רשות מחוקקת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שינוי הפנייה
שורה 14:
ברוב השיטות הפרלמנטריות הבית התחתון הוא החזק מבין שני בתי המחוקקים, אולם ישנן שיטות בהם לשני בתי הנבחרים מעמד שווה או מעמד דומה.
 
רשות מחוקקת יכולה להתקיים גם ב[[דיקטטורה|דיקטטורות]]. במקרה זה מצויות סמכויות הרשות בידי אדם אחד (ה[[דיקטטור (שליט)|דיקטטור]], ולא בידי גוף נבחר).
 
גם במדינות דמוקרטיות מצויות סמכויות שונות של הרשות המחוקקת בידי גופים שאינם מהווים חלק מבית המחוקקים. חלק מסמכויות אלה מצויים בידי גופים השייכים לרשויות אחרות ובהם [[הרשות המבצעת]] ו[[הרשות השופטת]], ולעיתים לשרי ממשלה ולגופי צבא ושיטור (השייכים לרשות המבצעת) וכן לגופים שיפוטיים (השייכים לרשות השופטת) יש סמכויות להתקין [[חקיקת משנה|תקנות]]{{הערה|1=סעיף 1 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, מגדיר חיקוק – "חוק או תקנה". כינוי משותף זה משקף את העובדה שמבחינות רבות אין הבדל בין חוק לתקנה, שהרי שניהם יוצרים נורמה כללית שיש לציית לה.}}. בשטחי [[יהודה ושומרון]] אשר בשליטת ישראל, נתונות סמכויות החקיקה בידי המושל הצבאי, והוא מהווה רשות מחוקקת{{הערה|1=ת"א (מחוזי יר') 4103/02,