פרק תמציתי: w:Egg as food#Cardiovascular risk. הממצאים לא חד משמעיים: לפי סיכומים עדכניים אין בעיה, אבל קצת לפניהם ראו כמה בעיות קטנות. לא היה לי זמן לבדוק מעבר לקריאת הערך אבל יש שם קישורים בשפע ומילות מפתח למכביר. Tzafrir - שיחה 16:55, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
רגע, אבל איך מחקר כזה בכלל התפרסם? אם הבנתי אותכם, מה שהם עשו זה: בחרו מתוך כלל הנבחנים (שהיו חולים) את אלו שמעשנים 5 סיגריות ליום. בחורו מכלל הנבחנים את אלו שאוכלים יותר מ-3 ביצים לשבוע והראו שהסימפטומים שלהם דומים? איך שיטת מחקר כזאת בכלל ברת פרסום? זה כמו להשוות בין אוכלוסיה של אנשים עם קרחת לבין אוכלוסיה של אנשים צולעים לפי לחץ דם. 87.71.3.115 18:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אבל תודה בכל מקרה, עניתם לי על השאלה. האמירה הקודמת היא שאלה רטורית. 87.71.3.115 18:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
צודק. זה מחקר גרוע. הם התמקדו בחלמוני ביצה ולחוקר האמור יש עניין מחקרי בחלמוני ביצה. אחד הדברים שהמחקר שלו הראה זה שהכמויות החלמונים השונות שאוכלים לא משפיעות כמעט על רמת הכולסטרול (הן HDL והן LDL) והטריגליצרידים בדם. Tzafrir - שיחה 19:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
על אותו משקל, כדי לקזז את הנזק הרפואי של אכילת הביצה, אפשר לאכול מייד אחריה תפוח, ובכך יימנע הצורך לראות רופא. זה מדעי באותה מידה...   Danny-w - שיחה 13:26, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]
Danny-w, אם נכנסים למעמקי המדע, אז ביצה אחת שווה חצי בננה. כלומר לעשן 10 סיגריות זה שקול ללאכול בננה אחת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:23, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הבדלים בהשחלת חוט למחטעריכה

מצב: חדש

בהרפתקאותיו של האקלברי פין וגם בבן המלך והעני כתוב שיש הבדל בצורת השחלת חוט למחט בין נשים לגברים: נשים בדרך כלל מחזיקות את המחט במקום ומקרבות אליה את החוט, ואילו גברים עושים להפך. יש לזה איזשהו בסיס? יהודית1000 - שיחה - 💜 17:06, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]

לפי משאל קטן שעשיתי - כנראה שלא. יכול להיות שהיתה אגדה אורבנית כזו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:13, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[]
תודה רבה! יהודית1000 - שיחה - 💜 21:54, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[]

למה Facebook Rooms מחייבת וידאו?עריכה

אף תוכנת VoIP שאי פעם נתקלתי בה לא מחייבת וידאו, מה קרה שפייסבוק פתאום מחייבים וידאו? האם הם פרסמו איזו שהיא "הצהרת כוונה" בנושא או האם יש ביקורת על המהלך הזה?

לא מצאתי משהו בחיפוש מהיר עם הביטוי "Why facebook rooms obligates video?".

בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

ע"פ הערך האנגלי מדובר בתוכנת VC. זום, לצורך העניין, היא תוכנת webconf. לא התנסיתי בתכונה הזו של פייסבוק (שנראה שהיא משוייכת למסנג'ר), לא ניתן לקיים שיחה מבלי לאפשר פתיחה של המצלמה? בכל מקרה יש לך את כל יכולות ה IM של המסנג'ר. ויש יכולות אחרות של קבוצה שם. (¯`gal´¯) - שיחה 12:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]

טעינה אוטומטית במרכבהעריכה

- הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307

מצב: חדש

למה למרכבה אין טעינה אוטומטית כמו למשל לT-90? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

שמעתי שני הסברים שונים: אחד שמנגנוני טעינה אוטומטיים מתקלקלים יותר מדי, והשני שממילא לפי הגדרת המרכבה הפנים גדול דיו לטען-קשר ולכן אין הגיון במנגנון שעיקר היתרון שלו הוא חיסכון במקום. אינני יודע מי מהם (אם בכלל) הוא הנכון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:40, 19 בספטמבר 2021 (IDT)[]
א. יש את הATMOS שיש לו טעינה אוטומטית, ואם צה"ל בחרו אותו כנראה הוא מספיק אמין.
ב. גם אם אין בעיה של מקום, זה יכול לחסוך חיי אדם בשדה הקרב (כל טנק שנפגע יש שלושה נפגעים במקום ארבעה) אנונימי/ת לא חתם/ה
- סוף העברה
עדיין לא קיבלתי תשובה מספיקה, אז החזרתי את זה לפה אנונימי/ת לא חתם/ה
אני לא שריונר, אבל קראתי בוויקיפדיה כי לT-90 יש קצב ירי מירבי של כשמונה פגזים לדקה, דומה לזה הנטען במהדורה האנגלית של הערך על T-62 (אנ'). לעומת זאת, לטנקים מערביים מקבילים יש קצב ירי גבוה יותר. בערך שוט קל נטען כי "קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה" וכי ליתרון זה היתה השפעה ניכרת על קרבות השיריון במלחמת יום הכיפורים. לא הצלחתי לאתר את קצב האש הטיפוסי לטנקי מרכבה, אבל בכלל לא בטוח שבימינו צה"ל נערך לקרבות שיריון בשיריון נוסח מלחמת יום הכיפורים. הגיוני יותר להשמיד את רק"מ האויב באמצעות חימוש מונחה מדויק ובפרט באמצעות חימושים שטווח הירי שלהם עולה על הטווח היעיל של האויב. טנקי המרכבה ישמשו להשמדת מטרות רכות הצצות בשדה הקרב ולחיפוי על כוחות רגלים.
כמו כן, טעינה אוטומטית מאפשרת לוותר על אחד מארבעת אנשי הצוות בטנק מרכבה, אך כשיש שלושה אנשי צוות אי אפשר להשאיר שניים ערים ושניים ישנים בשעת מארב.
בכרמל אמורים להיות 2-3 אנשי צוות בלבד ומכאן שיסתמך כנראה על טעינה אוטומטית, אם המיזם יתממש. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 14:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]
בכרמל אמור להיות תותח אוטומטי, ששונה מתותח עם טעינה אוטומטית בכך שהוא בקליבר יותר קטן (בדרך כלל 20 - 40 מ"מ) אבל יורה צרורות בקצב גבוה מאוד. ישרול - דברו איתי • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב • 08:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]

האלפים אצל טולקיןעריכה

מצב: חדש

קראתי את שר הטבעות, סיפורים שלא נשלמו וילדי הורין ועדיין לא הבנתי ממש איך הולכת החלוקה של קבוצות האלפים כיוון שבגלל שינויי הגרסאות יש די הרבה בלאגן. הנה מה שהבנתי בכל מקרה.

יש את הנולדור שהם אלו שהיו בולינור ויצרו את הסילמרילים, ברחו לבלריאנד, ואז חזרו שוב לולינור ואז שוב לבלריאנד (?)

יש את הסינדר (=טלרי?) שאם אני לא טועה אלו האלפים שמעולם לא הגיעו לולינור והעדיפו להשאר בארץ התיכונה.

יש עוד קבוצה בשם אלפי הים רק שלא הבנתי האם הם קשורים לאחת משתי הקבוצות שציינתי לעיל.

ויש את האלפים מיער אופל שמוזכרים בהוביט ובשר הטבעות בעיקר, שאם אני לא טועה לגולס נמנה עימם. ( - עוד קבוצה של אלפים שלא הגיעה לולינור בעידן הראשון ויכול להיות שאפילו לא היתה בבלריאנד?)

אשמח אם מישהו שקצת מבין יעשה לי סדר בראש, בטוח יש פה חובב טולקין אחד או שניים שמסתובבים פה

מצאתי את התמונה הזו בערך Sundering of the Elves (אנ') בויקיאנגלית, מקווה שזה יעשה לך טיפה סדר בראש. יכול להיות שיהיה שווה לתרגם את התמונה הזו...
מתייג גם את Lilijuros, הוא יותר בר סמכא ממני בנושא. TheStriker - שיחה 13:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]
 
סיעות העלפים אצל טולקין
כמה תיקונים - בלריאנד הייתה רק הקצה המערבי של הארץ התיכונה. הנולדור באו מהארץ התיכונה לואלינור, חזרו לארץ התיכונה, לבלריאנד ויתכן שחלק גם לאריאדור ורהודאור. ואז בלריאנד שוקעת ואלו מהם ששרדו את העידן הראשון (לא הרבה....) עוברים למה שכעת הוא החלק המזרחי של הארץ התיכונה - אריאדור. מיעוט קטן אך חשוב (כולל את גלאדריאל ותרנדואיל, אביו של לגולאס) חוצה את הרי הערפל אל לוריין ורהודאור, שם הוא מצטרף לבני הלילית משבט סילבאן, שהם חלק מעם הטלרי. עם סיום שר הטבעות כל בני הלילית שנותרו (או לפחות אלו שמוזכרים בסיפורים) שבים לואלינור.
חשוב לזכור שמזמן גלות הנולדור ועד חזרתם עברו אלפי שנים. גם עבור הנולדור שהיו בעבר הרחוק בואלינור היא הייתה זכרון רחוק ועמום.
הסינדאר היו חלק מהטלרי. הטלרי הם עם בני הלילית המפוצל ביותר - חלק הגיעו לואלינור במסגרת הסיפורים (כלומר לפני העידן הרביעי) וחלק לא. חלק נעלמו ממש מוקדם מהסיפורים ונטשו את המסע מערבה ממזרח להרי הערפל, בעוד אחרים נטשו את המסע מאוחר יותר, אחרי שהגיעו לבלריאנד ולכן מופיעים בסיפורי העידן הראשון (למשל בני הלילית של תינגול) וכך הלאה - אפשר בקלות להבין את הבלבול שלך, זה בלגן גדול למדי... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:54, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]
כה גדול ומבלבל... עד שגם אני לא יודע בעל פה... TheStriker, התמונה שמצאת יקרה מפז, ואשמח אם מישהו מהסדנה לגרפיקה יוכל לתרגם אותה, אני כמובן אעזור עם השמות. יכול להיות שבאמת אכתוב ערך על סיעות העלפים. GlaðírsheijmmárniLiljurós ‏ 15:46, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]

תותחים אתם!!!! תודה לכל העונים. התמונה שהמגיב הראשון פרסם ממש עזרה בלהבין את כל הבלאגן, זה מחולק ומסודר ממש יפה, אני מחכה לתרגום בקוצר רוח, לדעתי זה יעזור ממש לכל מי שבדיוק כמוני קרא בטולקין מעבר לשר הטבעות ולא ממש הבין מה הולך

האם כמות מולקולות המים בכדור הארץ פעם הייתה גבוהה משמעותית או נמוכה משמעותית?עריכה

או שמא, מרגע היווצרותו של כדור הארץ כפלנטה ועד עצם היום הזה כמות מולקולות המים בו היא באופן כללי (נניח 99%) יציבה?

אנא תייגו מומחים בגיאולוגיה\גיאוגרפיה\פיזיקה.

בתודה,

סלומוניקו,

לא מרגע היווצרות כדור הארץ, אבל כן מסיום "ההפצצה הגדולה" - מטרות השביטים והמטאוריטים הגדולים שהיו בראשית קיומו של כדור הארץ.
עם זאת כמות המים על פני השטח השתנתה. עקב טקטוניקת הלוחות מים נבלעים באזורי שקיעה, ונפלטים באזורי בקיעה ומהרי געש. חלק לא מבוטל ממי כדור הארץ מצויים במאגמה שמתחת לקרום כדור הארץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:40, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]
זה כבר חפירה בנושא "מהוא רגע היווצרות הפלנטה" שאין לה גבול חד. לצורך העניין אני אדון בתקופה משמעותית אחרי ההפגזה הכבדה המאוחרת ולצורך עניין זה מסת כדור הארץ נשמרה יחסית קבועה מאז. ההנחה הזאת לא מדויקת כי גם היתה תקופה בה מים רבים התנדפו. ההערכה היא שכדור הארץ איבד בזמנו אוקיינוס שלם בתהליך של נידוף באור.
פשוט אני מרגיש שמרכז ההשאלה היא לגבי היווצרות, ספיחה ופירוק של מולקולות מים על פני כדור הארץ כבר בתקופה מאוחרת בהרבה להפגזה המאחרת (ארכאיקון?) ולא לגבי מים "חיצוניים".
אז: כמו שאתם יודעים, ישנן תגובות כימיות שמסוגלות להפיק או לפרק מים (כדגומת שריפה, פוטוסינתזה ומיום מינרלי), כך שכמות מולקולות המים יכולה להשתנות אם תגובות כימיות כאלה נפוצות מספיק. דוגמה חשובה בהקשר הזה היא אסון החמצן, שהוא אחד משינויי האקלים הקיצוניים ביותר ששינה מהותית את ההרכב הכימי של הפלנטה שלנו בזמנו. אז התשובה היא שלילית: כמות מולקולות המים לא קבועה לאורך כל התקופות הגאולוגיות מכיוון שפעילות ביו-כימית שונה שינתה את ההרכב הכימי של האטמוספרה בצורה ניכרת מספר פעמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[]

מה זה צו בית משותף?עריכה

"אמצעי לחלוקת קרקע לתת חלקות (יחידות)".

מכיוון שקרקע אינה בית, אני לא מבין אם בחוק הישראלי המושג משקף חלוקת קרקע ליחידות מוגדרות, משקף חלוקת בית ליחידות מוגדרות, או יכול לשקף את שניהם? בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

צו בית משותף הינו אמצעי —-לחלוקת קרקע —-לתת חלקות (יחידות). מבנה שיש בו שתי יחידות ויותר על חלקה בשלמות יירשם כבית משותף.

סיכון מול תשואהעריכה

מצב: חדש

שאלה קצת במתמטיקה. נגיד יש שני מסלולים להשקעה. האחד הוא ה"כללי" שנחשב לסיכון בינוני: כלומר יש סיכוי נמוך יחסית לתשואה שלילית, אבל מצד שני התשואה החיובית היא נמוכה יחסית. יש מסלול "מניות" שבו יש סיכון גבוה, כלומר סיכוי גובה שתהיה תשואה שלילית ומצד שני, החיובית היא גבוהה משמעותית יותר. בשני המסלולים הסיכויים להצלחה גדולים מהכישלון.

אני מחפש איזה "אלגוריתם" חכם כביכול לאיך לפצל את החיסכון ככה שיהיה סיכוי אופטימלי לרווח. מה אני מכתוון: נגיד 60 אחוז במניות ו-40 בכללי או להפיך. משהו שמצד אחד יתן ביטחון ומצד שני יתן רווח. יש לכם איזשהו רעיון לחישוב? 77.125.190.146 11:53, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אם יש לך כימות של הסיכון ושל התשואה, אתה יכול לחשב כל מיני דברים (לדוגמה: מהי תוחלת הרווח אבל גם מה ההסתברות שהרווח יעלה מעל לסף מסוים או ירד מתחת לסף אחר). אבל קשה לי להאמין שיש לך כימות מדויק של שני אילו. לכן לטעמי השאלה היא פחות שאלה של מתמטיקה ויותר שאלה של הבנת הכלכלה. האם השאלה בכל זאת עוסקת במתמטיקה בהנחה שיודעים מהי ההסתברות לכל תשואה בכל אחד מהמסלולים? Tzafrir - שיחה 15:45, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אלו שאלות יסודיות במתמטיקה פיננסית - בניית פורטפוליו עם תוחלת רווח מקסימלית עבור שונות נתונה. עוזי ו. - שיחה 12:18, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
תודה עוזי. אמו שצפריר ציין ובצדק, לא נתתי שום נתון מספרי. הסיבה היא שאני לא יודע בדיוק אילו מספרים צריך בשביל להעריך את מה שאני מעוניין: בניית מסלול "אופטימלי". אז אחת השאלות המרכזיות היא אופטימיזציה לפי מה צריך לעשות? שנית, אילו נתונים מהקופות אני צריך לקחת בחשבון כאשר אני עושה את החישובים? 77.125.190.146 12:43, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אני לא מתמטיקאי ולא כלכלן, אך אני רואה שבתשובות שמעלי (וגם בשאלה שלך) אין התייחסות לאופק ההשקעה. בטווח הארוך (מעל עשרים שנה), חיסכון מנייתי משיג תשואה עודפת על פני אגרות חוב והשקעות "בטוחות" אחרות. בטווח הקצר (פחות מעשור) נפילות בבורסה והיחלשות הדולר עשויים לשחוק את הרווח ואף להסתכם בהפסד. בפרט, מדד ה-S&P 500 היום גבוה ב-47% מכפי שהיה לפני שנתיים בעוד שהמשק נפגע מהמגיפה העולמית, וקיים חשש לפקיעת הבועה בטווח הקצר. יתכן כי הערך על המודל הצ'יליאני, והמקורות שהוא מצטט, יעניינו אותך. ליאור पॣ • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 12:59, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אפשר ללמוד את הנושא כאן. עוזי ו. - שיחה 12:51, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]

אילו טכנולוגיות מסייעות קיימות בכדי למנוע typos?עריכה

כולנו נופלים ב typos מדי פעם, זה טבעי וסביר, במיוחד בסמארטפון עם מקלדת וירטואלית בה המקשים הוירטואליים קטנים ולפעמים האותיות קטנות מדי לצופה.

אילו טכנולוגיות מסייעות יש למנוע תופעה זו, הן לדסקטופים והן לסמארטפונים?

בתודה,

חתאמי,

שלום לך אנונימי, שאלה טובה! אני אישית ועוד הרבה כמוני משתמשים בגרמרלי. גרמרלי היא חברת טכנולוגיה המפתחת בודק איות באמצעות בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית. זאת אומרת מתקנת את השגיאות שלך על פי אוצר מילים רחב במיוחד! לי היא מאוד עוזרת.
אפשר להוסיף לכרום פה: https://www.grammarly.com/ אקסינו - שיחה 12:08, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
היום כל המקלדות הווירטואלית נותנות הצעות מילים. לא בטוח אם בכל מקום, אבל גם באנדרואיד יש קו מקושקש אדום מתחת למילים שאינו מכיר. גם המילון של המקלדות מתעדכן בהתאם לשימוש חוזר במילים וגם ההצעות. יצאה לפני שנים גם מקלדת שנטען שהיא מיועדת לכתיבה בשגיאות, ומראש הכל צפוף ואין מקום לכתוב נורמלי, אך זה נובע מהרצון שהמקלדת לא תשתלט על חצי מסך, נקרא minuum, אם אני זוכר. מעניין אם הפרויקט הזה עדיי פעיל. אז, זה עלה כסף להוריד את המקלדת הזו. (¯`gal´¯) - שיחה 04:10, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]

משהו שלא הבנתי מפתיח הערך בועת הדוט-קוםעריכה

"במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו תוך ניתוק גדל והולך מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות"

מה זאת אומרת השווי הכלכלי ה"אמיתי"? הרי גם ההשקעות בגלל פיתוחים בתחום האינטרנט דאז היו שווי אמיתי. תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

אדם סמית' טבע את פרדוקס המים והיהלומים: מים הם הדבר השימושי ביותר, אך אי אפשר לקנות תמורתם דבר. יהלום איננו שימושי כלל אך ניתן לרכוש באמצעותו דברים רבים. יש תיאוריות שונות כיצד נקבע ערכו האובייקטיבי של מוצר או שירות. עקרונית, הערך הזה הוא שקלול של מרכיבי התועלת הכלכלית לרוכש ולמוכר. ובלי להרחיב: שווי העבודה שהושקעה, שווי העבודה שהוא חוסך לרוכשו, השפעתו על תזרים המזומנים, ובכלל, איזו תועלת אפשר להפיק מהמוצר או השירות, באופן שיצדיק את המחיר. בסופו של דבר, הפרמטרים האלה הם כוחות שמאזנים זה את זה, ומהשקלול שלהם נובע מחיר שנחשב "סביר" לשלם בעד המוצר/שירות, והוא מתקבע כ"מחיר השוק": כמה שווה לי להשקיע כדי לקנות, כך שארוויח מהקנייה באופן סובייקטיבי, ולחלופין, בכמה אהיה מוכן למכור. בועה כלכלית נוצרת כאשר מסיבות שונות, שווי המוצר/שירות עולה הרבה מעבר למחיר השוק שנקבע על בסיס התועלת הכלכלית המשוקללת שלו, בגלל התערבות של אינטרסים המנתקים את הערכת המחיר מהשיטות הקונבנציונליות להערכת שווי. קרא כאן בהרחבה.--נדב - שיחה 15:54, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
שלום ותודה ! עלי להעיר שאני לא שואל על הגדרות ערך כספי, אני שואל על כסף שהיה בפועל באותן חברות; כלומר, אם באותן חברות כבר הושקע כסף דרך קניות מניות (לצורך פיתוחים בתחום האינטרנט דאז), הרי שהחברות החזיקו יותר כסף בפועל אז למה נכתב 'תןך ניתוק מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות הנסחרות' אם שוויין הכלכלי עלה בפועל?. אנונימי/ת לא חתם/ה
החברות הללו קיבלו כסף מבעלי מניות כדי ליצור עבורם ערך נוסף ולא כחיסכון. אותו כסף נועד להשקעה בתשתיות החברה (לדוגמה: תשלום משכורות וקניית ציוד) מתוך הבנה שהחברה תרוויח הרבה כסף בעתיד ובעלי המניות ירוויחו מכך (איך? ישירות ממכירת מניות או אולי מדיווידנדים). אבל החברות הללו (במקרה „הטיפוסי״ הגרוע) שילמו משכורות גבוהות לעובדים אבל לא הרוויחו כסף ולמעשה בכלל לא חשבו איך להרוויח כסף. ברור שזה לא נכון לכולן. לדוגמה: אמזון הייתה רווחית מהתחלה. גוגל אמנם התמקדה ברכישת „עיניים״ בחינם, אבל נראה שדי מהתחלה הייתה לה תוכנית עסקית. ובסופו של דבר הרבה חברות שלא יכלו להראות איך הן תוכלנה להרוויח כסף, התמוטטו. Tzafrir - שיחה 09:29, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]

"חיסון" לעומת "תרכיב"עריכה

מצב: חדש

לאחרונה התגבשה אצלי הבנה, שבעברית יש בלבול בין שני המושגים. באנגלית בכלל, ובוויקיפדיה בפרט, יש Immunization – שזו פעולת החיסון, לעומת Vaccine – תרכיב, החומר המוחדר לגוף בפעולת החיסון. בויקיפדיה העברית, "חיסון" מוגדר כ"אמצעי מונע" (שזה בעצם התרכיב), ואפילו מובהר ש"...לואי פסטר התבסס על עבודתו של ג'נר ויצר תרכיבים..." (אבל אין ערך "תרכיב"). התוצאה היא שבבינויקי, הדף חיסון מקושר ל-Vaccine, ולעומת זאת, אין כלל ערך עברי המקושר ל-Immunization. להבנתי. ויקיפדיה קיבעה את הטעות הרווחת שלא מבחינה בין פעולת החיסון לבין תרכיב החיסון. במקורות שונים באנגלית, קראתי שכאשר הרשויות פוצחות במבצע חיסונים, זה נקרא Vaccine immunization Program. אני סבור, אם כך, שיש מקום לבחון שינוי שם ערך ועיון מחודש בערך עצמו, אבל בכוונת מכוון אני נמנע בשלב הזה לפתוח דיון שינוי שם בדף השיחה או במזנון, משום שאני מעוניין קודם לבחון את ההבנה שלי מההיבט הלשוני. Shaun The Sheep, Atzatz, saifunny, Nahum, גלייכער, Telecart, המקיסט, צחקשוח, Illang, אלדדבעלי הידע באנגלית, Kulystab, tsabarn, שני אבנשטיין, Ewan2, חסר תקנה, BAswim, Darsheniבעלי הידע ברפואה, יונה בנדלאק, מנחם.אל, GHA‏, התו השמיני‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnightבעלי הידע בביולוגיה, תודה מראש.--נדב - שיחה 13:37, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]

לא יודע איך לפתור את זה. אבל יש אפילו סיבוך נוסף: פעולת הכנסת התרכיב (הזרקה למשל) נקראת בשפה המקצועית אינוקולציה (Innoculation) והיא קודמת בזמן ליצירת החיסוניות (Immunization). Tsabarn - שיחה 16:39, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
Tsabarn אכן כך. זאת ועוד: באנגלית יש גם Vaccination. דהיינו, באנגלית יש שלושה מונחים שבעברית "חיסון" מכסה את כולם. ההתלבטות התחילה כשקראתי את הערך Anthrax Vaccine Immunization Program והתחלתי לדלג בין מושגים שונים. התברר שבוויקיפדיה העברית אין ערך "תרכיב", ואילו הערך "חיסון" כשם עצם, מקושר לדף Vaccine. אני אסתפק באפשרות לבחון ולפתור את ההשערה שלי, שצריך לשנות את שם הערך "חיסון" ל"תרכיב", ואז לכתוב ערך "חיסון" כפעולת ה-Vaccination, אבל זה אומר לשכתב את הערך הקיים מהיסוד. חוץ מזה, אנסה לשאול את גוגל באנגלית מה ההבדל בין שלוש המילים האנגליות (Immunization, Vaccination, Innoculation). הבעיה הפרטית שלי היא שאני שוקד כבר זמן רב על ערך חדש ומפורט, ובכל פעם שנדמה שהערך עומד בפני סיום, אני נתקל בסוגיה חדשה ששולחת אותי לעשות שיעורי בית, כי המילה חיסון נשנית בערך פעמים רבות בהשוואה למילה תרכיב, ונראה לי שפשוט שוגים בתפיסת המושגים השונים, ומחליפים "תרכיב" ב"חיסון".--נדב - שיחה 17:32, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
Tsabarn, נראה שהדף הזה מסביר יפה את ההבדלים. אז, 1) אני צריך להחליף בכמה מקומות בערך שלי את "חיסון" ב"תרכיב", 2) יהיה נכון לשנות את שם הערך חיסון לתרכיב, ואז יהיה אפשר לכתוב ערך חדש שיבדיל בין החומר לפעולה. בקצרה: Immunization זה התהליך שעובר הגוף. Vaccination זו הפעולה של החדרת החומר לגוף. Inoculation זו החדרת מיקרואורגניזם (למשל: נגיף מוחלש) לתוך גוף חי/צומח. לכן אני צריך חוות דעת של בעלי ידע ברפואה ובמיקרוביולוגיה. אבל אני חושב שיהיה לי קל יותר לתקן בערך שאני כותב, מאשר לשכנע כאן לשנות שם ערך...--נדב - שיחה 18:01, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
Tsabarn בבקשה: Vaccine = תרכיב.--נדב - שיחה 18:14, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[]
לפי מה שניתן להבין מהאקדמיה, Immunization היא ״התחסנות״. Gil mo - שיחה 12:47, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[]
אחלה, Gil mo, נעלם מעיניי במבול התוצאות בגוגל. אז יש "התחסנות" כתהליך שהגוף עובר, ויש "חיסון" כפעולה יזומה של הכנסת חומר לגוף, ויש "תרכיב" שהוא חומר שמכניסים לגוף, מה שמחזק אצלי את הדעה שמה שבוויקיפדיה העברית הוא "חיסון" צריך להיות בעצם תרכיב.--נדב - שיחה 01:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הימנעות מכוונת מסדר מתמטי בשיום היררכיותעריכה

להלן כמה נושאים היררכיים:

  • ביולוגיה: ממלכה ← מערכה ← מחלקה
  • פוליטיקה: משפחה ← שבט ← עם
  • ויקיפדיה: ביורוקרט ← מפעיל מערכת ← מנטר

בכל אחת מהמערכות ניתן להכניס עוד ועוד קבוצות מקיפות ו\או קבוצות ביניים בשמות שונים אבל אני שם לב שהשמות לא באמת משנים אלא מה שמשנה זה הרמות; רמה 1, רמה 2, רמה 3 וכו'.

אני אישית מזהה בעיה בכך שכל אדם שמגדיר מערכת מגדיר בה שמות לרמות היררכיות כאוות נפשו כי הרי אחר כך יכול להיגרם עומס טרמינולוגי כשמקיימים שיח רחב המערב בתוכו שמות של דרגות היררכיות מנושאים שונים ואף לבלבול אם לפחות שני נושאים כוללים את אותם מונחים לתיאור דרגות אלה ולכן חשוב לי לשאול האם פילוסופים ומתמטיקאים הגדירו בעיית הגדרת שמות שונים לאותו דבר בדיוק (רמות היררכיה שונות) עד אין סוף ואם כן אשמח לקרוא ערך על בעיה כזאת. בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

"שמות שונים לאותו דבר בדיוק" הוא איזומורפיזם (בדוגמאות שנתת - של קבוצות סדורות). עוזי ו. - שיחה 00:52, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האם הטלת מס שבח על קונה דירה היא פרקטיקה נפוצה?עריכה

יכול להיות שבעל דירה ידרוש מרוכש פוטנציאלי לשלם לו את המס שבח ואחרת לא ימכור לו הדירה?

הליך מכירת נכס מקרקעין (דירה) מוגדר בחוק. כך שמחיר הדירה יכלול את השווי של מס השבח, ומס השבח יחושב על המחיר הכולל, כך גם מס הרכישה. אפשר כמובן לעבור על החוק ולשלם בשחור. שנילי - שיחה 10:42, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ולשאלה המקורית, כן זה ייתכן. קיימים מקרים שבהם מוסכם על מחיר "נטו" של נכס מקרקעין, כשהקונה מתחייב לשאת גם בתשלומים שהמוכר חייב בהם. זה לא דבר נפוץ בכלל ובפרט לא במכירה סטנדרטית של דירות. זה אופייני במקרים שבהם הקונה הוא יזם וחישוב השבח עשוי להיות מורכב, כמו בעסקאות קומבינציה. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:28, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מכירת מנייה מבלי להיות טריידר מניותעריכה

אם המקצוע שלי איננו טריידר מניות ומעולם לא היה טריידר מניות, אך מכרתי מנייה (לא במסגרת העסק שלי אלא כעיסוק צדדי פר-אקסלנס ואולי אף חד פעמית בלבד), האם עלי להוציא עליה קבלה?

בוודאי שאני אמור לתעד את ההכנסה מן המכירה בספר חשבונות לפי הוראות המס של כל מדינה סבירה בפלנטה אבל האם מדינות שונות מחייבות להוציא גם קבלה מספר קבלות על מכירת מנייה? תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

כוח אדם אקדמאי בישראלעריכה

מצב: חדש

איך ישראל עומדת מבחינת כוח אדם אקדמאי: האם יש יותר בוגרי תואר ראשון מאשר משרות לבעלי תואר ראשון או להפיך?

מה לגבי בוגרי תואר דוקטור? האם יש יותר דוקטורים מאשר משרות שדורשות דוקטורט או הפוך?

התשובה הדי-משעממת ודי-צפויה היא "תלוי". יש מקצועות שבהם יש עודף בוגרים, ויש מקצועות שבהם הביקוש לבוגרים עולה על ההיצע. לכן יש משרות שמציעות שכר גבוה מאד לבעלי תואר אקדמי, ומנגד יש אקדמאים מובטלים. למי שמתלבט, משיקולי תעסוקה, האם ללמוד לתואר אקדמי, הייתי ממליץ לבצע ניתוח עדין יותר. עוזי ו. - שיחה 20:43, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]

למה סביל נחשב לאנגלית יותר גבוהה?עריכה

מצב: חדש

שמתי לב שבכתיבה מדעית יש העדפה לסביל ביחס לפעיל. במקום לכתוב we calculated the average and tested the results יכתבו: the average value was calculated and the results were examined.

מה היתרון של הסביל? למה הוא נחשב ל"יותר טוב"? 77.127.18.110 15:52, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בקורס כתיבה מדעית באוניברסיטת ת"א מלמדים להעדיף את הנוסח הפעיל על פני הסביל. כך גם ממליצים סטראנק וווייט (אנ') בכלל מספר 14. קיימות שפות שאינן אנגלית בהן הנוסח הסביל מועדף על פני הפעיל. בספרה על מגילת אסתר ממחישה תמר עילם גינדין כיצד בשפה הפרסית מועדף הנוסח הסביל על פני הפעיל. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 17:18, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בכתיבה אקדמית לא מקובל להשתמש בגוף ראשון-מדבר/ים, וההנחיות הן להימנע מכך ככל האפשר, אלא אם יש דרישה כזו במקרים מסוימים. אלה גם ההנחיות במדריכי הכתיבה האקדמית לכן משתמשים בסביל או בגוף שלישי, למשל: "החוקרים חישבו", במקום "חישבנו". מותר להשתמש בגוף ראשון, למשל בהצגת שאלת המחקר וההשערה: "במאמר זה אבדוק/נבדוק".--נדב - שיחה 17:24, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הנה חיבור מצוין במדעי המוח. המילה "we" מופיעה בו 330 פעם, לרוב בתחילת המשפט או הפסוקית. אפשר היה לנסח את המאמר מחדש בגוף סביל ובכך להפוך אותו מקריא ביותר לקריא בקושי. כדי לוודא שלא מדובר בדוגמא מקרית, בחרתי באקראי עשרה מאמרים המצוטטים בדוקטורט שלי ובדקתי כמה פעמים מופיעה בכל אחד מהם המילה "אנחנו": 13, 2, 15, 24, 23, 49,83,36,65, 13. לא נירמלתי את התוצאות לפי אורך המאמר או מספר הציטוטים שקיבל, אך נראה לי שעולה מהמדגם הקטן הזה שלשון "מדדנו", "מצאנו" ו-"אנו מדווחים כי" שכיחה למדי. וטוב שכך. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 20:50, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]
גם בכתיבה מדעית קיימות אסכולות, דורות ואופנות שונות. במשך לפחות מאה שנה אכן היה נהוג בכתיבה מדעית להשתמש בצורה הסבילה, שהיא כביכול יותר אובייקטיבית, ומצניעה את עורכי המחקר בהשוואה לממצאים ולשיטות. כיום זהו סגנון "שמרני" שמזוהה יותר עם מדע באירופה, ואולי עם תחומים ומוסדות שמרניים יותר בארה"ב. לעומת זאת, בעיקר בארה"ב, ובתחומים מדעיים מתקדמים כמו נוירוביולוגיה וביולוגיה מולקולרית, נפוץ כיום סגנון חדש יותר, שמעדיף את הצורה הפעילה. יש בו גם העדפות נוספות, למשל שימוש במילים פשוטות יותר למושגים שאינם מדעיים. H. sapiens - שיחה 14:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תמיד הורג אותי שצריך לסרבל משפטים ושמשפט כמו we found that x is bigger than y נחשב לנחות ביחס למשפט Our findings indicate that x is grater than y. לדעתי צריך לשים ככלל עריכה שמשפטים צריכים להיות כמה שיותר קצרים, נהירים ובאנגלית כמה שיותר פשוטה סטייל ויקיפדיה באנגלית פשוטה‎. מאמר מדעי הוא לא יצירה ספרותית, המטרה שלו להעביר מידע בצורה כמה שיותר מדויקת, לא להרשים על ידי צורת כתיבה ואוצר מילים בלטינית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:36, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בדוגמה שנתת, התחושה שלי היא שהמשפט השני לא מנסה לסרבל או להרשים, אלא לרכך. למשל מצב ש x>y איננה התוצאה הנמדדת, אלא מסקנה שנובעת מהתוצאה הנמדדת, לאחר שלבים נוספים של הסקה. להעביר מידע בצורה מדוייקת זה גם להעביר דקויות של משמעות. בתור מי שבעצמו כותב מאמרים בסגנון החדש (ומתקן שותפים שלו שעדיין כותבים בסגנון הישן...), אני לא חושב שמילה אחת נוספת במשפט היא מחיר גבוה מדי להעביר ניואנס חשוב. H. sapiens - שיחה 10:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[]
למיטב הבנתי הביטוי "our findings suggest" משתייך לנוסח הפעיל, גם אם הוא מסויג יותר מאשר "we discovered that". ליאור पॣ • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב • 11:19, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לאו דווקא בכתיבה מדעית. צורות סביל (בשפות שהן קיימות) נלמדות מאוחר הרבה יותר מצורות פעיל שקיימות בכל השפות. אני משער שבאופן ישיר זה תורם לכך ששפת סביל נראית בוגרת ומתוחכמת יותר מפעיל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:21, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מערכת בריאות בארה"בעריכה

מצב: חדש

בארץ אם מישהו רוצה לפנות לרופא, הוא יכול באתר קופת חולים להזמין תור מראש. ואז לגשת ולשלם משהו יחסית סמלי. מצד שני, הוא משלם קבוע ביטוח לאומי ומס בריאות.

איך זה הולך בארה"ב? האם קיימת דרך לשלם קבוע ואז לקבל שירותים במחיר סמלי? 77.127.18.110 23:04, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[]

כן, תוכניות ביטוח רפואי שונות, שניתנות ע"י חברות ביטוח פרטיות (ולא קופות חולים כמו אצלנו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תוכניות ביטוח הבריאות, בארצות הברית, נחלקות באופן גס לשני סוגים: HMO ו-PPO. קרא עליהן באנגלית. אומרים ישנה - שיחה 17:58, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מקורות העם העברי - תאוריה חד משמעית?עריכה

האם יש תאוריה רצינית ומסודרת בנושא? תודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

השפה העברית היא שפה מקבוצת השפות השפות הכנעניות (כמו, לדוגמה האדומית, מואבית והפיניקית). זה רומז שהעם הגיע גם הוא מכאן, אבל לא לא מעבר לרמז, מכיוון ששפות אפשר לרכוש. למיטב הבנתי התאוריה המקובלת במחקר היא שממלכת ישראל וממלכת יהודה החלו להתגבש באזור ההר (היכן שבזמן מכתבי אל עמרנה שכנו ממלכת שכם וממלכת ירושלים). מעבר לכך יש המון השערות אבל פחות מידע להתבסס עליו.
האחרים שהזכרת:
  • בני קדם: זה מונח שמוזכר בתנך מספר פעמים ונראה שהוא מתייחס בבירור לזרים ולא למי שקשורים לעם.
  • שסו יהו: יש לנו ערך על ההשערה המדיינית-קינית: יש שם כל מיני השערות מעניינות, אבל בינתיים מעט אישושים. בשנים האחרונות יש ממצאים חדשים במתחמי כריית ועיבוד הנחושת בתמנע(?). אין לי מושג עד כמה ממצאים משם מחזקים או מחלישים את ההשערה הזו.
  • יעקב אל: נראה שהשם יעקב היה קיים באזור. ישראל קנוהל בונה, לדעתי המאוד לא מקצועית, תילי תילים על אחד האזכורים הללו והופך אותה לשבט שלם.
  • עפירו: נראה שמדובר בעיקר על קבוצות של אנשים שפועלים ככנופיות ולפעמים גם כמיליציות. במכתבי אל עמרנה כל מיני מלכים מאשימים את יריביה בשימוש בעפירו. הייתה פעם טענה שעם ישראל נוצר מבני המעמד הזה, אבל היא לא הצליחה להתבסס.
  • התקופה הנאוליתית? אנחנו בסוף תקופת הברונזה (תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל) או בתחילת תקופת הברזל.
Tzafrir - שיחה 04:35, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מכיוון שהזכרת תקופה נאוליתית: אם רוצים ללכת קצת יותר אחורה, ומקבלים את ההנחה ששפות קשורות לעמים (שעובדת במקרים שונים ושגויה במקרים אחרים): אפשר להסתכל במעלה עץ השפות: שפות כנעניות נחשבות שפות שמיות צפון-מערביות (כמו גם ארמית) שהן שפות שמיות מערביות (כמו ערבית). היה עוד ענף עיקרי לשפות שמיות: שפות שמיות מזרחיות. הבלשנים מקבצים את משפחת השפות הזו כחלק ממשפחת שפות גדולה יותר: שפות אפרו-אסיאתיות (שכונו בעבר „שפות חמיות–שמיות״). הן מדוברות בחלקים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. ההשערה המקובלת במחקר היא שמקור השפות הללו הוא דווקא בצפון אפריקה ולא במזרח התיכון. מתי ואיך בדיוק הגיעו דוברי השפות השמיות ללבנט? מתי היה הפיצול בין שפות מערביות ומזרחיות? בין צפון ודרום מערביות? שאלות טובות. יש מעט עדויות והרבה השערות. החלקים הקדומים של השאלה הם כנראה עדיין בתקופה הנאוליתית (סתם משער. בכלל לא בדקתי). Tzafrir - שיחה 11:12, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לואיג'י לוקה (לוצ'ה?) קאוולי-ספורצה, פחות או יותר האבא של תחום הגנטיקה של אוכלוסיות אדם, כתב טיפה על הסוגייה ואמר ששאיסוף ריצופים רבים מהלבנט ואפריקה יוכל לתת אינדיקציה טובה מאוד לתשובה. זה בספר משנת 98 או משהו כזה ומאז עברו יותר מ 20 שנה - אולי הנתונים נאספו מאז ורק ממתינים לפענוח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:26, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תגובה בעניין הניאולית, לא קשור לשאלה המקורית: קוואלי-ספורצה חקר את השונות הגנטית באוכלוסיות בנות-ימינו ובכך טעה, מפני שהוא התייחס לאוכלוסיות קדם-קולוניאליות במקום נתון כייצוגים סטטיים של האוכלוסיה שהיתה באותם מקומות בעבר הרחוק. לפעמים זה עובד, אבל לא באזור מקושר ורב תהפוכות כאזורנו. המחקרים החדשים בפלאוגנטיקה מראים במקרים רבים שחילופי אוכלוסיה והתערבבות אוכלוסיות היו שכיחות בפרהיסטוריה המאוחרת ובתקופת הברונזה. כלומר, תפוצת דוברי השפות השמיות בצפון אפריקה (למשל) מייצגת תערובת של נדידות, הגליות מכוונות, מסעות כיבוש ודחיקת אוכלסוהי שקטה עוד לפני הופעת התיעוד הכתוב (וכמובן גם אחרי), לאו דווקא את אזור המוצא המשוער של דוברי האפרו-אסיאתית. לדעתי, במצב כזה השאלה הבלשניית למעשה בלתי פתירה. השלדים לא יכולים לדבר - גם במקרה שחילצנו דנ"א אנושי עתיק ויש לנו ספריות להשוואה לשלדים עתיקים אחרים, לא נוכל לדעת באיזו שפה דיבר המנוח. Reuveny - שיחה 19:11, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אאז"נ קוואלי-ספורצה התייחס לסוגיה, וטען שמדד טוב הוא שונות גנטית נמוכה ליחידת שטח או משהו כזה - אני לא ממש זוכר מה הייתה השורה התחתונה. יש ברשותך את הספרים הפחות ישנים שלו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תוכל לקרוא סקירה בהירה של הדעות השונות על מקור עם ישראל בספרו של אדם זרטל, עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל. Reuveny - שיחה 19:15, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]

ביקורת על הטענה לפיה מסחר במניות הוא הימורעריכה

בציבור הכללי שלא עוסק בהשקעה ארוכת טווח לפחות במניות, נפוצה טענה כמו "מניות זה הימור ואפשר להפסיד את כל הכסף בזה".

אני חושב שהמשפט הזה בצורתו הכללית שגוי כי הוא מכיל בעיקר למסחר יומי \ סווינג \ השקעה פחות משנתיים ולאנשים שבכל מקרה אין להם ידע מדעי ו\או הנדסי בתחום בו הם השקיעו כסף (ובעיקר מתאר תקופות עבר בהן לא היה אינטרנט שמאפשר לבצע fact checking לגבי חברות שונות במיידי עם הכלים הנכונים ובטח לא לעיין בדוחות כספיים שלהם), לכן זה לא הימור (נטו), זו שותפות רק בקנה מידה "גדול" וכמו עם כל שותפות ולו הקטנה ביותר (שותף אחד בלבד) יהיה זה יאה ונאה להבין במה האדם נכנס שותף; פספסתי משהו? אנונימי/ת לא חתם/ה

המשפט שגוי? אין אפשרות להפסיד את כל הכסף (או לפחות את חלקו הגדול)? Tzafrir - שיחה 04:38, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ראשת, כמובן שיש הימור מסוים ברכישת מניה. כל אחד ואחד מרוכשי מניות של חברה שפשטה רגל בנה על זה שהוא ירוויח, אבל במציאות הוא מפסיד. אין דבר כזה השקעה ללא סיכון. שנית, אתה מדבר על משהו אחר וזה שהבורסה אינה קזינו. וכולנו נותנים לביתי השקעות להמר על הכסף שלנו. קוראים לזה קרן פנסיה. החסכונות שלנו משמשים לצורך סחר בניירות ערך. וכולנו נהנים מזה, אחרת הפנסיה שלנו היתה נשחקת לאפס עם השנים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:59, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
יש הימור בלהשאיר את הכסף בבנק, יש הימור בלהשאיר אותו מתחת לבלטות. התפיסה שהבאת כאן היא תפיסה רווחת בציבור, שרואה בטווח הקצר את המניות עולות ויורדות. בטווח של עשרות שנים, הסיכון לא גבוה יותר מהשקעות אחרות, והרווח לרוב גדול יותר. שמש מרפא - שיחה 11:16, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זה מבוסס על ההתנהגות בעבר ולא על איזשהו חוק טבע. Tzafrir - שיחה 11:31, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כל עוד לא מדובר במדע מדוייק, אין לנו אלא להתנהל לפי תקדימים. כאמור, החלופות לא פחות מסוכנות. שמש מרפא - שיחה 13:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני מניח שלא קראת את התוכן בקישור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:19, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כל עוד אתה קונה תעודות סל או מניות ומקפיד לפצל את ההשקעה שלך על פני מגוון רחב דיו של נכסים, הסיכון שתאבד את כל כספך קטן ולא קיים חשש שתיקלע לחובות. מכירה בחסר ומסחר ממונף עשויים להסתכם בהפסדים העולים על 100% ובכך להכניס אותך לחובות. דו"חות כספיים משפיעים במידה מסוימת על שער המנייה, אבל קיים מתאם חלקי בלבד בין ביצועי החברה בהווה לבין ביצועי המנייה שלה, הן בשל הציפיות המשתנות של המשקיעים בנוגע לביצועי החברה בעתיד והן בגלל תנודות במסחר המנותקות מביצועי החברה.
בכל אופן, לא מומלץ להשקיע את כל כספך במניות אחדות, גם אם התמזל מזלך להבין מצוין בתחום עיסוקם והקפדת לעקוב אחר הדו"חות הכספיים שלהן. למשל, מי שעקב אחר שוק האנרגיה הסולארית לפני כחמש עשרה שנה היה יכול להניח (בצדק) שהביקוש ללוחות סולאריים צפוי לנסוק ולהסיק מכך (בשוגג) שמניית LDK (אנ') היא השקעה נהדרת. החברה שגשגה ומנייתה עלתה בבורסת NYSE, עד שההיצף בשוק ריסק את מחירי הלוחות ומוטט את החברה. מי שרכש את מניות החברה בחמש דולר למנייה ביוני 2010 יכול היה להתבשם בתשואה של 260% על השקעתו בפברואר 2011, אולם מאז צנח מחיר המנייה לכ-0.01$ למנייה. ליאור पॣ • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:00, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אף בית השקעות רציני לא יתן למשקיע להכנס לחובות, ולכן ההשקעות יונזלו לפני שההפסד יגדל לכדי חוב. שמש מרפא - שיחה 13:22, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בתי השקעות רציניים כבר הכניסו אנשים לחובות בנפילת הבורסה בתחילת שנות התשעים (נראה לי שאין ערך על כך): יועצי השקעות בבנקים עודדו את הציבור ללוות כסף כדי להשקיע במניות (זה עבד לאליעזר פישמן). Tzafrir - שיחה 13:44, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם אדם לווה כסף זה עניינו האישי, ואף אחד לא יכול למנוע ממנו. בשנות ה-90 המערכות אכן לא היו משוכללות מספיק, כיום זה פשוט קורה אוטומטית. שמש מרפא - שיחה 23:25, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אני מודה למגיבים על דבריהם. אנונימי/ת לא חתם/ה

מה ההבדל בין תוכנת מסחר במניות כמו "רצף" לבין תוכנת מסחר במניות כמו "קולמקס"?עריכה

מה ההבדל חוץ מזה שהראשונה מטעם גוף ציבורי (הבורסה לניירות ערך בתל אביב) והשנייה מטעם גוף פרטי (מכללת פסגות)? הרי עם שתיהן סוחרים בבורסה (ישראלית ו\או לא ישראלית).

תודה !!! מלרשטיין.

אולי התשובה נמצאת בהגדרת המונח "חבר בורסה" לפי מילון אבניאון בקישור זה:

מי שנתקבל לבורסה פעילה לניירות ערך ויכול לקנות ולמכור ניירות ערך באותה בורסה, על־ פי תנאי הקבלה וכללי הפעילות הקבועים בתקנון הבורסה. בבורסה לניירות ערך בתל-אביב יש, למשל, דרישות לגבי ההון המונפק והנפרע של חבר שהוא תאגיד וכן צורך בהמלצה של שני חברי בורסה. החברות היא עניין הנתון לשיפוטה של הבורסה בה מבקשים להתקבל. הבורסה היא מוסד סגור ובה משתתפים חברי הבורסה בלבד, או אנשים שקיבלו הרשאה מיוחדת לכך.
אדם המחזיק בנייר ערך או בחשבון ניירות ערך בבנק, ורוצה למכור אותו או לרכוש נייר ערך אחר, אינו יכול לפנות ישירות לבורסה אלא חייב לעשות זאת דרך חבר בורסה, שהוא סוחר מורשה לביצוע עסקות.

מלרשטיין.

JMR-Medium-Lightעריכה

בערך האנגלי Future Vertical Lift מופיע שאחת מהתצורות של התוכנית זה JMR-Medium-Light, ולא מפורט מה זה. לאחר גיגול של כחצי שעה הצלחתי למצוא אותו בכמה אתרים, אבל ברובם לא הופיע לגביו כלום, באתר הזה הופיע שהפרטים והמצב הנוכחי לא ידועים, פה הופיע שזה מחליף את היואי ופה הופיע שזה מחליף את הסיהוק, מה נכון? אנונימי/ת לא חתם/ה

אולי פשוט אין פרטים חשופים? על כל פנים אם לשפוט מהפתיח JMR התעדכן ליוזמת FVL ויתכן שהמינוח JMR-Medium-Light התיישן עוד לפני שנוצק בו תוכן של ממש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:54, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האם קיימת דרך לשלם כרטיס מהמטרונית בקריות לתל אביבעריכה

מצב: חדש

קיים כרטיס חופשי-יומי תל אביב חיפה. ניתן לרכוש אותו ברכבת ישראל והוא כולל קריות. בעיה היא שצריך להגיע מהקריות לרכבת ישראל בשביל לרכוש אותו, ולא מקבלים החזר על הנסיעה מקריות לרכבת. האם קיימת דרך לרכוש אותו מראש?

שמעתי שיש אפשרות עם movit, ואולי משהו עם האתר של רב קן. אבל לא הבנתי איך עושים את זה.176.228.183.202 15:32, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הדרך הפשוטה ביותר לקנות ולהטעין כל חוזה של רב-קו בכל מקום ובכל זמן זו האפליקציה "רב-קו אונליין" שאותה ניתן להתקין על כל טלפון חכם (אנדרואיד או iOS). האפליקציה מאפשרת טעינת כסף (ערך צבור), כרטיסי נסיעה ספציפיים או כרטיסי מנוי (יומיים, שבועיים או חודשיים) לכל אזור בארץ, ליום הטעינה או לתאריכים עתידיים. אפשרות נוספת היא באמצעות רכישת קורא כרטיסי רב-קו באחד ממרכזי השירות של רב-קו (10 ש"ח) אותו ניתן לחבר למחשב ביתי ולטעון את הכרטיס באמצעות גלישה לאתר ravkavonline.co.il ובחירת החוזה שאתה רוצה. בברכה, Easy n - שיחה 09:47, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מחיר ממוצע לבנייה לפי מטר רבוע מקבלן רשום עם היתר בנייה בישראל (נדל"ן מגורי)עריכה

פעם הבנתי שהמחיר הסופי ('כולל מע"מ') הממוצע נע בין 5000 ל-7500 ש"ח למטר רבוע לנדל"ן מגורי בישראל. האם זה נכון? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כמה בורסות לניירות ערך פועלות בישראל?עריכה

קולמקס ישראל מקבוצת קולמקס הבינלאומית הנה זירת סוחר —-בחוזי הפרשים—- על מדדים, סחורות, מט"ח ומניות
תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
זו בורסת ניירות הערך הציבורית היחידה בישראל. יתכנו בורסות פרטיות, אבל אני לא מכיר כאלו. מתניה שיחה 13:57, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]

למה שני ימים ראש חודשעריכה

אני מכיר את יסודות הלוח העברי. אבל למה בעצם יש שני ימים שאנחנו חוגגים ראש חודש? רק בגלל שהיום השלושים הוא פוטנציאלית ראש חודש?david7031שיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"ב • 11:38, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]

יש כאן משהו: "כיצד היו מודיעים בימים ההם על זמן תחילת החודש? בראשונה היו משיאים משואות על ראשי ההרים - כדי להודיע לגולה אימתי נקבע ראש חודש, "ועל ידי כך היו יודעים כל בני הגלויות הקרובים והרחוקים את קביעות החודש - ולא היו עושים אלא יום טוב אחד בכל מקום, כדין תורה. משקלקלו הכותים והדליקו אף הם משואות שלא בזמן החודש כדי להטעות את ישראל, ביטלו את המשואות והתקינו שיהיו שלוחים יוצאים לגולה להודיע שם את זמן קביעות החודש, ובני המקומות הרחוקים שלא הגיעו אליהם השלוחים עד יום טוב, היו עושים שני ימים טובים מפני הספק, לפי שלא היו יודעים באיזה יום קבעו בית דין את החודש, ונקראו שני ימים טובים של גלויות, לפי שאין עושים אותם אלא בני הגלויות הרחוקים מבית דין". (אנציקלופדיה תלמודית כרך כג)." 192.114.182.2 13:56, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הייתכן מנהל תיקי השקעות שאינו יועץ השקעות?עריכה

יש כאן את הערך יועץ השקעות אך הוא לא עוסק בנושא או בקושי עוסק בו אבל אין כאן את הערך מנהל תיקי השקעות ולכן השאלה. אנונימי/ת לא חתם/ה

כן, למשל נאמן. מתניה שיחה 13:55, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]

שער (בורסה)עריכה

לא הבנתי למה להשתמש במונח "עליות שערים" ולא למשל "עליות שיעורים".
גם בדף שער (פירושונים) לא מצאתי רמז למה שער עדיף על שיעור במקרה זה. תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

עכשיו יש שם: בקישור לערך המילוני. כמו, לדוגמה, במאה שערים. Tzafrir - שיחה 17:17, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

פוליטיקה בקבלת החלטות ב-FDAעריכה

מצב: חדש

מאחר שהחלטות מנהל המזון והתרופות האמריקאי מתקבלות בהכרעת רוב, האם קיים מידע על קבלת החלטות, או שינוי החלטות, עקב לחצים פוליטיים וכלכליים שעמדו בסתירה להמלצות הפרמקולוגיות/רפואיות?--נדב - שיחה 19:24, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]

לפי מה שכתוב פה, תמיד תהיה סוג של השפעה של הממשל על ה-FDA, שכן הקונגרס זה שקובע לו את התקציב, ולנשיא נשמרת הזכות לבחור את הוועדה של ה-FDA, ולמשרד הבריאות האמריקאי הזכות לבטל כל החלטה של ה-FDA. דוגמאות ספציפיות לא מצאתי, אבל ההתערבות היא בלתי נמנעת. אלון סול - שיחה 19:34, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני מתעניין בעיקר בלחצים של יצרניות תרופות ותרכיבים לאשר מוצר שלהן, בניגוד לחוות דעת של מומחים. בשנת 2001 הוציא שופט פדרלי צו מניעה נגד שימוש בחיסון, מכיוון שהחברה המייצרת שינתה את תהליך ייצור החיסון שלא על דעת ה-FDA, והפלא ופלא, ה-FDA אישר את הייצור בדיעבד.--נדב - שיחה 19:48, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[]
למה "הפלא ופלא"? אתה מכיר את נסיבות המקרה ויודע לומר שיש משהו לא בסדר בתהליך החיסון? 2.53.128.218 06:36, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]

פעם היה גיבור על אמתי?עריכה

מצב: חדש

פעם היה מישהו שהתחפש ולבש ומסיכה והתחיל בעצמו להילחם בפשע? ככה שהוא לא נתפס בסוף?87.71.18.20 00:38, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]

en:Real-life superhero (¯`gal´¯) - שיחה 01:16, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]

למה צריך בורסת יהלומים בשביל לסחור ביהלומים?עריכה

אפשר לסחור ביהלומים בחנויות (היום גם דרך האינטרנט), כמו שסוחרים בכל דבר אחר, הרי לא מדובר על ניירות ערך שהמסחר בהם מצריך ביורוקרטיה. אז למה?

(לא מבין בגמולוגיה, אולי צריך בדיקות גמולוגיות ויש בבורסה מעבדות לכך?).

תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

צריך מקום מאובטח. המלה בורסה מטעה כאן
תחליף את המילה בורסה במילה שוק. מתניה שיחה 10:55, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]
משתמש:מתניה אם התכוונת אלי יוצר השאלה --- אני כבר עושה זאת, בשבילי "בורסה" כיום זה בעיקר מילה חלופית \ מונח מקביל ל "שוק" ולמרות זאת אני עדיין לא יודע למה נדרש מתחם בורסה ובניינים ייעודיים בשביל זה; האנונימי מעלי העלה את נושא האבטחה שהוא נושא סביר ואני מניח שזה באמת הכיוון העיקרי או לפחות אחד הכיוונים העיקריים. אנונימי/ת לא חתם/ה
במקור היו מסביב לבורסה גם בתי מלאכה לליטוש יהלומים. כמוכן בבורסה ליהלומים סגרו הרבה עסקאות בעל פה. את זה יותר נוח לעשות בסמיכות. Tzafrir - שיחה 11:44, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בנוגע למשדר החדשות של ynetעריכה

ההיגיון אומר שניתן לצפות במשדר החדשות של ynet המשודר מדי בוקר, באתר ynet, ולא רק ביוטיוב. חיפשתי בכל האתר של ynet ולא מצאתי היכן ניתן לצפות במשדר המלא של חדשות ynet. מישהו יודע אם הדבר אפשרי? 147.236.232.254 08:58, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אוקיי, מצאתי. https://www.ynet.co.il/tags/%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%9F_ynet 147.236.232.254 09:08, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זה היגיון מיוחד מאד אם הוא יודע להכריע בשאלות כאלה. הייתי משווק אותו בחבילה עם הזיכרון הדו-כיווני של המלכה הלבנה. עוזי ו. - שיחה 09:41, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בית השקעות וגביית ריביתעריכה

האם ייתכן שבית השקעות יטען לחוב עם ריבית מלקוח בגלל הפסד לאחר קניית נייר ערך ואם כן אז באילו סיטואציות זה יכול לקרות? תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

קניית מניהעריכה

איך בורסות בינלאומיות כגון נאסד"ק מבצעות העברות כסף בין קונים למוכרים שנמצאים במדינות שונות? מזומן ואשראי בטח לא מעורבים פה אלא רק העברות בנקאיות, אבל מי עושה אותם ואיך? הרי העברה בנקאית בין אנשים שנמצאים במדינות שונות זה משהו שאורך בדרך כלל יממה לפחות, לא מיידי.

תודה מראש על הסבר לעניין הזה !!! סמיאלי.

הפעילות בבורסה לא מתבצעת ישירות בין קונים ומוכרים אלא באמצעות ברוקרים שמבצעים ביניהם את הסליקה הכספית ושל ני"ע תחת מערכת הסכמים והתחייבויות מסועפת. בסוף באמת עוברים הכסף וני"ע בין הלקוחות הסופיים אבל כל מה שבאמצע זה קצת יותר מורכב.--כ.אלון - שיחה 18:51, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תודה רבה, האם כיום זה תמיד חייב להיות ככה? למשל, אם אדם קונה מניות דרך תוכנה והכל מקוון (עד סכום קטן יחסית כמו 500 ש"ח) זה עדיין חייב תמיד להיות ככה? סמיאלי.
ברור. מה זה תוכנה? זה אמצעי טכני להעברת הוראות. אין קשר לסכום העסקה, גם פעולה באמצעות אתר בנק זה תוכנה...--כ.אלון - שיחה 12:45, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני חושב שאני הסברתי עצמי לא מדויק ו\או אתה לא הבנת אותי נכון (אני שם כרגע בצד את העובדה שעבורי "תוכנה" זה "הגדרה אחת או יותר המורה למחשב איך לעבד קלט לכדי פלט"); אני שואל, אם במקרה שהכל נעשה מקוון ודרך תוכנה (אכן, גם אתר אינטרנט של בנק זה תוכנה), בהכרח מעורבים ברוקרים אנושיים בתהליך?
כמובן, אני לא מדבר על תהליך ההעברת הכסף מחשבון לחשבון, אז ברור לי שיש איזו שהיא מידה של פיקוח אנושי בבנקים לפחות החל מסכומים מסוימים;
מה שאני שואל עליו זה רק האם בהכרח יש ברוקר אנושי שמטפל בבקשת הקניה וברוקר אנושי שמטפל בהליך הרכישה או שמא לפעמים (נניח, בסכומים קטנים מאד) תוכנות יעשו את כל זה אוטומטית, כולל הפנייה אל הבנק לבצע העברה בנקאית כפנייה אוטומטית? הרי פעם הבנתי שיש מאמצים רבים להכניס אוטומציה ואינטליגנציה מלאכותית לתחום זה. תודה. סמיאלי
כיום כל הפעילות הבורסאית נעשית באופן ממוחשב ומי שמבצע כזו ישירות במערכת או דרך סוחרים הכל מתנקז למערכות קניה ומכירה ממוחשבות. מערכות אלו מזרימות את הבקשות למערכת המרכזית של כל בורסה וזו עושה את כל הפעולות ובהתאם להקיפי הקניות והמכירות קובעת גם את שער סוף היום. התמונות של אנשים צועקים על רצפת חדר המסחר המרכזי של הבורסה ומנופפים פתקאות כבר לא קיימות היום. Danny Gershoni - שיחה 12:38, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מלבי ופנקוטהעריכה

מצב: חדש

מה ההבדלים המהתותיים בין פנקוטה לבין מלבי? שמתי קישורים לטובת העונים. האם ההבדל הוא רק קורנפולר מול ג'לטין?

בגדול כן. מלבי מסמיכים עם קורנפלור (מה שנותן לו את ה"ג׳לטיניות" שלו) ואילו לפנקוטה מוסיפים ג׳לטין כחלק מתהליך ההכנה של המנה. מה גם שמלבי יכול להכיל חלב. ארז האורזשיחה 15:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

גוף ראשון עתיד, רבים, נקבה: יש צורה כזאת?עריכה

מצב: חדש

בזכר אומרים "אנחנו נאכל. אנחנו נעשה". האם יש לזה צורת נקבה? אם שתי נשים מדברות על העתיד, האם הן צריכות לומר "נלכנה" ו"נקפוצנה" (בדומה ל"תלכנה" ו"תאכלנה") או "נלך" ו"נקפוץ"?

נלכנה נראה לי. קובץ על יד, מלא כל הארץ כבודי, סיון_ל, נעם דובב, Saifunny, Kulystab, pashute, amikamraz, Eldad, דגש, התו השמיני, איש גלילי, yinonk, בן עדריאל, JewHyper, Tomer T, Laugh Tough, TergeoSoftware, קוונטום דוץבעלי הידע בלשון והגהה ספסףספספוני בספסופיכםמה עשיתי?! 18:39, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא. דגש - שיחה 08:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא דובר כאן על בינוני או הווה, אלא על מדברות, גם בעתיד. שמש מרפא - שיחה 11:06, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם השאלה היא על גוף ראשון, התשובה היא לא. בגוף ראשון זכר ונקבה הם אותה צורה בעתיד כמו בעבר (אם כי לא בבינוני, בו כל הגופים זהים). לכן הלכתי, הלכנו, אלך, נלך - זכר ונקבה. "נלכנה" זו טעות (אולי בהשפעת העתיד/ציווי). צחקשוח - שיחה 12:27, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כתוב "נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר". עוזי ו. - שיחה 17:10, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא מדובר שם על נקבות. שמש מרפא - שיחה 20:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בלי "נה". אין הבדל בנטיות הפועל בין זכר לנקבה. לא מכיר צורה כזו של עתיד מוארך. לכאורה ראיה מהכתוב: וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ (מגילת רות, פרק א', פסוק י'), לעומת שֹׁבְנָה שבפסוק אחריו. קובץ על ידשיחה • 21:26, 9 באוקטובר 2021 (IDT)ע[]
תגובה נוספת: (הבניינים: פעל נפעל, פיעל פועל, הפעיל הופעל, התפעל)
גוף ראשון: אני או אנחנו.
גוף ראשון עתיד (זכר ונקבה כאחד): אשבור, אֶשָבֵר, אֲשַבֵּר, אֲשוּבַּר, אשביר, אושבר, אשתבר.
בינוני (כולל: גוף ראשון יחד/רבים, עתיד), לנקבה (בשונה מזכר): שוברת/שוברות, נשברת/נשברות, מְׁשַבֶּרֶת/מְשַׁבְּרוֹת, משוברת/משוברות, משבירה / משבירות... -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 02:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בורסה לשותפויותעריכה

בבורסה למניות ניתן לקנות בעלות על רווחים אפשריים מחברה, בתמורה להשקעה בחברה (מה שנקרא בעברית "לקנות מניה" ובאנגלית shareholding) אבל מה לגבי ניירות ערך מסוג הסכם שותפות כך שחברה תצרף אדם או ישות כשותף מלא (בעלים מלא ולא רק על רווחים כספיים)? יש סחר ציבורי בזה איפה שהוא בעולם? תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

https://m.ynet.co.il/articles/1940795
נא לקרוא

התרחבות החללעריכה

ידוע לי שהחלל כל הזמן מתרחב ומשום כך הכוכבים מתרחקים ובעתיד כנראה שכבר אי אפשר יהיה לראות כוכבים מכדור הארץ אבל השאלה האמיתית היא:למה החלל מתרחב? מה גורם לתופעה הזאת לקרות? ‏ניקי - שיחה - הצטרפו למיזם "סיפורי פוגי-פדיה"!!!‏ 10:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]

זה לא החלל אלא היקום ; היקום מתפשט בחלל עצמו \ במרחב עצמו.
מה שגרם לזה לפי המקובל כיום זה המפץ הגדול; אני לא מכיר תאוריה מדעית מקובלת לגבי מה גרם למפץ הגדול (בדתות מסוימים אומרים, אלוהים נצחי). אנונימי/ת לא חתם/ה
מדובר באחת השאלות הקשות ביותר בקוסמולוגיה. באופן כללי שאלות של "למה" הרבה פעמים נתקלות בפיזיקה (בייחוד תצפיתית) בתשובה "כי זה מה שרואים". התפשטות היקום היא תופעה שמתקיימת ביקום החל מראשיתו. השם המקובל לאותה הסיבה להתרחבות הוא "הקבוע הקוסמולוגי" שלא ממש מסביר דבר, אלא רק מנסח את ההתרחבות באופן מתמטי. היפותזה מודרנית היא קיום של גורם קצת מסתורי בשם "אנרגיה אפלה" שגורם לכך שקצב התפשטות היקום הולך וגדל. אבל זה שנתו לזה שם והגדירו יחידות של אנרגיה לא ממש מסביר את חוק האבל, אלא שוב, רק מנסח אותו.
דבר אחרון שאני צריך לציין: אמרת "כוכבים". הכוכבים בתוך הגלקסיה שלנו לא באמת מתרחקים מאיתנו בקצב משמעותי. הקצב ה"רציני" הוא התרחקות של גלקסיות מהגלקסיה שלנו. קצב ההתפשטות מעורך להיות כ-70 קילומטר לשנייה, למיליון פרסק. אם נקח לדוגמה את קפלר-11, הוא נמצא במרחק של כ-613 פרסק ממערכת השמש. בוא תעשה תרגיל מתמטי: כמה זמן יקח לו להתרחק פי 2 מאיתנו? ומה גיל היקום? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:54, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם כבר נשאל, אז אפשר להרחיב בעוד 2 שאלות באותו הקשר?: אם החלל מתרחב (אני מניח שזה קורה בכל נקודה במרחב, נכון?), אז למה לא רואים התרחבות על גבי נקודות בהן יש מסות גדולות - כוכבים, פלנטות...? או שיש ואני לא מבין איך רואים את זה? ואם הכל מתרחק אחד מהשני, איך עדיין יש התקרבות בין גלקסיות לעיתים? גלקסיות עדיין יכולות להצטרף לצביר גלקסיות או להתקרב עד כדי מיזוג עם גלקסיה אחרת (כמו שצפוי לקרות בין שביל החלב ואנדרומודה). (¯`gal´¯) - שיחה 00:07, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
 
מהירות התרחקות מאיתנו של גלקסיות אחרות
שאלה מעולה, נעשה מיני-הרצאה. אז התשובה היא בגרף משמאל. הגרף מתאר את המהירות בה גלקסיות מתרחקות מאיתנו כפונקציה של המרחק מהן אל הצופה (אנחנו). מהירות המדוברת היא מה שנקרא "Redshift velocity", כלומר מהירות שנצפתה בעקבות אפקט דופלר. כמו בכל גרף לינארי (שזה קירוב גס וטיפה לא מעודכן, אבל סביר), מה שחשוב הוא שיפוע ונקודות חיתוך עם הצירים. וכמו בכל גרף בפיזיקה, הדבר החשוב ביותר הוא היחידות.
אז: הגרף עובר בראשית, כלומר עבור אובייקטים קרובים מהירות היא אפס. והיחידות בציר ה-x הם מגה-פרסק. בשביל להגיע למהירות של 500 קילומר לשניה צריך להיות במרחק של כ-8 מיליון פרסק. לצורך השוואה, גלקסיית אנדרומדה נמצאת במרחק של כ-770 אלף פרסק. מה שזה אומר שעבור אובייקטים קרובים-קרובים כמו כוכבים ופלנטות אפשר להגיד שהסחה לאדום היא אפס ממש. בעיקר מכיוון שמהירות התנועה שלהם (בעקבות סיבוב סביב מרכז המאסה) גדולה משמעותית (כמה סדרי גודל) מההסחה הקוסמולוגית לאדום. כשגלקסיות קרובות (כמו הקבוצה המקומית) האפקט של התרחבות המרחב הוא קטן ביחס לאפקטים אחרים כמו כבידה. כשמדברים על מרחקים גדולים יותר כמו צביר הבתולה, אז אפשר לראות שההסחה לאדום הופכת למשמעותית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:46, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תוספות חשובות למדי למיני הרצאה של העורב: מאחר ועיקום החלל המקומי מושפע ממסות קרובות, נכון לעכשיו המרחב לא מתפשט בתוך גלקסיות (השיפוע המקומי>1). עם זאת מפני שהתפשטות המרחב מואצת (מה שמכונה אנרגיה אפלה) המצב לא עתיד להישאר כך. ככל שהזמן יעבור התפשטות המרחב תנצח את הכבידה המקומית, ותתחיל להופיע בתוך גלקסיות, ולאחר מכן צבירי כוכבים, במערכות פלנטריות, בכוכבים עצמם ולקינוח בין כל מה שנספר כחקלקיקי חומר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:08, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בהנחה שההתרחבות הזו תמשיך באותה צורה. אנחנו לא ממש מבינים אותה. Tzafrir - שיחה 12:08, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מסכים עם ההערה של צפריר. בעבר היה מקובל לחשוב שקצב ההתפשטות הוא קבוע ולינארי. ממצאים מעשורים האחרונים מרמזים שהקצב הולך ועולה עם הזמן. חוץ מאקסטרפולציה אין לנו שיטה להעריך את הקצב בעתיד הרחוק מאוד. אבל מצד שני, גם לא יודע על מנגנון שידע להוריד את קצב ההתפשטות ככה שמוות תרמי של היקום היא היפותזה הגיונית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:51, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כן. זה בפירוש מיסתורין. אם קצב ההתרחבות ימשיך לגדול בסוף גם לא יהיו גרעיני אטומים, אבל למה הוא גדל בכלל? נתנו לזה שם "אנרגייה אפלה", אבל חוץ מתווית נחמדה אין לנו שום דבר.
יש לנו גרביטציה אפלה (שאולי היא חומר אפל ואולי משהו אחר) ויש אנרגיה אפלה, בסך הכל - אנחנו מגששים באפלה.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:58, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]

השקעה במדד לעומת השקעה בחברה (קניית מניה)עריכה

מה ההבדל ובמיוחד מה יותר פשוט לביצוע (פחות טרמינולוגיה, פחות ביורוקרטיה \ עקומת למידה פחות תלולה).

תודה ! סמיאלי

באפשרות של מניה צריך לקבל החלטה האם להשקיע את כספי הדיודנד שיתקבלו במניה או לקחת אותם. בהשקעה במדד אין דיודנד. 46.114.150.115 11:01, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
להשקיע במניה זה "לשים את הביצים בסל אחד" בעוד שמדד משמעותו השקעה בסל שכולל את כל המניות באותו מדד. אם למדת היטב חברה מסויימת ואתה מאמין בעתידה תשקיע במניה שלה. אם לא עדיף להשקיע בסל. בכל מקרה תהליך הקניה/מכירה כמעט זהה. Danny Gershoni - שיחה 12:45, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תודה, אבל לא ממש הבנתי למה הכוונה "השקעה בסל שכולל את כל המניות באותו מדד", מה זאת אומרת "כל המניות באותו מדד"? תודה. סמיאלי


מדד ניירות ערך

מצב תאימות של וורד - איך מבטלים?עריכה

אני מנסה לעזור למתרגמת עמיתה: הקובץ שהיא מתרגמת ממנו (קובץ המקור) הוא במצב תאימות בוורד, והיא לא מצליחה לבטל את מצב התאימות. האם מוכר למישהו? אני מנסה להסביר לה כיצד לבטל. מדובר בגרסה ישנה של וורד - לעומת גרסה חדישה יותר. לא הצלחתי לעזור בינתיים. אלדדשיחה 11:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בלי נדר, אם אני זוכר נכון, יש "לשמור בשם" את הקובץ ולבחור בפורמט DOCX. תהיה אזהרה בה יש לאשר את השמירה בפורמט החדש. הקובץ החדש יהיה משוחרר ממצב תאימות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:04, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תודה רבה, אילן. אלדדשיחה 21:53, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מלחמת העולם השנייהעריכה

מצב: חדש

מתי התחילו להשתמש בשם "מלחמת העולם השנייה"?

השימוש הראשון בשם כדי לתאר את המלחמה עצמה התרחש ב-4 בספטמבר 1939, ביום שבו צרפת והממלכה המאוחדת הכריזו מלחמה על גרמניה. השתמשו במונח לראשונה בעיתון הדני Kristeligt Dagblad: "The Second World War broke out yesterday at 11 a.m."
כבר ב-1919 הזכירו את מלחמת העולם השנייה כמלחמה עתידית, כשם שלפעמים מזכירים את "מלחמת העולם השלישית". Byc63שיחה 15:48, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]

זעקה פתוחה (שוק ניירות ערך)עריכה

הבנתי שבעבר, עד בערך 2007 חלק ניכר מהמסחר במניות התבצע במה שנקרא זעקה פתוחה (שוק ניירות ערך) (אנ') עם הגעה פיזית לבורסה, צעקות ופתקים; תופעה שכיום לא קיימת בשל שימוש נרחב בתוכנות מסחר.

משהו אחד לא ברור לי לגבי זה.

איך הייתכן שברוקרים מבתי השקעות מתחרים עמדו וצעקו זה מול זה מה הולך להיות התהליך העסקי הבא שלהם?, הרי מבחינת "הטבע האנושי" אסטרטגיה עסקית היא משהו שבית עסק בדרך כלל ירצה להסתיר מהמתחרים שלו, אז איך קרה כאן אפקט הפוך שצעקו הכל בריש גלי זה מול זה? תודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

ההסבר היחיד שאני מכיר הוא שהברוקרים הללו היו חלק מכל "חבר בורסה" שעבד עבור לקוחו, כך שחבר הבורסה קנה או מכר מניות עבור לקוחו; האסטרטגיה העסקית של הלקוח נשארה בינו לבין בית ההשקעות (ואף נסתרת משאר לקוחות בית ההשקעות) ולכן לא הייתה בעיה שהברוקר יצעק מה "הוא" קונה ומה הוא מוכר. אנונימי/ת לא חתם/ה

יונקים עידן היורהעריכה

מצב: חדש

האם בעידן היורה היו כבר כמה משפחות מקבילות של יונקים? מי היה האב הקדמון של פרימטים באותן התקופות?

כן, היו כבר יונקים ממשפחות שונות בתור היורה, ראה אאוטריקונודונטים. היו ככל הנראה יונקים אף בעידן הטריאס שקדם לו, אם כי לעיתים קרובות יש ויכוח אם לסווגם כיונקים או כזוחלים דמויי יונקים. הויכוח הזה קצת סמנטי מכיוון שקשה לדעת משלדים מאובנים אם אותם מינים הניקו את ולדותיהם.
לא מוכרים פרימטים בתור היורה. בקרטיקון עליון חי פורגאטוריוס, שאולי היה אב קדמון של הפרימטים. H. sapiens - שיחה 20:52, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[]
H. sapiens, האם תוכל לעבור על הערך אאוטריקונודונטים? הוא כולל כמה טענות שאני לא ממש מבין כמו " מינים נוספים מילאו את הגומחות של החדפים, החולדות, דובי הנמלים, העצלנים והפנגולינאים. ". מה הכוונה? שיש משרות של עצלן ודוב נמלים שצריכה להיות מאוישת על ידי מין כלשהו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:23, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הכוונה כמובן לגומחה אקולוגית. יותר נכון שיש "משרות" של מטפסים על עצים או אוכלי חרקים, אשר העצלן או דוב הנמלים ישמחו למלא במידה ויש תקן פנוי. אני אעבור על הערך. H. sapiens - שיחה 18:24, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ואני רואה שמישהו זריז כבר הקדים אותי. H. sapiens - שיחה 18:25, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הבהרה לאחר קריאה נוספת: הכוונה המקורית באאוטריקונודונטים (כנראה בערך האנגלי ובוודאי במחקרים מדעיים שראיתי כבר לפני שנים) היא שהם היו מגוונים מבחינת הגומחות האקולוגיות שלהם. בניגוד לתפיסה שרווחה הרבה זמן אצל פלאונטולוגים, שכל היונקים הקדומים היו יצורים קטנים שנראו והתנהגו כמו חדפיים או "אוכלי-חרקים" דומים, מסתבר שחלקם היו גולשים כמו סנאים דואים מודרניים, חלקם דמו לגיריות של היום, חלקם ללוטרות. הנחה סבירה היא שהדמיון הזה איננו מקרי, אלא הוא תוצאה של אבולוציה מתכנסת, כלומר המינים האלו אכן מילאו גומחות אקולוגיות דומות לאלו שממלאים הרבה יונקי שלייה ויונקי כיס מודרניים, למרות שהם לא היו יונקי שלייה או יונקי כיס, אלא ענף נפרד וקדום יותר. H. sapiens - שיחה

יפת וחםעריכה

שבוע טוב! כיצד הפסטה מגיעה אלי חמה אחרי 20 דקות על הפס ועוד 40 דקות בדרכים? תודה, טובי

תכולה גבוהה של מים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:13, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בטחון כסף בבית השקעותעריכה

האם יש כאן ערך שעונה על שאלות אלה?

  • מהן ההגנות החוקיות על כסף שהעברנו לבית השקעות?
  • האם נוכל למשוך את כספנו מבית השקעות תמיד בלי בעיה (אולי למעט עמלה)?
  • איך הייתכן שלבית השקעות יהיה חשבון בנק שאיננו נחשב לנכס שלו כך שאם יבצע "פשיטת רגל" הכסף לא יגיע אליו אלא ללקוחות (אלא אם הצליח למשוך אותו טרם פשיטת הרגל)?

תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

הבקרה על פעילות השקעות בניירות ערך ועל הגופים העוסקים בכך בישראל נתונה בידיי הרשות לניירות ערך. יש להבחין בין בית השקעות שמנהל את תיק הלקוח כשהכסף וניירות הערך מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח. לבית ההשקעות אין אפשרות למשוך את הכסף מחשבון זה אלא לצורך רכישת ניירות ערך, שכאמור אף הם מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח. זאת לעומת קרן השקעות פרטיות המשתמשת בכסף שמזרימים אליה המשקיעים. שנילי - שיחה 12:15, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

איך להציג תו ירוק באנדרואיד?עריכה

מצב: חדש

הורדתי את תעודת המתחסן לטלפון. אבל במקומות רבים מבקשים להראות אותה.

אני מנסה להבין מה הדרך הנוחה ביותר להציג אותה? איפה אני מוצא את זה בטלפון?

בשביל זה יש את אפליקציית הרמזור. מורידים, מתחברים עם הקופת חולים, ואז אם יש לך תו ירוק בתוקף אז תוכל להראות את התעודה דרך האפליקציה בלחיצת כפתור. רוב המקומות מקבלים את זה. אלון סול - דברו איתי! - 💛 18:07, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]
האם יש דרך בלי אפליקציה חיצונית? מחשב זה כל: עם העכבר נכנסים ל"הורדות", ושם קליק עם קובץ PDF. אבל בטלפון הם איכשהו סיבכו את זה לרמה שאדם סביר לא רואה תיקיות אפילו.
בישומי גוגל באנדרואיד יש מציג PDF. גם בג'ימייל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:11, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זה תלוי חברה שיש לך. באנדרואיד "טהור" (למשל במכשירי פיקסל) יש files->download שם בוחרים את הקובץ ומציגים בעזרת google drive. ‏ Shannen - שיחה 04:57, 11 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אבל איך נכנסים ל"files" באנדרואיד?
מנהל הקבצים (files manager) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:20, 11 באוקטובר 2021 (IDT)[]

סלנג אימהי (?)עריכה

לפעמים אני שומע נשים אומרות "קטנטונת", "ממזרונת", "קטנטנים", "צוציקים" וכדומה.

מנין נובע הצורך להרחיב את המילים שכבר קיימות בשפה? \ האם זה באמת בעיקר אצל נשים?

מבקש ערך המכיל נתונים בלשניים בנושא. תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

ראה צורת הקטנה. עוזי ו. - שיחה 10:26, 11 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מה זה התפלגות מועדפת (preferential distribution) בחוק הישראלי?עריכה

אם בכלל יש דוגמה לכך בחוק הישראלי? תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

לא מצאתי. חיפשתי התפלגות מועדפת בוויקיטקסט ולא מצאתי. Tzafrir - שיחה 09:47, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]


A preferential distribution is an actual distribution, or a consent distribution, or a combination of the two, which involves a preference to one or more shares of stock as compared with other shares of the same class or to one class of stock as compared with any other class of stock. כאן יש הגדרה הנוגעת לשוק ההון צריך להפנות את השאלה לאקדמיה העברית

אם כך זו התפלגות העדפות. עוזי ו. - שיחה 13:04, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הסבר למונחעריכה

ממה שהבנתי משמעות המונח היא "מניות עדיפות" או "בעלי מניות עדיפים", למשל:

במקרה שחוזה מחייב תשלום דיבידנדים ויש כסף לשלמם, בעלי מניות עדיפים יזכו לקבל דיבידנדים ראשונים בתור, לפני כל מי שמניותיהם אינם עדיפים (או עדיפים פחות).

כמו כן, בעלי מניות עדיפות אולי יזכו לטיפול מועדף \ יקבלו פיצוי כספי ראשונים (ומאד ייתכן שגם אחרונים) אם חברה נכנסת להליך "פשיטת רגל". אנונימי/ת לא חתם/ה

איזה סוג אופציות בשוק ההון הוא הכי פחות הימור או לא הימור כלל?עריכה

תודה. סמי.

להשאיר את הכסף בעובר בשב בבנק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:36, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם אני מבין נכון דווקא השקעה במנייה לטווח ארוך (אחרי חקירה עמוקה על החברה וכל מה שמסביבה, במיוחד כשהועשה כן מומחה לנושא) זה פחות הימור מאופציות. התכוונתי לשאול רק על אופציות. האם כל סוגי האופציות הן הימור באותה מידה? אם כן, אז במקרה הזה אני מסכים שעדיף להשאיר כסף בבנק. סמי.
בשוק ההון אין הימורים. 84.94.45.134 13:19, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כל השקעה בשוק ההון היא הימור. 2A0D:6FC0:82A:800:91E2:A2A:8F87:11C3 13:23, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האם כל סוגי האופציות הן הימור באותה מידה? אין סוגי אופציות שהן אפילו קצת בטוחות יותר מאחרות? סמי

לא כל השקעה בשוק ההון היא הימור, וגם לא כל השקעה באופציות היא הימור. לעיתים קרובות האופציות נעשות דווקא לצורך גידור: אם קרן הון-סיכון למשל רוצה לבטח את עצמה מפני נפילה בשווקים, היא תקנה אופציה בחסר. רוב הסיכויים שזה ילך לפח עם הפקיעה, אבל במקרה הגרוע שהמניות שהיא מחזיקה יפלו - האופציות יפצו על כך. בכל מקרה כל תחום האופציות זה למטיבי לכת בלבד. שמש מרפא - שיחה 01:21, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
שלום לך !
כתבת פה כמה דברים שאני אישית מוצא כמאד מעניינים
1. "אם קרן הון-סיכון למשל רוצה לבטח את עצמה מפני נפילה בשווקים, היא תקנה אופציה בחסר" ; מה זאת אומרת "אופציה בחסר" וכן איך זה יעזור לה "לבטח" עצמה מפני נפילה בשווקים (לא היה אקזיט?)
2. "בכל מקרה כל תחום האופציות זה למטיבי לכת בלבד" אני מכיר את המונח לכת במובן של הליכה או כוכב לכת, למה הכוונה כאן?
בתודה ! אנונימי/ת לא חתם/ה

הפסדים בקופות פנסיה בחודש האחרוןעריכה

מצב: חדש

לאחרונה התחלתי להתעסק בפנסיה שלי. שמתי לב שבחודש האחרון הכסף ב:קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות וגם קרן פסניה (בכל השלושה!) הסכום נמוך מהסכום שההיה קודם. לרמה שהשקעתי 70 אלף בקופת גמל להשקעה ועכשיו יש של 68.900! הם הפסידו לי 1000 שקל בחודש. כלומר היה משתלם לי במקום זה להחזיק את הכסף חודש בחשבון הבנק מאשר להעביר להם. למה זה קרה?

הדרך הטובה ביותר להשקיע בשוק ההון היא רטרואקטיבית. מכיוון שהקופות אינן נוקטות בשיטה הזו, כדי שיוכלו להרוויח הן צריכות להסתכן; מה שאתה רואה הוא בסך הכל סיכון שהתממש. עוזי ו. - שיחה 11:24, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כמובן, השאלה היא מה קרה? למה כל הקופות (שנמצאות בבתי השקעות שונים!) ספגו הפסדים בחודש ספטמבר? מה קרה לשוק?
על פי הדוגמא שהבאת, ההשקעה שלך בקופת הגמל איבדה 1.6% מערכה בשעה שמדד נאסד"ק 100 ירד בכחמישה אחוזים. ההסבר הסביר לכך הוא שקופת הגמל, קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה שלך מושקעים חלקית בשוק המניות האמריקאי ולכן חשופות להפסדים כשהוא יורד. בשלושת המקרים, מומלץ לא לגעת בכסף עד גיל הפרישה (לפחות) ולכן תנודתיות בשוק בטווח הקצר לא אמורה להשפיע על הכסף שתספור במדרגות בעוד 30-50 שנה. במידה וברצונך לברר איזה מכשיר השקעה השיג בעבר יותר תשואה ליחידת סיכון, תוכל להיעזר במדד שארפ המתעדכן מעת לעת. עם זאת, המדד הזה משקף את ביצועי העבר של הקרן ולא את התשואה העתידית שתניב לך.
לחילופין, תוכל לחפש עבודה בחברה המחלקת אופציות עם תיארוך לאחור לעובדיה. בהצלחה! ליאור पॣ • ז' בחשוון ה'תשפ"ב • 23:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

בנוסף לירידה במניות בשווקי העולם הייתה ירידה באג"ח ממשלתי ישראל שקלי. לעומת זאת לא היו ימי מסחר מספיקים בבורסה בתל אביב, כך שלמרות עליות במניות הן לא הספיקו לאזן את הירידות בחו"ל ובאג"ח. כלכלנים יודעים תמיד להסביר מה קרה ומתקשים לחזות מה יקרה. שנילי - שיחה 17:18, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מספר אי-רציונליעריכה

מצב: חדש

האם ההגדרה של מספר אי-רצינלי הוא "מספר ממשי שאי אשפר להציג כמנה של שני שלמים"? כלומר אין צורך להוכיח שמספר לא יכול להיות בו זמנית רציונלי וגם אי-רציונלי?

אם כך, הטענה "כל מספר ממשי הוא או רציונלי או אי-רציונלי" מובנת מאליה, נכון?

דייקת בכל המשפטים. 2.53.130.73 16:29, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

חברת תעופה destinations ו countries servedעריכה

אתיופיאן איירליינס (Ethiopian Airlines) היא מקום ראשון באפריקה במספר ה-destinations served, ומקום רביעי בעולם במספר ה countries served.
מה פירוש countries served? תודה -La Nave Partirà שיחה 14:28, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הניחוש שלי הוא ש-destinations served מתייחס למספר נמלי התעופה שהחברה הזאת טסה אליהם, ו-countries served מתייחס למספר המדינות השונות שהיא טסה אליהם - שהוא מספר שונה כי יש מדינות שיש בהן יותר מנמל תעופה אחד. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 14:37, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הגיוני. -La Nave Partirà שיחה 15:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הכושים והאינדיאנים בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הבריתעריכה

איפה היו הכושים והאינדיאנים בזמן שהלבנים עסוקים בלטבוח אלה באלה? מדוע שתי הקבוצות הנרמסות האלה לא ניצלו את ההזדמנות על מנת למרוד ולהשתחרר?--2A00:A040:196:351E:51BF:1697:2D70:C20B 16:14, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]

זה מצחיק שאתה מצטדק וקורא להם קבוצות נרמסות בעוד שבאותה נשימה אתה קורא להם "כושים". לנושא, יש סיכוי שזה בגלל שבאותו זמן העבדים השחורים היו במיעוט יחסי, ורוב השבטים האינדיאניים ישבו הרחק במערב, מעבר לשטחים בהם התרחשה מלחמת העצמאות בהם "הלבנים היו עסוקים בלטבוח אלה באלה". המפגשים העיקריים בין הלבנים לאינדיאנים היו בעיקר במסגרת ההתפשטות מערבה (תקופת "המערב הפרוע" העליזה) שהתרחשה בשלב הרבה יותר מאוחר. TheStriker - שיחה 16:40, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
ממש לא מצטדק. ציינתי עובדה. לא הבעתי דעה לכאן או לכאן. תודה על תשובתך.--2A00:A040:196:351E:51BF:1697:2D70:C20B 16:44, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה לכל הרוחות בעייתי בלכתוב כושים?? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:09, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לאחרונה (כשני עשורים אחרונים) המילה כושי התחילה להיחשב למילת גנאי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:46, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כן, גם בישראל, בהשפעת האנגלית אני מניח. לא התלוננתי או משהו, אבל אני מנסה באותה מידה לדמיין את הסיטואציה המצחיקה שהיתה נוצרת אם שואל השאלה היה שואל את אותה שאלה בפורום דובר אנגלית תוך שימוש ב"N word"... ‏ TheStriker - שיחה 19:04, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
למילים Nigger וכושי אין היסטוריה משותפת. כשדובר אנגלית יכתוב ניגר, אפשר להגיד כמעט בוודאות שהמטרה שלו היא להוריד מכבודו של אדם אחר. זה באמת השפעה אמריקאית לנסות לעשות תרגום בדיעבד תוך כדי השוואה קצת פגומה של היסטוריה. אבל מצד שני, יוצאי אתיופיה רואים במילה "כושי" מילה פוגענית ומזלזלת. מצד שלישי, שמעתי אתיופים משתמשים במונח הזה בהקשר של מסתננים אפריקאים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:16, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הדיון ה"חשוב" הזה שייך לשאלה שלי? אם לא יודעים את התשובה, זה בסדר, לא חייבים לענות. לא צריך לכתוב בכוח דברים לא קשורים ולהסית את הדיון לנושא שלא קשור בכלל לשאלה.--2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1 22:35, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תגובה שלא במקום. אין שום כלל ששולל התפתחות דיונים.
יש לנו די והותר בעיות כאן בלי לייבא בעיות שהן אמריקאיות פר-אקסלנס. פסילת המינוח "כושי" - פייסבוק הגדילו לעשות וחסמו כאלו שהשתמשו בה - היא בדיוק יבוא מיותר כזה. אנחנו לא צריכים לתת יד לכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
יש על כל ערך באנגלית (Slavery during the American Civil War). היו יחידות המורכבות משחורי עור בצבא האיחוד (United States Colored Troops). ראה ערך מלא בנושא הזה באנגלית (Military history of African Americans in the American Civil War). ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:45, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
וגם: w:Indian Territory in the American Civil War. מסתבר שחלק מהאינדיאנים (אין לי בעיה עם המילה הזו. בעברית יש הבדל גדול בין האינדוס להודו. אבל אם יש לכם בעיה, אש קשטו עצמכם תחילה דוברי אנגלית ורחמו על הסלאבים) גם החזיקו עבדים. Tzafrir - שיחה 18:13, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
שאלתי על מלחמת העצמאות ולא על מלחמת האזרחים.--2A00:A040:196:351E:F94B:E24B:3197:B8F1 22:36, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בפתיח הערך מלחמת העצמאות של ארצות הברית נכתב שמשתי הקבוצות לחמו בשני הצדדים. באופן כללי אין מה לדבר על קבוצה אחת של אינדיאנים באותה תקופה. מדובר על הרבה שבטים במערכי בריתות שונים ומשונים. רק קצת יותר מעשר קודם לכן הם היו מעורבים (שוב: קבוצות שונות משני עברי המתרס) במלחמת הצרפתים והאינדיאנים. השחורים היו חלק מאוכלוסיית המושבות וכמו שאר תושבי המושבות נחלקו בין מורדים לנאמנים. אני מניח שתמצא עוד מידע על כך בערכי ויקיפדיה האנגלית. המתאימים. Tzafrir - שיחה 08:01, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תודה רבה, צפריר.--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 19:34, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האינדיאנים אכן ניסו לנצל את המלחמה, ואף קיימת טענה שמלחמת העצמאות של ארה"ב הייתה למעשה שתי מלחמות בו-זמנית: נגד הבריטים (והלויאליסטים) ונגד האינדיאנים: (American Indian Wars#American Revolutionary War (1775–1783)). אבל האינדיאנים היו מפולגים לשבטים רבים שלא הצליחו להגיע לתיאום ביניהם. באופן טבעי אלו שחיו באזורי השליטה של הבריטים רצו להילחם נגד הבריטים, ואלו שחיו באזורי השליטה של המהפכנים רצו להילחם נגד המהפכנים, והתוצאה הסופית לא הייתה יעילה.
לגבי העבדים השחורים, לא ידוע לי על פעולה מאורגנת שלהם בזמן המלחמה. צריך לזכור שבאותה תקופה היו מעט מהם בצפון אמריקה (כותנה עדיין לא הייתה גידול כל כך רווחי כמו במאה ה-19). אולי הם קיוו לשחרור אחרי המלחמה אם יתנהגו יפה (וושינגטון וג'פרסון למשל שיחררו את העבדים שלהם).
אגב, זו שאלה שאפשר לשאול על כל הקולוניאליזם: למה הלא-אירופים בכל העולם לא ניצלו את המלחמות הנפוצות בין הקולוניאליסטים. התשובה שלי היא שבכל מקום שבו הם הצליחו לעשות זאת, המלחמה בין הקולוניאליסטים נפסקה כי כבר לא הייתה רווחית. H. sapiens - שיחה 08:34, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

תודה רבה, סאפיינס.--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 19:34, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לעניין השחורים: סחר העבדים האטלנטי כבר כמעט נפסק באותן שנים (בדיוק השנים שבהן החל לעלות ייצור הכותנה). ליתר דיוק: החל מבערך שנת 1808 נאסר יבוא של עבדים לארצות הברית. אבל עדיין נותרה פרצה של ייבוא דרך פלורידה הספרדית. לאחר סיפוחה נעצר כמעט לחלוטין ייבוא העבדים. אבל בכל מקרה בשלב זה הגידול הטבעי של אוכלוסיית השחורים (עבדים וחופשיים) היה גדול בהרבה מכל מה שהגיע דרך הסחר.
וחוץ מזה: האיטי. Tzafrir - שיחה 10:54, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

סים איטלקי בספרדעריכה

מצב: חדש

שאלה: האם כרטיס סים שרכשתי ברומא (ליתר דיוק: ברשת הסלולר הכלל-אירופאית VodaPhone) יעבוד גם בברצלונה? הבנתי שיש כרטיסי'סים שפועלים בכל האיחוד האירופי. תודה, ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 01:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

איך להגדיר חידה?עריכה

בפתיח הערך חידה נכתב:

חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה[דרוש מקור].

לאו דווקא בעיה ולאו דווקא לצורך שעשוע; עצם ההנחה שחידה היא בעיה ו\או שעשוע עבור מי שהיא מוצגת בפניו (אולי בכפייה) חסרת בסיס מלבד דימיון המניח.

אולי פשוט "אתגר חשיבה" וזהו? תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

"תאר את האכסיומות של תורת הקבוצות ונמק את נחיצותן" - זהו אתגר חשיבה שאיננו חידה. "כתוב מנוע חיפוש שיחליף את גוגל" זהו עוד אתגר שמצריך חשיבה רבה ואינו חידה.
חידה היא תמיד בעיה, משום שאם אין בעיה אין צורך בפתרון, והצורך בפתרון הוא מרכיב יסודי של חידה.
חידה מוצגת בדרך כלל לשם שעשוע. החידות שהציג הספינקס לקורבנותיו אולי שעשעו אותו, אבל בוודאי לא שעשעו את מי שהחידות הוצגו להם, אבל אנחנו מתמקדים במשמעות העיקרית, ולא במשמעויות שוליות (שניתן למצוא גם במושגים אחרים). דוד שי - שיחה 19:24, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
חידת שמשון, למשל, לא הייתה כל־כך משעשעת. באבן־שושן אין זכר לעניין השעשוע. "1. שאלת ניחוש, שאלה המכילה רמזים ותיאורים עוקפים לחפץ או מושג מסוים ולפיהם על הנשאל לפתור ולגלות את הדבר. 2. דבר סתום ומופלא שקשה להבינו. 3. משל, אלגוריה. 4. סוד, תעלומה." דגש - שיחה 19:39, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אופציה 2 מתארת את אשתי במדויק.
נשמע כמו חפש את המטמון או חדר בריחה, כלומר חידות שפתרונן אמור לקדם אותך לעבר משהו, או להניע עלילה, כחלק מהרפתקה (בעיקר במיתולוגיה, נראה גם בסרטים שעוסקים בעתיקות, כמו טומב ריידר או אוצר לאומי (סרט), נראה לי גם בהרפתקאות ג'קי צ'אן (שם הוא היה ארכיאולוג), העולם האבוד (ספר) - אני זוכר שבסדרה המצויירת היה אזכור לחידה המפורסמת מאנטיגונה, נראה לי שהחידה הזו גם קשורה ליצור מיתולוגי כלשהו במיתולוגיה היוונית ולא מופיעה רק במחזה) וכיו"ב. (¯`gal´¯) - שיחה 04:15, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אגב, לעיתים חידות יכולות להיות פשוט קריפטוגרמה ולא משהו בעל ניסוח מעורפל, שדורש חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא כדי להבין את הפתרון/משמעות. כעיקרון, גם הרמזים בהזמר במסכה (תוכנית טלוויזיה ישראלית) יכולות להיחשב חידות, רק שהקשר בינם לפתרון רופף במקרה הטוב. האם יש קשר בין המערכון הזה של שלמה למשהו, כשנאמר שם "הלכנו לחדר לחוד חידות", האם זה מתייחס למשהו שמוזכר בתנ"ך או שזו סתם בדיחה? [2] גם מצוטט כאן. (¯`gal´¯) - שיחה 04:35, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
חידת שמשון ניתנה בוודאי כשעשוע, שהרי הוצגה במשתה חתונתו של שמשון, כחלק מהבידור לאורחים.
באשר להגדרה שבמילון, מעבר לכך שהיא מכילה משמעויות לא רלוונטיות לענייננו, ההגדרה העיקרית ממש שגויה, משום שבדרך כלל אין שמץ של ניחוש בחידה. דוד שי - שיחה 05:28, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
חידה יכולה לשמש גם כדרך לבחינת אופן החשיבה, ומשמשת כדרך מיון לגיטימית במקומות בהן נדרש לבחון זאת, כמו עבור מתכנתים. לדוגמא, אירועי CTF, משחקים שבהם המטרה בכל שלב זה לנסות להבין לבד איך מגיעים לשלב הבא, או מה מילת המפתח כדי לעבור שלב. זה משהו שהשבכ והמוסד עושים מידי שנה, כשמפרסמים את האתגר שלהם שמטרתו מיון כדי לגייס. יש הרבה שמנסים רק כדי לאתגר את עצמם ולא כדי למצוא עבודה במוסדות האלו, ויש גם אנשים מחו"ל שמנסים לפתור את החידות האלו. (¯`gal´¯) - שיחה 10:45, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לטעמי ברגע שחידה משמשת ככלי מיון למועמדים לעבודה היא הופכת מחידה לבעיה, כי נעלם אלמנט השעשוע. כשם שאנחנו לא מתייחסים לבחינה הפסיכומטרית או בחינת הבגרות במתמטיקה כאוסף חידות, כך בעיות המוצגות ככלי מיון אינן חידות. דוד שי - שיחה 19:30, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זו לא חייבת להיות שאלה קונקרטית לפתור בעיה בנושא מתמטי או אלגוריתמי. למשל, יש חידה מוכרת, איך להעביר חבילה דרך נהר שבו יש דיג מבלי שהוא יוכל לקחת את תוכן החבילה, כאשר לא ניתן להעלות אדם נוסף לסירה, שזה מסתבר בעיה באבטחת מידע (אומרים שזה קשור ל SSL, אבל ממש אין קשר אם מכירים את האלגוריתם של RSA. מעניין מאיפה זה באמת מגיע...). גם שאלה על סידור אנשים לפי כל מיני אילוצים יכולה להיות חידה אם מוציאים אותה מההקשר של מבחן פסיכומטרי. ולמה לא להסתכל על ההגדרה בערך האנגלי, שם לא נראה שזה מוגדר לפי העניין של שעשוע או פנאי. (¯`gal´¯) - שיחה 20:31, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אולי אפשר להתייחס אל חידה כאל משהו שדורש התבוננות לא שגרתית על מה שתואר, כזה שדורש פתרון כתוצאה מחוויית "אהא!" (או סתם "אהה..." אם מגלים לך את הפתרון כשאתה לא מצליח). (¯`gal´¯) - שיחה 20:58, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אל דוד שי:

אם אתם מתמקדים במשמעות העיקרית אז תכתבו "המונח חידה בעיקר מתאר" (בתוספת מקור, כי אחרת לפי הסטנדרטים שלכם זה "מחקר מקורי"), מעבר לכך דומי שהתעלמת מהעובדה שחידה היא לא בהכרח בעיה לכל מי שהיא מופיעה בנפשו. אנונימי/ת לא חתם/ה

חיסון עדר בישראלעריכה

מצב: חדש

כיום יש כ-5.6 מיליון מחוסנים (במנה שניה) ועוד כ-800 אלף מחלימים. בישראל יש 9.3 מיליון, כלומר נכון להיום כ-31 אחוז מהישראלים כלל לא מחוסנים.

בהנחה ש: א) החיסון הוא לתקופה ממושכת ב) מרבית התחלואה היא בקרב הבלתי מחוסנים ג) קצב ההדבקה יחסית קבוע ד) הבלתי מחוסנים לא יתחסנו מעולם:

כמה זמן יקח עד עד שהאוכלוסיית ישראל תגיע לחסינות עדר? 2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1 14:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אם היו יודעים המצב היה טוב יותר. דרדקשיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ב • 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תלוי מה מידת הקביעות שלו.. אקסינו - שיחה 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
חסינות העדר תלויה בעוד כמה דברים, כמו למשל יעילות החיסון - חיסון שמגן ב95 אחוז ידרוש הרבה פחות מחוסנים מאשר חיסון שמגן ב-60 אחוז על מנת להגיע לחסינות עדר.
בנוסף לכך עלינו להתייחס למגזרים בנפרד - בקרב היהודים (הלא חרדים) הבוגרים, אחוז המתחסנים הוא בוודאי גבוה מאוד ושם יש חסינות עדר. אך בקרב חרדים ערבים ילדים וקבוצות נוספות שפחות מתחסנות אין חסינות. כך שיכול להיות שבעירך וסביבתך יש חסינות עדר ובערים אחרות בארץ אין.
לשאלתך, חסינות עדר היא רף מסוים של אחוז אנשים שצריכים להתחסן כדי שהמחלה תדעך מעצמה, אם הבלתי מחוסנים לא יתחסנו לעולם אנחנו כנראה לא נגיע לשם. לפי מחקרים צריך בין 70 ל-90 אחוז מחוסנים בחברה הכללית בכדי להגיע לחסינות עדר. אלון סול - דברו איתי! - 💛 14:24, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא לא נגיע? הסבירות לכך שמישהו ישרוד את המחלה מבלי לפתח חסינות נמוכה. ככה שבסופו של דבר חלק גדול מתוך אותם ה-31 אחוז ידבקו ובכך יתחסנו. לפי הבנתי (הנחות המודל)- כל מי שיכול היה להתחסן עם זריקה כבר התחסן, ונשאר רק להמתין שהמחלה תחסן את מי שלא קיבל זריקה, וככה נגיע ל-80% מחוסנים (לרבות מחלימים). אני רוצה לעשות הערכה גסה לזמן שזה יקח התהליך עם הנחות יחסית גסות ששמתי. רק סדרי גדול. זה יותר תרגיל במתמטיקה מה שאני מבקש פה ולא נבואה. וכתבתי את מידת הקביעות שלי, איזה עוד הנחות צריך לצורך החישוב? 2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1 14:35, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
חיסון עקב חולי, בדיוק כמו החיסונים הרגילים, אינו נשאר לנצח - עם חלוף הזמן יעילותו פוחתת. מביטים על הדוגמה של מאלטה שאכן הגיעה לחסינות עדר, ורואים שאחוזי החיסון שנדרשים גבוהים במידה משמעותית ממה שקיים כיום בארץ. בהנחה שאוכלוסיית הלא זהיהרים/מתנגדים תתמיד בהתנהגותה לעולם לא נגיע לחסינות עדר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא כל מי שיכל להתחסן התחסן, יש כמעט מיליון לפי מה שידוע לי שלא עשו זאת.
בהנחה שהחסינות נשמרת זמן רב גם אם חולים (ואני לא מניח שזה נכון, אנחנו מעגלים פה יותר מדי פינות) ואנחנו רק ממתינים שאנשים שלא התחסנו יחלו, מדובר בעוד 10 אחוז מהמדינה שצריכה לחלות (אם מניחים שכל הנדבקים הם לא מחוסנים - שזה גם לא נכון), כלומר 900,000 איש נוספים שצריכים לחלות, מתוכם בוודאי ימותו עוד אלפים ועשרות אלפים יתפסו מיטות בבתי חולים. אז אחרי כל ההנחות האלה אומר לך, להמתין שהלא מתחסנים יחלו כדי להגיע לחסינות עדר זו לא הדרך. עלינו לשכנעם להתחסן. אלון סול - דברו איתי! - 💛 15:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אין לי ספק שהמצב האופטימלי ש-2.5 מליון בלתי מחוסנים ילכו ויתחסנו עוד היום. אבל לא זאת הנקודה שלי. אני מנסה להשוות בין הערכה לשני זמנים: תקופת יעילות החיסון מול תקופה שיקח לבלתי מחוסנים להתחסן באופן "טבעי" (כלומר לעבור את המחלה). אם מדובר בהבדל של חצי שנה מול חמש שנים, אז ברור שלא נגיע לחסינות מעולם. אם מדובר בחצי שנה מול שנה, אז חסינות העדר היא באופק. ככה שמה שאני מנסה לחשב פה (באופן גס ביותר, בהינתן הנחות מופשטות) הוא פחות או יותר כמה זמן יקח לאחוז מספיק של בלתי מחוסנים להחלים. 2A0D:6FC0:83B:9800:2C21:B4D1:E692:4EE1 16:00, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כרגע אנחנו גם לא יודעים כמה זמן יחזיק החסינות שמביא החיסון השלישי. יכול להיות שזה יהיה חצי שנה כמו בין החיסון השני לשלישי, ויכול להיות שזה יהיה כמה שנים טובות בדומה לחיסונים אחרת (כדוגמת חיסון נגד פפילומה אני חושב) שעושים מנה אחת, מנה שנייה אחרי חצי שנה, ולאחר מכן זה מחזיק כמה שנים. אלון סול - דברו איתי! - 💛 16:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני מניח שכרגע יש יותר מדי נעלמים מכדי לדעת אם ובאיזה רמה נגיע לחיסון עדר, אחרת מישהו רציני כבר היה יוצא עם החישוב הזה. בכל מקרה אני בטוח שבייחוד בישראל, בה יש גם אחוז גבוה של ילדים וגם אחוז משמעותי של סרבני חיסונים, לא נגיע לחיסון עדר בלי לחסן גם את הילדים מתחת לגיל 12. באוירה שיש היום במדינה, אם נודיע שצריך נאמר 90% מחוסנים, לפחות 20% ינסו להיות (או לפחות שהילדים שלהם יהיו) בין ה-10% שלא מתחסנים. לכן אין מנוס להערכתי ממבצע גיוס/חיוב אנשים להתחסן. פורטוגל לאחרונה הדגימה שהדבר ניתן לביצוע, כאשר חיסנה בשני חיסונים 98% מפוטנציאל החיסון שהם 86% מהאוכלוסיה הכללית. H. sapiens - שיחה 22:46, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

Why?עריכה

https://edition.cnn.com/2021/10/12/business/global-supply-chain-nightmare/index.html

לפני ששואלים למה: יש לנו ערך על זה? Tzafrir - שיחה 15:35, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
יש לנו את הערך שרשרת אספקה. בוויקי האנגלית יש כשלושים ערכים על נושא זה, אך ערך על משבר שרשרת האספקה לא מצאתי. דוד שי - שיחה 19:10, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]

כשוחטים פרים וחזירים, מה עושים עם הפין?עריכה

מצב: חדש

אני יודע שמגישים במסעדות יוקרה אשכים. סביר להניח שהם נלקחים מגורים שעוברים סירוס בגיל צעיר. אבל כשהחיה נשחטת בסוף: מה עושים עם הפין? הוא משמם למאכל גם?

אני יודע שמעיים הולכים לנקניקיות, ריאות, לב, כבד ומוח נמכרים למאכל. באיטליה מקובל לבשל את הקיבה. רגליים הולכות למרק. עור משמש לבגדים. אבל לגבי הפין לא ידוע לי.

נאמר לי ש"מרק זנב שור" הוא למעשה פין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:20, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא כך במתכונים המופיעים ברשת. 176.230.83.126 10:37, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני לא חושב שיש עניין בפין כמאכל. מבחינת הגודל הוא לא משהו, ובניגוד לבלוטות המשמשות למאכל כמו כבד, מוח ושקדים הרקמות מהן הוא עשוי לא מאוד טעימות. עמית - שיחה 14:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מנדבושקסעריכה

איך יתכן שמנדבושקס עדיין לא נכחדו?

על אף שהיו כמה מחקרים שהצביעו על קשר בין האופנה של הסרת שיער ערווה לבין התפוצה של כינת הערווה, לא סביר שאוכלוסיית הכינים נמצאת בסכנה. רוב אוכלוסיית העולם לא מסירים לחלוטין את שיער הערווה והכינים יודעות לשרוד יפה ולהפיץ את עצמן מנשא לנשא, בעיקר דרך יחסי מין. האמינות של המחקרים הנ"ל מוטלת בספק. אף אחד לא יודע מה היקף התפוצה של הכינים, אך משערים שהן נמצאות אצל כ-2% מאוכלוסיית העולם. מקור. פוליתיאורי - שיחה 06:55, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האם רוב הצימרים בישראל מארחים רק משפחה אחת בכל זמן אירוח או יותר?עריכה

אם אין סטטיסטיקה חד משמעית על הענף שתתן מידע כזה אשמח לפחות לדעת המומחה המלומדת.

סלים אל-קרעי

משפחת בני האדם הראשונהעריכה

מי שקורא על אדם וחווה בתנ"ך וגם מי שלומד על התפתחות ההומו ספיאנס-ספיאנס לפי הסיפור האבולוציוני, אבל גם יודע שהזדווגות בין משפחה גרעינית יכול לגרום לפגמים גנטיים קשים בדגש על הפרעות תפקודיות ופסיכיאטריות קשות (עם סיכון מופחת לכך בהזדווגות בין בני דודים אני מניח) עדיין יכול לתהות, עם מי הזדווגו בני האדם הראשונים (ילדיה של המשפחה האנושית הראשונה כמין נפרד שלא יכל להזדווג עם מינים דומים אחרים)? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

התחלתי לכתוב תשובה ואז ראיתי שהיא כבר כתובה בחווה המיטוכונדריאלית#כשלים נפוצים ובסעיף שמתחתיה אדם של כרומוזום Y, לפחות מבחינת האבולוציה. מבחינת הבריאה: ברצות אלוהים, אפילו מטאטא יוצר מגוון גנטי. Tzafrir - שיחה 12:46, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אין לי ידע הרקע בגנטיקה בשביל להבין מה נאמר בפרקים אלה. אם יש הסבר פשוט יותר לשאלה ששאלתי, אשמח לקרוא.
תבנית {{אל}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
לא צריך שום ידע בגנטיקה, מספיק להסתכל בשרטוט שיש שם. 176.230.83.126 10:35, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני לא מסכים איתך, התרשים עצמו כולל את הביטויים MtDNA ו MRCA; את הראשון פירשתי כ DNA מיטוכונדריאלי ואינני מכיר את השני וגם לא ברור לי מהתרשים מאיפה באו כל כך הרבה זכרים מאותו מין (בני אדם) שיכלו להזדווג עם קרובות משפחה (?) בלי ליצור פגמים גנטיים קשים. אנונימי/ת לא חתם/ה
אבולוציונית, כל החיים התחילו בכלל מרבייה אל-זוויגית, כך שכל הסיפור של הזדווגות בתוך משפחה גרעינית חסר משמעות בהינתן שהתפתחות אבולוציונית מתרחשת גם בדרכים פרימיטיביות בהרבה. עמית - שיחה 14:02, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם קדמונית משותפת. לדוגמה: האם הקדמונית המשותפת לך ולבן הדוד שלך היא הסבתא המשותפת שיש לכם. לכל אוכלוסיה יש אב קדמון משותף ואם קדמונית משותפת: פשוט צריך ללכת אחורה מספיק. אותה אם קדמונית הייתה חלק מאוכלוסיה שלמה, ואיכשהו במקרה יצא שכל מי ששרדו היו צאצאים שלה (אבל לא רק שלה. כמו שהתרשים מראה). Tzafrir - שיחה 14:05, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זה בד"כ לא עובד במנגנון שתיארת, שמופיע מין חדש שלא יכול להזדווג עם הקודם. במנגנון כזה כמעט אף פעם לא היו נוצרים מינים חדשים, ובוודאי לא מינים עם כשירות גדולה יותר. במנגנון הנפוץ ביותר, קודם האוכלוסיה כולה הופכת למין החדש (ע"י התפשטות באוכלוסיה של המוטציות החדשות) ורק אח"כ נוצר בידוד רבייתי של האוכלוסיה החדשה מאוכלוסיות אחרות שלא עברו את אותו תהליך.
אם נניח הופעת האדם הנבון הייתה כתוצאה מהתפתחות מוח גדול יותר, או היכולת לרכוש שפה סימבולית, או כמעט כל יתרון סביר אחר, למה שיתרון כזה יפריע לבעליו לעשות ילדים אם מי שלא עבר אותו? H. sapiens - שיחה 08:31, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
במציאות, צוואר בקבוק רבייתי של זוג בודד היה משאיר חותם מאוד קל לזיהוי על המגוון הגנטי המודרני (ומן הסתם מעודד מאוד תאוריות פסאודו-מדעיות של סיפור בראשית או המבול). גנטיקה של אוכלוסיות מאפשרת כיום לשחזר את גודל האוכלוסיה המתרבה שלנו מאות אלפי שנים לאחור, ואנחנו יודעים שאפילו בתקופות הגרועות ביותר היא הייתה בגודל של כמה אלפים. לעומת זאת, דווקא הרעיון של בידוד רבייתי סופג בשנים האחרונות מכות אמפיריות, לנוכח ראיות גנטיות ברורות לרביית כלאיים#בבני אדם. H. sapiens - שיחה 08:50, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

למה פנה קוטה מתפצלת לשכבות?עריכה

מצב: חדש

הכנתי פנה קוטה ואני מנסה להבין למה זה התפצל לשכבות:

שמתי שקית אחת של ג'לטין בחצי כוס חלב לחצי שעה עד שהוא התמוסס. בסיר חיממתי 250 גרם של שמנת (38%) עד שהופיעו בועות (לא רתיחה). הוספתי סוכר (כרבע כוס) ותמצית וניל. שפכתי את הג'לטין עם החלב לתוך השמנת ואז עוד קצת "שטפתי" את הכוס עם חלב קר והוספתי לתעבורת. שוב הבאתי למצב של כמעט רתיחה והפסקתי.

מזגתי הכל לכוסות (דרך מסננת שלא יהיו גושים של ג'לטין). התערבות היתה אחידה לחלוטין בכל הכוסות. שמתי אותם בחוץ לחצי שעה להתקרר עם ניילון נצמד מעל. ואז העברתי למקרר לשעה וחצי. אחרי זה שמתי מעל קצת "ריבה" (תעבורת מבושלת קלות של אוכמניות עם סוכר) והחזרתי למקרר ללילה שלם.

בבוקר התגלה שהעיסה התפצלה לשכבות ברורות: העליונה לבנה ו"שמנה". התחתונה הרבה יותר שקופה והרבה יותר ג'לית (יותר מרגל קרושה). מה עשיתי לא נכון? עשיתי גוגל והתשובות כולן לא נכונות: א) כן המתנתי שהג'לטין יתמוסס בחלב קר ב) כן ערבבתי ולא היו לי שום גושים או אי-אחידות בעיסה החמה ג) לא היה לי שום ג'לטין שלא התמוסס.

מה עשיתי לא נכון? Tzafrir - שיחה 19:06, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[]

להערכתי - השתמשת ביותר מדי ג'לטין ואז המתנת עם הג'לטין יותר מדי זמן בחלב הקר. אתמול הכנתי פנה קוטה עם כפית ג'לטין מומסת בחצי כוס מים בטמפ' חדר פחות או יותר, המתנתי עד לחימום של כוס שמנת (42%) והוספתי את הג'לטין - יצא מוש. עמית - שיחה 13:52, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האם ג'ל אלוורה יכול לפרק מולקולות חומץ (acetic acid)?עריכה

לפרק אותן בצורה כזאת שהן יהיו פחות משפיעות על מיקרואורגניזמים כך שאם נשפוך תמיסת ג'ל אלוורה וחומץ, על מצע מיקרואורגניזמי, החומץ פחות ישפיע. אנונימי/ת לא חתם/ה

לא. 176.230.83.126 10:32, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

חומצת חלב בשרירעריכה

מצב: חדש

שמתי לב שכאשר עולים ממש מהר במדרגות יש תחושה של שריפה ברגליים. להבנתי זה חומצת חלב שמופרשת ומפרקת חלקים מזעריים מהרקמות השריר.

אז איך יתכן שמשהו מחמיץ במהירות כל כך גבוה? או שיש לנו מצבורים של חומצה שפשוט מופרשים כשעושים שריר? מה התהליך הכימי ולמה החומצה הזאת מופרשת בכלל?

רק הערה, גוף האדם מייצר מגוון חומרים במהירות אדירה כמו שנייה או פחות מכך (למשל, ביוסינתזה של מוליכים עצביים\רוק\זיעה\דם וכו') פשוט כי ברמת המיקרו הכל מהיר יותר. אני לא יודע מה התהליך הכימי אבל אני מניח שהחומצה מופרשת כדי לשמור על הגוף ממאמץ יתר. אנונימי/ת לא חתם/ה
תגובות כימיות, במיוחד בזירוז אנזימים, מתרחשות בחלקיקי שניה. אם אני זוכר נכון חומצת החלב מופקת בתהליך הזירחון החמצני בעת שהוא לא מושלם עד סופו בשל מחסור בחמצן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:57, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מחפש ביטוי נאציעריכה

מצב: חדש

בסרט אחד לא זוכר את שמו היה קצין נאצי שהוציא להורג כל אדם עשירי במנחה על ניסיון בריחה. הוא נימק את זה כמעשה "קשוח, אבל צודק" או משהו כזה. אני מחפש את הביטוי המקורי, בהנחה שזה לא המצאה ספרותית אלא משהו מתועד היסטורית.

Grausam, aber richtig. ?

קרן פנסיה: "מנייתי" או "מחקה מדד S&P500"?עריכה

מצב: חדש

בקרן פנסיה של מגדל ישנם שני מסלולים שאני מתלבטת ביניהם: "מחקה מדד S&P500" ופשוט "מניות". איזה מהמסלולים משתלם יותר לטווח הארוך (30 שנה)?

ההבדל בין שני המסלולים הוא שמסלול המניות כולל הן מניות שנסחרות בבורסה הישראלית, והן בבורסות זרות. ע"פ הרשום בויקיפדיה העברית, מדד ת"א 100 עלה ב-20 השנים שבין 2000 ל-2020 בממוצע ב-6% בשנה, בעוד שמדד S&P 500 עלה ב-20 השנים 1996 - 2016 בממוצע ב-7.68% בשנה, אבל זה אומר משהו רק אם את מניחה שמה שהיה הוא מה שיהיה, ואף אחד לא מבטיח את זה. עמית - שיחה 19:04, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הבדל נוסף: מדד S&P500 הוא השקעה דולרית, מדד מניות הוא בעיקר השקעה שקלית. בשנים האחרונות הדולר היה השקעה גרועה לישראלים, עקב התחזקות השקל. כמו שאמר עמית, גם כאן זה אומר משהו רק אם את מניחה שמה שהיה הוא מה שיהיה, ואף אחד לא מבטיח את זה. דוד שי - שיחה 19:25, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
האם קיימת הנחה יותר טובה מ"שמה שהיה הוא מה שיהיה"? האם היא פחות סבירה מהנחה מתחרה "מה שהיה הולך להשתנות"?
שאלה יפה. בטווח הארוך כנראה שהתשובה היא לא. אבל כמו שאת רואה ההבדל בין שתי האופציות קטן, ושינויים לכאן או לכאן יעלו ויורידו. הייתי פעם בהרצאה של פרופ' ישראל אומן ובדיוק למצבים האלה הייתה לו המלצה: תטילי מטבע. הוא לא אמר זאת בצחוק. לפעמים, עצם חוסר היכולת לקבל החלטה גורם יותר נזק מהחלטה קצת פחות טובה. שנית, ושוב - בטווח הארוך, אם בכל פעם שתתלבטי בין שתי אופציות פחות או יותר דומות תטילי מטבע, הרי שב-50% מהמקרים תקבלי את ההחלטה היותר טובה, וב-50% את ההחלטה הפחות טובה. וזה אומר שלפחות 50% מההחלטות שלך היו נכונות... עמית - שיחה 21:58, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מעולם לא לקחתי קורס בכלכלה או בשוק ההון, אולם לעניות דעתי עלייך לנסות לאפיין כיצד החיסכון שלך יושפע מעליות ומירידות עתידיות בשוק האמריקאי והישראלי, ולא לנסות לנחש מה יקרה בפועל. אם תשקיעי רק במדד S&P500 ובעוד שלושים שנה תחיי בארצות הברית, את אמורה כמדומני להיות אדישה להתחזקות/היחלשות אפשרית של השקל לעומת הדולר. אם תחיי בישראל, כדאי לך לעניות דעתי להפנות חלק מהחיסכון להשקעות שקליות, כדי להיות חשופה פחות לתנודות בשערי המטבע. בנוסף, הכלכלה הישראלית צומחת למרות שיש עליה משקולות שאין למדינות מפותחות אחרות (הוצאות בטחוניות, תת-תעסוקה בגילאי 18-22, חוסר יעילות בנמלים, פוטנציאל תיירותי לא ממומש, אוליגופולים בתחום הבנקאות, המזון ועוד). יתכן שחלק מהמשקולות הללו ייחלשו במרוצת שלושים השנים הקרובות, ואז הצמיחה במשק הישראלי תואץ. לא הייתי מהמר על כך לו הייתי חי במדינה אחרת, אך באופן אישי אני חש בנוח עם העובדה שחלק מכספי הפנסיה שלי קשורים בגורלו של המשק הישראלי. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 08:55, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מדוע לא נשמע קולם של הקורבנות ברחבי העולם?עריכה

תמיד כששואלים מדוע יש אובססיה נגד ישראל בתקשורת העולמית ובאו"ם, התשובה הקבועה היא שלפלסטינים יש מכונת תעמולה משומנת ויעילה שעובדת נון-סטופ ומשפיעה על דעת הקהל בעולם המערבי.
זה כמובן הגיוני שהפלסטינים מפעילים תעמולה בשביל לגייס לצדם את דעת הקהל. מה שלא הגיוני זה שהם היחידים שעושים זאת. השאלה שלי היא איך זה שמכל העולם רק לפלסטינים יש תעמולה? עשרות מיליוני אם לא מאות מיליוני בני אדם בצפון קוריאה, בסין ובכל רחבי העולם המוסלמי מפקיסטן שבמזרח ועד לסודאן שמערב סובלים מרמיסת זכויות אדם ברמות מחרידות ובהיקפים המוניים. איפה הם? מדוע קולם לא נשמע? מדוע אין להם תעמולה? מדוע הם לא מפוצצים את התקשורת המערבית בתמונות מזעזעות, בסרטוני זוועה ובעדויות על מה שהם עוברים בארצותיהם? למה הם לא מארגנים תנועות חרם נגד המשטרים שמתעללים בהם? למה עשרות מיליוני המהגרים המוסלמים באירופה מפגינים נגד ישראל ולא נגד המשטרים שמהם הם ברחו? באוניברסיטאות בארה"ב יש "שבוע האפרטהייד הישראלי". למה אין "שבוע מחנות הריכוז בצפון קוריאה" או "שבוע סקילת ילדות בסומליה"?
ואפילו התעמולה הפלסטינית עוסקת אך ורק בפלסטינים תושבי יש"ע ולא במיליוני הפלסטינים שנרקבים במחנות הפליטים בלבנון, סוריה וירדן.
שימו לב שהשאלה לא מתמקדת במערב, שיכול להיות מוטה בגלל סיבות כאלה ואחרות, אלא דווקא במיליוני הקורבנות ברחבי העולם שזה האינטרס שלהם להשמיע את זעקתם.--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 19:30, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]

התשובה לשאלה "למה" היא (כמעט) תמיד "כסף". ואידך זיל גמור. עמית - שיחה 19:43, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הפלסטינים הם היחידים בעולם שיש להם כסף?--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 23:36, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
וממתי צריך כסף בשביל לעשות את הפעולות השונות שמניתי?--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 23:36, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מי עמד מאחורי הפלסטינאים כל השנים? סעודיה, האמירויות, לוב וכיוצ"ב - מדינות נפט עשירות. מי עומד מאחוריהם היום? איראן - מדינת נפט עשירה שעקב פעולות המערב נתונה בקשיים. מי תומך בצפון קוריאנים? מי תומך בטיבטים? זה הכל כסף. בשביל לשחד אנשי התקשורת והדיפלומטים בכל רחבי העולם שיעסקו רק בנושא הפלסטיני צריך הרבה מאוד כסף. עמית - שיחה 12:32, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה שאתה כותב מחזק מאד את הטיעון שהבעיה הפלסטינית היא בעיה מלאכותית שמדינות האסלאם מתחזקות בכוונה כדי לפגוע בישראל. ולשאלתי- האם אתה בעצם אומר שהדרך היחידה להגיע לכותרות היא בעזרת מימון ממדינה כלשהי? האם לקורבנות הרדיפות ברחבי העולם אין שום דרך להגיע לכותרות כי אין מדינה שתממן את הגעתם לכותרות?--2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6 14:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
בקשר לצפון קוריאה, דווקא יש תעמולה מאורגנת, רק בעד המשטר. תראה את הסרט "החפרפרת בצפון קוריאה". יש עריקים שמספרים את הסיפור שלהם, ומהם רוב הידע על מה שקורה במדינה המסוגרת. כמובן שכנראה אין להם מספיק השפעה. רוב העניין סביב המדינה זה הנזק שהמשטר עושה למדינות אחרות והאיום הגרעיני. פחות מעניין הסבל של האזרחים שם והשואה שהם עוברים, בטח את ארה"ב שכבר עשתה את הטעות שבלהתערב במלחמה שם ומואשמים על ידי המשטר בביצוע פשעי מלחמה נגד קוריאנים, חלק מזה דווקא בצדק. (¯`gal´¯) - שיחה 20:23, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כל מה שכתבת לא מסביר למה פליטי צפון קוריאה לא עושים את מה שהפלסטינים עושים.--2A00:A040:196:351E:9D0C:B923:EDF0:7AD5 23:37, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[]
זו בדיוק הטענה, ישנם כנראה גופים ברחבי העולם עם מטרה ברורה להעלות את המאבק הפלסטיני ואת ה"כיבוש". האנטישמיות לא נעלמת רק נהיית מתוחכמת יותר. אור חדש - שיחה 08:05, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
סבבה, אין ויכוח לגבי זה. אבל הרי את פליטי צפון קוריאה לא מעניינים הפלסטינים. למה הם לא מארגנים תעמולה נגד צפון קוריאה כמו שהפלסטינים עושים נגד ישראל? ואותה שאלה כמובן תקפה לגבי כל המדינות שמניתי, שיש להן עשרות מיליוני קורבנות עם אינטרס ברור למשוך את תשומת לב של דעת הקהל, ומשום מה לא עושים זאת.--2A00:A040:196:351E:492A:751B:C8C8:478D 08:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
פליטי צפון קוריאה הם בעיקרם עניין פנימי של צפון קוריאה. השוואה טובה יותר תהיה לטיבט. ואמנם יש מחאה ניכרת נגד הכיבוש הסיני של טיבט (מתחילת שנות החמישים של המאה העשרים, כלומר ותק דומה כמו של הבעיה הפלסטינית). אבל יש עוד עניין: מה שמותר ליופיטר אסור לשור. אם בעבר הצליחו לגרום להחרמה או כמעט החרמה של אולימפיאדות על רקע זה, זה הולך ונעשה קשה יותר.
מעבר לכך, ישראל, לעומת לבנון, ירדן וסוריה, מתיימרת להיות מדינה נאורה ושוויונית. זה בכלל לא המצב בגדה המערבית. במובן הזה יש הבדל ברמת הציפיות. Tzafrir - שיחה 09:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה זה "עניין פנימי של צפון קוריאה"?! האם הפליטים רואים את עצמם כרכוש פרטי של קים ג'ונג איל?! מן הסתם, לא, אחרת לא היו בורחים. אז למה הם לא עושים את מה שהפלסטינים עושים?
באשר לגזענות של ציפיות נמוכות שנגעת בה בשורה האחרונה שלך, שים לב שלא שאלתי למה העולם לא בא בטענות אל לבנון, סוריה וירדן, אלא למה הפלסטינים שחיים במחנות פליטים בלבנון, סוריה וירדן לא מתלוננים בעולם על האפליה הקשה נגדם (איסור לצאת מהמחנות, הגבלות קשות על לימודים ותעסוקה וכיו"ב)?--2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6 14:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
  • פתרונה של הבעיה יצריך להרוס את צפון קוריאה. אם הורסים את צפון קוריאה, פוגעים ברוסיה ובסין. רוסיה וסין הם יופיטר. גם למרוקו יש פטרון משל עצמה: צרפת. אבל הסהרווים היום מעורבים בפוליטיקה הפנימית (הם נתמכו בידי אלג'יריה. מרוקו בתגובה תומכת בבדלנים שונים בתוך אלג’יריה). ויש את הכורדים לגווניהם השונים שמראים עד כמה היחס לבדלנים קשור לפוליטיקה.
  • הפלסטינים בלבנון מחו. זו הייתה אחת הסיבות למלחמת האזרחים בלבנון. ואם קצת תקשיב להם תראה שהם ממשיכים להתלונן (אבל בלבנון של היום יש פליטים סורים מסכנים יותר). דווקא בירדן אין להם מגבלות קשות והם קיבלו אזרחות.
Tzafrir - שיחה 15:14, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
כל מה שאתה כותב נכון, אבל לא עונה לשאלה שלי.
  • באשר לצפון קוריאה- שוב, שים לב שלא שאלתי למה העולם לא פועל נגד צפון קוריאה, זה ברור לגמרי שהזוועות שם לא מעניינות אף אחד, גם ללא קשר לרוסיה וסין. שאלתי למה הקורבנות עצמם לא פועלים נגד רודפיהם, ולא עושים הסברה בעולם.
אגב, גם לישראל יש פטרון- ארה"ב. האם תמיכת ארה"ב בישראל מונעת את קיומו של BDS? האם היא מונעת את ההפגנות ההמוניות נגד ישראל באירופה? האם היא מנעה את המשט ה"הומניטארי" לרצועת עזה? האם היא מונעת את קיום "שבוע האפרטהייד הישראלי" באוניברסיטאות בתוך ארה"ב עצמה (!)? התשובה כמובן ידועה. כך שעם כל הכבוד לתשובות המושקעות שלך (ברצינות, בלי ציניות), הן פשוט לא עונות על השאלה שלי.
  • באשר לפלסטינים בסוריה ולבנון (נניח שבירדן המצב פחות חמור)- "פלסטינים בלבנון מחו... הם ממשיכים להתלונן"- באוזני מי? איפה התנועה הבינלאומית לחרם על סוריה ולבנון? איפה ההפגנות ההמוניות באירופה נגד סוריה ולבנון? איפה המשטים ההומניטאריים לסוריה ולבנון? איפה "שבוע האפרטהייד הסורי והלבנוני"? מי במערב בכלל שמע על קיומם של פלסטינים בסוריה ולבנון למעט אנשים שממש מתעניינים אקטיבית בפוליטיקה של המזרח התיכון?--2A00:A040:196:351E:8877:5948:7BC6:59A6 18:11, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מצד אחד אתה שואל מה עושים הקוריאנים, ומצד שני אתה שואל מה עושים אחרים עולם.
  • ברור שיש תעמולה מצד צפון קוריאנים. אז מה? מה היא כבר יכולה לעשות?
  • ה־BDS קיים במידה רבה גם בגל רדיפתו על ידי ישראל ושלוחיה. למתנגדי רעיון שתי המדינות בישראל נוח להקצין את כל המתנגדים לה ולנפח אותם.
  • על סוריה יש סנקציות. לבנון במצב כזה חמור שלא רוצים להטיל עליה סנקציות. על ישראל אף אחד לא חולם להטיל סנקציות.
אנחנו לא רוצים להיות באותה ליגה כמו סוריה. Tzafrir - שיחה 19:24, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אין פה שום מכונת תעמולה, מה שיש זה נטו כיבוש, אבל גם הכסף הוא מניע גדול בסיפור הזה כמו שאמר עמית. אקסינו - שיחה 18:14, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לאיזה כיבוש אתה מתכוון? זה של 1967 או זה של 1948? ובטיבט אין כיבוש? הטיעון שלך לא קשור לעובדות. עמית - שיחה 13:49, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

טיעון מוזר של טבעוניםעריכה

"ביצה יוצאת מתחת של תרנגולת"? למיטב ידיעתי ביצה יוצאת מפות התרנגולת ולא מפי הטבעת שלה ובכלל, מה המטרה בטיעון הזה? זה לא הפריע גם לצמחונים אדוקים שנמנעו מחלב כבר מהעת העתיקה. אנונימי/ת לא חתם/ה

לעופות איבר הפרשה יחיד, המשמש גם לרבייה. חוצמזה, הטיעון אכן מטופש. אסף השני - שיחה 08:01, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם לדייק, לעופות (וזוחלים, ודוחיים, ויונקי ביב) יש כמובן מערכות עיכול, הפרשה ומין נפרדות כמו לכולנו, אבל כולן מתנקזות בסוף לפתח יציאה יחיד.
מי שמוטרד מזיהומים צריך להיות אסיר תודה שהביצה מתפתחת בתוך רקמות חיות עם מערכת חיסונית, ומתעטפת בקליפה סידנית לפני שהיא עוברת בפתח הביב. הלוואי שירקות היו זוכים לאותה מידה של הגנה. H. sapiens - שיחה 09:17, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
טוב, אני ממש לא הייתי צריכ.ה לדעת את כל האינפורמציה הזאת. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:13, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה זה משנה מאיפה יוצאת הביצה? העיקר שזה טעים ומזין. עמית - שיחה 13:57, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]
עמית, אתה כמובן צודק, אבל אתה יודע, בני אדם לא תמיד רציונליים. טבעוניים משתמשים גם בטיעון דומה לגבי דבש: "הה, מה אתה יודע, דבש הוא הקיא של הדבורה!". בוא נגיד שישנם טיעונים טובים יותר, נגיד הטיעון הסביבתי והאקולוגי, אבל מי אני שאשפוט, אוכל בשר שכמותי. אביתר ג'שיחה • 18:14, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

רציףעריכה

בהקשר פיזיקה \ עיבוד אותות, אם ב"דיגיטלי" יש לפחות שני מצבים אז ב"רציף" יש רק מצב אחד (מצב רצף) לא?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

לא, כמו שבדיגטלי אין "מצב אחד, 'מצב דיגיטל' " אסף השני - שיחה 09:09, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

גזענות במתמטיקהעריכה

מצב: חדש

לפי מה ששמעתי קיימת מגמה מודרנית לחפש גזענות לבנה במתמטיקה. רצים ברשת ציטוטים כמו:

"The concept of mathematics being purely objective is unequivocally false, and teaching it is even much less so. [...] Upholding the idea that there are always right and wrong answers perpetuate objectivity as well as fear of open conflict."

האם מישהו יכול לתת דוגמה למשהו במתמטיקה שהוא לא אובייקטיבי, אבל אפשר לתקן אותו להיות פחות גזעני?

אולי הכוונה לפרס הראש הלבן. במקום להתמודד עם ציטוטים ש"רצים ברשת", קרא במקור. עוזי ו. - שיחה 17:33, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לאלא, הכוונה כמו שהוא אמר, יש אנשים שטוענים שמתמטיקה היא גזענית וכבר שמעתי אנשים אומרים (ברצינות) ש"מתמטיקה היא גזענית כי האדם הלבן השתמש בספירה כדי לספור את העבדים השחורים"...
דברים לא אובייקטיבים במתמטיקה? אולי דברים שלא הוכיחו אותם עוד, כמו המשפט האחרון של פרמה, שלמרות שהוא הוכח רק ב1995 אנשים התייחסו אליו כנכון. אני לא רואה איך משהו במתמטיקה קשור לגזענות אבל. אלון סול - דברו איתי! - 💛 20:22, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מתמטיקה יהודיתעריכה

הנאצים ניסו להציג שיש "פיזיקה יהודית" כפרשנות לממצאים אמפיריים שמטרתם לתת צידוק ל"מוסר יהודי", אבל היה גם ניסיון שפחות שומעים עליו לנסות להציג "מתמטיקה יהודית", מה זה בכלל יכל להיות? אנונימי/ת לא חתם/ה

הביטוי מתייחס לעבודה של פליקס האוסדורף, יהודי, מראשוני הטופולוגים. ראה כאן וכאן. עוזי ו. - שיחה 21:26, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הצבא הכי מוסרי בעולם!עריכה

חדשות לבקרים ניתן לשמוע אנשים מכנים את צה"ל "הצבא המוסרי בעולם". למשל בגוגל ניתן למצוא את זה הרבה (גם אם לפחות פעם אחת זה בסרקזם). אז האם ידוע מי הראשון שאמר את זה, מתי ובאיזה הקשר? או שסתם מתישהו זה נעשה דבר פופולרי לומר (ואם כן אז מתי)? תודה, אבנר --2A0D:6FC2:4C20:E400:BBE4:D862:BF6B:3019 21:23, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[]

נדמה לי שאהוד ברק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:15, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אריה סקרן כמו חתול?עריכה

מצב: חדש

האם האריה הוא סקרן כמו החתול?

מדוע חיות אחרות כמו כלב ופרה לא סקרנים כמו חתולים?

יש הרבה דמיון בהתנהגות בין חתולים קטנים (חתולי הבית) לגדולים. התשובה המתבקשת היא שכן, אבל אני לא בטוח בזה. אין תשובה בערך סקרנות? אני חושב שזה מאפיין של יונקים, כמו שעמום, שנראה רק אצל יונקים. גם הומור הוא ייחודי, רק לקופים ולבני אדם - מה היתרון שהוא מעניק? השאלה, האם זה נותן יתרון הישרדותי כלשהו לאותם בעלי חיים. (¯`gal´¯) - שיחה 03:51, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]
לא זכורה לי תוצאה באתולוגיה לפיה יונק אחד יותר סקרן מיונק אחר (אם כי מקובל שיונקים אכן חוקרים את סביבתם הרבה יותר מזוחלים, מה שמתאפשר ע"י ההומותרמיות שלהם). בתור מי שהיו לו גם כלבים וגם חתולים, לא התרשמתי שהאחרונים סקרנים מהראשונים. וכרפתן לשעבר אני יכול להעיד שפרות חוקרות כל דבר חדש בסביבתן (תרגיל: עמדו בשקט עשר דקות מעבר לגדר מכלאה ברפת. אל תשכחו להביא מגבת כי תצטרכו אותה אחרי שכל הפרות בעדר יטעמו אותכם). לא ברור לי למה דווקא חתולים הפכו סמל לסקרנות (מעבר לאליטרציה העממית "curiosity killed the cat"). H. sapiens - שיחה 19:11, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

(אי) הפרדת הרשויות כמו בישראלעריכה

בישראל רוב חברי הממשלה וסגניהם הם חברי כנסת. האם התופעה שבה הרשות המבצעת היא חלק מהרשות המחוקקת קיימת בעוד מדינות דמוקרטיות?

בכל דמוקרטיה פרלמנטרית, לא? ולא חייבים למנות ח"כ לתפקיד השר, למעשה כל אזרח יכול להיות ממונה ע"י הכנסת לשר, גם אם אינו ח"כ, למעט תפקיד רה"מ, שמחויב להיות ח"כ. (¯`gal´¯) - שיחה 03:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]
למיטב ידיעתי, בבריטניה ובמדינות האחרות שבהן נוהגת השיטה הבריטית (ניו זילנד, אוסטרליה), לא ניתן למנות שר שאינו חבר אחד מבתי הפרלמנט (אלא אם הוא מתמנה לחבר פרלמנט תוך זמן קצר לאחר המינוי). למעשה רק לפני חודשים הועלתה בבריטניה הצעה לשנות עניין זה. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:03, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האם עצם העובדה שבורסות ניירות ערך הן "סגורות" רק ל"חברים" הופכת את התחום ללא כדאי בכללותו?עריכה

כל שוק ("בורסה"), הוא מעצם טבעו מקום פתוח. כל אחד, בכללי, יקנה וימכור, לא רק "חברי השוק".

האם נטען טיעון לפיו עצם העובדה שכלל שווקי ניירות ערך הם שווקים סגורים שמצריכים קניות עקיפות דרך "חברי בורסה" (בנקים, בתי השקעות) שלוקחים עמלות על פתיחת תיק, דמי ניהול, קנייה, מכירה ("עסקה"), המרה ומשיכה ועוד, פשוט הופך את המסחר בבורסות כאלה דרכם ללא כדאי בכללותו (למעט אולי לבנקים ולבתי ההשקעות עצמם אפילו אם המסחר ייעשה דרך אפליקציה שתחתוך את העמלות ב-25% נניח)?

ועוד לא דיברתי מס רווחי הון 25% ודברים כמו הרצת מניות.

תודה, סמי.

האם העובדה שמתים הופכת את החיים ללא כדאיים בכללותם? האם העובדה שחלק ניכר מהבננה, כלומר קליפתה, מושלך לאשפה הופכת את הבננה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שבין המילים יש מרווחים שאין בהם מידע הופכת את הכתיבה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שלמרות שאכלתי ארוחת בוקר אהיה רעב בצהריים הופכת את האכילה ללא כדאית בכללותה? האם העובדה שלחלק מהשאלות אין תשובות הופכת את הדף הזה ללא כדאי בכללותו? דוד שי - שיחה 06:56, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

שינויים בעלות משכנתאעריכה

מה הם הגורמים העיקריים לכך שאם אדם לקח משכנתא הוא בסוף ישלם משמעותית יותר מהעלות המקורית המוצהרת?
גורם אחד הוא כמובן פיגור בתשלום חודשי מסוים, מה שיגדיל את התשלום החודשי העוקב בשל ריבית, אבל מה עוד?

כאשר המשכנתא צמודה למדד, העלות הנומינלית שלה תלויה בשיעור עליית המדד, שאינו מובר בחשבון בלוח הסילוקין המקורי.
כאשר המשכנתא היא בריבית משתנה, בהתאם לשינוי בריבית הפריים, עליית שיעור הריבית תגדיל את ההחזר הכולל. דוד שי - שיחה 17:59, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]
הכי הכי בפשטות: הבנק רוצה להרוויח משהו מהכסף שאותו הוא מלווה לך. אם היית מחזיר בדיוק מה שלווית, מה הבנק הרוויח ומה האינטרס שלו להלוות? וזה מבלי להביא בחשבון שערך הכסף יורד לעיתים, כך שהבנק אפילו יפסיד אם הוא יקבל בדיוק מה שהוא הלווה. ניתן לראות הלוואה כסוג של מכירה, כמו שבמכירה של כל דבר אחר, מכירת הנכס נעשית ביותר מערכו של הנכס, כדי להרוויח, גם כאן: הבנק מוכר לך כסף ביותר מערכו כדי להרוויח. ליתר הרחבה, עיין בערך הלוואה או הלוואה בריבית. אביתר ג'שיחה • 18:08, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אני מבין שהדבר היחיד שרלוונטי לשאלתי מתגובתך הוא עניין ההצמדה למדד ולכן שכל השאר פשוט לא רלוונטי ואני ממליץ למחוקו. אנונימי/ת לא חתם/ה

הגעה ליד ושם מהקריותעריכה

מצב: חדש

מה הדרך הזולה ביותר להגיע ליד ושם מהקריות ובחזרה? האם זה חופשי יומי ארצי (59 שקל)? 2A0D:6FC0:829:3B00:C55A:E7EB:A27B:DABF 11:10, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

הליכה ברגל תהיה כנראה האופציה הכי זולה. 87.70.113.84 12:46, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]
תלוי כמה שווה הזמן שלו (כשבעים שעות הליכה דרך כלא עופר), עלויות הלינה והצריכה הקלורית. אם הבנתי נכון מהמחשבון הזה, נסיעה הלוך ושוב מתחנת הרכבת של קריית מוצקין תעלה 64 ש"ח בלי חופשי יומי ו-58.5 ש"ח עם. ליאור पॣ • י"ב בחשוון ה'תשפ"ב • 13:50, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]
וחופשי יומי יכסה גם את עלות הנסיעה לרכבת קריית מוצקין וממנה. 87.70.113.84 14:34, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

שניצל תירסעריכה

מצב: חדש

ניסיתי לשפר את שניצל תירס, אבל מצאתי שההיסטוריה המוצגת בערך שונה מהותית מזאת שקיימת בערך המגביל האנגלית (Corn schnitzel). האם מישהו היה במוצב מודע לפני 1993 ויכול להעיד שהוא פגש בשניצל תירס לפני שנה זו? Corvus‏,(Nevermore)‏

מילדותי בקיבוץ בשנות ה-70 זכורים לי במטושטש corn patties שהוגשו כאלטרנטיבה לצמחונים. ייתכן שקראנו להם "שניצל תירס" אבל אני לא בטוח. גם לא זכור לי שראיתי אותם באריזה המקורית אז אינני יודע מי ייצר אותם. אני בעיקר זוכר שהם היו יבשים להחריד ואפילו צמחונים אכלו אותם רק מחוסר אלטרנטיבה. טבעול אכן היתה חלוצת השניצל תירס במראה ובמרקם שאפילו מזכירים את הדבר האמיתי. H. sapiens - שיחה 11:39, 19 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מסכת פנים כמוטיב בסרטי אימהעריכה

מצב: חדש

בזמן האחרון יצא לי קצת לצפות בקטעים מסדרות אימה וותיקות כמו יום שישי ה-13, האלווין, צעקה, ועוד. שמתי לב, שבכל הסדרות שציינתי, ואף באחרות (נגיד מז"ל טוב), הדמות של הרוצח עוטה מסכה על פניה. מהי הסיבה לזה? האם זה אמור להגביר את הפחד? אביתר ג'שיחה • 18:57, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

לי זה נראה די ברור למה דמות אדם עם מסיכה מגבירה את המתח והפחד: א) לא יודעים מי מאחורי המסיכה. אולי זאת אחת מהדמויות שכבר ראית על המסך? ב) אנחנו רגילים לראות הבעה ולפיה להעריך את מצב רוחו של אדם מולנו. כאשר הנבל עוטה מסיכה המכסה את פניו, אנחנו לא יודעים מה עובר עליו. הדבר גורם לאי נוחות ברורה ג) מסיכות מקושרות רבות עם פשע. לא פלא שרעולי פנים נראים לנו מסוכנים. אם עכשיו דופקים לך על הדלת והאיש העומד יהיה עם מסיכה המכסה את כל פניו: לא תחשוב מיידית שהוא בא לעשות משהו רע? אני הייתי נבהל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]
וגם בגלל שאחד הסרטים המוצלחים הראשונים בז’אנר, האלווין, כלל רוצח בסכין עם מסכה (וגם בקודמו, המנסרים מטקסס, היה רוצח אכזרי במסכה, אם כי שונה). אם זה הצליח, למה לא לחקות את זה? Tzafrir - שיחה 09:21, 19 באוקטובר 2021 (IDT)[]

עירום בקולנוע הישראליעריכה

מצב: חדש

אפשר בקלות למצוא סצנות עירום של שחקניות הוליווד מצליחות כמו ג'ניפר טילי, ג'ינה גרשון, שרון סטון ומי לא. אף אחד לא מופתע משדיים חשופים של אמיליה קלארק או קירסטן דנסט. זה סוג של מובן מאליו שיש.

אבל בקולנוע הישראלי נראה שיש איזה טאבו על הצגת עירום נשי. שחקניות ישראליות הן יפות לא פחות, אבל לא תראו את נלי תגר, חן אמסלם-זגורי, ג'ייד דייכס וויקס ואניה בוקשטיין חשופות חזה בסצנות מין חושניות.

מה הסיבה לכך? האם צנזורה? שמרנות בחברה? חוסר רצון לאבד קהל יעד חרדי? גישה שונה לקולנוע או להצגת עירום נשי?

ראית את אניה בוקשטיין בסרט הסודות? או את נלי תגר בסרט בשורות טובות ? שושושושון - שיחה 23:16, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[]

היסטוריה של מודליי ASP ו SaaS בשיווק תוכנה לארגוניםעריכה

בSaaS#היסטוריה נכתב (גרסה מ: 19 בדצמבר 2020, בשעה 11:59):

בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת היו נפוצות לשכות שירות, בהן בוצעו עבודות מחשוב של ארגונים במקום רכישת מחשבים ותוכנה.

אני רוצה לחפש על זה מידע, אפשר מקור לזה?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

זאב רפואה. יליד 8.6.1942, ישראל. בעל השכלה משפטית (ll.b). התמחה בדיני חברות באוניברסיטת תל אביב (1978). בשנים 1985-1964 ייסד את חברת ניקוב מחשבים (ישראל) בע"מ, וכיהן בתפקיד יו"ר ומנכ"ל. ניקוב הייתה מהחברות הראשונות בישראל שהציעה שירותי מחשב לחברות גדולות. 46.114.145.181 11:48, 19 באוקטובר 2021 (IDT)[]
מה תהיה דוגמה לשירות כפי שנזכר בציטוט לעיל? אנונימי/ת לא חתם/ה
דוגמה - סוכנות פורד הראשית הוציאה מחירון לחלקי חילוף למכוניות שלה. חברת ניקוב יכלה לבצע עדכון מחירים וחלקי חילוף, להדפיס מחירונים ולחלקם פיזית בסוכניות בארץ. זה לא נשמע מסובך היום אבל אז זה היה מהפכה
ממה שאני מבין מהציטוט, מדובר על מקרה בו חברה B שכרה חברה (חברה A) שתתקין אצלה (אצל חברה B) מחשבים ותוכנה, תתחזק אותם מדי פעם ואולי אף תשאיר אדם בעסק החברה הלקוחה שיעשה עבודות עבור אנשי החברה הלקוחה (כך שבסיום ההתקשרות בין שתי החברות הציוד והתוכנה לא יהיו שמישים עוד לחברה B).
אם טעיתי אז אני מניח ששווה לשנות קצת את ניסח הציטוט ולהוסיף מקורות. אנונימי/ת לא חתם/ה
בשנות ה-60 וה-70 היו מעט מחשבים, ורק ארגונים גדולים מאוד החזיקו מחשב בארגון. לשכות שירות שקמו בשנים אלה (בישראל: יבמ, מל"ל, דאטה מיכון, ניקוב, חילן, תלם מחשבים) היו בעלות מחשב, והם נתנו באמצעותו שירותים לארגונים חסרי מחשב, בתחומים כלליים כמו הנהלת חשבונות, שכר, ניהול מלאי, ובתחומים ייחודיים לפי הזמנת הלקוח. התקנת תוכנה במחשב הלקוח החלה כאשר מחשבים נעשו נפוצים יותר, מאמצע שנות ה-70. דוד שי - שיחה 13:33, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]

שכונת בתים פרטיים בלב תל אביבעריכה

ישנה "שכונת" בתים פרטיים בלב תל אביב, מאחורי בית החולים איכילוב, אשר מצפון לדרום רחובותיה הם:

  • התמר
  • הרימון
  • הגפן
  • הזית
  • התאנה

אפשר קצת מידע על השכונה הזאת, מתי היא הוקמה, איך הייתכן שמהנדס העיר אישר בתים פרטיים באזור כל כך מרכזי המוקף בניינים גבוהים? תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

ראה כאן. Shannen - שיחה 15:27, 20 באוקטובר 2021 (IDT)[]

מערכת דיגיטלית לעומת מערכת אנלוגיתעריכה

האם נכון להגיד שמערכת דיגיטלית היא מערכת אשר ניתן לספור את מצביהאות, מצביה ספרתיים) ומערכת אנלוגית היא מערכת אשר לא ניתן לספור את מצביה? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

ההגדרה שלך קצת לא פורמלית אבל בגדול כן. 192.114.182.2 13:33, 20 באוקטובר 2021 (IDT)[]
וליתר דיוק: תמיד אפשר להתייחס למערכת כאנלוגית: להסתכל על הזרמים והמתחים בכל נקודה מעניינת בכל פרק זמן. מערכת דיגיטלית מספקת לנו רמת הפשטה נוחה יותר שבה היא עוברת בצורה מסודרת בין מצבים שונים (לדוגמה: יש אות שקוראים לו שעון ובכל פעם שהוא עולה לרמת מתח מסוימת, המתחים בנקודות מוגדרים צריכים להיות בטווחים שמוגדרים כ־0 או 1). במערכת כזו נוח להתעלם מכל שינויי המתחים ומבחינתנו יש רק אותות ספרתיים שיכולים להשתנות בכל מחזור שעון. כמובן שלפעמים מועיל להסתכל עליה גם כמערכת אנלוגית (לדוגמה: אם משהו משתבש, או אם רוצים לנסות להשתמש בקצב שעון מהיר יותר). Tzafrir - שיחה 15:39, 20 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האם חייבים גרין קארד בשביל אזרחות אמריקנית?עריכה

או שמא יש דרכים להוציא את האזרחות אם "מוכיחים רצינות בעניין" לרשויות ההגירה בארה"ב גם בלי גרין קארד (למשל, לעבוד בתוך ארה"ב 4-5 שנים עם ידע מספיק באנגלית, נניח)?

תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

To become a U.S. citizen, you must:

Have had a Permanent Resident (Green) Card for at least five years, or for at least three years if you’re filing as the spouse of a U.S. citizen. t

פיקדון קצר מועדעריכה

מצב: חדש

מה הדרך המשתלמת ביותר להפקיד כספים לתקופה של שנה-שנתיים?

באתר הבנק הם מציעים תוכנית ל-36 חודשים ללא מועדי יציאה עם ריבית שנתית של 0.35% או עם 0.17% שנתי למשיכה במשך השנה הקרובה. בהפועלים הם לא מציינים דמי ניהול, אבל מציינים שיש 15% מס על הריבית.

זה ממש ריבית אפסית ביחס לתכניות כמו קרן השתלמות, גמל להשקעה או סתם קרן פנסיה. לרוב הם מציעים משהו כמו 5-12% שנתיים בניקוי דמי ניהול.

אז... מה הדרך לקבל ריבית סבירה לפיקדון מסדר גדול של כ-20,000 שקלים לתקופה של שנתיים-שלוש? 2A0D:6FC0:79B:1500:4DD6:ED37:7A39:70C7 12:54, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]

אין אף קרן השתלמות, גמל להשקעה או סתם קרן פנסיה שמתחייבות ל-5-12% או מתחייבות למשהו – למעט התחייבות לגבות דמי ניהול. 87.69.242.88 15:42, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]

האם קרן הפנסיה יכולה להתאפס או להפוך לשלילית?עריכה

מצב: חדש

ידוע שהכסף שאנחנו מפקידים לפנסיה הולך לשוק ההון, נכון? יש לשוק ההון תנודתיות ותמיד קיימת אופציה סבירה בהחלט שהקרן תספיד במקום להרוויח. אז יכול להיווצר מצב שאני מפקיד לקרן 20 אלף ש"ח ואז הקרן מהמרת על כל הכסף שלי, מפסידה הכל ואני מקבל 0 בחשבון ועוד דרישה לתשלום דמי ניהול? 2A0D:6FC0:79B:1500:4DD6:ED37:7A39:70C7 15:38, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]

כתבת "שהקרן תספיד", מי שיספיד אם הקרן תפסיד זה אתה. אל דאגה – דמי הניהול מחושבים ללא מינימום אלא כאחוז מסוים מהשווי כך שאם הקרן שווה אפס לא תשלם דמי ניהול. 87.69.242.88 15:46, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]
אם אני לא טועה קיים חוק שמתיר לקרנות הפנסיה "להמר" (בגרשיים כי זה לא הימור, אלא השקעות כלכליות חכמות (לרוב) שקרנות הפנסיה עושות) רק עד 80% מהכסף שהפקדת. אלון סול - דברו איתי! - 💛 15:56, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]

קראנצ'יותעריכה

מצב: חדש

למה כיף לדרוך על עלים יבשים? יהודית1000 - שיחה - 💜 23:45, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[]