ג'יימס סקאלין – הבדלי גרסאות

במרץ [[1928]] התפטר מתיו צ'רלטון מתפקידו כמנהיג סיעת הלייבור והוחלף בהצבת פה אחד על ידי סקאלין, למרות שרבים ראו בטד תאודור כאפשרות יותר מבטיחה. בהתמודדות על תפקיד סגן מנהיג המפלגה שהתקיימה לאחר מכן נכשל תאודור שוב בהפרש קטן, כישלון שבישר את חילוקי הדעות שהיו לו בהמשך עם המפלגה בהנהגתו של סקאלין.

 

 

שנת [[1929]] הייתה רצופה בסכסוכי עבודה, שהקשים ביניהם היו בנמלים, בענף העץ ובענף כריית הפחם. ממשלתו של ברוס נאבקה לפתור את המשברים הללו ומשאל עם להגדלת סמכותה של הממשלה הפדרלית לפתרון סכסוכי עבודה שהתקיים ב-[[1926]], נדחה. לאחר חודשים שבהם נכנס המשא ומתן למבוי סתום וננקטו צעדי מחאה על החלטות בנוגע למוסד הבוררות הפדרלי, שינה ברוס כיוון באופן מוחלט על ידי הצעה לביטולו המוחלט של מוסד הבוררות והעברתו בחזרה לסמכותן של המדינות. ההצעה זכתה להתנגדות רבתי וכמה חברי פרלמנט בהנהגתו של בילי יוז הצביעו נגדה ואילצו את ברוס ללכת לבחירות. באופן מכריע, היו אלה בחירות רק ל[[בית הנבחרים האוסטרלי|בית הנבחרים]], שכן תקופת הכהונה של הסנאט שהחלה ב-[[1925]], לא תמה. תשעה חודשים לאחר הבחירות הקודמות, נכנסה אוסטרליה למערכת בחירות נוספת. על רקע משבר תעשייתי והצעות כבדות משקל של הממשלה, סקאלין, שהטיף למשא ומתן ולהתייעצות בין המפלגות, נראה כבחירה טובה, למרות העמדות הרדיקליות של הלייבור. כשהם נלחמים במגרש הביתי שלהם, נחלו סקאלין והלייבור ניצחון גורף כשהם זוכים ב-46 מתוך 75 מושבי הפרלמנט, ההישג הטוב ביותר של הלייבור עד אז. בנוסף, הצליח מועמד הלייבור במחוז הבחירה של ברוס לנצח אותו ולהוציאו מהפרלמנט, הישג חסר תקדים. המפלגה צהלה וסקאלין קיבל בהתלהבות את ההצעה להיות ראש ממשלה. הוא היה ראש הממשלה הקתולי הראשון של אוסטרליה.